בית » השקעות » תעצרו את השוק, אני רוצה לרדת!

תעצרו את השוק, אני רוצה לרדת!

“שוק המניות הוא לכל היותר הסחת דעת ענקית.” – ג’ון בוגל

הבורסות ברחבי העולם רשמו את השבוע הגרוע ביותר מאז 2011, כביכול על רקע השפל במחיר הנפט וההתרסקות הכלכלית והמוניטרית של רוסיה.

משקיעים לא מעטים נזכרו לפתע שמניות יכולות גם לרדת – ולרדת חזק –  ונבהלו מאד. אם לא די בכך, אורגיית הבחירות המשתוללת במחוזותינו השפיעה לרעה גם על שוק האג”ח המקומי (הממשלתי והקונצרני כאחד). התוצאה היא שמשקיע פסיבי עם תיק השקעות מסורתי (מנייתי/אג”חי)  חווה בימים האחרונים ירידות משמעותיות יחסית.

מטבע הדברים, המצב מעורר עצבנות. הנה דוגמה לשאלה שהופיעה אתמול בפורום ניהול כלכלת המשפחה בתפוז:

 “הקרן שאני מושקעת בה כבר מדשדשת חודש, היומיים האחרונים פשוט קטסטרופה בגלל המשבר ברוסיה. כולם סביבי מפסידים, אפילו מרגישה תחושת פאניקה קלה…  לא מצליחה להחליט אם לצאת מהקרן או להישאר. מה אתם עושים בימים אלו? שומרים על קור רוח או מושכים את הכסף?”

ובכן, קשה לומר שאנשים שומרים על קור רוח. ביזפורטל מדווחים על “פאניקה” שגרמה לציבור למכור קרנות בהיקף של 1.3 מיליארד ש”ח (בעיקר כאלה המשקיעות באג”ח זבל).

המרה של תיק ההשקעות לכסף מזומן בעיצומן של ירידות בשווקים היא אחד הצעדים ההרסניים ביותר שאדם יכול לעשות בכספו. היא מקבעת הפסדים ושוללת מהמשקיע את האפשרות להרוויח מההתאוששות הצפויה בטווח הארוך. ולמרות זאת, זו תופעה שכיחה, שחוזרת על עצמה כמו שעון בכל פעם שהשוק מראה סימני חולשה.

הסיבה המיידית לכך פשוטה:  התנודתיות האינהרנטית של השוק, המתבטאת במקרה הנוכחי בירידות מחירים, גורמות להפסדים. אף אחד לא אוהב להפסיד כסף, ודאי לא סכומים גדולים שחסך לאורך שנים. כשאנחנו מרגישים שמשהו גורם לנו להפסד, הנטייה הטבעית היא לעצור את הדימום ולומר “עד כאן”.

אלא ששוק המניות תנודתי מטבעו. התנודתיות היא שגורמת לשוק להניב תשואות לפרקים פנומנליות בצבע ירוק-עד. ללא תנודתיות, שוק המניות היה שטוח לחלוטין, מה שהיה מוביל לתשואה אפסית (כמו מזומן).

רוב המשקיעים דווקא נהנים מהתנודתיות כשהיא פועלת לטובתם ומניבה להם אחוזים נאים של רווח. הם עיוורים לסיכון, בין אם בשל חוסר נסיון או בעקבות ראיה קצרת טווח. כשהכיוון משתנה והתנודתיות מתבטאת בירידות,  אותם משקיעים נתקפים בהלה. פתאום הבורסה “מסוכנת”.

חשוב להבין שעבור משקיעים פסיביים עם אופק השקעה ארוך, התנודתיות קצרת המועד בשוק המניות חסרת משמעות — ככל שמדובר בכסף שאינכם זקוקים לו בטווח הזמן המיידי (כלומר, ב-10-5 השנים הקרובות).  אם אינכם זקוקים לכסף בקרוב – למה שתטרידו את עצמכם בביצועיו היומיומיים של השוק?

תנו לכסף לעבוד, ותעשו משהו מועיל יותר בזמנכם הפנוי. אחת לתקופה השוק ירד (5%-), יתקן (10%-), ייכנס למוד דובי (20%-) ולעתים אף יתרסק (50%-). זוהי התנהגותו הטבעית. למעשה, די במבט חטוף ברשימת המשברים הכלכליים הגדולים מהמאה ה-17 ועד ימינו כדי להבין שמפולות בשוק המניות הן דבר שבשגרה.

הנקודה היא שכל עוד לא מכרתם – לא הפסדתם דבר. כמות ניירות הערך שבבעלותכם נותרה זהה. אם לא תעשו דבר, ותתנו למשבר לחלוף מעל ראשכם, סביר להניח שלאורך זמן השוק יתאושש ויישא את התיק שלכם מעלה.

למרבה הצער, המוח האנושי אינו בנוי לחשיבה לטווח ארוך. רובנו זוכרים מה קרה בשנה שעברה ומסוגלים לתכנן את חיינו לכל היותר בטווח של השנה הבאה. רק מעטים נוטים באופן טבעי לחשוב במונחים של 30 שנה ויותר. לכן משקיעים רבים מגיבים על סמך ביצועיו קצרי המועד של השוק, ומתעלמים ממגמות ארוכות טווח.

אני אוהבת לחשוב על השקעה בשוק תנודתי כמו על טיסת נוסעים הנקלעת לכיס אוויר.  אדם שטס לעתים קרובות יודע לצפות ל”קפיצות” בדרך למחוז חפצו. מובן לו שכל עוד הוא חגור אין בקפיצות הללו כדי לסכן אותו. לעומת זאת, אדם הסובל מחרדת טיסה יניח שכל מהמורה קלה בהכרח מעידה על כשל מערכתי כלשהו שצפוי לגרום להתרסקות המטוס. אובדן השליטה הזה מטריף אותו – הוא מוכרח לעשות משהו בתגובה לסכנה.

 על אותו משקל, משקיע מנוסה יודע שדרכו בשוק ההון לא תהיה חפה מזעזועים. ברור לו שעליו להחזיק חזק כשהשוק נקלע לתקופות תנודתיות וכשמדד הפחד עולה, משום שהוא יודע שלביצועי השוק בטווח הקצר אין משמעות של ממש בקנה מידה של עשרות שנים.

משקיעה בלתי מנוסה, לעומת זאת, עלולה לפרש כל ירידה קלה בשווקים כסימן המבשר על התפרקותה הקרובה של המערכת הפיננסית. בהדרגה הלחץ גובר.  מדי ערב היא עוקבת אחר המסכים בחרדה. זיעה קרה ניגרת בשיפולי מצחה. שווי התיק שלה הולך וקטן. כסף שחסכה בעמל ובמאמץ מתפוגג כלא היה. היא שונאת את עצמה: “למה עשיתי את זה לעצמי? למה סיכנתי את הכסף?! למה אני כזו חמדנית?”

ועכשיו הבורסה בפתח המהדורה המרכזית. יונית לוי אומרת שהרובל מתרסק. ופוטין – הוא הרי מטורלל ולא יציב. והנפט בשפל. וב”כלכלה אמיתית” מישהו כתב שאנחנו בפתחו של סחרור עולמי. ועוד זיעה קרה. וקשה להירדם. לא. לא, אני לא מסוגלת.  משהו גדול קורה. חייבת להגיב. חייבת לעשות משהו. אפילו שולה גיסתי ומשה “התותח הפיננסי” מהעבודה כבר מכרו. מחר גם אני מוכרת את הכל. לעזאזל הטווח הארוך: אני לא יכולה לראות את התיק שלי יורד! אני לא מוכנה לאבד שליטה על הכסף שלי!

שורה של גורמים מעצימים את הלך המחשבה הזה: רגשות אשם, חיקוי העדר, צריכת יתר של פורנוגרפיה פיננסית ומעקב מיותר אחר ביצועיו היומיומיים של תיק ההשקעות. זה גורם למשקיעים להיבהל, להמיר את כל אחזקותיהם למזומנים במחירי הפסד ולהיכנס לבורסה מחדש במחיר גבוה יותר, לאחר שהשוק התאושש.

התוצאה? הדגיגים המפוחדים מוכרים בזול לכרישים תאבי הדם, רק כדי שיוכלו לקנות מהם ביוקר מאוחר יותר.  עולם כמנהגו נוהג.

אם אתם משקיעים טריים וזוהי הפעם הראשונה בה חוויתם את התחושות הללו – ברכותיי. אתם מבינים כעת מדוע השקעה בשוק ההון היא 20% ידע, ו-80% פסיכולוגיה. קשה מאוד להתנגד לדחפים רגשיים שדוחקים בכם לצאת בעור שיניכם ולהציל את מה שרק אפשר — במיוחד אם מקורם באזור קדום במוח שלא התפתח הרבה מאז הימים שבהם אבותינו קיפצו על עצים. למרות כל המודרנה, הפחד הייצרי והקדום הזה הוא המנוע האמיתי שמשפיע על ההתנהגות בשווקים.

אבל מה אם הפעם זה אחרת?

תנודתיות היא רק מרכיב אחד של סיכון השוק, ולמען האמת הוא הפחות המשמעותי מבין השניים.

המרכיב השני – זה שמטריד גם משקיעים ותיקים ומנוסים – הוא האפשרות ששוק המניות יתרסק ולא יתאושש לאחר המפולת. לעולם. שלא תפוצו כלל עבור הנכונות ליטול סיכונים בעצם נכונותכם להשקיע במניות. (*)

תאמינו או לא, זה יכול לקרות, וממגוון סיבות: היפר-אינפלציה (ע”ע זימבבווה), דפלציה (ע”ע שוק המניות היפני בשנות התשעים), הלאמה (ע”ע שוק המניות הרוסי לפני המהפכה הקומוניסטית), או הרס פיזי (ע”ע שוק המניות הגרמני בשלהי מלחמת העולם השניה).

היסטורית, שוק המניות העולמי – ובמיוחד זה האמריקאי – תמיד התאושש, גם לאחר החמורות שבמפולות (1929, 2008). משמעות הדבר היא שמשקיע שמוכר מניות בשפל מהמר למעשה נגד ההיסטוריה.

ולמרות זאת, משקיעים רבים חוששים ממה שג’ון טמפלטון הגדיר פעם בתור “הביטוי המסוכן ביותר בעולם ההשקעות”: האפשרות שהפעם זה אחרת: שהפעם השווקים לא יתאוששו כבעבר. שהפעם אנו בדרך לשואה כלכלית / גרעינית. שהפעם השיטה הקפיטליסטית תפשוט את הרגל אחת ולתמיד. שהפעם חברות יפסיקו להרוויח כסף וסדרי העולם ישתנו.

אף אחד לא רוצה להיכנס לספרי ההיסטוריה בתור ה”פראייר התורן” שיחטוף את המכה במלוא עוזה.

לא חסרות סיבות להניח שזה המצב במקרה הנוכחי: רוסיה היא מעצמה גרעינית וכלכלתה במצב קטסטרופלי, פוטין ככל הנראה מעורער בנפשו, הנפט מתרסק במהירות כמעט חסרת תקדים, ועוד ועוד. התקשורת הפיננסית מצטיינת בהפחדות ספקולטיביות מהסוג הזה, במיוחד כשניתן למצוא בהן מידה של הגיון.

