בית » השקעות » קרנות נאמנות לא קונים בזארה

קרנות נאמנות לא קונים בזארה

השקעה פסיבית בשוק ההון מתבססת על הרעיון שבני תמותה אינם מסוגלים לחזות את העתיד.

המסקנה הנגזרת מכך, הנתמכת באין-ספור עדויות אמפיריות, היא שמשקיעים בבורסה, גדולים כקטנים, מתקשים מאוד להשיג תשואה גבוהה יותר מהתשואה הממוצעת (“להכות את השוק”) לאורך זמן. 

זו הסיבה שמשקיעים פסיביים אינם מנסים להכות את השוק — הם שואפים לחקות אותו, כלומר, להשיג התשואה הממוצעת — באמצעות רכישת מוצרים פיננסים עוקבי מדד (תעודות סל, קרנות סל וקרנות נאמנות מחקות) הגובים את דמי הניהול הנמוכים ביותר.

אני משקיעה באופן פסיבי בשוק ההון מזה כעשר שנים. ההגיונות הנ”ל ברורים לי כשמש. ויחד עם זאת, ברור לי לחלוטין מדוע השקעה במדדים מרתיעה משקיעים מתחילים, ואף נתפסת לפרקים כבלתי-הגיונית.

הסיבה היא שהשקעה פסיבית עומדת בסתירה מוחלטת לכמה מהמיתוסים הצרכניים הקדושים ביותר.

השקעה בבורסה איננה פעילות צרכנית רגילה. אף על פי שהיצע המוצרים הפיננסים הנסחרים בבורסה המקומית רק הולך ותופח, חשוב להבין שקניית ניירות ערך שונה לחלוטין מקנייה של שמלה חדשה, רכב חדש או אופניים חדשים.

אדם שחושב כמו צרכן עלול להשקיע כמו צרכן — החלטה אומללה עם משמעויות כספיות אדירות. לכן חשוב לזהות מראש את המיתוסים הצרכניים ולהגן על תיק ההשקעות שלכם מפניהם – רגע לפני שהם נוגסים בו נגיסות קטלניות.

מיתוס צרכני #1 – מה שבא בזול עולה ביוקר

כולנו לומדים מגיל אפס לזהות מחיר עם ערך. אנו גדלים בצל התובנה שמה שיקר יותר בהכרח טוב יותר ואיכותי יותר. ואמנם, יש מקרים שזה בהחלט כך — כדי לקבל שירות ממנתח הלב המיומן ביותר או מעורך הדין המקושר ביותר, ניאלץ להיפרד מסכומי עתק.

התעשייה הפיננסית מנסה לשכנע שאותו עיקרון ישים גם בניהול השקעות. הטענה היא שמכיוון שבתי ההשקעות הגדולים מעסיקים את מנהלי הכספים האיכותיים, המוכשרים והמקצועיים ביותר, מן הראוי לשלם להם יותר.

העסקה היא כזו: אתם תשלמו לנו דמי ניהול שמנים (בממוצע יותר מ-2% משווי ההון המושקע), ואנחנו, בתמורה, נשקיע את כספכם מתוך מגמה להשיג את התשואה הגבוהה ביותר. סמכו עלינו — אחרי הכל שירות טוב הוא לא זול, ושירות זול הוא לא טוב. כך זה תמיד, הלא כן?

יש רק בעיה אחת עם ההצעה המפתה הזו: גם המומחים הפיננסים הגדולים ביותר אינם יודעים מה צופן העתיד.

הם יכולים לגייס את מיטב המוחות, לנתח מגמות מאקרו-כלכליות, להצביע על כיוון השוק ולאתר מניות שלהערכתם יניבו תשואת יתר. — אבל בשורה התחתונה, רק חלקם הקטן יצליח לזהות מראש אילו מניות יכו את השוק, ורק מיעוט שבמיעוט יצליח לעשות זאת באופן עקבי, שנה אחר שנה.

אם אתם סבורים שיש דרך קלה להצביע מראש על מנהל הקרן שנכלל בקומץ בר-המזל המוכשר הזה — אני מציעה לכם לשנות את דעתכם. דמי ניהול גבוהים הם בוודאות לא אינדיקציה ליכולת נבואית.

למרבה האירוניה, ככל שדמי הניהול גבוהים יותר, כך קטן הסיכוי שמנהל הקרן יצליח לעמוד בהבטחתו להשיג תשואה גבוהה יותר. מבחינה מתמטית, מנהל קרן נאמנות הגובה דמי ניהול של 3% מתחיל את השנה במינוס של 3%. כדי “להכות את השוק”, אותו מנהל יידרש:

(א) להשיג את תשואת מדד הייחוס (לדוגמה, אם מדד ת”א 100 מניב 8% בשנה, הקרן צריכה להשיג 8% בשנה).

(ב) להשיג, בנוסף לתשואת מדד הייחוס, תשואה נוספת בגובה דמי הניהול (3%) וזאת רק כדי לכסות את הבור ולהשתוות לביצועי הקרן המחקה המקבילה (שמשיגה את תשואת המדד בדמי ניהול אפסיים)

(ג) להשיג תשואה נוספת, מעבר לתשואה שהשיג בסעיפים א ו-ב, כדי שמחזיקי היחידות בקרן “יכו את השוק”.

זהו אתגר כביר — עד כדי כך שבטווח הבינוני-ארוך, רובן המוחלט של קרנות הנאמנות המנוהלות לא מצליחות להכות את השוק בניכוי דמי הניהול שהן גובות.

בשוק ההון — ככל שאתה משלם יותר, אתה מקבל פחות. מה שבא ביוקר עולה ביוקר. כל שקל מיותר שאתם משלמים בדמי ניהול הוא שקל פחות שעובד בשבילכם וצובר ריבית דריבית.

זה מוזר. זה משונה. זה סותר את המיתוס הצרכני שבצילו גדלנו, אבל זו האמת המתמטית הפשוטה. כמאמרו המדויק להפליא של ג’ון בוגל:” In investing, you get what you DON’T pay for.”

מיתוס צרכני #2 – משעמם זה רע

שיעמום הוא אחד מחומרי הבערה המזינים את תרבות הצריכה. צרכן שרוצה להפיג את שיעממו הוא צרכן מעולה. זו הסיבה שתרבות הצריכה מעודדת אותנו לקנות ג’אנק מיותר בנימוק שהוא יוסיף מעט צבע, טעם וריגוש לחיינו הדלוחים.

בבורסה, שיעמום הוא תכונה מבורכת. השקעה פסיבית בעלות נמוכה היא פעילות פשוטה, יעילה ושיטתית – וככזו היא משעממת להפליא.

מגדירים הרכב תיק השקעות אשר הולם את פרופיל הסיכון שלנו, מקצים את סכום ההשקעה בין נכסים מסוכנים לנכסים דלי-סיכון, יוצרים חשיפה לנכסים הללו דרך קרנות נאמנות מחקות זולות ככל הניתן, מחזיקים לאורך זמן ומאזנים לפי הצורך. זהו זה.

אין ספק – יש הרבה יותר עניין במסחר תוך יומי, מסחר באופציות, פורקס ושאר פעילויות ספקולטיביות. הקצב מהיר. הכסף מיידי. יש אקשן. הבעיה היא שהשקעה במוצרים “מרגשים” כאלה שקולה למשחק באש — כשהכסף שלכם הוא חומר בערה.

שוק ההון לא אמור לרגש אתכם. אם זה המצב — חשיפתכם למניות גדולה מדי.

מיתוס צרכני #3 – על פחות ממושלם – לא מתפשרים

מן המפורסמות היא כי תרבות הצריכה מקדשת פרפקציוניזם מדומה.

  • “למה להתפשר על X כשאפשר להתקדם ל-Y?”
  • “מגיע לך ה-[מוצר / שירות לא הכרחי] הטוב ביותר”
  • “את/ה הרי לא כמו כולם – את/ה צריכ/ה […]”

אנחנו לומדים מגיל צעיר שהממוצע הוא בגדר פשרה רעה. שתמיד יש לשאוף ליותר. שתמיד יש להצטיין ולהתקדם ולבלוט ולהיות טובים יותר מהשאר.

בהרבה מאד תחומים בחיים השאיפה להצטיין היא מנוע צמיחה ראוי ומבורך. עם יד על הלב — מי מאיתנו לא חושב שהוא קצת חכם יותר, מוכשר יותר או כריזמטי יותר מהממוצע?

שוק ההון, לעומת זאת, היא אחת הזירות היחידות שבהן ראוי לשאוף לממוצע.

הסיבה לכך היא כי מסחר בבורסה, בהגדרה, הוא משחק סכום אפס.

אם בז’יז’ינה רוכשת את מניית הסולידית מטולה, ולמחרת המניה טסה למעלה, הרי שבז’יז’ינה הרוויחה על חשבונה של טולה. אם, לעומת זאת, המנייה צוללת, הרי שטולה הרוויחה על חשבונה של בז’יז’ינה — שיכולה כעת רק לבכות את לכתו של הבלוג הפיננסי האהוב על כולנו.

זהו בדיוק המשחק שמתרחש מדי יום בשוק ההון — רק בקנה מידה גדול הרבה יותר.  כל קרן נאמנות אקטיבית מתיימרת  להשיג תשואה גבוהה מהממוצע — אך המציאות היא שרווח של קרן אקטיבית X בהכרח פירושה הפסד של של קרן אקטיבית Y. מה מבטיח לכם שתדעו לבחור את הקרן המנצחת?

 וכך, כל יום מסחר מפגיש את המומחים של אלטשולר-שחם מול התותחים של אקסלנס. הגאונים ממגדל נגד הקליברים של פסגות. וכנגד הענקים הללו ניצבים באומץ / איוולת (מחק את המיותר) הדגיגים הקטנים — סוחרי המניות העצמאיים, שמשוכנעים שבעזרת ניתוח טכני / ניתוח פונדמנטלי / קריאה בקפה יצליחו להערים על מחלקות המחקר האימתניות של כל אחד מהמוסדות הפיננסים הללו ולהרוויח על חשבונם.

 כולם מאמינים שהם יודעים יותר מהצד שכנגד, ושההחלטה שלהם היא הנכונה ביותר. חלקם כה משוכנעים ביכולותיהם הנבואיות עד כי הם מרשים לעצמם לגבות הרבה כסף מלקוחותיהם.

המציאות, כאמור, היא שלא ייתכן שכולם ירוויחו. כנגד כל סוחר שמשוכנע שהדבר הנכון כעת הוא למכור (כי המניה עומדת ליפול), ישנו סוחר אחר שמשוכנע שזה הזמן לקנות (כי המניה עומדת לזנק).

המשמעות היא שמחצית מקרנות הנאמנות האקטיביות לעולם תרוויח על חשבון חשבון המחצית השניה. ואם נסכם את תשואת היתר של המרוויחים עם תשואת החסר של המפסידים? נכון – נקבל את תשואת השוק הממוצעת — אותה תשואה בדיוק שהייתה מניבה לנו קרן נאמנות מחקה (בניכוי דמי ניהול אפסיים).

הבחירה, אם כן, היא להשקיע בקרן מחקה (פסיבית) השואפת להשיג תשואה ממוצעת בעלות נמוכה מ-0.5% בשנה — או בקרן אקטיבית, החותרת להשיג תשואה גבוהה מהממוצע, אך דווקא בשל כך סביר כי לאורך זמן תניב את התשואה הממוצעת — בניכוי דמי ניהול גבוהים פי 4!

מכיוון שרוב הנסיונות להכות את השוק מתרסקים בדרך כלל על קיר המציאות, הבחירה ההגיונית היא “לחתור לבינוניות” ולשלם פחות.

באופן פרדוקסלי, דווקא החתירה לממוצע לאורך זמן תניב למשקיע הפסיבי תשואה גבוהה בהרבה מזו של מקבילו האקטיבי, אשר מוכן לשלם יותר (בסיכון ובדמי ניהול) רק כדי לסחוט עוד כמה אחוזי תשואה.

מיתוס צרכני #4 – לכו בעקבות המוניטין

צרכן נבון המעוניין לרכוש מוצר מסוים יקרא חוות דעת, סקירות וביקורות אודותיו בטרם יבצע את ההזמנה. ככלל, ככל שמוצר מסוים זוכה לסקירות אוהדות יותר, כך גדל הסיכוי שתרכשו אותו.

