ישנה מילה אחת, שאם הוגים אותה באינטונציה ובעוצמה הנכונה – כל בן אנוש סביר יוצא משיווי משקל. עוצמתה של המילה ניכרת במיוחד בכל מה שקשור בכסף שלכם וביכולת לשמור כמה שיותר ממנו בכיסכם.
"לא".
לא לחובות.
לא לאשראי צרכני מכל סוג שהוא.
לא למשכנתא. לא להלוואות רכב, שכר לימוד, שיפוצים או חתונה. לא לגיהוץ חסר אבחנה בכרטיסי אשראי. לא לעסקאות תשלומים. לא לתשלומי ריבית לאחרים, בשוק הלבן, האפור או השחור. לא לשיעבוד כלכלי לאחרים. לא למנטרות הרסניות כמו "חיה את הרגע," "חיים רק פעם אחת" ו"רוצה את זה עכשיו אז אשלם על זה אחר כך".
לא לחשיבה קצרת טווח. לא להקרבת העתיד על מזבח ההווה. לא לקבלת המינוס כמצב שניתן להשלים עמו לעד.
לא לקרייריזם. לא לאמביציה. לא להתמחות מקצועית צרת אופקים. לא לשעות נוספות. לא ל-40 שנה של עבדות. לא לתחרות מנקזת אנרגיה עם אחרים. לא לפוליטיקה משרדית. לא לערבוב בין שעות הפנאי לעבודה. לא לשיחות עבודה אחרי 17:00 בערב. לא לשעון מעורר, לחוסר שעות שינה, לזומביפיקציה, לפקקים בבוקר, לחנופה, לסכינאות ולאיזון הנפשי שגוזלים מכם אחרים תמורת כסף.
לא לתרבות הצריכה. לא להגדלת הבזבוז ביחס ישיר לעלייה בשכר. לא לאינפלציה אישית. לא לקניית דירות שגדולות עליכם במספר או שניים – פיזית וכלכלית. לא לחללים מיותרים. לא לדחיסה של חפצים מיותרים בחללים מיותרים.
לא לקניית מוצרים שאינם בהישג ידכם המיידי. לא למוצרים חד-תכליתיים, חד-פעמיים או מאיכות ירודה. לא לשדרוגי גאדג'טים כפיתיים לפי אופנות חולפות. לא למותגים. לא לאוספים. לא לקניות אימפולסיביות. לא להתמכרות לשופינג כתחביב. לא לאגירה כפייתית של חפצים חסרי שימוש. לא ל"מרוצי שיפוץ" מול השכנים. לא לחבילות שירותים שלא ניתן להתנתק מהן.
לא לריחוק גאוגרפי בין אזור מגוריכם למרכז חייכם. לא לרכב פרטי כפיתרון תחבורתי.
לא לדיו ולא לנייר. לא לקניית ספרים, עיתונים או ירחונים. לא למנוי בחדר הכושר. לא להליכונים חשמליים. לא למספרות, מכוני יופי, קוסמטיקה, עיסויים או מוצרי טיפוח יקרים. לא לשלם לאחרים תמורת שירות שתוכלו לספק לעצמכם בכוחות עצמכם. לא לרכוש פוליסת ביטוח על סיכון שתוכלו לממן בעצמכם.
לא ל"בידור" בתשלום: הופעות, מסיבות, סרטים והצגות. לא להימורים – לוטו, טוטו ושאר מיסי טמטום המוטלים על המאותגרים מתמטית. לא לחתונות ראוותניות.
לא לחבילות תיירות ארוזות היטב. לא לעומס. לא לדחק. לא לטיסות ב"עונה". לא לטיולים מאורגנים. לא למלונות. לא לשהוּת קצרה מ-3 חודשים בחו"ל.
לא לניוון טלוויזיוני – בכבלים, בלווין, באינטרנט או בערוץ הציבורי.
לא למימון כספי של הרס הגוף. לא לאלכוהול. לא לסיגריות. לא לסמים. לא לישיבת יתר. לא למיזוג יתר. לא לאכלנות יתר.
