בית » השקעות » שוקולד מריר ב-7 טעמים

שוקולד מריר ב-7 טעמים

"פשטות היא המפתח להצלחה פיננסית. כאשר ישנם מספר פתרונות לבעיה, בחרו בפתרון הפשוט ביותר." –ג'ון בוגל.

אחד המאפיינים הבולטים של "שוקולד מריר" – תיק ההשקעות הוירטואלי שאני מציגה כאן כמודל (אחד מיני רבים) להשקעה פסיבית עצמאית בשוק ההון – הוא ריבוי מוצרי השקעה הכלולים בו.

התיק בהרכבו הנוכחי כולל לא פחות מ-7 מוצרי השקעה שונים: החלק עתיר-הסיכון שלו ("הקקאו") מונה 3 קרנות מחקות מדדי מניות ועוד 2 תעודות סל מנייתיות; ואילו החלק דל הסיכון שלו ("החלב") מונה 2 קרנות מחקות מדדי אג"ח ממשלתי.

ריבוי המוצרים הזה עולה בקנה אחד עם הגישה המוכרת כ-"פרוס וחתוך" או Slice and Dice. גישה זו חותרת לפרוס את נכסי ההשקעה האסטרטגיים בתיק (מניות, אגרות חוב) לנכסי-המשנה שמרכיבים אותם, כאשר לכל תת-נכס כזה מייחדים מוצר השקעה נפרד.

כזכור, מטרת הפלח המנייתי ב"שוקולד מריר", המהווה 65% מסך כל התיק, היא להחזיק סל רחב ומפוזר ככל האפשר של מניות משווקים שונים ברחבי הגלובוס. המשמעות המעשית של יישום גישת Slice and Dice במקרה זה היא שבמקום להיחשף לשוק המניות העולמי באמצעות מוצר השקעה אחד ויחיד, הפלח המנייתי נפרס לקרנות שונות: קרן אחת למניות שווקים מתעוררים, קרן שניה למניות באירופה, קרן שלישית למניות בארה"ב וכן הלאה.

אם נתעלם מהאילוץ הטכני שחייב אותי לפעול כך מלכתחילה (*), לגישת ה-Slice and Dice ישנם מספר יתרונות תאורטיים על פני הגישה ההוליסטית (total market). אציין שלושה מהם.

ראשית, בתיקי השקעות "פרוסים" ישנו פוטנציאל לקצור תשואה עודפת באמצעות איזון מחדש בין תתי נכסים – תופעה המופיעה בספרות בתור Rebalancing Bonus. כזכור, איזון מחדש של תיק ההשקעות משמעותו מכירה של נכסים שעלו בערכם, כך שמשקלם בתיק גדול מכפי שהוגדר, ושימוש בתמורה מהמכירה לצורך קניית נכסים שירדו בערכם, כך שמשקלם בתיק קטן מכפי שהוגדר.

בתיקי השקעות שאינם מפוצלים לתתי-נכסים (כגון המודל של הארי בראון), האיזון מתבצע אך ורק בין "נכסי האב" עצמם: זהב, מניות, אג"ח ומזומן. בתיקי השקעות מפוצלים, לעומת זאת, האיזון מתבצע בתוך כל נכס אסטרטגי כזה.

כך, למשל, בתיק "פרוס וחתוך" כמו "שוקולד מריר", בתרחיש שבו שוק המניות האירופי עולה מאוד, ואילו מניות בשווקים המתעוררים מתרסקים, אני יכולה למממש רווחים בחלק מהקרן האירופית, ובכסף לקנות יחידות נוספות מקרן השווקים המתעוררים בזיל הזול. כך, בתאוריה, אני יכולה לסחוט תשואה עודפת – מה שלא יתאפשר לי בתיק השקעות המחזיק את כל השוק במוצר אחד בלבד.

יתרון אחר של הפיצול נוגע להיבטי המס, וספציפית, לאפשרות לבצע קיזוז הפסדי הון כנגד רווחים. כזכור, כאשר אנו מוכרים נייר ערך בהפסד, נוצר לנו מגן מס, שכשמו כן הוא, מאפשר לנו לקזז את ההפסד כנגד מס שאנו אמורים לשלם על רווחי הון. לדוגמה, אם קרן השווקים המתעוררים יצרה לי הפסד של 5,000 ש"ח, ובמקביל מכרתי את הקרן האירופית ברווח של 8,000 ש"ח, הרי שאדרש לשלם מס רק על 3,000 ש"ח, משום שיתר הרווחים יתקזזו כנגד הפסד ההון. הנקודה היא שככל שישנם נכסים רבים יותר בתיק, כך ישנן הזדמנויות רבות יותר לבצע קיזוז הפסדי הון מסוג זה.

יתרון שלישי שראוי להזכירו הוא שפריסה של שוק המניות העולמי למספר מוצרי השקעה שונים, שכל אחד מהם נסחר במטבע אחר, עשויה לתרום לגיוון המטבעי של התיק, ובכך להפחית את הסיכון הנלווה לחשיפת יתר למטבע זה או אחר.

עוצמתה של הפשטות

למרות כל אלה, ואף שכותבים רבים ממליצים על גישת Slice and Dice, היא אינה חפה מבעיות. האתגר המשמעותי מכולם הוא העובדה, שריבוי מוצרי השקעה הופך את ניהול תיק ההשקעות למשימה מורכבת – אולי הרבה יותר מכפי שהיא צריכה להיות.

ג'ון בוגל התייחס ל"עוצמתה של הפשטות" (majesty of simplicity) כעקרון יסוד בפילוסופיית ההשקעה הפסיבית, הדוגלת בשימוש בקרנות מחקות זולות, מקיפות ומפוזרות ככל הניתן (לעומת אסכולות שדוגלות בבחירה סלקטיבית של חברות, ענפים או שווקים ספציפיים).

פשטות, לכשעצמה, אינה מבטיחה במישרין תשואה עודפת, אך יש לה יתרון פסיכולוגי משמעותי, במיוחד כשמדובר במשקיעים מתחילים: תיק השקעות פשוט, המורכב ממספר קטן ככל הניתן של מוצרי השקעה, מצמצם את ההזדמנות לטעות טעויות גסות בניהול ההשקעות.

