איך להשקיע (כמעט) מבלי לנקוף אצבע

"אם אתה שולח אותי להשיג קרטון חלב – אני יודע לעבור ממצב שאין לי את זה למצב שאני הולך למכולת ומשיג את זה. אם אתה שולח אותי להשקיע בשוק ההון, אין לי שמץ של מושג איך לעבור ממצב שאין לי את זה למצב שיש לי את זה."

המשפט הזה – או משהו בסגנון – פורסם בפייסבוק בתגובה לפוסט האחרון שלי כאן בבלוג. הוא מצא חן בעיני, ובמקביל גם גרם לי לחשוב.

אני יכולה לכתוב כאן , מצד אחד, על המשמעויות הפילוסופיות של רתימת השיטה הקפיטליסטית לצורך הגעה לחירות כלכלית ברמה האישית תוך שנים ספורות. אני יכולה גם לכתוב פוסטים מפורטים על המיקרו-טקטיקה של ניהול תיק השקעות עצמאי.

אבל בתווך קוראים רבים נותרים נבוכים. ברור להם שכל זה חשוב, אבל איך בכלל מתחילים? היכן וכיצד עושים את הצעד הראשון? מה סדר הפעולות שמביא אותם, בפרקטיקה, ממצב שבו הכסף שוכב סתם כך, למצב שבו הכסף מושקע?

החשש מכניסה לטריטוריה לא מוכרת הוא אמיתי ומובן, קל וחומר כשמדובר בכסף אמיתי, בסביבה שהסיכון הוא חלק אינהרנטי ממנה,  וכשאין אף אחד שיחזיק לך את היד.

למרבה המזל, שוק ההון מעולם לא היה נגיש יותר. ישנן דרכים רבות להיחשף אליו גם מבלי לצלוח את האתגרים הנלווים להרכבת תיק השקעות עצמאי מאפס, כשאין לך ולו טיפת ניסיון קודם. ולמרות שאני משוכנעת שכל אדם בעל אינטליגנציה סבירה יכול להרכיב לעצמו תיק השקעות פאסיבי, מבוזר וזול, ברור לי באותה מידה שרבים לא יעשו זאת לעולם.

מה שחשוב באמת זה שהכסף שלכם יושקע מוקדם ולאורך זמן. במובן זה, וברוח פירמידת הצרכים של המשקיע, ה"מה" חשוב מה-"איך". אין לכם ברירה אלא להשקיע. אבל זה לא אומר שאתם חייבים להשקיע בכוחות עצמכם.

על רקע זה, חשבתי שיהיה מועיל לסקור כמה ממכשירי השקעה שבאמצעותם יכול המשקיע הישראלי להיחשף לשוק ההון ב-2019 (כמעט) מבלי לנקוף אצבע. במקום להתעכב על היתרונות והחסרונות של כל מכשיר מה שמנחה אותי כאן הוא פקטור "קרטון החלב" – כלומר איך, בתכל'ס, מגיעים ממצב של אי-השקעה להשקעה.

(*) הערות מקדימות: אני לא אוספת לידים מהעמוד הזה. אין לי שיתוף פעולה עם אף גוף פיננסי בישראל או כוונה להקריב את הניטרליות והסמי-אנונימיות שלי עבור חופן מזומנים. המידע כאן הוא כללי ולצורך המחשה בלבד. כל הסכומים והתקרות מתייחסים לשנת המס 2019. התחום הוא מטבעו דינאמי מאוד ומשתנה כל הזמן. הדברים אינם מהווים ואינם יכולים להוות ייעוץ או שיווק השקעות או ייעוץ פנסיוני המותאם לצרכיו של כל אדם וככלל יש להיוועץ עם איש מקצוע ולא עם בלוגרים.

קרן השתלמות

בתמצית: מוצר חיסכון לטווח הבינוני-ארוך המקנה הטבות מס הן במעמד ההפקדה והן במעמד המשיכה. לאור יתרונותיו, חולש ללא עוררין על כל אפיק חיסכון/השקעה אחר כיום.

איך ומתי אפשר למשוך את הכספים: בתום 6 שנות חיסכון אפשר (אך אין חובה!) למשוך את הכספים בכל עת ועבור כל מטרה. מי שלא ימשוך את הכספים יהנה משמירה על זכויותיו וצבירה גבוהה יותר. החוסך יכול למשוך את הכספים כבר לאחר 3 שנות חיסכון אם הגיע לגיל הפרישה או אם המשיכה היא לצורכי השתלמות מקצועית בלבד. משיכה לפני שחלפו המועדים הללו גוררת תשלום מס של 48%, ומחייבת אישור מעסיק וחתימה של העובד. שימו לב שאם נמשך סכום חלקי מקרן ההשתלמות, יש לפתוח חשבון חדש כדי להפקיד כספים נוספים.

מי רשאי להפקיד: כל עצמאי (עוסק פטור או מורשה, כולל שכיר שהוא גם עצמאי) רשאי לפתוח קרן השתלמות לעצמאים ולהפקיד בה באופן חופשי. שכירים תלויים בכך שמעסיקם יפתח להם קרן השתלמות (זו הטבה; אין חובה חוקית לפתוח קרן השתלמות לעובד שכיר, אלא אם הדבר נדרש מכוח הסכם קיבוצי).

הפקדה מזערית: אין.

הפקדה מקסימלית: כעקרון החוסך יכול להפקיד כל סכום בקרן ההשתלמות שלו, אולם הסכום שיהנה מהטבת מס מוגבל להפקדה של עד 18,480 ₪ בשנה. התקרה המוטבת לשכירים היא עד 1,571 ₪ בחודש (או 18,852 ₪ בשנה) לקרן השתלמות, כאשר עד  7.5% מהסכום הוא הפקדות מעביד ועד 2.5% הפקדות עובד (הפקדות מעבר לכך לא יהנו מהטבות מס).

כמה בחירה יש לי: ישנו מגוון רחב של מסלולי השקעה, לרבות האפשרות ליצור תמהיל ביניהם. ישנה אפשרות להשקיע באופן פסיבי. למתקדמים, יש אפשרות לנהל עצמית את קרן ההשתלמות (IRA) כלומר לבחור את ניירות הערך המסוימים שייכללו בה.

הטבות מס בגין ההפקדה: עבור עצמאי, הפקדה לקרן השתלמות בשיעור של 4.5% מההכנסה החייבת בפועל ועד תקרה של 264,000 ₪ (כלומר, עד 11,800 ₪ בשנה) תיחשב כהוצאה מוכרת לעניין מס הכנסה. שכיר יקבל פטור ממס הכנסה על הפקדות המעסיק לקרן השתלמות עד לתקרה של 18,852 ₪ בשנה.

