למדו פעוטות על כסף, לא על השואה

הטירוף האווילי התורן של משרד החינוך — הטמעת “לימודי שואה” בתכניות הלימודים לגיל הרך במסגרת תכנית חינוכית מערכתית (“בשביל הזיכרון”) — נחשף אמש בתקשורת.

מה עוד ניתן לצפות מהמערכת השלטונית החולה, הפושעת וההרסנית ביותר במדינת ישראל, או מהמוקיון רודף הפרסום שניצב בראשה?

לפי הודעה שפרסם המשרד, “המציאות שבה דור ניצולי השואה האחרונים הולך ונעלם דוחקת בנו, כמערכת האמונה על חינוכו של הדור הצעיר, להנציח באופן ראוי ומשמעותי את זיכרון השואה משלב גני הילדים ועד לחטיבה העליונה כך תובטח העברת הזיכרון מדור לדור, כך שיהיה חלק מהזיכרון הקיבוצי של עם ישראל ומההיסטוריה שלו.”

ואיך בכוונתכן לעשות זאת, אסופת תרנגולות פדגוגיות?

ובכן, מסתבר ש”חשיפה מדודה ומבוקרת יכולה להגן מפני טראומה בעזרת המפגש עם דמות מרכזית אחת תיווצר אמפתיה שתאפשר להכיל את הנושא.”

תמציתו של דבר, התכנית בנויה באופן שמרומם את “הגבורה” (שאיך נאמר, מבחינה היסטורית, לא באמת הייתה), ומצניע את הזוועה (שהייתה ועוד איך).

כל זאת מתוך הנחה שכשהילד יגדל, הוא יבין באופן טבעי שהסיפור התמים עליו שמע ב”גן אהובה”, ואשר פומפם לורידיו בכל ערוץ אפשרי מדי שנה בשנה, 14 שנים ברצף, היה למעשה אחד מפרקי הבלהות האיומים ביותר בתולדות הגזע האנושי — ארוז היטב בעטיפה של ממתק.

ילדים לא אוהבים שמשקרים להם. כשהייתי בת 8 כעסתי מאד כשגיליתי שפיית השיניים לא באמת קיימת. מצד שני, הוקל לי מאד כשלמדתי שאין מפלצות מתחת למיטה.

קשה לי לדמיין כיצד היייתי מגיבה לו הייתי מגלה שהילד החביב עליו שמעתי בגן, ושכלפיו הייתי אמורה “לפתח אמפתיה” לאורך שנים, איננו יציר הדמיון. באמת היה ילד כזה — והוא הוצת, הומת, בותר ונקבר באופן האכזרי ביותר שניתן להעלות על הדעת.

אני אשת ימין ומכירה בחשיבותה של זהות לאומית וזיכרון לאומי; ויחד עם זאת, אני מתנגדת התנגדות עזה לשימוש המתרחב בזוועות השואה ובאתוס הנרדף, הקורבני והגלותי הנלווה להן כבסיס לזהות הלאומית. האתוס הזה מנוגד כל כך לרעיונות הבסיסיים שעליה הוקמה המדינה העברית: הישענות עצמית, גאווה לאומית ו”יהודי חדש”.

מערכת החינוך מתגאה בהיותה “אחראית על חינוכו של הדור הצעיר”, וככזו נושאת במלוא האחריות לעובדה שצומחים כאן דורות של צעירים בורים מבחינה פיננסית, נטולי כישורי חיים ויכולות פרקטיות. תופעה זו, המוצאת ביטוי בצרכנות כפייתית, בהתמכרות לאשראי ובהתייחסות לכסף כאל משאב שחובה לכלותו – היא הסיבה העיקרית לאיבה שאני רוחשת כלפי אותה מערכת.

תכנית “בשביל הזיכרון” רק שופכת שמן על המדורה. הרי כשאותו בור פיננסי חסר אונים גדל לאור מנטרה לאומית של “אני קורבן”, עד מהרה עולם המושגים שלו מתכווץ ל-“אני מיוחד”, “אני נבחר”, “מגיע לי”, ומכאן קצרה הדרך ל”למה דפקתם אותי” ו”העם דורש צדק חברתי“.

