קרקע חלקאית למטרת חקלאות

[Gogo123]

עלתה לראשי מחשבה היפותטית על רכישת קרקע חקלאית למטרת גידולים חקלאים.
כשחיפשתי מידע על אדמות חקלאיות באינטרנט (וגם פה בפורום), רוב המידע הוא בעיקר על רכישת קרקע כהשקעה (בציפייה להפשרה בעתיד), ועל כמה זה ספקולטיבי. אבל לא ראיתי שום מידע על על רכישת קרקע כזו למטרת חקלאות ומה צריך לקחת בחשבון והאם יש הבדלים מ-"סתם" רכישת הקרקע בציפייה שהיא תעלה בערכה.

אז איך חקלאים עושים את זה?

מובן לי שזה עניין למקצוענים וברור שבשביל לעשות מהלך כזה צריך להתייעץ עם אנשי מקצוע (שמאי, עורך דין).

יש למישהו ניסיון בנושא? כל פיסת מידע תתקבל בברכה.

 

[ido595]

חפש אדמות בyad2 אולי תמצא(ראיתי שיש שמה כמה הצעות)

 

[האזרח הקטן]

יש לך ניסיון או ידע בגידולים חקלאיים? כל יבול דורש תנאים אחרים, השקעה שונה וגם מפיק הכנסה שונה.

 

[בת העמק]

אז איך חקלאים עושים את זה?

רוב אדמות החקלאות בארץ נמצאות במושבים ובקיבוצים (ברובן המוחלט בהחכרה מול רמ"י). בנוסף יש כמה חברות שבבעלותן פרדסים (כמו יכין למשל) ויש מיעוט של אדמות חקלאיות שנמצאות בבעלות פרטית של יורשי המושבות הראשונות (ראשל"צ, פתח-תקווה, רחובות, ראש פינה וכו') אלא שרובן כבר הפכו לשיכונים וחלקן ממתינות לשיכונים.
כמובן שיש גם חקלאות בכפרים ערבים אבל היא זניחה יותר.
אם מה שאתה מחפש זה אדמה לעשות עליה חקלאות, ואינך רוצה לקנות נחלה במושב בשביל זה, אתה צריך לחפש אחת מהאפשרויות הבאות:
1. לחכור חכירת משנה ממושביק או מקיבוץ (נדמה לי שזה לא חוקי מבחינת רמ"י אבל אולי דברים השתנו).
2. למצוא בעל אדמות פרטיות שיסכים למכור לך חלק במחיר של אדמה חקלאית ולא במחיר של אדמה שאוטוטו הופכת לביצת זהב. הסיכוי הזה גדול יותר בפריפריה המאד רחוקה מאשר במרכז.
3. לשכור מבעל אדמות פרטיות חלקה לצורך הגידול לתקופה מוסכמת. אולי אפילו לשכור מעירייה/רשות מקומית.

מה אתה רוצה לגדל? זה יכול להשפיע מאד על כיוון החיפוש.

 

[AIML]

יש בעלי אדמות פרטיים. כרמי יוסף הוקמה על ידי איכרים בעלי קרקעות פרטיות. חפש התאחדות האיכרים.

 

[צדיק נסתר]

מאוד תלוי מה אתה רוצה ויודע לגדל
צריך מכסת מים
כלים לעיבוד
מדריך חקלאי שילווה אותך ועוד
מה קורה עם פועלים?
ועוד ועוד שאלות
כמו שמירה/כשרות
קח בחשבון שאם זה לצורך מסחרי
אתה צריך שטח די גדול כדי להיות מאוזן

בהצלחה בכל מקרה

 

[Gogo123]

יש לך ניסיון או ידע בגידולים חקלאיים? כל יבול דורש תנאים אחרים, השקעה שונה וגם מפיק הכנסה שונה.

האמת שיש לי ידע מאוד בסיסי כתחביב ובנתיים ממש התחברתי לזה. כרגע משתעשע עם הרעיון.