הטבות מס במעמד המשיכה:  שכירים ועצמאיים כאחד אשר מושכים את הכספים מקרן ההשתלמות במועד החוקי יהנו מפטור מלא ממס רווח הון במשיכת כל סכום שהופקד עד תקרה מוטבת של 18,480 ₪ בשנה. במילים פשוטות: כל שקל שיצמח מהפקדה של עד 18,480 בשנה לקרן השתלמות יהיה פטור ממס רווח הון. זרקו קצת ריבית דריבית לתערובת ותקבלו פוטנציאל לפטור ממס על סכום הוני (לא קצבתי) בגובה מאות אלפי שקלים לחוסך.

האם ניתן לנייד את החיסכון לחברה אחרת: כן. ניתן לקחת את החיסכון בקרן ההשתלמות כפי שהוא ולהעביר את הכספים לניהול חברה אחרת מבלי לפגוע בוותק בקרן, מבלי ליצור אירוע מס ומבלי לגרור עלויות נוספות.

האם שינוי/מעבר מסלול השקעה גורר תשלום מס: לא. החוסך יכול לעבור ממסלול השקעה אחד לאחר (למשל: ממניות לאגרות חוב) במסגרת קרן ההשתלמות מבלי שיידרש לשלם על כך מס. כלומר, המס נדחה עד המימוש הסופי, באופן שמקל על צבירת ריבית דריבית.

האם אפשר לקחת הלוואה כנגד החיסכון: כן. סכום ההלוואה הוא פועל יוצא של נזילות הקרן והסכום שהצטבר בה. הריבית לרוב תהיה נמוכה מאוד (החיסכון מהווה בטוחה) ותעמוד על פריים או פריים פחות חצי.משך ההלוואה לרוב יוגבל לשבע שנים.

כמה זה עולה: דמי הניהול נעים בין 0.3% ל-0.9%.

כמה קריטי לפתוח כזה: מאד. זהו האפיק ההוני היחיד כיום הנהנה מפטור ממס בגין רווחים. לדעתי, חוסכים צעירים המשקיעים לטווח ארוך צריכים לבחור בקרן השתלמות זולה, מנייתית ופאסיבית, כדי לנצל את הטבת המס האדירה הגלומה במכשיר זה.

איך פותחים כזה:  שכירים צריכים לדרוש פתיחה והפקדה לקרן השתלמות במסגרת תנאי ההעסקה שלהם. עצמאים (כולל עוסקים פטורים) יכולים לפתוח קרן השתלמות לעצמאים עם הצגת תעודת עוסק לבית ההשקעות. בבחירת הקרן, הדגש, כאמור, צריך להיות על עלות (מזערית), מסלול ההשקעה (מנייתי) ואופן ההשקעה (מחקה מדד). כתבתי על בחירת קרנות השתלמות כאן.

קופת גמל להשקעה

בתמצית: תכנית השקעות נזילה לטווח גמיש שהושקה לראשונה ב-2016.  ניתן להפקיד עד 71,121 ₪ בשנה בהתאם למסלול(י) השקעה לבחירתנו. הכספים ניתנים למשיכה בכל עת, כאשר החל מגיל 60 ניתן למשוך אותם כקיצבה חודשית פטורה ממס. מעבר מסלולי השקעה אינו גורר אירוע מס.

איך ומתי אפשר למשוך את הכספים: אפשר למשוך את כל או חלק מהכספים בכל שלב, כסכום הוני (חד-פעמי), בכפוף לתשלום מס רווח הון בשיעור 25%  (ואובדן הטבות המס העתידיות). כדי להימנע מתשלום מס על הרווחים יש לדחות את המשיכה עד לאחר גיל 60  ולמשוך את הכספים כקיצבה חודשית, ולא כסכום חד-פעמי. כדי לעשות זאת, יהיה צורך להעביר את החסכונות בקופת הגמל להשקעה למכשיר משלם קיצבה כמו קרן פנסיה או ביטוח מנהלים.

מי רשאי להפקיד: כל תושב ישראל, ללא הגבלת גיל.

הפקדה מינימלית: אין

הפקדה מרבית: עד 71,121 ₪ בשנה לאדם, בהפקדה חודשית או חד-פעמית. החישוב הוא פר תעודת זהות, כלומר, משפחה בת 5 נפשות תוכל להפקיד עד 355,605 ₪ בשנה.

כמה בחירה יש לי: הבחירה של החוסך מוגבלת למסלולי השקעה בלבד (מנייתי, אג"חי, כספי, חו"ל, מט"ח, כללי, הלכתי, שרעי וכיוצ"ב). החוסך יכול להרכיב לעצמו תמהיל של מסלולים באותה קופה: למשל, לפתוח קופה בחברה XYZ, כך ש-60% יושקעו במסלול מנייתי ו-40% במסלול אג"ח. שינוי מסלול השקעה לא נחשב למכירה, כך שניתן לשנות מסלולים ותמהילים מבלי שהדבר יחייב אתכם בתשלום מס. יש אפשרות להשקיע במסלולים פאסיביים (מחקי מדד), שמנטרלים את הסיכון שמנהל הקופה יוכה על-ידי המדד.  אין אפשרות לבחור את ניירות הערך המסוימים שבהם יושקעו הכספים.

הטבות מס בגין ההפקדה: אין

הטבות מס במעמד משיכה: אם מושכים את הכספים (כולם או מקצתם) לפני גיל 60 – אין הטבות מס, ויש לשלם מס רווח הון בשיעור של 25% על הרווחים במעמד המשיכה.  לעומת זאת, מי שימתין עם המשיכה עד גיל 60 יוכל להמיר את הכספים שנחסכו לקצבה חודשית לכל החיים, שתהיה פטורה הן ממס רווחי הון והן ממס הכנסה (בהיותה "קצבה מוכרת") ולמעשה תעבה את קיצבת הפנסיה שלו.

האם ניתן לנייד את החיסכון לחברה אחרת? ברמה העקרונית – אמורה להיות יכולת לנייד את קופת הגמל לחברה אחרת מבלי שהדבר יהווה אירוע מס. הנושא טרם הוסדר בחקיקה ולכן עדכנית ל-2019 – לא ניתן לנייד את קופת הגמל להשקעה אחרת. טרוניות בנושא יש להפנות לח"כ גפני ראש ועדת הכספים.

האם שינוי/מעבר מסלול השקעה גורר תשלום מס?  לא. המשמעות היא שאפשר לעבור, למשל, ממסלול עתיר סיכון למסלול דל סיכון (ולהיפך) מבלי שהצורך לשלם מיסים יפגע בקצב צמיחת ההון.

 האם אפשר לקחת הלוואה כנגד החיסכון?: כן. בכפוף לאישור החברה, ניתן לקבל הלוואה עד 80% מהחיסכון הצבור בקופה, לתקופת הלוואה מרבית של 7 שנים.  הריבית נמוכה יחסית (פריים מינוס חצי).

