בית » השקעות » 9 שאלות למשקיעים טריים: האם אתם בשלים להשקיע בבורסה?

9 שאלות למשקיעים טריים: האם אתם בשלים להשקיע בבורסה?

"אני שומעת על מדד ת"א 100 בחדשות כל ערב — אבל אף פעם לא באמת הבנתי מה זה אומר," כותבת לי קוראת נלהבת, רגע לפני שהיא מספרת על 50,000 השקלים שבהם זכתה לאחרונה בהגרלת הפיס.

"רוב הכסף יסגור לי את המינוס," היא ממשיכה, "אבל אחרי שקראתי קצת על עצמאות כלכלית בבלוג שלך, החלטתי להשקיע את מה שיישאר. ראיתי שכתבת שאסור לך לייעץ או להמליץ (*), אבל אולי בכל זאת תוכלי להכווין אותי? אני חדשה ולא מבינה כלום בפיננסים!" 

אני מקבלת לא מעט מיילים בסגנון זה, ואם לשפוט לפיהם נראה שלא מעט אנשים "מגלים" את שוק ההון באמצעות הבלוג הזה.

אני אומרת זאת בצער, לא בגאווה. יש משהו עצוב בעובדה שהציבור זקוק לבלוגרית מסתורית כדי ללמוד שכסף יכול לעשות כסף, שהכנסה מהון שווה בדיוק כמו הכנסה מעבודה, או שהשקעה בבורסה איננה מדע טילים.

יותר מכל, זוהי תעודת עניות לפועלן הדל של המערכות האמונות, כביכול, על השכלתו הפיננסית של הציבור: החל במערכת החינוך הממלכתית, עבור בתקשורת הכלכלית וכלה בהנהלת הבורסה עצמה. במקביל, תעשיית ניהול ההשקעות מרוויחה מבורותם של ההמונים. ספק, לאור זאת, אם הדברים ישתנו בקרוב.

מנגד, ברמת הפרט, קיימת סכנה של התלהבות יתר. אדם נטול אוריינות פיננסית, אשר נחשף בבת אחת לעולם התוכן הגדוש של השקעות בשוק ההון, עלול להסיק מסקנות מוטעות. הוא עלול לחשוב שמדובר באפון פלא קסום, שנחבא עד עתה במגדלי השן של הפיננסיונרים ברמת-גן, וכעת, משמצא אותו, כל שעליו לעשות הוא לשתול אותו בערוגה ולהמתין עד שיזנק לשחקים.

שלא יהיה ספק — הבורסה היא כלי רב עוצמה לצבירת הון ולהגעה לעצמאות כלכלית. קל היום יותר מאי פעם להשקיע בזול, ללא עזרת "מומחים", ולהרכיב תיק השקעות גלובאלי ומפוזר כהלכה שיגרום לכסף שלכם לעבוד קשה ולגייס לטובתכם את הפלא המתמטי המכוּנה ריבית דריבית. רוב הפוסטים בבלוג הזה מסבירים כיצד לעשות זאת.

ויחד עם זאת, רגע לפני שאתם משליכים את יהבכם על שוק ההון ומתחילים להשקיע, חשוב לזכור: הבורסה היא זירה מסוכנת, מתעתעת וחסרת-ודאות. הסכנה חמורה פי כמה עבור אלה שנכנסים אליה "בעיניים עצומות", מבלי שווידאו שמצבם הפיננסי כלל מאפשר להם לעשות זאת.

טענתי הבסיסית היא זו: השקעה בבורסה היא הפעולה אחרונה בסדר הפעולות הפיננסיות שאדם נדרש לבצע בדרך לעצמאות כלכלית.

את הנקודה הזו חשוב לי להדגיש דווקא כעת, לאור הגידול החד בכמות הגולשים לאתר הזה.

אל תטעו: העובדה שבחרתם לקרוא את הסולידית מבטאת רצון לקחת אחריות אישית על הכסף שלכם — עובדה המציבה אתכם בקבוצת מיעוט איכותית למדי.

ובכל זאת, אם אתם עדיין "ירוקים" בכל הקשור להשקעה בשוק ההון, אל תמהרו לפתוח חשבון השקעות בבנק או בבית ההשקעות. יש כמה שאלות שחובה לשאול את עצמכם לפני כן.

1. האם אתם חיים מתחת לרמת ההכנסה שלכם?

עיקרון בסיסי אחד ניצב ביסודם של אין-ספור בלוגים, ספרים, תכניות אימון כלכליות וסדנאות העצמה פיננסיות, ובכלל זה הבלוג שאתם קוראים כעת.

את העיקרון הזה ניתן לזקק ל-5 מילים בלבד: הוציאו פחות ממה שאתם מכניסים.

זהו המפתח האמיתי לחופש כלכלי. לא השקעה בבורסה. לא זכייה בפיס. לא אקזיט בהיי-טק.

כשאדם מוציא פחות ממה שהוא מכניס, נצבר לו כסף בחשבון. זהו חיסכון. בתרבות ה-רוצה-את-זה-עכשיו-אז-אשלם-על-זה-אחר-כך, זה לא סקסי ולא מגניב. ביסודו של דבר, חיסכון פירושו דחיית סיפוקים, או גלגול צריכה נוכחית לעתיד. ומי רוצה לדחות סיפוקים?!

המציאות היא שלא ניתן להיות קפיטליסט ללא קפיטל (הון), ולא ניתן לצבור הון מבלי לחסוך. ללא הון זמין אין משמעות לתשואה ולסיכון. אין משמעות לריבית דריבית. אין משמעות לערך הזמן של הכסף. אין יכולת להגדיל את ההשקעה לאורך זמן.

ככל ששיעור החיסכון שלכם יהיה גבוה יותר, התשואה שתידרשו להשיג משוק ההון תהיה נמוכה יותר. הזמן שתידרשו להשקיע בעבודה יהיה קצר יותר, ומועד ההגעה לעצמאות כלכלית יהיה קרוב יותר.

קחו את זה כאתגר: אילו מיומנויות תידרשו לפתח כדי לחסוך יותר? על מה תצטרכו לוותר? עד כמה הויתור הזה כואב? איזו משמעות / ערך מוסיף הפריט המקוצץ לחיים שלכם? כיצד יראו החיים שלכם בלעדיו? האם באמת שווה להקריב עוד שנים בעבודה כדי לממן את התענוג?

יהיה שיעור החיסכון אשר יהיה – אל תתקרבו לבורסה מבלי שסיגלתם לעצמכם הרגלי חסכנות בריאים. לצטט את בנג'מין פרנקלין: "פרוטה שחסכתם היא פרוטה שהרווחתם."

2. האם אתם יודעים כמה אתם שווים?

אל תתחילו להשקיע מבלי שיש לכם תמונה ברורה, מסודרת ומתועדת של השווי הנקי שלכם.

שווי נקי הוא הנתון המתקבל בעקבות חישוב סך הנכסים שברשותכם (פקדונות, מזומנים, נדל"ן, ניירות ערך, פנסיות, עסקים ושאר דברי ערך) פחות סך ההתחייבויות (משכנתא, כרטיס אשראי, ליסינג, הוראות קבע וחובות אחרים). הפוסט הזה יסייע לכם לחשב אותו (זה לא קשה, ויעשה לכם סדר!).

בעיני, שווי נקי הוא מדד כלכלי חשוב הרבה יותר מגובה המשכורת. אדם שמרוויח 25,000 ש"ח נחשב בישראל לאדם עשיר; אבל אם הוא מבזבז 27,000 ש"ח מדי חודש, התוצאה היא הפסד חודשי של 2,000 ש"ח. זאת אומרת שאותו בחור עשיר בונה למעשה הון שלילי (חוב, מינוס, אוברדראפט).

לעומתו, אדם שמרוויח 8,000 ש"ח, אבל חוסך 4,000 מתוכם, יהנה לאורך זמן משווי נקי גבוה יותר.

זה משהו שהרבה מאוד אנשים מפספסים: בקונטקסט של עצמאות כלכלית, למשכורת שלכם יש חשיבות משנית — מה שחשוב באמת זה כמה מתוכה אתם חוסכים.

ברגע שתדעו את השווי הנקי העדכני שלכם ותתחילו לעקוב אחריו ולעדכן אותו באופן מסודר, תוכלו להגדיר טוב יותר את המטרות הכלכליות שלכם ולהעריך עד כמה אתם רחוקים ממימושן.

3. האם אתם בחובות?

אם גיליתם בעקבות התרגיל לעיל שהשווי הנקי שלכם שלילי, אתם לא לבד. משק בית ממוצע בישראל חייב 178,000 ש"ח לאחרים. מתוכם, 64,258 ש"ח הם חובות צרכניים (שאינם קשורים לדיור), כמו לחברות האשראי.

מינוס, כפי שכתבתי לא פעם, הוא מצב חירום. העובדה שהתרגלנו להתייחס אליו כעניין של מה בכך — ברמה הפרטית וברמה הלאומית — היא לא פחות מטרגדיה.

אנשים נקלעים למינוס בגלל רצף של טעויות כלכליות, שהן פועל יוצא של בחירות והחלטות גרועות. חלקן הגדול נובע מכניעה לדחפים חייתיים כמו לחץ חברתי או סיפוק מיידי. משווקים לנו מכל עבר צעצועים חדשים – מאזדה 3, פלייסטישן 4, נקסוס 5, אייפון 6. כולם קונים אותם. כולם כביכול נהנים מהם. כולם מסתכלים בעין עקומה על מי שלא קונה אותם.

התוצאה היא מסע של שכנוע עצמי, במהלכו אנחנו מסבירים לעצמנו שאנחנו לא רק רוצים את הגאדג'טים הללו, אלא צריכים אותם, עכשיו ומיד. העובדה שעדיין לא הרווחנו את הכסף הדרוש כדי לקנות אותם לא עוצרת בעדנו. אנחנו קונים אותם למרות זאת — בכסף של אחרים.

אז מה אם נשלם הרבה יותר בגלל הריבית. אז מה אם ניכנס למינוס. אז מה אם הצרכנות הבהמית באה באופן ישיר על חשבון העתיד שלנו. זה כאילו כולנו נוהגים כמו פרודו הרשע, וצועקים בקול גדול: F*CK FUTURE ME! 

אל תעזו לחשוב על הרפתקאות בבורסה כל זמן שאתם חייבים כסף לאחרים. סביר להניח שהריבית על המינוס שאתם משלמים לבנק או לחברת האשראי שלכם תהיה גבוהה מהתשואה הריאלית שיניב תיק ההשקעות שלכם. אם אתם בחובות, כל שקל שנכנס חייב למלא את הבור (הסייג היחיד לעניין זה הוא חוב על משכנתא). מנגד, כל שקל שאתם חייבים בריבית של 10% לחברת האשראי מגדיל את השווי הנקי שלה ומקטין את זה שלכם.

4. האם למדתם מספיק?

אף אחד לא נולד עם השכלה פיננסית. לכן, הרבה לפני שמתחילים להשקיע בשוק ההון, חשוב להשקיע בידע.

כן — הגם שאפשר למצוא היום כמעט את כל המידע בחינם ברחבי הרשת, מוטב לפתח בסיס ידע שיטתי ומוצק שיאפשר לכם להבין ולהעריך באופן ביקורתי את העצות שאתם מקבלים מזרים ברחבי האינטרנט.

זה לא אומר שאתם צריכים לרוץ ולהירשם לאחת מעשרות המכללות הפיננסיות הפרטיות הפועלות בארץ ולשלם אלפי שקלים עבור מה שהן מכנות "קורס שוק ההון". הידע שתקבלו בקורסים כאלה יכשיר אתכם לסחור לטווח קצר בנכסים מסוכנים (מתכון לאסון, אם תשאלו אותי); הוא לא ילמד אתכם כיצד להשקיע לטווח ארוך.

חלופה טובה יותר – וזולה משמעותית – היא לקרוא ספרים. יש הרבה מאוד ספרי העוסקים בהשקעות. רובם איומים ונוראיים. חלקם מעולים. ככלל, אני מאמינה שכל משקיע מתחיל צריך לקרוא לפחות ספר אחד מכל אחת משלוש הקטגוריות הבאות:

א. מבוא להשקעה פסיבית – ספר המסביר באופן בהיר, הגיוני ועקבי כיצד לגבש תכנית השקעה ולדבוק בה לאורך זמן. דוגמאות מומלצות הן Smarter Investing של טים הייל, הכתוב באנגלית פשוטה וקלה ומיועד לאנשים שמעולם לא השקיעו. חלופות אפשריות הן The New Coffeehouse Investor של ביל שולטהייס וכמובן The Bogleheads' Guide to Investing של טיילור לרימור ואחרים. לצערי, אף לא אחד מהספרים תורגם לעברית. אם אינכם קוראים אנגלית, ממליצה על סדרת המאמרים המופלאה בנושא בניית תיק השקעות של מאיר אתזור באתר "התמונה הגדולה".