לא למזון מעובד. לא לחלב ומוצריו. לא לבשר אדום (למעט מספר פעמים בשנה). לא למזון מהיר ומשקאות קלים. לא לשלם כסף על מי שתיה. לא לשלם לאחרים שיבשלו בשבילכם, ינקו בשבילכם, או שיכינו לכם קפה. לא לבשל כל יום מנה אחרת.
לא לבשל כל יום, נקודה.
לא לבזבוז זמן במחיצת אנשים רעילים, משעממים או טיפשים. לא להתרועע בחברת אנשים הזקוקים לרכוש פיזי — שלהם, של בני זוגם, של הוריהם או של ילדיהם — כדי להפגין את מעמדם החברתי. לא להשלים עם אנשים שמנופפים בסממני עושר מול פניכם.
לא לבני זוג נצלנים, בזבזנים וחסרי מודעות כלכלית. לא לכניעה לסחטנות כלכלית-רגשית של קרובים או ללחץ חברתי. לא להחלפת קשב וחיבה הורית בכסף. לא למימון הילדים אחרי הצבא.
לא לרכז את הביצים בסל אחד. לא להתפשר על מקור הכנסה יחיד. לא להפקרת גורלכם הכלכלי בידיו של אדם אחד – ודאי שלא הבוס שלכם.
לא להשקעה אקטיבית לסוגיה. לא למנהלי תיקים, יועצי השקעות וסטוק-פיקרים. לא לאופציות בינאריות, קרקעות להפשרה, מסחר יומי, תזמון השוק והימורים בבורסה. לא לפורנוגרפיה פיננסית. לא לערבוב בין ביטוח להשקעות. לא לבדיקה יומית של התיק. לא למכירה בפאניקה. לא לקנייה באופוריה. לא לתשלום דמי ניהול גבוהים מ-0.5%. לא לתשלום מיסים מיותרים. לא לסוציאליזם.
לא לקורבנות. לא לפטאליזם. לא לרחמים עצמיים. לא לוותרנות. לא למנטליות העדר. לא לניהול חייכם בהתאם לציפיות של אחרים או לפי "תסריט" שנכתב מראש. לא להטחת האשם באחרים. לא לצריכת תקשורת מופרזת.
לא לומר "כן" רק כי לא נעים או לא נוח לומר "לא".
הדברים הללו הם בגדר רצונות – לא צרכים. הרצונות הללו ניצבים כחומה בצורה ביניכם לבין עצמאות כלכלית.
"לא" הוא פטיש החירום לניפוץ החומה.
"לא מעוניינת", "לא אהיה שם", "לא זמינה במועד זה", "כבר יש לי כזה", "מעדיפה לא לקחת חלק", "אין לי זמן לזה", "זה כבר לא אקטואלי", "אני כבר לא עושה את זה", "מצאתי דרך טובה יותר".
איך שלא תבטאו זאת –
פשוט אמרו לא.
חייבת להבין איך ומתי ובעיקר מה גרם לך לעשות את השינוי הגדול? מי או מה הפיל אצלך את האסימון?
אני מרגישה שאני בדרך הביתה – אמנם רק באמצע הדרך, אבל בדרך לשם, תודה.
מצטער על הציניות אבל אני חייב להעביר ביקורת: לא לפוסטים ממחזרים בלי שום מידע\רעיון חדש.
הקוראים שלך, בדיוק כמוך, מעדיפים איכות על כמות.
Kiko- For me it is new. Some people need to read some ideas 3 times, in different versions, so they will actually start to cut their expenses
Dorin- Amazing like always you changed my life and I'm 5 years away from Financial Independence
נכון מאוד!
לפעמים צריך לקרוא את זה כמה פעמים בצורות שונות ואז נופל ה….
תודה דורין
שטויות במיץ.
עוד לא ראיתי מאמר אחד של הסולידית החוזר על עצמו. גם במידה שהרעיון כבר מוכר, הרי שהוא מוצג מזווית אחרת; גם מהמאמר הזה למדתי והפנמתי המון דברים חדשים.