כמה זה עולה: דמי הניהול המקסימליים בקופת הגמל להשקעה עומדים על 4% מההפקדות ו-1.05% מהחיסכון שנצבר. בפועל,  דמי ניהול הנעים בין 0.5% ל-1% מהצבירה בלבד, כאשר לא נגבים דמי ניהול על ההפקדות. ישנן הוצאות ניהול השקעה העומדות על כ-0.2%.

למה זה טוב?  בשל הנזילות המיידית של הכספים, קופ"ג להשקעה יכולה לשמש למימון המחייה בטווח הקצר; בשל דחיית המס – היא יכולה לשמש כערוץ לאיזון תיק ההשקעות בפטור ממס; ובשל הפטור ממס אחרי גיל 60 – היא יכולה לשמש כנדבך נוסף לעיבוי קצבת הפנסיה מבלי לנעול את הכספים במוצר כמו קרן פנסיה.

איך פותחים כזה?

1. מגדירים את רמת הסיכון המבוקשת בהתאם לצורך, היכולת הפיננסית וסיבולת הסיכון. ככל שסיבולת הסיכון גבוהה יותר, החשיפה למניות צריכה לגדול בהתאם; ככל שהיא נמוכה יותר, החשיפה לאג"ח צריכה לגדול).
2. גולשים לאתריהן של חברות המנהלות קופות גמל להשקעה: אקסלנס, מיטב דש, מגדל, אנליסט, מנורה מבטחים, פסגות, כלל, אלטשולר שחם, אינפיניטי, אינטרגמל, הלמן אלדובי, הראל.
3. מצטרפים באופן דיגיטלי על פי ההוראות: מילוי פרטים אישיים, מילוי שאלון "הכר את הלקוח", ובחירת מסלולי השקעה בהתאם לשלב 1.
4. לאחר שתקבלו הודעה על פתיחת הקופה, יש לבצע העברה בנקאית מחשבון הבנק שלכם לחשבון הבנק של הקופה (תקבלו את פרטי החשבון להפקדה בסיום הליך הרישום, אם לא – תתקשרו לקופה).  ניתן לבצע הפקדה חד פעמית או העברה תקופתית בהוראת קבע.

פוליסת חסכון

בתמצית:  ספינת הדגל של חברות הביטוח בשוק מוצרי החיסכון וההשקעה. למרות שמו, מוצר חיסכון זה אינו כולל רכיב ביטוחי כלשהו. הוא אינו מוגבל בתקרת הפקדה, נזיל בכל עת, מאפשר חשיפה לנכסים בלתי-סחירים ואינו גורר אירוע מס בעת שינוי מסלול השקעה. לצד זאת, הוא יקר, בלתי-שקוף, לא ניתן לניוד מחברה לחברה ולא מזכה בהטבות מס במעמד המשיכה או ההפקדה.

איך ומתי אפשר למשוך את הכספים:  את הכספים אפשר למשוך בכל עת, כולם או מקצתם. הכספים יועברו לחשבון הבנק של החוסך עד שבעה ימי עסקים. החוסך יכול להגדיר, בנוסף, שכספי הפוליסה יימשכו בדרך של קצבה חודשית.

מי רשאי להפקיד: בעל הפוליסה, ללא הגבלה מיוחדת.

הפקדה מזערית: כמה מאות שקלים (משתנה בין החברות) להפקדה חודשית; כמה אלפי שקלים (משתנה בין החברות) להפקדה/הפקדות חד פעמיות.

הפקדה מרבית: אין הגבלה.

כמה בחירה יש לי: מגוון רחב של אפיקי השקעה (מנייתי, אג"ח-שקלי, צמוד, מט"ח, חו"ל, הלכתי-שרעי וכן הלאה)  כתלות ברמת הסיכון הרצויה. חלק מהחברות מציעות מסלולים במסגרתם עד 40% מהנכסים מושקעים בנכסים בלתי-סחירים (כלומר, נכסים שמשקיעים בשר ודם לא יכולים להיחשף אליהם דרך השווקים הפיננסיים), שיש הרואים בהם רכיב חשוב  בפיזור תיק ההשקעות. חלק קטן מחברות הביטוח מציעים מסלולים פסיביים/עוקבי מדדים. אין אפשרות לניהול עצמי של הכספים (IRA).

הטבת מס בגין ההפקדה: אין.

הטבת מס במעמד משיכת הכספים: אין, יש חובה לשלם מס רווח הון בשיעור 25% על כל רווח ריאלי בעת משיכת הכספים, לא משנה איך ומתי נמשוך. החריג היחיד לכך הוא סעיף 125ד לפקודת מס הכנסה, המקנה פטור ממס רווח הון לחוסכים בתכנית חיסכון (לרבות פוליסת חיסכון) שנולדו לפני שנת 1948. גובה הפטור הוא עד 13,320 ₪ ליחיד או 16,320 ₪ לזוג, וקבלתו מותנית בכך שביום 1.1.2003 מלאו לאחד מבני הזוג 55.

האם ניתן לנייד את החיסכון לחברה אחרת: לא.  ניוד שכזה יגרור תשלום מס.

האם שינוי/מעבר מסלול השקעה גורר תשלום מס: לא. החוסך יכול לעבור ממסלול השקעה אחד לאחר (למשל: ממניות לאגרות חוב ובחזרה) במסגרת פוליסת החיסכון מבלי שיידרש לשלם על כך מס. כלומר, המס נדחה עד פדיון הכספים, באופן שמקל על צבירת ריבית דריבית.

האם אפשר לקחת הלוואה כנגד החיסכון:  כן, ניתן לקחת הלוואה בריבית נמוכה מאוד (פריים מינוס 0.5%) ולשעבד כנגדה את כספי הפוליסה.

כמה זה עולה:  בין 0.7%-1.3% (כפוף למיקוח).

כמה קריטי לפתוח כזה: לא קריטי. מועיל אם אתם שואפים לפשטות ומוצאים ערך מיוחד בחשיפה לנכסים בלתי סחירים גם במחיר של דמי ניהול גבוהים. כתבתי על פוליסות החיסכון כאן.

איך פותחים כזה?  פרטי ההצטרפות ומסלולי ההשקעה השונים בכל פוליסה זמינים לעיון באתרי חברות הביטוח. לרוב הפוליסות ניתן להצטרף באופן מקוון או באמצעות פנייה לסוכן הביטוח, אם יש לכם כזה. לטופסי ההצטרפות יש לצרף תעודת זהות, אישור על הפקדה בנקאית לפרטי החשבון שתקבלו (אם בחרתם בהעברה חד-פעמית) או טופס הוראת קבע (אם בחרתם בהפקדה חודשית). רוב החברות מאפשרות להפקיד גם בכרטיס אשראי (עד תקרה מסוימת). בסיום התהליך ניתן יהיה לעקוב אחר פרטי הפוליסה ומצב החיסכון באתר המידע האישי. לפרטים על הפוליסות הקיימות כיום בשוק: קשת מבית מגדל; מגוון מבית הראל; אקסלנס אינווסט מבית הפניקס; חיסכון פיננסי מבית כלל ביטוח; טופ פייננס מבית מנורה מבטחים; חיסכון מנוהל מבית פסגות ובסט אינווסט מבית הכשרה.