ב. כלכלה התנהגותית – רבים חוששים להיכנס לבורסה, מבלי שהם מבינים שהאויב האמיתי ניבט אליהם מהמראה. הסיכון בבורסה לא נובע מהתנודתיות שלה, אלא מהאופן שבו משקיעים בני-תמותה מגיבים אליה. כדי ללמוד על התופעה ולהתחסן מפניה (עד כמה שניתן), ממליצה מאד על Your Money and Your Brain של ג'ייסון צוויג או Why Smart People Make Big Money Mistakes של בלסקי וגילוביץ'. קוראי עברית בלבד יכולים להפיק תועלת מ-"לא רציונאלי ולא במקרה" של דן אריאלי, הגם שאינו עוסק רק בהשקעות.

3. מבוא להיסטוריה פיננסית – חובה ללמוד איך השווקים התנהגו בעבר, שכן אין מורה טובה יותר מההיסטוריה. "הליכת אקראי בוול סטריט" של ברטון מלכיאל הוא מבוא מצוין לנושא (תורגם לעברית) וכמוהו "נגד האלים" של פיטר ברנשטיין (גם כן תורגם).

אם אתם מחפשים המלצה לספר אחד בלבד שכולל תאוריה, היסטוריה, פסיכולוגיה ופרקטיקה (בסדר הזה) – קשה למצוא מתחרה ל-The Four Pillars of Investing של ויליאם ברנשטיין. אפשר לקנות את הספר, או לשאול את העותק הקיים בספריית הטכניון.

5. האם חסכתם מספיק כסף בצד?

רק שליש מהציבור יכול לגייס 8,000 שקל בתוך חודש, זועקת הכותרת המזעזעת בכלכליסט.

אם אתם נכללים במניין המפוקפק של אלה שאינם מסוגלים לעשות זאת, כנראה שעדיף לחסוך עוד קצת לפני שאתם נכנסים לבורסה.

ההמלצה המקובלת בספרות היא לחסוך וללהחזיק בכל רגע נתון עתודת מזומנים המספיקה למימון 6 חודשי מחייה לפחות באפיק נזיל וחסר סיכון.

אפיקים אפשריים עשויים להיות פיקדון בנקאי (פק"מ / פר"מ), קרן נאמנות כספית או מק"מ. הכספים הללו לא יושקעו בבורסה בשום מצב, ויוחזקו בחשבון חייב במס (זו תהיה טעות פטאלית לבזבז מקום יקר בקרן השתלמות על נכסים כאלה).

המשמעות היא שאם, נניח, השווי הנקי הנזיל שלכם נאמד ב-100,000 ש"ח, ואתם זקוקים ל-5,000 ש"ח בחודש כדי לממן את הוצאותיכם, אזי 6 * 5,000 = 30,000 ש"ח יוחזקו באופן נזיל מחוץ לבורסה כקרן לשעת חירום, ותיק ההשקעות שלכם ימנה 70,000 ש"ח.

הרעיון הוא ליצור רשת ביטחון בסיסית שתגן עליכם מפני מקרה חירום פיננסיים כגון פציעה, מחלה, גירושין, מלחמות, אובדן מקום עבודה ושאר אירועים בלתי צפויים. אתם לא רוצים למכור מניות בהפסד רק מכיוון שישנו אילוץ פיננסי בוער שמחייב נזילות מיידית.

אם עדיין לא חסכתם מספיק כדי לבסס קרן לשעת חירום – התחילו היום. תוכלו להקטין את גודל הקרן באמצעות הקטנת ההוצאות החודשיות שלכם.

6. האם אתם מבוטחים כנגד קטסטרופות?

אני חושבת שהרבה מאוד אנשים מבטחים את עצמם לדעת, ובכלל, לא ניתן לחשוד בי בחיבה יתרה לתעשיית הביטוח.

ויחד עם זאת, בעיני זו טעות חמורה להיכנס לבורסה מבלי שאתם מכוסים כנגד קטסטרופות ממשיות שאין לכם יכולת כלכלית לממן.

באופן אישי, אני מחזיקה ביטוח רפואי פרטי כדי לכסות עלויות של ניתוחים פתאומיים, תרופות מחוץ לסל הבריאות או השתלות בחו"ל. בנוסף אני משלמת פרמיה קטנה על ביטוח סיעודי וביטוח כנגד תאונות אישיות (רכיבת אופניים בישראל היא תחביב מסוכן).

הביטוח צריך להיות תפור לצרכים האישיים שלכם. לי, למשל, אין דירה או רכב, מה שחוסך לי את הצורך לבטחם. בנוסף, תיק ההשקעות שלי גדול מספיק כך שאין לי שום צורך לשלם על ביטוח חיים.

ההגיון כאן זהה: למנוע מצב שבו משבר קטסטרופלי ייאלץ אתכם למכור את תיק ההשקעות בתזמון שאינו אופטימלי מבחינתכם.

7. האם יש לכם חשבונות פטורים ממס?

בישראל מוטל מס אחיד בשיעור 25% על כל רווח הון ריאלי מהשקעות בבורסה (למעט נכסים שקליים). זוהי אחת ה"סוכריות" (שלא לומר – יריה ברגל) שקיבלו המשקיעים הקטנים בעקבות המחאה החברתית. לאורך זמן, מס רווחי הון עלול להסב נזק חמור וממושך לביצועי תיק ההשקעות שלכם.

מיסים, מה לעשות, צריך לשלם, אבל אפילו בית המשפט קבע כי כשהחוק מאפשר להימנע מתשלומם – חובה לעשות זאת.

רגע לפני שאתם מתחילים להשקיע בבורסה, כדאי מאוד לבדוק אם המעסיק שלכם מפריש עבורכם כספים לקרן השתלמות.

קרן השתלמות היא אפיק החיסכון היחיד בישראל הניתן למשיכה לפני גיל 60 המקנה פטור מלא ממס רווחי הון (עד לתקרה מוכרת). בשונה מקופות גמל, מהן ניתן למשוך כספים רק כקצבה בגיל 60, מקרנות השתלמות ניתן למשוך כספים כעבור 6 שנים בלבד מהיום בו נפתחו, כאמור בפטור ממס.

על פי חוק, המעסיק יכול להפקיד לקרן ההשתלמות של העובד עד 7.5% משכרו (עד תקרה של 14,141 שקל בשנה). העובד יכול להפריש עד 2.5% מהשכר (עד תקרה של של 4,714 שקל בשנה).

אם אתם מרוויחים פחות מ-15,712 ש"ח בחודש, והמעסיק מפקיד פחות מ-7.5%, בקשו להגדיל את ההפרשה עד לתקרה המקסימלית. זה כסף חינם – אל תוותרו על זה!

רוב קרנות ההשתלמות מנוהלות באופן אקטיבי על ידי הגופים המוסדיים. אם, הצטברו בקרן שלכם למעלה מ-50,000 ש"ח, תוכלו להעבירה לניהול אישי (IRA) באחד מבתי ההשקעות המציעים את השירות (מיטב-דש, IBI או אינפיניטי). המשמעות היא שלצד תיק ההשקעות הראשי, החייב במס, המנוהל בבנק שלכם, תנהלו תיק השקעות נוסף, פטור ממס, תחת ה"מעטפת" של קרן ההשתלמות.

8. האם ברור לכם לשם מה אתם משקיעים?

אל תתחילו להשקיע מבלי שיש לכם מטרה המוגדרת עד לרמת היעד הכספי הדרוש.

יתכן שאתם משקיעים כדי להגיע לעצמאות כלכלית תוך 10 שנים. יתכן שאתם רוצים לקנות דירה לכם או לילדים. יתכן שאתם משקיעים כדי להקים קרן פילנתרופית. ויתכן שאתם פשוט רוצים הגנה מפני ההשפעות ההרסניות של האינפלציה, "הרוצח הפיננסי השקט" של ציבור החוסכים בישראל.

מה שבטוח — היעד צריך להיות כמותי וברור.

השוו את היעד הכספי הזה ביחס לשווי הנקי שחישבתם בתשובה לשאלה 2.

עד כמה אתם רחוקים מהיעד? מתי אתם מתכננים לממש אותו? איזו תשואה עליכם להשיג להשיג כדי להגיע לשם? כמה סיכון עליכם לקחת (באמצעות חשיפה למניות)? כמה כסף עליכם לחסוך ולהשקיע בכל שנה ? מתי בכוונתכם להתחיל למשוך כספים לצורך מחייה, ואיזה סכום אתם רוצים למשוך?

המענה לשאלות הללו יאפשר לכם לגבש תכנית השקעה מסודרת, שתסייע בתורה זה להגדיר את הרכב תיק ההשקעות שלכם. העלו אותה על הכתב. תלו אותה במקום בולט. זה יהיה המצפן שיסייע לכם לנווט את הספינה לחוף מבטחים בעת סערה בשווקים.

9. האם אתם ערוכים להתמודד עם הסיכון?

כשאנחנו חוסכים כסף, אנו דוחים הוצאה נוכחית לטובת הוצאה עתידית. כשאנחנו משקיעים כסף, אנו דוחים הוצאה נוכחית לטובת רווח רווח עתידי.

במילים אחרות, החיסכון הוא ברור וידוע מראש. תשקיעו היום בתכנית חיסכון בנקאית ובעוד שנה תראו שהסכום גדל ב-0.8%. לעומת זאת, התשואה מהשקעה בבורסה איננה ידועה. תשקיעו היום את אותו הסכום במדד ת"א 100, ואין לדעת כמה כסף יהיה לכם בעוד שנה.

לאורך התקופה בה תשקיעו שוק המניות עלול להיקלע לפרקי זמן ממושכים של ירידות חדות, המוכרים בעגה הפיננסית כשוק דובי. הגם שהסבירות למפולת גבוהה, איש אינו יכול לדעת מתי היא תגיע וכמה זמן היא תימשך.

חוסר הידיעה הזה הוא הבסיס לסיכון. זו גם הסיבה שתשואה וסיכון הולכים יד ביד. לא ניתן להשיג את האחד ללא השני. רוצים תשואה גבוהה? המחיר הוא הם הפסדים גדולים. רוצים ביטחון ויציבות? המחיר הוא תשואה נמוכה.

לפני הכניסה לבורסה, חשוב להחליט כמה סיכון (חשיפה למניות) אתם מוכנים לקחת. זו החלטה פסיכולוגית, לא פיננסית גרידא, המושפעת מסיבולת הסיכון האישית שלכם. זו, בתורה, מורכבת משלושה גורמים:

לעולם אל תיכנסו לבורסה עם תכנית שאינה הולמת את סיבולת הסיכון האישית שלכם. אם תרכיבו תיק השקעות אגרסיבי מדי, ברגע האמת אתם עלולים לקבל החלטות מהבטן – איבר חשיבה עם מוניטין גרוע למדי.

אם סגנון החיים שלכם חסכוני, השווי הנקי שלכם חיובי ונטול חובות (למעט משכנתא), חסכתם רזרבה לשעת חירום, ביטחתם את עצמכם מפני קטסטרופות, גיבשתם בסיס ידע תאורטי,  הגדרתם יעד כספי ברור להשקעה וביררתם כמה סיכון אתם מוכנים לקחת כדי לממש אותו — או אז, ברכותיי — אתם בשלים להתחיל להשקיע בשוק ההון!

(*) מיותר לציין כי אינני מעוניינת ואינני רשאית לעשות זאת.



אזהרה: אני משקיעה חובבת. אינני בעלת רישיון ייעוץ השקעות או כל רישיון פיננסי אחר. התכנים באתר אינם מהווים ייעוץ מקצועי או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם. כל המסתמך על המידע באתר מבלי להיוועץ באיש מקצוע עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד. אלא אם צוין אחרת, אני מחזיקה או עשויה להחזיק בניירות הערך הנדונים בפוסט. גלישתך באתר מהווה הסכמה מפורשת לתנאי השימוש.


רוצים לעזור?
אתם מוזמנים לשתף ולעקוב אחרי בטוויטר או בפייסבוק, או להירשם כדי לקבל את הפוסטים שלי ישירות למייל. בנוסף, תוכלו להשתמש בקישורי השותפים הבאים כדי לקנות באמזון, להוריד ספרי שמע, או להקים אתר אינטרנט משלכם (מדריך מפורט - כאן). תודה על תמיכתכם באתר. 