כשמספר המוצרים בתיק מצטמצם, המשקיע מסוגל להבין בנקל מה יש לו ומה אין לו, מה עליו לקנות, מה עליו למכור, מתי וכיצד עליו לאזן את התיק, ובעיקר — מדוע התיק פועל כפי שהוא פועל.

לא מעט מחקרים הוכיחו שככל שאדם "מתעסק" עם תיק ההשקעות שלו, סביר להניח שביצועיו יהיו גרועים מביצועי השוק. מעצם טבעם, תיקי השקעות המורכבים מ"חתיכות" רבות תובעים קשב, זמן והתעסקות רבה יותר מתיקי השקעות פשוטים יותר. כך, פישוט התיק מונע מהמשקיע מלקרוס תחת עומס של לוליינות פיננסית וקבלת החלטות תזזיתית, ומצמצם למינימום את הניטור והבקרה הנדרשים.

בתנאים אלה, סביר יותר שאותו משקיע יצליח לדבוק באסטרטגיה שבחר לאורך שנים ארוכות, מבלי לנטוש דווקא בזמן הלא נכון. כך, בעקיפין, תיק השקעות פשוט עשוי להניב תשואה גבוהה יותר.

מטבע הדברים, גם משקיעים ותיקים ומנוסים עשויים להעדיף להחזיק תיק פשוט, בין אם משום שהם חוששים מפני הידרדרות עתידית במצבם הקוגניטיבי, שיקשה עליהם לנהל תיק מורכב יותר, ובין אם משום שבכוונתם  להוריש את התיק למשקיע לא מנוסה, שעשוי להזדקק לפשטות מהטעמים שצוינו לעיל.

מלבד זאת, לגישה ההוליסטית יש יתרונות גם ברמה הפיננסית, במובן זה שהיא דינאמית וסתגלנית יותר. כמשקיעים פסיביים "טהורים", מטרתנו היא לחקות את שוק המניות העולמי. כאשר מפרקים את השוק למרכיביו, מקבלים תמונה סטאטית, חד פעמית – "סנאפשוט" – של שווי השוק העולמי נכון לאותו רגע. כך, כששוקולד מריר נוצר, משקלה של ארה"ב בשוק העולמי היה כ-50%. מרגע זה ואילך, בכל פעם שאאזן את התיק, אפעל כך שמשקלה של ארה"ב בתיק לא יעלה ולא ירד מ-50%. אבל בעוד שהרכב התיק נותר סטאטי, שווי השוק העולמי עצמו משתנה ללא הרף. כך, לדוגמה, יתכן שבעוד 10 שנים, משקלה של ארה"ב בשוק העולמי יצנח לכדי 40% בלבד, בעוד שבתיק שלי עדיין יישמר משקלו על 50%.

במילים אחרות, בהיעדר בקרה, גישת "פרוס וחתוך" עלולה לגרום לי לסטות משווי השוק לאורך זמן.  לעומת זאת, כאשר אני נחשפת לשוק העולמי באמצעות מוצר השקעה אחד, אני יודעת שהמשקל של השוק העולמי ישתקף באופן אוטומטי בתיק ההשקעות שלי.

איך לפשט את תיק ההשקעות?

הנקודה המרכזית שאני מנסה לטעון בפוסט הזה היא שהעובדה ש"שוקולד מריר" נבנה באמצעות מספר רב של מוצרי השקעה אין פירושה שכל תיק השקעות פסיבי באשר הוא חייב להיבנות בצורה זו.

היצע המוצרים הפיננסים העומד כיום לרשות המשקיע הישראלי רחב מספיק כדי שכל אדם יוכל להרכיב לעצמו תיק השקעות מפוזר, זול ויעיל תוך שימוש ב-2-3 מוצרי השקעה בלבד.

המשך הפוסט יוקדש לתיאור חלק מאותן קומבינציות אפשריות – אם תרצו, שוקולד מריר בטעמים "מרוכזים" יותר — על שלל יתרונותיהן וחסרונותיהן.

שימו לב: התיקים להלן מבוססים על הקצאת הנכסים האסטרטגית שלפיה בנוי "שוקולד מריר" – 65% מניות גלובאליות, 35% אג"ח ממשלת ישראל. גורלו של תיק ההשקעות שלכם, ופרופיל הסיכון/תשואה שלו, תלויים בראש ובראשונה ביחס המסוים בין שיעור המניות לשיעור אגרות החוב בתיק. הקצאת הנכסים הבסיסית הזו חשובה לאין שעור מסוג ומהות מוצרי ההשקעה שתבחרו.

רוצה לומר, אם תמהיל של 65/35 הוא אגרסיבי או שמרן מדי עבור פרופיל הסיכון שלכם – שנו אותו.

נקודה נוספת: התמקדתי כאן בפלח המנייתי בלבד. בפלח השמרני, בחרתי להשתמש בקרן מחקה מדד אג"ח ממשלתי כללי מבית קסם (קסם KTF ממשלתי כללי ללא מניות – 5113428), המחזיקה 31 אגרות חוב צמודות ולא צמודות בריבית קבועה ומשתנה שהנפיקה ממשלת ישראל עם מח"מ ממוצע של 5.86 שנים ודמי ניהול של 0.03%. חשוב להדגיש שישנן חלופות רבות אחרות בנמצא, רבות קרנות מורכבות ו/או כאלה עם חשיפה מכובדת לאג"ח קונצרני, שעליהן פירטתי בהרחבה כאן. בנוסף, בחרתי שלא להשקיע בקרנות אג"ח זרות מהסיבות שפירטתי כאן.

הערה אחרונה. חלק מהתיקים הללו ייראו לכם פשוטים יתר על המידה. אל תטעו. כפי שכותב ביל ברנשטיין בהתייחסו ל"תיק שלוש הקרנות" הנפוץ בקרב משקיעים פסיביים בארה"ב (ראו מודל 4 להלן): "האם התיק הזה נראה לכם פשוט מדי, אפילו חובבני? התגברו על זה. בעשורים הקרובים, הרוב המכריע של המשקיעים המקצוענים לא יצליח להשיגו תשואה גבוהה יותר.