תיק השקעות מנוהל – קלאסי

בתמצית: שירות במסגרתו החוסך מאציל באופן מלא (או כמעט מלא) את ניהול נכסיו הפיננסים למנהל תיקים בעל רישיון מטעם רשות ניירות ערך. לאחר קבלת ייפוי כוח, מנהל התיקים מקבל גישה לחסכונותיו של החוסך (בבנק או בבית ההשקעות) ומשקיע את הכספים בנכסים שונים באופן עצמאי, לרוב אקטיבי, בהתאם לשיקול דעתו ועל פי פרופיל הסיכון המותאם לחוסך.  החוסך מצדו מקבל דיווחים שוטפים על האופן בו כספיו מנוהלים. ניהול תיקים נבדל מייעוץ השקעות במובן שהלקוח לא נדרש לאשר כל פעולת קנייה או מכירה של נייר ערך.

איך ומתי אפשר למשוך את הכספים:  הכספים נזילים לחלוטין וניתן למשוך אותם בכל עת.

מי רשאי להפקיד: בגדול, כל מי שהפרוטה בכיסו.

הפקדה מזערית:  רוב מנהלי התיקים דורשים הון עצמי מינימלי של 300,000 ₪ לפתיחת תיק השקעות מנוהל.

הפקדה מקסימלית:  אין הגבלה.

כמה בחירה יש לי:  כמעט אינסופית – מנהל התיקים יכול להשקיע את הכספים בכל נייר ערך שיראה לנכון (למעט הגבלות רגולטוריות מסוימות) ככל שיראה לנכון, בכפוף לגבולות הגזרה שתגדירו לו. חלק ממנהלי התיקים משקיעים את הכספים בעיקר בקרנות נאמנות, ולא בניירות ערך מסוימים. יש להיות ערים לכך שלמנהלי תיקים רבים יש נטייה (ואף תמריץ כלכלי) להשקיע את כספי הלקוחות המנוהלים בקרנות שהשיק בית ההשקעות עצמו. אין אפשרות חשיפה לנכסים לא סחירים ולרוב מנהלי התיקים ירצו להראות שיש להם ערך מוסף ולכן גם לא ישקיעו בנכסים עוקבי מדד (פסיביים).

הטבות מס בגין ההפקדה:  אין. העובדה שהעברתם את האחריות לניהול תיק ההשקעות לגורם חיצוני לא הופכת אתכם לשקופים בעיני שלטונות המס. לכן, בהנחה שניהול התיק נעשה באפיק שאינו מוגן ממס, כל פעולה במסגרת תיק ההשקעות המנוהל תגרור אירוע מס.

הטבות מס במעמד המשיכה:  אין.

האם ניתן לנייד את החיסכון לחברה אחרת:  לא. שינוי כזה יחייב מכירת ניירות ערך ובחשבון החייב במס ישולם מס רווח הון מלא.

האם שינוי/מעבר מסלול השקעה גורר תשלום מס:  כן – כל שינוי כזה מחייב מכירת ניירות ערך ובחשבון החייב במס ישולם מס רווח הון מלא.

האם אפשר לקחת הלוואה כנגד החיסכון:  יתכן.

כמה זה עולה:  זה שירות הממותג כאישי / פרימיום / יוקרתי ולכן הוא גם יקר. אפשר לצפות לשלם בין 0.8% ל-1.5% מערך התיק בשנה. דמי הניהול ישולמו ללא קשר לביצועיו של מנהל התיקים בפועל.  דמי הניהול ייגבו אחת לחודש והם מתווספים לעמלות הקנייה והמכירה ואירועי המס אשר יושתו על הלקוח.

כמה קריטי לפתוח כזה:  רק אם ממש, ממש, אין לכם עניין או פנאי ללמוד או להתעסק בכסף שלכם בכוחות עצמכם, ואתם מוכנים לשלם כסף טוב תמורת האצלה של האחריות הזו לגוף מסחרי שנציג מטעמו יחזיק לכם את היד כשקשה. 

איך פותחים כזה:  ישנן כמעט 130 חברות הפועלות בתחום ניהול התיקים בישראל, והן מנהלות קרוב ל-300 מיליארד ש"ח. בכללן ניתן למצוא את חטיבות ניהול תיקי ההשקעות בגופים מוסדיים מוכרים, ולצידם מגוון רחב של בתי השקעות "בוטיק". הגופים הדומיננטיים הם כצפוי פסגות, מיטב דש, מגדל שוקי הון, אלטשולר שחם, הראל, ילין לפידות ואי.בי.אי.  תהליך ההצטרפות לרוב נעשה באותה מתכונת: בדרך כלל מתקיימת פגישה ראשונית עם מנהל התיקים שמטרתה אפיון צרכיו של החוסך ובניית פרופיל סיכון (צורך, יכולות פיננסיות, יעדים, תקופות השקעה וסיבולת סיכון). בהמשך לאחר קביעת דמי הניהול וחתימה על הסכם ניהול, מותאם תיק ההשקעות לצרכי הלקוח והנחיותיו ונקבע תמהיל הנכסים בו. החוסך יוכל לתת ייפוי כוח למנהל התיקים לפעול בחשבון הבנק שלו, או לחלופין, לפתוח חשבון אצל מנהל התיקים (ככל שהוא מציע זאת). בדרך כלל יוקצה מנהל לקוחות אישי שילווה את החוסך לאורך התהליך.

תיק השקעות מנוהל – דיגיטלי

בתמצית:  הדור הבא של תעשיית ניהול התיקים. הדגש הוא על יישום המודל הקלאסי הנ"ל על תיקי השקעות בסכומים נמוכים יותר (כמה עשרות אלפי שקלים), שיאפשר הצטרפות וניהול של החיסכון באופן דיגיטלי בלבד תוך גביית דמי ניהול נמוכים יותר. החסכונות יושקעו בעיקר בקרנות נאמנות ייעודיות בהתאם לפרופיל הסיכון של החוסך. על פי תכניות של הרשות לניירות ערך, ישנה כוונה עתידית לאפשר דחיית מס במסגרת ניהול התיקים הדיגיטלי, באופן שצפוי להעלות את האטרקטיביות של המוצר (כך ששינוי מסלול השקעה לא יגרור אירוע מס).

איך ומתי אפשר למשוך את הכספים:  בכל עת. באופן טיפוסי הכספים יגיעו לחשבונכם תוך שלושה ימי עסקים מרגע שתודיעו שאתם זקוקים לכסף.

