מקל בגלגל האוגר: למה שכירים חייבים להקים עסק עצמאי - הסולידית
בית » עצמאות כלכלית » מקל בגלגל האוגר: למה שכירים חייבים להקים עסק עצמאי

מקל בגלגל האוגר: למה שכירים חייבים להקים עסק עצמאי

חיי העובד השכיר בישראל נוחים משמעותית מאלה של העובד העצמאי. למסקנה החד-משמעית הזו יגיע כל אדם שיקרא 9 מתוך 10 המאמרים בנושא המופיעים בעמוד התוצאות הראשון בגוגל. 

השכיר מנצח בנוק-אאוט כמעט בכל פרמטר.

בניגוד לעצמאי, הוא נהנה מהגנות סוציאליות, דמי אבטלה, זכויות פנסיוניות, שכר מינימום מעוגן בחוק, מידה רבה של יציבות תעסוקתית ומעט מאוד חיכוכים ישירים עם הרשויות. העצמאי, לעומתו, נדרש להסתכן, לנהל, לשווק, לעקוב, לדווח, להתמקח ובעיקר לדאוג לעצמו — שאם לא כן, פרנסתו תהיה בסיכון.

כמו כל ישות פיזיקלית אחרת, רוב האנשים יעדיפו לבחור במסלול עם מקדם החיכוך הנמוך ביותר. אין זה מפתיע, אם כן, ששיעור העצמאים מכלל כוח העבודה בישראל הוא מהנמוכים במערב, ועומד על 11% בלבד.

הרתיעה הבסיסית מסיכון, מחוסר ודאות ומהאחריות הכרוכה בפתיחה וניהול של עסק עצמאי, דוחקת אותם היישר לזרועות המעסיקים. השכיר מעביר למעשה את ה-"ריסק" מכתפיו לכתפי מעבידו. בתמורה, המעסיק תובע מהשכיר חלק ניכר מזמנו, מרצו וכישוריו, ומשעבד אותם לטובתה ולרווחתה של מסגרת התעסוקה.

במילים אחרות, העובד השכיר משלם בזמן כדי לרכוש מעין אגרת חוב, במסגרתה העובד מעמיד את עצמו בתור "הקרן", ומקבל מהמעסיק הכנסה קבועה וידועה מראש ("קופון") בדמות תלוש המשכורת החודשית.

כך נוהגים "אנשים נורמלים" בימינו לייצר הכנסה. מכל אדם בריא מצופה לרכוש לעצמו איגרת חוב מהסוג הזה, כלומר, לשלם בזמן תמורת כסף; ככל שה"קופון" שאתה גוזר שמן יותר, וחשוב לא פחות — יציב יותר, כך סימן ש"הסתדרת" בחייך.

מנקודת מבטו של הצרכנו-קרייריסט המצוי, שנוהג להעמיד את כספו לפני זמנו ואת ביטחונו לפני חירותו, השיטה הזו קרובה לאידיאלית. היא מבטיחה, ברמת סמך גבוהה מאוד, שמלאי הפחם המזין את קטר הצריכה שלו יתחדש מדי חודש בחודשו.

על יסוד הביטחון המוחלט במקור ההכנסה שמספק לו מעסיקו, הצרכניסט מסוגל כעת לקבל החלטות הרות גורל ביחס לעתידו. הוא ממעט לחסוך, קונה דברים גם בכסף שעדיין לא הרוויח ואף פורס עסקאות שנים קדימה. אין הרי מה לדאוג — בתחילת החודש שוב תיכנס המשכורת ותכסה את המינוס.

על מנת להבטיח שמעגל הקסמים הזה ישרוד לאורך זמן, על השכיר לוודא (1) שמשכורתו תעלה בעקביות (2) שלא יהיה ניתן להפסיק אותה באופן שרירותי.

כדי להשיג את המטרות הללו — המגולמות לרוב במילים מחוללות אלרגיה כמו "קידום", "תקנים" או "קביעות" — כל האמצעים כשרים. הפרס לזוכה? "רמת חיים" גבוהה, נוחה ומפנקת, הראויה למעמדו של מי שהצליח לטפס לקודקוד הפירמידה.

כלוב מרופד

אלא שאם נצא לרגע מהמערה בה מוחזקים התינוקות השבויים הללו, נגלה שדווקא ה"נוחות" שמאפיינת את העבודה כשכיר היא היא נקודת התורפה שלה.

הנוחות ממכרת, אין-סופית, וככזו מנוונת ומתישה. המרדף הבלתי פוסק אחריה — וליתר דיוק, אחרי התלוש הנכסף שמאפשר אותה – חושף את העובד השכיר, יותר מכל מודל תעסוקתי אחר, למלכודת שקשה מאוד להיחלץ ממנה.

קחו לדוגמה שכיר טיפוסי בתחילת דרכו. מיד אחרי הצבא הוא מקדיש ארבע מהשנים הבריאות והפרודוקטיביות בחייו כדי לרכוש השכלה אקדמית בתחום שספק אם יעניין אותו 10 שנים לאחר מכן. הוא לומד בכל זאת, כי הוא זקוק לחתיכת נייר שתשמש בבוא היום ככרטיס כניסה לשוק הפקידים המקומי. ומכיוון שאחרי 4 שנות לימודים אין לו גרוש על הישבן, ההחלטה היא כבר לא ממש בידיו.

הוא עובד בפרך, משפיל עצמו בפני בוסים אגו-מניאקים ומוכר כמויות מפלצתיות של זמן פנוי תמורת כסף.

עד מהרה מתפתח אצלו צורך עז לפצות את עצמו בגין הזמן האבוד וההקרבה המתמשכת. את מעט הזמן הפנוי שנותר לו הוא מלעיט באין ספור מוצרים, נכסים ושירותים שאין לו בהם צורך אמיתי, אך הוא קונה אותם בכל זאת — בין כי הם מסבים לו פרץ רגעי של אושר, ובין כי הם הולמים "אדם במעמדו".

10 שנים אחר כך, משכורתו אמנם גדלה משמעותית, אך הוא עדיין רץ במקום, מפני שהוצאותיו זינקו בשיעור זהה. סגנון חייו בנקודה זו נעשה ממונף ויקר כל כך שאין לו דרך לממן אותו אלא באמצעות שימור משכורתו הגבוהה ויציבה. הוא מרוויח טוב, אבל תלוי במעסיקו יותר מאי פעם. הוא לא מסוגל — ולא מעז — לרדת ברמת חייו, שהרי הוא חרד מה יגידו עמיתיו אם, למשל, יגיע לעבודה באוטובוס.

בנקודה זו, היכולת להחליף קריירה נעשית כמעט בלתי אפשרית. ידידנו האומלל ממשיך לרוץ על אותו גלגל אוגר פיננסי-מקצועי, אך משום מה לא מצליח להגיע לשום מקום.

שכיר שמוצא את עצמו נעול במצב זה ניצב בפני 3 אפשרויות.

  1. הוא יכול להאט את קצב הריצה, להפוך לעובד גרוע יותר, ולהמתין עד שגיל הפנסיה (67) יגאל אותו מיסוריו (בתקווה שלא יפוטר לפני כן);
  2. הוא יכול לרוץ מהר יותר, להפוך מעובד גרוע לפוליטיקאי משובח, ללקק למי שצריך, לדרוס את מי שצריך, ולמכור את נשמתו תמורת בצע כסף ושררה;
  3. והוא יכול לאמץ את הפיתרון "הקיצוני" המוצע בין היתר בבלוג הזה, קרי,  להיגמל באבחת חרב מצרכניזם, להפסיק לקנות דברים מיותרים, לחסוך ערימות של כסף וללמוד לחיות היטב על מעט מאוד ממנו לאורך זמן.

נראה שרוב השכירים יעדיפו לבחור באופציה מספר 1. השאר בוחרים באופציה מספר 2, ומיעוט זניח בוחר באופציה השלישית. זה לא מפתיע. כשאתה נרקומן של נוחות ותלוש המשכורת הוא "המנה" שלך, כל דבר שמריח כמו חיסכון או הסתפקות במועט שקול להקרבת קורבן לא מידתית.

כלוב אוגר

צילום: Martin de la Iglesia. ברישיון CC

בין פתיחת עסק לפרישה בגיל צעיר

אבל יש דרך שבה שכירים יכולים להכין עצמם טוב יותר לקראת העתיד, כך שהאפשרות לפרוש בגיל צעיר לא תיתפס עוד כהזיה קורבנית. כדי לתקוע מקל בגלגל האוגר ולהאט את קצבו המתגבר, השכיר יצטרך לטעום כבר בתחילת הקריירה שלו מטעמה המשונה של העבודה כעוסק עצמאי.

רבים לא יודעים זאת, אבל החוק בישראל מתיר לכל אדם לפתוח עסק גם אם הוא מועסק במקביל כשכיר, ולהנות ממעמד ייחודי מבחינת הרשויות כ"שכיר שהוא גם עצמאי".

מנקודת מבטו של שכיר חסכן השואף להשתחרר מתלותו הכלכלית המוחלטת במעסיקו, פתיחת עסק צדדי, קטן ככל שיהיה, היא צעד כמעט מתבקש. 

הקמת העסק משרתת באופן ישיר את השאיפות לפרוש בגיל צעיר. הנה כמה דוגמאות:

1) אינדיבידואציה

העובד השכיר הוא בורג קטנטן הממלא תפקיד מוגדר במכונה גדולה יותר. כל סטייה מהתפקיד עלולה לפגוע בתפוקה של המכונה כולה, ולכן הגדלת ראש, אוטונומיה או אחריות בקרב "ריצפת הייצור" נתפסות על פי רוב כתכונות שליליות (למרות "מס השפתיים" של הבוס שמנסה לרמוז אחרת).

המצב הזה מתאים הן לדרג הניהולי והן לברגים עצמם – שכפי שצוין לעיל, יעשו את המוטל עליהם בצייתנות כל זמן שתלוש המשכורת מובטח (ולמעשה, גם אם איננו מובטח).

המשבר הקיומי מתעורר כשהבורג נשלף לפתע מהמכונה. כל חייו היה חלק ממשהו גדול יותר. מה תכלית קיומו מחוץ למכונה? מה הוא אמור לעשות כל היום בלי להיות במשרד, בלי שינחו אותו או ימלאו את יומו במשימות?

אדם ששוקע במנטליות כזו עשוי אמנם להגיע בנסיבות מסוימות לעצמאות כלכלית, אך לעולם לא יגיע לעצמאות מחשבתית. מכיוון שכל חייו הוגדר כחלק מקולקטיב, הוא איבד כל שמץ של אינדיבידואליזם, סוכנות ויכולת הנעה עצמית.

עסק עצמאי, מעצם הגדרתו, הוא הביטוי הכלכלי הטהור ביותר של אינדיבידואליזם, אחריות אישית והישענות עצמית — שלושה ערכים קרדינאליים בדרך לפרישה מוקדמת ועצמאות כלכלית. האוטונומיה שחווה העוסק העצמאי היא הכנה מצוינת לעתיד, וכן הזדמנות לתרגל את "שרירי הסוכנות" ולוודא שאינם מתנוונים בגלל ציות עיוור לאחרים.

העצמאי הוא שמכתיב את הקצב, את היעדים, את האינטנסיביות ואת איזון בין העבודה לבין דברים אחרים. הכל תלוי אך ורק בדבר אחד — במוטיבציה שלכם. לא בטירוף של הבוס, לא ב-43 השעות השבועיות שאתם שורפים מתחת לפלורוסנטים, ולא בניחוחות המבחילים הנידפים מהמיקרוגל המשרדי כל יום ב-12:00. יכולת הנעה עצמית היא תכונה שאין לרבים. הקמת עסק עצמאי היא דרך מצוינת לפתח אותה.

2) חוסן

מקובל לזהות את העבודה כשכיר עם צמד המילים "ביטחון תעסוקתי". בעיני זה צירוף מטעה במיוחד, מפני שלא משנה עד כמה "בטוח" מקום העבודה שלכם — עדיין, מדובר במקור הכנסה אחד ויחיד.

פיטורין, משבר כלכלי, חידושים טכנולוגיים, או ברבור שחור שלא ניתן לצפות אותו – כל אלה עלולים להסב לשכיר נזק כלכלי חמור ולעתים אף בלתי הפיך, ולכפות עליו ירידה פתאומית ובלתי רצונית באיכות חייו. לאור תחום התמחותו הצר והרגלה ארוכת שנים, הפיתרון היחיד של השכיר לקטסטרופה הוא למצוא מעסיק חלופי שישלם לו תמורת זמנו ופועלו — ומעסיק כזה אינו תמיד בנמצא.

בדיוק כשם שאינכם מרכזים את כל תיק ההשקעות שלכם בנכס אחד, בענף אחד או במדינה אחת, כך אין שום היגיון לרכז את כל מקורות ההכנסה שלכם במקום אחד. הסיכון פשוט לא שווה את זה. במונחים של חוסן ואנטי-שבירות, אני סבורה שעדיף לפתח מספר רב של מקורות הכנסה קטנים מאשר להיות תלויים במקור הכנסה גדול אך יחיד.

הקמת עסק קטן, אפילו זעיר, היא דרך מצוינת להגדיל את מקורות ההכנסה שלכם, לצד, כמובן, ההכנסה שמייצר תיק הנכסים המניבים שלכם.

3) הכפלת השלמת תקרת ההפקדה המוטבת לקרן השתלמות

שכיר שהוא גם עצמאי יכול, מעשית, להכפיל להשלים את תקרת ההפקדה המוטבת שלו לקרן השתלמות, ובכך להגדיל את החלק מתיק ההשקעות שלו שיהיה פטור ממס רווח הון בעת המשיכה.

בואו נראה איך זה עובד. ברוך הוא שכיר המרוויח משכורת של 9,000 ש"ח ברוטו. הוא ומעסיקו מפרישים יחד 900 ש"ח מדי חודש לקרן השתלמות, או 10,800 ש"ח בשנה.  לפי החוק, כל רווח שיצמח מהפקדה מוטבת זו  יהיה פטור ממס רווח הון במעמד המשיכה. היאח הידד.

עכשיו, נניח שלברוך יש תחביב זול אך רווחי, ושהוא מצא דרך לעשות כסף מהתחביב הזה.  אולי הצטברו אצלו הרים של ג'אנק בבית, ואספן כלשהו באיביי ירצה לרוכשם. אולי הוא מתכנת או מעצב גרפי, ויכול להציע את שירותיו באתרים כמו פרילאנסר. ואולי יש לו משהו לומר לאומה, אז הוא פותח בלוג בוורדפרס ומדביק עליו פרסומת או שתיים. האפשרויות לייצר הכנסה נוספת הן אינסופיות.

לצורך העניין, נניח שבזמנו הפנוי ברוך מפסל כדים מחימר ומוכר את יצירותיו ב-Etsy. כעצמאי, ברוך רשאי להפקיד עד 7% מתקרת הפקדה מרבית של 264,000 ש"ח, או 18,480 ש"ח בשנה, ולהנות מפטור מלא על סכום זה ממס רווח הון במעמד המשיכה. שימו לב: הכנסתו של העצמאי בפועל אינה משפיע על תקרת ההפקדה! ברוך יכול להרוויח 1,000 ש"ח בשנה בלבד ממכירת הכדים שלו, אבל עדיין יוכל להפקיד 18,480 ש"ח כדי לזכות בפטור.

וכאן השוס — אין כל קשר בין תקרת ההפקדה המוטבת לקרן השתלמות לעצמאיים לבין תקרת ההפקדה המוטבת לקרן השתלמות לשכירים. זאת אומרת שברוך יכול להפקיד כעצמאי 18,480 ש"ח בשנה בנוסף ל-18,854 ש"ח שהוא ומעסיקו הפקידו לקרן לשכירים.

במילים אחרות, שכיר שהוא עצמאי יכול להפקיד לקרנות ההשתלמות שלו עד 37,334 ש"ח בשנה, להנות מפטור מלא ממס על כל רווח הון שיצמח מהפקדותיו אלה, ולמשוך אותן תוך 6 שנים בלבד מיום ההפקדה. 

גודל ההטבה אמור להיות ברור לכל מי שמבין מהי ריבית דריבית ומסוגל לחשוב במונחים אקספוננציאלים.

עריכה: לצערי, נראה שפרשנותי האישית והלא מקצועית של לשון החוק הייתה מוטעית. ישנה תקרה מוטבת שנתית גלובאלית להפקדה לקרן השתלמות – כ-18,800 ש"ח. לא ניתן להכפיל אותה על ידי פתיחת שתי קרנות השתלמות, אחת לעצמאיים ואחת לשכירים. לכל היותר ניתן להשלים, באמצעות ההפקדה לקרן לעצמאיים, לכ-18,800 ש"ח, וזאת במידה שההפקדה לקרן ההשתלמות לשכיר לא מגיעה לתקרה זו. אני מתנצלת על הטעות!