רוב אדמות החקלאות בארץ נמצאות במושבים ובקיבוצים (ברובן המוחלט בהחכרה מול רמ"י). בנוסף יש כמה חברות שבבעלותן פרדסים (כמו יכין למשל) ויש מיעוט של אדמות חקלאיות שנמצאות בבעלות פרטית של יורשי המושבות הראשונות (ראשל"צ, פתח-תקווה, רחובות, ראש פינה וכו') אלא שרובן כבר הפכו לשיכונים וחלקן ממתינות לשיכונים.
כמובן שיש גם חקלאות בכפרים ערבים אבל היא זניחה יותר.
אם מה שאתה מחפש זה אדמה לעשות עליה חקלאות, ואינך רוצה לקנות נחלה במושב בשביל זה, אתה צריך לחפש אחת מהאפשרויות הבאות:
1. לחכור חכירת משנה ממושביק או מקיבוץ (נדמה לי שזה לא חוקי מבחינת רמ"י אבל אולי דברים השתנו).
2. למצוא בעל אדמות פרטיות שיסכים למכור לך חלק במחיר של אדמה חקלאית ולא במחיר של אדמה שאוטוטו הופכת לביצת זהב. הסיכוי הזה גדול יותר בפריפריה המאד רחוקה מאשר במרכז.
3. לשכור מבעל אדמות פרטיות חלקה לצורך הגידול לתקופה מוסכמת. אולי אפילו לשכור מעירייה/רשות מקומית.

מה אתה רוצה לגדל? זה יכול להשפיע מאד על כיוון החיפוש.

תודה על התגובה! מניח שלרכוש קרקע פרטית תהיה האופציה שיותר תדבר אליי, הפחד שלי הוא מהפקעה אפשרית, רגולציה או מיסים שאני לא יודע עליהם.
לגבי הגידולים, אני כרגע לא יודע מה אני רוצה לגדל, רק בוחן את העניינים בכלליות.

מאוד תלוי מה אתה רוצה ויודע לגדל
צריך מכסת מים
כלים לעיבוד
מדריך חקלאי שילווה אותך ועוד
מה קורה עם פועלים?
ועוד ועוד שאלות
כמו שמירה/כשרות
קח בחשבון שאם זה לצורך מסחרי
אתה צריך שטח די גדול כדי להיות מאוזן

בהצלחה בכל מקרה

ומבחינת הקרקע? יש רגולציות או מיסים שצריך לקחת בחשבון?

 

[yik - financial planner]

לא הבנתי, המטרה שלך זה לעשות כסף? יש דרכים יותר פשוטות ובטוחות מאשר להיות חקלאי....וזה בלשון המעטה.
אם אתה נהנה לגדל ירקות, אז אפשר בבית...לא צריך בשביל זה לקנות קרקע....

 

[זלמן85]

ממליץ לך בחום להשאיר את זה בתחום התחביב. מניסיון.
רגע אני אכתוב עוד פעם. מניסיון.

 

[Gogo123]

ממליץ לך בחום להשאיר את זה בתחום התחביב. מניסיון.
רגע אני אכתוב עוד פעם. מניסיון.

אין חכם כבעל ניסיון... אתה יכול לשתף?

 

[בת העמק]

יש דרכים יותר פשוטות ובטוחות מאשר להיות חקלאי....וזה בלשון המעטה.

לפי שר האוצר, שר החקלאות ורשתות המזון - החקלאים גורפים כסף במגרפות על חשבון הצרכן המסכן.

ממליץ לך בחום להשאיר את זה בתחום התחביב. מניסיון.
רגע אני אכתוב עוד פעם. מניסיון.

אז להקשיב לפוליטיקאים ולבעלי ההון או לחקלאי לשעבר?
דילמה...

 

[צדיק נסתר]

מניח שלרכוש קרקע פרטית תהיה האופציה שיותר תדבר אליי, הפחד שלי הוא מהפקעה אפשרית, רגולציה או מיסים שאני לא יודע עליהם.

ניתן להפקיע גם קרקע פרטית ...
לדוגמא לצרכי תחבורה- להעביר מסילת רכבת או כביש
רגולציה יש בכל נושא הבנייה
ממליץ לך להכין תוכנית עסקית בסיסית ולהבין על מה אתה חושב/מפנטז
במקביל תחפש חברים חקלאים/גרים במושבים ותדבר איתם
ועם הוריהם
מניח שדעתך תשתנה מעט כשתשמע מגוף ראשון מה זה אומר להיות חקלאי

 

[אורי ג.]

לפי שר האוצר, שר החקלאות ורשתות המזון - החקלאים גורפים כסף במגרפות על חשבון הצרכן המסכן.

זה ממש לא מה שהם אומרים, הם אומרים את האמת: חקלאות ברובה במדינת ישראל זה דבר מאד לא כלכלי בגלל התשומות הגבוהות ומזג האוויר שאינו מתאים למה שמגדלים פה, רוב הכסף ממחיר הפרי והירק בחנויות הקצה הולך לחקלאי ולא לחנות או לסיטונאי, זה שקשה מאד להרוויח מזה זה כבר סיפור אחר ובאמת נכון, למרות הסבסוד המאד כבד שהם מקבלים.