וכעת, לשבעת הטעמים:

צילום: Dominic Lockyer, ברישיון CC BY 2.0

צילום: Dominic Lockyer, ברישיון CC BY 2.0

1) ארצישראלי

65% איביאי סל מדד ת"א 100 (דמי ניהול: 0.03%)

35% קסם KTF ממשלתי כללי ללא מניות (דמי ניהול: 0.03%)

מה זה: הטעם הארצישראלי הוא תיק השקעות עצל המבוסס כל כולו טהרת נכסי השקעה ישראלים. הפלח השמרני של התיק מושקע כאמור אך ורק באגרות חוב ממשלתיות מקומיות, ואילו הפלח המנייתי שלו מורכב מקרן מחקה אחת בלבד העוקבת אחר מדד ת"א 0.03%.

 איך קונים את זה: כל משקיע בעל חשבון מסחר עצמאי בבנק או בבית ההשקעות יכול לשלוח פקודות לרכישת יחידות בקרנות, עליהן ישלם עמלת קניה הניתנת למיקוח. אין סכום מינימום לרכישת הקרנות. מאחר שקרנות נאמנות אינן נסחרות בשלב המסחר הרציף, הקניה עצמה תבוצע רק בסוף יום המסחר.

למה זה טוב:  התיק מקנה חשיפה פסיבית ל-131 ניירות ערך שונים המשקפים בצורה טובה למדי את ביצועי המשק הישראלי בדמי ניהול נמוכים מאוד, שספק אם יעלו באופן דרמטי בעתיד. כמו כן, הקרנות מחזיקות פיזית את ניירות הערך המרכיבים את המדדים שהן מחקות. דיבידנדים וריבית מניירות הערך נצברים ישירות למחיר הקרן ללא אירוע מס עד לרגע המכירה. עמלות הקנייה בבורסה הישראלית ניתנות כאמור להורדה עד כדי 0.07%. לבסוף, התיק אינו חושף את המשקיע לסיכון מט"ח.

למה זה פחות טוב: הפיזור המוגבל בתיק משמעותו חשיפת יתר קיצונית למשק הישראלי, למטבע המקומי ולסיכונים הכלכליים והגאו-פוליטיים שנשקפים מהם.  הסיכון הזה רק הולך וגדל עבור משקיע ישראלי שעובד ומתגורר בישראל, מרוויח את שכרו בשקלים, ומנהל חסכונות פנסיוניים שרובם ככולם מושקעים בנכסים ישראלים.

2) כשר

65% תכלית TTF סל מניות חו"ל (דמי ניהול: 0.03%)

35% קסם KTF ממשלתי כללי ללא מניות (דמי ניהול: 0.03%)

מה זה: הטעם ה"כשר" מאפשר חשיפה לשוק המניות העולמי מבלי לצאת מהבית – ככל שהבית הוא הבורסה הישראלית. הפלח המנייתי בטעם ה"כשר" כולל קרן מחקה מורכבת ישראלית מבית תכלית (חברת בת של מיטב דש) החשופה למדדי מניות גלובאליים לפי הפירוט הבא: 60% מנכסי הקרן מושקעים במדד ה-S&P 500 אמריקני, 30% — במדד STOXX 600 האירופי, ו-10% במדד S&P EMERGING BMI INDEX העוקב אחר 2,760 מניות הנסחרות בשווקים מתעוררים.

איך קונים את זה: ראו לעיל. כמו שקונים כל קרן נאמנות מחקה אחרת בבורסה הישראלית.

למה זה טוב: מנקודת מבטו של משקיע ישראלי שאינו מעוניין לסחור בניירות ערך זרים, להמיר מט"ח, או להתעסק עם דיבידנדים, מדובר נכון להיום באחת הדרכים הזולות והפשוטות ביותר להיחשף לשוק המניות העולמי. הקרן מקנה פיזור גאוגרפי ומטבעי משמעותי ביותר בעלות אפסית, תוך חשיפה ללא פחות מ-3,860 מניות שונות ברחבי העולם.

למה זה פחות טוב: ככל קרן מחקה ישראלית על מדדי חו"ל, מדובר בקרן סינתטית, שאינה מחזיקה פיזית במניות שאחריהן היא עוקבת, אלא בחוזים עתידיים על המדדים השונים. בנוסף, ישנה הערכה רווחת שדמי הניהול של הקרן יעלו בעתיד באופן משמעותי, שכן  דמי הניהול הנוכחיים נמוכים באופן מלאכותי — כנראה כדי לגייס משקיעים חדשים. כמו-כן, הדיבידנדים שנצברים למדדי הקרן מחושבים לפי שיטת NTR, כאילו כבר נוכה מהם מס במקור. לבסוף, המשקלים הקבועים שניתנו למדדים בקרן (60-30-10) פוגעים בדינאמיות של התיק ומהווים סטייה מהרכבו הנוכחי של שוק המניות העולמי, מה עוד שהם אינם כוללים שווקים מפותחים חשובים כמו יפן, אוסטרליה וקנדה.

3) כשר אך מסריח

65% תעודת סל קסם עולמי כל המדינות MSCI (דמי ניהול: 0.95%)

35% קסם KTF ממשלתי כללי ללא מניות (דמי ניהול: 0.03%)

מה זה: בדומה לתיק הכשר, גם כאן נחשפים לשוק המניות העולמי באמצעות מוצר השקעה ישראלי, אלא שהפעם החשיפה נעשית דרך תעודת סל העוקבת אחר מדד MSCI ALL COUNTRY WORLD INDEX  (ACWI) – מדד הייחוס (הבנצ'מארק) המרכזי לשיקוף ביצועי שוק המניות העולמי.

איך קונים את זה: ראו איך לקנות תעודת סל בבורסה.

למה זה טוב: רכישת התעודה מקנה כאמור חשיפה מיידית למדד ה-ACWI, הכולל קרוב ל-2,000 מניות הנסחרות ב-45 מדינות ברחבי הגלובוס, בעלות שווי שוק גדול ובינוני. למרבה הצער, אין קרנות נאמנות ישראליות שמחקות מדד זה. בנוסף, בזכות העובדה שמדובר בתעודת סל, ולא בקרן נאמנות, ניתן לסחור בה בשלב המסחר הרציף.

למה זה פחות טוב: מעבר לעלות האסטרונומית (יחסית למוצר השקעה פסיבי), תעודת סל היא מכשיר פיננסי בעייתי, החושף את המשקיע לסיכוני אשראי שונים וכן לסיכון שמנפיק התעודה לא יצליח לעמוד בהתחייבויותיו. סיכון זה אינו מקבל פיצוי הולם בדמות תשואה עודפת.