כשכיר שהוא עצמאי, ברוך יכול להפקיד לקרן ההשתלמות לעצמאיים באופן שישלים את תקרת ההפקדה המוטבת השנתית שלו. אם, כשכיר, הפקיד 10,800 בשנה, זאת אומרת שלקרן ההשתלמות לעצמאיים הוא יוכל להפקיד 8,000 ש"ח נוספים שיהיו אף הם פטורים ממס רווח הון.

4) החובה הנעימה לעקוב אחר הוצאות

כשכיר, המעסיק דואג לדווח בשמכם לרשויות השונות (כגון מס הכנסה וביטוח לאומי) וחוסך מכם את הצורך לנהל אינטרקציה ישירה עם גופים אלה. זה כמובן מאוד נוח; אם כבר המעסיק קובע היכן ואיפה להיות ב-80% מהזמן שיש אור בחוץ, אך טבעי שיפרוס את חסותו ויגן עליכם מפני "חורשי הרעה" הללו.

כשכיר שהוא גם עצמאי, אין לכם עוד את הלוקסוס הזה, ואתם נדרשים לפעול מולן בעצמכם.

רבים מוטרדים מהצורך להתמודד ישירות עם רשות המסים עד לרמה שהם מוותרים כליל על הרעיון לפתוח עסק. חלקם יאמרו שהם "שונאים ניירת" או שהם פשוט גרועים במספרים. יש לי חשד שאנשים מסוג זה נרתעים גם מניהול מעקב הוצאות אישי בשגרה, ואין להם מושג ירוק כמה הם מוציאים וכמה הם מכניסים בחודש נתון.

עצמאי מוכרח לדעת את הנתונים הללו ולתעדם בספר תקבולים ותשלומים שעומד בהגדרות שהציב מס הכנסה. חובה שכזו לא אמורה להטריד חסכן אגרסיבי החותר לפרישה מוקדמת. הוא יודע שהצלחתו תלויה במידה רבה בניהול מעקב הדוק אחר הוצאותיו והכנסותיו, בין אם דרך האקסולידית או כל כלי אחר.

אם עד עתה נמנעתם מניהול מעקב מהסוג הזה, הרי שפתיחת העסק "תכריח" אתכם להתחיל.

5) ניכוי הוצאות מוכרות

שכיר שהוא עצמאי רשאי לנכות חלק מהוצאותיו מהכנסתו החייבת במס. בעברית פשוטה, זה אומר שניתן להכיר בכל הוצאה, שהייתה הכרחית לטובת ייצור הכנסה מהעסק, כהוצאה מוכרת למס, ובכך להקטין את הסכום הסופי שתידרשו לשלם למס הכנסה.

החודש, לדוגמה, שדרגתי את השרת של האתר הזה ועברתי לחבילת אחסון של חברת Stablehost המדהימה. אני צפויה לשלם 960 ש"ח בשנה על אחסון האתר. נניח שבסוף 2015 ההכנסה השנתית שלי מהבלוג תהיה 10,000 ש"ח. מכיוון שאבקש להכיר לי ב-960 ש"ח  כהוצאה מוכרת, הרי שההכנסה שממנה יקחו ממני מס תהיה 10,000-960=9,040 ש"ח בלבד.

זה נכון גם לגבי כל הוצאה שניתן להוכיח שבלעדיה לא הייתי מצליחה לייצר הכנסה. החדר הספציפי בדירה שבה אני כותבת את הבלוג כעת מוגדר בתור המרחב העסקי שלי. זאת אומרת שאבקש להכיר בכל הוצאה הקשורה לחדר הזה — כולל חלקו היחסי בארנונה, חשמל, מים, ועד בית, אפילו חומרי ניקוי (אילו הייתי קונה כאלה 🙂 ) — כהוצאה מוכרת במס.

כך שכיר שהוא עצמאי יכול להקטין את הכנסתו החייבת הכוללת. להסבר נוסף ולרשימת הוצאות מוכרות נפוצות ראו לדוגמה כאן.

6) גדוד נוסף של לוחמי חירות – לפקודך!

היבט זה כמעט מובן מאליו, אבל למען שלמות ראוי לאזכור בפני עצמו. ככל שיש לכם מקורות הכנסה רבים יותר, כך אתם מרוויחים יותר, ומכאן שיכולים גם לחסוך יותר.

כידוע היטב לקוראי הבלוג הזה, מבחינה מתמטית, ככל ששיעור החיסכון שלכם גבוה יותר, כך תוכלו לפרוש מוקדם יותר. אם, לדוגמה, אתם מצליחים לחסוך למעלה מ-50% ממשכורתכם כשכירים, הרי שאין סיבה שלא תחסכו קרוב ל-100% מהכנסתכם כעצמאיים. הכסף הזה נצבר לתיק ההשקעות התופח — צבא לוחמי החירות הפרטי שלכם — ומקדם אתכם בדרך אל היעד.

7) במוקדם או במאוחר תצטרכו לעשות זאת 

בתמצית — אם אתם מוכשרים, נחושים ומיומנים מספיק כדי להגיע לעצמאות כלכלית ולפרוש לפני גיל 40, תתקשו מאוד שלא להרוויח כסף בשנים שלאחר הפרישה. אני מוכנה להתערב על זה.

לפני שתתחילו לקחת כסף, מוטב שכבר יהיה לכם תיק רשום במס הכנסה וידע תפעולי בסיסי לגבי ההתנהלות הנכונה כעוסקים.

אמ; לק 

אנשים שחותרים לעצמאות כלכלית נוטים להעריך את חירותם וזמנם יותר מכל דבר אחר.

מעל לכל, הם מאמינים שיש להם שליטה מלאה על חייהם ועל גורלם, וככאלה פועלים על מנת להגדיל את הכנסותיהם, להקטין את הוצאותיהם, לחסוך את ההפרש ולקנות את חירותם, צעד אחר צעד.

אם אתם עדיין בתחילת דרככם המקצועית כשכירים, פתיחת עסק עצמאי תוך כדי עבודתכם תתרום באופן ישיר למאמצים אלה, ותחסן אתכם במידה רבה מפני אפקט "גלגל האוגר" שגורם לשכירים רבים כל כך להיתקע במקומם עד שהם כבר חלשים מכדי להשתנות. 

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ ו/או המלצה לביצוע פעולה. אינני יועצת מס והמידע לעיל עלול לכלול טעויות. יש להתייעץ עם יועץ מקצועי בטרם ייעשה שימוש במידע.



אזהרה: אני משקיעה חובבת. אינני בעלת רישיון ייעוץ השקעות או כל רישיון פיננסי אחר. התכנים באתר אינם מהווים ייעוץ מקצועי או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם. כל המסתמך על המידע באתר מבלי להיוועץ באיש מקצוע עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד. אלא אם צוין אחרת, אני מחזיקה או עשויה להחזיק בניירות הערך הנדונים בפוסט. גלישתך באתר מהווה הסכמה מפורשת לתנאי השימוש.


רוצים לעזור?
אתם מוזמנים לשתף ולעקוב אחרי בטוויטר או בפייסבוק, או להירשם כדי לקבל את הפוסטים שלי ישירות למייל. בנוסף, תוכלו להשתמש בקישורי השותפים הבאים כדי לקנות באמזון, להוריד ספרי שמע, או להקים אתר אינטרנט משלכם (מדריך מפורט - כאן). תודה על תמיכתכם באתר. 

165 תגובות

  1. "חורשי הרעה" , "ולא בניחוחות המבחילים הנידפים מהמיקרוגל המשרדי כל יום ב-12:00"
    – פשוט נהדר!
    😀

  2. אחלה, אני מזדהה בגדול.
    לפני מספר שנים בגיל 40 וקצת החלטתי לגדל ביצים ולצאת לדרך עצמאית. התפטרתי מעבודה ששילמה יפה אבל הוציאה לי את החשק לחיות ופתחתי עסק בתחום שאני מבין בו. ההתחלה הייתה קשה – שילוב של נרקומן בקריז גמילה מתלוש משכורת חודשי,עם תינוק שלומד ללכת ולנהל את הזמן שלו (מה אני עושה היום כשאף אחד לא עומד לי על הראש ואומר לי מה לעשות?!), לנהל לקוחות, לשווק, לנהל הכנסות והו כן, להיות בשליטה על ההוצאות.
    מספר שנים מאוחר יותר והתינוק למד ללכת, הנרקומן נגמל והתוצאה – אני מרויח פחות אבל יודע להסתפק בפחות, רמת האושר האישי ותחושת הסיפוק גבוהה, הזמן שלי הוא בידיי!
    שתדעו – אין דבר מתוק יותר מלקוח מרוצה שמשלם על עבודה טובה. זה פשוט לא משתווה לתלוש משכורת שנכנס לבנק מבחינת תחושת הסיפוק האישי.

  3. גדול!!! פוסט מעולה! אוהבת לקרוא כל פוסט שלך ומחכה להם בכליון עיניים!! תבורכי!!!

  4. שולה מעפולה

    1) אין שום קשר בין להיות במעמד של שכיר לבין הנטייה לצרוך. גם עצמאיים נוטים לצריכת יתר.
    2) שכיר אינו תינוק שבוי – כפי שהמעסיק יכול לפטר אותו, גם הוא יכול להתפטר מתי שירצה.
    3) "הוא עובד בפרך, משפיל עצמו בפני בוסים אגו-מניאקים ומוכר כמויות מפלצתיות של זמן פנוי תמורת כסף". – אמור להיות לך מספיק שכל לא לעשות הכללה מניסיונך האישי או שלוש-ארבע דוגמאות של חברים שאת מכירה אל כלל האוכלוסייה. שום דבר במשפט שכתבת לא מחזיק מים. רוב השכירים לא עובדים כל כך קשה, הם לא משפילים את עצמם, הרבה מעבידים הם אנשים חביבים ולא אגו מניאקים ולרוב השכירים נותר הרבה זמן פנוי.
    4) "טירוף של הבוס ….43 השעות השבועיות שאתם שורפים מתחת לפלורוסנטים, …ניחוחות מבחילים הנידפים מהמיקרוגל המשרדי… מערה… אוגרים…" – אני מעדיף לנצור את לשוני, קוראייך ישפטו.

    בהמלצתך לשכיר לפתוח במקביל עסק עצמאי קטן יש בהחלט טעם, אולם הבסיס הלוגי שהנחת בפתיחת הפוסט מופרך לחלוטין.

    • אתה יכול לומר שהוא מופרך לחלוטין, וזו כמובן דעתך הלגיטימית, אבל כדי לסתור אותו בהצלחה, תצטרך להתאמץ קצת יותר.
      אני טוענת בתמצית:
      1) שכיר חשוף יותר למלכודות ולפתיונות של תרבות הצריכה משום שיש יסוד מסוכן של אוטומציה באורח חייו (הן באופן שבו הוא מרוויח כסף והן באופן שבו הוא מוציא כסף). אצל עצמאי, היעדר אוטומציה והתלות המוחלטת בעצמו משמשת כמנגנון ריסון ובלימה. בציון העובדה שיש עצמאים צרכניסטים לא הצלחת לסתור טענתי זו.
      2) השכיר כמובן יכול להתפטר מתי שירצה — אבל מכיוון שהוא צריך בדרך כלל לתחזק רמת חיים מסוימת, המשמעות המיידית היא שעליו למצוא מעסיק אחר שיעסיק אותו. העובדה שאתה יכול לבחור את בית הסוהר שלך לא הופכת אותך לחופשי.
      3) א. "למעלה ממחצית מהשכירים בישראל עובדים בהיקף גדול יותר ממשרה מלאה וכרבע מועסקים במספר השעות המקסימאלי ברוב המדינות המערביות" (מקור)
      ב. "רוב העובדים זמינים 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע" (מקור)
      ג. "אחד מכל חמישה עובדים סובל מהתעללות" (מקור)
      4) קוראי מסוגלים לברור את המוץ מן התבן

      • אשרייך הסולידית. אני כבר חותר לעסק עצמאי מגיל 17. רק מחזק ומיידע.

      • עם זאת, שכיר יכול לנצל את התזרים הידוע לחסכון ארוך טווח, בעוד העצמאי חייב לשמר הון גם לטווחים קצרים

      • צודקת ב 100 אחוז

      • כמה שאלות:
        1. יש למישהו רשימה של תחומים שאפשר לפתוח בהם עסק עצמאי?
        2. מה קורה אם קבלת עבודה כעצמאי, התחלת לעבוד ונתקלת בבעיה שאינך יודע לפתור? בעבודה כשכיר יש חברים שעוזרים, מה אתה אמור לעשות כעצמאי?
        3. צריך לפתוח תיק במס הכנסה, מע""מ וכו' לפני שהתחלת לעבוד? אם כן מה קורה שהעסק נכשל? שמעתי שיש בעיה גדולה לסגור תיקים אלו וזה עולה המון כסף.

        • 1. יש תחום שבו אי אפשר לפתוח עסק?
          2. בדיוק מה שאתה עושה כשאתה נתקל בבעייה שאתה לא יודע לפתור כשכיר – מחפש או שואל באינטרנט.
          3. סגרתי תיק ולא זכור לי שזה עלה סכום משמעותי. אני לא יודע כמה בדיוק, כי המקרה שלי היה קצת מורכב (היה צריך לבטל קנסות על אי הגשת דו"חות) ולכן עשיתי את זה באמצעות רואה חשבון.

          • 1. אם אפשר לפתוח עסק בכל תחום אז הייתי מבקש שתתן לי רשימה של איזה 100 תחומים כאלו כאשר רובן איננו קשור למכירות.
            2. האינטרנט הוא די מוגבל. יש דברים שלא מופיעים שם ויש דברים שמוסברים בצורה מאוד לא ברורה.
            3. אני זוכר שמישהו אמר לי מניסיון שאם פתחת תיק במס הכנסה, אז רק נס יוכל לסגור אותו. בכל אופן במקרה כזה שמעתי שיש פתרון כי אפשר להרשם כשכיר בחברה שתנהל עבורך דברים כאלו ורק תגבה ממך עמלה.

          • לא חייבים מיד קודם כל לרוץ למעמ ומסכנסה כדי לפתוח עסק.
            אפשר להתחיל בקטן.
            רוב האנשים שליוויתי בתחילת דרכם כשכיר + עצמאי עשו בקושי את ה 1,000 שח לחודש, או סכומים שבכלל לא צריך לשלם עבורם מס.

            אני מכירה גם אנשים שעבדו רק כעצמאים – בפועל, ובלי שום תלוש מאף אחד, אבל לא דיווחו – כי מדובר היה במשהו כמ 4,000 שח לחודש. עד שיום אחד במקרה הגיעו אליהם ממס הכנסה.
            לא היה נעים, לקח כמעט שנתיים של חקירה, ובסוף החליטו אפילו לא להגיש נגדם תביעה משום שגם אם הם היו תובעים הקנס היה אך ורק על כך שהם לא הגישו דו"חות, משום שמס הם במילא לא היו צריכים לשלם.

            אז אפשר לפתוח עסק פרטי קטן, להריץ אותו, לעשות את הכמה מאות לחודש,
            ובהדרגה, כשמתחיל להכנס כסף מוצאים רו"ח טוב (יש לי להמליץ בחום), פותחים תיק (היא עושה את זה), ופעם בשנה מביאים לה את הקבלות ששילמתם + את הקבלות שהוצאתם – זה עד משהו כמו 8,000 שח לחודש.
            אם יש יותר – ב"ה, אז פעם בחודש אתם נותנים לה את הקבלות. גם לא סיפור.

            שיהיה בהצלחה,
            זה כייף גדול (:

          • חשוב להגיד שעל פי חוק, כל תקבול מעסק חייב בדיווח, גם אם מדובר בשקלים בודדים. עוסק שמתחיל בפעילות עסקית מבלי שדיווח על כך ומבלי שפתח תיק במס הכנסה עובר עבירת מס.