התעשייה הפיננסית מבקשת ליישם את המיתוס הזה גם בתחום ההשקעות. זו הסיבה שהיא משקיעה מאמצים כבירים כל כך בנסיון להתברג בדירוגי הקרנות המתפרסמים לפרקים בעיתונות הכלכלית ולהפוך את מוצריהן לפופולאריים ככל האפשר.

המסר פשוט: כל שעליכם לעשות הוא לבחור קרן נאמנות עם רקורד מזהיר ואסטרטגיה נבונה ולתת למנהל הקרן לדהור הלאה לעולם שכולו תשואות דו-ספרתיות.

“הקרן שלנו מכה את השוק כבר 4 שנים ברציפות,” זועק הבאנר הססגוני — ולא מותיר ספק בשאלה אם תצליח לעשות זאת גם בשנה החמישית.

למרבה הצער, יש סיבה טובה שקרנות הנאמנות מחויבות על פי חוק לפרסם את האזהרה: “אין בתשואות הקרן בעבר כדי להבטיח תשואה דומה בעתיד”. בשוק ההון, מה שהיה הוא לא מה שיהיה. העובדה שקרן מסוימת נחלה הצלחה בעבר לא מעידה במאום על יכולתה לשחזר את ההצלחה גם בעתיד.

אדרבה — ככל שקרן או אסטרטגיית השקעה מסוימת נעשית פופולארית יותר, כך היא הופכת מסוכנת יותר, מפני שגדל הסיכון שמחירה התנפח מעבר לכל פרופורציה.

בשורה התחתונה

השקעה פסיבית בבורסה מתאפיינת בתכונות אנטי-צרכניות מובהקות.

פילוסופיית ההשקעה הזו לעולם תעדיף את המשעמם על פני המרגש, את השיטתי על פני הייצרי, את הממוצע על פני המצטיין, את הזול על פני היקר ואת הצנוע על פני הפופולארי.

בעיני, מכלול התכונות הזה הוא שהופך אותה לאסטרטגיית ההשקעה המתאימה ביותר למשקיעים סבלניים ועקביים — אלה שבדיוק היו בתורנות מטבח ביום שכולם חתמו על כדורי בדולח באפסנאות.

כשאתם קונים קרנות נאמנות אתם לא קונים שמלה בזארה — אתם קונים כסף עתידי. בצעו את הקנייה באופן שישאיר לכם כמה שיותר כסף עתידי ביד.



אזהרה: אני משקיעה חובבת. אינני בעלת רישיון ייעוץ השקעות או כל רישיון פיננסי אחר. התכנים באתר אינם מהווים ייעוץ מקצועי או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם. כל המסתמך על המידע באתר מבלי להיוועץ באיש מקצוע עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד. אלא אם צוין אחרת, אני מחזיקה או עשויה להחזיק בניירות הערך הנדונים בפוסט. גלישתך באתר מהווה הסכמה מפורשת לתנאי השימוש.


רוצים לעזור?
אתם מוזמנים לשתף ולעקוב אחרי בטוויטר או בפייסבוק, או להירשם כדי לקבל את הפוסטים שלי ישירות למייל. בנוסף, תוכלו להשתמש בקישורי השותפים הבאים כדי לקנות באמזון, להוריד ספרי שמע, או להקים אתר אינטרנט משלכם (מדריך מפורט - כאן). תודה על תמיכתכם באתר. 

104 תגובות

  1. אפשר דוגמא לקרנות נאמנות פסיביות?

  2. דיי הגיוני מה שאת אומרת,בכך שבתי השקעות לא מצדיקים את העמלה שהם גובים ביחס לתשואה אותה הם מצליחים להשיג בממוצע לאורך זמן,מצד שני האם את למעשה אומרת שכל השירות של בתי ההשקעות/יועצי השקעות הוא למעשה שירות מיותר שאין בו תועלת ושלא צריך להיות קיים?.ועוד נקודה,לדעתי יש כאן איזושהיא אירוניה בעובדה שאת מדברת הרבה מאד על השקעות ועל כסף ומצד שני את אומרת איפהשהוא שאת לא שואפת להגיע להון גבוהה/לא מייחסת חשיבות רבה לכסף.

    • 1. בתי השקעות נותנים מגוון רחב של שירותים (למשל, מסחר עצמאי בבורסה). אני מניחה שכוונתך לשירות ניהול השקעות אקטיביים. מכיוון שאני לא מאמינה שקיים מנהל אקטיבי שמסוגל להניב באופן עקבי ורצוף תשואה גבוהה מהממוצע (בניכוי דמי ניהול) — ושגם אם קיים מנהל כזה הרי שאין לי שום סיכוי לדעת לזהות אותו מראש — אזי כן, מבחינתי האישית, אין לי צורך בשירות הזה. למה לשלם יותר על משהו שאני יכולה לעשות טוב יותר בעצמי?

      2. יועצי השקעות פרטיים — בהנחה שהם בלתי תלויים, מוכנים לעבוד עם מוצרים פסיביים וגובים שכר לפי שעת ייעוץ ולא לפי עמלה – עשויים להיות פיתרון הולם עבור אנשים שממש לא רוצים להתעסק בנושא / לא סומכים על עצמם שיוכלו להחזיק מעמד כשהמפולת הקרובה תגיע.

      3. אתה צודק. אני צריכה להפסיק לכתוב על השקעות ועל כסף, לסגור את הבלוג הזה ולעבור להתגורר במערה ולקושש זרדים, כדי שתומר החביב יוכל לשלם הרבה כסף לנחשים פיננסים מתוחכמים ממנו בהרבה. ברצינות — האם אתה חושב לפני שאתה מגיב באתר הזה?

  3. שלום דורין, המלצת באחד הפוסטים לנהל את קרן ההשתלמות בניהול עצמי (IRA) איך את ממליצה לנהל את קרן ההשתלמות? 50-50? הארי בראון?או שבכלל עדיף להשקיע את רובה במניות מאחר ויקח זמן עד שבאמת נשתמש בה? תודה.

    • אסור לדורין לענות לך על השאלה הזאת. (תקרא את התקנון)
      רמז קטן (בתור מי שיש לו קרן השתלמות IRA): אם תווח השקעה שלך ארוך מאוד, אז איפה תרוויח הכי הרבה ממקלט מס (עד 15712 ש”ח משכורת): בהשקעה בנכס תנודי ובעל פוטנציאל תשואה לטווח ארוך או בנכס לא תנודתי עם פחות פוטנציאל?

      * הבהרה: אין לראות בזה כל סוג של ייעוץ כי אין לי מושג על מה אני מדבר.

  4. את כל כך צודקת, סטטיסטיקאי לשעבר באלטשולר

  5. פוסט מעולה, כל אחד יכול לבדוק את ביצועי הקרנות המחקות מול קרנות מנוהלות לאותו מדד יחוס,
    במקרה של מניות מדד המעו”ף יש להוציא מרשימת המנוהלות את האגרסיביות אשר משקיעות גם באופציות מעו”ף. ברוב מדדי היחוס, מניות ואגח”ים נמצאות הקרנות המחקות (הנקראות משום מה טיפשות) בראש רשימת התשואות ביחס למדד היחוס. פה ושם יש קרן או שתיים שעוברות אותן באחוז זניח.
    הקרנות המחקות החלו בארץ לפני כ- 6 שנים ב- 2008, הן כנראה פחות כדאיות לבתי ההשקעות ולכן הן מוצנעות.
    באתר לאומי יש רשימה מסודרת של הקרנות המחקות לפי מדדי היחוס, קל להשוות ולראות את מיקומם ברשימת כל הקרנות לאותו מדד יחוס, פותחים שני חלונות, אחד רק של המחקות למדד יחוס מסויים וחלון שני של כלל הקרנות לאותו מדד יחוס. האתר פתוח לכל.
    בשנים האחרונות הולכות ומתרבות בארץ גם קרנות מחקות למדדים עיקריים בחו”ל, דמי הניהול שם מעט יותר גבוהים.
    היות ובקנית קרנות מחקות יש עמלת רכישה ומכירה, כל אחד לפי ההסכם שלו, מי שמתכוון לטווח קצר צריך לקחת זאת בחשבון. לגבי השקעה פסיבית לאורך זמן אין לי ספק שהמחקות הרבה יותר טובות.

  6. בועז כהן

    לדעתי להשקיע פאסיבי זאת חכמה קטנה.
    השאלה מהו התמהיל הרצוי, מה צריך לגרום לשינוי תמהיל.
    אני לא מתיימר לדעת את התשובות.
    במשקיע האינטילגנטי קראתי המלצה שלא פחות מ 25 אחוז מניות ולא יותר מ 75 אחוז. כמובן בהנחת טווח השקעה ארוך.

    • חוכמה קטנה אפילו יותר היא להגיב לפוסט מבלי להוסיף ולו בדל של ערך מוסף.

      • הוא דווקא כן הוסיף. הביא מובאה מהמשקיע הנבון.
        ” במשקיע האינטילגנטי קראתי המלצה שלא פחות מ 25 אחוז מניות ולא יותר מ 75 אחוז. כמובן בהנחת טווח השקעה ארוך”

  7. שולה מעפולה

    ניתוח יפה. הייתי מוסיף עוד גורם – ההטיה האנושית לעשייה (doing) על פני אי-עשייה (undoing). המיתוס הוא שכדי להשיג איזושהי מטרה, צריך לעשות משהו; לשבת בכיסא ולהתגרד לא יוביל (לכאורה) להישג.
    שנה טובה ומאושרת לכולם:
    למלכה, שעצותיה מצמיחות את ההון שלנו,
    לטוקבקיסטים המעניינים והחכמים המעלים שלל רעיונות מקוריים,
    לגיא,
    ולכל הקוראים.

    • פוסט מעניין כרגיל, מסכימה גם עם שולה, ןכפי שניסח זאת גון בוגל:
      Don’t do something, just stand
      there
      🙂

  8. נו טוף, אני כמובן הכרתי את בז’יז’ינה בהלוויה בלודג’ .
    אני עד שסופר שרצתה לקנות מניות של הסולידית מטולה והייתה מעירה
    את בעלה ז’אדק באמצע לילה ושואלת “כיצד אפשר לישון בלילה עם משכורת כל כך נמוכה?”.
    שמעתי אחר כך שז’אדק ניסה להתאבד כשקפץ מחלון המרתף.

    טוף, גם ברור שתיכף יבואו החברה הטובים – משעמם לא יהיה בסופ”ש.

    יש לי תחושת דזה-וו . אוי לא !!!!

  9. לא לגמרי ברור מה את טוענת. האם את טוענת שלא קיימים מנהלי תיקים שמחים את השוק לאורך זמן? או שאין לך דרך לדעת מי יכו את השוק מראש? לגבי הראשונה, הרי את אמרת בעצמך שבשוק יש שחקנים מתוחכמים וטפשים שיחד מרכיבים את הממוצע, ולכן המתוחכמים יכו את הטפשים ולכן את הממוצע. וזה יקרה כל הזמן. הטפשים, כמו הפראיירים , לא שורדים אבל מתחלפים ותמיד ישנם כדי שיהיה את מי להכות. ואם זה קורה כל הזמן הרי שאפשר להסתמך על העבר כדי לחזות את העתיד, ומי שהכה את השוק בעקביות בעשרות שנים האחרונות, סביר שיעשה כך גם בעתיד. באפט, לדוגמה. האם את טוענת שהוא פשוט בר מזל? נראה כאילו התיאוריה שלך איננה ניתנת להפרכה. איזה נתון אמפירי יגרום לך לומר שהתיאוריה שלך הופרכה?

    • אכן כך. לא קיימים מנהלים כאלה. אם אתה חושב שהם קיימים אתה הוא זה שצריך להביא את העדות לכך. בדיוק כמו במקרה של קנקן התה של ראסל.
      ברגע שמישהו יביא את העדות לכך כולם ישקיעו אצלו ואז כמובן זה לא יעבוד כי עצם ההשקעה תשנה את התנהגות השוק.
      דרך אגב, הנימוק הזה תקף גם לגבי הפוסט עצמו. העובדה שהשקעה פסיבית היתה אסטרטגיה מעולה בחמישים השנה האחרונות לא אומרת שהיא תמשיך לעבוד.