מי רשאי להפקיד:  כל אדם.

הפקדה מזערית:  הון עצמי מינימלי לצורך פתיחת תיק מנוהל דיגיטלי נע בין 20,000 ל-50,000 ₪  (כתלות בחברה המנהלת).

הפקדה מקסימלית:   למיטב ידיעתי אין הגבלה.

כמה בחירה יש לי:  החסכונות יושקעו בקרנות נאמנות מנייתיות ואג"חיות (ולא בניירות ערך ספציפיים) בפיזור רחב על פי החלטות ההשקעה של החברה המנהלת. חלק מהחברות דוגלות בהשקעה בקרנות מחקות בלבד. בעתיד, על פי תכניותיה של הרשות לניירות ערך, כל חברת ניהול תיקים תקים 4 קרנות נאמנות ייעודיות, כל אחת עבור פרופיל סיכון שונה וקבוע מראש. הקרנות הללו "יתארחו" בשירות ניהול התיקים, כך שרכישתן מחוץ לשירות ניהול התיקים תגרור "קנס" של 10%.

הטבות מס בגין ההפקדה  אין.

הטבות מס במעמד המשיכה:  אין.

האם ניתן לנייד את החיסכון לחברה אחרת:  למיטב ידיעתי, לא ניתן.

האם שינוי/מעבר מסלול השקעה גורר תשלום מס: בעתיד, כאמור, התכנון הוא להעלות את האטרקטיביות המיסויית של המוצר על ידי כך שהחלפת קרנות נאמנות במסגרת שירות ניהול התיקים לא תהיה חייבת במס רווח הון, כך שהמס ישולם רק במועד פדיון הכספים. המשמעות היא דחיית מס אפקטיבית שמסייעת בצבירת ריבית דריבית לאורך זמן.

האם אפשר לקחת הלוואה כנגד החיסכון:   יתכן – תלוי בחברה.

כמה זה עולה:  פחות מהסכומים הנגבים בתיקים המנוהלים הקלאסים. ב-ווידאה למשל דמי הניהול הם פועל יוצא של גודל החיסכון, כך שבתיקים גדולים מאד הם עשויים לרדת ל-0.3% בלבד. בשאר החברות לא ייגבו דמי ניהול ישירים כך שההכנסה של חברת ניהול התיקים תיגזר מדמי הניהול הנגבים מהקרנות בלבד.

כמה קריטי לפתוח כזה:   למי שאין עניין או פנאי ללמוד לנהל את חסכונותיו בכוחות עצמו, מרגיש בנוח בעולם הדיגיטלי, לא זקוק בהכרח לשמרטף אנושי שיחזיק את ידו, ומעוניין ליהנות בעתיד מאפשרות של דחיית המס. 

איך פותחים כזה:   נכון להיום ישנם שלושה מוצרים כאלה בשוק: פסגות פרו של פסגות, מיטב דש מנג'ר מבית מיטב דש, ו-Videa מבית בנק לאומי. תהליך ההצטרפות ו"הכרת הלקוח" הוא דיגיטלי בעיקרו, ותכליתו לברר את העדפת הסיכון של החוסך, מטרותיו, צרכיו, טווח ההשקעה, ותקינות מקורותיו הכספיים. לאחר מכן יש להעביר את הכספים לחשבון ייעודי. הלקוח מקבל קישור לצפייה בתנועות היומיות בחשבון הבנק שלו, להפקיד או למשוך כספים, להורות על שינוי מדיניות ההשקעות ועוד.

תיקון 190

בתמצית:  תיקון 190 לפקודת מס הכנסה, שנכנס לתוקף בשנת 2012, מאפשר לחוסכים להפקיד כספים נזילים למוצר חיסכון פנסיוני (קרן פנסיה, קופת גמל או ביטוח מנהלים) באופן שיאפשר למשוך את הסכומים, לאחר גיל 60, גם כסכום חד-פעמי (הוני) ובהטבת מס משמעותית.

איך ומתי אפשר למשוך את הכספים:  הכספים ניתנים למשיכה מגיל 60 ואילך בלבד. מי שימשוך את הכספים לפני גיל 60 יידרש לשלם קנס של 35% על החיסכון. כל חוסך רשאי למשוך את הכספים כקיצבת זקנה פטורה ממס, אולם חוסכים שיוכיחו שיש להם קצבה העולה על 4,512 ₪ בחודש ממקורות אחרים יוכלו למשוך את הכספים גם כסכום הוני חד-פעמי, כאשר הרווחים ימוסו לפי מס רווח הון נומינלי של 15% בלבד, ולא 25% על הרווח הריאלי. שימו לב שמשיכה הונית של 34,848 ₪ הראשונים מתוך הסכום כפופה לאישור מס הכנסה.

חשוב להעיר: אם החוסך לפי תיקון 190 נפטר לפני גיל 75, מוטביו יקבלו את הסכום שחסך כסכום הוני חד-פעמי ופטור ממס. אם החוסך נפטר אחרי גיל 75, מוטביו יקבלו את הכספים כסכום הוני חד-פעמי בניכוי מס רווח הון של 15% על הרווח הנומינאלי.

 מי רשאי להפקיד:   כל אדם רשאי להפקיד למוצר חיסכון פנסיוני לפי תיקון 190, אולם משיכה מהקופה תתאפשר רק לאחר גיל 60.

הפקדה מזערית:  אין

הפקדה מקסימלית:  מוגבלת לכמה מיליוני שקלים כפועל יוצא של גיל החוסך (טבלאות מפורטות מצויים באתרי החברות).

כמה בחירה יש לי:   בהתאם להיצע הרחב והמגוון של מסלולי ההשקעה השונים של קופת הגמל / קרן הפנסיה / ביטוח המנהלים שבה בחר החוסך להפקיד לפי תיקון 190. במסגרת זו מתאפשרת חשיפה גם למסלולי השקעה פסיביים, וכן לנכסים לא סחירים בשיעור של עד 30% מנכסי הקופה. את הכספים ניתן לנהל גם באופן עצמי (מסלול IRA) או באמצעות מתן ייפוי כוח למנהל תיקים לפעול בקופה.

הטבות מס בגין ההפקדה: תינתן בעד הפקדה של סכום של עד 34,848 ש"ח בשנה (סכום זה יוכר בניכוי כהוצאה מוכרת).

הטבות מס במעמד המשיכה:   פטור מלא ממס רווחי הון יינתן על משיכת הכספים כקצבה חודשית. משיכה הונית של סכום או סכומים חד-פעמיים אחרי גיל 60 תמוסה לפי שיעור מופחת של 15% מהרווח הנומינלי (ולא 25% מהרווח הריאלי) – יתרון משמעותי בסביבת אינפלציה נמוכה.