        • סגרתי תיק עוסק מורשה לפני כשנתיים. זה לא עלה אגורה (אולי היו איזה דמי טיפול סמליים? אני כבר לא זוכרת, מה שאומר שאם היו, הם היו בגובה כמה עשרות שקלים לכל היותר). באים למשרדים המע״מ, ממלאים טופס, בודקים שאין לך חובות/קנסות והכל בסדר, מצרפים צילום של חשבונית העוסק שלך, וזהו. חצי שעה כל הסיפור כולו. במידה וכן יש לך חובות/קנסות: אז אולי זה כן יקר ומסובך יותר…

      • חייבת להסכים עם נקודה ששולה מעפולה ציין.
        למרות הנקודות שהסולידית ציינה, בפועל, אני מכירה אישית המון בעלי עסקים קטנים שהם צרכנים ובזבזנים, ואין להם יותר מדי שליטה או ידע על מה קורה בעסק שלהם, והם בחובות.
        וחלק מהסיבות הן, שהם לא פתחו את העסק מתוך רצון לעצמאות כלכלית, אלא מסיבות אחרות, כגון תחום עיסוק מסוים (אמנות למשל), חוסר יכולת לעבוד תחת בוס, או רצון להיות בבית עם הילדים. אנשים כאלה בד"כ פחות מתעסקים עם הצד החשבונאי, ופשוט נותנים לרואה חשבון להתעסק עם כל ה"ניירת" המלוכלכת הזו.
        מצד שני, יש הרבה מאוד שכירים, שמתנהלים למופת מבחינה כלכלית, ויודעים בדיוק לאן כל שקל שלהם הולך.

        אז נכון שהמגמה של להקים עסק היא נכונה (אני עושה את זה בעצמי) אבל זה נורא תלוי מאיפה זה בא.

    • מחזיראור

      אני איתך שולה.
      אני חייב לציין שדווקא מקום עבודתי כשכיר הרבה יותר נעים מעבודות הפרילנס שנהגתי לעשות.
      יש לי בוס מדהים ומתחשב, והמשרד שלנו רחוק מלהיות מערה. למעשה אנחנו במרחק הליכה מחוץ הים, ובימים רגועים אנחנו בהחלט נהנים מהקרבה.
      כפרילנס – אני אומנם מרוויח הרבה יותר כסף לשעת עבודה, אבל לקוחות הם גיהנום.
      בגלל שיש לי משרה קבועה ונוחה כשכיר, אני מרשה לעצמי לסנן לקוחות בלי בושה.

  5. "עסק עצמאי, מעצם הגדרתו, הוא הביטוי הכלכלי הטהור ביותר של אינדיבידואליזם"
    ————————————————————————————–
    אינדיבידואליזם אמיתי לא נותן דעתו להגדרות (מוגדרות ע"י אחרים) וביטויים מקובלים והם פחות מעניינים אותו.
    ישנם אינדיבידואליסטים (נעזוב לרגע קט שהם שלא באמת מאמינים ב"אני") שרואים בעסק עצמאי
    [המשך העבדות באמצעים אחרים] … לא רק שהיא מכילה את העבודה הרגילה עם אנשים אלא גם צריך לרדוף,
    לתאמץ ולתחנף על מנת להשיגה. (אולי זה לא כולל כמה יוצאים מן כלל כמו כתיבת בלוג וכו….)

  6. אני מחזיק תיק עצמאי עוד מימי הלימודים באוניברסיטה (יותר זמן משאני רוצה להודות בו). בעוד שאני שותף להשקפה של הפוסס, יש לי מספר הערות:

    החלוקה של שכיר ועצמאי רק על פי ההגדרה של תלוש לעומת חשבונית כוללנית מדי
    1. יש מעסיקים שישמחו להעסיק עובד כנגד חשבונית במקום תלוש משכורת. יש כאלו שאוסרים על פעילות עיסקית נוספת מעבר לעבודה עבורם.
    2. לעצמאי יכולה להיות כמות של בוסים אגו מניאקים או רציונאלים וסבירים ככמות לקוחותיו
    3. בטחון תעסוקתי לא קיים. לא כשכיר ולא כעצמאי. יש לי לקוחות שעבדתי עבורם למעלה מ-10 שנים, הרבה מעבר למקומות שעבדתי עבורם כשכיר
    4. אין חובה להתנהל ישירות מול הרשויות, כמו שאין סיבה לסתמך רק על חשב(ת) השכר על המעסיק. יש יועצי מס ומנהלי חשבונות. במהל 20 השנים האחרונות מנהל החשבונות שלי החזיר לי לי את ההשקעה בו בהחזרי מס מספר מונים.
    5. חשב(ת) השכר של מקום עבודה לא מכסה את כל תחום ההתנהלות מול רשויות המס. רק את ההיבט של המשכורת. לשם הדוגמא, אם תרמת סכומים ניכרים של כסף (המוכרים במס) והשכרת דירה (החייבת במס), ההתחשבנות מול רשויות המס עליך.
    6. יש את הענין של חשיפה משפטית וכלכלית. שכיר אינו חשוף לתביעות או חובות של המעסיק.

    • הסעיף הזה שאוסר עבודה במקום נוסף או כל פעילות עסקית אחרת מלבד זו שקשורה במקום העבודה, הוא בכלל חוקי? האם סעיף כזה לא נוגד את חוק "חופש העיסוק"?

  7. מעולה! תודה!!!

  8. וואו לא ידעתי לגבי הקרן השתלמות מדהים!!

    רק 2 הערות / שאלות

    1. אחת לגבי חסכון בהוצאות, זה תלוי גם בהסכמת הבן/בת זוג בהנחה שיש בן/בת זוג אז זה לא תלוי רק בנו… לפעמים יש גורמים שאי אפשר להחליט להם 🙂
    2. לגבי הכרה בהוצאות האם אין סיכון שהעיריה תגיד שהחדר הוא עסק ולכן צריך לשלם ארנונה כמו עסק שזה הופך את זה למפלצתי?

    • 2. העיריה יכולה להגדיר שהחדר הספציפי בדירה הוא עסק ולהעלות את הארנונה באופן יחסי עבור חדר זה, אבל כמובן שאת ההוצאה ניתן לנכות באופן יחסי.

      • דיוק קל: ההכרה לצרכי מס ב25 אחוז מהוצאות בית המגורים היא סטנדרט. זאת למעט השכירות.הכרה בהוצאות השכירות היא בניגוד לחוזה השכירות המצוי ותפגע בבעל הנכס. ( מס שבח. עתידי)

        • הבהרה לגבי ניכוי הוצ' שכ"ד:
          כדי לנכות הוצ' שכ"ד יש לקבל אישור ניכוי במקור מבעל הנכס והסיכוי לכך הוא בערך אפס , למה ?
          הפטור על הכנסות מהשכרת דירה (עד כ-5,000 ש"ח חודשי) ממנו נהנה בעל הנכס חל על השכרה למטרת מגורים בלבד !
          אין פטור על השכרת דירה למטרה מעורבת (מגורים+עסק) ובמקרה כזה בעל הנכס יצטרך לשלם מס בשיעור מינימלי של 30% (אלה אם הוא מעל גיל 60) ולזה כנראה הוא לא יסכים.

    • אין סיכוי שהעיריה תגיד שהחדר הוא עסק. הכרת רשויות המס בכך שאם אתה עצמאי שאין לו משרד שכור ולפיכך הכרה בחלק מההוצאות היא עניין חשבונאי מול רשויות המס.

  9. מה לגבי הבעיתיות של ניהול עסק מחדר בדירה שכורה? המדינה לא תוכל לבוא לבעל הנכס בטענות ולשנות לו את הארנונה?

    • זו החלטה של העיריה, באופן עקרוני, ומחייבת גם הסכמה של בעל הדירה (רוב חוזי השכירות הם "למגורים בלבד" כי אחרת יש למשכיר בעיה עם מס שבח).

      • הפרשנות המקובלת של ״למגורים בלבד״ כוללת עסק של מקצוע חופשי שאינו מקבל קהל בחדר בבית. כלומר כל עוד לא מגיעים לקוחות הביתה וכל עוד מדובר על חדר ולא כל הדירה, אז אין שום השפעה משפטית או מיסויית לא לשוכר ולא למשכיר.

    • זה תחום טיפה אפור. בגדול לבעלי מקצועית חופשיים שאינם מקבלים קהל מותר לעבוד מהבית מבלי שזה ייחשב עסק לצורכי ארנונה וכך לא ישפיע על השוכר או המשכיר. יש על כך מאמרים מלומדים באינטרנט. למשל אם חדר בדירתך משמש כמרפאת שיניים – זה עסק לכל דבר, כולל ארנונה. אם חדר בדירתך משמש אותך לעיצוב והכנת תכשיטים שאתה מוכר באינטרנט – זה לא עסק מבחינת ארנונה.

  10. שלום לסולידית היקרה,
    מה לגבי הפקדה מעבר לאותה התקרה של 18,854ש"ח, נניח להפקיד סכום של 50,000 ש"ח, תחת דמי ניהול של 0.5% בקרן השתלמות עוקבת, או 0.7% בקרן אחרת.
    במקרה זה יחול מס רווחי הון על סכום של 31,146, כלומר קיבלנו "הנחה" על כשליש ממס רווחי ההון,ובנוסף, קיבלנו מסלול שלא מייצר ארועי מס, במעבר בין מסלולים.

    • לא הבנתי את החישוב. כל רווח שיצמח מהפקדה מעבר לתקרה המוטבת יהיה חייב במס רווח הון במעמד המשיכה.

      • שלום,
        הכוונה היא להשתמש בקרן ההשתלמות כאפיק השקעה מנוהל, כאשר חלקו היחסי 50000 פחות 18854 הוא ממוסה.

        • 18,854 זו תקרת ההפקדה המוטבת לשכירים… כדי להפקיד 50,000 בשנה (4,166 בחודש) לקרן השתלמות צריך משכורת של 41,666 ש"ח ברוטו…

          • תודה על ההתייחסות, אני אנסה לפרט. בתוך שכיר, המעסיק מפריש עד התקרה המותרת, יש לי בנוסף עסק קטן, שבו אני מפקיד כל שנה לקרן השתלמות עד לתקרה המותרת, עד כאן בדיוק לפי ההמלצות שלך. . ניתן לבצע הפקדות מעל התקרה לקרן ההשתלמות לעצמאיים, נניח 30,000 נוספים ובסך הכל 50,000ש"ח. לדעתך, האם מומלץ להשתמש בקרן ההשתלמות כתיק מנוהל עם דמי ניהול של 0.5%-0.7%.

          • הסולידית, את טועה במקרה הזה. אפשר להפקיד כל סכום העולה על רוחך בתור עצמאי ואז לדחות מס לאינסוף. כלומר, את יכולה להפקיד כמה מיליונים תחת קה"ש מבלי לשלם מס רווחי הון במכירה של ני"ע כלשהו. מס רווחי הון ישולם רק במעמד המשיכה. אם פלוני לא מושך לעולם, הוא לא ישלם מס לעולם. אין קשר בין הכנסה בפועל לבין סכום ההפקדה לקה"ש.
            אסף נתן הסביר זאת מעולה בלינק הבא:
            http://www.assafnathan.com/2013/01/%D7%90%D7%99%D7%9A-%D7%9C%D7%97%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%95%D7%9C%D7%A9%D7%9C%D7%9D-%D7%9E%D7%A1-%D7%9B%D7%9E%D7%95-%D7%91%D7%94%D7%95%D7%A0%D7%92-%D7%A7%D7%95%D7%A0/

  11. מדוע את נותנת דוגמאות לא ריאליות שמתאימות אולי ל- 10% מהאנשים או כאלה שעובדים בהייטק?
    "ברוך הוא שכיר המרוויח משכורת של 15,712 ₪". נו באמת.
    אולי תתחילי לתת דוגמאות שמתאימות לכלל האוכלוסייה ואפשר ליישם אותן בפועל, כלומר דיון לגבי עובד עם שכר חציוני של 5,500 שקל (לפי כלכליסט – http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3643499,00.html ).

    • ברוך לא באמת קיים. הוא ישות מומצאת. אבסטרקטית. שנועדה להמחיש דוגמה / נקודת קונקטרית. האם אתה מסוגל לחשוב במונחים כאלה?

      • הבנתי שזו דוגמא אבל מדוע אינך נותנת דוגמאות ריאליות שעוזרות לרוב האנשים, כלומר סביב השכר החציוני. מדוע את נותנת כדוגמא שכר כפול פי 2 כמעט מהשכר הממוצע.
        תסבירי איך אדם עם משכורת חציונית של 5,500 יכול לחסוך ולפרוש.

        • 1. ראשית, מכיוון שאני טוענת שיש דרכים להרוויח יותר מ-5,500 שקל בחודש. אחת מהן מתוארת במאמר הזה. אנשים שאינם מסוגלים להבין זאת לעולם לא יהיו מסוגלים לאמץ את התובנות בבלוג הזה
          2. שנית, מכיוון שהנתון הזה חסר משמעות לחלוטין למרות האובססיה התקשורתית-סוציאליסטית סביבו, היות שמה שמשנה באמת הוא שיעור החיסכון, לא גובה ההכנסה.

          • את לא עקבית.
            בעצמך אמרת,קשה יותר ללמד אדם להרוויח יותר.מאשר ללמד לחסוך יותר.
            בסעיף 1 יש גם נימת התנשאות שאני מרגישה. גם אדם שמרוויח אלף ש"ח ,יכול לאמץ את התובנות ולהבין את הבלוג.
            לעולם על תשפטי חוכמה של אנשים לפי הכסף שיש להם בכיס.זה הרבה יותר מורכב ממה שזה נראה..

  12. שאלת תם

    מדובר על 2 קרנות השתלמות נפרדות בכל מקרה, כשכיר וכעצמאי שמנוהלות (IRA) באופן נפרד לחלוטין, נכון?
    עוד שאלה, אם שכיר מתחיל עבודה חדשה ואין לו כלל קרן השתלמות, האם הוא יכול לבקש מהמעסיק לפתוח קרן השתלמות IRA כבר מההתחלה? מכיוון שחברות ההשקעה דורשות סכום מינימלי לפתיחת הקרן, האם אני יכול/צריך להפקיד את הסכום ההתחלתי מכספי הפרטי כדי לפתוח קרן השתלמות IRA?

    תודה לעונים.

    • כן, קרן השתלמות לשכירים היא "יצור" מעט שונה מקרן השתלמות לעצמאיים.
      עקרונית, קרן השתלמות לשכירים היא הטבה, והמעסיק לא חייב לפתוח לך כזו.
      תתקשה למצוא בית השקעות שיסכים לפתוח קרן השתלמות IRA עם 0 ש"ח. מצד שני אם כבר חסכת יותר מ-50,000 בקרן אצל מעסיק קודם ואתה עובר למעסיק חדש, הגיוני למסלול IRA לבקש מהמעסיק החדש שיפקיד לקרן זו.

      עריכה: למען הסר ספק, אינך יכול להפקיד באופן עצמאי לקרן השתלמות לשכירים.

  13. אני מאוד מעריכה את השקעתך למען הארת הציבור, אך התיאורים בהם את משתמשת שוב ושוב על מנת לתאר את מנת חלקם של העובדים השכירים משאירה טעם כל כך רע וחבל. הניחוחות המבחילים הנידפים מהמיקרוגל המשרדי כל יום ב-12:00? באמת? הרי גם אם כבר נפתחו עינינו ואם כבר הפנמנו עד כמה עמוק בחרא אנחנו נמצאים, השינוי הרי לא נעשה ברגע ויקח לנו עוד שנים ארוכות עד שנגיע למטרה. כרגע אין לנו ברירה אלא לסבול את הריחות המבחילים, שוב ושוב, יום יום, במשך שנים. אז למה לא לכבד קצת את אלה שעומלים קשה למען החופש שלהם ולמתן מעט את ההשתלחות בהם?

  14. עבדתי הרבה שנים כשכיר. נאלצתי לעבור לעבוד כעצמאי. אין ביטחון בכלום, אתה יכול להיות תלוי בלקוח משוגע בדיוק כפי שאתה תלוי בבוס משוגע, וכמו בבוס גם זה יכול להתחלף.

    עצמאים עובדים הרבה יותר שעות כדי להגיע למשכורת מספקת

    • גם אם זה נכון (ואני בטוחה שנחלוק על ההגדרה של "משכורת מספקת"), לא ניסיתי לטעון בשום מקום בפוסט ששכירים צריכים להתפטר מעבודתם ולהפוך לעצמאיים.

  15. "ניחוחות המבחילים הנידפים מהמיקרוגל המשרדי כל יום ב-12:00" חחח קלעת בומבה.