      בכל מקרה אין טעם לשלם דמי ניהול.

    • “האם את טוענת שלא קיימים מנהלי תיקים שמכים את השוק לאורך זמן?”

      לא. בהחלט יש כאלה. אפילו לא מעט. הבעיה היא שבניכוי מיסים ודמי ניהול מספרם מצטמצם מהותית, ואם מותחים את ציר הזמן ל-30 ו-40 שנה — אפשר למנות אותם על יד אחת.

      “…או שאין לך דרך לדעת מי יכו את השוק מראש?”

      כן– אני טוענת שאין דרך לעשות זאת.

      “…מי שהכה את השוק בעקביות בעשרות שנים האחרונות, סביר שיעשה כך גם בעתיד.”

      לא. זה כשל לוגי. אם אטיל מטבע 20 פעם ברציפות ובכל פעם התוצאה תהיה פלי — האם זה מבטיח לי שבפעם ה-21 לא יצא עץ?

      מה גורם לך להסיק שביצועי העבר הם הם הסיבה לתשואת היתר? יתכנו 1,001 סיבות אחרות. נתונים היסטוריים מסייעים להבין באופן כללי איך שוק ההון עובד — אותם נתונים חסרי תועלת, ואפילו מסוכנים, אם משתמשים בהם כדי להסיק מסקנות מסוימות לגבי העתיד. ניתוח טכני הוא דוגמה גרועה במיוחד לגישה הזו: שם מאמינים שמחירי העבר מעידים במשהו על מחירי העתיד. אפילו מתנגדיה הבוטים ביותר של תאוריית השווקים היעילים מסכימים שיש כאן בעיה.

      המציאות היא שחברות קרנות הנאמנות, ללא שמץ של בושה, משלמת מס שפתיים לרעיון שביצועי העבר אינם ערובה לביצועי העתיד — ומיד אחר כך מתפארות בביצועים קצרי המועד של הקרנות שלהן בניסיון ללכוד ברשת עוד משקיעים שיבלעו את הפתיון.

      אין שום עדות אמפירית המבססת את הטענה שקרן נאמנות אקטיבית שנהנתה מביצועים טובים בשנים האחרונות תמשיך להנות מביצועים עדיפים בשנים שלאחר מכן. מנגד, יש הר של מחקרים ועדויות אמפיריות שטוענים את ההפך.

      מדי שנתיים מפרסמת חברת S&P סקירה המודדת את עקביות ביצועיהן של קרנות הנאמנות האקטיביות בארה”ב (לינק). עיקרי הממצאים:
      * מעט מאוד קרנות נאמנות מצליחות להפגין ביצועי יתר באופן עקבי — מתוך 703 הקרנות שנכללו ברבעון הביצועים העליון בשנת 2011, רק 4.69% נותרו בשנת 2013!
      * הנתון הנ”ל מצטמצם אף יותר ככל שתקופת הזמן מתארכת.

      התובנה הזו משותפת כמעט לכל אוטוריטה פיננסית שאני מכבדת ומעריכה.

      “באפט, לדוגמה. האם את טוענת שהוא פשוט בר מזל?”

      זה נושא לפוסט בפני עצמו. אני חושבת שבאפט נהנה משילוב נדיר של כישרון ומזל (ובדרך כלל, לשתי התכונות יש נטיה להשפיע זו על זו). מצד אחד מדובר במנהל בחסד עם מוסר עבודה אדוק ויכולת לגייס משקיעים — כל אלה מיומנויות. מצד שני, אי אפשר להתעלם מהעובדה שהוא נולד בארה”ב, להורים משכילים, נהנה מ-IQ גבוה, למד מבנג’מין גרהם והתחיל להשקיע בתקופה שבה שוק המניות היה איטי יותר, מתוחכם פחות וכפועל יוצא — יעיל פחות. זו הסיבה שהרבה מאוד מתלמידיו של גרהם התעשרו מאד — בסביבה כזו, קל הרבה יותר לזהות ערך. בקיצור – האיש היה בזמן הנכון ובמקום הנכון. זה לא משנה את העובדה שכדי להשיג תשואה שנתית ממוצעת של 29% ב-40 שנה — צריך הרבה, הרבה מאוד מזל.

      וורן באפט הוא חריג בנוף המשקיעים כמו שמייקל ג’ורדן הוא חריג בנוף הכדורסלנים. הרבה מאוד משקיעים חושבים שהם וורן באפט. השוק מעניש אותם קשות על ההיבריס.

      “איזה נתון אמפירי יגרום לך לומר שהתיאוריה שלך הופרכה?”

      ה”תאוריה” שלי היא שלאורך זמן, השקעה פסיבית בדמי ניהול אפסיים לעולם תניב ביצועים טובים יותר מהשקעה אקטיבית פחות דמי ניהול יקרים. כדי “להפריך” את התאוריה, עליך להוכיח שהביטוי 1+1 שגוי. להרחבה מציעה לקרוא את המחקר של שארפ, “האריתמטיקה של הניהול האקטיבי“.

      • את בעקרון צודקת. אבל אין קשר בין הצלחתו של באפט לבין עצם העובדה שהמסחר היה בעבר “איטי יותר”, אין לזה שום משמעות כאשר ההקעה היא לטווח זמן בלתי מוגבל. אולי הצלחתו יותר קשורה לעבודה שבעבר מידע טוב היה נגיש ליודעי דבר בלבד.

        ראו גם התערבות: http://longbets.org/362/ של באפט שתסתיים בדצבמר 2017 על ביצועי קרנות פעילות לעומת מדד S&P 500.

      • אז את טוענת שיש מנהלי השקעות שמכים את השוק לאורך זמן, אלא שזה עניין של מזל – רצפים של הטלות מטבע. קל לבדוק את הטענה הזו. אם זה היה כך, מספר המכים היה יורד אקספוננציאלית עם משך זמן הבדיקה. אבל זה לא כך. לשיטתך, רק דמי ניהול חשובים. כלומר עדיף לשים את קרן ההשתלמות אצל הראל או איילון (לדוגמה) שם אפשר להשיג דמי ניהול של חצי אחוז ולא אצל ילין לפידות, נגיד, שם דמי הניהול 0.9 אחוז. אלא שהבדל התשואות גדול משמעותית

  10. דורין תודה! כרגיל פוסט מעולה!!
    גם וורן באפט הציע למשקיעים הקטנים להשקיע באופן פאסיבי ולפניו בנג’מין גראהם…
    נכון כמו כל מה שנאמר בבלוג – יש לעשות שינויים בחשיבה שכל כך התרגלנו/הורגלנו לחשוב..
    תודה שאת מראה לנו דרכי חשיבה “מחוץ לקופסא”
    שנה טובה ומשגשגת לך ולכל עם ישראל!…

  11. לפעמים גם את המובן מאליו צריך להגיד. טוב שהבלוג הספציפי הזה יודע לעשות זאת.

  12. שלום , רציתי לשאול שאלה לגבי השקעה בבתי השקעות ובבנקים .
    אם אשקיע את כספי בבנק , הסיכוי שהבנק יפול ואני יפסיד כסף הם מזעריים . לעומת זאת הסיכוי שבית השקעות ייפול הוא גבוה ואני יפסיד כסף במקרה כזה .
    למרות שהבנקים לקוחים עמלות גבוהות יותר , האם עדיין כדאי לקחת את הסיכון ולהשיק בבתי השקעות ולא בבנק ?
    אשמח לשמוע את דעתך בעניין ..

    • דין,

      ניירות רשומים עליך והכסף נמא אצל נאמן.
      לכן, תיאורטית, השקעה דרך בנק מסוכנת יותר (כי עו”ש לא מוגן) לעומת בית השקעות (כי שם הכסף שבעו”ש נמצא אצל נאמן).

  13. טוב, אני כמובן מסכים לכל מילה, אבל אני הולך לתת פה 2 טיפים מאד חשובים (אולי שווה לפתוח על זה בלוג נפרד…):
    ברמה הפרקטית, נכון להיום, אדם בישראל רוצה להשקיע פסיבית בשוק ההון הישראלי והעולמי.
    לגבי השקעה בשוק ההון העולמי, יש מספיק מידע באינטרנט, כולל בבלוג של הסולידית. אפשר לסכם את זה במספר מלים קטן: תתמקח על העמלות בבנק (כולל המרה לדולרים) ואז VTI, VGK, VPL ואג״חים TLT BND.
    עד כאן, שום דבר חדש.

    החדשות:
    ראשית, אל תשקיע בתעודת סל ישראליות שמשקיעות בחו״ל. הם קורעות אותך בעמלות. רוב האנשים הנורמליים לא מסוגלים להבין איך הם עושים את זה, אלא אם עוברים אות אות על התשקיף שלהם (רמז, זה קשור באופן חלוקת הדיבידנדים. שם עוקצים אותכם ביג טיים). לא אפרט פה, אלא אם הסולידית תסכים, אני מוכן לכתוב על זה בלוג אורח פה. אבל תאמינו לי: אתם רוצים להשקיע במדד האמרקאי, תקנו SPY או VTI, ולא תעודת סל ישראלית.

    שנית, אתם רוצים לקנות מדד ישראלי, איך עושים את זה? טוב אז קודם כל נשאלת השאלה: למה? מה כ״כ
    מיוחד בישראל? יש שתי תשובות (סליחה, שאני לא מאריך. עוד פעם: אם תרצי, אאריך…): ראשית, אתם
    חיים בישראל, ולכן יש הגיון בליהיות צמוד להון הישראלי ולמטבע הישראלי לפחות במידה מוגבלת. שנית,
    יש הטבת מס נחמדה: בישראל משלמים מס רווח הון רק על התשואה מעל מדד המחירים, בעוד שבחו״ל אין את השטות הזאת.
    אז איך עושים את זה? דרך ראשונה: תעודת סל. טעות גדולה, ראשית יש עמלה, שנית סיכון מיותר כי אתם
    סומכים על חברות כמו אקסלנס שיחזירו לכם את הכסף. ETF ישראלי – רעיון מצויין, רק שעדיין אין כאלו.
    קרן נאמנות מחקה, גם לא משהו: עמלות מיותרות וגם אתם בסופו של דבר צריכים לסמוך על גוף שלישי.

    אז איך עושים את זה? יותר פשוט ממה שאתם חושבים… לשמחתו הרבה (עכשיו אני ציני), ישראל מאד ריכוזית. אפשר פשוט לקנות את 25 המניות במדד ת״א 25 לפי המשקל שלהם במדד, וללכת לישון 20 שנה.
    זה הכל. אין עמלות. בגלל שמדינתנו הנחמדה כ״כ ריכוזית, זה תופס את רוב השוק. למשל, בארה״ב אין סיכוי
    ש-25 מניות יתפסו נתח כ״כ גדול מהשוק.
    לסיכום: בישראל (לא בחו״ל…): אל תקנו תעודת סל ישראליות. תקנו את 25 המניות עצמם.

    צריך להוסיף פה, שאני לא בעל רשיון בניהול השקעות, ואני לא אחראי למה שאתם עושים עם כספכם. סתם עצה מאיש שמבין…

    • מחזיראור

      ירון. גישה ממש מעניינת.
      זה יהיה נחמד אם הסולידית באמת תיתן לך פוסט אורח.. :-).

      מבחינת התמקחות על עמלות ועל ההמרה לדולרים – לאיזה אחוזים סביר לשאוף בתיקים של 200K-500K, ובתיקים של 1M-1.5M?