115 תגובות

  1. חשבתי שאמרת שקיבלת אינספור הצעות להתראיין לתקשורת וסירבת לכולן.
    מה קרה ששינית דעתך במפתיע?

    • בשונה מבעבר,

      1. לא הציבו לי סייגים ("את חייבת להצטלם ולהיפגש איתי לקפה לפני")
      2. לא הכפיפו את דבריי לסטנדרט עריכה דוגמטי
      3. לא תחמו אותי בזמן
      4. הסולידית. בראשי של מאקו. gotta love the irony…

      • תודה רבה על הפוסט המצויין. בקשר לכתבה במאקו, אני חייב לציין שהופתעתי לטובה מרמת הכתיבה שלהם.

        • למען האמת רמת הכתיבה בכתבה במאקו היא נמוכה ובעלת שגיאות רבות (הכוונה מבחינה תחבירית ולא מבחינת המהות).
          דוגמא קטנה: "את היום האחרון שלה בעבודה לפני שלוש וחצי שנים…"

          אמנם אני לא אבשלום קור… אבל היכן העורך?

          ואכן, גם אני הופתעתי מעט מבחירת הפלטפורמה של הראיון. מכל המקומות – מאקו? מ-א-ק-ו? ג'יסס.
          הקהל שם לא בדיוק קולע לקהל הידע של הבלוג הזה (שהוא בין היתר אמור להיות משכיל* – כפי שתואר כאן באתר איפשהו, שם זה יותר ערסו-פרחה, על כל המשתמע מכך).

          נו טוב, ניחא ומילא.

          *משכיל – אני מפרש זאת כאינטיליגנטי ולאו דווקא משכיל מההיבט האקדמי.

      • הסבלנות משתלמת – יצאה יופי של כתבה.

      • עוד זוית שהייתי מוסיף. אכן דחיית סיפוקים זה המפתח, אולם במקום להגיע לעצמאות כלכלית, הייתי מציע גם לחשוב על ״להוריד הילוך״, כלומר להגיע למצב שחלק מההכנסה היא מההון והיתר בא מעבודה חלקית שיכולה גם להיות מהנה יותר.

        נחטא על האמת אם נאמר שבישראל זה דבר קל להגיע לעצמאות כלכלית מלאה, וכמו כן אם אדם ידע שהוא או היא דוחים סיפוקים מסויימים, ישנם בכל זאת כאלה שיוכלו להיות מסופקים בטווח הקצר. לדוגמה, אם מישהו מסוגל לוותר על השני ״הפוך״ ביום שעולים לו 30 שקלים, אז במשך שנתיים זה שווה היה לקנות אייפון 6 במקום.

        זה יאפשר לנו מצב שגם אם שמענו על זה שחסך 10 מליון שקל עד גיל 60, יצא לגימלאות ובגיל 61 קיבל דום לב ומת, עדיין נשכיל לחסוך וגם להנות…קצת 🙂

        • הבלוג slow.org.il מתאים בדיוק להלך הרוח הזה.

          • ההבדל בין הסולידית ל-SLOW הוא בהשקפת העולם הכלכלית. קונקרטית — אני לא דוגלת באנטי-צרכנות ממניעים אנטי-קפיטליסטיים. אדרבה. אני רותמת את הקפיטליזם לצרכיי. מנגד, עמית נויפלד, שמנהל את SLOW, כתב סקירה מאוד ביקורתית עלי ועל האתר שלי. יש קישור למאמר שלו בתחתית העמוד "כתבו עלי" בתפריט.

      • כל הכבוד דורין, זה פשוט מדהים מה שאת מצליחה לעשות ולהשיג עם הבלוג הזה והגישה שלך.
        שיהיה המון בהצלחה!

    • למקרא תגובה ראשונה, חשבתי שהתגובה הראוייה לו הייתי הסולידית, "ככה בא לי היום"

      אבל נראה לי שהעיניין אולי עמוק יותר, זה דומה לבדיקה של "הרב" האם הוא אדוק באמת …

      דומני שאם הסולידית הגיעה למעמד שהיא נבחנת, זה אות מופת 🙂

      פוסט מעולה.!

      אני הייתי פותח ערוץ לווין "הסולידית" בטח יותר מועיל מהרצאות "רבנים" עם קמעות….

      התמיהה של הסולידית על רמת הידע הכלכלי בישראל של מירב העם.

      זה המצב במרבית התחומים. אם מישהו זוכר בכלל איך מחשבים שטח ריבוע או מלבן, צורה שאינה ריבועית, הסיכוי שאדם ממוצע ידע או ייזכר איך מחשבים שטח כזה היא…. קרובה לתוצאות בחינוך הפיננסי.
      ולומדים אינטגרלים פשוטים גם בשלוש יחידות מתימטיקה. …

      אנשים שיש להם השכלה גבוהה או התמחות מויימת בכל תחום, מאוד קשה לו להבין את המצב האמיתי של הממוצע האנושי. לו, זה נראה מובן מאליו….

      "בלוגרית אנונימית" יש רשימה מכובדת של בלוגרים שהשפיעו על העולם. אנשים כבר למדו שיש בלוגרים שיודעים הרבה יותר מהמומחים למינהם….

      בלוגר בריטי, הפך לגורם החשוב ביותר בסיקור המצב בסוריה, והביך פעמים רבות "מומחים צבאיים:" ופרשנים שהיגיעו לאולפן. הלינק שלו שמור אצלי, מפאת קוצר הזמן, אני לא אעלה אותו כעת.

      "קול קטן יכול לשנות את העולם" אין בלוגרית קטנה, יש רעיונות גדולים. או לפחות נוכנים וימינו נכונים זה הרבה.

      • אכן פוסט מעולה וגם תגובה מעוררת השראה!
        אפשר בבקשה את הלינק של הבלוגר האנגלי-סורי?
        תודה רבה!

  2. תהיתי גם מדוע התראיינת…אני חייב לציין שאהבתי את השיח שזה יוצר (התגובות ברשתות החברתיות)

    הדבר היחיד שמתסכל הוא שזה מביא לפה גם את האנשים שחיים את הרגע ואז הם באים לבלבל לנו את השכל שרק כסף מעניין אותנו כשהם לא מבינים בשיט שזה הזמן וחופש הבחירה שמעניינים אותנו.

    דורין אחלה פוסט. אני עדיין לא משקיע בבורסה אלא בדברים אחרים ומה שיפה שעדיין מצאתי כמה דברים בפוסט הזה שאני הולך לבדוק מחר בבוקר, כשאני אתעורר בזמן שלי(:

  3. שלום דורין.
    אבקש לשאול:אם את משקיעה את כספך בתיק הארי-בראון, למה את מחזיקה בקרן מחקה עולמית? בגלל המתאם בין השוק הישראלי לעולמי, או דווקא ההפך?

  4. דורין, תודה רבה על היותך.
    מה דעתך על השקעה באתרי הלוואות המונים כמו eloan.co.il או בלנדר?

  5. אכן אחלה פוסט. שאלה אחת ברשותך –

    "כל שקל שנכנס חייב למלא את הבור (הסייג היחיד לעניין זה הוא חוב על משכנתא)".

    למה, בעצם? מה מייחד את המשכנתא? האם בעינייך זהו חוב שבאמת זכאי לקטגוריה נפרדת?

    • משכנתא הוא החוב בריבית הנמוכה ביותר שאי פעם תיקח. פעמים רבות נמוך יותר מהתשואה הסולידית הצפויה על השקעות אחרות בבורסה.

    • משכנתא היא חוב שסגירתו מניבה לך נכס עם פוטנציאל תשואה מסוים. כהשקעה, זהו נכס גרוע ביותר — אבל זה עדיין נכס.

      השווה זאת לחובות שאנשים נוטלים כדי לממן חתונות, חופשות או כלי רכב. כשסוגרים את החוב, לא נשארים עם נכס ביד, אלא עם משאבת מזומנים.

  6. תוכלי לציין איזה ביטוח בריאות פרטי יש לך ? (ועלותו ) ?

  7. תודה. נהנה לקרוא וזה מעניין. בהחלט ההתקלות בבלוג דחפה אותי לחשוב לכיוון כזה של פרישה מוקדמת. עוד מוקדם עבורי להחליט, ועוד יש לי הרבה לקרוא, אבל זה משהו שאברר.

  8. דורין, בסעיף 3, אודה לך אם תוכלי להבהיר מדוע משכנתא היא הסייג היחיד?
    ותודה על הפוסט!

    • כשמסיימים לשלם משכנתא, יש נכס ביד. כשמסיימים לשלם על אשראי צרכני, אין נכס ביד.

      • פוסט מצוין וחשוב דורין.
        לעניין המשכנתא – אוסיף סייג לסייג שלך 🙂 אני כן הייתי ממליצה לנסות לסגור את החלק במשכנתא שניתן לפרוע ללא עמלות פרעון מוקדם וכד' (לא בקיאה בדיוק אבל בגדול אני חושבת שניתן לפרוע את החלק שבריבית משתנה). נניח והריבית על המשכנתא היא 5%, הרי שכדי להשיג תשואה דומה על אותו כסף ידרש סיכון. נניח הושגה תשואה פנומנאלית של 8%, אבל מנגד שולם על המשכנתא 5% הרי שבנטו התשואה היא 3% – ממש לא תשואה שמצדיקה סיכון! (המספרים לצורך המחשה בלבד אבל הרעיון ברור אני מקווה). כמו כן – על החלק של הריבית המשתנה ככל שידוע לי ההלוואה בנויה באופן כזה שקודם משולמת רוב הריבית ורק אז הקרן (בניגוד למשכנתא בריבית קבועה בה בכל תשלום קיים רכיב קרן ורכיב ריבית) – לכן עוד יותר חשוב לנסות ולסגור חלק זה במהירות כדי להגיע למצב בו הקרן קטנה עם כל תשלום.

      • ברור, תודה!

  9. שאלה בקשר לספרים המומלצים – אין לי ממש בעיה לקרוא באנגלית, אבל אני חוששת מעודף של מונחים מבלבלים, בתור מישהי שלא מבינה בזה כלום. מאידך נראה שאין ממש אופציות בעברית. לא מבלבל לקרוא באנגלית, כשלא מכירים את המונחים המקבילים בעברית?

  10. מדוע ציינת את הפיקדון הבנקאי (פק"מ / פר"מ), קרן הנאמנות הכספית (מדוע הכספית?) והמק"מ כפתרונות השקעה נזילים? האם אג"ח ממשלתי אינו בבחינת פתרון זהה (כוונתי לאג"ח קצר טווח) מלבד היותו מותנה בזמן פידיון?

    • קרנות כספיות מחזיקות בעיקר מק"מים – שהם למעשה אגרות חוב ממשלתיות שמועד פדיונן חל תוך פחות משנה (כשמם כן הם – מלווה קצר מועד).

      כשמשך החיים הממוצע של האג"ח קצר כל כך, אפשר לומר שהיא במידה רבה חסרת סיכון – היא לא מושפעת משינויים בשער הריבית.

      ככל שהאג"ח ארוכה יותר (מעל שנה), כך היא חשופה יותר לסיכון ריבית. סיכון ריבית הוא מידת השינוי שחל במחיר האג"ח בתגובה לשינויים בריבית בנק ישראל. ריבית בנק ישראל יורדת – מחירי אגרות החוב עולים. ריבית בנק ישראל עולה – מחירי אגרות החוב יורדים.

      כפי שאתה יודע, ריבית בנק ישראל היום (ספטמבר 2014) היא בשפל של כל הזמנים – 0.25%. כפועל יוצא, האג"ח הממשלתית הארוכה ביותר – ממשלתי שקלי 0142 (ינואר 2042), עשתה תשואה של כמעט 23% מתחילת השנה. עליה חדה בשער הריבית תרסק לגזרים את האג"ח הזו. זהו סיכון.

      שורה תחתונה — אתה לא רוצה לחשוף את כספי החירום שלך לסיכון ריבית.

      (גילוי נאות: כידוע, מחזיקה ממשלתי שקלי 0142)

  11. אבל מה חדש בבלוג הזה בעצם?

  12. הי דורין
    ברשותי דירה להשקעה המשקנתא והביטוח משולמים ע"י הדייר . שאלתי היא איך לירשום את ההכנסה ואת חוב המשקנתא .

    • אם דמי השכירות מכסים את עלות המשכנתא במלואם, הרי שהם תורמים לשווי נקי חיובי.