האם ניתן לנייד את החיסכון לחברה אחרת:  כן, ניתן לבצע ניוד למוצר פנסיוני אחר מבלי שהדבר יגרור אירוע מס או קנסות מיותרים.

האם שינוי/מעבר מסלול השקעה גורר תשלום מס:  לא. ניתן להחליף בין מסלולי השקעה ולהינות מדחיית המס עד למועד פדיון הכספים.

האם אפשר לקחת הלוואה כנגד החיסכון: כן, בפריים מינוס חצי, לתקופה שלא תעלה על 7 שנים.

כמה זה עולה: בממוצע – כ-0.63% מהחיסכון (ניתן להוזיל – פונקציה של כושר מיקוח וגודל התיק).

כמה קריטי לפתוח כזה: האפשרות להוון את החיסכון (למשוך את הכספים באופן הוני ובמס מופחת) הופכת את תיקון 190 לחלופה מובילה עבור בני הגיל השלישי ו/או למי שמעוניין לעבות את הכנסתו לאחר גיל 60. בתמצית, הכלי הזה מאפשר ליהנות מהיתרונות של מוצר חיסכון פנסיוני עבור הכספים הנזילים של החוסך.

איך פותחים כזה: גולשים לאתר החברה המנהלת, ממלאים טופס הצטרפות למוצר חיסכון פנסיוני לבחירתכם בצירוף הצהרה בדבר היוון קצבה מוכרת לפי תיקון 190. לאחר מכן, יש להעביר כספים מחשבון הבנק שלכם לחשבון הבנק בו מתנהלים נכסי הקופה. ניתן לבצע הפקדה באופן חד-פעמי או שוטף. חברות מובילות המאפשרות להשקיע לפי תיקון 190: אלטשולר שחם; מיטב דש; הראל; פסגות; כלל, אקסלנס ועוד (בגדול, כל חברה מאפשרת).

חיסכון לכל ילד

בתמצית:   תכנית שהושקה בתחילת 2017, במסגרתה המדינה (באמצעות הביטוח הלאומי) מפקידה 51 ₪ בחודש עבור כל ילד עד גיל 18, ואילו ההורים רשאים (אך אינם חייבים) להוסיף, על חשבון קיצבת הילדים שהם מקבלים, עוד 51 ₪ בחודש. הכספים ינוהלו, לבחירת ההורה, בקופת גמל או בתכנית חיסכון בנקאית. התוצאה המקווה היא שלכל ילד ישראלי יצבור חיסכון נאה בן כמה עשרות אלפי שקלים בהגיעו לגיל 18.

איך ומתי אפשר למשוך את הכספים:    בכפוף להסכמת ההורה, הילד רשאי (אך לא חייב) למשוך את הכספים בהגיעו לגיל 18 באמצעות הגשת טופס משיכת כספים למוסד הפיננסי בו מתנהל החשבונו. משיכה על ידי ההורה לפני גיל 18 אפשרית במקרה שהילד נפטר או חווה מצב רפואי מסכן חיים וזקוק למימון צרכיו הרפואיים. מגיל 21 הילד יכול למשוך את הכספים באופן עצמאי, אך שוב, אין לו כל חובה לעשות זאת.

מי רשאי להפקיד:   1) מדינת ישראל 2) הורה הזכאי לקצבת ילדים בגין הילד. החיסכון עצמו יהיה בבעלות הילד ועל שמו.

שימו לב שילידי 2017 ואילך יקבלו מהביטוח הלאומי מענק של 254 ₪ בהגיעם לגיל 3, ומענק נוסף של 254 ₪ בהגיעם לגיל מצוות (12-13). ילדים שנולדו עד 2017 יקבלו מענק של 508 ₪ בגיל 18. כל הילדים יקבלו מענק נוסף של 508 ₪  אם יתמידו ולא ימשכו את החיסכון עד גיל 21.

הפקדה מזערית:   51 ₪ בחודש.

הפקדה מקסימלית:   51 ₪ בחודש.

כמה בחירה יש לי:    ההורה הזכאי יכול לבחור את אופן ההשקעה של כספי החיסכון מבין תכניות חיסכון בנקאיות (הכוללות 3 מסלולים: ריבית קבועה לא צמודה, ריבית משתנה או ריבית צמודה למדד) או מבין קופות גמל (המשקיעות את הכספים בשוק ההון, לפי אחד מחמישה מסלולים הניתנים לבחירה: סיכון נמוך, סיכון בינוני, סיכון גבוה, מסלול הלכתי ומסלול שרעי). הסיכון בקופות הגמל הוא פועל יוצא של שיעור החשיפה למניות.

 הטבות מס בגין ההפקדה:  אין.

הטבות מס במעמד המשיכה:   הרווחים בתכניות חיסכון בנקאית יחויבו במס רווח הון בשיעור של 15% על התשואה הנומינלית.  הרווחים בקופות גמל יחויבוי במס רווח הון בשיעור 25% מהתשואה הריאלית. עם זאת, אם הילד לא יגע בכסף עד גיל הפרישה, הוא יוכל למשוך את הכספים כקיצבה פטורה ממס רווח הון.

 האם ניתן לנייד את החיסכון לחברה אחרת: ניתן לנייד את החסכון בין קופות גמל שונות ובין תכניות בנקאיות שונות מבלי שהדבר יגרור אירוע מס, אך לא ניתן להעביר את הכספים מקופת גמל לחיסכון בנקאי ולהיפך.

האם שינוי/מעבר מסלול השקעה גורר תשלום מס:   לא. אך בעוד שבקופת גמל ניתן לעבור מסלול בכל עת, בתכניות בנקאיות ההורה ניתן יהיה להעביר את החיסכון למסלול אחר או לבנק אחר רק אחת לחמש שנים, וזאת בתנאי שההורה בחר זאת מראש.

האם אפשר לקחת הלוואה כנגד החיסכון: לא שידוע לי.

כמה זה עולה:   0.23%. עלות דמי הניהול / הפיקדון מושתת על הביטוח הלאומי עד שהילד מגיע לגיל 21.

כמה קריטי לפתוח כזה: בעיני הכלי הזה חשוב, לא רק מההיבט הפיננסי שלו, אלא גם מהיבט החינוכי-פדגוגי של הבנת החשיבות של חיסכון, השקעה, צמיחה אקספוננציאלית וניהול סיכונים בשוק ההון. בעיני, כדי להפיק את המיטב מהתכנית הזו נדרשת 1) בחירה של ההורים להפקיד את חלקם 2) בחירה במסלול קופת גמל בסיכון גבוה 3) שיתוף של הילד בקיומו של החיסכון.

איך פותחים כזה:  גולשים לאתר הייעודי שהקים הביטוח הלאומי ועוקבים אחר ההוראות.