      • מחזיראור,
        זה גם פוסט נפרד… אז בוא ננסה ליהיות תמציתיים:
        בעמלות המרה לדולרים יש שתי עמלות: עמלת המרה, והשער עצמו (מה שקרוי בפי העם ״שער המחאות״). עמלת ההמרה היא בד״כ ב-default כ-0.2% ועמלת השער משתנית, בד״כ סביב 1%.
        את עמלת ההמרה, אפשר להוריד ל-0. אבל עדיין עמלת השער 1% מאד גבוהה.
        פה זה תלוי בעיקר כמה כסף יש לך. בתיק של 1M אתה יכול להוריד לדעתי ל-0.5%.
        אבל מה שיפה שדעתי לא ממש משנה: את צריך לא להתעצל ולבקר בכל מאות הבנקים הגדולים שיש בישראל (3) ולעשות התמקחות כמו שאתה עושה ב yes או ב hot או בסלקום.
        אין דרך אחרת לצערי.
        היתרון בעמלת ההמרה לדולרים, זה שאתה משלם אותה פעם אחת בקניה ופעם אחת במכירה,
        אז גם אם הורדת ל 0.6% (ואני מעריך שאתה יכול לפחות), תשלם הרבה הרבה פחות מאשר
        העמלות שיגבו לך תעודות הסל הישראליות.

        • במצטבר, עלות המרת המט”ח + רכישת הקרן הזרה גבוהות יותר מהעמלות שגובות קרנות נאמנות מחקות (0.04% לנאמן הקרן), שלא להזכיר את העלויות הנלוות בעת תשלום דיבידנדים (ובראשן תשלום מס לממשלת ארה”ב). יחסית ל”איש שמבין” הפיתרון שאתה מציע הוא ממש לא clear cut

          • לצערי את טועה. העמלות שגובות קרנות הנאמנות המחקות הם הרבה הרבה יותר
            גבוהות מ-0.04%. כמו שאמרתי, צריך לקרוא היטב את התשקיף על מנת להבין את זה.
            זה יותר בכיוון של 0.5% ומעלה.
            ״העלויות הנלוות בעת תשלום דיבידנדים״ – המס בארה״ב זהה למס בישראל 25%, אז
            העלויות זהות. נכון שיש עמלת דיבידנד לבנק או לברוקר שאתה עובד איתו, אבל גם את
            זה ניתן להוריד ל-0 בהתמקחות על העמלות.
            צריך להדגיש פה משהו חשוב, שלא הרבה מבינים: מדד (למשל ת״א 25 או S&P500) לוקח בחשבון את המס על הדיבינד של החברות, אז אין ״קיצורי דרך״. זה לא שבאמת חוסכים את המס על הדיבידנד אם משקיעים בתעודת סל או בקרן מחקה. הדבר היחיד שחוסכים זה את העמלות בקנייה מחודשת עם הדיבידנד שנצבר. אבל כמו שאמרתי,
            העמלה הזאת נמוכה משמעותית מעמלות הקרנות המחקות (אני שוב מדגיש: בישראל.
            בארה״ב התחרות גדולה, ושם זה בסדר).

          • לא.
            אתה מתבלבל בין קרנות נאמנות לתעודות סל. עמלות נסתרות הן מאפיין שלילי (אחד מיני רבים) של תעודות הסל — וזו אחת הסיבות שאני ממעטת להשתמש בהן.

            בקרנות נאמנות מבנה העמלות שקוף הרבה יותר — פשוט מכיוון שמנהל הקרן מוגבל בסוג העמלות שהוא יכול לגבות. העמלות הן:
            1. דמי ניהול (שכר מנהל הקרן) – נגבים כאחוז שנתי משווי נכסי הקרן.
            2. דמי נאמנות (שכר נאמן הקרן).
            3. שיעור הוספה – עלות שגובה מנהל הקרן (לא הברוקר!) בגין רכישה חד פעמית של יחידות בקרן.
            4. עמלת הפצה – עמלה שהברוקר / בנקים מטילים על מנהל הקרן.

            הגרלתי קרן מחקה אקראית — תכלית TF ת”א 100 (מס’ בורסה 5114657) ונכנסתי לאתר הבורסה כדי לקרוא את התשקיף שלה. זה מה שאני קוראת:
            1. דמי ניהול: 0% מה-NAV השנתי.
            2. דמי נאמנות: 0.03% מה-NAV השנתי
            3. שיעור הוספה: ללא
            4. עמלת הפצה: הערת שוליים מס’ 6: “מפיץ (ברוקר -הסולידית) אינו רשאי לגבות עמלת הפצה בגין הפצת יחידות הקרן עקב היותן יחידות של קרן מחקה. על אף האמור, המפיץ רשאי לגבות מבעל יחידות עמלה בגין קניית ו/או מכירת הקרן.” ובעברית — יש עמלות קניה ומכירה על קרנות מחקות שאותן מטיל הבנק. כידוע לקוראי הסולידית, העמלות שגובה הבנק, לעומת העמלות שגובה הקרן, בהחלט ניתנות למיקוח.

            נעבור לעמוד 6, “הוצאות שנפרעו מנכסי הקרן כשיעור מהשווי הנקי הממוצע של נסי הקרן” (שנת 2013):
            דמי ניהול: 0%
            דמי נאמנות: 0.03%
            עמלות: 0%
            הוצאות מס: 0.01% (בצירוף ההבהרה: קרן פטורה אינה חייבת בתשלום מיסים.)

            נא הסבר כיצד הגעת לעמלות של “0.5% ומעלה”.

          • אני מתייחס לקרן נאמנות למדדים בחו״ל.
            למדדים בארץ העמלות נמוכות, אבל גם העמלות של תעודות הסל בארץ נמוכות.

            לגבי חו״ל, למשל קרן של הראל
            https://www.harel-group.co.il/wps/portal/!ut/p/c0/04_SB8K8xLLM9MSSzPy8xBz9CP0os3gLU8cwI09LYwMLT0MDA08LZ393I_NgA2czY_2CbEdFAPZ7UJE!/?WCM_GLOBAL_CONTEXT=/wps/wcm/connect/HarelContent/finance/financetrustfund/trust_fund_index_fin/trust+fund_hulstock_fin/pia_85060&newPageTitle=הראל%20(4D)%20מחקה%20S&P%20500%20-%20נקובה%20ב-$&SDCPageTitle=הראל%20(4D)%20מחקה%20S&P%20500%20-%20נקובה%20ב-$

            כתוב שהיא גובה 0.25% עמלה. אבל הבעייה שלי עם קרנות מחקות היא אחרת: בעל
            הקרן מצהיר במפורש שהוא יעשה כ״מיטב יכולותו לעקוב אחרי המדד״.
            מהתשקיף: “החשיפה למדד תתבצע באמצעות קניית חוזים על S&P 500”
            אם היה לי זמן, היית מסביר את הבעייה בזה. אבל לא צריך ליהיות גאון להבין
            שזה לא אותו דבר כמו ETF שקונה את המניות עצמן.

            כאחת שמעדיפה לקנות זהב אמיתי בחו״ל מאשר תעודת סל על זהב (פה, לדעתי האישית, את קצת מגזימה), אני מתפלא שאת מתייחסת ברצינות למכשיר פיננסי כזה.

            ושוב, חזרה לארץ שלנו (ישראל): זה נכון שהעמלות שלהם במדדים ישראלים יותר
            נמוכים, אבל פה אני לא רואה את ההבדל בין זה לתעודת סל. שתיהן מסוכנות.
            (ראי חוזים עתידיים). את זה אפשר לחסוך: בישראל קל להשקיע במדד 25 בעצמך.

          • כפי שכתבתי כאן לא פעם, אני עצמי מחזיקה ב-Vanguard Total World Stock Index ETF — VT, קרן סל המחזיקה מניות של קרוב ל-7,000 חברות ברחבי העולם.

            אני מבינה את היתרונות הברורים הגלומים בני”ע שמחזיקים פיזית במניות וכתבתי גם על כך.

            יחד עם זאת, צריך לומר ביושר שאם משווים את העלויות נטו, זול יותר להחזיק קרן מחקה ישראלית על פני קרן זרה אמריקאית, שקנייתה כרוכה בעלויות קנייה גבוהה יותר, בהמרת מט”ח דו-כיוונית ובתשלום מיסים בגין דיבידנדים.

            אני לא אוהבת את העובדה שקרנות ישראליות המחקות מדדי חו”ל מחזיקות בחוזים עתידיים על מדדים ולא במניות עצמן. אבל זה הרע במיעוטו: חוזים עתידיים בטוחים בהרבה מעסקאות ההחלף (swap) של תעודות הסל.

          • בישראל הדרך של תעודות הסל לעקוב אחרי מדד ת״א 25 זה ע״י אופציות
            על המדד. כידוע לך, 2 אופציות שקולות (עד כדי תזוזת מחיר של נכס הבסיס) לחוזה
            עתידי. כך לפחות בישראל, זה בדיוק אותו דבר כמו חוזה עתידי. זה לא פחות או יותר בטוח.
            הבעייה בקרן נאמנות ובתעודת סל היא בדיוק אותה בעייה: הגוף מקבל ממך כסף, קונה חוזה עתידי בחינם (חוזה לא עולה כסף). את הכסף שלך הוא משקיע, מלווה whatever. עכשיו אם ערך החוזה יורד מאד (מעבר ל margins) : או שיש לו כסף או שאין לו. מבחינה זאת, אופציות לא פחות בטוחות, כמו שאמרתי מחוזה עתידי.
            בקיצור בלי להסתבך יותר מדי, הבעייה היא אותה בעייה: גם תעודת סל וגם קרן נאמנות.

            לגבי VT – ברשותך, עוד טיפ קטנטן: הכיוון שלך נכון, אבל עדיף להחזיק במקום זה 3-4 תעודות VTI VGK VPL, היתרון: עמלות… העמלה על VT היא 0.18% . שימי לב, שלפחות חצי ממנה זה מניות אמריקאיות. לעומת זאת ב VTI העמלה היא 0.05%.
            לכן, מבחינת עמלות, עדיף לבנות תמהיל של התעודות שציינתי. אם את מתעקשת, אפשר להוסיף עוד אחת של שווקים מתפתחים VWO, ששם העמלה גבוהה 0.15%, אבל עדיין נמוכה מהעמלה של VT, וגם את תשקיעי שם מעט אחוזים.
            אמנם זה דורש לנהל פורטפוליו של הרבה תעודות (4 או 3). אני יודע שזה הרבה עבודה (עכשיו אני ציני), אבל החיסכון בעמלות הוא להערכתי 0.1%.

          • אאהההה , סליחה שאני ככה מפריע לכם,
            אבל נראה שהיחיד שמסוגל לעקוב אחריכם הוא איליה.
            גם אם הייתי מסוגל להבין את זה, עם כל הכבוד , אפילו אני
            הייתי מעדיף לעבוד במשרד עם הפלורוצנטים במקום.

          • אגב, בחלק מבתי ההשקעות בארץ, המרת מט”ח מעל סכום מסויים (בדרך כלל כמה עשרות אלפי דולרים) ניתן לעשות ישירות במסחר הרציף ללא עמלות והפרשי שער.

        • מחזיראור

          אין לי יס או הוט…ואני ניצלתי את יכולות המיקוח הרבעוניות שלי על קרנות הפנסיה וקרנות ההשתלמות (והצלחתי!).. אבל אתה צודק 100%..
          אבל תודה שנתת לי איזשהו מושג לגבי מה אני יכול לצפות לו.

          ולסולידית – במקרה יש לי חשבון מט”ח עם כמה אלפי דולרים שעדיין לא השקעתי בשום מקום (וסכום דומה של אירואים).
          במקרה כזה השיקולים משתנים?

          הרבה זמן אני מתלבט איפה להשקיע ואיך.. ובזמן שאני משכנע את עצמי ללמוד את הנושא לעומק, בינתיים השערים עלו, אז איכשהו כנראה שיצא לי טוב – אם אחליט להמיר עכשיו לשקלים.

        • ירון,

          1. עלויות איזון של 3-4 קרנות יהיו דיי גבוהות. אם כבר אז שתי קרנות (VTI וVEU/VXUS) יותר פשוט וזול או
          VT (אישית מושקע בVTI וVEU, היום הייתי קונה VXUS מקום VEU)
          2. בתור מי שמנהל בעצמו את קרנות ההשתלמות של משפחתו: בתור משקיע לטווח ארוך בחרתי להשקיע 100% במניות באפיק הפטור ממס. עכשיו יש לי שתי אופציות – להמיר לדולרים ולשלם מס על הדיוידנטים לדוד סם (קרן סל כמו SPY על S&P500) או לקנות קרן מחקה (כן אני שונא חוזי SWAP אבל אין לי ברירה, כי אם הם היו מחזיקים מניות אז הייתי משלם מס דיווידנטים במקור בכל אופן) בעלות מאוד קטנה בארץ. במה אבחר – די ברור שבקרן מחקה ישראלית.