  16. בדרך כלל "תנאי העבדות" של מה שנקרא "עצמאיים" קשים וחמורים משל התנאים של העובד השכיר. באופן מעשי העצמאיים עובדים יותר שעות ומוטרדים יותר מדאגות.
    התועלת הנוצרת מקרן השתלמות נובעת מהיבטי המיסוי. והיא משמעותית למי שהכנסתו גבוהה. לגבי רוב הציבור התועלת הכלכלית מאפשרות לנכות הוצאות, אינה בעלת חשיבות אמיתית.
    חשוב לדעת שהחזקת עסק עצמאי בנוסף להיותך עובד שכיר פירושה שאתה "עובד שעות נוספות" ומקטין את הזמן הפנוי ואת חופש הפעולה וההחלטה לגביו. הכיוון צריך להיות הפוך, הקטנת צריכה והקטנת היקף שעות העבודה הנדרשים. העדפת שכירות בטוחה ונטולת דאגות יחסית, והתרחקות מ"עסק עצמאי" שפירושו כתישה וחבלה באיכות החיים והפנאי.,

    • תיקון קטן ליאיר: ניכוי המס כתוצאה מהפקדה לקרן השתלמות אכן תלוי בגובה השכר, ומשמעותי פחות למי שמרוויח מעט ונמצא במדרגת מס נמוכה. לעומת זאת, הפטור ממס על רווחים הוא אחיד לכולם, וכולם נהנים ממנו במידה שווה, ללא קשר להכנסתם.

    • לא מסכימה איתך בכלל יאיר. תלוי באופי של הבנאדם. אני למשל, לצערי, עדיין שכירה (ומתה, מתה כבר לפרוש כנפיים – אבל המעגל הזה, כפי שהיטיבו לתאר כאן בפוסט הוא אכן אכזרי וקשה ומשעבד). אבל- אני עובדת מאד קשה, עונה להודעות ולמיילים ולטלפונים גם כשאני חולה, גם כשאני בחופשה, גם בלילות.
      מה יוצא לי מזה? כלום. למה אני מתנהלת ככה? כי אני לא מסוגלת פשוט להיות מסוג העובדים שזורקים ז**, או מטייפ 2, אלה שדורכים על כולם בדרך למעלה ומשחקים את המשחק.
      אני אכפתית מדי. אני אחראית מדי. בהינתן התכונות האלה- נראה לי שפשוט לא משתלם לאחת כמוני להיות שכירה. חבל עלי. המעסיק שלי מרוויח את השירותיות והתגובתיות והסופר אחריות האלה. במקום שאני ארוויח מזה, הרבה הרבה מעבר ל-8000 ש"ח שאני עושה היום. זו עמדתי בכל אופן.
      מתפללת ליציאה מהירה מהגלגל.

  17. ממש מאיר עיניים, תודה דורין לא ידעתי זאת לגבי קרנות ההשתלמות ויכולת ניכוי מס עבור בלוג. פתחת לי המון אפשרויות כרגע, תודה

  18. השתכנעתי,

    איך עושים את זה?
    איך פותחים עסק עצמאי במקביל לעבודה כשכיר?

  19. העובדה שאתה יכול לבחור את בית הסוהר שלך לא הופכת אותך לחופשי!! את פשוט מעולה!! הכל נכון ומדוייק להפליא. תודה על ההשראה!

  20. האם גובה הפטור לקרן ההשתלמות הוא גם כגובה ההכנסות? כלומר לא נראה לי הגיוני שעסק שמכניס סכום של נניח 10,000 ש"ח בשנה יקבל פטור ממס מסכום של 18,000 ש"ח.

    • ובכן, אלה הוראות הדין. עצמאי יכול להפקיד מידי שנה את תקרת ההפקדה המוטבת ללא קשר לגובה שכרו ולהנות מפטור ממס רווחי הון.

      • אפשר לקבל הפנייה לסימוכין לטענה שעצמאי יכול להפקיד את מלוא התקרה ללא תלות בהכנסתו? למיטב הבנתי אפשר להפקיד רק עד 7%.

  21. שאלה לסולידית – אני שכיר ובעל קרן השתלמות. האם אני יכול לפתוח תיק במס הכנסה כעצמאי {בנוסף על היותי שכיר} ממש כפי שרשמת בבלוג , אבל לא לעבוד כעצמאי אלא רק כדי להגדיל את ההפרשות שלי לקרן ההשתלמות השכירה שלי {מתוך אפשרות שברצוני לחסוך יותר.. מעבר לגבולות ה 18,854ש"ח המותרים בשנה לפטור ממס.
    השאלה הנוספת היא אם אין לי כל הכנסה כעצמאי האם אני מחוייב על משהו מול מס הכנסה על זה שאני רשום גם כשכיר וגם כעצמאי?
    כלומר את הרישום כעצמאי אני מנצל רק כדי להגדיל את גובה ההפקדה השנתית המותרת הפטורה ממס לקרן ההשתלמות השכירה שלי.

    • אתה לא יכול להפריש לקרן השתלמות, אם אין לך הכנסות. אתה חייב הכנסות לצורך זה.

    • אתה יכול לא בטוח שזה חוקי

    • מחזיראור

      אני לא מומחה, אבל בן הזוג שלי קיבל שנה שעברה מכתב נזיפה על כך שהעסק שלו לא הכניס כלום..
      (פיספוס גדול.. עוד לא היינו מודעים לאפשרות של קרן השתלמות כפולה בזמנו)
      נתנו את זה לרואת חשבון שלנו ואין לי מושג מה נסגר עם זה.
      אולי באמת אתעדכן מולה.

  22. דודי מקרית אונו

    הבלוגים שלך מצוינים ! לצערי הבעיה המרכזית היא פסיכולוגית ולא שום דבר אחר !כבעל חברה שפתח אותה אחרי היותי שכיר מהנדס אני מאוד מבין את דברייך ואומר לך יישר כח

  23. שכיר ממוצע

    הי.. קראתי ובהחלט השכלתי.. יש הרבה שכל במה שאת כותבת. בכל זאת מס׳ נקודות שאשמח אם תחדדי

    1. מה התהליך או הדרך הנכונה לפתוח חברה שכזאת? אחלה רעיון לפוסט הבא שלך

    2. מה זה משנה מבחינת המעסיק אם לשלם לך כחשבונית או כשכיר? נגיד אותו ברוך שנתת כדוגמא, כיצד הפרשות המעסיק שונות?

    3. האם את ממליצה על שימוש באיש חשבונות שינהל עבורך את הדברים או שמא ההתעסקות עצמאי שווה את הטרחה

    4. מהי מדיניותך לגבי לקיחת הלוואה על חשבון קרן ההשתלמות והשקעתה במניות דיבידנד או אגח שהתשואה שלו גבוהה מגובה ההלוואה

    5. לא נגעת בנקודה שמקומות עבודה ברוב החוזים מכניסים סעיפים שאסור לעובד לבצע שום עבודה במקביל

    6. הריח של המיקרוגל מצחיק 🙂

    • 2. למעסיק זה מאוד משתלם: אם אתה מפוטר, הוא לא חייב לך שקל. אם אתה חולה – הוא לא חייב לשלם לך. הוא לא משלם עליך לביטוח לאומי ולעומת זאת אתה משלם הרבה יותר ממה ששילמו לך קודם ומקבל הרבה פחות. הוא לא צריך להפריש לך לפנסיה, לא לשלם לך דמי הבראה – כלום מכל אלה.
      לעובד-אין-האוס שווה בהרבה להיות שכיר מעצמאי. והכי שווה – להיות שכיר אין-האוס אצל מישהו, ועצמאי במקביל.

  24. מבדיקה שערכתי התקרה להפרדה לקרן השתלמות עבור שכיר שהוא עצמאי היא בערך 18500 לעומת שכיר שמקבל תקרה של 15700.כלומר שכיר שרוצה להגדיל את התקרה שלו בפתיחת עסק עצמאי יגדיל אותה בפחות מ3000 ש"ח בשנה… לא ניתן לשנות מכפל הטבות

    • מישהו יכול לאשר אם זה נכון? כי זה דיי סותר את הכתוב.
      מחיפושים באינטרנט זה באמת נראה ככה.

  25. היי
    תודה, זה מעניין מאוד, במיוחד תור מישהי שהיא כבר- גם שכירה וגם עצמאית (:
    אני רק שאלה:
    איך ההוצאות המוכרות כעצמאית אמורות לעזור לי להפחית את ההכנסה החייבת במס?
    הכוונה במעמד החזרי מס לשנה מסוימת אחרי הדו"ח השנתי?
    כמו כן- האם במסגרת קרן השתלמות, שאני מבינה שאפשר להכניס אליה כסף גם כעצמאית וגם כשכירה, אפשר להכניס סכומים אחרים- והם פשוט לא יהיו פטורים ממס, או שאי אפשר בכלל להכניס?
    האם באופן כללי כדאי לי לעשות דבר כזה, או לפזר את ההשקעות באמצעים אחרים, ואם כן אילו?
    תודה!

  26. פוסט מעולה כרגיל, אני שכיר שנמצא 100% משעות האור בעבודה ומכיר היטב את הריחות המבחילים מהמיקרו למזלי הבוס שלי בן אדם נחמד ולא פסיכופט. נניח שאני מעוניין להיות עצמאי אך ורק כדי לפתוח קרן השתלמות לעצמאים, האם אני יכול לפתוח עסק שיהיו לו אפס הכנסות במשך שנים ועדיין להפקיד כסף בקרן ההשתלמות?
    לא יבואו לעצור אותי?
    א. מס הכנסה
    ב. מע"מ
    ג. ביטוח לאומי
    ד. כל התשובות נכונות

    • תהיה חייב בדיווח כל הגורמים הללו. כעקרון, אם אתה מדווח לרשויות שאתה מתחיל בפעילות עסקית, כדאי שבאמת תתחיל בפעילות עסקית.

  27. מה היינו עושים בלעדיך דורין, המוכנות שלך לחלוק את הידע שצברת והשפעתו האסטרונומית על חייהם של אנשים, מעשה נדיר.

  28. תודה על הפוסט!
    בניגוד למה שאולי משתמע ממה שנכתב (אלא אם הבנתי לא נכון), ולאחר שביררתי את הנושא כמיטב יכולתי עם פקידי השומה ועם אחרים – לקרן ההשתלמות של העצמאי ניתן להפריש רק סכומים שהתקבלו מהעבודה כעצמאי ושדווחו ככאלה, ולא סכומים שהתקבלו מהעבודה כשכיר. כלומר לא ניתן לפתוח עסק עצמאי קטן במקביל לעבודה כשכיר, ולהפקיד אליו 18,854 שקלים בשנה שהרווחנו כשכירים (או בדרך אחרת), כדי ליהנות מהיתרונות של הפטור ממס.

    כלומר, לפתוח עסק כעצמאי זה נהדר אבל אם בניתם על זה כדרך לפתוח קרן השתלמות במקום זו שהמעסיק לא רוצה לתת – תשכחו מזה.

    • למען החידוד – כפי שלא ניתן להפקיד מהכנסות של עצמאי לקרן השתלמות לשכירים כך לא ניתן ההפך. מי שחושב לעקוף את הנושא – שייקח בחשבון שבסוף כל שנה (במקרה של עוסק פטור) או חודש (עוסק לא פטור) הוא מחויב לדווח על כמה שהרוויח וכמה מזה הופרש לקרן השתלמות/קופת גמל/חיסכון פנסיוני. על פי זה ממסים אתכם. אם הפקדתם לקרן סכום נוסף (שמטבע הדברים לא דווח ולא ניתן לדווח עליו כי הוא לא רווח של העסק) אזי לפי ידיעתי בעבירה על החוק.

      • אנצל את הבמה כדי לחדד שכל עצמאי יכול להפקיד עד 7% מתקרת ההפקדה המשוקללת (264,000 ש"ח עדכנית ל-2015) ולהנות מפטור מס רווח הון בגין הרווחים מהפקדתו.

        זאת אומרת שכל אדם עם תעודת עוסק יכול להפקיד עד מקסימום 18,480 ש"ח. נקודה. זה לא נוגד את החוק (למיטב ידיעתי הלא משפטית), ומצוין שחור על גבי לבן, למשל כאן ("ניתן לנצל את מלוא ההפקדה המוטבת ללא קשר להכנסה וגם אם היא נמוכה מהתקרה"), או כאן ("חשוב לזכור ! למרות שהכנסה שלך היא 200,000 שקלים, ניתן להפקיד לקרן ההשתלמות עד 18,480 שקלים וליהנות מפטור ממס רווחי הון במועד המשיכה.") ואפילו כאן ("עצמאי יכול להפקיד מידי שנה את תקרת ההפקדה ללא קשר לגובה שכרו ולהנות מפטור ממס רווחי הון").

        איפה יש קשר ישיר בין ההפקדה לבין גובה ההכנסה? בכל הנוגע לשיעור מההפקדה שיוכר כהוצאה בדו"ח למס הכנסה (ושניתן יהיה באמצעותו להקטין את ההכנסה החייבת).

        מס הכנסה מכיר בסכום שהופקד פחות 2.5% מההכנסה מהעסק, ועד תקרה 4.5% מההכנסות או 11,880 ש"ח.

        התוצאה היא שאפשר להפקיד עד 18,480 ש"ח בשנה בכל מצב, אך השיעור מההפקדה שיוכר למס יהיה שונה בין כל אדם ואדם, בהתאם לגובה הכנסתו. ראו לדוגמה כאן.

        ===
        כמובן שיש להדגיש שאני לא רואה חשבון או יועצת מס ואין כל דרך לוודא שאני באמת יודעת על מה אני מדברת ומשכך מחובתו של הקורא הנבון להתייעץ עם איש מקצוע לפני שיבצע כל פעולה.

        • הפסקה השלישית לפני האחרונה שלך מתייחסת להכנסות *מהעסק*. כמות ההכנסות מהעסק היא זו שקובעת כמה ניתן להפקיד ולקבל את הפטור האמור. לכן אם אני מרוויח כשכיר ומרוויח 3,000 שקלים בחודש ו-1,000 כעצמאי, לצורך העניין אותם 3,000 לא נחשבים. אם אפקיד יותר מזה, זה יהיה מעבר לתקרה ולא יהיה פטור ממס.

  29. שילוב של שכיר על עצמאי, גם לדעתי כעצמאית, הוא פתרון מצויין מהמון בחינות.

    המלצתי למי שרוצה לפרוש מוקדם, להשאר בצבא בקבע. מבחינה כלכלית הוא יוכל להנות מתנאים טובים, קביעות, ביטחון תעסוקתי, תואר על חשבון הצבא, ובגיל 45 לצאת לפנסיה מלווה במשכורת טובה, דירה שנקנתה בזול, רכב, מוצאי חשמל במחירי ריצפה הכל דרך 'חבר' וממומן במלואו על חשבון השוק הפרטי.

    לו הייתי צעירה יותר זה בדיוק מה שהייתי עושה.

    • אני מבינה מה ניסית לעשות כאן. קצת שקוף. על כל פנים, המנטליות הנהוגה בצבא הקבע עומדת בסתירה מוחלטת ל-90% מהערכים והעקרונות שאני מנסה לקדם בבלוג הזה, ובפרט שאנשי צבא אינם רשאים לפתוח עסק עצמאי במקביל לשירותם אלא באישור מפקד הזרוע וראש אכ"א.

      • עמוס מהמרכז

        למה צבא קבע עומד בסתירה מוחלטת ל 90% מהערכים והעקרונות שלך?
        עסק עצמאי אומנם אי אפשר לנהל וגם אסור לעבוד בעבודה נוספת, אבל בגיל 27, שזה בערך הגיל שהאדם הממוצע (ממוצע= אינו מציאה) מסיים תואר ומתחיל להתפרנס, כבר לאותו איש קבע יש הכנסה פסיבית מהון של חצי מיליון שקל שזה (לפי מפתח של 4% ) 20000 בשנה והוא לקראת סיום התואר ראשון ע"ח הצבא ובזמן הזה גם מקבל משכורת מהצבא.

        חוץ מזה עובדי מדינה מרוויחים יותר כי בעסק פרטי המעסיק מרוויח על העובדים. וכעובד מדינה אותו כסף נכנס לעובדים.
        ז"א משלמים לעובד רגיל במשק 6500 שקל והמעסיק מרוויח 10000 מתפוקתו(פריון) של העובד. עובד מדינה מקבל את ה 10000 ולכן משכורתו \גבוהה יותר.

        חוץ מזה סיון, מה שאמרת היה נכון לפני 20 שנה. היום 70% מהנגדים בקבע מפוטרים בגיל 30 בגלל פער בתקנים מובהקים ורק מי שבגדר עילוי נשאר.
        בקשר לקצינים אם ביצעת תפקיד ברמה בינונית אז נזרקים לתפקידי מטה וקשה לחזור מהם לתפקידי ליבה.
        אני לא התעמק בהבדלים, אבל בשורה התחתונה עושים תפקיד בין שנה לשנתיים ואם פעם אחת לא הצלחת אז אתה בדרך החוצה מהצבא בגל הפיטורין הקרוב.
        מדדי הצלחה בתפקיד יש 4::
        1. סוציומטרי- הערכת עמיתים.
        2. חוו"ד מפקד ישיר.
        3. חוות דעת מפקד יחידה.
        4.חוו"ד מנחה מקצועי.

