קטגוריהשונות

אתה רק בן חודשיים. בין התקפי השיהוקים לחיוכים הממיסים שלך אנחנו לומדים להכיר אותך קצת יותר בכל יום. כסף, פיננסים וענייני דיומא לא מעניינים אותך יותר מדי בשלב זה. אתה הרי עסוק בעיקר בבובות החגות מעל לראשך ובמנעד הקולות דמויי-החצוצרה שבוקעים ממיתרי הקול שלך בשעות הקטנות של הלילה. איננו יודעים עוד כיצד תבחר לכתוב את הפרקים ברומן חייך. כרגע, אתה בעיקר פקעת מתוקה של פוטנציאל. ועדיין, רצינו, אמא ואבא...

אני לא בטוחה מדוע סאגת הגדלות הרמטכ”ל עוררה אצלי תגובה עזה כל כך.

בוקר אחד אתם מגלים שממשלת ישראל השיקה תכנית הגרלות שמקנה לזוכים אפשרות לרכוש דירה חדשה בהנחה של מאות אלפי שקלים. שר האוצר מלווה את התכנית בהכרזות חגיגיות בנוסח “לדור הצעיר יש גם זכויות, ולא רק חובות”, ו-“קורת גג היא זכות בסיסית ומחובת המדינה לספק אותה.” ואתם מאמינים לו, כמובן. החלום להפוך לבעלי נדל”ן בארץ הקודש נראה לפתע מציאותי מתמיד. ככל שאתם מתרגשים יותר, העולם...

נדמה לי – אם נתעלם לרגע מדעותיהם של מלומדים חשובים כמו רינה מצליח ורינו צרור – שרוב הציבור יסכים לטענה שכהונתו של משה כחלון במשרד האוצר הייתה קטסטרופלית.
כשיאיר לפיד, סתיו שפיר ואפילו אבי ניסנקורן מטיפים פתאום לשמרנות פיסקאלית, סימן שנחצה רף חדש של חוסר אחריות ציבורית.

מתברר שישנו מעמד חברתי-כלכלי נסתר בישראל: העניים החדשים.
העניים החדשים הם מי ש”רוצים לחיות, לא רק לשרוד”. אלה אנשים נורמטיביים שמנקודת מבטם עשו הכל נכון: רכשו השכלה אקדמית ומקצוע, עובדים במשרה מלאה, אך עדיין, באורח פלא, נותרים עניים.

התנהלות פיננסית קטסטרופלית מלוּוה בדרך כלל בנורות אזהרה מהבהבות. אחת מהן היא שההוצאה הכספית על ריבית – המחיר הכרוך בשימוש בכסף של אחרים — נוטה לעלות על כל הוצאה כספית אחרת.  

// הערה: זהו פוסט פוליטי. אני יודעת שיש קוראים נאמנים שסולדים מהפוסטים האלה, אבל לצערם, הרצון לכתוב גובר על הרצון להבטיח 100% קוראים מרוצים. //  צל אפל כיסה את הציביליזציה המערבית. התעוררנו השבוע לשבר היסטורי, דיסטופי, חסר תקדים בעומקו ובהיקפו. עשרות שנים של קידמה נמחקו במחי מערכת בחירות אחת. כמו בגרמניה של שנות השלושים, השנאה, הגזענות והשוביניזם הלאומני הרימו את ראשן המכוער, התנחלו בלבבות ההמון...