העניין הוא שזה תמיד מרגיש כך. כך היה גם ב-2011, כשאנשים היו משוכנעים שגוש האירו על סף פירוק. או ב-2008, כשהמערכת הפיננסית כולה הייתה על סף התמוטטות. התחושה הכללית הייתה שהכללים השתנו, ושאנו בפתחו של סדר עולמי חדש. ולמרות זאת, השווקים התאוששו.

מדד ה-S&P 500 ננעל היום בעליות חדות של יותר מ-2%. האם תם המשברון, ואנחנו בדרך ל”ראלי חג המולד” המסורתי ולשבירת שיאים חדשים? או שמא זהו תיקון קל לפני ירידה עמוקה יותר, שתיגרם (או לא) בעקבות פעולה אחת או יותר בה ינקוט הדב הרוסי המסתורי?

אין לי מושג. אבל אני מניחה ששוק המניות העולמי איננו בדרכו ל-0 עגול.  בתרחיש כזה ממילא הציוויליזציה האנושית תקרוס ורובנו נהיה עסוקים יותר בחיפוש אחר מזון, תרופות ומי שתיה מאשר בחרדה לגבי גורל תיקי ההשקעות שלנו.

הנקודה היא שכשאנשים סבורים ש”הפעם זה אחרת”, קשה לשכנע אותם להתעלם מהרעש. קשה לגרום להם להפסיק לצרוך פורנוגרפיה פיננסית או להמתין בסבלנות עד יעבור זעם. הדרך היחידה להתמודד עם סיכון השוק היא לקחת אותו בחשבון מראש כבר בשלב התכנון, בעת הגדרת גודל הפלח המנייתי בתיק ההשקעות.

משקיע שמגלה בדיעבד שחשיפתו הייתה גדולה מדי – נמצא בבעיה.

אז מה לעשות עכשיו?

כל זה נשמע מאוד מפחיד.

מותר לפחד. כמו כולם, גם אני פחדתי ב-2008 – לא מהתנודתיות, אלא מהאפשרות שהמערכת הפיננסית עצמה תחדל להתקיים. אומץ לב אינו נמדד בהיעדר פחד, אלא ביכולת לשמור על קור רוח ולעשות את הדבר הנכון אל מול פני הסכנה, למרות הפחד.

אם אתם עדיין חוששים מאוד מהעתיד לבוא, זכרו כי בחרתם להשקיע כפי שהשקעתם בתקופה שלווה ורגועה, על בסיס ניתוח שכלתני המתבסס על סיבולת הסיכון שלכם ועל יסוד צרכים פיננסיים שהגדרתם מבעוד מועד. כעת נקלעתם לסערה, ומרוב פאניקה אתם שוקלים לנטוש את הספינה.

עם יד על הלב, באילו נסיבות אתם מקבלים החלטות טובות יותר – כשאתם רגועים ונינוחים, או כשאתם לחוצים והיסטריים?

טלטלה בשווקים היא הזמן הגרוע ביותר שניתן לקבל בו החלטות פיננסיות גורליות. זו השעה להיוועץ במסמך מדיניות ההשקעה שלכם –  אותו חוזה אודיסאוס שנכרת מבעוד מועד בין הצד הרציונאלי לצד האמוציונלי בנפש שלכם – ולפעול על פיו, בדיוק כפי שהגדרתם. אל תבטלו בהינף יד החלטות שהתקבלו לאחר מחשבה שיטתית.

המטרה בהשקעה פסיבית היא לחסוך מכם  את הדאגות שבמעקב יומיומי אחרי הכסף, מבלי לחשוש שמא השוק יתרסק. אינכם צריכים לעשות דבר. לא משנה מה אתם מרגישים כרגע, מה אומרים השכנים או מה כתוב בצהובונים הפיננסים.

אל תעשו כלום. צילום: Fabrice Florin, ברישיון CC.

אל תעשו דבר. צילום: Fabrice Florin, ברישיון CC.

ביצועי השוק אינם נתונים לשליטתכם, אז אין טעם לדאוג לגביהם. תנו לשוק לעשות את שלו. בעוד 20 שנה, סביר להניח שיקנאו בכם שהצלחתם לקנות במחירים הללו. אין שום צורך, או סיבה, לעקוב אחר ביצועי השוק בתדירות יומיומית, שבועית או חודשית, כל שכן  אחר ההיסטריה התקשורתית סביבם. אם אתם עושים זאת, סביר להניח שאתם גורמים לעצמכם יותר נזק מתועלת ומציתים מחדש את הפאניקה.

 עד להתאוששות, נסו להסתכל על חצי הכוס המלאה:

מבצע סוף עונה: אם אתם צעירים יחסית ומשקיעים סכום קבוע בתדירות קבועה, או שיש לכם סכום גדול להשקעה, תגלו שהכסף שלכם יכול לקנות יותר ניירות ערך מכפי שהיה ניתן לפני שבועיים. מכיוון שאתם קונים בזול, תוחלת התשואה מהכסף הזה גבוהה יותר. למרבה האירוניה, שוק המניות הוא השוק היחיד שבו מבצעים והנחות דווקא מבריחים קונים.

 מדד לסיבולת סיכון: יש לכם כעת הזדמנות ללמוד על בשרכם מהי מהי סיבולת הסיכון האמיתית שלכם. התחושות שאתם מרגישים הן אמיתיות, ומהוות מדד טוב יותר מכל שאלון הערכת סיכונים או פגישה עם יועץ השקעות. זכרו איך זה מרגיש!

 הכנה לבאות: התייחסו לטלטלה הנוכחית כאל “תרגול על רטוב” לקראת ירידות חדות יותר שנראה בוודאות בעתיד. דמיינו טיפוס של רכבת הרים בלונה-פרק. הירידה הראשונה תמיד קצת מלחיצה, אבל היא כלום לעומת הירידות המבהילות באמת שצפויות בהמשך.  אל תנסו לרדת מהרכבת לפני הזמן. למדו להחזיק חזק – עד שפרקי האצבעות ילבינו.  זוהי הזדמנות מצוינת לפתח אדישות מוחלטת כלפי השוק – גישה כמעט סטואית בטבעה. היא תועיל לכם בצורה משמעותית בפעם הבאה שהשוק יתרסק באופן דרמטי יותר. 

פחות פוליטיקה: ככל שהתקשורת המקומית תעסוק יותר במשבר הכלכלי המתפתח, כך יצטמצם עיסוקה בפארסת הבחירות הנוכחית. המשמעות היא שטמקא ודומיו יפסיקו לפלוט פטאליזם פרוטו-קומוניסטי בנסיון לשכנע את הציבור שהדרך היחידה לשפר את מצבו הכלכלי היא “להחליף את השיטה”. זכרו, הכנסה הונית וסוציאליזם– לא הולך ביחד.

לא בכוח

אם, למרות הפוסט הזה, הזעזוע האחרון בשוק הוביל אתכם למסקנה שחשיפתכם למניות גבוהה מדי ביחס לסיבולת הסיכון, אזי אין הרבה ברירות: הדרך היחידה להקטין את הסיכון במקרה זה היא לצמצם את החשיפה לשוק המניות, גם אם המשמעות היא למכור בהפסד.

זהו “שכר לימוד” יקר מאוד – אבל אם זה מה שיאפשר לכם לישון בשקט, יתכן שזה שווה את המחיר (זכרו שהמכירה בהפסד תייצר לכם מגן מס שתוכלו להעביר לשנים הבאות ולהשתמש בו לטובת קיזוז רווח הון כשהשוק יתאושש).

יתכן שחלקכם ימצא שהשקעה במניות פשוט לא מתאימה לו, ושהפתרון העדיף מבחינתו הוא לדחוף את הכסף מתחת לבלטות (או בפקדונות — לא שיש הרבה הבדל בימינו). הסיכון ברביצה ממושכת על הר מזומנים הוא קטלני (אם נביא בחשבון את השפעותיה ההרסניות של האינפלציה), אבל לפחות הוא “בלתי נראה”, וככזה יאפשר לכם לישון בשקט.

(*) למתעניינים בנושא, ממליצה בחום על  Deep Risk המצוין של ד”ר פיטר ברנשטיין.

(*) ראו גם: 10 הדיברות למשקיע בשוק דובי



אזהרה: אני משקיעה חובבת. אינני בעלת רישיון ייעוץ השקעות או כל רישיון פיננסי אחר. התכנים באתר אינם מהווים ייעוץ מקצועי או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם. כל המסתמך על המידע באתר מבלי להיוועץ באיש מקצוע עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד. אלא אם צוין אחרת, אני מחזיקה או עשויה להחזיק בניירות הערך הנדונים בפוסט. גלישתך באתר מהווה הסכמה מפורשת לתנאי השימוש.


רוצים לעזור?
אתם מוזמנים לשתף ולעקוב אחרי בטוויטר או בפייסבוק, או להירשם כדי לקבל את הפוסטים שלי ישירות למייל. בנוסף, תוכלו להשתמש בקישורי השותפים הבאים כדי לקנות באמזון, להוריד ספרי שמע, או להקים אתר אינטרנט משלכם (מדריך מפורט - כאן). תודה על תמיכתכם באתר. 

120 תגובות

  1. פוסט נכון שבא בדיוק בזמן…
    שאלה של מתחילים, הירידות באג”ח מדינה של ישראל נגרמו רק מהבחירות הקרובות? המדינה לא מושפעת בעקיפין ממשבר הנפט הרוסי?

  2. כדי להכניס דברים לפרופורציות- מאז תחילת 2000 ועד היום היתה התשואה הממוצעת של מדד ת”א 25 כ- 7.5% לשנה. גם אם נפחית אינפלציה של 1.9% לשנה בממוצע, עדין התשואה הנה מעבר ל- 5% ריאלית לשנה.

    יוזכר שבתקופה זו השוק עבר לפחות 2 מפולות גדולות (דוט קום בשנת 2000 והמשבר של 2008) והתקופה מספיק ארוכה כדי לקבל את הפרופורציות הראויות

    • אגב, התשואה השנתית הממוצעת במדד האג”ח המדדיות היתה 6.56% לשנה בממוצע (ברמה האישית, אני חושב שהנתון הזה מוטה. אבל זה כבר פרשנות אישית)

  3. יוחי בי

    פוסט נהד!! זו תגובתי הראשונה בבלוג הנהדר שלך. רק הערה אחת לגבי פוליטיקה – טמקא וגם חברינו בממשלה ובהרבה מאוד אמצעי תקשורת מדברים על הגברת המשילות. לא שינוי השיטה לכיוון הסוציאליסטי אלא הזדמנות פז להפטר מכל מיני מפלגות קטנות ואידיאולוגיות והגדלת הכוח של 2-3 המפלגות הגדולות. זה בהכרח אומר סגירת בסטה לכל מיני סוציאליסטים וערבים והזויים כאלה או אחרים. זה גם מאפשר לשלדונים ותשובהאים לשמן יותר בקלות את הפוליטיקאים; משא ומתן שבמצב הקיים היה מתרחש באופן שקוף בכנסת , ייתרחש במסדרונות החשוכים של המפלגות. כלומר, לבעלי ההון יהיה הרבה יותר קל לקנות או להשפיע על פוליטיקאים כי זה לא נמצא בעין הציבור. האם זה טוב למשקיע הפסיבי? אני לא יודע. אם זה יצליח להוריד את מס רווח הון הפסיכי אז אולי. 🙂

  4. חסוך-קנה-החזק-אזן.