        אם אפילו באחד מהם נכשלת באופן מיוחד- אתה מחוץ לתפקידי ליבה ותוך 2-5שנים כנראה גם מחוץ לצבא.
        הצבא זה אחד המקומות עם הכי פחות בטחון תעסוקתי כי גם הניסיון שם לא שווה הרבה.
        הסיבה העיקרית לעזיבת אנשים היא החוסר ביטחון תעסוקתי.

        • זה נושא מעניין לדיון, אבל בוא לא נפתח אותו בתגובה לפוסט הזה. בדיוק בשביל זה פתחתי את הפורום 🙂 לעצם העניין, ורק כדי להבהיר את כוונתי: ברמה הפיננסית — אין ספק שאדם חסכן המשרת בצה"ל יכול לחסוך סכום יפה מאוד. אבל כוונתי הייתה לרמה המנטאלית. הצבא מעצם הגדרתו שולל אינדיבידואליזם, חירות הפרט ואי קבלת מרות. הוא לא יכול שלא לשלול אותם כדי לתפקד.

    • לסיוון החושבת כי להיות בקבע זה ״ שיחוק ״ , כדאי שתדעי כי לצבא הקבע מחתימים את המעולים והמשובחים ביותר ועושים להם תכנית שירות רצינית. צהל לא קיים כברירת מחדל של סבבה עד גיל 45 ( אפילו שהמון אנשים חושבים כך )

  30. פוסט מעולה
    הייתי ממליץ לללמד את הפוסטים שלך ,המתאימים, לתלמידי תיכון –

  31. אבל לפתיחת תיק עצמאי יש עלויות נלוות.
    צריך לשלם לרו״ח. את הדיווחים החודשיים השוטפים אפשר לעשות לבד, אבל עריכת דו״ח שנתי שכל עצמאי מחוייב בו, עולה 1000-2000 שקל אצל רואה החשבון, שלא נדבר על דו״ח הצהרת הון שכל עצמאי נדרש לו פעם בכמה שנים.

    • הסכום השכיח עומד על 1,200 פלוס מעמ לעוסק פטור,
      כלומר – עד 77,000 שח לשנה, בערך.
      נראה לי די סביר להפריש 100 שח לחודש מתוך משכורת של כ 6,000 שח, לא?
      שלא לדבר על כך שבדרך כלל ממשכורת כזו רו"ח סביר יוציא אותך פטור מתשלום למס הכנסה.

      אבל מעבר לכך – אפשר גם למצוא ב 250 שח.
      כן, שנתי!

      ובטח כבר אפשר או שעוד מעט יהיה אפשר גם למלא את הדו"ח לבד,
      כמו באמריקה.

  32. יוני

  33. הנקודה עם קרנות ההשתלמות מדהימה, לא היה לי מושג לגביה. כדי להיות בטוח לגמרי שהבנתי נכון (sounds too good to be true):

    1. רמבו הוא שכיר, כל חודש מפריש מעסיקו את הסכום המקסימלי לקרן ההשתלמות של רמבו (שכמובן מנוהלת ב – IRA)
    2. במקביל, רמבו פותח עסק עצמאי לייצור קרמבואים, ופותח קרן השתלמות חדשה, לעצמאיים.
    3. במהלך השנה הוא מוכר שמונה קרמבואים לילדים בגן של ביתו, סה"כ הכנסה של 12 שקלים.
    4. בסופה של אותה שנה, הוא מפקיד 18480 שקלים (אותם הרוויח בעבודתו כשכיר) לקרו ההשתלמות החדשה שפתח – סה"כ השנה זו הפקיד לקרנות השתלמות מעל 33 אלף שקלים.

    פספסתי משהו?

    תודה!

    • למיטב הבנתי ובירוריי לא ניתן. בקרן ההשתלמות לעצמאים תוכל להפקיד רק סכומים שהרווחת מעבודתך כעצמאי.

  34. סימונה

    רגע, אנחנו פורשים כי אנחנו רוצים לעשות בזמן שלנו מה שאנחנו אוהבים. ולכן השאלה אם נהיה עצמאיים אינה שאלה כלכלית גרידה, אלא שאלה האם אנחנו מעדיפים את ריח המיקרו בעבודה על פני ריח המיקרו של הלקוחות. או שקלול של ההכנסות כעצמאי עם הסבל/הנאה שיגרם לנו, למול שקלול כזה כשכירים. כל אחד והשקלול שלו. כעצמאי אדם נדרש לנטוורקינג, לשלם פיזית על טעויות, להתמודד עם מגוון רב של אנשים, להעדיף את העסק על פני דברים אחרים. יש מי שזה מתאים לו, ויש מי שפחות.

  35. זיגדון פרוייד

    זה הפוסט השני הכי חשוב בבלוג הזה. לא תארתי לעצמי שאוכל להכפיל את כמות ההפקדות לקרן ההשתלמות שלי. זה מדהים. הסולידית, אני כנראה אהיה חייב לך בעוד 30 שנה המון כסף בזכות מה שהצלחת לחסוך לי ובזכות כל מה שלמדתי ממך על שוק ההון. את אמנם היית הבסיס החזק והטוב ללימודים שלי ואת השאר למדתי גם כאן אבל גם במקומות אחרים – אבל הגדולה שלך היא שהכנסת אותי לתחום. בגיל 37 אני מצטער רק על שלא הכרתי אותך לפני 10 שנים. כבלוגרית. עם המקלחות הקרות לא הייתי מסתדר. עכשיו שאני חושב על זה…. עם מקלחות בכלל אני לא מי יודע כמה מסתדר. טוב, זה כבר נושא לבלוגים ייעודיים אחרים.

  36. התיאורים שלך על כלא השכיר בתאגיד מאוד מדוייקים עבורי. אני מאותם אנשים שהשקיעו 4 שנים מחייהם כדי לקבל תואר בהצטיינות באוני' מובילה אך גילו שהתחום כלל לא מעניין אותם ואף מנוגד לאישיות שלהם. התגלגלתי ממישרה למישרה בחברות יוקרתיות כשבכל מחדרה סבלתי באופן שונה. גם כיום. ואני פוחדת לעזוב על אף המודעות לכך שהפחד מנהל את החלטתי. תודה על הפוסט המדוייק ומאיר העיניים.

  37. *כשבכל מישרה

  38. עצמאית

    תודה רבה על הפוסט!

    אני עצמאית כבר די הרבה שנים ולי זה מאוד מתאים, למרות שמרגישה די מקופחת אם אני או הילדים חולים, למשל….
    גם בתור עצמאית בחרתי לעבוד עם שני מקורות הכנסה שונים על מנת לשמור על מידה מסוימת של בטחון תעסוקתי.
    לדעתי, הדבר הכי חשוב הוא לעבוד במשהו שאתה נהנה ממנו ומתפתח בו ואז מן הסתם תהיה מספיק טוב כדי לשמר ביטחון תעסוקתי.
    לגבי הוצאות כעצמאי: כתבתי גם בפורום- אנשים בעלי עוסק פטור ומחזור מצומצם יכולים להסתדר בלי רואה חשבון גם במהלך השנה וגם בעת הפקת הדו"ח השנתי. במס הכנסה יש מועדים קבועים סמוך להגשת הדו"ח בו ניתן לקבל עזרה בהכנת הדו"ח: מגיעים אליהם עם כל הניירת הרלוונטית והם בעצם ממלאים בעצמם….
    במשך שנים ניהלתי בעצמי את ספרי החשבונות שלי, כאשר גם בעלי עבר להיות עצמאי ושנינו הפכנו לעוסקים מורשים, השעות שזה לקח לא השתלמו ועברנו ליועץ מס.

    • עצמאית, עוררת בי השראה.
      תודה! ❤

    • משתלם להיות עוסק מורשה, לא פטור.
      עוסק מורשה מקבל 18% הנחה על ההוצאות שלו בחודשים בהם היו לו הכנסות, גם אם לא הגיע בסופו של דבר למדרגת מס.

  39. תקרה להפרשות לעצמאי שהוא גם שכיר
    ישנה מגבלה על התשלומים לקרן השתלמות לעצמאי שיש לו גם הכנסה ממשכורת שבגינה מפריש
    מעבידו סכומים לקרן השתלמות.
    הסכומים שיותרו לניכוי לעצמאי כאמור, בגין תשלומיו לקרן השתלמות כעצמאי, ייקבעו בהתאם להכנסתו כעצמאי ]עד לתקרת ההכנסה הקובעת הקבועה בסעיף 17 )5א( – 259,000 ש"ח בשנת 2013[ בהפחתת המשכורת שבגינה הפריש לו מעבידו כספים לקרן השתלמות בשנת המס.
    )ראה סעיף 2)5( לתקנות מס הכנסה )ניכוי הוצאות מסויימות(, תשל"ב-1972(.

  40. מתוך אתר כלשהו לחיפוש עובדים שכירים – ראו מהן חלק מדרישות התפקיד: "… סבלנות ויכולת להתנהל באפקטיביות מול עמיתים, מנהלים, ספקים ולקוחות. תשוקה לעבודה קשה, מפרכת, תחת לחץ רב, כאשר ה"שגרה" היא בנויה בין השאר מרצף של אירועים לא מתוכננים שיש צורך להתמודד איתם במהירות וביעילות….." מפתה נכון? תשוקה לעבודה מפרכת. חזרנו לימי פרעה

    הפוסט מעולה. רק אם היה לי איזה רעיון מה לעשות עם עצמי בתור עצמאי (וגם לשכנע את אישתי לקחת סיכון היה עוזר)

    • זה מופיע לצערי בכל כך הרבה מודעות דרושים… דרושה נכונות לעבודה מאומצת! משרה מלאה פלוס שעות נוספות!
      בעעעעע

  41. מעולה !! העפת לי את הסכך גם בחדות וגם ברעיון עצמו , בחזרה לשולחן השירטוטים ..

  42. כמה טיפים משמעותיים לאלו שרוצים לעשות את הצעד:
    1. אפשר גם וגם. זה דורש קורבנות מסוימים מבחינת זמן פנוי, בוודאי שבהתחלה. אז תראו פחות טלוויזיה. זה בהחלט אפשרי.
    2. אם אתם נרתעים מההתעסקות החשבונאית, אפשר לעבוד לפחות בהתחלה, דרך חברות נוסח 'עצמאי שכיר' ודומותיה שלוקחות 5 אחוזים מההכנסות ומעבירות לכם תלוש נוסף. כל מה שצריך לעשות זה תיאום מס (דרך האינטרנט) וזה הכל! פשוט ביותר עם התעסקות מינימלית.
    3. גם אם אתם אוהבים את הנוחות כשכיר (כמוני) וגם אוהבים את העבודה שלכם (כמוני) אין שום מניעה לעבוד גם כעצמאי – זה גם מחזק את הבטחון העצמי, גם מהנה וכיפי וגם שומר עליכם רלוונטיים.
    4. אני מאוד ממליץ על 'גם וגם', בטח שבהתחלה ובטח במקצועות שמאפשרים את זה. אחרי זה אפשר לעשות את הצעד לעצמאי במאה אחוז או שלא, אבל לקבל הכנסה נוספת.

  43. אני חושש שיש לך טעות בסיסית.
    העובדה שניתן "להנות" מפטור מס רווחי הון על קרן במעמד עצמאי ועל קרן במעמד שכיר היא פונקציה של בעיה תפעולית בלבד של הקרנות, למרות שהחוק קובע תקרה אחת לפטור ממס רווחי הון לשתי הקרנות ביחד.
    בפועל, מה שקורה במצבים אלו, זה שבהצהרת ההון הראשונה שהעצמאי ימלא, ובו ידווח על משיכה שבוצעה מקרן ההשתלמות במעמד עצמאי, מס הכנסה ידרוש את מס רווח ההון שלא שולם.
    חבל שאת מטעה את הקוראים. מומלץ להתייעץ עם פקיד שומה לפני שאת נותנת עצות מסוג זה

  44. יש כאן 3 נקודות שונות

    ראשית, עצמאי הוא לא פחות עבד מהשכיר. אולי לשכיר יש בוס פסיכופאט, אבל לעצמאי יש לקוחות כאלו (ויותר מאחד…), השכיר יש לו זכויות מסויימות (למשל: חופש או מחלה) לשעצמאי אין. ואם העצמאי משועבד ל"מירוץ הצריכה" כמו השכיר, הוא לא פחות עבד ממנו מאחר ותמיד יהיה מוטרד מהיכן ישלם את חשבונות החודש הבא.

    שנית, השכיר לא כל- כך בטוח כפי שהיה בעבר. מושג הקביעות כמעט חלף מן העולם וכיום מעבידים "נפטרים" מעובדים הרבה יותר בקלות מאשר בעבר. העולם מלא באנשים בני 40-50 שאולי הם בשיא יכולתם המקצועית, אבל פוטרו כי הם יקרים (כמעט ולא ניתן להוריד שכר בישראל) ולכן מוחלפים בצעירים רעבים- לאנשים אלו כמעט ואין סיכוי למצוא עבודה.

    אחרון חביב, את צודקת לחלוטין בכך שעצמאות הנה תהליך חינוכי שמלמד אנשים (ואפשר במקביל לעבודה כשכיר) לקבל אחריות על חייהם והחלטותיהם. אם הם ינהגו בחוסר אחריות, הבנק/ רשויות המס כבר יקראו אותם לסדר והלקח בדרך כלל נלמד ומופנם…

    באשר לנקודות הטכניות (שהן, כמובן, בעלות חשיבות משנית), בהיותי רואה חשבון, אני מעדיף שלא להגיב.

    נ.ב.
    בקשר לסגנון, למרות שגם אני לא אוהב אותו, הוא חלק מהן של הבלוג ושל הכותבת המתנסחת כמו שהיא חושבת- מהלב….

    • אופס…. מהן = מהחן

    • ל-12 יום חופש בשנה אתה קורא "זכויות"? …
      עדיף להיות עצמאי וליהנות עם לפחות פי 2 מכך. במידה ואתה אחראי מספיק ויודע לנהל עסק גם מרחוק, יודע לשמר לקוחות ולא קופא על השמרים.
      רוב רובם של העצמאים שאני מכירה יוצאים לחופש מתי שהם רוצים בלי מגבלות ובלי בוס שמעקם פרצוף כי הוא וורקוהוליק רווק חסר חיים שהתחתן עם העבודה.
      אין ספק – כמה שיש בשכירות יתרונות (ואני לא מתכחשת לזה שהם משמעותיים)- החופש, החירות האמיתית,הם רק בעצמאות.

  45. דורין פוסט טוב מאוד,
    בתור מי שעובד בהייטק כבר מספר רב של שנים ובעל כמה עסקים עצמיים מאחורי יש לי כמה הערות:
    1) זה בהחלט אפשרי לשלב בין השכיר לעצמאי אבל דורש לא מעט הקרבה. למשל לפני שנתיים היה לי עסק שפתאום התפתח למימדים שלא דמיינתי אז כל יום מסיימים עבודה בתור שכיר וצריך לעבוד לתוך הלילה. זה פוגע במשפחה וביחסים ולכן החלטתי לוותר באיזה שהוא שלב על העסק למרות שהוא הניב הכנסה מאוד גבוהה
    2) זה מאוד מתסכל שצריך לשלם מס הכנסה וביטוח לאומי בסדרי גודל של 50 אחוז.
    3) על אף שבעבודה הראשית לא חייבים לדווח על עסק עם זה יוודע זה בגדר הפרת חוזה.
    4) מניסיון העסק חייב להיות בתחום שממש אבל ממש אוהבים. שהעבודה הנוספת לא תהיה לעול אלה למשהו שמחכים לו הכליון עיניים.

  46. פוסט מעולה אבל עלינו לזכור שרבים מהשכירים נמצאים בעשירון העליון או קרוב אליו ונהנים מחסינות תעסוקתית כגון רבבות אנשי קבע ומשהב״ט, השלטון המקומי, חברות ממשלתיות, המגזר הציבורי, מוסדות פרה ממשלתיים כמו קופות חולים. על פי רב, עובדים אלו המהווים נתח משמעותי מציבור השכירים לא סובלים מריחות המיקרוגל והם נהנים מסבסוד כמעט מלא של חייהם (אנשי קבע). אין פלא שאין כמעט אף איש קבע (הכוונה ל 90% מהם שאינם לוחמים) מעל גיל 27 שיפרוש מיוזמתו שהרי רס״ן, בדרך כלל בן 27-38, בעל תואר ראשון, ישתכר בין 14-17 נטו ויקבל רכב ללא תשלום או זקיפת שווי, רואה באופק את יציאתו לגמלאות ( גיל 43-48) ובשכלול של פיצויי הפרישה והפנסיה מדובר בשכר דימיוני של עשרות אלפי ש״ח בחודש. אין ולא יכולה להיות לו שום סיבה לפתוח תיק עצמאי. המעגל הזה של ציבור שכירים חסיני פיטורין (כמעט) שנהנים מתופינים תעסוקתיים ומהיעדר חרדה קיומית הוא עצום והפוסט הזה לא נוגע אליו.