      • חייבת להבהיר ברשותך, אין משמעות לדמי השכירות בפני עצמם (היום הנכס מושכר מחר אולי יעמוד ריק). מה שחשוב לעניין זה הוא ערך הדירה בניכוי גובה המשכנתא שנותרה לתשלום. כמובן שבכל חודש בו המשכנתא שולמה (בין אם על ידי הדייר בצורת שכירות ובין אם על ידך) סך ההלוואה קטן

  13. קרעת אותי איזה שאלת קיטבג

  14. אני מוכרח להגיד כשנכנסתי לאתר במאי לא ידעתי כלום על שוק ההון.התחלתי להשקיע ביוני ובדיוק היתה נפילה בשוק ההון יש כאלה שנפלו יותר למזלי תיק ההשקעה הסולדי גרמה לנפילה קטנה יחסית ההשקעה שלי מאוד סולידית 25 אחוז מניות 10 אחוז זהב 50 אחוז אגרות חוב כלליות ו15 אחוז אגרות חוב שקליות 5 שנים ומעלה.אבל האתר עזר לי לא להתייאש יותר מדי.תמיד ניתן ללמוד על דרכים חדשות להסביר לעצמך ולאחרים איך לחסוך ואיך להשקיע(עכשיו השוק עלה אז אני לא בירידה)

    • עמוס – התיק שציינת ממש אינו נחשב סולידי! זהב 10%??? מאוד ספקולטיבי. העובדה שהזהב מוצג פה בבלוג כמקום לגיטימי ואפילו סולידי להשקיע בו (ביחד עם רכיבים אחרים שהשפעותיהם אמורות להיות מנוגדות) אינה הופכת אותו לסולידי. שים לב גם שהזהב בשנים האחרונות שובר שיאים במחיר (אפילו אחרי הירידה של 2013, תחילת 2014). אני לא נגד השקעה בזהב אבל כן חושבת שמשקיע אמור להבין האם התיק מתאים לרמת הסיכון שלו ולכן מציינת לתשומת ליבך – פילוח התיק שציינת ממש לא סולידי בעיני.

  15. קודם כל זה רק 10 אחוז.גם אם הזהב צונח עוד פעם ב33 אחוז אני מופסד רק 3 אחוז.תיק ששני שליש ממנו הם אגרות חוב ממשלתיות הוא סולידי.בקרן השתלמות רגילה שני השליש של אגרות החוב כולל אגרות חוב קונצרניות והמניות מהוות 33 אחוז לא כללתי בסכום גם כסף מזומן שיש לי בעובר ושב וגם בפקמ שעשיתי לפני שנתקלתי באתר אז אני סולידי בהחלט

  16. אז עכשיו מאזנים קצת את התיק,ומוסיפים למשקולת קצת זהב,בכדי לאזן את התיק…מאוד פשוט…הוא גם ירד בתיקים כי הוא מנוטרל מט"ח כנראה,והדולר הראה עצמה בחודש האחרון.
    שימו לב לזה..כי גם המניות שלכם מנוטרלות מט"ח…(למרות שלטווח הארוך,אין לזה משמעות).

  17. עמוס, גם אגח ממשלתי לטווח ארוך (כתבת מעל 5 שנים) אינו סולידי, בעיקר בהתחשב בריביות היום, אלא אם אתה מתכוון להחזיק לפדיון

    • קרן, התשואה היום לאגח 10 שנים היא סביב ה2.5 אחוז לפני מס. אבל צריך לקחת בחשבון את שיעור האינפלציה שעמדה ב2013 על 1.8. ככה שעדיין יש רווח ריאלי מסוים. הרווח הריאלי הוא הקובע, אם נניח הייתה ריבית של 8% ואינפלציה של 10. מה היה יותר אטרקטיבי בעינייך? צריך להסתכל על הרווח הריאלי.

      באופן אישי לא מחזיק אגחים כאלה ארוכים אבל אני גם לא פוסל את הגישה שאנחנו נמצאים בתקופה של האטה כלכלית ארוכת טווח שיכולה להוביל לעליות נוספות במחיר האגחים הארוכים

      ממליץ שתראי את ההרצאה של lacy hunt שמסביר על הגישה הזו

      הוא מסביר שגובה החובות לא יאפשר למדינות מערביות להעלות ריבית, וידחוף את מדינות המערב להאטה כלכלית ארוכת טווח

      • מסכים projectio, אומנם עוד לא ראיתי את ההרצאה… (אני מגיב בזמן המשרה החלקית שלי)
        אני חושב שמאוגסט 2013 האינפלציה בישראל אף נמוכה יותר בסביבות אחוז אחד בלבד …
        כך שהריבית הריאלית המשתקפת מאג"ח מדינה 142 ( כ 3.8 נומינלי לפני מס) לא רעה בככל
        אם האינפלציה תשאר ברמות הללו לאורך זמן וזה מבלי להזכיר תסריטי דפלציה אפשריים( במיוחד אם (וכאשר) ידרו מחירי הדירות ומחירי השכירות שלהם).

        לדעתי האישית(לא ממליץ וכו..) בהשוואה היסטורית מבין כל הנכסים הפיננסים מחירי המניות כיום אטרקטיבים יותר וניתן לראות זאת בשוואת המרווחים בין מניות(תשואה ממוצעת על ההון) לאג"ח ממשלתי ,קונצרני או נדל"ן.
        לגבי הזהב להזכירך – אני בונה שתודיע לי שהוא יגיע ל 800 דולר לאונקיה.

        אני גם מסכים עם יוסי.
        עם זאת בתור משקיע מתחיל באלף הקודם(בזמן ממשלת שמיר) עשיתי את כל הטעיות האפשרויות.למזלי הנפילות בשוק הגיעו מהר ותיקנתי את דרכיי בזמן. עדיף לטעות תחילה מאשר בסוף.

        • היי גיא בנוגע לתחזיות ארוכות טווח אין לי מושג, יכול להיות שתצא צודק.

          אבל הנה הצד השני של המטבע, הסכנה באגחים ארוכים, היא אובדן אמון המשקיעים ביכולת של מדינה במיוחד מדינה קטנה להחזיר
          את הכסף וזה קורה דווקא בעיתות של דפלציה. דבר שיכול להוביל לעליות ריבית. בנוסף בישראל יש אוכלסיה צעירה וילודה גבוהה. וזה מתכון לתנאים אינפלציונים ארוכי טווח במיוחד אם זה עד שנת 2042.

          בנוגע לשוק המניות בישראל, אני מסכים שהוא אטרקטיבי, אבל בשקילה על פי שווי שוק, זה טבע וכל השאר. כלומר העתיד של טבע משפיע מאוד על כלל שוק המניות בישראל. והעתיד של טבע נקבע על פי ההצלחה שלה בשווקים בחול.

          בנוגע לזהב, זה נכון שהתנאים הכלכליים מזמינים דשדוש ודפלציה. אבל צריך לזכור שיש הרבה דולרים שמסתובבים מחוץ לארהב. ואם אמריקה תאבד את מעמדה כספקית המטבע הרזרבי העולמי והסכם הפטרודולר יתמוסס
          כל הדולרים הללו האלה יכולים לחזור לארהב
          ויעלו את המחירים שם בצורה חריפה. דבר שישפיע על מחיר הזהב בדולרים וגם בשקלים.
          מעבר לזה מחיר הזהב קרוב כבר היום לעלויות היצור.

          מה יקרה בפועל אינפלציה דפלציה או המשך של הסטגנציה, לא יודע, ואין לי מושג קלוש.

        • זה מה שקורה כשהעבודה מפריעה לאדם להגיב כמו שצריך והוא ממהר להגניב תגובה–>
          בככל
          ידרו
          בשוואת

          עם זאת למרות כל חסרונותיה לעבודה במשרה חלקית יש כמה יתרונות.

          א. היא בכל זאת משלמת לתגובה יותר מאשר שולה מעפולה מציעה לאי תגובה. ( הלוואי שמוסר התשלומים של שולה היה כמו מוסר העבודה שלה)
          ב . צריך מידי פעם קצת לנוח ושקט מהילדים והחלפת חיתולים.

          • projectio, אם מדברים ברצינות אז גם לי אין יכולות נבואה, אני רק אמרתי שבתסריטים אפשריים ההשקעה באג"ח מדינה לטווח ארוך לא מופרכת.
            לגבי הזהב … דיברנו על זה באיזה פוסט פעם.

            לגבי המניות בארץ אני לא כל כך מסתכל על טבע אלא דווקא על התשואה על ההון של מניות הבנקים מול האג"ח הממשלתי הארוך ביותר. אני לוקח את הבנקים כי בגדול מקובל לחשוב שהם כמו אופציה על המשק הישראלי. בגדול אפשר לומר לדעתי שהבנקים בארץ הם בנקים סמי ממשלתיים מאחר והממשלה לא יכולה להרשות לעצמה שהם יקרסו (הסיכוי שיגיעו לאפס יותר נמוך מבנקים בחו"ל)…. הם נסחרים עכשיו בתשואה על ההון של בין תשעה לעשרה אחוזים( אם אני לא טועה) וב 0.9 שווי שוק מול ההון העצמי כלומר בערך 10.5 אחוז תשואה על ההשקעה. כלומר המרווח מול ה142 שציינתי בתגובה למעלה הוא כשבעה אחוזים.
            אני זוכר שהמרווחים הללו היו כשלושה אחוזים ואף פחות.

            אני משתמש בזה ככלל אצבע מאד גס בשביל להעריך אם המניות יקרות או לא בהשוואה לנכסים האחרים.

          • התפרסם אתמול : אין אינפלציה:
            =======================================================
            מדד המחירים לצרכן ירד בחודש אוגוסט ב-0.1%

            לאחר שקלול נתוני מדד אוגוסט רושם מדד המחירים לצרכן ירידה מצטברת של 0.7% במחירים, ללא סעיף הדיור ■ יחד עם סעיף הדיור נותר המדד ללא שינוי ב-12 החודשים האחרונים

            מדד מחירי הדיור עלה ב-0.5%. מדד שירותי דיור בבעלות הדיירים עלה ב-0.6% ומדד שכר דירה עלה ב-0.2%.

            בעת הדיון בבנק ישראל עמדה העלייה המצטברת במחירים ב-12 החודשים האחרונים על 0.3% (ב-12 החודשים שקדמו להחלטה).
            =======================================================
            אם המגמה תימשך אז הריבית הריאלית המשתקפת מאג"ח מדינה 142 אפילו טובה יותר משציינתי בתגובה.

            אם הייתי יודע בוודאות שהתשואה הראלית על ה142 תהיה 3.5 אחוזים(לפני מס) אז הייתי מעביר לשם חלק גדול מהשקעותי.

          • גיא, מוסר התשלומים של שולה בהחלט נשמע מעורער. אבל זה נראה לי, כי היא החליטה שזה יותר רווחי לעשות את העבודה בעצמה,לא ראיתי תגובות שלה הרבה זמן.

            בנוגע לחצי משרה, נשמע כמו פתרון נחמד ליללות של תינוק,נראה לי כשה זה מתחיל זה יכול להיות מאוד לא נעים

            בנוגע למניות לא הבנתי, אתה חושב שעדיף להחזיק את מדד הבנקים בישראל על פני תא 100/תא 25. לא הבנתי גם מה הקשר בין ההחזר על ההון של הבנקים לתמחור שלהם בשוק המניות?

            נ.ב הידע שלי בחשבונאות בסיסי ביותר.

            אני מסכים איתך שבתקופה הנוכחית אנחנו בהאטה כלכלית, שיכולה להביא לאינפלציה נמוכה שתמשיך לרדת ולהישאר נמוכה בשנים הקרובות.

          • 🙂 וואלה , עושה חשק לעוד הסרטון שלך.

            לגבי שולה ומוסר העבודה שלה … בהחלט בחרתי לי ארכי-נמסיס ראויה שתבליט את רגשותיי למקומות עבודה.

            לא, אני לא אומר שעדיף בנקים על תא 25 (גם ככה הם כ20 אחוז ממנו), אני אומר רק אומר שהסיכוי להמחק בהם מאד נמוך, הם אומנם לא אג"ח מדינה ( שחס וחלילה גם יכולים להמחק) אבל יש שם פחות סיכון בהשוואה אולי למניות אחרות ולכן אני לוקח אותם בהשוואה לבנצ'מארק של אג"ח המדינה. הם גם משקפים את פעילות המשק וגם כביכול פחות מסוכנים.

            יש את ההחזר על ההון …. שאותו אתה מבין. נניח אם ההון 100 וההחזר הוא 10.
            יש את שווי השוק שהוא נאמר 90 ובמחיר הזה אתה קונה את ההחזר 10 … משמע שהתשואה שלך היא כ -11 אחוז.