    קראתי את עשרת הדיברות אתמול רק כדי לעמוד איתן. היום הפוסט הזה ממש רומם את רוחי.
    לצערי אני השקעתי את ההשקעה הרבעונית שלי לפני שבוע וחצי (לא נעים אבל לא נורא יש לשוק זמן לתקן)

  5. פוסט טוב,

    הערה אחת:
    “אלא ששוק המניות תנודתי מטבעו. התנודתיות היא שגורמת לשוק להניב תשואות לפרקים פנומנליות בצבע ירוק-עד. ללא תנודתיות, שוק המניות היה שטוח לחלוטין, מה שהיה מוביל לתשואה אפסית (כמו מזומן).”

    דורין, מה שכתבת פה לא נכון מתמטית: ללא תנודתיות, שוק המניות היה הרבה יותר דומה לשוק אג”ח (דיווידנטים…)

    • כשאיליה אומר “פוסט טוב” אני הייתי תופס את זה כ…
      “רגע, אז אתה אומר בעצם אומר שהפוסטים האחרים אינם טובים!?”

      לא ,לא, אבל זה באמת פוסט טוב ,
      אופס!

      באותו עניין, דובר בזמנו בבלוג (*) על מניות שבז’יז’ינה מכרה לתולה ….
      אם אני הייתי בז’יז’ינה הייתי פוחדת יותר מתולה מאשר איזה דוב רוסי מתרסק וכלכלות נופלות.

      (*)עם הקוראים הסליחה, עקב הרמונט(**) שבוצע בבלוג אני בדיסאוריאנטציה, לא מוצא את ידיי ורגליי, וכבר לא יכול להפנות לפוסט המדובר.

      (**) ניתן לראות שהצורך ברמונט עבר סובלימציה מאיזור המטבח והמלתחה אל הבלוג ואכן יכול כנראה חוסך בכספים , אבל למה על חשבוני?!

      • גיא,

        אכן הכל יחסי, אך אולי אתה פסימיסט? אולי שאר הפוסטים של דורין מצויינים וזה “רק” טוב :).
        זה באמת פוסט חשוב.

        מה שכן אתה עולה פה על תכונת אופי אנושית נפוצה: הרבה יותר קל לנו להעביר ביקורת מאשר לפרגן. עם כמות המפרגנים פה אני לא פוחד להעביר קצת ביקורת. ואם כבר:

        דורין: כבר כמה פעמים שעשית שיתוף בפייס ואז מחקת אותו. זה לא יפה – אנשים מגיבים, משקיעים בתגובות, זה לא מכבד את אף אחד – אם כבר שיתפת אז שיתפת.

        נו שויין צריך מילה טובה בסוף:
        אני שמח לראות שיותר ויותר אנשים קוראים את הבלוג שלך (אני רואה את זה סביבי). זה אומר כמה דברים:
        – את כותבת טוב ויודעת להסביר בצורה פשוטה נושאים מורכבים.
        – את לא מתביישת מהדעה שלך (חוץ ממחיקת שיתופים בפייס…. אין מה לעשות זה עצבן אותי).
        – פתאום אפשר לדבר בעבודה על עוד דברים חוץ מקניות\שידרוגים\בלה בלה בלה
        – אישית אני מרגיש לא לבד בדרך שלי וטוב לראות שיש עוד אנשים בעלי דעה דומה.

        בקיצור – RESPECT

        • ספציפית לגבי הפוסט המדובר, קיבלתי בקשה מפורשת להסיר אותו מאחת הנשים שעליהן דובר בכתבה. מתנצלת :/

  6. פוסט מעולה! אין עלייך. תודה רבה.

  7. “זכרו שהמכירה בהפסד תייצר לכם מגן מס שתוכלו להעביר לשנים הבאות ולהשתמש בו לטובת קיזוז רווח הון כשהשוק יתאושש” – זה מעניין, מישהו יכול להרחיב ו/או להסביר איך עושים את זה, טכנית? תודה

      • דורין – ההגיון שלי אומר שאם אני מוכר עכשיו וישר קונה ניירות ערך טיפה שונים, אז במחיר נמוך מאוד יחסית (של עמלות קניה/מכירה) אני מרוויח מגן מס עצום שיאפשר לי בעתיד היותר רחוק לאזן את התיק הרבה יותר בקלות ללא תשלום מס (כלומר ע״י אי-הימנעות ממכירת נ״ע שצברו בינתיים רווחים).
        מה דעתך? זה כביכול לא חלק מהשיטה הרשמית שלך אבל על פניו תואם את כל קווי המחשבה שאת מציגה. או שאני מפספס משהו?

    • קיזוז ריווחי הון נעשים ישירות ע”י הבנק.
      הקיזוז האוטומטי נעשה ע”י הבנק רק בין 1 לינואר ל 31 לדצמבר לאותה שנה.
      ז”א, אם מכרת טבע מתישהו השנה ברווח של 100 ש”ח אז ירשמו לך בספרי הבנק שאתה חייב למדינה 25 ש”ח.
      ונאמר שהיום, לקראת סוף שנה אתה מוכר מניות של בנק לאומי בהפסד של 100 ש”ח אז הבנק מקזז את הרווחים שלך מטבע ואז 100 – 100 = 0 מס הכנסה.
      מעבר לזה, אפשר לגרור רווחים או הפסדים לשנה הבאה (או להתקזז על שנה קודמת) אבל זה אמור להיעשות נגד פקיד השומה כי ב 31 לדצמבר הבנק העביר כבר את המס למדינה…
      זו טכניקה שאני מפעיל במקרה שאני חושב, ואני מדגיש – שאני חושב, שמנייה או אג”ח שנמצאים בפוזיציה שלילית ואיני חוזה שיש לה סיכוי להתאושש אז אני ‘מקריב’ חלק מהרווח ע”ח אפשרות להפסיד יותר על מניה חולה.
      וכמו שהסולידית אמרה – צריך להבנות על תווך ארוך כי אם נבדוק את המניות על בסיס יומי ויכנסו למשוואה אמוציות ופחדים או שנתנהג כמו עדר, רק נפסיד.
      ההבדל בין הגדרת תווך ארוך ביני לבין הסולידית זה שבגלל גילי (65), אז טווח ארוך הוא לא יותר מ 7שנים.
      ל 7 שנים יש גם משמעות מכובדת כי אם תבדוק את נתוני הכלכלה תראה שיש מחזוריות של 7 שנים (2000, 2008, 2014…)
      חג שמח והמשך יום נהדר
      יוסי

      • ברצוני להוסיף עוד משהו בעניין קיזוז מס על רווחי הון.
        הטכניקה הבאה שאתאר היא לאנשים שיש להם זמן מה להשקיע (5 דקות ליום) במסחר אקטיבי.
        בהמשך למה שכתבתי קודם ניתן גם לקזז וגם לשמור על רווח ריאלי.
        נניח למשל שהמנייה שמכרתי בהפסד היא לדעתי ‘טובה’ אבל נמצאת בהפסד שלדעתי הוא זמני בגלל נסיבות שונות כמו טרנד, פסיכולוגית העדר וכול מיני סיבות אחרות שלא רלוונטיות למצבה האמיתי של הפירמה, אז אני מוכר אותה ב 31 לדצמבר בהפסד, מס רווחי הון שלי קוזז, וב 1 לינואר אני קונה אותה שוב במחיר נמוך.
        מה שהשגתי זה שהרווח שלי נשמר, לא שילמתי מס הכנסה ועדיין מחזיק במנייה.
        וכמו שאמרו הגששים ‘בכאילו’ הפסדתי אבל ממש לא.
        מה שהפסדתי אילו כמה גרושים על עמלת קניה/מכירה של המנייה.
        כמובן שאם אתם קונים/מוכרים דרך חשבון ההשקעות שלכם בבנק אז תשלמו המון עמלות.
        אבל אם תסחרו דרך ברוקר (למשל TradeOne) שעלות קניה/מכירה היא רק 0.09% אז התרגיל מצליח.
        למי שעדיין לא הבין את השלבים אחזור עליהם שוב:
        1. מכרתי מתישהו השנה מנייה X ברווח של 100 ש”ח
        2. אני חייב למדינה 25 ש”ח מס הכנסה.
        2א. אני ברווח נקי לאחר מס של 75 ש”ח.
        3. ב31 לדצמבר מכרתי מנייה Y בהפסד של 100 ש”ח
        3א. אני בהפסד נקי של 25 ש”ח
        4. הבנק מקזז לי את מס רווחי הון ואני חייב למדינה 0 ש”ח
        4א. אני לא ברווח ולא בהפסד
        5. ב 1 לינואר אני קונה שוב את מנייה Y
        6. ב 2 לינואר אני נמצא במצב שאני עדיין מחזיק ברווח ממניית X ע”ס 100 ש”ח ובנוסף מחזיק ברשותי את מניית Y.
        6א. מניית Y עדיין בהפסד 100 ש”ח אבל ‘על הנייר’ זה וירטואלי ולא פיזי.
        המצב הוא תיקו ואצלי בכיס 100 ש”ח פטורים ממס הכנסה מינוס 0.9 ש”ח עמלת מכירה מינוס 0.9 ש”ח עמלת קניה.
        אז מה השגתי כאן?
        החזר 100% על מס רווחי הון ובפוטנציה לממש רווחים עתידיים על מניה Y שהיום נמצאת בהפסד – מה שמוגדר כמו מכירה וירטואלית והמס ששילמתי בחזרה אצלי בכיס.

        • לא בטוח מה דיני המס בארץ אבל בארהב נהוגה תקופת צינון של 30 יום ככל הידוע לי.

        • משהט לא מסתדר לי,
          קנית מניה ב100 שח, היא ירדה ל50, אתה מוכר וקונה ובעצם הרווחת 50 שח מגן מס.
          המניה חזרה למצב ההתחלתי/ טבעי והיא שוב נסחרת ב100 שח.
          אם תרצה למכור תאלץ לשלם מס על רווחים בשווי 50 שח.
          כלומר, זה משחק סכום אפס ובנוסף היו לך את כל ההתעסקויות ושילמת כמה גרושים על עמלות מכירה וקניה.
          פספסתי משהו?

          • ערך הזמן של הכסף. עד שהמנייה תחזור ל-100 עלול לעבור זמן רב.
            מתי אתה מעדיף לשלם 25 שקלים? עכשיו או בעתיד? בינתיים אתה צובר ריבית..

  8. התמונה של הצבי המבוהל מול האורות, בחירה נהדרת קולעת ומסכמת באופן המוחשי ביותר.

    חן חן
    🙂

  9. אני כ”כ אוהב לקרא את הפוסטים של דורין…
    נהדר!!
    קודם כל, בתור משקיע צעיר – אני מרגיש את התחושות הקשות… ולומד איך להתעלם מהרעש…
    אכן – אני לא מתכוון לעשות דבר…אני לא צריך את הכסף כרגע – וגם לא בעוד שנה…
    מה שכן – אני חושב שכעת, כשהמחירים ירדו – זו הזדמנות טובה לקנות ני”ע….
    איך אומרים:
    “קנה בזול – ומכור ביוקר”… אז אם עכשיו המחיר נמוך – אני הולך לקנות….

    שאפו דורין על עוד פוסט נהדר…
    המשיכי כך.