חיסכון פנסיוני לטווח ארוך

בתמצית:   חיסכון מנדטורי (כפוי) שתכליתו לספק לנו הכנסה שוטפת בשנים שלאחר הפרישה מהעבודה (במובן ובגיל המסורתי). כולל רכיב פיצויים (למקרה פיטורים) ורכיב תגמולים (לצורך קצבת זקנה). החיסכון מצטבר מהפרשות שוטפות של העובד והמעביד (או העצמאי) לאורך שנות עבודתו, וכמובן מההרווחים על ההפרשות הללו.  מכשירים אלה נהנים מהטבות מס במעמד ההפקדה והמשיכה כאחד. רוב המוצרים כוללים גם  כיסוי ביטוחי למקרי פטירה או אובדן כושר עבודה. גובה קצבת הפנסיה שתשולם מהמוצרים הללו תלויה, בין היתר, בגובה וברצף ההפקדות, בדמי הניהול, בתנודות בשוק ההון, בשינויים בתוחלת החיים, ובקרן פנסיה – בשאלה אם תשלומי החוסכים מספיקים לכיסוי כלל הקצבאות (אם לא – הקצבה תקטן).

כיום ניתן להפקיד לאחד מתוך שלושה מוצרי חיסכון פנסיוניים, לבחירת החוסך:

• קרן פנסיה: מוצר חיסכון קצבתי הכולל גם ביטוח למקרה נכות (אובדן כושר עבודה) ומוות (ביטוח שארים). כוללת גם סבסוד ממשלתי בדמות אג"ח מדינה מסובסד המניב ריבית של 4.86% בשנה (כ-30% מהנכסים, בעתיד – שיעורן יקבע לפי גיל החוסך). קרן פנסיה מבוססת על תקנון הניתן לשינוי (ולא על חוזה), ובנוסף נשענת על עקרון של "ערבות הדדית": כל העמיתים בקרן נושאים בעלויות קצבאות הזקנה, השארים והנכות שהקרן משלמת ליתר העמיתים.
• ביטוח מנהלים: מוצר חיסכון פנסיוני המעוגן בחוזה ביטוח מותאם אישית בין המבוטח לחברת הביטוח. ביטוח המנהלים מקנה, לבחירת החוסך, אפשרות לרכוש כיסויים לביטוח חיים ואובדן כושר עבודה.
• קופת גמל (לחיסכון): מוצר חיסכון לטווח ארוך שאינו כולל מרכיב ביטוח.

איך ומתי אפשר למשוך את הכספים:   את כספי הפיצויים אפשר למשוך בכל עת. את כספי התגמולים אפשר למשוך כקיצבה בגיל 60 ואילך (משיכה מוקדמת כרוכה בקנס של 35% או בחיוב מס שולי – עד 48% – לפי הגבוה), בכפוף למספר חריגים.

מי רשאי להפקיד:  כל עובד שמלאו לו 21, וכל עובדת שמלאו לה 20, זכאים להפרשות לביטוח פנסיוני. החל מ-2017, גם עצמאיים מחויבים להפקיד.

הפקדה מזערית:   שכיר מחויב להפקיד לכל הפחות 6% משכרו, כאשר המעסיק יפקיד עבורו 12.5% נוספים (6.5% לרכיב התגמולים ו-6% לרכיב הפיצויים).   עצמאי מחויב להפקיד לכל הפחות 4.54% בגין הכנסה עד מחצית השכר הממוצע במשק ועוד 12.55% בגין הכנסה שבין מחצית השכר הממוצע במשק לשכר הממוצע במשק.

הפקדה מקסימלית:   התקרה המקסימלית המזכה בהטבות מס להטבות עצמאיות לחיסכון פנסיוני היא 34,848 ₪.

לקרן פנסיה מקיפה (עם ביטוח) ניתן להפקיד עד 4,212 ש"ח בחודש (כל סכום מעבר לכך יופנה לאפיקים אחרים, כמו קרן פנסיה כללית, שאינה כוללת רכיב ביטוחי).

 כמה בחירה יש לי:  כל חוסך זכאי לבחור את סוג החיסכון (קרן פנסיה, קופת גמל או ביטוח מנהלים), את המוסד הפיננסי שינהל את החיסכון, את מסלול ההשקעה שבמסגרתו ינוהל החיסכון (כללי, הלכתי, מניות, אג"ח, חו"ל, מט"ח ועוד) וכן את מסלול הביטוח. בפועל, מאחר שרבים לא טורחים לבחור באופן יזום, הם מצורפים ל"קרנות פנסיה ברירת מחדל" – קרנות פנסיה שנבחרו על ידי האוצר המציעות דמי ניהול נמוכים. אשר למסלולי ההשקעה – מכיוון שגם כאן רוב החוסכים לא טורחים לבחור, ברירת המחדל היא "מסלול תלוי גיל" (עד 50, 60-50 ו-60+), כאשר ככל שהחוסך צעיר יותר חשיפתו למניות גבוהה יותר. חוסכים שמעוניינים לנהל את התיק הפנסיוני ברמת בחירת נייר הערך הבודד יכולים לעשות זאת אך ורק במסגרת קופת גמל (אין IRA בקרן פנסיה ובביטוח מנהלים).

הטבות מס בגין ההפקדה:  שכירים זכאים לזיכוי ממס הכנסה בשיעור של 35% עבור הסכומים שנוכו משכר העובד (בתנאי שהסכומים לא עולים על 7% משכר העובד ולא עלו על 616 ₪ בחודש). לעצמאים יוכר סכום של עד 11%  מההכנסה (עד תקרה של 23,232 ₪ בשנה) כהוצאה מוכרת, כאשר יינתן זיכוי ממס בגין הפקדות עד 5% מההכנסה.

הטבות מס במעמד המשיכה: את רכיב הפיצויים ניתן למשוך בכל עת בפטור ממס, לפי חישוב של 12,380 ₪ * מספר שנות העבודה. את רכיב התגמולים ניתן למשוך כאמור כקצבה החל מגיל 60. הקצבה תהיה פטורה ממס רווח הון, אולם תחויב במס הכנסה (לפי מדרגות המס) כהכנסה מיגיעה אישית. בגיל פרישה (67 לגבר, 62 לאישה) ניתן לקבל פטור ממס בגובה של עד 49% מהקצבה המזכה (8,480 ₪), כאשר יתר הקצבה תחויב במס. שימו לב שלפי תיקון 190 לעיל, אפשר להוון (למשוך כסכום חד פעמי) את החיסכון במס מופחת (15% נומינלי) אם מוכיחים קצבה של 4,512 ₪ ממקורות אחרים.

האם ניתן לנייד את החיסכון לחברה אחרת:  כן.

האם שינוי/מעבר מסלול השקעה גורר תשלום מס: לא.