          כמו שדורין אמרה – אתה מבלבל בין קרנות נאמנות פאסיביות לבין תעודות סל.

          מחזיראור:

          אני לא דורין אך אוסיף שנקל שלי.
          אישית אני משווה את הבורסה פה לבורסה באפריקה. אתה יכול להשיג פיזור טוב יותר וזול יותר דרך קרנות סל הנסחרות בארה”ב (אותו VT למשל). ברור שיש תנודתיות של מטבע 0 לכן את החלק הפחות תנודי אולי כדאי לשים פה…

          * אין לראות בנאמר המלצה כלשהי, כפי שכבר ציינתי: אין לי מושג על מה אני מדבר.

          • היי איליה,

            מה היחס VTI:VXUS שהיית ממליץ עליו?

            תודה

          • נא לא לשאול כאן שאלות מסוג זה. לא רק שהן מפרות את תנאי השימוש באתר, הן גם חושפות את המשיב לעבירה פלילית לפי חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות. האתר הזה יוצא מנקודת הנחה שקוראיו מסוגלים להשתמש בשכלם הישר ולהסיק מסקנות על סמך מחקר עצמאי. שום דבר באתר הזה אינו מהווה, ואינו יכול להוות, משום הנחיה, ייעוץ, המלצה או הצעה לביצוע פעולה כלשהי בכספכם. להבא שאלות מסוג זה תימחקנה ללא התראה.

  14. כל הכבוד.את אישה אמיצה.אני ניסיתי להציע מעט שפיות בתגובה למאמרים הדנים בקשיי העם לחסוך לזיקנה וקיבלתי מבול של קללות.

  15. אם כבר נפתח הנושא, מישהו יכול להסביר את ההבדל בין קרן מחקה מגודרת מטח לאחת שלא (מבין הקרנות המחקות דל מדדים בחול)?
    אני מבין שהמגןדרת מטח מנסה לגדר מפני השינויים בשער המטח, אבל איך בדיוק הם עושים את זה? והאם זה משתלם?

    • יכול להיות שאני טועה ובטח יתקנו אותי פה אבל לפי מה שאני זוכר אחת השיטות היא להחזיק את רוב התיק באגחים במטבע זר כאשר חלק קטן מהתיק מושקע באופציות על שוק המניות שבחרת לרכוש. זה בפועל ההרכב של התעודה שבחרת לרכוש ושמוגדרת כמנייתית.

      נ.ב (בתגובה למאמר של דורין) יש עוד פקטור חשוב ללמה לא כדאי לרכוש קרנות נאמנות, והוא שמנהלים נוטים להתחלף, אתה יכול לרכוש קרן נאמנות מצוינת שמנוהלת על ידי מנהל מצוין שיחליט לעזוב, ברגע שזה קורה מה משקיע אמור לעשות?
      לממש ולקנות קרן אחרת תוך תשלום מס רווח הון מטורף או שאולי כדאי לו להישאר ולהסתכן בניהול בינוני עד גרוע?

    • קרן מחקה לא מגודרת קונה חוזה עתידי על מדד הייחוס וכך מחקה את תשואתו. התשואה של הקרן הזו מושפעת הן משינויים במדד הנעקב והן בשינויים בשער הדולר / שקל.

      קרן מחקה מגודרת עושה את אותו הדבר, אך מבקשת לבודד את התשואה למדד הנעקב בלבד, ללא השפעת שינויים בשער המט”ח.

      הדרך המקובלת לעשות זאת היא באמצעות קניית אופציות שקל-דולר בבורסה. אופציה היא חוזה שמקנה למחזיק את הזכות לקנות או למכור מטבע מסוים בשער מסוים ובתאריך מסוים. תמורת הזכות הזו, רוכש האופציה משלם פרמיה.

      כדי לגדר את סיכון המט”ח, הקרן רוכשת אופציות PUT המרוויחות מירידת הדולר, ומוכרת אופציות CALL המרוויחות מעליית הדולר. שתי האופציות – ה-CALL וה-PUT – נרכשות בדרך כלל באותו מחיר מימוש. בשל כך, עלות המהלך נמוכה מאוד ובדרך כלל אפסית, שכן העלות מתקזזת. התוצאה היא שהקרן “אדישה” לשינוי המט”ח.

      • האם יש הבדל ביכולת לעקוב אחרי המדד של קרן מגודרת לאומת קרן לא מגודרת?

        • לא אמור להיות הבדל בעקיבה, למעט העובדה שבקרן לא מגודרת תהיה השפעת מט”ח, ובקרן מגודרת – לא תהיה.

          • לא מתכוון להציק, אלא באמת פשוט כדי להבין. בתמונה הגדולה:
            http://thebigpicture.co.il/blog/portfolio-series/
            הוא כותב הערה על גידור מטבע חוץ:
            “גידור מט”ח אינה פעולה מומלצת משום בחינה לבוני תיקי השקעות. מבלי להיכנס למכניקה, רק אגיד שפעולת הגידור אינה אפקטיבית כאשר היא מתגלגלת שנה אחרי שנה, היא עולה כסף, ואין שום דרך לבצע אותה כמו שצריך מול סל מניות מגוון שיש בו מאות חברות עם חשיפת מטבע מאוד מורכבת, בזמן שהן בעצמן נוהגות לעשות הגנות מסוימות. בקיצור, תשכחו מגידור המטבע, ואם יהיה עניין בהרחבת הנימוקים אכתוב זאת בהזדמנות.”
            אני לא חושב שיש לי את הכלים לדעת מי מביניכם צודק (או שניכם?). כרגע קניתי קרנות מגודרות ואני רוצה לוודא שאני לא מאבד יעילות לטווח הארוך בגלל זה. יכול להיות שהוא מדבר על גידור שאני עושה באופן עצמאי? ולא גידור שהקרן עושה שהוא יעיל יותר?

            תודה!

          • יניב:

            1. גידור עולה כסף
            2. כאשר אתה קונה קרן מחקה על שוק אמריקאי, האם מעניין אותך גידור שחברות שמנהלות את עצמן בדולרים ביצעו מול יואן או יין או יורו? זה כן מעניין כמה זה תרם לפעילות עסקית שלהן אבל אתה משקיע פאסיבי אז זה לא כ”כ מעניין אותך,יותר אמור לעניין אותך גידור מול השקל.

            אז פה אתה מהמר\מבטח:

            1. יכול להיות ששער השקל מול מטבע הייחוס לא ישנתה כמעט ב30 שנה והפסדת הרבה כסף על סתאם.
            2. יכול להיות ששער נע בכיוון מסויים (נניח שקל יורד מול מטבע הייחוס ואז הפסדת כסף או יכול להיות ששקל עולה ואז הרווחת)

    • זה נושא גדול ומעט סוטה מנושא הפוסט, אז רק בקצרה. תחשוב על שתי שאלות:
      1. אם מניה מייצגת בעלות חלקית בנכס, אז כשאתה מחזיק קרן מחקה על מדד בחו”ל אתה בעצם מחזיק חלקיק מאינספור נכסים ועסקים שנמצאים ופועלים בכל העולם. השינוי בערכם אמור להיות השינוי בערך נייר הערך שלך. מה הקשר בין שינוי זה לבין הימור על שער השקל מול הדולר?
      (צד ההכנסות)
      2. החיים בישראל נקובים בשקלים, אבל האם אין ביוקר המחיה גם חשיפה למט”ח בכלל ולדולר בפרט?
      (צד ההוצאות)
      מעבר לזה ממליץ מאד על הדברים למטה מ”התמונה הגדולה”
      וכאורח בפעם הראשונה כאן, תודה רבה על בלוג נפלא ומחכים.

  16. מיכל פלטי

    שלום לך ! בלוג מרתק . גם אני כמוך , משקיעה בשוק ההון ומזה אני מתקיימת. הוצאותי גבוהות משלך מפני שיש לי ילדים , ולכן אני משקיעה אקטיווית יותר בלפחות עשרים וחמישה אחוז ממניות בתיק. חוקרת ברשת, מוכרת וקונה , מדי שבוע או מדי יום וגם בתקופות מסוימות עוסקת באופציות. בגלל המרכיב האקטיוי אני מוצאת עצמי לעיתים נשאבת לעיסוק הזה זמן רב משרציתי. אני יותר חופשיה ממה שהייתי כשעבדתי , ודאי- אך מחפשת את הנוסחה לשחרור יותר משמעותי. בכל מקרה – מענין ומחכים. נרשמתי כעוקבת.

  17. בנושא עמלת מט”ח, נניח שאדם מפקיד כול חודש 1000$ בתיק ההשקעות שלו. לא עדיף ללכת ל-change, לקנות שם את הדולרים ואז להפקיד בחשבון בבנק? ב-change המחיר קניה של כול דולר לדעתי נמוך יותר.

  18. לסולידית, שנה טובה וחג שמח. תודה עבור הפוסטים המעניינים ומועילים שאת כותבת.
    שאלה קטנה: האם יש בארץ קרנות נאמנות (רגילה או מחקה) שאפשר לקנותן כשורט?

  19. דני-שבו

    דורין שלום. שוב תודה על הפוסט המעניין.מכיוון שסוף השנה מתקרב הייתי מעוניין לדעת אם תעלי פוסט המדגים איך לאזן את תיק הבית של הסולידית -שוקולד מריר. כמו כן אשמח לדעת אם אפשר לאזן מבלי למכור ניירות ערך אלא בעזרת כסף חדש לתיק. שנה טובה לך. המשיכי בדרך המבורכת. בתודה. דני שבו

    • מצטרפת לבקשתו של דני-שבו

      • אני לא דורין אז אגיב רק לגבי נושא האיזון:
        אם אתה משקיע בארץ במדדים ישראלים אז הם מדדי TOTAL RETURN, כלומר הדיבידנדים כלולים במדד. ואז נושא האיזון ע”י הכנסת כסף חדש מסתכם בכמות הכסף שאתה יכול להכניס (הכוונה ליחס בינו לבין גודל התיק). אם יש לך מספיק בשביל איזון אז למה לא? עדיף לאזן ככה מבלי לשלם מס מיותר.
        לגבי השקעות בחול – מדדים שהם לא TOTAL RETURN משלמים דיבידנדים. בעבר, כאשר הדיבידנדים היו משמעותיים יותר מהיום, היה נהוג לאזן את התיק ע”י שימוש בדיבידנדים. נכון להיום – אני אוסף את הדיבידנדים מניירות ערך בחול בקרן כספית דולרית ומשתמש גם בהם בעת איזון התיק.

        מקווה שעזרתי

  20. חג שמח אשמח אם מישהו יוכל להסביר לי את זה,אני מושקעת בקרן מחקה פסגות ת״א 100 והמדד האחרון היה 0.01- ,כאשר בדקתי את הקרן ראיתי שבוצע עידכון של 0.02-, אז הלכתי לפאנדר לראות מה הקרנות המחקות האחרות עשו ומלבד פסגות וקסם 100 שגם עידכנה לפי -0.02- ,הקרנות האחרות עדכנו לפי 0.01 – למה קיים הבדל ? וממה זה נובע? האם הקרנות לא מחוייבות לעקוב בדיוק אחר המדד , ולעדכן לפי הפרסום היומי תודה לעונים.

    • הקרנות מחוייבת לעשות את המאמץ הכי טוב שלהן לייצג את המדד (בניכוי עמלות). בפועל סטייה של 0.01 היא חסרת משמעות. בידקי טווח זמן ארוך יותר ותראי שהקרן עוקבת די טוב אחרי המדד.
      ראי קישור:
      TA100

      • חלכאי תודה אני מבינה את זה , זה הרי מה שדורין מנסה להסביר פה שקרנות מחקות יכולות ומסוגלות לתת תשואות יפות ,שאלתי היתה ספציפית ליום זה מדוע שתי קרנות מחקות קסם ופסגות 100 החליטו ביום מסויים ,לבצע עידכון שונה ממה שמופיע במדד , כי עד היום העידכון בכל יום היה בדיוק מה שהופיע במדד תל אביב 100 , ולנסות להבין ממה נובע ההבדל.