  10. קראתי את הפוסט והפעם לשם שינוי לא הסכמתי איתך, בקריאה ראשונה עדיין לא הצלחתי להבין למה.
    בקריאה שנייה כבר התחלתי להבין שגם לי קשה להתייחס לתיק ההשקעות במונחים של 30 שנה, ואני חושב שהרבה משקיעים, כמוני, חושבים במונחים של שנים בודדות (3, 5, 10 שנים לכל היותר).
    אני חושב שאפשר להסכים שכרגע לא ברור מה יקרה בשבועות הקרובים, מה תהיה ההשפעה של מחיר הנפט, הכלכלה ברוסיה ואפילו הבחירות בישראל על השוק המקומי והגלובלי.
    למה במקרה כזה, כשהשוק תנודתי (ובעיקר תנודתי כלפי מטה במשך ימים רבים) לא יהיה נכון למשוך חלק מהתיק (אפשר להתווכח על מה למשוך, אג”ח קונצרני? ממשלתי? אולי מניות כדי להקטין סיכון בתיק?) – הרי כל אחוז אדום שאני אציל זה אחוז ירוק שארוויח עוד חודש כשהשוק יהיה נמוך ורגוע?

    אולי זה ניסיון שווא לתזמן את השוק אבל כשבימי “שגרה” הוא בלתי אפשרי, בימים כאלה הוא שווה ניסיון.

    ושוב, כנראה שעצם העניין כאן הוא מה הלו”ז הרלוונטי של תיק ההשקעות.

    • ליאור, בתאוריה אתה צודק…בשוק יורד עדיף להיות בחוץ. אבל מי מבטיח לך שאנחנו בשוק יורד? אולי זה עוד פול-באר? אם תממש כרגע תנעל הפסד, לא תדע מתי להכנס מחדש (למה עוד חודש? שוק יורד בממוצע הוא שנה +). ההיסטוריה מלמדת כפי שכותבת הסולידית שרוב המשקיעים יקנו מחדש בשער גבוה משער המכירה. ועוד קלישאה- לא ניתן לתזמן את השוק.

    • להלן ציטוט של קיינס “הטווח הארוך הוא מדריך כושל לאירועי ההווה. בטווח הארוך כולנו מתים.”

      האמונה ששוק ההון יתנהג באופן “חיובי” עם מגמה עולה או במחזוריות אינה מסתמכת על תצפית אמיתית אחר ואף אחד לא מחזיק מודל אמיתי לשוק ההון ולהתפתחויות החברתיות והטכנולוגיות, הבררוסה של ימינו לא דומה לבורסות של 29 או של המאה ה 19

      השווקים הם לא סטטציונארים, והליכה אקראית נכונה לארועים מרוחקים אבל בטווחים קצרים (אפילו של שנה) השוק כן משופע מארועי מקרו כלכלה ורוכב על מגמה שינה ניתנת לחיזוי אמיתי אבל קיימת

      בקיצור, השקעה של 50%.50% ל 30 שנה היא לא באמת שיטה להבטעת תשואה אלא אמונה שמה שהיה הוא שיהיה. מעניין כמה שנים יצטרכו משקעים הפסבים ברושיה להמתין עד שהמודל הפסיבי יוכיח את עצמו , סביר להניח שיגיעו לפשיטת רגל קודם

      אני מחפש עכשיו באינטרנט כמה שנים לקח למדדי המניות בארה”ב לחזור למצבם אחרי המשבר של 29

      אין תשובה אמיתית וכרגע השקעה בשוק ההון היא האפשרות היחידה, אבל הינה עוד ציטוט
      Don’t quit your day job yet
      העבודה אינה רק עול אלא אמצעי לביטוח כנגד נפילות לא טריביאליות (גידור להשקעות), שימור היתרון היחסי שלך כעובד מגדיל את הביטחון שלך לפרישה, נקודת הזמן היא אינדיבידואלית כמובן, 30, 40, 50, או 67

      אני הרצתי תרחיש של משבר 3 שנתי שבו תיק 50/50 יורד 25%- 5%- ו 0% תוך משיכה של 4%
      בשנה השלישית התיק עמד עלכ 66% משווויו מתחילת המשבר
      האם אדם שמרוויח כ 3900 ש”ח יכול לספוג ירידת הכנסה לכ 2600 ש”ח ? האדם הסביר (אפילו אם הוא חסכן במיוחד) יתקשה מאוד, מה שיביא אותו לשיטת רגל או חזרה לשוק העבודה כדי להחזיר את השנים שאבדו

      עכשיו נניח שהאדם בן 55, והוא בעברו בעל תואר שני במנהל עסקים והיה ברוקר בחברת השקעות,
      האם יצליך להשתחל חזרה לעבודה שאליה הוכשר או שיעבוד כשומר בסופר ?
      אני מקווה שלא כשומר בסופר אבל אני לא מאמין שיצליח לחזור לתפקידים שהתאימו לו
      ועוד ציטוט
      תעזבנו יום יעזבך יומיים
      העגלה נוסעת אין עצור.
      קפצת ממנה היום
      חלפו שנתיים
      והנה נשארת מאחור.

      בקיצור, דרך המיצוע ומידתיות חשובה בכל החלטה בחיים ולא כל תאוריה אישית שעובדת כרגע לאדם ספציפי היא באמת עובדת ל 50 שנה ולהרבה בני אדם, אין מספיק עדויות לכך שהמודל יעבוד , בעוד 30 שנה אפשר יהיה להיות יותר חכמים בינתיים עדיף להיזהר

      • אתייחס קודם כל לשיר אשר עוות ואח”כ לשאר התגובה ….
        בקיצור :” אבא תמיד אומר … ” וכמובן שהוא לא יודע על מה הוא מדבר ….

        זה מה שהוא רוצה לעשות
        ————————————–
        “מביט בנשל הנחש.
        לו רק יכולתי גם אני כך להגיח.
        ב[השילי בלי כל חשש,
        תרבות של עור אשר יבש],
        וכמו חדש למחוז חפצי אגיע. ”
        ————————————–
        אז מי שבאמת רוצה ויקרא בבלוג למחוז חפצו אכן יגיע.

        • השיר לא עוות , והאבא הוא הנמלה העניינית שאת בנו מודדת,
          הבן יושב התחת לגשר מט ליפול אביון ודל ומפנטז על דברים שהוא לא יכול לבצע כמו להשיל את עורו ולא מתאמץ לעשות

          כל אחד יכול לקרוא בבלוג וכל אחד חופשי להחליט מה לעשות ואני מקווה שכל אחד יגיע למחוז חפצו
          כדאי גם להפעיל חשיבה ביקורתית לפעמים בכל זאת, אולי לא תמיד כדאי לרדת משביל האבנים הצהובות לתוך שדה הפרגים , זה עלול להיות מקסם שווא או אפילו שדה מוקשים

          כולנו רוצים להיות צעירים בריאים ועם הרבה זמן פנוי ומספיק כסף כדי לחיות את חיינו כרצוננו, לא כל הבטחה לשיטה כזו באמת עובדת, בעוד 30 שנה תוכל בוודאות לדעת האם האמונה הזו התקיימה, לפעול ללא הבנה של הסיכון וללא גידור זה לא שונה מכל הימור אחר ( הסתברותית יותר טוב משמעותית מהלוטו אבל הסיכון הרבה יותר גדול)

          • כמובן שבתור סמי ליברטאן אני דוגל שכל אחד ראשי לספר לעצמו איזה סיפור שהוא רואה לנכון ואין לי שום בעייה מוסרית לחפש איפה אני מרוויח מכך.
            וכמובן :
            —————————
            “הדרכים התפצלו ביער, ואני
            אני בחרתי בדרך שהלכו בה פחות.
            זה הדבר שעשה את ההבדל.”
            —————————

          • אגב, זה בדיוק מה שעושה את השיר לענק , כך היה תמיד
            באומנות גדולה לאורך ההיסטוריה –
            הוא כאילו מתחנף לממסד ולחשיבה המקובלת
            ותוך כדי ברמיזה בועט לה בצורה תוך כדי קריצה
            למי שמבין ואולי לדורות הבאים.

      • הבורסות אכן לא לדומות לאילו של המאה ה19 ו1929 אבל יש תהליך היסטורי במערב
        שהחל לפני כ500 שנה וכל עוד הוא ממשיך … אפשר בגדול לבנות עליו.לתמצת אותו בשני מילים = צמיחה ואמונה בעתיד.
        הנה מישהו שמסביר זאת הרבה יותר טוב ממני :

        היסטוריה עולמית – שיעור 20

        אפשר להקשיב לכמה דקות הראשונות ולהבין, ממולץ להקשיב עד הסוף.

    • מנין לך שהשוק יהיה רגוע עוד חודש? מה אם תמשוך את הכסף והשוק יזנק כלפי מעלה יום למחרת? מה אתה יודע שהשוק העולמי (כלומר, מאות מיליוני משקיעים פרטיים אחרים כמוך, או עשרות אלפי משקיעים מוסדיים מתוחכמים ומאובזרים ממך) אינם יודעים לגבי העתיד?

      • אני יודע כי הגרפים סיפרו לי. הניתוח הטכני מושתת על אותה ההנחה שאת מבססת עליה את כל התיאוריה, ההנחה שמה שהיה הוא שיהיה. מי שמנתח את השוק רואה שהמצב לא טוב והירידות האחרונות בדיוק כמו הפול-אפ שליווה אותן לא הפתיעו אותו. אני לא יודע לחיות עם הפסדים גדולים, גם לא כאלו שהם רק על הנייר לכן כל קנייה שאני עושה מתבצעת מראש עם הגבלת הפסד שאני יכול לחיות איתו. מה יהיה בעוד 10 שנים, אין לי מושג ואני לא מוכן להשאיר כסף על השולחן לאף אחד.
        חוץ מזה, כשהשוק משנה כיוון גם אני מחליף קסטה, היסטריה מהווה יופי של הזדמנות לרווח.

        • אני לא טוענת שמה שהיה הוא שיהיה. כאמור, חלק מסיכון השוק הוא האפשרות שהשוק לא יתאושש כבעבר. הדרך היחידה להתמודד עם הסיכון הזה היא להיחשף למניות בצורה מדודה (כלומר לא 100% מניות). באשר לאסטרטגיה שלך — אנא הסבר איזה מידע צפון בגרפים שאינו גלוי לסוחרים אקטיביים אחרים.

          • תחילה, אומר שאני מסכים עם רוב הדברים הכתובים כאן.
            מבחינת החינוך לחיסכון (זה שכולנו גדלנו עליו בעבר כילדים וכבר שכחנו),
            הבלוג הזה הוא נקודת אור בתוך ים חשוך של צרכנות כפייתית, אי-דחיית סיפוקים ופינוקים שהרבה מאיתנו שוחים/ טובעים בו.
            אני גם מסכים עם הנאמר על השקעה פסיבית ועל היתרונות שבהמנעות מבדיקה תדירה מידי של השוק. אחת לרבעון זה בהחלט מספיק.

            אבל, אני מעדיף לבצע בדיקה לפני הכניסה/ היציאה, ולא רק בגלל רף העצבים הנמוך מאוד שלי.
            אין באמתחתי כלי-קסם, אני משתדל לבדוק ממצועים נעים, מדי זרימה, עומצת מגמה והשוואה בין מדדים לפני שאני נכנס/ יוצא.
            אני לא מחזיק מעצמי מומחה בכלל…אבל אחרי מספר הפסדים צורמים למדתי שאני צריך שיטה להשקעה, שעוזרת לי לתכנן את הטרייד, עם נקודות מוגדרות לכניסה, חיתוך הפסדים ולקיחת רווחים. (אם יעניין מישהו אשמח להמליץ).

