קטגוריההשקעות

שירת הסירנה של ההלוואות החברתיות

ש

הריבית על החסכונות בשפל של כל הזמנים. הריבית על האשראי יקרה עד כדי מחנק.  בשווקים הפיננסים המסורתיים שוררת אי-ודאות על רקע סביבת הריבית הנמוכה. ומעל כל אלה – הבנקים. אוי, כמה שאנשים שונאים את הבנקים. נראה שהסנטימנט האנטי-בנקאי בציבור שב לתהומות שלא ביקר בהם מאז שנות השמונים המוקדמות.

היכונו לביאת קרנות הסל

ה

לרשות ניירות הערך נמאס. כבר שנים שמנסים שם להסדיר את פעילותן של תעודות הסל, להקטין את הסיכונים המבניים הטמונים בהן, ולהכפיף אותן למנגנוני הפיקוח המחמירים שנקבעו בחוק השקעות משותפת בנאמנות – אותו חוק שחל על כל קרנות הנאמנות בישראל. לרוע המזל, כנסות התפזרו, ממשלות התחלפו, והמהלך – הידוע בעיקר בשמו תיקון 21 לחוק – העלה אבק בין פרוטוקולי ועדות הכנסת, משל היה הקריירה הפוליטית של כבוד השרה הטריה...

בעצם, יש לכם רק תיק השקעות אחד

ב

יש משהו מוזר, כמעט מסתורי, באופן שבו אנשים מתייחסים לכסף שלהם.
קחו לדוגמה את עניין החסכונות הפנסיוניים. בחברה שהפכה את המנטרה התלונתית על שחיקת השכר ויוקר המחיה לספורט לאומי, ניתן היה לצפות שאנשים יגלו עניין בסיסי בסך כל הנכסים הכספיים שעומדים לרשותם, במיוחד כשאותם נכסים נהנים מהטבות מס משמעותיות.

חיסרון הביתיות: משקיעים יותר מדי בישראל?

ח

מזור רובוטיקה היא אחד מסיפורי ההצלחה המובהקים של שוק הביומד הישראלי בשנים האחרונות. החברה מייצרת מכשור רובוטי מתוחכם המיועד לניתוחים מורכבים בעמוד השדרה, ולפני מספר שנים החלה לשווקו בבתי חולים ברחבי העולם, מבלי שהיא נתקלת בתחרות של ממש בתחומה. כך הפכה מחברת ביומד קטנה לאחת מ-100 החברות הציבוריות הגדולות בישראל.

האם פורשים צעירים על הכוונת של מס הכנסה?

ה

המתכון לעצמאות כלכלית בגיל צעיר, לפחות כפי שהוא מנוסח בבלוג הזה, נשען על שתי רגליים: האחת היא קיצוץ חד בהוצאות השוטפות דרך מלחמת חורמה בבזבזנות, והאחרת היא השקעת העודפים שנותרו בשוק ההון.

האם כדאי להשקיע דרך ברוקר זר?

ה

הבורסה לניירות ערך היא קצת כמו שוק מחנה יהודה. אף שהיא מתפקדת כשוק, במהותה היא מוסד סגור לחברים בלבד. כדי להבין את כוונתי, גשו לשוק ביום שישי, פתחו באסטה ספונטנית לצד הסוחרים הוותיקים, וחזרו לכאן כדי לדווח מה עלה בגורלכם.  

.

עקבו אחרי

תגובות אחרונות בבלוג

RSS מהפורום

דילוג לתוכן