  47. ברלינאית,

    אני מקווה שהרופאה ( המעולה ! ) שלי לא קוראת את הבלוג שלך…
    שלשום הייתי אצלה בביקור ובעלה התקשר שלוש פעמים במהלך הבדיקה שלנו.. והיא שיתפה אותי שהוא פשוט מציק לה שוב ושוב בטלפונים כדי לשכנע אותה לפתוח קליניקה פרטית ולהתפטר מעבודתה בקופ"ח…
    היא אמרה שהיא מתה על העבודה שלה, שמה שמשאיר אותה בעבודה כרגע זה הצוות מסביבה.. והאווירה במשרד.. אני מודה שיצאתי מודאגת כי ברור שצוות נהדר ועבודה שהיא אוהבת יהיו גם בקליניקה הפרטית שתפתח..
    .אין שם מיקרוגל כך שאולי זה מסביר את ההתעקשות שלה להישאר..
    לגבי סגנון הכתיבה- את נחרצת כרגיל .. בחלק מהפוסטים זה בדיוק הדבר שגורם להם להיות כל כך אפקטיביים ומשני תודעה.. בפוסט הזה לטעמי זה פוגע בכוח של הטיעונים שאת מביאה.
    הרי ברור שלא כל השכירים הם עבדים וכל מי שפותח עסק הוא אינדיווידואל שיוצא לחופשי..
    לדעתי המפתח הוא לזהות מתי לאינטרס האישי שלך \ לצרכים שלך יש יותר סיכוי לקבל מענה בעבודה כשכיר ומתי כעצמאי.
    בניגוד אליך ( נדמה לי ) הרבה החלטות שקיבלתי לגבי עבודה היו כביכול אינטואיטיביות.. ולא לגמרי רציונליות .. רק כיום במבט לאחור אני מזהה דפוס שאולי כן דומה למה שאת כותבת עליו..
    הייתה לי פעם הצעת עבודה חלומית.. לעשות מה שאני אוהבת , שכר גבוה לצאת עם פנסיה שמנה בגיל 45.. וכו.. עברתי סדרת ראיונות ובדיקות.. והיה כפסע ביני ובין התחלת העבודה.. ואז בסיומו של אחד מהתהליכים עמדתי ליד מכונת גריסת המסמכים ומישהו מהארגון העיר איזו הערה לגבי אופן הגריסה בטון לא נעים… ובנימה פיקודית.. . לא הכרתי אותו ..והוא לא אותי.. ובכל זאת בניגוד לכל רציונל פשוט נכנסתי בו.. שלוש דקות אחר כך נכנסתי לראיון.. ומי המראיין?….
    ד.א. בכל זאת קיבלו אותי.. וסרבתי..אז בלי להבין למה..
    בדיעבד אני יכולה להגיד שהיה לי חשוב ( והצלחתי ) להיות שכירה.. בארגון , בעבודה שאני אוהבת לעשות.. אבל שקריטי לא פחות הוא
    1. שלא יהיו לי בוסים שנמצאים בפוזיציה של להגיד לי מה לעשות.. ( הם יכולים להציע.. ולי יש בחירה.. )
    2. שתהיה לי שליטה על הזמן \ היקף העבודה
    3. מינימום של כל המינגלינג\ פוליטיקה\ חופשון גיבושון נופשון…

    לא מתאים לי להיות עצמאית… אני רואה עצמאים מסביבי.. רבים מהם עובדים כמו חמורים.. לא תמיד בדיוק במה שחלמו עליו… הם פשוט פתחו עסק.. ( להדפסת פליירים\ פיצריה\ שיפוצניקים \ רפואה משלימה \ אומנויות לחימה רודפים אחרי לקוחות כמו משוגעים.. לפעמים מתחנפים אליהם .. נטרפים מהביורוקרטיה או משלמים הרבה כסף לאנשי מקצוע רואי חשבון עורכי דיו.. שיפטרו אותם מהצרה הזו…)
    ההבחנה אינה בין עצמאים לשכירים אלא בין אנשים שמצליחים לשמור ולטפח את האוטונומיה ( הרגשית והכלכלית ) שלהם באופן שמתאים להשקפת עולמם ולאישיות שלהם.ובין אלה שלא.

    • הפסקה האחרונה, זהב!!!

      • I second that motion ,
        ich bin a berliner!

        ובקשה חצופה לסולידית : נו , מתי יהיה כבר איזה פוסט על סטואית,סנקה ומהמדיטציות של מרקוס אורליוס? אפילו לי כבר נמאס מפוסטים על כסף-כסף כל הזמן.
        נראה לי שכבר את יכולה לכתוב על מה שאת רוצה ואין סכנה שהקוראים יעזבו בשל איזה פוסט קטן בנושאי פילוסופיה.

  48. רציתי לדעת האם התקרה השנתית הזו של 18500ש"ח להפקדה לקרה"ש כוללת גם את ההפקדות לקופות הגמל של שכירים? כלומר יש לשכירים גם קרה"ש וגם קופות גמל שכירות כך שהאם התקרה הזו של 18500 היא רק לגבי ההפקדה לקרה"ש או שזה הסכום המקסימאלי שכולל גם הפקדה לקרה"ש וגם לקופות הגמל.
    תודה.

    • לא, אין קשר בין הפקדה לקרן השתלמות להפקדה לקופת הגמל 🙂

      • עמוס מהמרכז

        אני יודע מה זה פנסיה ומה זה קרן השתלמות ואת חוקי המס בהם (בעקבות הבלוג)
        מה זה קופת גמל? ומה ההבדל בינה לבין פנסיה?

  49. אני עוד לא יודע איפה זה עומד פה בויכוחים, האם מותר או אסור להפקיד ככפול או רק חלקית…
    בכל מקרה, שיתחילו השכירים להפקיד ל-קןפת גמל על השכר הלא מבוטח.
    במקרה שלי מדובר ב-150 שח בחודש נוספים להפקדה, 50 שח החזר מס שיופקדו שנה הבאה (גלגל בנוסף לריבית דריבית), קופת גמל עוקבת על S&P500 של IBI.
    אחרי זה שיגיעו לדבר על הפקדה מקסימלית נוספת לקרן השתלמות כעצמאי.

  50. גלילאו

    הפוסטים שלך מדהימים בעיני..
    כתובים נהדר, מעבירים את המסר, גורמים למחשבה וגם נותנים תחושה שאתה לא לבד בפנטזיה שלך..
    זה באמת לא הכסף כמו העצמאות..
    אני שכיר ומרוויח מצוין אבל מרגיש קצת בכלוב של זהב…מנסה לחסוך הרבה אך עדיין תלוי במעסיק שלי ועוד לא קרוב לעצמאות כלכלית (למרות שהתקדמתי יפה בשנים האחרונות).
    מנסה לחשוב האם אפשר להיות באמת גם עצמאי תוך כדי, האם יש משהו שאני יכול לעשות..
    תודה על הרעיונות והנושאים..
    חופר על זה לאשתי..שכבר אומרת..לא עוד פעם הסולידית…ומצד שני אומרת לי אני על חניונים לא משלמת..תעשה עוד סיבוב..(יכול להיות שהיא סולידית בעצמה?:-))

  51. סימונה

    יש בפוסט הזה נקודה מעוררת מחשבה.
    האדם שפרש ואינו רץ בגלגל העכברים, נדרש יום בהיר אחד לספק לעצמו תכלית ומשמעות.
    אפשר לעשות את זה כעצמאי, אבל נראה לי שיש עוד הרבה אפשרויות.
    חלק מהעצמאים אולי רק החליפו גלגלת אחת באחרת.
    האתגר לספק לעצמך תכלית שמתאימה לך הוא מאד משמעותי.
    יש אנשים שהתכלית ברורה להם, ויש כאלה שצריכים להתנסות בדברים רבים כדי למצוא אותה, בעודם נזהרים לא ליפול לגלגלת חדשה.
    בעיני, לו שמנו את העניין הכלכלי בצד באמצעות הקטנת הצריכה, האתגר הוא בסיפוק המשמעות.
    ותשובת העצמאי היא רק אפשרות אחת, לא בהכרח המוצלחת ביותר.

    • "חלק מהעצמאים אולי רק החליפו גלגלת אחת באחרת" – כל כך כל כך נכון.
      במיוחד שכעצמאי צריך לעבוד יותר שעות בשביל אותה משכורת כעצמאי.

  52. אני אוהב יותר את הפוסטים שדנים בהשקעות…
    לגופו של עניין: ברור לכולם, כולל לך שהקצנת מאד בהצגת הדברים. אבל יש לדעתי 2 נקודות שפספסת בגדול:
    1. יש יתרון לעבוד בחברה. חברה לפעמים היא אחת מני מספר בודד של חברות שחשופות לתחום מסויים. מי שעובד בגוגל או בסאמסונג נחשף לדברים במסגרת עבודתו, שלא יגיע אליהם לעולם כעצמאי.
    2. הרבה פעמים עצמאיים הם עבדים גדולים. הרבה יותר מהשכירים. הדוגמא הכי טובה לזה (אך יש הרבה אחרים): רופאים פרטיים מצליחים. הם עצמאיים, אך הם לא יכולים להגיד ״אני מטפל רק ב 3 מטופלים בשבוע״. זה גורם להם לעבוד קשה, להרוויח הרבה, בעבודה שהם לא באמת רוצים לעסוק בה כל כך הרבה שעות. אני חושב שהייתי מעדיף לעבוד בגוגל ו״לוותר על החופש שלי״, מאשר ליהיות רופא פרטי עצמאי ומצליח. גילוי נאות: אני לא עובד בגוגל ואני לא רופא. את הרופא אפשר להחליף גם בעורך דין פרטי מצליח.
    ״עצמאי״ זה רחוק מאד מ״חופשי״.

    • אני לא מציעה לשכירים להפוך לעצמאיים. אני מציעה לשכירים ליצור מקור הכנסה נוסף לפני שיפרשו משוק העבודה וזאת על ידי הפיכת התחביב שלהם לעסק רווחי. פתיחת עסק עצמאי היא דרך לעשות זאת.

  53. רפי, שכונת התקווה

    אני קורא כאן לא מעט, לטעמי אחד הבלוגים המעניינים ופותחי חשיבה שיש כאן בשנים האחרונות.
    הערה קטנה לגבי הכמיהה לעצמאות. להערכתי העסק שיש לדורין בראש דומה לבלוג הזה ולהרחבות אפשריות שלו. המאפיין עסק כזה:
    א. אין לקוחות דורשים ורושפים באמת – חיכוך מינימלי
    ב. יש שליטה מקסימלית בזמן ובמשך ההשקעה.
    ג. יש אלמנט של הכנסה פאסיבית – גם אם תדירות הכתיבה תרד יישאר משהו שיגיעו אליו דרך מנועי חיפוש וכיוצ״ב. כלומר מתקיים באיזה אופן גם אם לא ״עובדים״ לתקופה או באינטנסיביות
    ד. כיף צרוף לבעל העסק. אין באמת 80-20 של אוהב-צריך.

    בעסקים ״רגילים״ יש לקוחות דורשים לעיתים חלקם צרחניים וקשים. העבודה לעיתים לא נגמרת ומתערבת מאד עם החיים האישיים 24/7. לא עבדת לא הרווחת ולאט לאט עם התכווננות העסק מגלים שהוא רחוק מהאידאה הכי יפית שדימיינת לעצמך.

    העניין הוא שעסקים רווחיים כמו פרו-בלוגינג יש מעטים, בטח אם הם עם הפנים לאוכלוסיה העברית בארץ בלבד.
    מי שמתעניין יכול לקרוא את הספר 4 שעות עבודה בשבוע. בקריאה ראשונית הכותב מצטייר כהזוי ופעור אבל יש בקיצוניות של הכתיבה שלו משהו מעורר.

    • אז בדיוק בספר "4 שעות עבודה בשבוע" שהזכרת בסוף, נדונה הנקודה של למה לקוחות צרחניים וקשים הם ממש לא הדרך להגיע אל המנוחה והנחלה.
      בכלל, בלי קשר לאם אתה עצמאי או שכיר – יש ענין של האם משהו הוא "משתלם" מבחינה אנרגטית, והמון אנשים לא שואלים את עצמם את השאלה הזו. וחבל.
      יש, מן הסתם, דרכים אחרות להצליח, שאינן עוברות דרך לקוחות צרחניים וקשים, כמו שיש גם דרכים להיות שכיר לא תחת בוסים פלצניים ואגו-מניאקים.
      זה לא שחור ולבן.

  54. תרומתי הצנועה לדיון, על סמך 30 שנותי בשוק העבודה.

    * מי שעובד כשכיר בחברות פרטיות הפועלות בשווקים תחרותיים (וזה כולל חברות מדוגמת סמסונג וגגול – תשאלו את עובדי נוקיה ויבמ) חייב לקחת בחשבון ששיא ההשתכרות שלו הוא לקראת גיל 40-45 ואח"כ מתחילה נפילה כואבת. סביר להניח שבגיל 55 תיהיו ללא עבודה. אני מכיר רבים וטובים שהרוויחו משכורות מעולות בעבר וכיום הם חיים בצמצום ובקושי. חייבים לקחת את זה בחשבון, לחסוך אגרסיבית בשנים הטובות ולחיות ברמת חיים שלוקחת בחשבון אפס הכנסות בשלב מסויים.

    * מי שעובד כעצמאי (ועושה עבודה טובה), נהנה על פי רוב מגרף עולה של הכנסות. כמובן שהכל תלוי בביצועים ובהגדלה לאורך זמן של בסיס הלקוחות. חבריי בעלי המקצועות החופשיים (עו"ד, פסיכולוגים, רואי חשבון וכדומה) שסבלו קושי וצמצום בתחילת דרכם כעצמאיים נהנים כיום בגלאיים מתקדמים מחיים נוחים יחסית. הם יכולים להרשות לעצמם לבחור את לקוחותיהם, ואת קצב העבודה. אבל זה תהליך ארוך וסזיפי שלוקח כ 15 שנה.

    * המסלול השלישי הוא מסלול השכירים במגזר הציבורי/ הממשלתי. כאן ישנה יציבות, ביטחון תעסוקתי יחסי, וגרף עולה של רמת ההכנסה. הבעיה כמובן היא ההתשה והשיגרה. מתאים למי שיכול לראות את עצמו עושה במשך 35 שנים בערך את אותו הדבר.

    מה שאני מאמץ מהפוסט הזה הוא את השורה התחתונה: חישבו כעצמאים, פעלו כעצמאים, בנו כישורים של עצמאיים גם אם אתם עובדים כיום כשכירים והכל נראה וורוד וטוב.

    • כל הרעיון של הבלוג הזה הוא איך להימנע מ-30 שנה בשוק העבודה.
      אם מאמצים את הרעיונות העיקריים בבלוג בגיל 20-30 אז אין שום סיבה לחשוב על "גיל 55 בלי עבודה" או "תהליך ארוך וסזיפי שלוקח כ 15 שנה" – כל זה לא רלוונטי.

      • מטרת קריאת הבלוג מוגדרת על ידי קוראיו (איש איש ומטרתו). אני לא מגדיר את המושג "חופש" כפרישה מעבודה אלא כאפשרות בחירה. פעם עבדתי כי ההיתי חייב, היום אני עובד כי אני נהנה ממה שאני עושה.
        ומכיוון שיש לי ילדים, אשמח כבונוס לאפשר להם אפשרויות בחירה שלא היו לי.

  55. הדברים שכתבת לגבי "הנוחות" של האדם כשכיר, נכונים וברורים לי כשמש עוד כשהייתי בן 13 בשנות התשעים, כששאלתי את עצמי מדוע אנשים מתרוצצים מהבוקר ועד הערב כל יום, כל היום, לעבודתם, ומבזבזים את זמנם עבור אחרים.
    שאלתי את עצמי כבר אז, האם אלו חיים? האם זה מה שמצפה לי? האם אני רוצה זאת?
    מאז ועד היום, תשובתי הייתה ועודנה – לא!