            במקרה התיקון הנוכחי, מזה זמן ישנה דיסהרמוניה בין מדד ה- S&P של החברות הגדולות ובין ה- Russel של שאר 2000 החברות, זו נורת אזהרה אחת.
            במידה וה- S&P לא יעפיל בגל העליות הנוכחי לשיא חדש הוא יספק לנו נורת אזהרה שנייה, ואז עלול לבוא תיקון גדול יותר או אולי אפילו שינוי מגמה של ממש. אני לא יודע.
            אם העליות ימשיכו, אשמח להצטרף להמונים. עכשיו אני מעדיף להחזיק את הכסף בידיים, עד שפוטין יירגע והמורפיום של ג’נט יתפוגג.
            🙂

  11. הכל נכון, אבל אולי אצל חלק מהאנשים קיים הליך חשיבה אחר. מכיוון שעכשיו יש גל ירידות, אני אמכור הכל ואקנה בשפל (בכדי למזער הפסדים). הבעיה היא רק לזהות את השפל.

  12. עמוס מהמרכז

    הפסדתי 3.5% בימים האחרונים, כמה אתם?

    • “הפסדת” מהקו שהיית בו הכי למעלה (כולל רווחים) או שערך התיק שלך “מתחת לקרן”?
      “הפסדת” – מכרת את המניות ומימשת הפסד? או שוירטואלית על המסך אתה עם 3.5% פחות?

      • עמוס מהמרכז

        מהשיא ירד לי ערכו של התיק ב3.5 אחוז.
        אפשר להגיד שזה כבר מתחיל לערב אותי ריגשית…

        • ואתה בין השיא לבין הקרן? כלומר, אתה עדיין ברווח וירטואלי, אבל אתה כבר רואה את הכסף כשלך.
          דרך אגב, מאז הבוקר הבורסה שינתה כיוון…
          אתה עדיין מופסד? מופסד פחות?
          יצאת ועכשיו אתה מקלל?

  13. אחח, איפה אתה ג’סי ליברמור?

  14. בסה”כ מסכים עם מה שאמרת.
    אבל צריך להבין שיש סיכונים אמיתיים ולא רק כיסי אוויר. מי שהשקיע בשוק היפני ב-1990, 20 שנה אח”כ נותר עם שליש מכספו. יפן היא מדינה מכובדת לכל הדעות ומדובר על 20 שנה: אם זה לא טווח ארוך, מהו טווח ארוך?

    לכן, לדעתי, צריך לגדר עם אג”חים ארוכי טווח של מדינה נורמלית ויציבה. האם ישראל יכולה להקרא מדינה נורמלית ויציבה? אני מרגיש אי נוחות קלה בהגדרה ואני מעדיף את ארה”ב. עם כל הכבוד לסיכוני מטבע (כלומר, שהשקל יתחזק) ויש כבוד, אני מעדיף שהגידור יהיה באג”ח במדינה קצת יותר גדולה וסולידית מישראל.

    כדוגמא, בשבוע עליו את מדברת (השבוע האחרון) השוק אכן ירד בבערך 4%, אבל TLT, שהוא ETF על אג”ח אמריקאי ל-20 שנה ויותר, עלה בבערך 2.5%. זה מאד מרכך את כיסי האוויר. כאשר יש נפילות בשווקים בגלל
    בעיות ברוסיה ונפט, לבנות על אג”ח ישראל… נו באמת… אבל זאת רק עמדתי.

    • קורלציה לא מודדים בפרקי זמן קצרים כל כך. נכון, האג”חים בישראל נפלו — אבל ממשל שקלי 0142 עדיין עם תשואה דו-ספרתית מתחילת השנה.
      באשר ליציבות — מבינה את החשש ואף התייחסתי אליו בעתיד (חפש פוסט בנושא השקעה באג”ח מדינה בינלאומי). הנתון הרלוונטי היחיד לענייננו הוא דירוג האשראי. אם חלילה ישראל תדורג BBB ומטה — אז יהיה בסיס לחשש.

      • אז זהו, שאני לא מסכים איתך שהדבר היחיד הרלוונטי הוא דרוג האשראי, וגם לא CDS (שממנו נגזר דרוג האשראי).
        אתן דוגמא: נניח בישראל יש 1% סיכוי מלחמה גדולה שגורמת ל-default ענק. המדינה פשוט לא מחזירה חובות.
        בארה”ב לעומת זאת, יש סיכון שב-10% החוב הממשלתי יהיה גבוה מדי וארה”ב תעשה “תספורת קלה” של 10%.
        לכאורה הסיכון זהה: 1%. אג”ח ישראלי ואמריקאי יסחרו באותו מחיר, וגם הדירוג יהיה זהה.
        אבל, למרות שהתוחלת זהה, הסיכון גבוה יותר באג”ח של ישראל. את לא רואה את זה בתמחור של האג”ח וגם לא בדירוג האשראי.

        אין מה לעשות, אנחנו חיים במזרח התיכון. אנחנו לא ארה”ב.

  15. היי דורין,
    בעקבות הפוסט המצויין הזה, האם תוכלי לכתוב פוסט על קיזוז הפסדים? איך מבצעים את זה מבחינה מעשית ואיזה מסמכים צריך לכך? אולי כתבת על זה אבל אני לא יודעת איך לחפש אצלך פוסט רלוונטי. תודה מראש ותודה למפרע על הבלוג הנפלא.

  16. היי,
    מאד מעוניין לדעת אם מישהו יודע למה דורין משקיעה 25% מהאפיק המזומן ב פסגות מחקה מק”מ ולא בקרנות כספיות… הרי הראשון עולה עמלת קנייה ומכירה של נייר ערך ואינו מתקזז עם האינפלציה (לא שזה כזה משנה כרגע) והשני פטור מעמלות … אשמח להסבר הגיוני =)

  17. עכשין ראיתי ש ה DOW JONES עד 1940 לא תיקן את הנפילה שלו
    מי שנכנס ב 1921 הצליח רק ב 38 להיות בפלוס
    מאחר ולא ניתן לתזמן את שוק ההון גם אז יתכן מאוד שאנשים יכנסו ברגע הלא נכון ויפסידו הכל
    האמירה שזה “הסתברות זניחה” לא רלבנטית כי לכל אחד יש לצערו רק מחזור חיים אחד וחישובי תוחלת לא רלבנטיים אלא רק השאלה איך לגדר את הסיכון של תזמון ממש גרוע

    לתשובה האוטומטית תחזיק זהב (פיזית) – צריך הרבה זהב וזה לא הגיוני לרוב הזמן, וכאן אני חוזר לרעיון החתרני שעבודה היא סוג של גידור לתיזמונים מחורבנים, אם כבר הגדרת יעד (כספי) לפרישה אז כל סכום שאתה מתכנן עליו תגדיל ב 30%, ו כדאי ליצור תיק רב שלבי 15/85, 30/70, 50/50 כך במידה והנחות היסוד של מודל ההשקעות (ל 30 שנה התשואה 5%, אין מצב של עשור של מיתון) קורסות ,הנזק בפועל יקטן ולא תגיעו לפשיטת רגל

    • המדדים האמריקאים לא מכילים דיבדנדים שחלקו.
      עד 1954 מלבד תקופה קצרה (1936-1939) לא היו מיסים על דיוודנדים וחלוקת הידבדנד השנתי הממוצעת
      מראשית המאה עד 1954 הייתה כ 5.5% לשנה בהשוואה לכ2% היום (ולכן כנראה גדלה כמות הביי-בק שמבצעות החברות בארה”ב) במספר שנים שלאחר 1929 הייתה אף חלוקת דיבדנדים דו ספרתית! ואת זה זה לא רואים בגרפים!

      • לא מתווכח על המדדים, נניח שאתה צודק
        בםפועל הרה:ב חוותה את המיתון הגדול ביותר בחייה, אנשים התאבדו, הפכו לעניים מרודים,
        ארה”ב אימצה מדיניות סוציליסטית של קיינס כדי להוציא את המדינה מהמשבר (ניו-דיל)
        ורק מלחמת העולם השניה נתנה את הפוש האמיתי

        האם האזרח הממוצע בארה”ב הרגיש את חלוקת הדיבידנדים הנ”ל ? האם היא היתה משמעותית ? מן הסתם לא, אחרת לא היו קוראים לתקופה
        the great depression
        שזה הרבה מעבר לסתם מיתון, זה דיכאון גדול

        • אין ויכוח על הרוב , רוב האנשים מפסדים כסף אפילו בשווקים שווריים.
          מי שיבצע מדיניות השקעה לפי בלוג , קרי פיזור השקעות , השקעה לאורך זמן ולא יתבלבל מכתבות בעיתונים בסבירות גבוהה יחייך כל פעם שיעבור ליד הבנק.

          קיינס לא היה סוציאליסט הוא היה שייך לזרם הליברליזם הסוציאל\הפרוגרסיבי.

          • במונחים של הקפיטליזם האמריקאי קיינס היה סוציאליסט, והניו-דיל היא סוג של תוכנית חומש סטליניסטית (רק שעבדה )

            כמו שכתבתי בתגובה אחרת תיק 50/50 בהפסד תלת-שנתי של 25% , 5% ו 0%
            עם משיכה של 4% תוריד את התיק ב 33% בשנה שלישית,
            וזה לא ה”דכאון הגדול” זה רק שיהוק של שוק ההון
            האם אתה יכול לרדת ל 2/3 מההוצאות בלי לספוג ירידה חמורה באיכות החיים כפי שהגדרת ? אם לא אתה אוכל את ההון מה שיצריך הגדלת הכנסה לכיסוי
            איך ? לעבור לתיק של 80% מניות ? או אולי לעבוד (גם ניהול עסק עצמאי זו עבודה)?

            בקיצור תיק יותר מרובד (3 שכבות, קצר בינוני ארוך), הגדלת הכסף לפרישה בין 20-30 אחוז מעבר לתכנון המקורי, ויציאה הדרגתית (אם אפשר) משוק העבודה או שינוי תעסוקתי לעבודה פחות מטרידה (פחות כסף יותר רגוע) זו אסטרטגיה קצת יותר שקולה.

            כמו שקיינס אמר לגבי השקעה לטווח הארוך (תיק 50/50) בטווח הארוך כולנו מתים
            רצוי לא לגמור כמקבצי נדבות( כמו בשיר ה”דיכאון הגדול” Buddy, can you spare a dime?) רק בגלל שהתלהבנו מרעיון קוסם (ולא מגודר)

      • אתה טועה. המדדים האמריקאים כפי שהם מפורסמים ברוב האתרים כן מכילים דיבידנדים (אחרי ששולם עליהם מס). כלומר, זאת התשואה האמיתית שהיית מקבל (כולל דיבדנדים).

        • סתם מישהו

          אתה טועה. “The “S&P 500″ generally quoted is a price return index”, וגם שים לב שאם תחפש DJI (כלומר Dow Jones Industrial Average) אתה תקבל את ה price index, וזה גם המספר שלרוב מצטטים, שהיום הוא 17 אלף בערך. אם אתה רוצה לכלול את הדיבידנדים אתה צריך לחפש במיוחד DJITR (כלומר עם total return).