          • בנוגע לשוק המניות בארץ, אני לא מושקע ולא עוקב. חשבתי בטעות שטבע מרכיבה רבע מהמדד. והבנתי ששיטת החישוב של המדד מגבילה את הפערים בשווי שוק בין טבע לשאר החברות במדד. טבע מהווה כ10% ופריגו שהיא גם חברת תרופות מהווה עוד 10.

            עדיין 4 הראשונות מחזיקות 35% מהמדד מאוד מרוכז. אם כי לא מרוכז כמו שחשבתי.

          • בנוגע לחישוב של של ההון ביחס למחיר השוק, הון הרי לא שווה לשווי שוק. הון זה נכסים פחות התחייבויות. ואילו שווי שוק זה תמחור המשקיעים של החברה.

            בדרך כלל לוקח רווחים או תזרמים מזומנים ושווי שוק. בבנקים זה שונה?

          • לא, אנא עארף למה תמיד מדברים בבנקים על התשואה על ההון. אני יכול אולי
            להניח שנתון ההון משתנה בדוחות אחת לרבעון לעומת נתון שווי השוק שמשתנה תמידית. כשרוצים להשוות על פני תקופות יותר קל לקחת את נתון ההון כסרגל למדידות.

          • היי גיא לפי מה שהבנתי מהקישור שהבאת הנתון של ההחזר ההון הוא טוב בשביל
            להעיד על איכות החברה או יותר נכון על רמת היעילות שבה היא משתמשת במשאבים שברשותה בשביל לייצר רווחים, כלומר כמה שקלים החברה מקבלת בחזרה על כל שקל שהיא משקיעה:

            "חברות שאינן בנקים נוטלות הון וחוב ורוכשות מכונות/קרקעות/ידע וכדומה כדי לייצר מוצרים או שירותים שבעזרתם הן מנסות להרוויח"

            אצל הבנקים זה שונה מכיוון שאצלם החזר גבוה על ההון מבוסס אך ורק על נטילת חובות, ולכן החזר גבוה על ההון הוא עכב אכילס מכיוון שהחברות האלו גם מקבלות תמחור גבוה יותר משוק המניות וגם חשופות יותר מבחינת מינוף. מצד שני הפוטנציאל שלהן לייצר רווחים הוא גבוה יותר.

            קח למשל את בנק הפועלים הרווח הנקי שלו זה 2.58 ההון העצמי 29.06 זה תשואה על ההון של 8.8% ל2013.

            לעומת זאת מכפיל הרווח שלו הוא 9.43 וזה אומר שאתה מקבל רווח חשבונאי של 10% על כל שקל שאתה משקיע בקניית מניות החברה.

            עד לכאן אני צודק? ואם כן איך אתה מחבר את שני הנתונים הללו, בשביל להגיע לאיזושהי מסקנה פרקטית על האטרקטיביות של החברה?

            הנתונים על הבנק הם מפה:
            http://www.globes.co.il/portal/instrument.aspx?instrumentId=706

          • צודק עד כאן.
            אני כאמור משתמש בנתונים בהשוואה לנתוני האג"ח בשביל להעריך בצורה גסה אם נכס פיננסי יקר או זול …..
            למשל : בשנה שעברה התשואה על אג"ח מדינה 142 הייתה 5+ נומנלי והתשואה הממוצעת של הבנקים לשווי שוק (הפעם) היתה לערך 10% כלומר המרווח … 5 אחוזים.
            כיום התשואה על אג"ח מדינה 142 הינה 3.8 אחוזים והתשואה של הבנקים שווי שוק כמעט 11% כלומר המרווח 7 אחוזים.

            מה שניתן לומר זה שהבנקים זולים יחסית לשנה שעברה ביחס לאג"ח.
            חסידי "הכל מתומחר" – יאמרו אולי שהכל מתומחר וכנראה יש איזה סיכון בבנקים שידוע ל "שוק". אפשר גם לומר שטעמי הציבור השתנו והוא נהיה יותר סולדי ומוכן לשלם יותר על סיכון שבעצם לא השתנה.

            זאת כאמור הערכה גסה שלא המצאתי אלא כנראה ראיתי שבתי השקעות מבצעים.
            אם יש לך מניות בחו"ל אתה כמובן יכול להשוות מרווחים מול מחירי אג"ח בחול.

            לגבי –> מסקנה פרקטית על האטרקטיביות של החברה?
            אז אם כל הדברים ישארו קבועים(והם לא) אז אתה אמור לקבל שקל לשנה על כל עשרה שקלים שתשקיע.

          • אוקיי הבנתי את הגישה הזאת שלך, שמעתי את זה בעבר בהרצאה של איזה משקיע ערך[כשה עוד חיפשתי קרנות נאמנות להשקיע בהם 🙂 ]

            הוא אמר שכדי לראות מה אטרקטיבי יותר מניות או אגח צריך להשוות את הדיבידנד
            משתי המקורות ואז אתה יכול לראות ושצריך להתייחס למניות כמו לאג"ח.

            הנה הקישור[הוא אמור את זה בדקה ב-4]

          • *להשקיע בהן.
            *הוא אמר

          • ששששששש…..
            !I have an image to uphold
            חסר לי שישמעו שיש לי נטיה מודחקת לחשוב כמו משקיעי ערך.

          • חחח.. לפני שאתה יוצא לדרכך החדשה כמשקיע ערך, חשוב שתשים לב שהיו לך מספר אי הבנות בהגדרות של מושגים שונים.

            נ.ב באופן אישי לא הייתי משווה בין הרווח הנקי לתשואה מאגח ארוך מכמה סיבות:
            1. התשואה מאגח היא מזומן בכיס שלך ואילו רווח נקי הוא רווח על הנייר[חשבונאי] ולא מזומן שמצטבר בקופה של החברה בסוף שנה, שגם הוא לא נכנס כולו לכיס שלך חלק הולך לקניית עצמית של מניות חלק להשקעה מחדש וחלק לכיס שלך. כמובן שניתן להגיד שהחלקים האחרים יבואו לידי ביטוי בעליית ערך של מניות החברה אבל זה בכלל לא בטוח.
            2.אי אפשר להסתמך על נתונים של שנה אחת צריך ממוצע של מספר רב של שנים.

            אני באופן אישי לא אוהב את כל הכאב ראש של החישובים האלה ומעדיף את השיטה
            של CAPE שזה ממוצע הרווחים ב10 השנים האחרונות חלקי המחיר של החברה היום.

            הנה טבלה עדכנית של מדינות העולם: ישראל נמצאת במקום טוב וזול-

            http://www.ftense.com/2014_01_26_archive.html

          • כן, אכן עצות טובות.
            אני רק מזהיר אותך משילר הגרויסה מציאה הוא לא. אני הכרתי את אבא שלו בלודג' , עם אוזניים כמו שלו היה אפשר להתכסות בחורף. בעד זה נובל אני לא הייתי נותן.

          • אין בעיה כשה אני אראה פולני אם אוזניים גדולות אני אדע לעבור לצד השני של הכביש
            🙂

          • כן projectio,
            רק שזה הדומפ קופ היה גרמני וגם בחבר שלו שווינשטייגר לא היה העפרון המחודד בקלמר. דרכך לסולידית שבזמן האחרון אני עושה הרבה בלגאן בבלוגוספריה – אז יכול להיות שיבואו להתלונן.

          • מצטער projectio ,
            התגובה הוגבה לפני שלקחתי את התרופות בבוקר.
            * בחבר = החבר.
            *בבלוגוספריה = בלוגוספירה.

            אז אם מישהו מחפש אותי
            אמור לו שאני של אתמול שונה מאני של היום ואני של היום לא לוקח אחריות עליו.

            אם הוא מתעקש
            אמור לו שאי אפשר להיכנס לאותו נהר פעמיים.

            אם הוא ממשיך להתעקש
            אז אמור לו שאי אפשר להיכנס לאותו נהר אפילו פעם אחת.

            טוב, זה כנראה לא העניין של התרופות אלא לשעמום בעבודה.

        • אני אמסור את כל ההודעות הנ"ל -)

      • projectio אני לא חולקת עליך שקיים רווח ראלי מסוים אם מחזיקים לפידיון, זה מה שכתבתי. נקודת המוצא שלי היא שנראה עליית ריבית ב2015, ולכן אם לא מחזיקים לפידיון אגח ארוך קיים סיכון. מתכננת בכל אופן להקשיב להרצאה שציינת, אעדכן אם יהיו לי תובנות מעניינות 🙂

  18. את צודקת הייתי צריך לשים הכל בפק"ם זה או במק"ם זה הדבר היחיד הסולידי.הרי מניות במחירים היום זה לא סולידי וממשלתי זה לא סולידי ( אע"פ שאני לא מכיר 10 שנים חלון שבו היה הפסד אלא אם הממשלה פשטה את הרגל) חצי מהאגחים באגח כללי הם למעלה מ5 שנים אז גם שם לא סולידי חבל רק שהסולידים שאת מדברת עליהם במקרה הטוב שמרו על ערך הכסף.תגידי מה את חושבת שסולידי? בארצות הברית היו אומרים שהתיק שלי לא מתרומם מרוב סולידיות

    • אני חושבת שכספים המיועדים לשעת חירום או לטווח קצר מאד – אסור לסכן, ויש להפקיד אותם באפיקים סולידיים. לעומת זאת, אם יש לך סכום לטווח ארוך ואתה שם אותו בבנק או באחד מהאפיקים הסולידיים שמנית, אתה יכול להיות כמעט משוכנע שתפסיד לאורך זמן (בגלל השפעות האינפלציה). הביטחון כאן הוא אשליה.

      • הי מה את חושבת עלהפקדת כספים לשעת חרום בקרן השתלמות כאפיק סולידי

        • אני חושבת שזה רעיון איום ונורא.
          1. קרן השתלמות היא לא מוצר השקעה כמו קרן נאמנות. נכון יותר לחשוב עליה כמו על "קופסא" שבתוכה אפשר להשקיע, ולהנות מפטור ממס.
          2. זו תהיה בעיני טעות גסה "לבזבז" את הפטור במס על נכסים שפוטנציאל התשואה שלהם נמוך כל כך.

          • למרות שאני קוראת קבוע של הבלוג אני לא מתחברת להשקעות מסוג זה אך נוצר מצב שי לי כסף ששוכב בבנק ואני רוצה להכניס אותו לקרן שיתן לפחות ריבית

          • אינך יכולה להפקיד באופן עצמאי לקרן השתלמות אלא אם את עצמאית (ואז הקרן תחייב אותך להציג תעודת עוסק פטור / עוסק מורשה).

          • שלום רב,
            לשמחתי אחותי הקטנה הכירה לי את הבלוג ואני מאד שמחה ולומדת ממנו-תודה!
            תוכלי בבקשה להרחיב את נושא קה"ש כהשקעה וכאמצעי לשעת חירום?
            (גם עבור עצמאים?)
            מה זה אומר "לבזבז" את הפטור ממס? כספים שהצטברו בקהש- להוציא? למה לא להתייחס אליהם לשעת חירום (כשהקרן נזילה)ותוך כדי ליהנות מתשואה גבוהה מהריביות שהפקמ נותן?
            ראיתי שגם התייחס ל"מקום יקר בקה"ש"- מה הכוונה?
            סכום ההפקדה מוגבל אך הסכום הנצבר לא (אם לא הוצאתי את הכסף לאחר 6 שנים הוא ממשיך להצטבר).
            אציין גם שכל סוכני הביטוח כמובן ממליצים "לא לגעת בכספים"

            המון תודה!

          • קרן השתלמות היא לא מכשיר השקעה – היא אפיק השקעה.
            מכשיר השקעה הוא לצורך העניין מניות, אג"ח, קרנות נאמנות, תעודות סל וכיוצ"ב. אפיק ההשקעה הוא "הקופסה" שבו את שמה את מכשירי ההשקעה השונים.
            היתרון בקרן ההשתלמות הוא משולש:
            1. היא מקנה הטבת מס במעמד ההפקדה (מקטינה את ההכנסה החייבת שלך, ובנוסף נותנת לך זיכוי מסוים)
            2. כל שקל שאת מפקידה בו, עד לסכום שנתי של 18,480 ש"ח (עדכנית ל-2014), פטור לחלוטין ממס רווח הון (בשיעור של 25%). זהו ה"מקום היקר" בקרן ההשתלמות.
            3. הקרן נזילה אחרי 3 שנים למטרות השתלמות ואחרי 6 שנים לכל מטרה. אני חושבת שזו טעות מרה לפדות כספים שהצטברו בקרן השתלמות מפני שהמשמעות היא אובדן האפשרות לצבירה של ריבית דריבית (צמיחה אקספוננציאלית של ההון) על פני שנים. הסכום שמצטבר יהיה כאמור פטור לחלוטין ממס ולכן מי שפודה את הקרנ"ש מאבד את אחת מהטבות המס האדירות שעוד נותרו כאן. רוצה לחסוך קרן לשעת חירום או למימון רכישות בטווח הקצר? שימי כסף בצד בפק"מ חסר סיכון בבנק או בכל חשבון אחר החייב במס.