        • renee,

          קרן מחקה קונה\מוכרת את הניירות ערך בשלב סוף מסחר. כאשר מחזורי מסחר לא גבוהים יכול להיווצר איווט ויכולת מעקב יורדת. בארץ מחזורי מסחר נמוכים במניות מסויימות בת”א 100 יכולים לגרום לתופעה כזאת.
          אבל … תסתכלי על הגרפים של 5 שנים – זה דיי בטל בשישים.

          ואם כבר, תקראי איך פועלת ואנגארד ולמה יש לה דמי ניהול נמוכים ודיוק רב במעקב אחרי מדדי ייחוס.

  21. שלום דורין,
    האם לדעתך יש מקום להשקעות ערך במסגרת תיק פסיבי? למשל, במהלך שיטוט ב-ETFDB הסתכלתי מתוך סקרנות גם על קרנות הסל עם התשואות הנמוכות ביותר ונראה שחלקן נמצאות בשפל היסטורי (תבואות, כורות אורניום, כורות זהב וכולי). האם הגיוני להקדיש חלק מתיק פסיבי להשקעה לעומתית והאם היא יכולה בכלל להסתדר עם הצורך באיזון תקופתי בין מניות לאגרות חוב (במובן זה שאירועי קיצון כמו בצורת או אסון גרעיני לא מקבילים להתרחשויות בשוק ההון בכללותו….)?

  22. דורין כתבת באחת התגובות: “יחד עם זאת, צריך לומר ביושר שאם משווים את העלויות נטו, זול יותר להחזיק קרן מחקה ישראלית על פני קרן זרה אמריקאית, שקנייתה כרוכה בעלויות קנייה גבוהה יותר, בהמרת מט”ח דו-כיוונית ובתשלום מיסים בגין דיבידנדים”.
    להבנתי, הנעלם המשמעותי פה הוא מספר שנות האחזקה באותה קרן – אם דמי הניהול בקרן חו”ל נמוכים משמעותית, הרי שלמרות העמלות החד פעמיות היקרות יותר (קניה/ מכירה, המרת מט”ח) – עדיין יהיה זול יותר להחזיק בקרן חו”ל זולה לטווח ארוך. לגבי דיבידנד את צודקת אם הכוונה היא לקרן אמריקאית המוחזקת בחשבון פטור ממס בארץ (קרן השתלמות וכו’), לעומת קרן ישראלית.
    אשמח אם תסבירי למה התכוונת או שתאירי את עיני אם פיספסתי משהו…. תודה

  23. דורין, אני חושב שהאמירה של באפט שהוא בר-מזל נאמרה בהקשר של סוגיות מיסוי ו”צדק חברתי”, מסך הבערות של רולס וכאלה — ולא בהקשר של בחירת מנהל השקעות או בחירת מניות.

    שותפי ההשקעה של באפט ידעו מראש שהוא אמריקאי, בן להורים משכילים, בעל אייקיו גבוה, למד מגראהם וכו’ ולכן — בהקשר של בחירת מנהל השקעות — נתונים אלה שהיו ידועים מראש הם חלק מהיכולת, ולא מהמזל.

    בהקשר של בחירת מנהל השקעות או בחירת מניות, המלה “מזל” מתייחסת להתפתחויות או נתונים ש*אינם* ידועים מראש.

  24. בכל מה שקשור לקרן מחקה אג”ח , יש איזשהו יתרון להחזקה של קרן כמו מגדל ריבית קבועה ממשלתית 5+ שנים על פני אחזקה ישירה של ממשלתי 0142? למישהו שמחזיק עשרות שנים , כמובן שתמיד עדיף להאריך מח”מ פלוס זה שגם לפי בראון תמיד עדיף לקחת את המח”מ הארוך ביותר.

  25. אני מרשה לעצמי קצת דימיון חופשי ולצאת טיפה מהטופיק עם זה:

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4573275,00.html

    חשוב שכולם יקראו : מומלצת במיוחד תגובה מספר 6.

    נ.ב.
    כנראה שאיליה גולש כרגע על גלשן סנובורד ETF VT Vanguard
    בקוסטה חרבנה בירת האי סיינט-אימו ועל כן נמנע ממנו להגיב לפוסט הנוכחי.

  26. משקיע אגח

    דורין, האם את בדעה שגם בנושא האגח (ולא רק במניות) עדיף להחזיק קרן מחקה מאשר קרן אקטיבית / מנוהלת?
    יש מחקרים שבדקו את השאלה בהאפיק הזה?
    אני מדבר לצורך העניין על השקעה במח”מ בינוני שך 5-10 שנים

  27. לומר שאפשר לרכוש את 25 מניות מדד המעו”ף במקום קרן מחקה לטווח ארוך, לא ממש נכון לדעתי.
    משקלן היחסי של המניות במדד מתעדכן מידי יום לפי שווי השוק של אחזקות הציבור במניה.
    פעמיים בשנה יתכנו חילופין של מניות במדד לפי כללי הבורסה, היינו מניות מסוימות יוצאות ואחרות נכנסות.
    כך שקשה מאד לעקוב אחרי המדד דרך קנית מניות, עלול להיות גם יקר יותר מרכישה חד פעמית של קרן מחקה
    על מדד המעו”ף לאורך זמן.

    • משקל המניות במדד הוא המחיר שלהן כפול מספר המניות בשוק. בגדול, אם אתה קונה היום לפי המשקל זה ישאר זהה, גם אם מחירי המניות יעלו או ירדו, בהנחה שמספר המניות לא משתנה. זה נכון שמניות יכולות לצאת ולהכנס למדד. אבל פה רק תרוויח מהפסיביות: המדד מתמחר את זה שמכרת מנייה וקנית חדשה, ואילו אתה תשאר עם מניה מספר 25 במקום 26.
      אני, דרך אגב, באופן אישי מעדיף ETF מאשר לקנות מניות. הבעייה שאין בישראל. זה עצוב, זה מוזר, זה חבל, אבל זה המצב. ואני לא סומך על הגופים כמו IBI או אקסלנס. אם אתה סומך עליהם: לך על תעודת סל או קרן מחקה.

      לגבי אג״חים, גם פה יש מה ללמוד. בשתי מילים: שוק האג״ח בישראל שונה מהאמריקאי. בעיקר מיסוי וצורת המסחר. בלי להכנס לפרטים: בישראל אני ממליץ על צמוד מדד (משיקולי מס) ואין צורך בקרן מחקה או תעודת סל, ובארה״ב ETF. אם תרצו אסביר למה. ב-2 מילים: בארה״ב מונפקים הרבה יותר אג״חים, ויש תופעה של
      גלגול, שקשה מאד לניהול עצמאי. לכן שם: ETF. בישראל, יש הרבה פחות אג״חים, ואין ETF (זה המצב חברים).
      לגבי ההמלצה של הארי בראון ללא צמוד מדד: הוא לא שמע על ההברקה הגאונית הישראלית של מס שונה
      על אג״ח צמוד מדד. כמובן שטות גדולה, שטובי המחוקקים מנסים להפטר ממנה, אבל מה לעשות: לא מצליחים.
      בקיצור, המס על אג״ח צמוד מדד נמוך יותר (כי המס הוא רק על הריבית מעל מדד המחירים לצרכן), ולכן גם ארצינו הקטנטונת היא הארץ היחידה בעולם שהמכשיר הזה מצליח וסחיר כ״כ.

      • סליחה..
        תמיד חשבתי ש etf היא פשוט תעודת סל שמונפקת בחו”ל. הלא כן?

        אשמח מאוד אם תחדדו לי את ההבדלים.

        תודה..

        • ניקי:

          תעודת סל – גגלי ETN
          קרן סל – גגלי ETF
          קרן מחקה – גגלי passive management fund

          ותנסי להשתמש בחיפוש בעתיד (אפילו בתוך בלוג זה)

  28. סמי אלגרבי

    דורין, את אש. צודקת כמו תמיד, אממה, העם מטומטם והעם ישלם, המילים שלך יחלחלו למעטים בלבד שצמאים למידע ובלאו הכי היו שואבים אותו כנראה ממקור כלשהו. כן, קרנות הנאמנות האקטיביות לא מכות את מדדי היחוס כלל, ובוודאי שלא באופן שמצדיק את פערי העמלות, זו עובדה מוכחת מגובה באין ספור מחקרים בנושא. רוב המשקיעים הפרטיים, להלן: ההדיוטות, לא מבינים ש’מומחה’ הוא למעשה בעל עסק ערמומי שלא מייצר בעבורם שום ערך, נהפוך הוא. כך זה היה וכך זה ישאר. ועל הזין שלי – מגיע להם. בעקיפין זה יותר בשבילי.

    • נועם , (*)

      אני לא מסכים איתך לגבי: “בעל עסק ערמומי ” –> הרבה בעלי עסקים(אפילו פסיכולוגים!) באמת מאמינים במה שהם מוכרים. בכל מקרה הויכוח והאמונה לגיטימיים וישפוט הקורא הנבון ויחליט בעצמו.

      (*) עלאק אני תמים –> אני מציע למי שהאשים אותי בתמימות שיאכל עכשיו את הכובע.
      אומנם הסולידית הינה כל-יכולה (אומניפוטנט) באתר אבל אני כל-יודע (אומניסייאנט) וכל-רואה (אומניויאנט)
      ההה!! חח!! ההה!! חח!!

  29. שאלה שמעניינת אותי כבר המון זמן לגבייך, ולגביי…
    תגידי את לא אוהבת יופי? יופי שמשמעותו כלים יפים, פרחים יפים, בתים יפים, בגדים יפים, נעליים יפות, מגזיני אופנה מרהיבים, אוכל משובב נפש שקונים בקונדיטוריות יוקרתיות, בשמים בבקבוקים משגעים, חדרים יפים עם שטיחים ומנורות בסגנון אנגלי ועוד ועוד עוד דברים שהאדם המציא כדי להקיף את עצמו ביופי מרחיב לב ומשובב נפש, אני מסתדרת עם כל מה שאת אומרת, הימנעות מלחץ חברתי, מאמץ גופני, חישובים פיננסיים מסובכים. אבל אני לא יכולה בלי היופי הזה שעולה המון כסף… ואת?

    • זו שאלה מעניינת שאולי תזכה להתייחסות מפורטת יותר בפוסט עתידי. התשובה הקצרה היא שאני מוצאת יופי בפשטות. במינימליזם. ביכולת להפיק מקסימום ממינימום.

      • נכון, זו באמת שאלה מעניינת וקצת מוזר שהיא לא עלתה קודם. אישית אני יכול להגיד לך ומאוד יכול להיות שזהו פגם מסוים אצלי, היופי של חפצים לא מדבר אליי בכלל. בהרבה מהמקרים אני בכלל לא מוצא את מרבית הדברים כ״יפים״ (להסתובב בשוק עתיקות בארץ או בחו״ל זה בשבילי עינוי סיני) וגם בגדים למשל לא מעניינים אותי ובדברים שאני כן מעריך את האסתטיקה שלהם, נניח מכונית ספורט מעוצבת או דירה מסוגננת, היופי הזה משום מה לא מייצר אצלי כמיהה. אני כן נהנה מהמראה אבל אני לא רוצה להקיף אותי בדברים מהסוג הזה.
        אבל זו שאלה שמעניינת אותי כי אני חושב שרוב האנשים שונים ממני.
        זה קצת מתחבר למה שכתבה הסולידית על מופנמות אולי או סמלי סטאטוס. אני מאוד מזדהה בעניין הזה עם באפט למשל (שהוא ״גיבור״ עבורי בעיקר מסיבות אחרות) שהוא גר באותו בית באומהה כבר עשרות שנים, נוסע במכונית ישנה, שותה קולה, אוכל מקדונלד’ס (כן, יש לו גם מטוס פרטי, אני יודע). אבל בגדול הרושם שאני קיבלתי הוא שהוא לא מגלה עניין בחפצים או בסמלי סטאטוס. נדמה שזה פשוט לא מדבר אליו וכך גם אליי.