          • אתה טועה…
            אני לא יודע מה זה generally.
            אם אתה נכנס לגוגל פיננס או ליאהו פיננס וכותב S&P 500 תקבל את המדד כולל דיבידנדים. אתה יכול להשוות את זה ל ETF כמו SPY , שגם הם מוצגים באתרים הללו כמעט תמיד כולל דיבידנדים. כלומר המחיר של SPY שמוצג לפני 10 שנים הוא לא באמת המחיר שלו, אלא המחיר המתוקן לדיבידנדים. אם אתה רוצה את המחיר האמיתי, אתה צריך להתאמץ ולהכנס להסטוריה שם הוא קיים.
            השאלה היא מה ברירת המחדל והיא כמו שציינתי באתרים המרכזיים (גם בארץ).

        • סתם מישהו

          זה קצת וויכוח עקר, כי אולי משום מה אתה קורא את העיתון המוזר שלרוב מצטט את המחיר כולל הדיבידנדים, ולכן נראה לך ש “רוב האתרים כן מכילים דיבידנדים”,
          אבל אני עדיין טוען שאתה טועה.

          שים לב:
          http://ycharts.com/indices/%5ESPX
          מה אתה מקבל? המדד הוא בערך 2000. והוא price index.
          ושים לב שהשם שלו הוא פשוט s&p 500 (כלומר זה המדד שמתייחסים אליו כברירת מחדל)
          שים לב, אם אתה רוצה את ה total return:
          http://ycharts.com/indices/%5ESPXTR
          ואז כתוב במפורש total return. וגם שים לב שהערך שלו הוא בערך 3700.
          אתה יכול גם להוריד את ה factsheet מהאתר שלהם:
          http://www.spindices.com/indices/equity/sp-500
          ואתה תראה שהאינדקס הרגיל הוא בערך 2000, ה total return שכולל את הדיבידנדים הוא בערך 3700,
          וה net return (כלומר בניכוי מס על הדיבידנדים) הוא בערך 3400.
          נחפש סתם כך בגוגל news את המילה s&p 500, ותסתכל על התוצאות הראשונות שיוצאות.
          הם מצטטים את המספר 2000 (כלומר ללא דיבידנדים), כל ה 5 תוצאות הראשונות (סתם הפסקתי אחרי 5, לא כי מצאתי אפילו אזכור אחד למדד עם הדיבידנדים) מצטטות ללא דיבידנדים, אלא רק מדד מחיר. לזה קוראים generally.

          גם בארץ, למשל מאתר דה-מרקר:
          http://www.themarker.com/wallstreet/1.2512358
          שים לב: “מדד S&P 500 ירד ב-0.6% ונסגר מתחת לרמה של 2,000 נקודות”,
          כלומר הם מצטטים את המחיר ללא דיבידנדים.
          כלכליסט:
          http://www.calcalist.co.il/stocks/home/0,7340,L-3961-11111026,00.html?quote=S&P%20500
          מצטטים את מדד המחיר ללא דיבידנדים.
          בעמוד הראשי של גלובס, תוכל לראות תחת וולסטריט את המחיר ללא דיבידנדים,
          ולא תמצא שום אזכור למדד הכולל דיבידנדים.
          אז גם בארץ כמעט תמיד מצטטים את המחיר ללא דיבידנדים.

          ספציפית לגבי SPY, שים לב להסטוריית חלוקת הדיבידנדים שלהם:
          http://www.nasdaq.com/symbol/spy/dividend-history
          כלומר הם מחלקים כל רבעון. כלומר SPY היא לא etf שצוברת, ולכן אתה טועה.
          אם אתה רוצה, אתה יכול להצטרף לתוכנית reinvest שהם קונים עבורך עוד יחידות עם הדיבידנדים שנצברו, אבל המחיר הנקוב של ה etf הוא ללא הדיבידנדים.

          • לא אמרתי ש-SPY היא ETF שצוברת. אמרתי שבאתרים הנפוצים כמו yahoo
            ו- google ובנק לאומי מציגים אותה כאילו היא צוברת דיבידנדים (למרות שהיא לא).

            בכל מקרה, הויכוח מיותר.
            נסכם זאת כך: לפעמים המדד מוצג עם דיבידנדים ולפעמים ללא. צריך ליהיות זהיר כשמתנחים אותו ולודא היטב איזה אופציה מוצגת.

        • אני , כמו האפיפיור, לא טועה .
          אבל אני כמובן עלול לדבר שטויות.

          http://www.multpl.com/s-p-500-price/

          בטבלה ניתן לראות את s-p-500-real-price – ל[טווח הארוך] המחיר הריאלי מנוכה אינפלציה( מה שחשוב למשקיע ארוך הטווח) וגם [מנוכה דיבדנדים]. – אחרת לפי הטבלה משקיע שהיה משקיע ב1885 עד 1950 (סתם התקופה בה ארה”ב הפכה ממשק מתפתח לאימפריה כלכלית שניצחה במלחמת העולם 2) לא היה רואה כל רווח …. כמובן שהרווח הגיע
          מדיבדנדים ….. ללחוץ על ההטאב למעלה בשם.
          s-p-500-dividend-yield – ניתן לראות את גודל הדיבדנד המחולק.
          אפשר אגב, לראות מה המס עשה לחלוקת הדיבדנד ….
          התחכמו וכנראה עושים באי-בק.

  18. תתייסו לשוק המניות כאל שוק ירקות רגיל!..מה שקורה עכשיו הוא:מבצע סוף עונה…כלומר:הנחות ענקיות במחירי הירקות!!..מוכרים קילו עגבניות ב-3 ש”ח לקילו,במקום 4.5 ש”ח!..מה רע?..(-“…עברתי כבר 4 מפולות,וכל פעם אותו דבר.

  19. מסכים עם האמור,אך אני זוכר באחד הפוסטים הקודמים שלך שנתת דוגמה לתיק שמושקע 50% באג”ח ו50% במניות,ובו המלצת לאזן את התיק שוב ל50\50 לפי שיטתו של הארי בראון,ייתכן כי זאת שיטה נכונה,אני טוען שנכון לאמץ את הגישה של להישאר בשוק ”באש ובמים” אך זה נראה לי קשה מאד פסיכולוגית ונפשית לקנות עוד מניות כשהשוק יורד.

  20. ארז רוזנברג

    פוסט מעולה! תודה רבה דורין

  21. איזה תגובות מדהימות הפסדתי 3.5% אחוז וזה מתחיל להתריד אותי – מדהיםםםם!!!
    אנשים בשנים האחרונות חיים בללה לנד של עליות. אני זוכר שהייתי מושקע ב2008-2009 התיק שלי ירד מעל 50 אחוז- והכותרות בכל העיתונים דיברו שזו רק ההתחלה.
    מי שלא יכול לראות את תיק ההשקעות יורד שפשות יעשה לעצמו טובה ולא ישקיע מכיוון שזה יגרום לו עוגמת נפש ענקית.
    אגב אני אישית מאוד אוהב לראות פניקה ואולי סוף סוף נראה אותה בשווקים, ונוכל למצוא השקעות מעניינות כמו ש ב2011 well fargo נסחרה במכפיל 5.

    • עמוס מהמרכז

      מהסכום הכולל, לא רק מהחלק המנייתי!! זה המון, בשבוע מחק רווח של חצי שנה!!

      • אני מתפלא שאין יותר תגובות כמו של מרק.
        אם אתה (וכל האחרים שמרגישים כך) מתלונן על ירידה של 3.5% מהשיא ברור קודם כל שאתה לא צריך להשקיע בנכסים תנודתיים אפילו מעט וזה כולל כמעט הכל חוץ מאגח קצרצר. אני לא יודע אם זה נובע מחוסר הכנת שיעורי בית או אופי לא מתאים לחלוטין ללקיחת סיכון אבל זה קיצוני ביותר. אפילו מגוחך.

        http://www.philosophicaleconomics.com/2014/10/how-often-does-the-stock-market-correct/

        עדיף שתלמד את החומר לפני שאתה משקיע, תעשה לעצמך תיאום ציפיות ותבחר בנכסים שמתאימים ליכולת שלך לעמוד בתנודתיות שלהם. כרגע זה אומר בלי מניות ובלי אגח טווח שאינו קצרצר.

        משקיעים שמשקיעים לפי השקעות מדדיות לא אמורים היו להיות באלוקציה גבוהה לרוסיה מניות אגח או מטבע. שאר השווקים פחות או יותר בתנודתיות רגילה או אפילו נמוכה יחסית להיסטוריה. אין מקום להיסטריה בשום מצב אבל מי שנבהל מזה היכולת שלו לעמוד בסיכון או הציפיות שלו /שיעורי הבית שעשה לא מספיקים כדי להתמודד עם השקעות.

        • מרק, M

          חשוב להבין שחלק גדול מהקוראים באתר הזה הם משקיעים מתחילים, שזהו להם המפגש הבלתי-אמצעי הראשון עם שוק ההון. אין להם את הניסיון שיש לכם. אסור להיות שיפוטיים לגבי סיבולת סיכון של משקיע אחר, קל וחומר כשהוא עדיין לא חווה קריסה משמעותית. זהו פרמטר אישי לחלוטין.

          • הבלוג הזה שלך עושה עבודה נהדרת בללמד ולתאם ציפיות. מי שנבהל מכזו ירידה הוא מי שלא שמע או הפנים מהו שוק תנודתי (אחד מהרעיונות המרכזיים בבלוג).

            אני חושב שלהבהל מתנודה של פחות מ 4% זה קיצוני מאוד למי שחדש בהשקעות לטווח ארוך. לו הייתה ירידה של מעל 10% אז מילא, אבל 3.5%? מה חשבת לעצמך?

    • “ירידות” של 3%, 5% וכד’ הן חלק ממהלך עסקים רגיל למושקעים בבורסה. אין כל סיבה להתרגש. טבעו של השוק הוא להיות תנודתי. גם אם יהיה תיקון יותר משמעותי זה עדיין טבעי, וזו המחזוריות של השוק שנותנת את הטון – פעם חמדנות ופעם פחד…
      מי שמתרגש מהירידות של הימים האחרונים צריך לחשוב טוב טוב אם הקצאת הנכסים שלו נכונה ואם העריך את שנאת/אהבת הסיכון שלו כראוי

  22. מרק אתה המלך!!!!..תקים מפלגה!!..אני מצביע עבורך!!!!!

  23. למה את חושבת שאם המניות ירדו ל-0 זה יהיה סוף העולם?
    האנושות חיה אלפי שנים גם בלי מניות. היה סחר חליפין.