    פרופ' נודע (מהתחום הכלכלי) השתמש פעם במשל הלמינג (Lemming) בקשר להתנהגות האדם (אנני יודע כיצד חיה זו נקראת בעברית, אבל זו חיה הדומה לעכברוש), בפרט בקשר למשפט הבא:
    They must know something I don't

    לפני כמה עשורים היה תיעוד שהלמינגים מבצעים לכאורה* התאבדות המונית, בכך שהם היו דוהרים בריצה מהצוק ונופלים מטה ומתים, אולם לא הצליחו להסביר מדוע הם היו מתנהגים כך. הייתה סברה שאולי הם מונהגים ע"י הלמינג הראשון ופשוט מבצעים את אותה הקפיצה ההתאבדותית. במקרה זה עולה השאלה אם הלמינג הראשון מתאבד, אז סביר שהלמינג השני גם יתאבד כי נניח שהוא לא הספיק לעצור ולהבין את ההשלכות של הקפיצה, לחלופין אולי הוא לא הספיק לראות שהוא למעשה דוהר מקצה הצוק. כך גם הלמינג השלישי והרביעי וכו'.
    אבל מה עם הלמינג האחרון? האם הוא לא מצליח לראות ולהבין מה כל השאר עושים?!

    הפרופ' טען שעלתה הסברה שהלמינג פשוט אומר לעצמו They must know something I don't ולכן כדאי לי לנהוג כפי שהם נוהגים – ולקפוץ.

    מאז ועד היום התנהגות של הלמינג נחשבת כהתנהגות המונית שמזיקה לאינדיבידואל, כשאחרון מתרץ את התנהגותו בטענה They must know something I don't, או בניסוח לפי "השפה הישראלית": "מה, כולם עושים את זה, אז אני לא אעשה??"

    *לימים התברר שהלמינגים אינם מתאבדים אלא זה חלק מהתנהגותם במהלך ההגירה שלהם כי הם קופצים לים… אבל המשמעות של ההתנהגות כלמינג "תפשה" ועדיין קיימת.

    דורין, הדבר נכון גם במשטרים טוטליטריים. כיצד ייתכן שהצפון קוריאנים אינם מתמרדים נגד מנהיגם המביא אותם לחרפת רעב (ועבדות)? כיצד ייתכן שהיהודים לא התמרדו במחנות ההשמדה הלוא הם היו רבים יותר מהשומרים בכל מחנה (אם כי היו מקרים ספציפיים של מרד)? כיצד ייתכן שרודני מדינות ערב שולטים בנתיניהם והם מסכימים לכך?
    יש לא מעט תשובות לכך, אחת מהן היא: כי האנשים רגילים לזה. האדם הוא מכונה נפלאה של הסתגלות, בפרט כאשר משאירים אותו בור ונבער+חשש מפגיעה פיזית+הפחדה דתית וכו'.

    האנשים מוכנים להיות שכירים, כי הם רגילים, כך הוריהם היו וכך "צריך להתנהג".

    אישית, כמעט שאין דבר השנוא עלי יותר מאשר המשפט: "ככה כולם עושים". להשתמש בשכל ואם צריך ללכת נגד הזרם – כי לא ממש משנה לי מה אחרים חושבים – הם credo שלי.

    _____________________________________________________
    אגב, אני מוצא פעמים רבות שמשנתך ממש משיקה למשנה הסטואית.

    • תגובה נהדרת. אני חושבת שיש כאן מידה רבה של פחד מחופש. ממי שמבלה את רוב ימיו במבוך מוסדי (טרום חובה->גן חובה->יסודי->חטיבה->תיכון->צבא->אוניברסיטה->קריירה->פרישה->מוות) טבעי לצפות שיפתח פחד מכל מציאות אחרת.

      לשאלתך — אני מזהה עצמי כסטואית. מושפעת עמוקות ממכתבי סנקה ומהמדיטציות של מרקוס אורליוס (אולי הדבר הקרוב ביותר שיש לי לתנ"ך).

      • מותר בתור אמא של אלעד, שנמצא על סף המעבר בין שלב 1 לשלב 2 בתרשים הזרימה,
        להזמין פוסט על / עם אופציה לתרשים הזרימה?
        תודה מראש (:

      • אם כך, הרשי לי להכיר לך, אם אינך מכירה, פואמה שאני מחשיב אותה כסטואית ממש.
        הפואמה הזו היא בין הפואמות היפות ביותר (לדעתי) שנכתבו אי פעם בשפה האנגלית.

        "If—" by Rudyard Kipling

        מרקוס אורליוס היה, כידוע, סטואי – ונחשב אחד הקיסרים הטובים ביותר שהיו לרומא (בסרט גלדיאטור הוא האבא של קומודוס הסדיסט), בימים אלו ממש אני קורא את ספרו: The Emperor's Handbook 🙂

        • מה חבל לאימפריה הרומית שמרקוס אורליוס שהאמין שהאדם אינו מונע מדחפים רגעיים
          מינה דווקא את בנו הפיסוכפט ליורשו , שנחשב לאחד הקיסרים הגרועים ,ולא שמר על המסורת של הקיסרים האנטונינים הטובים שמינו בן מאומץ(ברומא היה נהוג גם לבחור בנים מאומצים בוגרים (גנרלים מוצלחים למשל)) ומתאים לתפקיד.
          בניתוח פסיכולוגי דרך הרשת של 1850 שנה לאחור אני מסיק שההשתוקקות של מרקוס אורליוס לא להשתוקק קצת הכניסה אותו לבלבלה. ייתכן איפה, שאם היה דווקא מנסה להשתוקק , היה משלים עם העניין, לא מפתח נקודה עיוורת ולא ממנה את בנו.

    • נמלולים –
      http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%9E%D7%9C%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D

      מעבר לכך התגובה שלך החל מ-"הדבר נכון גם במשטרים טוטליטריים" כל כך מזעזעת ומעידה על חשיבה צרה וחד מימדית, שאפילו אין לי כוח להרחיב ולהסביר לך מדוע.

  56. יש פה הרבה תגובות שמחמיצות את הפואנטה… אני אגיב באופן כללי:
    1. "הרבה עצמאיים הם עבדים" – אוקיי, אז מה?.זה אומר שאם קורא כאן בבלוג יפתח עסק אז הוא יהיה עבד? הכל תלוי בהלך הרוח שלך ומה המטרות שאתה מעוניין להשיג כשאתה פותח עסק. רוב המלחמות מוכרעות עוד לפני שהן התחילו. תכנן עסק בצורה שמאפשרת לך להרוויח מספיק ולעבוד בו שעתיים ביום – ויש סיכוי לא רע שכך יהיה. זה בדיוק מה שעשיתי בעצמי.
    לא טוען שזה קל, או שכל אחד יכול או שזה מתאים לכל סוג עסק. אבל זה אפשרי בהחלט.

    2. אם פותחים עסק על מנת להרוויח יותר ולעבוד פחות, ח-ו-ב-ה להגדיר פעולות חלופיות שיימלאו את הזמן ברגע שהגענו ליעד ההכנסה החודשי שלנו – אחרת, תמלאו את הזמן בעוד עבודה והסכום כסף X שאתם "צריכים" רק יגדל.

    3. טענו פה שלהיות עצמאי דורש הקרבה – מבחינתי אין הקרבה גדולה יותר מאשר לוותר על 9 השעות הכי טובות שלך כל יום תמורת ביטחון מדומה. זו הודאה מראש בכישלון.

    4. אם מגיעים כעצמאים למדרגת מס גבוהה של איזור ה- 50% כמו שטענו כאן אז כל רואה חשבון שמכבד את עצמו ימליץ לכם בחום לפתוח חברה בע"מ. חברות משלמות 26.5% מס ולא משלמות ביטוח לאומי.
    יש גם חסרונות להתאגדות כחברה, אבל בכל אופן- קודם כל תדאגו להכניס כסף ואחר כך לתכנוני מס (במסגרת החוק) שיכולים לחסוך הון.

    הרבה אנשים כאן נשמעים נורא מפוחדים… "שמעתיש אם אני פותח תיק במס הכנסה אז אחר כך קשה מאוד לסגור אותו"… כל זה שטויות… אתם חיים עכשיו – זאת לא חזרה גנרלית.

  57. אמרו קודם לפניי, אבל הגלוריפיקציה שאת עושה לעצמאות לא מחזיקה מים. עצמאי שצריך לצאת ולהרוויח משכורת כדי לממן משפחה עובד פי כמה יותר קשה, יותר שעות, יותר דאגות ופחות יציבות לעומת עובד שכיר. הוא גם משלם מיסים כל חודשיים לפחות, הם לא יורדים בצורה שקופה מהתלוש. ניסית פעם לאחר בתשלום מס הכנסה כי הדוח בסינית? מקווה עבורך שלא.
    אני לא יודעת מה איתך, אבל כשאני צריכה לפרנס משפחה ולא לבנות תזרים ולרפד את עתידי אלא ממש לשלם במכולת כדי שילדיי לא ירעבו, הדבר האחרון שמעניין אותי זה אם המיקרוגל מצחין או אם ישבתי במשרד והתנוונתי.

    עצמאי זה אופי. דרוש אופי יזמי, מוכנות לקחת סיכונים, יכולת להתמודד עם לחץ, מתח, אי יציבות, לקוחות אגרסיביים, יכולת לראות רחוק וקרוב בו זמנית ולא להרגיש סוג ב' כשכל שכיר מעפן מחלק לך הוראות ומאיים שתוחלף באחר. חבל שלא השכלת להבין זאת.

    • חה. תרשי לי להפנות לתגובה שלך בפעם הבאה שמישהו יטען "אבל מה יקרה אם כולם ינהגו כמוך? המשק יקרוס!!!"

  58. יש לי שאלה – אם המטרה היא לחסוך כמה שיותר לקראת פרישה, אז למה לא להישאר כשכירה ולחסוך? המעבר לעצמאות גם הוא גוזל הרבה אנרגיה ולאו דווקא מכניס הרבה כסף. נראה לי שדווקא למי שרוצה לחסוך עדיף להישאר שכיר בשנים האלו ולהשקיע את זמנו במציאת דרכי השקעה לכסף, לא? בהנחה שמהמשכורת כשכירה היא לא רעה, כמובן

    • עמוס מהמרכז

      יש כאלה שנניח טובים במחשבים אז בתור טכנאי הם יכולים להרוויח 200 שקל לשעת עבודה(כביכול לתיקון). למרות ששכרם גבוהה לשעה לא תהיה להם הכנסה גבוהה בסוף החודש בגלל שצריך הרבה לקוחות, כנל טכנאי מכונות כביסה, מקררים וכו'.
      באופן יחסי השכר גבוהה לפי הזמן המושקע והעבודה קלה ופשוטה. זה נחמד לאחד שכבר פרש ומשלים הכנסה, או כעבודה צדדית, אבל אי אפשר להתבסס על זה כמקור ראשי לפרנסה.
      כנל שיעורים פרטיים, פורץ דלתות ורכבים, שיפוצים קטנים וכו'.
      שוב, כול זה משתלם בתנאי שבעבודה כשכירה מרוויחים משכורת בינונית ולא הייטק או משהו מיוחד.

  59. יש כמובן את האופציה שאת תמיד מחסירה, האופציה למצוא עבודה כשכיר שהיא מעניינת, מהנה, לא גוזלת יותר מדי זמן וכמובן מתגמלת כלכלית.
    אני יודע שעם הטראומה שחווית בחייך המשרדיים קשה לדמיין את זה, אבל זה קיים.

  60. קראתי פעם: "שלושה דברים ממכרים בני אדם: סוכר, הרואין ותלוש משכורת"

  61. הפוסט הכי לא משכנע של הסולידית…

    מה שלמדתי מהפוסט זה שאם אתה שכיר שהתנאים הבאים מתקיימים לגביו (ויש לי הרגשה שעבור רבים מקוראי הבלוג זה המצב או שהם קרובים למצב זה) אז אין לך שום סיבה לפתוח עסק עצמאי:
    1. אתה אדם אינדבדואלי שיודע לשמור על האינדבדואל והרוח העצמאית שלו גם כשאתה בתוך מסגרת של עבודה כשכיר , העבודה שלך אינה מצאת החמה עד צאת הנשמה והבוס שלך אינו קלגס
    2. אתה אדם מוכשר ובעל כישורים כאלו שיהיה לך קל למצוא עבודה אחרת גם במידה ותפוטר או שיופיע ברבור שחור (לא ניכנס כרגע לעובדה שעצמאיים רבים הרבה יותר תלויים בעסק היחידי שלהם ופגיעים לברבורים שחורים מהרבה מאד שכירים כך שהסעיף הזה מופרך מעיקרו, (שלא לומר מפסידים את התחתונים בעסק שלהם))
    3. אתה מגיע להפרשה המקסימאלית לקרן ההשתלמות בתור שכיר
    4. אתה מנהל את התקציב המשפחתי ועוקב באופן שוטף אחרי ההכנסות וההוצאות שלך.
    5+6. אתה מרוויח טוב בתור שכיר ואם אתה כבר רוצה להרוויח עוד כמה מאות או אלפי שקלים תמורת מכירת זמן נוסף מחייך – אתה יכול לעשות זאת בצורה יותר אפקטיבית ע"יהוספת כמה שעות עבודה למשרה או לעבור לעבודה יותר תובענית אך גם יותר מתגמלת.
    7. אתה לא נרתע ללמוד דברים חדשי ויודע בוודאות שביום מן הימים כשלא תהיה לך ברירה אלא לפתוח עסק עצמאי – תעשה את זה בקלי קלות.

    אותי בכל אופן שכנעת שאין לי שום סיבה לפתוח עסק עצמאי ועל כך גם מגיע לך תודה 🙂

  62. כמי שהיה הרבה שנים שכיר ואחרי כן הרבה שנים עצמאי ובתקופות מסוימות שילב עבודה של שכיר ועצמאי, אני לא לגמרי משוכנע שלהיות שכיר זה כלא ולהיות עצמאי זה חופש. נהפוך הוא, דווקא לסוג מסוים של שכירים, יש הרבה יותר חופש לעשות מה שהם רוצים. כלא זה משהו שעושים לפרנסה ולא אוהבים לעשות. יכול להיות שכיר שנהנה מעבודתו כי הוא אוהב לעשות את מה שהוא עושה ויכול להיות עצמאי שסובל מכל רגע ואין לו ברירה. קראו את התובנות שלי: שלושה מיתוסים על עצמאים http://avi-rosenthalhe.blogspot.co.il/2012/11/blog-post_29.html

  63. הגישה של פיזור הסיכונים תופסת גם בכיוון ההפוך.
    אם אתה עצמאי ומצבך המשפחתי, האישי או הרגשי מחייב רמה מסוימת של ביטחון – כדאי שתמצא משרה חלקית כשכיר במקביל לעיסוק כעצמאי. אם אתה או את עומדים לפתוח עסק עצמאי, כדאי לזכור שלפעמים חלומות מתגשמים, אבל בדרך כלל הם לא, ותלות מוחלטת בעסק היא סיפור מסוכן. כדאי לשמר מרכיב של ביטחון כלכלי בתמהיל.

  64. היי סולידית, תודה שאת משתפת את הידע שלך בתחום! המעסיק שלי הסכים לפתוח קרן השתלמות אך המשכורת שלי מאפשרת להפריש בשנה כ-14400. המטרה שלי היא לעשות את המקסימום לכן אני שוקל לפתוח קרן השתלמות נוספת כעצמאי כדי להשלים ל – 18800. כאן מספר שאלות שלא הצלחתי להבין:
    האם ניתן להעביר כסף מקרן השתלמות אחת לשניה?
    האם ניתן להפריש יותר מ- 10% אחוז מהמשכורת?
    כל שקל שמעבר לתקרה המותרת של 18800 לא פטורה ממס, אבל מה קורה לרווח הון שאותו שקל עשה בתוך הקרן שלי?

    תודה מראש!

  65. מתחילה להסתמן אצלי תופעת דכאון פוסט קריאת פוסט סולידית

  66. גייז התבלבלתי מהתגובות חלק אומרים שאפשר להפקיד כשכיר כעצמאי וחלק אומרים שאפשר להפקיד לעצמאי רק מעצמאי מה נכון מה לא נכון?

  67. בת של עצמאים

    סולידית שלום
    שני הורי עצמאים מצליחים, גידלו 5 ילדים ברווחה כלכלית ומעבר לכך . מנקודת המבט הזאת הרשי לי לומר:
    להיות עצמאי זה לפתח את כל יכולותיך למקסימום האפשרי ומעבר לכך, זה לחטוף נוק-אאוט מהחיים ולקום שוב ושוב על הרגליים ולחזור לזירה, זה משהו שמזרים לך את הדם כמו שאף עבודה כשכיר לא תעשה לך.
    הלוואי והורי היו שכירים.

  68. אלינור

    את מצחיקה. משעשעת מלמדת ומעוררת השראה.