        אני בעד פוסט בנושא דורין, כמובן בזמן ובמקום הראויים.

        • קבלו את דעתו של ויליאם בלייק בעניין יופי שעולה הרבה כסף או לא :

          To see a world in a grain of sand
          And a heaven in a wild flower,
          Hold infinity in the palm of your hand,
          And eternity in an hour.

          A robin redbreast in a cage
          Puts all heaven in a rage.

          ============================================
          איליה,
          עלי לא תעבוד , הרי היה ברור לי שכבר ניסית זאת מאחר ורק לפי תגובותיך זיהיתי
          מאיזה רובע אתה מחלם.

          It takes one to know one

          אגב , אם יש דיסונסס מה בין היותי מחלם לבין היותי כל-יודע וכל-רואה:

          אני מבטיחך שבהבנת הדברים אני גורנישט מיט גורנישט .

          • גיא? WTF?

            כאשר אני מגיב, אני מגיב בשם שלי 🙂
            ומאיזה רובע אתה?

          • דרעק-שטעטל-לנד.

          • אז כפי הנראה אנחנו שכנים

          • אני דווקא התרשמתי משאתה מרובע
            א-גראהם-אנד-דודסויל שטרסה
            שם היו משקיעס ערך עושין את הקנוניוס (עסקות) של הלופט גשפטן במאַרקט
            ומגלגלין ילקוטים (תיקים) לסאקערס . 🙂 (*)

            (*) סליחה חברה , אבל באמת שהייתי שקט והתאפקי כבר הרבה זמן.
            אני מקווה שנו הרד פילינגס? כן?

        • גם אני בנאדם מאוד מאוד מופנם, מאוד מאוד שקט ולא רודף אחרי סמלי סטטוס בשל שווים החברתי כלל וכלל. אבל עדיין אני תרה אחרי יופי בשביל הנשמה וממש זקוקה לו כדבר שמרגיע ומרומם את הנפש שלי. אני תמיד אעדיף לקנות את העוגה מהקונדיטוריה שמשקיעה בפרטים הקטנים או לא לקנות בכלל, ואעדיף גם לנסוע לפריז לצורך כך, אם כבר מדברים על יופי…. קשה לי לחשוב על חיים שבהם יש רק כיעור ופשטות הנובעים מבית עירום, מסביבת קיום מינימלית וספרטנית מהימנעות ממקומות יפים בשל עלותם הגבוהה, מהצורך לחשב כל הוצאה במקום לחיות את היופי הנעים.ואני מדברת על דברים יפים בכל טווח המחירים, מהקטן ביותר ועד הגדול ביותר כיד הדימיון הטובה.

          • גם בית עירום יכול להיות יפה.. :-).
            לפעמים כל המוסיף גורע..
            אבל בכל מקרה, כדי “להלביש” בית, ממש לא חייבים להוציא כספים מטורפים.
            יצירת האמנות שמקבלת אצי הכי הרבה מחמאות היא בכלל פוסטר של הברוקן פינגרס שתלשתי מלוח מודעות. לא עלה שקל..
            פרחים וצמחים לא עולים כלום חוץ מאהבה ותשומת לב..

            ולא תמיד העוגה הכי יפה היא גם הכי טעימה.

            גם בתחום הזה, חשוב למצוא את האיזון.

          • היי טובה,
            את כותבת בצורה קצת מעורפלת ומצפה שנעשה השלמות. את מתכוונת שאת כן רוצה לפרוש, כן רוצה לחיות מהשקעות אבל קשה לך להתמודד עם ה”מחסור” והצניעות שצעד כזה יכפה עלייך?
            אז מה את רוצה, שישטפו לך את המוח פה עד שתהיי בטוחה שמנורות בסגנון אנגלי זה הדבר המכוער ביותר עליי אדמות?
            זה הרי לא יקרה.
            יש לי שאלה: יש לך תחביבים? אם כן, אפשר לדעת מה הם?

      • מצטטת מהספר ‘חמש מתנות למוח’ של ערן כץ-

        עקרונות היופי:
        1. איזון, הרמוניה, סימטריה ופשטות- מידות ‘השלמות’
        2. חוק הבידוד- כדי להדגיש פריט
        3. חוק הדפוסים הצפויים- כמו סמלים של חברות
        4.חוק הניגוד- מושך יותר תשומת לב

        השאלה איפה עובר הגבול הדק שבין סעיף 1 לבין כלום וריק. האם פריט הנוי היחיד והפשוט ביותר בחדר מוסיף יופי או שעדיף בלעדיו. שאלות שמחדדות ומאתגרות את הטעם 🙂

        אישית, עם הזמן באתגר זה (שנה וחצי בערך) הטעם שלי התחדד והתעדן ונעשה הרבה יותר בררני, אולי גם איכותי יותר. עם זאת עוד לא הגעתי לנקודה השקטה… אני חושבת שפשוט לזרוק את כל החפצים ביום אחד זו טעות, פעם שאלתי משהו בקשר לזה ואמרת שאת לא מאמינה בבייבי סטפס (אז את כל בגדיי המעצבים זרקת בבת אחת? אווץ’ ><) בשבילי התהליך הזה של להבדיל בין עיקר וטפל הוא ארוך ואפילו מאד מאד אבל כמו שאמרתי, מסע מעדן ומחדד טעם.

    • לא הבנתי מה מעניין בשאלה. כל אדם בעולם יעדיף הכל הכי יפה והכי נוח והכי איכותי (לשיטתו). גם 1000 מניפסטים פילוסופים שיפארו את שבחי המנימליזם לא ישכנעו אותי שדורין תעדיף לנגב את עכוזה עם נייר טואלט באיכות בינונית על פני הנייר הנעים והאיכותי ביקום, שיהיה ללא כל ספק יקר יותר. (אינני יודע אם דורין משתמשת בנייר טואלט כלל, יש אופציות זולות וטובות ממנו לניקוי הישבן לאחר מתן צואה).
      בעולם תיאורטי בו הכסף לא מהווה שיקול כלל גם דורין היתה משנה חלק מהבחירות שלה, אני מבטיח לך.
      אבל לאן זה מוביל אותנו? אנחנו בני 3? מיותר לציין שלמוצרי צריכה גשמיים יש מחיר, ולמחיר יש מחיר, ואנשים בוגרים לעיתים לא מעוניינים לשלם את המחיר שכרוך במחיר – לטובתם האישית.
      את באמת מאמינה שלו הייתי נותן לדורין מתנה קופון של 10,000 שקל לקניית פריט לבוש 1 בלבד (כלשהו), קופון שלאחר קניית הפריט (לא משנה באיזה סכום היא קונה) הוא נפדה ומאבד משוויו, והוא בלתי ניתן למכירה או העברה, היא היתה מחפשת את הפריט שלה בחנויות יד 2?

      • אוי ווי !? ואס איס דוס?!
        אנא אנו באים ואיזס מיר?!
        תגובה של אלטע קעקאר מן התוכעס?!

      • השאלה היא מה ההטיות וההתניות הפסיכולוגיות שעומדות מאחורי ההעדפות של האנשים.
        להניח שיש להם שיטה כלשהי שמתקיימת במסגרת המגבלות הכלכליות שלהם זו פשוט שטות.
        איפה השיטה בלבזבז מאות אלפי שקלים על חתונה? בלקחת מיליון שקל משכנתא בשביל דירה בפתח תקווה? בלקחת הלוואה בשביל לקנות אוטו גדול ונוצץ?
        אין פה שום שיטה ושום נעליים.
        סתם עליבות ושטיפת מח צרכנית, חרדות קיומיות וחוסר ביטחון עצמי.
        השאלה (והיא כן מעניינת ואפילו מאוד) היא למה אנשים מעדיפים את מה שהם מעדיפים ואיך אפשר לשנות את זה.

  30. גיא,

    כן מודה באשמה – לא קראתי את פוסט הנוכחי עד עכשיו.
    כבר הגבתי איפה שיכולתי עד שנמאס לי 🙂

    רעיון לגלוש סנובורד בקיץ לא מופרך אך אחכה בסבלנות לחורף באירופה 🙂

  31. סולידית יקרה, הייתי שמחה לשמוע את מחשבותיך בעניין מציאת בן/בת זוג כמינימליסט. האם באמת רק מזל? להציג מראש? איך מוצאים בן אדם שזה מתאים לו גם? באופן אישי זה עניין שמעלה בי המון תהיות, אפילו מבחינת לבוש, אם אפטר מרב הבגדים המיותרים, האם הנשארים אטרקטיביים מספיק לאדם שאינו מכיר אותי? אני מבולבלת מאד בעניין הזה.
    ניסיתי את מזלי אולי יום אחד תתייחסי לנושא 🙂 שתהיה שנה נפלאה!

    • אם יש בעולם 1% אנשים שאוהבים חיים מינימליסטיים אז נראה שתצטרכי לחפש הרבה זמן עם זכוכית מגדלת מישהו כזה.אולי יותר קל למצוא אדם רגיל ולהדביק אותו בחיידק אם את טובה בלהדביק.
      אני מדבר מפוזיציה: אישתי שתחייה צנועה בבקשותיה: מספיק לה בית מרווח במרכז, עם גינה קטנה, רצוי בריכה, גיפ 4X4 בחניה, גנן ומנקה פעמיים בשבוע, בילוי בחו”ל פעמיים שלוש בשנה והיא כבר מאושרת …

  32. סתם שואל

    הי סולידית האם לקנות בשנת 2000 בשיא בועת ההייטק את האס אנ פי 500 היעיל בשער 1500 זו השקעה פסיבית נכונה בעינייך?
    מאז הוא עלה בקצת יותר מ355 אחוז ב14 שנה, תשואה מאוד נמוכה שאפילו מנהלי ההשקעות הגרועים בארץ/בחול השיגו יותר טוב לרוב.[ ואני מסכים שהם גובים המון ללא תמורה אמיתית]
    עכשיו את תגידי שאת קונה קרן מחקה עולמית אבל גם פה אולי את לוקחת סיכון וארצות הברית תצמח הרבה יותר מאשר שאר העולם? מי יודע? האם זה לא הימור גם מבחינתך?
    מיצוע? ואז נפסיד את השנים הטובות עם כסף מחוץ למניות.
    את מדברת על חטא ההיבריס אבל אומרת שבאפט הוא בר מזל בכל הזדמנות.
    מי אמר שמהיום והלאה התשואה שלך תהיה טובה יותר משל מדד כזה או אחר?

    • זה רק אני או שפוסט זה אוקסימורון.

      1. אם היית עושה מיצוע בשנת 2001-2000 ומאזן את התיק בהתאם למדיניות ההשקעה שלך (50/50 למשל) היית בחתיכת רווח היום.
      2. לא ראיתי באף פוסט של דורין הבטחה להכות מדד כזה או אחר. מקסימום שראיתי זה דיון בסתיית תקן.
      3. תנסה לפחות לכתוב בהגיון ולא ברגש – אחרת אין טעם בדיון

  33. אומנם לא הסולידית, אבל מנימליסטית בתחום הביגוד.

    תתחילי בלהיפטר מהבגדים הלא מחמיאים והלא נוחים, אלה שיצאו מהאופנה ולא ברור למה נכנסו לאופנה מלכלתחילה..
    אצל כולנו בארון יש באופן חד משמעי בגדים שפשוט לא צריכים להיות שם. 🙂

    לא בטוחה אם הבגד אטרקטיבי מספיק? תקראי לחברה עם טעם טוב למיונים.

    באופן כללי יש המון בלוגים שנותנים טיפים לנושא הזה.. החל מאיך לאתר את הגזרה המחמיאה לך לפי מבנה גוף, התאמת צבעים ונותנים דוגמאות מצויינות למלתחות בסיס.

    הצעה למתחילים – זה משהו שבעברי הייתי עושה:
    כל הבגדים שיש לך ספק לגביהם – דחפי לתוך ארגז ותתקעי במדף עליון בארון או במחסן.
    אם אחרי שנה לא תרגישי בחסרונם, סימן שאפשר להיפרד מהם בלב שלם.

    ההרגשה אחרי טיהור הארון היא מדהימה!!

  34. האם הפוסט המונה את הקרנות המחקות בעלות דמי הניהול הזולים יותר עודכן לאחרונה? היש מקום לשאול על מידת האקטואליות שלו?