האם אני באמת היחידה שרואה את הקשר בין הדברים?!

העבר כואב, אך לא ניתן לשנותו, ולכן, עם כל הצער, הוא חסר כל משמעות.

אין כל טעם בקידוש העבר כל זמן שהוא בא על חשבון ההווה והעתיד. אין כל טעם בלימוד פרקים נבחרים בג’נוסייד לגיל הרך כשהמוני ניצולי שואה נותרים לסבול עד יומם האחרון.

אני מקדישה מספר שעות בשבוע לשיחות עם אנשים ששרדו את השואה. רובם המכריע סובל ממצוקות ההווה ודאגות העתיד – לא מטראומות העבר.

אנו חיים במדינה שמקדשת את המוות, מנציחה את השכול וניזונה ממנו כאבן שואבת לקיומה. כפועל יוצא, זכר השואה מונצח ומעוגן די והותר במוסדות המדינה ובחוקיה. אין צורך להפוך את השואה לדת, לפורנוגרפיה אלימה, או לפסיכוזה תלושת הקשר. אין סיבה לגרום לילדים קטנים להתבוסס בדם אבותיהם ולגרום להם לפוסט טראומה בלי הטראומה. את זה תשאירו לתכניות הילדים של החמא”ס הפלסטיני.

במקום זה נצלו את הזמן (הרב מדי) שהילדים מבלים במערכת החינוך הממכלתית כדי לתת להם כלים פרקטיים להתמודד עם העתיד.

למדו אותם ש”זול” או “מעט” אין פירושו רע, כשם ש”יקר” או “הרבה” אין פירושו “טוב”.

למדו אותם שכסף איננו “נוזל” שלא ניתן להחזיק, אלא “מוצק” שניתן ליצור ממנו דברים (אפילו כסף נוסף).

למדו אותם לחסוך לפחות חצי מכל שקל שהם מרוויחים.

למדו אותם שיש דברים שצריכים, ושעליהם אי אפשר לוותר (למשל: לאכול), ושלעומתם יש דברים שרוצים (למשל: לאכול במסעדה), שלא תמיד אפשר להשיג.

למדו אותם מהו תקציב, וכיצד ניתן לבצע משימות מורכבות בעזרת סכום כסף מוגבל.

למדו אותם לנסות לתקן מה שנשבר לפני שקונים חדש.

למדו אותם לעולם לא להיכנס לחובות.

המידע במאמר זה מבוסס בין היתר על דעותיה האישיות של הכותבת כמשקיעה חובבת. מטרתו לספק מידע בסיסי וראשוני בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ מקצועי מכל סוג, לרבות ייעוץ מס, ייעוץ פנסיוני, שיווק פנסיוני, ייעוץ משפטי, שיווק השקעות ו/או ייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו המיוחדים של כל אדם, ו/או תחליף לייעוץ כאמור מטעם בעל הרישיון המתאים על פי דין. התייחסויות במאמר זה לניירות ערך ו/או נכסים דיגיטליים ו/או לביצועיהם, ככל שישנן, נועדו לצורך המחשה בלבד ואין בהן כדי להוות המלצת השקעה, הצעה לרכישה, ייעוץ לקנייה או מכירה, הבטחת תשואה או רווח ו/או הנעה לפעולה כלשהי בקשר עם אותם נכסים. הכותבת אינה אחראית לתוצאות השימוש ו/או היישום של האמור במידע ואין באמור בו משום התחייבות לנכונותו, דיוקו, עדכניותו, ו/או מידת התאמתו לנסיבותיו וצרכיו המסוימים של כל אדם. הקישורים המופיעים בעמודה "הסולידית ממליצה" הינם קישורי שותפים והכותבת מקבלת עמלה בגין לקוחות הנרשמים דרכם.