    • אתה צודק, גם אלפי שנים לא היה חשמל ואנשים הסתדרו
      אפשר לחזור אחורנית אבל המשמעות היא צימצום בגודל האנושות למימדים שלפני אלפי שנים
      זה תרחיש שדומה להשמדת הדינוזאורים, זה לא היה סוף העולם אבל הדינוזאורים לא נהנו מזה כנראה …
      במונחים אנושיים המקבילה הוא – מגפות, מלחמות, רעב (קניבליזם) – לא סוף העולם …
      אבל לא כיף

    • במלחמת מאה השנים ב 1350 היו כ 300 אלף בני אדם בעולם
      ב 1800 היו בעולם לפי הערכות מיליארד בני אדם
      היום יש כ 7 מליארד בני אדם , אם הכלכלה תצטמק בחזרה למאה ה 18 אז לא רק שנהייה פי 7 יותר עניים גם נהיה פי 7 פחות בכמות.
      תוחלת החיים בסוף המאה 19 העולם המערבי עמדה על 47, היום בעולם המערבי זה בערך 77

      הגידול הוא תוצר של התקדמות טכנולוגית ושוק של צרכנים שמוכן ויכול לשלם, הבורסה היא בקורלציה לכלכלה שלה (לא בכל רגע, לפעמים היא מגיבה באיחור ולפעמים חוזה תגובות)
      מצב של תשואת שוק הון אפס קבוע זה מוות קליני וחזרה למאה ה18,

      עכשיו תסביר לי איך תעלים 6 מליארד בני אדם (רובם מעל גיל 30) בצורה נעימה ולא מלחיצה
      ואז אני אוכל לומר לך באיזה סידרה אתה חי (רמז לה לה לנד)

  24. סתם מישהו

    יש לי שאלה לא קשורה לתוכן הפוסט, אבל לא הצלחתי למצוא תשובה לאחר חפירת מה באינטרנט. כאשר קונים בארץ קרן נאמנות מחקה מדד אג”ח כלשהו של מדינת ישראל, היכן כתוב מה מדיניות הקרן לגבי הריבית (קופון) המתקבלת?
    האם היא צוברת (reinvest)? מחלקת? האם ייתכן מצב בו היא לא מתחייבת לחלק את הקופון (ואם כך מה הטעם לקנות קרן שכזו?)?
    לא מצאתי זאת בתשקיפים השונים, אבל אולי אני לא יודע היכן ומה לחפש.
    אולי שאלה שקולה היא האם המדד עצמו שהקרן מנסה לחקות (למשל מדד שקליות ריבית קבועה ממשלתיות) הוא מסוג מדד השקעה בו הקופון מושקע חזרה, או מדד מחיר אשר רק עוקב אחרי מחיר האגרות השונות?

    • למעט אחוז זניח, כל קרנות האג”ח בישראל, מנוהלות ומחקות כאחד, לא מחלקות את הריבית אלא צוברות אותה לסך נכסי הקרן.
      צבירת הריבית מאפשרת למנהל הקרן לקזז הפסדים שנובעים מירידת מחירי האג”ח (הרי ככל שמחיר השוק של האג”ח זול יותר, כך התשואה ממנו גבוהה יותר). אגב, בתשקיף לא תמצא את המידע הזה — הוא נמצא רק בדו”חות הכספיים של הקרנות המפורסמים לפרקים באתר ההפצה של הבורסה (מגנא). הנה דוגמה לדו”ח הכספי האחרון של קרן אג”ח מחקה אקראית מבית איביאי.

  25. סולידית שלום,
    היה והמשבר יתגלגל לאירוע שיזכיר את 2008 או חלילה את 1929, האם תצפי מהמדינה לספק חילוץ למערכת הפיננסית, כפי שאכן קרה בשתי הפעמים הקודמות?

  26. איש
    מה הקשר בין מניות לרעב וקניבליזם??? אתה חי בסרט איתן.
    אנשים גידלו ירקות לפני שהבורסה הראשונה הופיעה.
    אין הרבה קשר בין המדדים לכלכלה הריאלית, עובדה שהמדדים עולים והעוני גדל.
    נניח מחר בבוקר נמחקות כל המניות, אתה חושב שאנשים לא ייקנו אוכל מחקלאים? העולם ימשיך להתקיים גם בלי בורסות. אנשים מייחסים יותר מדי חשיבות לבורסות.

    • העוני גדל אם אתה מאמין ל-YNET ולתעמולה סוציאליסטית. האנושות מעולם לא הייתה עשירה יותר. ה”עניים” מעולם לא היו עשירים יותר. שוק המניות הוא נגזרת של הערך שמייצרים אנשים וחברות. הוא משקף את מידת היכולת שלהם להרוויח. אם היכולת הזו אובדת מסיבה כלשהי – אז באמת תראה עוני מהו.

    • אני לא חי בסרט, מספר האנשים בעולם פורפרוציוני לאמצעי הייצור והשינוע של המזון, והכל מתבסס על טכנולוגיה יקרה שממומנת על ידי אמונה אופטימית בחזון חיובי , אם אין תשואה בבורסה הכלכלה נעצרת השקעות נעצרות, ויגמר החשמל, השינוע יבצע על ידי חמורים וגמלים

      איך ניו-יורקי יקבל את הלחם שלו אם ההחיטה נקצרת באיווה בלי חשמל ובנזין ?
      איך הוא יעלה מים לקומה החמישים במגדל בלי חשמל ?
      אתה יודע שאפילו בארץ הספיקה של צנרת המים של העריות עובדת 0בקושי עד קומה 4 ? כלומר בתים בני חמש קומות ומעלה במקרה של הפסקת חשמל וללא גנרטור חרום סובלים ריאלית מחוסר מים ?
      וגם אם יש גנרטור חרום הוא יספיק ל יום ? יומיים ?

      בקיצור התרסקות של הכלכלה מחייבת “התאמה” של מספר במי האדם ופיזורם כמו שהיה לפני תקופת המהפכה התעשייתית, עכשיו איך נראה לך שזה יקרה בנחמדות ? זה יקרה במלחמות, רעב, עוני, בריחת אוכלוסיה מערים לאזורי כפר ומים תוך יצירת מוקדי חיכוך מקומיים וכאוס

      בתרחיש של קריסה מהירה ובו זמנית במספר מוקדים של הכלכלה העולמית זה בהחלט לא דמיוני (משבר 29 מביא למלחמת עולם II) כשקיינס תאר מצב תאורטי של מיתון אנסופי עם אינפלציה הוא נתפס כתאורטיקן
      ואופס זה קרה

  27. את גם טועה. אולי את נאיבית וסוגדת לבורסה כמו עבד למלך.
    איך תסבירי את זה שהמדדים עולים, כאשר אחוז הנזקקים לתלושי מזון בארה”ב רק עולה והפערים מתרחבים לפי כל מחקר אקדמי שמתפרסם? את מקובעת בעמדה קפיטליסטית ולא שמה לב מה קורה סביבך.
    הגרפים של שוק המניות אינם מראה של הכלכלה הריאלית. כפי שכתבתי האנושות התקדמה מאד גם לפני הבורסות. איך בדיוק התקדמנו מאז שהמסחר בבורסות נהיה נגיש יותר לציבור הרחב, מאז המצאת האינטרנט לפני 20שנה??? לפני שהמסחר בבורסות היה נגיש לכל בית, אנשים גילו יבשות, בנו מסילות ברזל, גילו את החשמל וכו’. מה בדיוק התפתח ב-20 שנה האחרונות מאז שגברת כהן מחדרה יכולה לקנות מניות באינטרנט? בנו אייפון חדש של אפל? הקימו את פייסבוק? ממש התפתחויות רציניות…. רוב הפעילות בבורסות היא ספקולנטית במחירי סחורות, מתכות, הימורים בנגזרים שאף אחד לא יודע מה מסתתר אחריהם.

    • איזה חלק בדברי לא הבנת. השוק לכשעצמו הוא חסר ערך. הוא נגזרת המבטאת את הערכת הציבור בדבר יכולתם של ישויות (בני אדם וחברות) להרוויח כסף. לטעון ש”האנושות התקדמה גם בלי בורסות” זה כמו לומר שבני אדם הצליחו לשרוד גם ללא היכולת למדוד את חום גופם במדויק.

  28. הקריסות הגדולות בבורסות מוכיחות שאין קשר בין בורסות לעולם האמיתי.
    וול סטריט מחקה את כל ערכה בשנת 1929. המניות התרסקו כמעט לאפס.
    לשיטתכם (איתן ודורין), זה צריך היה להיות קץ האנושות, ומאז כולנו היינו אמורים לחפש מים, או להיטרף על ידי קניבלים.
    עדיף להתייחס לבורסה בחשדנות ולהחזיק נכס ריאלי אמיתי (אולי פרדס או משק חי) ולא ניירות וירטואליים במחשב.

    • נכון. עדיף נכס אמיתי אבל לנכס אמיתי יש בעיה, הוא לא סחיר. אתה לא יכול לשלם בנדל”ן במכולת.

  29. אבל זו עובדה שהאנושות התקיימה בלי בורסות. מדוע ההתכחשות להיסטוריה?

    • איש (3718)

      איש,

      יש לנו שם דומה, מזל ששמתי לעצמי מספר זיהוי 3718 🙂

      בכל אופן, האנושות התקיימה גם בלי אנטיביוטיקה, טלפון, מכוניות, וחשמל, אתה באמת רוצה לחזור לשם?

      והעוני שאתה מזכיר הוא מושג יחסי , קובעים קו הכנסה מסויים יחסית לממוצע האוכלוסיה ומי שמתחתיו הוא עני, אפילו אם יש לו רכב, סלולרי, טלוויזיה צבעונית ומערכת סטראו – מוצרים שבשנת 1950 היו מגדירים אותו כעשיר מופלג.

      אתן לך דוגמא עוד יותר פרדוקסלית, אם מליון מליארדרים יהגרו לישראל מחר בבוקר, קו העוני בישראל יעלה דרמטית, ורוב אוכלסיית ישראל תחשב “עניה”. זה נראה לך עוני אמיתי?

      • העוני מוגדר יחסית להכנסה החציונית ולא להכנסה הממוצעת. כך שבדוגמא שלך קו העוני אמנם יעלה, אבל בצורה מאוד מתונה. ואם להיות ממש קטנוניים, מכיוון שמדובר בהכנסה שוטפת ולא בהון ובנכסים, הגירה של מליון מיליארדים לישראל כנראה לא הייתה משפיעה בכלל על הקו.

  30. כרגיל ניתוח מקורי ומעולה.
    בזמנים כאלו אולי כדאי שתשקלי מחדש את עמדתך לגבי תיק ההשקעות לפנסיונר הצעיר
    מה דעתך על הרחבתו לקניית דירה קטנה להשקעה שנותנת תשואה טובה
    היתרון בהשקעה כזאת הוא בכך שיש הכנסות שוטפות גם בזמנים גרועים ותמיד אפשר לפנות את הבית שאנו שוכרים ולעבור לגור בדירה להשקעה
    כפי שכתבת היום זה לא הזמן לעשות משהו אלא להמתין בסבלנות. שאלתי מופנית לגבי העתיד.
    כמובן אני מודע לכך ששילוב דירה בתיק ההשקעות לא מתאים לכולם. זאת מכיוון שהנושא של דירה קטנה להשקעה הוא מורכב ויש הרבה שיקולים שקשורים במיקום, יכולת טיפול בדיירים סוררים, יכולת טכנית בתיקון תקלות ורמת המחירים בשוק.

    • האסטרטגיה הזו עשויה להתאים לאנשים מסוימים שאוהבים להיות במגע רצוף עם אנשים אחרים. אני לא כזו 🙂

  31. חשוב ונחוץ. קרן של אור בימים של קשקשת ותקשורת שזורעת פאניקה.
    זכית באות חסידת אומות עולם של השבוע.

  32. שולי ניסטנפובר

    פוסט מקסים!
    במיוחד אהבתי את “שוק המניות הוא השוק היחיד שבו מבצעים והנחות מבריחים את הקונים” גדול!!

  33. תודה!
    בא בדיוק בזמן.
    הערה לגבי טמקא, הם לא סוציאליסטים ולא נעליים. כל מה שמעניין אותם זה לעשות כסף דרך רייטינג תוך כדי פנייה לרגשנות נמוכה, בכיינות יללנית ורחמים עצמיים. וגם, ביבי = מצבכם הכלכלי העגום. פסולת עיתונאית.
    יאללה שיהיה חנוכה שמח ואל תשקעו את יגון הבורסה בסופגניה

    • זה נכון, אם כי כרגע נראה שלשיטתם הדבר היחיד שישרת את העניים הוא לא (רק) החלפת השלטון, אלא הצתת מלחמת מעמדות כוללת.