          • לגבי השארת כסף בצד (6 חודשי מחיה וכו') –
            אם יש לי קרן השתלמות מכובדת ונזילה, ברור לי שלא כדאי לבנות על הקרן עצמה כמצבור מזומנים לעת חירום, אולם האם לא ניתן לבנות על הלוואה כנגד הקרן? אני מבין שהלוואות כאלה הן אטרקטיביות ובסכומים של עד 80% מקרן נזילה שזה די והותר ל-6 חודשי מחיה.
            תודה!

  19. מעניין אותי שאומרים מה יקרה כשהריבית תעלה.הרי אין סיבה להעלאת הריבית אלא אם כן יש אינפלציה.ירידה באבטלה היא סיבה מטופשת אם יעלו בגלל שהאבטלה ירדה כל העסקים ששולי הרווח שלהם נמוכים ושורדים רק בגלל ריבית נמוכה יקרסו כי לא שווה להשקיע בהם אם ניתן להשיג בריבית של הבנק יותר (נגידת ארצות הברית יודעת את זה לכן היא אומרת שתעלה במתינות את הריבית ולכן זה לא יפיל את האגח) ואם תהיה אינפלציה אז הזהב יעלה והאגח יצנח באמת

  20. מפרגן: אחד הפוסטים המצוינים למשקיעים צעירים שקראתי אי פעם. היה חוסך לי הרבה כאבי ראש והפסדים אם הייתי קורא אותו לפני 15 שנים. לרוץ להשקיע במניות כאשר יש הלוואות ומינוס בבנק זה צעד מסוכן כמו לתת לשיכור לנהוג. זה הימור שאנשים שפויים נמנעים ממנו כמו מאש. כשיש כסף פנוי באמת כלומר שאפשר לשכוח ממנו ל 10 או 20 שנים זה הזמן לבנות תיק השקעות.

  21. תודה לך. קיבלתי המון חומר למחשבה. את עושה עבודה נהדרת. תענוג.

  22. סולומוניקו

    כל עוד אנשים יקנו מחברות גדולות ובינוניות אז הבורסה תרויח.
    זה לא קשור לקדחת הצרכנות.
    גם אם אנשים יקנו במסורה – מעט דברים ואיכותיים במקום הרבה ומזובלים עדיין החברות ירויחו(כמו שהיה בשנות ה 60).

  23. כמה הערות:
    1. סיכון לא הולך עם תשואה. אם תקני חברה שנסחרת (דוגמא קיצונית) בשווי של 10 מיליון שקל אבל יש לה מזומן של 20 מיליון ללא חובות וחברה שמרוויחה, אז אין לך פה שום סיכון. הדבר מוסבר מצוין בספרו של גראהם "המשקיע הנבון"
    2. מקלט מס טוב נוסף הוא IRA קה"ש לעצמאי, שבו אפשר להפקיד כל סכום מעל התקרה ולשלם מס רווח הון ר-ק בפדיון ולא במכירה של ני"ע כזה או אחר.
    3. בראיון שלך אמרת שהתשואה של הארי בראון היא כ 4.7% אחוז לשנה. ה S&P עשה בתקופה הזו 10% לשנה. בתיק "סולידי" כמו שלך התשואה היא פי 6 ב 40 שנה. בתיק צמוד למדד ה S&P התשואה היא פי 45 באותו זמן. לגבי הסיכון, אני מזכיר שמדובר ב 500 החברות הגודלות ביותר בארה"ב עם הכלכלה הכי גדולה ובסביבה העסקית הכי נוחה. פי 6 לעומת פי 45, איפה הופכים להיות עשירים יותר?

    את מסתכלת רק על צד אחד של המשוואה, של החסכון. יש צד נוסף, של העלאת רמת החיים באמצעות התעשרות. במסלול של הארי בראון את לא תגיעי לכך, יכול להיות שאת לא רוצה, אבל להיות יותר עשירים זה תמיד יותר נחמד. קחי שנה כמו 2013, מי שלא נצמד למדדים, פספס 32% תשואה בשנה אחת… אני מעדיף להקשיב לבאפט, גראהם או לינץ'…

    • משקיע בערך,

      סיכון כן הולך עם תשואה. טיעונך ב-(1) אינו נכון. אתה מתאר חברה שאינה ממונפות ומרווחה, אולם יש להתחשב גם בסיכון של הפירמה (הנובע למשל מאיכות ההנהלה, סיכון הענף שבו פועלת החברה, מעילות בחברה, או כל סיכון תפעולי אחר). סיכון זה נקרא סיכון ספציפי (Idiosyncratic Risk). מה שכן אתה צודק בכך שלחברה אין סיכון פיננסי מנקודת המבט של בעלי המניות היות והיא לא ממונפת.

      אגב, הסולידית כתבה פוסט על הארי מרקוביץ (זוכה פרס נובל), שבבסיס עבודתו נוסח בצורה אלגנטית ביותר כל רעיון גיוון התיק כדי להפחית סיכון של חברות ספציפיות. יתר על כן, על בסיס עבודתו הומצאו (האם מודלים מומצאים או מתגלים?! מממ…) בהמשך מודלים לתמחור נכסים הגורסים כי אין לפצות את המשקיע בגין סיכון ספציפי של חברה מסוימת, שכן ניתן להעלים סיכון זה באמצעות גיוון.
      הסיכון שלא ניתן להעלים/להקטין באמצעות גיוון הוא הסיכון "השיטתי", אשר אינו תלוי בחברה זו או אחרת ואף לא בענף מסוים, אלא בסיכון השוק כולו ("שוק" הוא מושג חמקמק שנתון לפרשנות).

      לגבי (3), אשמש לדורין כ-פה, ברשותה, שכן זו גם דעתי.
      תהיית לגבי הסיכון בהשקעה ב- S&P 500, שהלוא מדובר בחברות ענק וכו'. "סיכון" הוא אינו מושג חד ממדי ויש סוגים שונים של סיכון. באופן כללי ממצאים אמפיריים (אם תתעקש אמצא גם את הרפרנס) מראים שדי להשקיע בכ- 25-30 מניות כדי לפזר את הסיכון הספציפי שלהן כמעט לחלוטין (כל השקעה נוספת במניות אחרות תקטין את הסיכון הספציפי אבל במעט מאוד, מאוד).
      אולם בהשקעה ב- S&P בלבד נוצר סיכון נוסף הנובע מהשקעה בסוג אחד של נכס (מניות) (Asset Class) ממש כמו להשקיע את כל הונך בדירה להשקעה. ראה למשל מה קרה לדאו-ג'ונס ביום שני השחור ב- 1987.

      באשר להבדלי התשואות של הארי בראון (גישת הסולידית) לבין גישתך, הרי שגם אם תבזר את כל השקעותיך מספיק טוב (כלומר בין סוגי נכסים, ובכל סוג נכס – בין נכסים רבים), אתה יכול לבחור את רמת הסיכון לפי טעמך האישי והתיאבון לסיכון שלך. לכתוב כמטיף בשער על הבדלי התשואות אינו מעשה נכון, שכן הסק משם הבלוג והכינוי שדורין בחרה – "הסולידית" – כינוי זה אומר דבר או שניים לגבי "תאבונה לסיכון"… וכידוע, על רמת הסיכון של הפרט לא ניתן להתווכח כיוון שהיא נגזרת מהעדפותיו.

      באשר לבאפט, גראהם או לינץ', למיטב ידעתי דורין מעולם לא קטרגה עליהם, אלא, אולי, את אלו שחושבים את עצמם כמותם… רק חשוב כמה אנשים יכולים להיות כמותם (הן ביכולות האינטלקטואליות שלהם, ביכולות המקצועיות שלהם, בערך הנובע מהצוותים שלהם, והן בהיקף השקעותיהם, שיכול לפעמים גם להזיז את השוק כשצריך…). להשקעות ערך יש כמובן את יתרונותיה שלה, אבל זה כבר סיפור מורכב יותר.
      נדמה לי שזה בסדר גמור לעקוב אחרי באפט, גראהם או לינץ' ולא אחרי הארי בראון, אבל בבלוג מוצגות אלטרנטיבות שונות לתיקי השקעות עם מתודה סדורה שיכולה להתאים לחלק מהאנשים וזהו ערכו – ואם לא, אז הקוראים יכולים לברור בעצמם את המוץ מן התבן, ואיש-איש הישר בעניו יעשה.

    • משקיע בערך, רק לידיעתך שוק המניות(האמריקאי] עשה 10% והתיק של הארי בראון עשה8-9% ה4.7% זה כנראה ריאלי אחרי אינפלציה. הפער בין שתי השיטות בתשואה הוא כ-2%[שזה הרבה מאוד כסף] לעומת זאת הפער בסטיית התקן הוא יותר מ 10%. שזה אומר שיהיו תקופות שהמדד המנייתי יעשה תשואות גרועות ויגרום להפסדים[שנות ה70\שנות ה2000] בעוד שהתיק הסולידי יצליח בכל תקופה כלכלית.

    • מובן שלתיק המורכב מ-100% מניות תהיה תוחלת תשואה גבוהה יותר מלתיק של הארי בראון, אבל באותה מידה, גם פוטנציאל הסיכון שלו גבוה הרבה יותר. לומר שסיכון ותשואה אינם הולכים יד ביד זה כמו לומר שמים אינם רותחים ב-100 מעלות.אתה מבקש לרסק את אבן הפינה של התאוריה הפיננסית — ולצערי לא עשית זאת באופן משכנע. (יניב הסביר מדוע בתגובתו).

      המודל של הארי בראון מיועד בעיקר להגן על ערך הכסף בכל סביבת שוק, לא להשיג תשואה מרבית. במובן זה, הוא מועיל במיוחד עבור מי שכבר צבר סכום מכובד ומבקש לשמור על ערכו. הוא פחות מתאים למי שעדיין מצוי בשלבים מוקדמים של צבירת הון — לאדם כזה, בהינתן אופק השקעה ופרופיל סיכון פיננסי-אישי מתאים, מתאים לייצר חשיפה גדולה למניות (מעבר ל-80% חשיפה למניות בעיני – מוגזם).

  24. כתוב נפלא. מאוד ברור ועושה סדר בראש.
    תודה רבה

  25. דורין, קודם כל רציתי להגיד (בתור קורא חדש) שאני מאד אוהב את סגנון הכתיבה שלך ומסכים פחות או יותר עם רוב טענותייך (אפילו אלה שאינם כלכליים גרידא – חתונה, ילדים וכו').

    אני מסכים גם לגבי ההבדל בין רצונות או צרכים (כמו למשל רכב).
    העניין או שאני מודע לכך שזה רק רצון ולא צורך, אך עדיין כן מעוניין להיות מצויד באחד (סגנון החיים שלא גם כן שונה מרוב האנשים – וממש לא חלק מתרבות הצריכה, אך מה לעשות שיש לי תחביבים יקרים יחסית).
    בנוסף, אני הרבה יותר "בזבזן" באוכל ממך (לאו דווקא בגלל אכילה בחוץ) אלא בגלל אהבה לאוכל קצת יותר יקר ומוכן – ופחות לבישול בייתי.
    לגבי השאר, אני מזדהה כמעט לגמרי, אני דיי "חסכן" בקרב הסובבים לי.

    רציתי לשאול לגבי הסכום החודשי, והקרן שצריך כדי לפרוש.
    בהנחה ואני מרוויח בערך כמו שאת הרווחת (14,000 נטו, אך אם פוטנציאל לגדילה לכ- 17.5 נטו).
    ובהנחה שאני לא סובל בעבודה אבל כן רוצה לפרוש מוקדם.
    בנוסף, אני מוציא בערך 6,000 ₪ לחודש כרגע.

    למה בעצם לא לחסוך כ – 4,000,000 ₪, וכך לפי חוק ה-4% אשאר אם רווח תשועתי של כ- 10,000 ₪ וזה בהנחה גסה (לרעתי) שהמיסוי הינו 25% ולא יתקזז עם האינפלציה.

    לפי מה שאני מבין, את מושכת מהתשואה בערך 3800 ₪ בחודש.
    כלומר, (ואשתדל לא לחדור לך לפרטיות יותר מידי, כי אני מניח שיש סיבה שלא פרסמת את גודל הקרן שלך) הקרן כנראה יותר נמוכה מ4 מיליון ₪.