גם אם עדיין היו בונים רהיטים או תופרים בגדים בארץ הם היו מאד יקרים.

 

[הורדוס]

לפי שר האוצר, שר החקלאות ורשתות המזון - החקלאים גורפים כסף במגרפות על חשבון הצרכן המסכן.

אז להקשיב לפוליטיקאים ולבעלי ההון או לחקלאי לשעבר?
דילמה...

שתי הטענות לא סותרות בהכרח, חלק גדול מהחקלאים מרוויחים בזכות מכסות מים מסובסדות, חכירת אדמות בחינם, מכסי המגן ותקנות הייבוא המחמירות על חשבון כלל הציבור שקונה פירות וירקות יקרים יותר ובכמויות קטנות יותר משהיה רוצה. ובאותה עת החקלאים בהרבה מקרים לא מרוויחים הרבה בגלל האתגרים של המקצוע.

 

[בת העמק]

חקלאות ברובה במדינת ישראל זה דבר מאד לא כלכלי בגלל התשומות הגבוהות ומזג האוויר שאינו מתאים למה שמגדלים פה,

מה לא מתאים למזג האוויר פה? עגבניות? מלפפונים? תפוזים? אבוקדו?
לגבי התשומות, יש אמת מסויימת בזה אבל רק לגבי חקלאים שבחרו להישאר עם התנהלות פרימיטיבית (המון ידיים עובדות ומעט טכנולוגיה חדשנית). יש גם הבדל בין גידול פירות רב שנתי לגידול ירקות חד שנתי.

זה שקשה מאד להרוויח מזה זה כבר סיפור אחר ובאמת נכון, למרות הסבסוד המאד כבד שהם מקבלים.

הסיבסוד מוצדק (כמו בכל העולם) אבל דרך הסיבסוד טיפשית. את זה יש לשנות.

ואם נחזור לשאיפה של הפות"ש - אי אפשר להרוויח היטב משטח קטן של 5-10 דונם אפילו אם מוכרים רק באזור ללא תיווך. זה יכול להוות תוספת קטנה להכנסות משק הבית ולא יותר.

 

[nicepo1]

בעבר הרחוק עסקתי קצת בתחום וזכור לי שבמושבים היו משכירים שטחים לגידול חקלאי ולולים באופן קבוע.
מאמין שגם היום יש הרבה משקים בלי דור ממשיך שניתן להשכיר מהם בצורה כזאת או אחרת,אתה יכול לנסות להתחיל מלבדוק איך זה עובד להשכיר ממישהו ולראות איך הולך לך.

 

[הורדוס]

בעבר הרחוק עסקתי קצת בתחום וזכור לי שבמושבים היו משכירים שטחים לגידול חקלאי ולולים באופן קבוע.
מאמין שגם היום יש הרבה משקים בלי דור ממשיך שניתן להשכיר מהם בצורה כזאת או אחרת,אתה יכול לנסות להתחיל מלבדוק איך זה עובד להשכיר ממישהו ולראות איך הולך לך.

עדיין קיים, בהרבה מושבים זה ככה, רוב בעלי המשקים כבר לא חקלאים בעצמם אבל משכירים את האדמה.

 

[אורי ג.]

מה לא מתאים למזג האוויר פה? עגבניות? מלפפונים? תפוזים? אבוקדו?

בואי נתחיל ממה שהכי חשוב: מים, אין בארץ מים כי אין ממש גשם. גם עם היה שפע של מים לא חסרים גידולים שאינם מתאימים למזג אוויר פה (אננס, בננה, דובדבנים, אוכמניות ועוד רבים)
עוד משהו שאין פה שאינו קשור למזג אוויר:
עובדים מיומנים שמוכנים לעבוד בחקלאות.
כוח עבודה זול.
אדמה, אנחנו מדינה פיצית שרובה כלל אינו מותאם לגידולים חקלאיים כלשהם.

הסיבסוד מוצדק (כמו בכל העולם) אבל דרך הסיבסוד טיפשית. את זה יש לשנות.

לגבי החלק הראשון ניתן להתווכח אבל איני מבין גדול בנושא, לגבי החלק השני אני מסכים.

 

[בת העמק]

בואי נתחיל ממה שהכי חשוב: מים, אין בארץ מים כי אין ממש גשם

ובגלל זה המצאנו פטנטים (ועדיין ממציאים) בנושא: קיצוב (טפטפות), הוספה (התפלה), העברה (המוביל הארצי), טיהור (שפדן) וטיוב (הפחתת מליחות).