4) אמריקאי (בוגל-הדס)

32.5% – VANGUARD TOTAL STOCK MARKET INDEX (סימול: VTI) – דמי ניהול: 0.05%

32.5% – VANGUARD TOTAL INTERNATIONAL STOCK MARKET INDEX (סימול: VXUS) – דמי ניהול: 0.14%

35% קסם KTF ממשלתי כללי ללא מניות (דמי ניהול: 0.03%)

מה זה: "שוקולד מריר" בנוסח אמריקאי מפצל את הפלח המנייתי שווה בשווה בין שתיים מקרנות הסל הגדולות והזולות ביותר בעולם, המנוהלות על ידי ואנגארד. קרן אחת מחזיקה 3,795 חברות הנסחרות בארה"ב, ואילו השניה מחזיקה 5,971 חברות בשווקים מחוץ לארה"ב. הפלח השמרני בתיק מוגבל לאג"ח ממשלת ישראל, מתוך רצון שלא לחשוף אותו למט"ח.

איך קונים את זה: הקרנות הללו נסחרות בבורסת ניו יורק. קנייתן מחייבת חתימה על מסמך מול הבורסה טופס מס W8-BEN המצהיר על מעמדכם כאזרים זרים בפני רשויות המס בארה"ב. הבנק ו/או בית ההשקעות שבאמצעותו אתם סוחרים אמור לספק לכם את הטפסים הללו במעמד פתיחת החשבון. ניתן בנוסף לסחור דרך ברוקר זר (אם כי במקרה זה, הדבר יחייב אתכם לדווח באופן עצמאי לרשות המיסים בישראל). לאחר פתיחת החשבון, יש להמיר שקלים לדולרים, לאתר את סימול הקרן (VTI / VXUS לפי העניין), לשלוח פקודת קנייה ולהמתין לביצוע.

למה זה טוב: נכון להיום, זהו תיק ההשקעות המפוזר ביותר שהכסף שלכם יכול לקנות. בעלות על שתי קרנות הסל הללו מקנה לכם דריסת רגל בקרוב ל-10,000 חברות עסקיות שונות ברחבי העולם, וכל זה בדמי ניהול אפסיים ותוך הישענות על המוניטין והיציבות של בית ההשקעות הגדול ביותר בעולם. הקרן מחזיקה פיזית במניות שאחריהן היא עוקבת. הנזילות והסחירות של הקרנות הללו גבוהה מאוד מה שמבטיח שהמרווח בין מחיר הקניה למחיר המכירה יהיה אפסי.

למה זה פחות טוב: העובדה שמדובר בניירות ערך הנסחרים בארה"ב חושפת משקיעים ישראלים למס ירושה אמריקני, אשר חל על נכסים ששווים גדול מ-60,000$. כמו כן, הקרנות מחלקות דיבידנד (בארה"ב הן אינן רשאיות לצבור אותו), מה שאומר שתקבלו את הדיבידנד לאחר שממשלת ארה"ב ניכתה ממנו מס בשיעור 25%, אפילו אם אתם מחזיקים את הקרן בחשבון ישראלי הנהנה מפטור ממס. כמו כן, בעלות על הקרן מחייבת אתכם להמיר שקלים לדולרים (בכפוף לתשלום עמלת המרה) וכמובן לשלם עמלות קניה ומכירה גבוהות יותר (ככל שאתם פועלים דרך ברוקר ישראלי) בכל פעם שאתם מאזנים את התי

5) אמריקאי מרוכז

65% – VANGUARD TOTAL WORLD STOCK MARKET INDEX (VT) – דמי ניהול: 0.17%

35% קסם KTF ממשלתי כללי ללא מניות (דמי ניהול: 0.03%)

מה זה: במקרה זה, הפלח המנייתי מוחזק כל כולו בקרן אחת מבית ואנגארד, שעוקבת אחר מדד FTSE ALL WORLD  ומחזיקה נכון להיום 7,390 חברות מרחבי הגלובוס, אמריקניות ולא אמריקניות.

איך קונים את זה: ראו לעיל

למה זה טוב: ראו לעיל. העובדה שמדובר בקרן מנייתית אחת בלבד חוסכת כל צורך לבצע איזון בתוך הפלח המנייתי, ובכך מפשטת את התיק, על שלל היתרונות הגלום בכך.

למה זה פחות טוב: בנוסף לחסרונות שצוינו לעיל, תיק זה מעט פחות מפוזר ויותר יקר מהתיק הלא מרוכז, אך ההפרש בעלויות זניח.

6) אירי מרוכז

58.5% – iShares Core MSCI World UCITS ETF (סימול: IWDA) – דמי ניהול: 0.20%

6.5% – iShares Core MSCI Emerging Markets IMI UCITS ETF (סימול: EIMI) – דמי ניהול: 0.25%

35% קסם KTF ממשלתי כללי ללא מניות (דמי ניהול: 0.03%)

מה זה: בנוסח האירי של שוקלד מריר, הפלח המנייתי מפוצל ביחס של 90:10 בין שתי קרנות מבית BLACKROCK IRELAND, האחת עוקבת אחר מדד המדינות המפותחות, והשניה עוקבת אחר מדד המדינות המתפתחות.

איך קונים את זה: הקרנות נסחרות בבורסת לונדון. רוב הבנקים ובתי ההשקעות בארץ אינם מנגישים מערכת למסחר שוטף בבורסות אירופיות, מה שיחייב אתכם להתקשר לחדר המסחר ולשלוח לברוקר פקודה טלפונית, ממש כמו בשנות השמונים העליזות. ודאו שהברוקר קונה בדיוק את מה שאמרתם לו, כדי שלא תהיינה טעויות מביכות.

למה זה טוב: הקרנות הללו מאפשרות חשיפה פיזית ל-3,500 מניות ברחבי העולם בעלות נמוכה יחסית. העובדה שהקרנות התאגדו באירלנד פוטרת את המשקיע מחבות בתשלומי מיסים מיותרים לממשלת ארה"ב, לרבות מס ירושה אמריקני. חשוב מכך, הקרנות הללו צוברות את הדיבידנדים (לא לפני שמנוכה מהם מס במקור בשיעור מופחת, מכוח אמנת המס בין אירלנד לארה"ב). עובדה זו הופכת אותן לנכס קרוב לאידיאלי בחשבונות IRA גמל / השתלמות ישראלים.