    תוך כדי הקריאה העלת לי חיוך על השפתיים עם התיאורים [במיוחד עם הריח המזעזע!!!!!!! שיש בין 12-13 בצהריים מהמטבחון!! ריחות בל יתוארו (-בואי לא נפתח את עניין הבוס………. )]

    לאחר רפרוף בתגובות-
    הבנתי שהחלק הפסימי של הטוקבקיסטים פה מחולקים ל3 סוגים:
    -טוקבקיסטים שכנראה שכחו מה זה הומור\ ציניות\ דימיון
    -טוקבקיסטים שמנותקים מהמציאות. (או תקועים בה כל כך עמוק שעוד שנייה הם נכנסים ישירות לתוך קיר לבן של שיגרה)
    -טוקבקיסטים שפשוט אבד עליהם הכלח long time ago !!!

    לסיכום
    חברים- תחייכו,
    אם לא נשאף גבוה, לאן נגיע???
    הלכתי להקים עסק או שתיים 😉

  69. הנושא הזה שווה זהב אבל קצת מתפספס כאן וחבל.

    "הגם את הטוב נקבל ואת הרע לא?" שאל איוב. ובכן, לא ניתן לעמוד על יתרונות העצמאי ולאמץ את הדרך הזו (גם מן הצד) בלי להבין את החסרונות שבפוזיציה הזו. ולחרטט על מינוף והקרבה ומיקורגל זה מיותר.

    1. הרבה אנשים פשוט לא יאהבו לעבוד בבית ואין לזה קשר לאינדיבידואליזם או הגשמה עצמית אלא הפרדה בין סביבות מחיה ועבודה, בעיות ריכוז והסחת דעת, הצורך במסגרת (זה לא רע), הצורך בקשר בין-אישי פרונטלי (מעיק ככל שיהיה), ועוד. צריך לתת לזה מענה וללמוד משמעת עצמית, הפרדה מרחבית, תכנון עצמי (מעבר לתכנון תקציבי: לו"ז), הרבה אחריות, יצירת קשרים עסקיים וחברותיים, וכיוב. דרושה דרגת הבשלה מסויימת – או לחלופין רוח יזמות ואחריות רצינית.

    2. בהחלט יש בטחון תעסוקתי בעבודה כשכיר, רובנו לא מחליפים עבודה כל שנתיים, וזה לא תמיד כלוב זהב של מרדף צרכני, וכל שאר המרעין בישין. 80% מהעצמאים חיים במרדף תמידי אחרי הכנסות, לקוחות, ותקבולים… בשעה ש-80% מהשכירים נמצאים במרדף לא אחר הכנסות אלא ההוצאות… ההבדל משמעותי. דובר לא מעט על מוסר התשלומים של שוטף+120, אם השכיר מעמיד איגרת חוב – הרי עצמאי הוא ממש בנק אשראי לכל דורש וללא כל תנאים וערבים.

    3. מעסיקים לא רואים בעין יפה עובדים שעושים קצת כסף מהצד, וגם אם זה לא פוגע בעסק, וגם אם מדובר על סהכ 50 שעות *בשנה*, מנהל קפריזאי (רובם כאלה) תמיד יחשוב באיזשהו מקום שזה פוגע וימצא את זה כתירוץ. זה מאוד מאוד מאוד מעציב. זה לא משהו חדש, ולא קשור לנושא העצמאי – באופן כללי בישראל עסקים פחות מעודדים יוזמה אישית של עובדיהם.

    4. אמנם את ניהול העסק העצמאי כל אחד יכול לעשות ללא עזרת רואה חשבון, אבל למי שיש לו הכנסה הן כשכיר והן כעצמאי זה יכול להיות כאב ראש של הרבה תיזוזים במס-הכנסה, שפעם יטעו לטובתם ופעם לרעתם. שוב נקודה מעציבה: יש הרבה יותר טיפשות מאשר רשעות. עבור עצמאי "מזדמן" עדיף באופן חד משמעי לבצע עבודות באמצעות שכר סופרים ולא לפתוח עסק זעיר, בייחוד בשלב הביניים ועד שהוא מבסס את מעמדו.

    5. יש הרבה יתרונות בעבודה כשכיר, מעבר לבטחון התעסוקתי, וזה ה ה פ ר ש ו ת.
    ובסופו של דבר שורת הרווח… אם מדינת ישראל הייתה מעודד עצמאים, לדוגמא מעניקה הטבת מס כלשהי לעוסק מתחיל, המצב היה נראה אחרת – אבל לא כך המצב אלא נהפוכו. באופן חד משמעי בשורת הרווח, עבור אותו היקף הכנסות והיקף עבודה, לא כדאי להיות עצמאי.

    א. הפרשות החובה של ביטוח לאומי, פנסיה, ופיצויים, ובמקרה של מעסיק חביב גם קרן השתלמות. בחישוב גס על כל שקל מעל 80,000 בשנה כעצמאים תצטרכו לשלם 14% מס-הכנסה, 16.2% דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות, ו-18% מע"מ (הגם שניתן לנכות מקדמות המעמ אינן רחמניות), כלומר סך הכל 48% – וזה כשבקושי הגעתם למשכורת *החציונית*.

    ב. כשכירים תשלמו כ-5% דמי ביטוח לאומי וכ-5% פנסיה (היתרה על חשבון המעסיק). כלומר בנוסף להפרשה העצמית הזו של 10% (ביטוח לאומי ופנסיה) כדי להפריש אותו דבר כעצמאי צריך להוסיף עוד 11% דמי ביטוח לאומי ומס בריאות ועוד 12.5% פנסיה ופיצויים. עצמאי כמובן לא יזכה לדמי אבטלה, חופשת מחלה, חופשת הריון, דמי הבראה, וכיוב.

    ג. במקום מסויים כשכיר להשיג אקסטרא 30% מהמעסיק שלך בנוסף למה שהרווחת נטו זה הכי 'לתת לכסף לעבוד בשבילך'. קח את דמי האבטלה או את חסכונותיך והשקע בעצמך. הם ללא מס וחלק לא מבוטל מהם זה מתנה שעצמאי לעולם לא יזכה לה. לפעמים חופש שווה יותר מהכל. לפעמים 100,000 שח שווים יותר מכמה ערכים בכיס (שנאמר: עם אידיאלים לא קונים לחם וביצים במכולת).

    6. ניכוי ההוצאות.

    א. תמיד מוצג כמפלט תשלומים נהדר אבל הוא מגוחך. בקצרה על כל 1,000 שח הוצאות אשלם פחות 200 שח. סביר שרוב ההוצאות האלו לא היו ברשותי לולא הייתי בעל עסק. וכך, לא זכיתי בכסף, הוצאתי כספים (כנראה לטובת העסק), ואשלם פחות מס. כמה? לא כל כך הרבה.

    ב. לגבי אופי הניכוי: בדרכ ניתן לנכות 33% מהוצאות הדיור הנלוות (ארנונה חשמל מים וכו) בבטחה בטרם העיריה מתלבשת ודורשת ארנונה עסקים. אין מה לחשוש כאן ואפשר "לחגוג" על 75 השקלים ש"הרווחתם" החודש. לא ניתן לנכות שכר דירה אלא אם בעל הדירה יסכים להצהיר על הכנסתו, הוא אגב לא ישלם עליה אפילו פרומיל מס (אלא אם הוא מגלגל דירות) – אך הסבירות שיסכים היא אפסית. מה גם שהוא יכול לטעון שזה מנוגד לחוזה (מאוד נדיר – שימוש בדירה לצרכי עסקים בניגוד לחוזה מגורים). רכישה של מחשב חדש תפורק על פני 3-4 שנים. כלומר רכישת מחשב נייח בסך 3,000 שח תזוכה בניכוי שנתי של 1,000. כלומר הוצאנו 3,000 שח מזומן כאן ועכשיו – אבל "נרוויח" הטבת מס בסך 200 שח השנה (ועוד 400 שח בשנתיים הבאות).

    7. אחרי שברור שממש לא כדאי להיות עצמאי (או יותר נכון: מאוד לא ברור שכדאי להיות עצמאי) – קל להראות בחישוב אחד פשוט למה כן כדאי להיות עצמאי. אפשר להגיד שזה עצמאות, אבל אחרי סעיף (2) ו-(5) צריך להיות מגלומן כדי לפמפם ערכים במקום סכומי כספים. אני תמיד רוצה לראות חישוב אחרת זו טחינת מים.

    א. בעיני כל שעה פנויה שווה זהב, אבל גם בגישה שמרנית יותר לפיה יכולנו לעבוד ולהרוויח 30 שח בשעה זה יוצא מאוד כדאי. מי שלא נוח לו לעבוד בשעות הפנאי יכול לשלם פחות 30 שח לגן/מטפלת, ולמעה לכל זמן או כסף שנאלצים לייחד להוצאה מסויימת כי 'הייתי בעבודה'. ההשקעה בהכנה והגעה לעבודה, מהרגע שאמרנו בבוקר "אוקיי" והלכנו להתלבש והכנו תיק אוכל ויצאנו החוצה – עד הרגע שהתיישבנו בכסא וממש התחלנו לעבוד גורעות לנו שעה לכל כיוון, כלומר 10 שעות בשבוע, כלומר 42 שעות בחודש. זה עוד שבוע עבודה! על כך יש להוסיף 20% בלאי פיזי ונפשי וקנס על עוגמת נפש – פקקים, עמידה (בתחבורה ציבורית), הטרטרות למוסך (לבעלי רכב), ועוד – כלומר סהכ כ-1400 שח לחודש. וזה בחישוב שמרני. אלו שמעריכים את זמנם יותר יכולים בקלות להגיע ל-2000 שח בחודש. [ מכיר עצמאי חולני שמכניס גם את וירוסי-המשרד וימי המחלה לחשבון ]

    ב. כאב ראש מול הבוס כשכיר מתקזז מול כאב ראש מול הלקוחות כעצמאי. כאמור נושא החופש והעצמאות הוא מושג ערטילאי מאוד נזיל. אפשר להיות שכיר מאוד עצמאי. מנגד כעצמאי אתה לכאורה עובד ישירות עם לקוחות, או עם פחות מתווכי-ביניים ואנשי-צוות (מאשר כשכיר). מצד שלישי אולי כעצמאי יש לך יותר טופסולוגיה ועבודת-רגליים ואולי אותם מתווכים דווקא עושים עבודה טובה יותר בייעול העבודה? זה סופר אינדיבידואלי. כל הנסיון לזקק כאן רווח – נואל.

    ג. מי שגר 5 דקות מהעבודה, יש לו שעות עבודה גמישות, ויכול לעבוד מהבית – מקבל פטור מוחלט. תכלס? תשארו שכירים. אם בנוסף לקרבה הפנומינלית הזו הבוסים נחמדים, העבודה נחמדה, ואפשר איכשהו לרדת ל-7-6 שעות עבודה ליום עם משכורת סבירה – אל תעיזו לעזוב, זה האידיאל.

    *
    ואותם עצמאים שרודפים אחרי לקוחותיהם, נופלים פעם אחר פעם בדוח ההפרשים של ביטוח לאומי, עובדים עד אמצע הלילה כי מה לעשות הם התחייבו, ומשלמים יותר מיסים עם הרבה פחות תמורה, הם עושים את זה כי יש להם עצמאות וחופש ? איזה עצמאות וחופש, עבור רובם חצי מהעבודות זה כאב ראש, ואין שם כל כך הרבה בחירה. אבל גם עם אקדח לראש הם לא יוותרו ויחזרו להיות עצמאים! אז מה בכל זאת ההבדל? ב ר א ש.

    ההבדל היחידי הוא בתפיסה הרגשית האישית של מה זה עצמאות וחופש.

    וזה הרבה, אבל הרבה יותר קשה לשנות, מאשר לפתוח עסק עם 5 טפסים או לבקש העלאה מהבוס.

    • תגובת ההעשרה הכי טובה שהייתה כאן, תודה על נקודת המבט.

  70. פוסט מעולה ובכלל שמחה להכיר את הבלוג הזה.
    ומילה למי שמתעקש שהפוסט עושה עוול לשכירים: די במבט במודעות דרושים כדי לחשוף את המציאות המכוערת שאף אחד אפילו לא מנסה להסתיר. ״רעב״ – תכונה נדרשת בעולם העבודה, ״נכונות לעבוד בשעות לא שגרתיות״ ועוד מרגליות.

  71. יעוץ עסקי

    סליחה, להיות עצמאי זה עדיף? בטוח? ומה עם הפרשות לפנסיה, ביטוחים שונים וכמובן תשלום לעובדים? אני הייתי חושב פעמיים.

  72. היום 1 במאי. מזמינה אתכם לקרוא רשימה שכתבתי במיוחד בהשראת אוירת הניאון והמטבחון: https://www.facebook.com/ifatkeren/photos/a.170461299634427.46723.123185667695324/1083442961669585/?type=1&theater

  73. רעיון מענין הוא למנף את מוסד הנישואין לניצול הטבות מס. נניח שאתם זוג נשוי ורק אחד מכם עובד, נניח כשכיר בהייטק 🙂 . ונניח ששכרך כבר כזה המנצל את כל הטבות המס האפשריות אזי,בן או בת הזוג יכולים לפתוח תיק במעמד עצמאי במס הכנסה. נניח שבן או בת הזוג מייצרים הכנסה זעומה של 4000 ש"ח בשנה.
    בן, או בת הזוג יכולים עתה להפקיד כספים לקרן השתלמות לעצמאים עד לתקרה המותרת בחוק.
    נניח שיש לכם תיק השקעות. ניתן להעביר מדי שנה חלק מתיק ההשקעות הזה לקרן ההשתלמות של בן בת הזוג ןאם מדובר בקרן-IRA ניתן לנהל את ההשקעות בו בהתאם למדיניות שבחרתם.
    אם עושים זאת במשך מספיק שנים, כל תיק ההשקעות שלכם ינוהל בקרן השקעות IRA נזילה, פטורה ממס במקביל לכל החסכונות וההטבות של של בן/בת הזוג השכירה נצברים בקרנות הפנסיה וקרנות ההשתלמות שלו/ה.

  74. אני עפר לרגליך
    ועכשיו ברצינות – תודה על ההשראה שאת נותנת

  75. בעקבות החלטת בג"ץ ,שכירים יוכלו לנהל קופת גמל אישית..

    האם זה אומר שלשכיר ללא קופת גמל , יכול לפתוח אחת כזו תחת מעמד ,"שכיר-עצמאי". או במילים אחרות כיצד שכיר ללא קופת גמל יכול להנות מהחלטה זו ?

  76. טוב פוסט יפה , אבל…
    כשכיר שחצה את הקוים וכבר 3 שנים עצמאי כמה ערות למאמר
    1. כעצמאי אני מרוויח יותר כסף ,לכן אני מזבז יותר משכיר שמרוויח פחות ומחושב יותר.
    2.עובד יותר משהייתי שכיר כי אני גם משווק,מפתח,מוציא חשבוניות ועוד ועוד.
    3.תחושת החוסן שלי באמת השתפרה רק מפני שאני בתחום נוח יחסית מועט במתחרים וזה קצת מקל

    יתרונות ברורים :

    ניהול הזמן עצמאי .
    עצמאות שאתה אחראי לגורלך ,ולא מקבל הודעה שסוגרים את המפעל ביום בהיר.
    דימוי עצמי שמשתפר.
    הכנסות גבוהות – שכר ישיר לעמלך,בלי טובות של אף אחד להעלאה במשכורת.
    עוד ועוד..

  77. הרגע שוחחתי עם נציג של ילין לפידות ונאמר לי ש*לא ניתן* להפקיד באופן עצמאי לקרן ההשתלמות לשכירים, כדי להשלים את ההפקדה השנתית לשכיר עד לתקרה המוטבת (הפטורה ממס).
    הוא היה כל כך בטוח בעצמו שאפילו הציע להפנות אותי לבדוק את הנושא באתר האוצר.

    לדידו, במידה ויש לכם עסק עצמאי במקביל לעבודתכם כשכירים, באפשרותכם לפתוח קרה"ש *נפרדת* לעצמאים. מבחינת תקרת ההפקדות הפטורות ממס רווחי הון בהנתן 2 קרה"ש כאלו, הוא הציע להתיעץ עם רו"ח (כמה נוח). כך או כך, בקרן לשכירים אין לכם איך לגעת, אלא אם הצלחתם לשכנע את המעסיק שלכם לשנות את גובה הפקדות העובד עבורכם.

    אם למישהו היה נסיון שונה מול בית ההשקעות שמנהל את קרן ההשתלמות לשכירים שלו, אנא שתפו בפרוצדורה. אשמח לגלות האם ניתן לבצע הפקדות עד לתקרה בקרה"ש לשכירים מבלי לערב את המעסיק או להקים עסק עצמאי. היינו, אם נותרו לי כמה ג'ובות בעו"ש בחודש נתון וברצוני להעבירן לקרה"ש (הפקדה מזדמנת)- האם קיימת קונסטלציה שמאפשרת זאת?

    תודה.

השאר תגובה