לא חסרים גידולים שאינם מתאימים למזג אוויר פה

מסכימה עם זה שמה שאינו מתאים לגידול בארץ, לא צריך לגדל כאן. מצד אחד יש שפע של גידולים שכן מתאימים לכאן בגלל אזורים שונים מאד גיאוגרפית ואקלימית (דובדבנים גדלים נהדר בגליל המערבי העליון ובצפון רמה"ג), ומצד שני מגדלים כאן כותנה שזה שיא הטימטום. חוץ מזה, הטכנולוגיות של היום מאפשרות לגדל בחממות, על מצעים מנותקים, ללא עודפי ריסוס וגם בשימוש חכם בהדברה טבעית. צריך להבין מה משתלם כלכלית גם ליצרן וגם לצרכן המקומי ולפי זה לתכנן (מילה מגונה, אני יודעת, אבל הכרחית לדעתי).
לגבי סיבסוד, אני כממשלה הייתי מסבסדת מי שמפנה תוצרת מעולה לשוק המקומי כדי שהתושבים יקבלו במחיר הוגן ושווה לכל כיס. אם מישהו רוצה לגדל ליצוא או למסעדות שף או לעשירון העליון בת"א - שידאג לעצמו. לא רואה שום סיבה לייצא לחו"ל כאשר אין מספיק היצע לשוק המקומי. ואני לא מדברת על אננס אלא על רשימת ירקות ופירות שתמיד היו כאן, ובמחירים נוחים, עד לעשור האחרון.

 

[זאב]

חוץ מזה, הטכנולוגיות של היום מאפשרות לגדל בחממות, על מצעים מנותקים

משרד החקלאות אינו מכיר בהידרופוניקה (חקלאות עם מצע מנותק) כחקלאות מזכה לסבסוד מים או במענקים להקמת תשתית חקלאית.
דבר זה יוצר מצב שרק הייטקיסטים או חקלאים מאוד עשירים או משוגעי דבר מוכנים להשקיע הרבה מאוד כספים בהקמה ראשונית של חקלאות הידרופונית (על כל יתרונותיה השונים).

לתכנן (מילה מגונה, אני יודעת, אבל הכרחית לדעתי).

לא, פשוט לא.

מה כן אפשר לעשות:
1. צריך לבטל את המועצות החקלאיות השונות למיניהן.
2. צריך לבטל את האובר רגולציה השונה ולרכז הכל במקום אחד, למה חקלאי צריך להתעסק עם משרד החקלאות\מכון התקנים\משרד הבריאות\ושאר מינים שונים על מנת לגדל גידול אחד?
ואני עוד לא התחלתי על אוזלת היד של משטרת ישראל בהתמודדות מול פשיעה חקלאית או פערי השיווק\תיווך השונים למיניהם.
3. צריך לקבוע סטנדרט אחיד לחקלאות, ולא לסבסד תחומים לפי קבוצות לחץ שונות וקישוש קולות פוליטיים.

מה לפי דעתי כנראה יקרה?
עם כל אהבתי לסקטור החקלאי בישראל, הם כנראה יקרסו.
הם חבורה של פילים לבנים ישנים, אשר ברובם עסוקים בהתרפקות על נוסטלגיה ישנה, מאשר להטמיע טכנולוגיות חדשות או לפעול כדי לשמר את היתרון התחרותי שלהם.
ברגע שגוף כלשהו משתמש בכוחו על מנת להפעיל לחץ פוליטי על מנת לשרוד, אין לו זכות קיום (לטעמי). רק לגופים חדשניים אשר מכניסים באופן קבוע התייעלות ותחרות לשוק יש זכות קיום.

לגבי סיבסוד, אני כממשלה הייתי מסבסדת מי שמפנה תוצרת מעולה לשוק המקומי כדי שהתושבים יקבלו במחיר הוגן ושווה לכל כיס.

1. מי יקבע מה הקריטריון לתוצרת מעולה? פקידי הממשל? נציגי החקלאים? הציבור?
2. מה רמת הסבסוד? ומי יקבע אותה?
האם זה החקלאי (שכנראה ינפח עלויות תפעול)? פקידי הממשל (כי כולנו יודעים איך מפצים בעלי קרקעות שהמדינה מפקיעה אותם לצרכים ציבוריים)?
3. האם תחת סבסוד זה את כוללת גם עלויות השיווק\הפצה של התוצרת לצלחת הישראלית?

לא רואה שום סיבה לייצא לחו"ל כאשר אין מספיק היצע לשוק המקומי.

כשהישראלים ישלמו לחקלאים כמו שהלקוחות בחו"ל משלמים, אז נדבר על הזכות של ישראלים למזון בריא.