למה זה פחות טוב: מעצם העובדה שמדובר בני"ע זרים, קנייתן מחייבת רכישת מט"ח מקדימה. בנוסף, עמלות הקניה והמכירה בבורסות אירופיות נוטות להיות יקרות מאוד כאשר פועלים דרך ברוקר ישראלי. זה משמעותי, ככל שנדרש איזון בין הקרנות. נקודה נוספת מתייחסת לנזילות ולסחירות של הקרנות האיריות — נפחי המסחר בהן נוטים להיות נמוכים יותר, מה שעלול להגדיל את המרווחים בין מחירי הקניה והמכירה.

7) אירי שופע

65% –  Vanguard FTSE All-World ETF (סימול: VWRD) (דמי ניהול: 0.25%)

35% קסם KTF ממשלתי כללי ללא מניות (דמי ניהול: 0.03%)

מה זה: במקרה זה, הפלח המנייתי מוקצה כל כולו לקרן סל מבית VANGUARD IRELAND. הקרן עוקבת אחר מדד  FTSE ALL WORLD הכוללת קרוב ל-3,000 מניות ברחבי העולם.

איך קונים את זה: ראו לעיל.

למה זה טוב: מעבר להגנה מפני מס ירושה אמריקני, מדובר בפתרון הוליסטי, שאינו מצריך איזון תקופתי בין 2 קרנות. בנוסף,  הקרן מחלקת דיבידנדים לפי אמנת המס בין ישראל לאירלנד, המיסוי במקור על דיבידנדים מקרנות איריות יהיה 15% בלבד בחשבון הנהנה מפטור ממס בישראל. בחשבון חייב במס המס יהיה 25%.

למה זה פחות טוב: ראו לעיל. כמו כן, ההיבט התזרימי של הקרן משמעותו שמס יוטל גם בחשבון פטור ממס.

הערה לסיום

כשם שמורכבות אינה מחויבת המציאות, גם פשטות אינה מחויבת המציאות.

יש אנשים שעשויים להעדיף ללהטט בין מספר רב של קרנות בתיק ההשקעות שלהם מבלי שהדבר ירתיע אותם.

תיק פרוס וחתוך מאפשר תאורטית להשיג תשואה גבוהה יותר באמצעות איזון תכוף ומעקב מעקב קפדני יותר אחר התיק. יחד עם זאת, התשואה האינקרמנטלית עשויה להיות קטנה, אפילו זניחה. מנגד, גישה הוליסטית, שמנסה לחקות את השוק כולו באמצעות בעלות על מוצר אחד (או שניים), היא פשוטה לאין שיעור ומפחיתה באופן משמעותי את הקשב שנדרש לתת לתיק, כמו גם את עלויות המיסוי והאיזון.

אתם צריכים להחליט מה חשוב לכם יותר.

(*) בעת הרכבת התיק ב-2013, לא היה בנמצא מוצר השקעה פסיבי שאפשר חשיפה הוליסטית לשווקי המניות העולמיים בעלות נמוכה.

(**) האמור בפוסט הוא למטרות יידוע בלבד, אינו מהווה ואינו יכול להוות משום המלצה ו/או ייעוץ השקעות אישי המותאם לצרכיו המיוחדים של כל אדם. כמו כן, אני מחזיקה בנייר VT שצוין לעיל. בבקשה קראו את הדיסקליימר שלי.

(***) תודה מיוחדת לאדם על ההשראה לפוסט.



אזהרה: אני משקיעה חובבת. אינני בעלת רישיון ייעוץ השקעות או כל רישיון פיננסי אחר. התכנים באתר אינם מהווים ייעוץ מקצועי או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם. כל המסתמך על המידע באתר מבלי להיוועץ באיש מקצוע עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד. אלא אם צוין אחרת, אני מחזיקה או עשויה להחזיק בניירות הערך הנדונים בפוסט. גלישתך באתר מהווה הסכמה מפורשת לתנאי השימוש.


רוצים לעזור?
אתם מוזמנים לשתף ולעקוב אחרי בטוויטר או בפייסבוק, או להירשם כדי לקבל את הפוסטים שלי ישירות למייל. בנוסף, תוכלו להשתמש בקישורי השותפים הבאים כדי לקנות באמזון, להוריד ספרי שמע, או להקים אתר אינטרנט משלכם (מדריך מפורט - כאן). תודה על תמיכתכם באתר. 

51 תגובות

  1. בת העמק

    דורין, שאלה לגבי השווקים המתעוררים.
    להבדיל מהשוק באירופה, או בארה"ב, שיש איזשהו מכנה משותף תרבותי, ניהולי ושלטוני שם- איך אני יכולה לשים בסל אחד את רוסיה, סין, הודו, אפריקה ודרום אמריקה? בהודו וברזיל יש שלטון דמוקרטי (מושחת אבל בכל זאת) ואני ממש לא רוצה להשקיע בדיקטטורות. חשבתי להשקיע למשל רק בקרן מחקה מדד בומביי (ישראלית) אבל דמי הניהול שערורייתים. יש איזה מיקס שכולל רק חלקים מהמתעוררות?
    ומה לגבי מדינות מפותחות שהן לא אירופה וארה"ב? יש מדד אחד שעוקב אחרי כולן? חלקן?
    ותודה על הפוסט המשובח.

  2. תודה על פוסט מצוין. הערה קטנה: לפחות בבנק הפועלים, כן אפשר לסחור בבורסת לונדון דרך האינטרנט. ואם מתמקחים אפשר להגיע לעמלות דומות לאלו של בתי ההשקעות.

    • מע, אתה מוכן לשתף בבקשה בעמלת קניה / מכירה לנירות ערך זרים שהצלחת להשיג בבנק הפועלים?

      • 0.2%, לא כולל עמלת ברוקר זר שמשתנה בין בורסות.

        • סקינסי

          מה לגבי עמלת המרה משקלים לדולרים ?
          בנוסף ,האם אפשר להפקיד ישירות דולרים ולחסוך את עמלת ההמרה ?