  35. שימי עפיפונים

    ברוך הבא לחופש הכלכלי !

    זה מה שאמרתי לעצמי לפני חצי שנה.

    כרגע אני בגיל 39, יצאתי לחופש הכלכלי לפני חצי שנה, בגיל 38.5, כ – 28 שנים לפני הגיל המומלץ על ידי הממסד…

    זה ממכר, זה אפשרי וזה פשוט כמו להוולד מחדש.

    התחלתי לחשוב על זה לאחר שנה של עבודה בתור שכיר… כמה אנחנו גומרים את עצמנו בעבודה… תכננתי את זה כבר 10 שנים, אבל לא היה לי מי שיראה לי את הדרך, אז הלכתי לכל מיני כיוונים, נפלתי כמה פעמים בדרך, אבל לפני שלוש שנים עשיתי עוד ניסיון והפעם זה הצליח וזה הביא אותי למצב היום.

    אני כותב את זה לא בשביל להשוויץ, אלא בשביל לחזק את כולכם, תעבדו חכם, תחסכו, ואל תשכחו כל הזמן לגדל ולטפח את הגמד שעובד במקביל אליכם. (הכסף המושקע). ברגע שהוא יהיה מספיק גדול, הוא ייקח את עול הפרנסה ואתם פשוט תתעסקו בכל מה שעושה לכם טוב !

    וכן, זה דורש צעדים מאוד קיצוניים, כמו לא לרכוש דירה למגורים, דחייה של הגיל של הבאת הילדים לעולם, כדי לחסוך יותר מהר, באמת להשקיע המון המון זמן בלימוד על השקעות וכולי… יש לכם כאן את דורין, תותחית על שמסבירה את העניין הרבה יותר טוב ממני. (כל הכבוד דורין… דרך אגב יש לי הרבה מה לדבר איתך בנושא… צרי איתי קשר באימייל אם בא לך)

    אני בחרתי בהשקעות נדלן בארהב, אבל כל אחד בכיוון שלו, למשל השקעה בבורסה או כל דבר אחר שיכול לייצר הכנסה יציבה במינימום זמן שלכם.

    ועכשיו ככה, איך מתחילים מכאן? תלוי מה מצבכם:

    עצתי לאנשים בשנות ה 20 לחייהם, שרוצים ילדים אבל עדיין אין להם ילדים, אם אתם דוחים את עניין הילדים לסוף שנות ה 30 שלכם, ומתכננים תוכנית קיצונית של חיסכון והשקעה, אז החופש הכלכלי יגיע לפני הילדים… ואז… תחיו בכיף וברוגע.. ולילדים יהיה אבא ואמא ולא ייצורים עייפים מעבודה, עצבניים, עם כאב ראש כל היום. (חשוב מאוד לבחור את בן הזוג שיהיה בעל תוכניות לחיים דומות לשלכם…)

    אם אתם לא רוצים ילדים, ובא לכם פשוט לחייך כל היום ולהנות מהחיים בתור רווקים, הכנסה פאסיבית סבירה תקנה לכם איכות חיים מעולה במדינת עולם שלישי, כולל 2 עד 3 ביקורים בארץ בשנה. כי אי אפשר לעזוב את ההורים האחיינים וכיו”ב…

    אם אתם כבר בגיל 31 וכבר התברכתם במשכנתא ובשתי זאטוטים בבית, אז זה הכי קשה, מכיוון שסביר להניח שלא תעמדו באומץ הדרוש להחלטות המאוד קיצוניות הדרושות לשם השגת המטרה הנעלה. אבל אם בכל זאת אזרתם את האומץ והגעתם להחלטה זוגית שאתם רוצים חופש כלכלי בגיל סביר, אתם יכולים לעשות כך לדוגמא: למכור את הדירה, להחזיר את המשכנתא, לקחת מכל מקום אפשרי הלוואות כמה שאפשר, וכל ה”בוחטה” להשקיע בפרוייקטים יותר מסוכנים שמניבים 10% תשואה לשנה בתקופה של שנתיים שלוש. (=תקופת ה”טורבו השקעה”) (כמובן ללמוד לעומק במה אתם משקיעים, לפזר יפה ולא להמר) ובמקביל ליישם את ההמלצות על מינימליזם כדי להגדיל את החיסכון החודשי. בהתאם למצבכם הכלכלי ייתכן שבתוך כמה שנים תהיה לכם מכונת ייצור מזומנים יפה שמשם נשאר רק להוריד רמות סיכון בתיק ולצאת לחופש הכלכלי. אם שרדתם עד כאן, כמה שנים מורטות שיער, ומעייפות מאוד, אז החופש הכלכלי (מגיע לכם) ובעזרת השם יגיע לביתכם. אם יהיו בעיות בהשקעות ותעשו טעויות… אז מקסימום גם ככה התוכנית הייתה לעבוד עד גיל 67 אז מה זה כבר משנה ? 🙂 בתכלס, אני לא מכיר אף זוג עם ילדים שהצליח לעשות החלטות כאלו קיצוניות… במיוחד שכבר רגילים לבזבוזים ולשתי מכוניות בבית, והכי קשה זו הפריצה בתודעה, שלעשות את הצעד הזה זה בעצם להיות יותר אחראי כלפי המשפחה מלהישאר שכירים ולהיות תלוי בחסדי המעסיק שלך.

    לחילופין אם אתם זוג עם ילדים בגיל קצת יותר מבוגר, נניח 38, ואחד מבני הזוג בעל משרה ריווחית שמספיקה לכלכלת המשפחה, וגם הספקתם לחסוך קצת ולהרים את הראש מעל המים, אז בן הזוג השני יכול לעזוב את העבודה ולהתחיל בעבודה חדשה: יישום כל ההחלטות שרשומות למעלה. (זה עבודה במשרה מלאה, לפחות בשנתיים הראשונות, יש הרבה מה ללמוד ודברים לבצע). בקטגוריה הזו אני מכיר אישית כמה זוגות שהלכו על זה…

    אם אתם זוג עם ילדים עם הכנסה שבקושי מספיקה למחייה ברמה מינימליסטית בארץ, אני חושב שרק פתיחת עסק יכול להוביל לפריחה כלכלית, וזה כבר רמות סיכון יותר גבוהות בהרבה. נושא קצת בעייתי – מה לעשות אין לי עדיין פתרון לכולם.

    ואם לא משנה מה מצבכם, פשוט אין לכם את הביצים (או את הביציות…) ואתם מעדיפים להשאר בגישה של פעם, תקראו לזה עבדות, מרוץ עכברים, חומרנות יתר, התמכרות לעבודה, וכל מיני רעות… אתם לא באתר הנכון… ברגע קריאת פוסט זה אתם מבזבזים את הזמן הפנוי שלכם, שגם ככה הוא מאוד יקר כי אין לכם הרבה ממנו, עדיף לכם לשבת על הכורסא בסלון לראות חדשות בטלוויזיה ולהתלונן כמה המדינה דפוקה… הרי זה התחביב של אנשים כמוכם, שעושים כל יום את אותו הדבר (ללכת לעבודה לראות חדשות ולהתלונן על המצב) יודעים מה – אנשים כמוכם עדיף שימשיכו לעבוד כל החיים… הרי מישהו צריך לעבוד כדי שאחרים יוכלו להנות מהחופש הכלכלי…

    בברכת שנה טובה ומתוקה כדבש, ושכל משאלותכם שבאמת באמת אתם רוצים ומוכנים להתאמץ להשיג – יתגשמו !!!

    🙂

    • אהבתי את הגישה.
      לא בטוחה שאני חותמת על ההמלצה להמתין עם הילדים עד סוף שנות ה-30, בטח שלא לנשים, אבל בהחלט מסכימה איתך ופועלת בכיווןן שאתה פועל. (למרות שעוד לא אזרתי אומץ להיכנס להשקעות בעלות סיכון גבוהה).

      כל הכבוד!

  36. היי דורין, בהרבה הזדמנויות וגם בפוסט הזה את חוזרת על הטענה שהשקעה במניות היא משחק סכום אפס.
    זה לא מה שכתוב באתרים אחרים.
    את יכולה להסביר?

    • טיילור

      כן גם אני לא הבנתי. כתבת פעם שאם צילה מכרה לגילה 100 יחידות ב 7 אג’, וכעבור שבוע המניה עלתה אז גילה הרוויחה וצילה הפסידה. אבל זה לא מדוייק כי צילה לא הרוויחה ולא הפסידה מהעלייה הזו. היא כבר לא בפוזיציה.

  37. השקעות אינן משחק סכום אפס – זה לא גרסא מוגדלת של משחק הכיסאות המוזיקליים. כמישהו מוכר לך מניה הוא מוכר לך את תזרים המזומנים העתידי שלה, שהוא חלק מסך הרווחים הכולל של כלל החברות שגדל בהתמדה לאורך שנים. העוגה גדלה – זה משחק כיסאות מוזיקליים שמתווספים לו כיסאות.

    וזה שרבים ואפילו רוב מנהלי ההשקעות לא טובים מספיק לא אומר שאי אפשר לאתר, באמצעים סבירים, מנהל השקעות טוב. כמו כל תחום, יש לבחון את תפישת עולמו של בעל המקצוע, בשילוב תוצאות העבר שלו והמשתנים שהובילו אליהם (אבל לא להסתמך רק על השורה התחתונה.)

    מציאת עסקים טובים במחירים סבירים והיצמדות אליהם היא אחד ממחוללי העושר החזקים בעת המודרנית וחבל שאת לא מעודדת אנשים לקחת את גורלם בידיהם, להשכיל, להפנים ולעשות זאת. לחלופין, את מעודדת השקעה ספקולטיבית לחלוטין בזהב.

    בהמשך לפוסט האחרון שלך, את במיטבך כשאת כותבת פוסטים שמפרטים את תפישת העולם הבאמת מעניינת ולא שגרתית שלך בנושאי צרכנות, אושר, מוסכמות חברתיות וכו.

    • עומרי,

      רוב האנשים לא מצליחים ליישם את תיאוריית השקעות ערך במשך שנים. אז עבור אותו רוב עדיף להשקיע פאסיבית במדד מאשר לנסות לנצח אותו.
      למיטב הבנתי כאשר מדובר במחיר (לא ערך) – השוק בהכרח מייצג משחק סכום 0 (מישהו קנה ומישהו מכר). אם אתה ועוד יחידי סגולה מצליחים למצוא עסקים (מניות) שמתחומחרות בחסר וניתוח שלך מצליח לאורך זמן ואתה מכה את השוק – מצויין. תהנה.
      רוב האנשים לא יעשו את זה כי לא את כולם זה מעניין.

      לגבי מנהלי השקעות – אותם מעניין הבונוס בסוף השנה ולא שווי התיק שלך לאחר 10-20 שנה.

      • איליה, אני לא בטוח שאתה צודק, אין קשר להשקעות ערך. גם כאשר מדובר במחיר של מניה אחת אז זה לא משחק שסכומו אפס. ואם זה לא נכון למניה אחת אז זה גם לא נכון למדד כולו (שהוא הרי רק אוסף של מניות).
        אני שמתי לינקים בשאלה המקורית שלי אבל דורין מחקה אותם (אולי זה לא בטיחותי?). בכל מקרה תכתוב בגוגל:
        “are stocks a zero sum game”

        ותראה את התוצאה הראשונה מ-investopedia (או כל שאר התוצאות האחרות)

        בכל הדוגמאות הפשוטות (ראה למעלה: “אם בז’יז’ינה רוכשת את מניית הסולידית מטולה, ולמחרת המניה טסה למעלה, הרי שבז’יז’ינה הרוויחה על חשבונה של טולה. אם, לעומת זאת, המנייה צוללת, הרי שטולה הרוויחה על חשבונה של בז’יז’ינה “), מספיק שמוסיפים את הדיבידנד לתמונה כדי להראות איך גם בז’יז’ינה וגם טולה יכולות לעשות שתיהן מעל המדד (שהוא נניח מנית הסולידית לבדה).

        זה לא מובן.

  38. שימי עפיפונים איך יוצרים איתך קשר ?

  39. תודה רבה!

השאר תגובה