  34. פשוט נהנה מהפוסטים שלך. קולעים

    שאלה ,שבכל זאת מעסיקה, בהאם הפעם זה יהיה אחרת, שוק המניות באמת יקרוס סופית, הציוויליזציה תקרוס
    האם באמת נוותר על כל מה שחסכנו? ולא ישאר דבר? זה בכלל מקרה שיכול לקרות?
    האמת שלפני 100 שנה זה קרה לאצילי רוסיה ..שגנבו ושדדו מהם את הכל.

    • החלק השני של הבלוג הזה עוסק בפיתוח המיומנויות שיאפשרו לך לשרוד גם תרחיש כזה. הון פיננסי הוא סוג אחד בלבד של הון. המיומנויות שלך הן סוג אחר.

  35. היי דורין
    את אומרת שכדאי להשקיע בחול ולגדר את המט”ח,
    האם הגידור לא עולה כסף?
    והאם זה שחלק מהכסף במטבע “עולמי” לא בעצם מגן עלינו מארועים מקומיים?

  36. בבוניטוס

    היי סולידית,
    אני לא מגיב הרבה אבל למרות ריבוי המהללים אוסיף את תודתי, לא רק על הפוסט הזה אלא באופן כללי!
    באופן אירוני משהו עקב ביצוע כמעט מושלם של האסטרטגיה של לא לבדוק את התיק ולא לצרוך פורנוגרפיה כלכלית אפילו לא ידעתי שיש מיני קריסה עד שקראתי את הפוסט הזה…

  37. ושוב כתבה מדהימה מהסולדית, תודה!

  38. גידי פרידמן

    יכול בבקשה לפרט מה קורה בתוך המחזוריות הזו של 7 שנים מבחינת עליות וירידות (לטובת הטירונים)?
    תודה – גידי

    • גידי, לשאלתך גרף המניות הכללי מראה שבדכ יש 5 שנים של עליות בשווקים ולאחריהן שנתיים של ירידות.

  39. את מאלפת, מאלפת מאלפת.
    באמת, הסתכלות ישירה לאמת בפנים, בלי פחד.

    לא מאמין בדרך החיים הסגפנית שלך, אבל מהבחינה של שוק הון את פשוט מאלפת.
    איפה היית לפני עשר שנים, איפה ?

    לא חושב שאפשר להפריז בתודות כלפי השירות הנפלא לאזרח שאת נותנת פה, גם אם לא התכוונת…
    אפשר שאלה ? למה לא להקים גוף שיחנך את אזרחי ישראל לעשות את מה שאת עושה פה ?
    כמובן, עם כל הדיסקליימרים האפשריים. מה שאת עושה כאן הוא לא להמליץ על מניה או קרן ספציפית אלא נותנת כלים להתמודדות עם הדבר הזה שנקרא שוק ההון.
    הייתי שמח לדבר אתך על זה בפרטי, אבל לא נראה לי שתסכימי – גם אני הייתי חושש לפרטיותי.

    אני מדבר על כלים ממשיים שיאפשרו לכולנו לחיות בכבוד בלי קשר לעבודה שבא אנו עובדים.
    קחי אותי לדוגמא, אם הבלוג שלך היה קיים לפני עשר שנים, היום הייתי יכול לקנות דירה (עם משכנתא אמנם) אבל זה היה הרבה יותר פשוט.

    אם לכל ילד שנולד, היו שמים סכום יחסית גדול של כסף בהתחלה (20000 ש”ח לדוגמא) וכל רבעון מכניסים עוד סכום (נניח 1000 ש”ח), עד גיל 18 היה לכל אחד כאן עתיד כלכלי לא רע (בתנאי שהוא לא יבזבז אותו על שטויות) – מי היה מאמין שזה כ”כ פשוט ?

    במקרה שלי, לא הבנתי את שוק ההון וחששתי להיכנס כי מאוד פחדתי להיכנס לדברים שאני לא מבין ולא רציתי לשלם סכומים גדולים לבתי ההשקעות כדי כביכול להבין איך לסחור על בסיס יומי (שזה פשוט שחיטה).
    הבלוג שלך פותח תחום שלם שפשוט סגור בפני אנשים מחוסר ידע, זה כ”כ פשוט.

    ולמרות שכבר חפרתי, אפשר לשאול איך את למדת את התחום ? נראה שאת בקיאה בו מאוד.

  40. פוסט מעולה כרגיל !

    רק אוסיף ואגיד כשם שאני עושה כסף בשוק עולה כך אני עושה כפול בשוק יורד
    למי שעוקב ניתן לזהות ללא קושי את נקודות ההיפוך בשוק האמריקאי ולהערך בהתאם
    עם תעודות סל בחסר
    אולי הסולידית תרחיב בעניין לטובת קוראיי הבלוג כיצד ניתן להרוויח גם בתקופות ארוכות של שוק יורד
    בהצלחה !

    • רונן, ללא קושי? אתה רואה מה שאחרים לא? אם זה היה ככ פשוט כולם היו מרוויחים בשוק או אף אחד לא היה מרויח….רואים שאתה חדש במסחר.

      • האמת שכן … דיי חדש בתחום
        עובד לפי שיטה בדוקה ואמינה שמייצרת רווחים אך ורק בשוק האמרקאי
        כמו שאמרתי למי שעוקב אין בעיה לזהות את נקודות ההיפוך כנראה שאתה לא ממש עוקב
        או שמסתפק רק במה שהמדד נותן

        בהצלחה !

  41. צברתי סכום מסוים ואני שוקל כעת להשקיע חלקו בבורסה על מנת להרוויח קצת יותר.
    לאחר מבט קצר על ת”א 100, Nasdaq ו- S&P500 – בסקלה של חמש שנים,
    אני באמת לא מבין על אילו ירידות מדובר. כל השווקים נמצאים בשיא.
    אני חושב שכדאי לי לחכות מספר חודשים.
    דעתכם?

    • מה לדעתך יקרה בעוד מספר חודשים?

    • לדעתי, ירידת מחיר האנרגיה תשפיע לטובה על הכלכלה הריאלית וגם על רווחי החברות ועל כך נאמר דיינו.
      מדינת ישראל היא יבואנית אנרגיה ולכן נשלם פחות על אנרגיה ונרויח מכך פעם שניה וגם על כך נאמר דיינו. ההוצאה הגדולה בתקציב מדינת ישראל הוא הביטחון והסיכון הביטחוני שלנו ממומן ע”י מדינות שתלוית ביצוא אנרגיה. כלומר בתרחיש של מחירי אנרגיה יורדים גם הוצאות הביטחון ירדו ונרויח פעם שלישית.
      ועל כך כבר נאמר: די די דיינו…

  42. אני משקיע רק באג”ח מדינה ישראליות בסכומים די גבוהיים
    אני רואה שהתשואה באגחים של ארה”ב די דומה בסה”כ
    מה הדרך הכי זולה לקנות ולהחזיק אותם (במסגרת הבנק)?

  43. צחוק הגורל שההורים קראו לך “ריבית” ואתה מחזיק אגח מדינה..

  44. ריבית, הכי זול להחזיק דרך בית השקעות. עמלת רכישת אג”ח היא כ0.07%, אין דמי ניהול או משמרת ועל פידיון לא משלמים עמלה (במגדל).

    • תודה על פוסט מעולה, ידעתי שהוא יגיע. ממשיכה כדרכי באותה שיטה ובעקביות קונה בלבד.

  45. הי דורין
    נחשפתי לאתר לפני יומיים ןקראתי ה כ ל .אני חייבת להודות שעדיין מתפעלת מהעובדה שהחומרים והתובנות שאת מביאה ןמעלה לאתר הם חינם ללא כסף.
    מניחה שלו נדרש תשלום הייתי משלמת בחפץ לב .
    תודה רבה לך .

  46. יעקב מישל

    שבת שלום וחנוכה שמח ל-דורין הסולידית,לכל קוראי הסולידית ולכל עם ישראל,

    נהניתי לקרוא את המאמר,ולטעמי-היטבת דורין לתאר את מיירב הרגשות הבטן ותהפוכותיה,שיש לכל חוסך,שהחליט לנהל את כספי משפחתו בכלל ולהשקיע חסכונות אלה-מקצתן או חלקן,גם ישירות בשוק ההון.

    אני מציע 2 הצעות,שעשויות לעזור לחוסך העצמאי לעבור בשלום,בחוכמה ובשלווה את הימים הסוערים והגועשים בשוק ההון:
    האחת הנה להימצא תמיד בעובר ושב עם כסף מזומן השווה לכ- שנה עד 5 שנים של הוצאה שוטפת,כל אחד על פי יכולת הסיבולת שלו לעכל ירידות בשווי תיק ההשקעות שלו מצד אחד,ובה בעת בלי צורך למכור באופן לא מתוכנן נכסים פיננסים,כדי לממן את צורכי היום יום שלו ושל כל משפחתו מצד שני.

    .האחרת הנה – ” כמה טוב שדיבידנדים במהלך השנה יכולים לספק את תזרים המזומנים למחייתנו השוטפת. ”

    [נערך משיקולי תוכן כפול –דורין]

    • יעקב,
      אני מסכים אתך עם הסתייגות.
      אכן טוב לשבת על מזומנים ליום סגריר וכך לא נאלצים למכור ניירות ונכסים פיננסיים אחרים תחת לחץ ובהפסד. אבל רזרווה לחמש שנים נראה לי מעט מוגזם.
      גם מזומן זה חלק מתיק הההשקעות שלי. בבנק איגוד אני מקבל 3% ריבית על כול גרוש ביתרת הזכות בעו”ש!.
      כן שמעתם נכון – 3% ריבית בחשבון עו”ש + החזר עמלות. זה ניקרא ‘חשבון הפוך’.

  47. אפשר גם להקיש שלוש פעמים סיסמא שגויה לאורדרנט ואז ננעלים ולא יכולים להכנס ולראות מה התיק עשה….

  48. שלום דורין,
    האם ההסתייגות העקרונית שלך מניהול אקטיבי היא גם רלבנטית להשקעת ערך שהיא גם סוג של ניהול אקטיבי ?
    אם כן הרי יש מיקרים ידועים (ע”ע וורן באפט) של הצלחות

    תודה

    איתן

    • היי איתן,
      חפש ברשימת הפוסטים הפופלארים את השני ברשימה –
      “השוק יעיל יותר ממני, מכם וממשקיעי הערך”
      בוא נאמר בעדינות שיש קצת חוסר הסכמה בנושא בתגובות ולאורך הבלוג.

      קיימים גם פוסטים (ותגובות 🙂 )בנושאים אחרים אחרים ששאלת או דיברת עליהם.

      קריאה מהנה.

  49. שאלה – אם אשקיע ואחזיק לטווח ארוך, נגיד 40 שנה, ואז אזדקק לכסף בשביל פנסיה – מה יקרה אם השוק יהיה בשפל באותו הזמן? להחזיק לטווח ארוך נשמע טוב, אלא אם המפולת מתרחשת במקרה דווקא כשאני זקוקה לכסף בעוד כמה עשרות שנים.
    מה דעתך? שואלת בתור צעירה שרוצה להתחיל להשקיע.
    תודה!

    • גישה אחת היא להקטין את החשיפה למניות ככל שמתקרבים לגיל הפרישה, כך שהתנודתיות הכוללת של התיק תקטן.

השאר תגובה