  3. יש את מדד BRIC שכולל 40 מניות של החברות שנסחרות בברזיל, רוסיה, הודו וסין. אפשר לקנות תעודת סל.שלו, דמי הניהול יחסית גבוהים 0.9, אבל תראי את זה הרבה במדדים של אותן מדינות. יש תעודות סל שקליות שמנטרלות את המטבע המקומי, לדוגמא תכלית BRICי שקלי. יש גם מדדים שונים לאותן מדינות כמו קסם סין מנוטרלת מטבע, אפשר למצוא אותן בכל האתרים הפיננסים למיניהם.

  4. פוסט נחמד, אבל אני לא מסכים עם שתי נקודות:

    1. ״בתאוריה, אני יכולה לסחוט תשואה עודפת – מה שלא יתאפשר לי בתיק השקעות המחזיק את כל השוק במוצר אחד בלבד״ – אני די משכונע שאת מאמינה בהנחת ״השוק היעיל״: זה אומר, שאחרי שנכס ירד, לא אומר שיש לו פוטנציאל גדול יותר לעלות. לכן, בתאוריה, את לא באמת יכולה לסחוט שום תשואה עודפת.
    כתבתי על זה גם אצלך בפורום:
    http://www.hasolidit.com/kehila/threads/פרדוקס-הפאניקה-האם-פאניקה-גורמת-לך-להפסיד-יותר.1491/#post-24377

    2. "יתרון אחר של הפיצול נוגע להיבטי המס, וספציפית, לאפשרות לבצע קיזוז הפסדי הון כנגד רווחים." אני לא מסכים: אם יש נכס A ונכס B, ונכס A עולה ב-100 ש״ח ו-B יורד ב-100 ש״ח: לכאורה אפשר לקזז הפסדי הון, אבל אם הייתה קרן אחת שמחזיקה A ו-B ביחד, לא הייתה ירידה ולא הייתה עלייה, כך שלמעשה היה מתבצע קיזוז מס ״אוטמטי״ בתוך הקרן. לא הרווחת כלום מזה שפיצלת.
    מה שכן נכון: אם יש לך נכסים (או קרנות מחקות או ETF וכד׳) שמחלקות דיבידנדים או קופונים, אז באמת יש יתרון לכך, משום שחוקי המס בישראל הם ״שונאי דיבידנדים / קופונים״: מס על דיבידנדים מתקזז רק באותה שנת מס, ולא נצבר לעתיד כמגן מס. אבל זה, לדעתי, צריך להוביל אותך לרצות להשקיע באופן כללי בקרנות צוברות, כמו קרנות איריות IWDA או קרנות מחקות ישראליות: הם לא מחלקות דיבידנדים, אלא צוברות, ולכן אין את בעיית המיסוי הזאת.
    לכן, אין פה באמת יתרון.

  5. דעתו של Ronald Delegge על ההרכב של תיק ההשקעה האמיתי של בוגל בן ה-80 וההשגות, שיש לו על כיצד מוציא המשקיע האגדי את תורתו לפועל הלכה למעשה. בתיק האמיתי של בוגל יש מספר פערים כמצוין במאמר שלא עולים בדיוק עם התאוריה מאחורי התיק.
    https://www.etfguide.com/why-bogles-5050-portfolio-flunks/

    כותב המאמר אינו שולל את תורתו של בוגל אלא רק מבקר את האופן בו בוגל עצמו מממש אותה.

    • מושמושי

      קראתי ולא התרשמתי, הביקורת קצת קטנונית כלומר, אז הוא מעדיף 50/50 ולא 60/40 (לדעתי לפי גילו זה צריך להיות בתאוריה 80/20), אז מה ? לכל אחד קיבולת סיכון ורמת הוצאות שמשפיעה על התמהיל.
      וכן, הוא בפועל מוטה לכיוון השוק האמריקאי ומרגיש טוב יותר עם sp500, אז התיק שלו לא עוקב בדיוק על התיאוריה וכנראה גם לא רחוק בפועל ממנה.
      שיקולי עלויות ומיסוי הרבה פעמים משנים את הפרקטיקה לתיאוריה
      זה לא שתפסת רב ראשי אוכל במסעדה לא כשרה סטיק חזיר ברוטב שמנת עם שרימפסים בערב שבת 🙂

  6. פוסט נפלא שמסכם בערך 100 פוסטים בפורום. מעולה!!.
    כמה הערות חשובות:
    1. לגבי הקרנות האיריות- יש להוסיף את החיסרון של היעדר חשיפה למניות קטנות (כיסוי "רק" של 85% מהשוק העולמי). זאת בניגוד ל-VXUS+VTI או VT.
    2. ספציפית לגבי VWRD- סוגיית מיסוי הדיבידנדים בחשבון חייב במס היא לא לגמרי ברורה, כשרובנו כאן (אם את יודעת אחרת נשמח לשמוע כמובן)- סבורים שהמיסוי הוא מאוד גבוה- כלומר סדר גודל של 10-15% במקור ואז עוד 25% בארץ- כלומר מס דיבידנדים פרקטי של מעל 30%.
    3. אפשרות להרחיב את האופציה של IWDA+EIMI לכיסוי מלא של כל העולם, מקביל ל-VT, היא להוסיף קרן שלישית, של SPDR, המכסה את המדד המשלים של MSCI WORLD SMALL-CAP, שהטיקר שלה הוא WDSC, בעלות של 0.45%.

    • לגבי סעיף 2 זה לא עוד 25% בארץ אלא השלמה ל-25%

    • סעיף 2 כפי שצוין כאן שגוי, שכן המס משלים, ולא מתווסף. לעיונך אמנת המס בין ישראל לאירלנד (הניסוח סופר מבלבל, אבל זה נמצא שם בסעיף 10).

      ההסתייגות היחידה שלי לגבי WDSC נוגעת לגודל הקרן ובעיקר לסחירות הנמוכה שלה.

      • לגבי VWRD דיינו את זה לא מעט בפורום והמסקנה שהגענו אליה היא שכן מדובר בתוספת מס ולא בהשלמת מס.
        הסיבה היא שהרוב מתקשים להאמין שמישהו במס הכנסה הישראלי יושב ומחשב את המיסוי במקור, שהוא בקרן הזו צירוף של המון מיסויים מכל העולם (דרך אגב, כנ"ל לגבי VXUS).

        לגבי WDSC. מסכים, וגם חושב שההשפעה על התשואה זניחה, אבל מצד שני זו קרן חדשה יחסית (פחות משנתיים), אז אולי היא עוד תגדל בנפח הנכסים.