    בעצם, איזו מניעה יש לי לנסות לחיות באותה דרך כמו שלך, רק אם סכום חודשי יותר גבוהה?

    שאלה שנייה, וקצת פחות קשורה. בתור מישהו שקצת מפחד מסיכונים, ורק עכשיו נכנס באופן חזק לכל ההשקעות בגלל הריבית הנמוכה בבנקים (עד עכשיו ההיתי משקיע בפקדונות חסרי סיכון).
    האם את חושבת שכדאי לי להתחיל מהשקעה בקרנות נאמנות סולידיות? (ואני יודע שאת סולדת מכך שאחרים ישקיעו את כספך) אך במקרה שלי שההשכלה הכלכלית שלי נמוכה, כנראה אעשה פחות טעויות כך.
    ובנוסף, קרן פטורה ממס תעזור לי לקבל ריבית דריבית ליפני המיסוי + לעשות הפחתת מיסוי על בסיס אינפלציה. מה דעתך? האם עדיין כדאי להתרחק מקרן נאמנות? (וכן, אני מודע לכך שאת לא יועצת השקעות, סתם מעניין לשמוע דעה).

    ואגב, אחרי קריאה של חלק גדול מהבלוג על סגנון החיים שלך, תהיתי למה בעצם לא כדאי לך להגר לארץ בה המיסוי על רווחי הון הינו אפסי (או כמעט אפסי?)

    תודה לך, תמשיכי לכתוב ברמה גבוהה, ותתעלמי מקנאים,
    דן.

  26. דורוני

    דורין,

    גיליתי אותך הודות לראיון שנתת למאקו, ומייד קראתי המון פוסטים קודמים. אני דיי מסכים איתך על הכל, כמעט בכל התחומים. זאת למרות שאני שכיר הייטק, שמאוד נהנה מזה, וממוקם באחוזון העליון.

    קשה לי להבין את תרבות הצריכה של היום, וההוצאה של כל גרוש על זבל. אני פשוט לא במירוץ הזה. גם ילדי לא, והם מקבלים את זאת לאחרונה (בני 13,12,7), למרות הקושי. למשל, הם התרגלו שבחוף הים הם מקבלים רק ארטיק קרח, ולא גלידות ב-50 ש"ח, למרות שמצבינו הכלכלי הטוב ידוע להם.

    תודה רבה, מאיר עיניים,
    דורון

  27. דורוני

    דרך אגב, בהקשר לכך שכל הדברים שאמורים לעזור לנו רק גוזלים לנו את הזמן, אני ממליץ בחום על הספר "קיצור תולדות האנושות" של יובל הררי. ספציפית על הפרק שמסביר איך המהפיכה החקלאית היא בעצם לא פחות מ-"History’s Biggest Fraud". איך כל התקדמות והתייעלות גרמה לאובדן זמן ויכולות, חשיפה לאסונות בקנה מידה רחב, וכו.

    פשוט להירשם ב https://class.coursera.org/humankind-002, ולשמוע את ההרצאה של פרק 5.

    דורון.

  28. היי
    פוסט נפלא שוב גם לקלולסית כמוני.
    אשמח לדעת אם וכש מתחילים להשקיע איך בעצם ״מנהלים״ את כל הסיפור הזה?
    אני שומעת על דברים כמו חשבון מנוהל ותוכנות ניהול לתיק השקעות וכד׳ אז איך בעצם עושים את זה?
    ושאלה שניה
    לאחר שאני מחשבת מה השווי שלי ובמידה והוא חיובי האם כדאי שסכום ההשקעה הראשוני שלי יהיה ביחס עולה בהתאם לשווי?

    • כלל אצבע טוב לחישוב סכום ההשקעה = (שווי נקי חיובי) – (קרן חירום לחצי שנת מחיה) – (כסף שאת עשויה להזדקק לו ב-5 השנים הקרובות)

      איך מנהלים את הסיפור – מגדירים את הרכב תיק ההשקעות. ההחלטה החשובה ביותר כאן היא להחליט כמה יוקצה לנכסים מסוכנים (מניות) וכמה יוקצה לנכסים סולידיים (אג"ח ושווה מזומנים). לאחר מכן – ניגשים לבנק או לבית ההשקעות, מבקשים לפתוח חשבון להשקעות, מתמקחים על העמלות, ממלאים טופס או שניים, ולאחר מכן שולחים פקודת קנייה לבורסה כדי לרכוש את הקרנות הזולות ביותר שניתן. אם את רוצה הסבר טכני על ביצוע הקניה קראי כאן.

  29. היי 🙂
    שאלה לגבי עתודת מזומנים: באפיק נזיל וחסר סיכון.
    "אפיקים אפשריים עשויים להיות פיקדון בנקאי (פק"מ / פר"מ), קרן נאמנות כספית או מק"מ. הכספים הללו לא יושקעו בבורסה בשום מצב"

    האם זה כל כך נורא להשאיר את המזומנים הללו בעובר ושב? עדיין לא השתחררתי מהפחד להחזיק לי סכום של לפחות 10000 בעו"ש, את השאר הכסף שלי אני משקיעה בקרנות נאמנות סולידיות.

    מה את חושבת? אין סיכון כלל בקרן כספית?

    • לדורין שלום!
      לא ברור לי מדוע אשראי צרכני פסול. אי אפשר לדעתי לפסול כל אשראי צרכני. כשם שעם סיום המשכנתא נשאר עם נכס – בית, כך אפשר לעשות עם אשראי צרכני. אם האשראי הצרכני ישמש לקניית מקרר, עם סיומו נשאר עם נכס – מקרר.
      לכן אי אפשר, לדעתי, לפסול כל אשראי צרכני. תלוי לשם מה לקחנו את האשראי הצרכני. הדוגמה שהבאתי על מקרר הוא מוצר חיוני. בארץ חמה כשלנו. לא דברתי על מכונית – כי לה יש אלטרנטיבות שונות. חלקן טובות וחקן לא. אך ישנן. האלטרנטיבה למקרר? אני לא רוצה אפילו לחשוב עליה…

      • גם על חיוניות המקרר אפשר להתווכח — אני מאמינה שאם אתה גר סמוך מספיק למכולת / סופר, אתה יכול לוותר על התענוג 🙂

        וברצינות — רוצה מקרר? מצוין. חסוך את הכסף וקנה אותו אם וכאשר חסכת מספיק. אל תקנה אותו בכסף של אחרים רק כדי לשלם עוד ועוד. זו המשמעות של אשראי צרכני.

      • אם הבנתי נכון דירה זה נכס שיכול להניב כסף לעומת מקרר שלא מניב כסף ו ניתן לחסוך כדי לקנות אותו לא מצריך סכומי ענק

  30. נכתב למעלה:
    ״מובן שלתיק המורכב מ-100% מניות תהיה תוחלת תשואה גבוהה יותר מלתיק של הארי בראון, אבל באותה מידה, גם פוטנציאל הסיכון שלו גבוה הרבה יותר. לומר שסיכון ותשואה אינם הולכים יד ביד זה כמו לומר שמים אינם רותחים ב-100 מעלות.אתה מבקש לרסק את אבן הפינה של התאוריה הפיננסית — ולצערי לא עשית זאת באופן משכנע. (יניב הסביר מדוע בתגובתו).״

    השאלה היא לא מה הקשר בין סיכון לתשואה אלא השאלה האמיתית היא מהו סיכון.

    נכון שהיום הרוב המוחלט של המודלים הכלכליים שנהגו על ידי טובי המוחות העולמיים וזוכי פרס נובל גורסים שסיכון נמדד ע״י תנודתיות (בטא, שארפ וכל אלה). הכל טוב ויפה. מן הראוי רק לציין שישנם אנשים, חלקם אפילו מאוד חכמים, שלא מודדים סיכון בתנודתיות, אלא באופן הרבה יותר עסקי ולכן גם קשה למדידה ולכימות (ובגלל זה האקדמיה לא אימצה את הדרך הזו כי בשביל לעשות מודלים מסובכים ולזכות בפרסים אתה חייב מספרים…).

    אני אביא ציטוט של בנג׳מין גראהם, שהיה איש חכם וידען יותר מכל האנשים פה באתר גם יחד ואם יש לכם בעיות או טענות עם הגישה הזו אז בבקשה אל תפנו אליי אלא אליו (סיאנס?) או פנו לתלמידו, וורן באפט:

    Beta is a more or less useful measure of past price fluctuations of common stocks. What bothers me is that authorities now equate the beta idea with the concept of risk. Price variability yes; risk no. Real investment risk is measured not by the percent that a stock may decline in price in relation to the general market in a given period, but by the danger of a loss of quality and earnings power through economic changes or deterioration in management.

    אוהבים לתת את הדוגמא הבאה: אני מראה לך גרף של מניה שכמעט לא זז, או זז רק למעלה במשך שנים ללא תנודתיות. אני אשאל אותך אם המניה מסוכנת, התשובה תהיה שוודאי שלא, משברים באו והלכו, אסונות טבע קרו והמניה בשלה – רק עולה. אפס סיכון!
    עכשיו, מה אם אני אגיד לך שזה גרף של מניית ביוטכנולוגיה שבמשך שנים עובדת על פיתוח חיסון נגד שפעת ובעוד שבוע יתפרסמו תוצאות הניסוי שלה בתרופה? כלומר עוד שבוע או שמחיר המניה יעלה פי 10 או יתרסק לאפס.
    או אז התשובה תהיה שכמובן שזו מניה מסוכנת עד מאוד!

    זה קצת דומה לאנשים שאומרים: ככל שתשקיע יותר במניות אז תעשה יותר כסף כי הן אפיק השקעה יותר מסוכן.
    יש פה סתירה פנימית במשפט הזה: אם אתה יודע שתעשה יותר כסף במניות אז הן לא יותר מסוכנות אלא דווקא להיפך, הן פחות מסוכנות.
    הנה, תקראו מה הווארד מרקס אומר על זה:

    http://www.oaktreecapital.com/MemoTree/Risk%20Revisited.pdf

    דורין, אין צורך שתגיבי, אני יודע שאת לא מסכימה (בלשון המעטה) לכל תאוריה מן הסוג הזה, אבל כתבתי את זה רק שהקוראים יידעו שיש גם צורות מחשבה אחרות שם בחוץ.

    • "חבר", אתה כותב סתם גיבוב של דברים מבולבלים, שמראה שלא קראת מספיק פה בבלוג. אני מפנה אותך לניתוח של דורין לגבי "בטא חכמה" בין היתר. אתה תוקף אנשי קש ותחנות \רוח.

      להפרכה קצרה של טענותיך צריך פשוט לחשוב שניה: רוב המשקיעים בבורסה יגדירו סיכון כסיכוי להפסד (כולל הפסד 100%), לא סתם תנודתיות. אבל אם עוברים להשקעה במדדים (כמו שדורין ממליצה), הרי ברור שאין שום סיכון ספציפי למדד אלא סיכון כללי של קטגורית נייר הערך (וסיכון גיאוגרפי+סיכון מטבע). מכאן דוגמאת המניה שלך חסרת ערך- אולי מניה ספציפית לא מוערכת נכון, אבל שוק המניות בכללתו? ונגיד שכלל הסיכון בשוק המניות אינו מוערך נכון (משהו שאני אגב מאמין בו, עקב עיוותים הנגרמים מבנק מרכזי), מה תעשה? תנסה לבחור מניות? סיכוייך להפסיד גבוהים משמעותית מלהרוויח, אין לך מידע פנימי או השפעה פוליטית.
      הצורה היחידה להתגונן מסיכון שאיננו סתם תנודתיות ("סיכון קטסטרופלי") היא לחלק את השקעתך בין כמה קטגוריות שונות של נכסי הון, כך שגם אם הבורסה תתרסק, הממשלות יפשטו רגל והמטבעות כולם יעברו היפר-אינפלציה, הזהב שלך עדיין יהיה שווה הרבה. אה, וגם לא יזיק לפתח כישורי חיים.

      • לא נכון. רוב המשקיעים לא יגדירו סיכון כסיכוי להפסד פרמננטי.
        אם מניה עולה או יורדת עשרות אחוזים מבחינתם המניה מסוכנת. אם שוק המניות יכול לעלות ולרדת עשרות אחוזים מבחינתם זוהי השקעה מסוכנת. בגלל זה הם לא יהיו 100% במניות.
        הרי ברור להם וגם לך שאין באמת סיכוי סביר להפסד פרמננטי אם אתה משקיע במדד.
        גם ההגדרה האקדמית של בטא היא תלוית תנודתיות ולא הפסד פרמננטי.
        חבל שאתה מתלהם.
        אתה גם טועה בקשר לבחירת מניות באופן עצמאי כמובן אבל זו כנראה שאלה של השקפה וגם יכולת וזמן להשקיע.
        הטעות השלישית שלך היא שאתה חושב שהדרך היחידה להתגונן מסיכון היא פיזור בין נכסים עם קורולציה הפוכה. קודם כל יש דרכים אחרות להתמודד עם סיכון אבל גם בדרך שאתה מדבר עליה הבעיה היא למצוא נכסים כאלו.