האם אפשר לקחת הלוואה כנגד החיסכון:  כן. הלוואה עד 7 שנים בגובה של עד 80% מיתרת הכספים שבחיסכון, בריבית של פריים מינוס חצי.

כמה זה עולה:  קרן פנסיה יכולה לגבות לכל היותר 0.5% מהצבירה ו-6% מההפקדות. בפועל, לאור כניסתן של קרנות ברירת המחדל (הגובות בין 0.05% ל-0.1% מהצבירה ו-1.49%-2.49% מההפקדות), דמי הניהול צפויים לרדת.  ביטוח המנהלים הוא מוצר יקר בהרבה שיכול לגבות עד 6% מההפקדה ו-1.2% מהצבירה. בקופת הגמל דמי הניהול המקסימליים הם 1.05% מהחיסכון ו-4% מהצבירה, אולם הכל נתון למו"מ.

כמה קריטי לפתוח כזה:  קריטי, כדי שלא תידרדרו למזון חתולים בגיל הפרישה.

איך פותחים כזה:  בפועל, ההחלטה אם לחסוך לפנסיה כבר התקבלה במקומכם על-ידי המדינה, ואין לכם דרך מעשית להתחמק ממנה (אלא אם תתאמצו שלא לעבוד). הדגש, בעיני, הוא לבחור מוצר זול המושקע בהתאם לגילכם ולמידת קרבתכם לקצבת זקנה, ולוודא שהכיסוי הביטוחי שלכם מספק והולם את מצבכם האישי  והמשפחתי. במובן זה, רפורמות ברירות המחדל הפכו את העבודה לפשוטה למדי. כשלעצמי, מאחר שמדובר בכספים שבלאו הכי אין גישה אליהם בעשרות השנים הקרובות, אני בדעה שיש להעדיף מוצר עתיר חיסכון, זול ככל הניתן, ובעל חשיפה גבוהה ככל הניתן למניות.  תוכלו להתחיל את התהליך באמצעות מנוע "פנסיה נט".

תיק קרנות נאמנות

לשם השוואה, הנה כלי המיועד למי שמעוניין בכל זאת להתאמץ קצת יותר:

בתמצית:   קרן נאמנות היא הסדר משפטי המאפשר למספר רב של משקיעים להשקיע במשותף בניירות ערך ולהפיק רווחים משותפים מהחזקתם. לכל קרן נאמנות מדיניות השקעה, המעוגנת בתשקיף גלוי לציבור, והמגדירה את גבולות הגזרה של מנהל הקרן וחופש הפעולה שלו. .  כל משקיע רשאי לרכוש יחידות השתתפות של הקרן ולמכור אותן לפי מחיר השוק שלהן. בדרך זו המשקיע יכול לפזר את תיק ההשקעות שלו על מאות ואלפי ניירות ערך באמצעות פעולת קנייה אחת בלבד.

איך ומתי אפשר למשוך את הכספים:  בכל עת, על ידי שליחת פקודת מכירה באמצעות חבר הבורסה בו מתנהל חשבונו של החוסך (בנק או בית השקעות).

מי רשאי להפקיד:   כל אדם.

הפקדה מזערית:   ברוב הקרנות אין מגבלה על הסכום המינימלי להשקעה.

הפקדה מקסימלית:   אין מגבלה.

כמה בחירה יש לי:   המון. יש אלפי קרנות נאמנות שונות – ניתן לעיין בהן בפורטלים כמו פאנדר.  הקרנות המעניינות ביותר מנקודת המבט של משקיעים עצלים הן קרנות מחקות מדד, וספציפית, קרנות שמתחייבות לשמור על הקצאת נכסים קבועה (למשל – 70% אג"ח, 30% מניות).

 הטבות מס בגין ההפקדה:  אין.

הטבות מס במעמד המשיכה:   אין. מכירת יחידות השתתפות ברוב קרנות הנאמנות חויב במס רווח הון של 25% על הרווח הריאלי (ככל שהיה רווח). החריג הוא "קרנות חייבות", שבהן המס משולם במעמד רכישת ניירות הערך על ידי מנהל הקרן, ולכן כאשר מוכרים יחידות בהן המשקיע לא צריך לשלם מס נוסף.

 האם ניתן לנייד את החיסכון לחברה אחרת: לא. כדי "להחליף" קרן נאמנות יש למכור את הקיימת ולקנות קרן חדשה, והדבר כרוך באירוע מס.

האם שינוי/מעבר מסלול השקעה גורר תשלום מס: כן. ראו הנ"ל.

האם אפשר לקחת הלוואה כנגד החיסכון: לא.

כמה זה עולה: העלויות הן שכר מנהל הקרן, שכר הנאמן, עמלת הוספה ועלויות ניהול השקעות. ישנן קרנות מחקות וקרנות סל הגובות דמי ניהול אפסיים. לעומת זאת, קרנות מנייתיות מנוהלות עשויות לגבות גם 2.5% מהחיסכון ואף יותר מכך. מנגד, יש לזכור שרכישת קרנות מחקות וקרנות סל כרוכה בתשלום עמלת קנייה לברוקר.

כמה קריטי לפתוח כזה:  היתרונות כאן מתבטאים בצמצום השכבות האנושיות והמוסדיות ביניכם לבין הכסף שלכם, שליטה טובה יותר בנכסים שבהם הכסף שלכם מושקע, התאמה מדויקת יותר של הרכב תיק ההשקעות למטרות שלכם, שקיפות גבוהה יותר, עלויות נמוכות יותר, ואפשרות להינות ממגן מס / קיזוז הפסדי הון. מנגד, אין הטבות מס בהפקדה או במשיכה, ויש חובה לפתוח חשבון ברוקראז' ולהתעסק בפועל עם שליחת פקודות לבורסה (זה פחות מסובך ממה שזה נשמע, ועדיין, הגישה הזו לא הולמת את הכותרת של הפוסט זה).

איך פותחים כזה: בהנחה שמיפיתם את הקצאת הנכסים המועדפת עליכם בהתאם לצרכים, לסיבולת הסיכון ולטווח ההשקעה (למשל: 50% מניות, 50% אגרות חוב), עליכם לפתוח חשבון השקעות בבנק או בבית השקעות, ולהתמקח על עמלות הקנייה והמכירה. לאחר מכן, אתרו את קרן הנאמנות הרצויה בהתאם למספרה הייחודי – תוכלו להיעזר באתרים כמו פאנדר לצורך כך. בהמשך, גלשו למסך רכישת ניירות ערך, והזינו את מספר הקרן. הזינו את סכום הרכישה או לחלופין את כמות היחידות שאתם רוצים לקנות. אשרו את הפעולה. וזהו זה, אתם בעליה הגאים של מספר יחידות בקרן נאמנות.

כתבתי עוד על קרנות נאמנות כאן, כאן, כאן ולאחרונה גם כאן.

טבלה מסכמת (לחצו להגדלה)