        • מיסוי דיבידנדים מתבצע בשתי רמות:
          פעם אחת, המיסוי הוא ברמת הקרן: VWRD מחזיקה מניות. המניות משלמות דיבידנד. כל ממשלה רלוונטית מנכה מס במקור מהדיבידנד שכל מניה שילמה ל-VWRD.

          פעם שניה, המיסוי ברמת המשקיע: VWRD מחלקת את הדיבידנד למשקיעים. מכוח אמנת המס בין ישראל לאירלנד, המס שיחול הוא 15% בלבד (אך מדינת ישראל תשלים ל-25% כי זה שיעור המס שמשלמים כאן על דיבידנדים). בחשבון פטור ממס המס יהיה 15% בלבד.

          • בדיוק. ולכן יש לנו את המס ברמה 1, שהוא (מחישובים שחבר'ה בפורום ערכו) סביב 10%-12%- כממוצע משוקלל של כל המיסויים במקור של כל המדינות שמרכיבות את המניות בתוך VWRD.
            ואז מס ברמה 2 (לפי סעיף 2ג' בתוך סעיף 10)- אירלנד לא גובה כלום וישראל גובה 25%.
            ולמעשה נגבה 10% ואז עוד 25% – סה"כ מעל 30% מס.

  7. הערה ברשותך לפוסט המצויין הזה:

    קראתי כמה כתבות הקוראות למשקיעים לשקול היום להחזיק מזומן במקום אג"ח בתיק.
    בקצרה הטענה היא כי במצב הנוכחי של ריבית אפסית יש לריבית הרבה יותר מקום לעלות מאשר לרדת ולכן פוטנציאל הרווח באג"ח נמוך מאוד אבל לעומת זאת פוטנציאל ההפסד כאשר הריבית תעלה הוא גדול הרבה יותר.

    • השאלה המרכזית היא לשם מה מחזיקים אג"ח בתיק.

      1) האם זה כדי למלא את הפונקציה של "כרית אוויר" במקרה של התרסקות של שוק המניות? במקרה זה, אכן, אין הבדל בין אג"ח למזומן.
      2) האם זה כדי למלא את הפונקציה של "משהו שמייצר תשואה מבלי להיות חשוף לסיכונים של שוק המניות"? במקרה זה, מזומן הוא חלופה גרועה מאוד לאג"ח.

      אשר לסיכונים הנלווים להשקעה באגרות חוב בסביבת ריבית אפסית, קרא את דעתי כאן.

  8. מה מטרת הפוסט? רק יבלבל את הגולשים שינסו עכשיו לבנות "תיק מושלם".
    זו התקשקשות אינסופית עם מוצרים. ממילא שהכול נופל אז הכול נופל – וראיה לכך היא נפילת שוקולד מריר ברבעון האחרון. בזמן משבר לא יעזרו כל תתי המוצרים.

  9. אלירן פאר

    אחד הפוסטים היותר אינפורמטיביים. תודה רבה!

  10. הגיע זמן לפוסט הזה 🙂
    ריכזת את המידע בצורה מצויינת. כל הכבוד!

  11. אחלה פוסט, ואחלה תזמון, תודה!
    בדיוק פותח תיק השקעות בנובמבר וזו נקודת התחלה מצויינת ללתכנן אותו.

  12. תודה מאיר עניים

  13. תודה רבה למדתי רבות. שאלת מתחילים – מה הסכום הראשוני איתו אפשר להתחיל לבנות תיק השקעות?

  14. תודה לך. פשוט ולעניין.

  15. פוסט מעולה תודה רבה

  16. דורין,
    יש לי רק שאלה אחת: למה לצורך הדגמה בחרת ב KTF קסם ממשלתי כללי ללא מניות
    הם ידועים בלהתמין תעודות סל שלהם בתוך המוצרים שלהם – למשל במקרה הזה כמעט 10% מנכסים זאת תעודת סל שלהם. אז גם דמי ניהול הם כבר באיזור 0.07% וגם יוצא מצב שמקבלים נייר בלי כיסוי במקום אגח מדינה

    • נקודה טובה. לא ייחסתי לה מספיק חשיבות, לצורך העניין ניתן לבחור בכל קרן אחרת שמחקה מדד זה.

    • יש קרנות דומות אחרות שלא עושות את הטריק המלוכלך הזה?

      • נמרוד, תעשה חיפוש בפונדר ותמצא. יש מספיק. מה שנוח בפונדר שאתה רואה את ההרכב הפנימי של הקרנות בעמוד הקרן מבלי צורך ללכת למאיה (מערכת בורסה)

  17. תודה דורין!
    הלינק לספר של ג'ון בוגל באמזון אינו תקין.

  18. לא חבל להשקיע בקרן אגחית שגובה 25% מס על רווחים בשעה שניתן לקנות את החלק של האג"חים בריבית קבועה פרטנית ולשלם רק 15% מס בלבד?

  19. "יתרון שלישי שראוי להזכירו הוא שפריסה של שוק המניות העולמי למספר מוצרי השקעה שונים, שכל אחד מהם נסחר במטבע אחר, עשויה לתרום לגיוון המטבעי של התיק, ובכך להפחית את הסיכון הנלווה לחשיפת יתר למטבע זה או אחר."

    החשיפה היא לתנודות המטבע שמשפיעות על שווי המניות המוחזקות, ולא למטבע הספציפי שבו נקוב מוצר ההשקעה.

    כלומר, אין *שום* הבדל מבחינת חשיפה מטבעית בין לקנות קרן שמחזיקה מניות גרמניות ונסחרת באירו לבין לקנות קרן שמחזיקה את אותן מניות של חברות גרמניות ונסחרת בדולר.

  20. שאלה של מתחילים:
    ככל הידוע לי, קסם KTF ת"א 100 (פרטי נייר: 5113345) הינה קרן מנייתית. האם קיימת קרן אג"חים בעלת שם זהה כפי שמתואר בפוסט בחלק האגחי"ם?

  21. בחשבון פשוט קל לראות שבדרך לעצמאות כלכלית הגדלת אחוז החיסכון מתוך ההכנסה שלנו הוא הרבה יותר משמעותי מהגדלת אחוז התשואה על החסכונות שלנו.