        ההימור שלי הוא שהתיק של בראון יעשה תשואה ממש לא טובה בשנים הקרובות.
        מזומן וזהב הם נכסים שלא מייצרים ערך ואג״ח נסחר כיום במחירי בועה.
        כמובן שאי אפשר לדעת אבל ניפגש כל כמה שנים ונבדוק.

        חוץ מזה להגיד שהטיעונים שלי מבולבלים זו די טיפשות כי זה לא טיעונים שלי אלא של חכמים ממני. כל מה שאמרתי הוא שיש אנשים שמודדים סיכון באופן אחר מהמקובל.

        בהצלחה נתן בהשקעותיך.

        • מה הן הדרכים האחרות להתמודדות עם סיכון? אולי תתיתן דוגמא בקצרה?

          למיטב ידיעתי, הקורלציה של הנכסים בתיק של הארי בראון היא הפוכה, אז מה הבעיה למצוא כאלו בדיוק? יתכן מאוד שאתה צודק וביצועי התיק של הארי בראון יהיו גרועים בשנים הקרובות, אבל זה לא העניין. השאלה היא בטווח הארוך.
          העובדה שזהב ומזומן לא מייצרים ערך אינה רלוונטית אם מטרתך היא לשמר ערך. אם כל העולם בקריסה היפר אינפלציונית זה לא משנה שזהב אינו מייצר כלום, כוח הקניה שלך לא נשחק ולכן באופן יחסי לכלל האוכלוסיה כוח הקניה עולה, ואתה יוצא מרווח.

          • לדעתי כיום אין קורלציות הפוכות בתיק של בראון. אין פה עניין של הוכחה אלא הגיון אישי שלי:
            גם המניות וגם האגחים נסחרים במחירים גבוהים והם יכולים לרדת ביחד ללא שום בעיה. בכלל, המניות והאגחים כבר הרבה זמן הם לא בקורלציה הפוכה.
            הזהב – תפקידו ההיסטורי (וגם בקשר לזה יש מחקרים שמראים שזה לא כך) הוא להגן מפני אינפלציה. הוא לא אמור לייצר לך ערך מעבר לזה. ייתכן שבתסריט של היפר אינפלציה הוא יככב, אבל מה אם אין היפר אינפלציה? או בכלל דפלציה תוך כדי שהשווקים יורדים?

            בקשר לסיכון, אז קודם צריך להבין שיש הרבה סוגים של סיכון. תקרא את המאמר של הווארד מארקס שהפניתי אליו למעלה.

            בקשר לסיכון במובן הרחב שעליו שאלת, אז אני בוחר בדרך לא פופולארית וקשה של בחירת מניות ספציפיות, אבל אני לא רוצה להכנס לדיון הזה שכבר נטחן פה, אז בוא אני אציע לך כיוון מחשבה אחר:
            אם תנודתיות היא לא סיכון אז למה בעצם לא לשים 80% מהכסף במדד המניות (+ קרן חירום כמובן) ועשרים אחוז מזומן לניצול הזדמנויות (כמו ירידות חזקות בשווקים, כלומר עם סיכוי סביר שתהיה לפעמים 100% מניות)? עד כמה שאני זוכר זה לא רחוק מ״שוקולד מריר״ לא?

            תחשוב על זה ובהצלחה בכל מקרה.

            כמו שדורין כתבה: הכי חשוב להוציא פחות ממה שאתה מכניס, כל השאר זה פולישים קטנים.
            אם תחסוך לאורך שנים ותשקיע את הכסף, כמעט לא חשוב איך כל עוד זו השקעה ולא ספקולציה, אז מצבך יהיה טוב. ואפילו יותר מטוב.

            בכל מקרה ברשותך אני אפסיק את הדיון פה.

  31. שלום, אני בשנה האחרונה משקיע בשוק ההון ( ממש לא בשיטה שלך, אלא יותר לפי ניתוח טכני) ורציתי לשאול מס' שאלות:
    1) האם כדי להגדיל את ההון העצמי לא כדאי להשקיע במניות לטווח קצר?
    2) חוץ מספרים מאיפה כן כדאי ללמוד על שוק ההון? ( אין שום קורס ששווה את זה?)
    3) קראתי את הפוסט לגבי ניתוח טכני , באמת אין בזה כלום ואנשים פשוט מתמכרים לעדר? ( אני גולש הרבה בספונסר)

  32. שלום דורין, ראיתי את הכללים ולאחר שאני מרגיש שאני עומד בכולם, מה הלאה? איך אני ממשיך? איך אני יודע איפה להשקיע וכמה? לתת ליועץ השקעות לעשות זאת בשבילי?

  33. כמו רועי בתגובה למעלה, איך ממשיכים?

    • איך ממשיכים? קודם כל עונים בכנות על כל 9 השאלות הנ"ל.
      משאלתך ניתן להסיק שתשובתך לשאלה 4 שלילית.
      אל תתקדם לפני שאתה מוכן – זה מתכון לאסון.

      התשובה הקצרה והעניינית — מגדירים את פרופיל הסיכון, בונים על פיו תיק השקעות שחלקו אגרסיבי (מניות) וחלקו דפנסיבי (אגרות חוב ממשלתיות), "ממלאים" את שני הדליים הללו בקרנות נאמנות מחקות המתאפיינות בפיזור מרבי ובדמי ניהול מזעריים, ומאזנים את שני החלקים חזרה למשקליהם המקוריים לפחות פעם בשנה. החלק הטכני הוא מאוד פשוט. את החלק התאורטי חשוב להבין ולכן אל תדלג על שלב 4 וכמובן אל תסמוך / תחקה אותי באופן עיוור מבלי לאמת ולהצליב עם מקורות אחרים.

  34. חשוב לקחת בחשבון שהיום כדי להשיג ביטחון כלכלי צריך לחסוך לפחות 70% מהמשכורת, דבר שעבור 99% מהאנשים אינו אפשרי.

    מי שעשה הכל נכון בחיים, סיים תואר ראשון במקצוע מכניס בגיל 25 והתחיל לעבוד, יש לו רק 15 שנות עבודה בהן יש לו באופן יחסי ביטחון תעסוקתי, אחרי גיל 40 יתייחסו אליו כאל סוס מת ואם יפוטר מהעבודה מוטב לו להתאבד לפני שיגמר לו הכסף, לכן ב15 השנים שבין גיל 25 ל40 הוא צריך לחסוך כמות כסף שתאפשר לו להתקיים עד יום מותו. תוחלת החיים הממוצעת היום היא 80 שנים. כדי לאפשר 40 שנים ללא עבודה מ15 שנים של עבודה שגם בהם המחיה עולה כסף צריך חיסכון של 40/55 מהכסף בכל שנות העבודה ומכיוון שבהשקעות סולידיות הכסף רק שומר על ערכו אך לא מרוויחים, מדובר על 73% מההכנסה, אז אשריו של מי שיכול לעשות זאת וחבל על מי שלא.

    • נדמה לי שאתה קצת פסקני מדי
      1. מדוע אתה יוצא מנקודת הנחה שהדרך היחידה להרוויח ולחסוך כסף היא לעבוד כשכיר?
      2. מדוע אתה יוצא מנקודת הנחה שאחרי גיל 40 אדם מאבד באופן מסתורי את הונו האנושי ו/או את היכולת להמיר את ההון האנושי להון פיננסי?
      3. אדם שמתחיל לחסוך ולהשקיע בגיל 25 רותם את אפקט הריבית דריבית לטובתו בשלב מוקדם ביותר. כלומר — לא רק הוא עובד — גם הכסף שלו עובד. כאן דווקא הזמן משחק לטובתו – ככל שיש לו זמן רב יותר, כך מתעצם אפקט הצבירה.

    • Superman , בדיוק בשל הסיבות שציינת נדרש הפאק-יו מאני.
      ניקח דוגמא שאולי תתאים ל30 אחוז מהאוכלוסיה .
      אם הרווחת שכר של נאמר תשעת אלפים נטו פלוס אלף לערך בקרן השתלמות(בערך 11.5 ברוטו , כ 25% אחוז יותר מהממוצע – מה שמציב את בעל השכר בין העשירון השביעי לתחתית השמיני)
      אם תחסוך שלושת אלפים + לא תפדה את ההשתלמות ותקבל ריבית ריאלית של 4 אחוזים(אני יודע חלכאי שצריך לקחת שלושה אחוזים בשביל השמרנות ) מהשקעותיך.

      שים לב שתחיה מ6000 שקל נטו … שזה סולידית * 1.75 … תוכל להחזיק רכב ישן , לנסוע לחול מידי פעם,
      לטחון מסעדה מידי פעם ואפילו לעשות ילד או שנים אם תמצא וונדרוומן מקבילה.

      תגיע לגיל 40 כשברשותיך הון של מיליון שקלים ועוד כחצי מיליון בפנסיה.
      הון המיליון יתנו לך 2.5-3 אלפי שקלים לחודש(לפי 3% ריאלי) .
      חצי מיליון השקלים בפנסיה יהיו שווים ריאלית ליותר ממיליון ( בריבית ריאלית שמרנית של 3 %) בגיל 67.
      כלומר שבפנסיה יהיה לך לפחות 6000 כמו שחיית בין 25-40.

      בנוסף מהון המיליון תוכל לבחור לעזוב עבודה לא מתאימה או לעסוק בתחביב בשכר מינימום וכו….

      מקווה שהדוגמא קצת ממחישה משהו …

  35. דורין בוקר טוב, למה קרן נאמנות לא מתאימה לכסף חרום? הכסף בפק"מ לא מאבד מערכו עם הזמן? למה קרן נאמנות כן וקרן השתלמות לא? "(זו תהיה טעות פטאלית לבזבז מקום יקר בקרן השתלמות על נכסים כאלה)." . תודה

  36. היי אחלה פוסט.

    בנוגע לביטוחים כהכנה לקטסטרופות שציינת:

    1. למה בחרת לעשות ביטוח תאונות אישיות? ממה שחקרתי על זה מדובר על ביטוח די מיותר, עם המון המון המון סייגים (יצא לך לראות את הסייג לגבי אחוז הפיצוי לפי סוג ומיקום השבר?), ודי יקר – עבור פיצוי חד פעמי.
    2. אני הייתי מוסיף גם ביטוח אובדן כושר עבודה כביטוח מאוד חשוב ומשתלם כלכלית, במידה ונעשה בצורה נכונה. אולי הוא לא רלוונטי עבורך אבל לאנשים שעובדים, בייחוד בתחילת דרכם זה מאוד חשוב לדעתי.

  37. היי דורין תודה על הבלוג, מהנה ומחכים. רציתי לשאול האם יש הבדלים בין השווקים בעולם(אני גר בקנדה כיום) או שמה שאת כותבת רלוונטי לכל מקום בעולם ואם יש שוני אז מהו (בקצרה). תודה. (-:

  38. בזכותך אני יודע מזה משקיע פסיבי אקטיבי קרן מחקה

  39. שלום קראתי הרבה פוסטים שלך לגבי שוק ההון והחלטתי ללמוד מסלול של שנתיים ברשותי 20 אלף שקלים כרגע אני יסיים את הלימודים שלי בעוד שנתיים אבל אני רוצה לפעול עם הכסף שיש לי שיניב לי קצת רווח לזמן הלימודים מה אני יכול לעשות איתו האים כדאי לי ללכת לבתי השקעות איתו או לחכות לסיום הלימודים

  40. להפנות הלוואה בריבית פריים -0.5 (1.1%) להשקעה, זה סיכון?

  41. היי, רציתי רק לומר כל הכבוד שהנגשת מידע שכל כך קשה לי להבין…
    רציתי לשאול, אני סטודנטית לתואר ראשון, חיה בתנאים צנועים (מאוד) בדירה של כ1000 ש"ח, משתדלת לחסוך ועובדת. יוצא שהרווח הנקי שלי בכל חודש הוא באזור ה800-1000 ש"ח לחודש. כמו כן יש לי חיסכון בצד, שאותו אני מעוניינת להשקיע.. האם את חושבת שבסגנון חיים של סטודנט יש מספיק זמן לפנאי והשקעה בנושא כ"כ מסובך? או שאני סתם אופטימית?

    תודה ויום טוב!

השאר תגובה