    למעשה גם אם נהיה משקיעים גרועים אבל חסכנים טובים נגיע מהר הרבה יותר לעצמאות כלכלית מאשר אם נהייה משקיעים מעולים וחסכנים גרועים.

    הדבר נכון במיוחד למי מאיתנו שרוצה לפרוש צעיר: בשנים הראשונות שלנו בדרכנו לעצמאות סך התיק שלנו נמוך ולכן הדרך המהירה להגדלתו עוברת בעיקר דרך הגדלת החיסכון. לפי ERE מי שמתכנן לפרוש אחרי כ 10 שנות חיסכון של 75% מהכנסתו יכול אפילו להניח את חסכונותיו בחשבון העו"ש…

    נראה לי מעט מוזר שרוב הקוראים באתר נכון לעכשיו מתמקדים בנושא ההשקעות במקום להתמקד בהגדלת אחוז החיסכון.

  22. ציטוט מ: http://thebigpicture.co.il/blog/asset-allocation-and-index-investment-rebalance/#comment-42064

    בעיקרון לא אמור להיות קיזוז מס משמעותי באיזון תיק השקעות, כי אתה לא אמור למכור נכסים מפסידים. אם פיצלת ל-4 ניירות, ואחד מהם הפסיד, אתה אמור לקנות ממנו. לא למכור אותו. למעשה, אם אתה מפקיד כסף לתיק באופן קבוע הרבה פעמים לא תצטרך גם למכור נכסים מרוויחים.

    כלומר עפ"י מאיר מהבלוג thebigpicture, השיקול של יצירת מגן מס לא מתקיים בפועל כשמאזנים תיק בשיטה של "למכור מה שעלה מעל ההקצאה המקורית שלו ולהיפך"

    • מושמושי

      בערך
      1. ההנחה שקיימות הפקדות (כלומר התיק הוא בשלב הצבירה ולא בשלב הפרישה או כתיק השקעות נפרד מחשבון המשכורת)
      2. ההנחה שהמשכורת השוטפת המצטברת בנקודת האיזון היא מספיק גדולה כדי לבצע איזון , אז אם יש 'תיק 50/50 של 2 מליון שבחלק המנייתי צנח ב 30% תצטרך הכנסה שוטפת של 300 אלף שח כדי לאזן ללא מכירה

      • גם אם לא מאזנים ע"י הפקדות, לא אמורים למכור נכסים מפסידים אלא מרוויחים, ולכן בכל מקרה לא נוצר מגן מס

  23. התלבטות:
    חלק גדול מהתיק שלי מבוסס על "קסם KTF ממשלתי כללי ללא מניות"
    ואני חושש עקב הסיכוי הגבוה להעלאת ריבית בארה"ב בחודש הבא, שזה יתחיל רצף של עליות גם בארה"ב וגם בארץ, וישפיע בצורה מאוד חזקה על מחירי האג"חים.
    דורין – האם בתקופה כזו יש סיבה לשנות את תמהיל התיק עקב כך?

    תודה.

  24. בוקר טוב,
    האם יש המלצות לתיק השקעות / חיסכון לאדם בגיל 68? השיקולים בגיל זה מאד שונים לדעתי.

  25. מספר שאלות, אודה אם מישהו יוכל לענות לי..

    1. האם יש בנמצא קרן (ישראלית או אחרת) המחקה את מדד המניות העולמי (בדומה לוונגרד) עם גידור מט"ח?

    2. כיצד נצבר "מגן מס"? הרי אם מכרתי נייר ערך בהפסד אז חל עליו מגן מס, אבל לאורך השנים אני קונה ומוכר הרבה נקודות מהנייר הזה.. על איזה סכום ממנו בדיוק נוצר מגן מס? מה נחשב "מכירה בהפסד"?

    3. נאמר על קרן מסויימת שהיא "צוברת דיבידנדים". איך זה בא לידי ביטוי?
    החברות שאת המניות שלהן הקרן מחזיקה משלמות דיבידנדים, והקרן קונה בזה יחידות חדשות.. איך בדיוק הרווח הזה מתגלגל אליי?

  26. הסיבה העיקרית שרוב האנשים לא מסוגלים להרוויח בשוק ההון היא שלא משנה אילו תאוריות הם יקראו – מעטים מסוגלים לראות את התיק יורד במשך שנים. יש הרבה סטטיסטיקות שמראות שהתשואה העודפת באה בימים בודדים בתוך השנים. כך שמי שלא מסוגל לסבול ירידות לאורך שנים לא מסוגל לקבל תשואה עודפת על פקם. רק בקופות הגמל יש לאנשים תשואות חיוביות ןזה עקב הפקדה חדשית ללא קשר למצב השוק ואי יכולת למשוך ולתזמן שוק.
    ניתן לראות כאן בפוסט אחרי כל המילים וההסברים את האכזבה הגדולה של אילו שניסו לחכות את התיק שוקולד.. כמה חדשי ירידות והייאוש שולט ( וזה בלי לפסיד קרן). מי שישקיע לאורך שנים תמיד יהיו לו תקופות בהן הוא יפסיד 50% מערך התיק – זה קרה לוורן באפט ולכולם.
    אז סולידית – בסופו של דבר זה הבעיה בלייעץ לאנשים. כשיש ירידות אז את מצטערת על הרגע שהתחלת עם זה. כי סטטיסטיקה של 50 שנה לא עוזרת ל 3 או 4 שנות ירידות ( או כמה חדשים)
    זו גם הסיבה שרוב מנהלי ההשקעות לא מביסים את השוק – כשייש ירידות כולם רוצים כסף חזרה והם נאךצים למכור בירידות

  27. תודה רבה, פוסט מצוין ומאוד מועיל.

    השירות שאת נותנת לציבור גדול מרוב העובדים במשרה מלאה במשק,
    למרות שאינך עובדת ואינך מקבלת על כך שכר.

  28. שלום רב
    אני משווה את הביצועיים של תעודת סל VOO שגם עוקבת אחרי מדד 500 האמריקאי ואני רואה שהיא עדיפה על האחרות
    בהשוואה לאורך זמן באופן משמעותי. לא ניתן לצרף גרפים לכן לא יכול להציג. מדוע לא לקנות אותה? וורן באפט ממליץ עליה באחד הכתבות שלו.
    אשמח לקבל תגובות.

השאר תגובה