דורין, תודה ושוב תודה!
מסכים
בהחלט, עדיף איכות על כמות. חבל
לא מסכים עם התגובות . הפוסט הוא חלק נוסף בהשראה של כל הרעיון. כדי להפוך מחשבה למעשים יש להשפיע על המחשבה עוד ועוד וכל פעם מזווית אחרת. כרגיל נהנתי גם מהפוסט הזה.
כתיבה מלאה בעוצמה ורגש.
עורו,
היו אטלס וסלקו משקולות מרגליכם.
היי דורין! נהנית לקרוא כל מילה שאת כותבת… וכמה שאת צודקת!!!!
לא להכללות גורפות. יש הרבה דברים נכונים בפוסט הזה אבל יש גם כמה שלא ממש (לפחות עבורי). אני מאוד אוהב את הקריירה שלי למשל. לא בכל יום אני קם לעבודה עם חיוך, לעיתים אני נשאר עד שעות מאוחרות בעבודה. אני מומחה לטיפול בטראומה וככזה העברתי 13 שנים באוניברסיטה והרבה פעמים אני מקבל שיחות טלפון הרבה אחרי שעות העבודה ממטופלים שאני היחיד שיכול לסייע להם. אני לא מחשיב את עצמי צר אופקים אבל בהחלט יכול להגיד שפסיכולוגיה וטראומה היוו את מרבית העיסוק שלי בשנים האחרונות. אני כל כך מקווה שלא תזדקקי חלילה לסיוע מסוג מסויים אבל אם כן, אני בטוח שתעדיפי… קרא עוד »
היי קובי. הבלוג הוא לא "אנטי-עבודה". אין לי התנגדות לעבודה בפני עצמה, אך אני מצטערת לומר שלהתרשמותי אנשים שבאמת נהנים מעבודתם הם בחזקת מיעוט.יש לי התנגדות לסוג מאוד מסוים של עבודה, שלמיטב הבנתי רוב האוכלוסיה נלכדת בו במשך רוב שנות חייה: עבודה פקידותית, חסרת ערך של ממש (תחשוב על המודל הקיינסיאני של חפירת בורות רק כדי שניתן יהיה למלא אותם בעפר, וחוזר חלילה), שמשלמת היטב, אך גוזלת כמויות אדירות של משאבים לא מתחדשים כמו זמן, אנרגיה ואיזון נפשי. עבודה שמחייבת התמחות ספציפית עד כדי הצרת מיומנויתיו של אדם ל-0 והפיכתו לרכיכה חסרת אונים שתלויה בפתרונות מן המוכן (בקניון או מספקי… קרא עוד »
היתה היום כתבה על "דוח בטלה" של תעשייה אוירית. דוח על העובדים שאין מה לעשות איתם, אך הוועד (ח"כ חיים כץ) לא מרשה לחברה לפטר.
אלו אנשים שחופרים וממלאים בורות בהגדרת תפקידם.
היי,
אני אוהב ומזדהה אם רוב הדברים שאת כותבת אבל משהו לא מסתדר לי… בסופו של דבר את הצרכנית של המוצרים הגרועים ביותר, כאלה שבגללם רוב האנשים בעולם חיים בעולם שאין להם יכולת להגיד "לא", גם אם ההשקעות שלך סולידיות עצם משמעות התשואה שלהן היא הפסד אצל מישהו אחר. אני מסכים בלב שלם עם צניעות, עם פרופורציה ועם הצורך הנפשי להסתפק במה שיש, אבל לצערי השקעות כאלה ואחרות הן לא יציאה מהמשחק אלא רק דרך שונה לשחק…
אני לא רוכשת את המוצרים הגרועים ביותר. אני רוכשת את המוצרים האיכותיים והעמידים ביותר – אבל מגבילה את הכמות שלהם. לעניין המשחק, ובכן, השחקנים ב"משחק", לפחות בעיני, הם עדר העובדים המומחים אשר נוהרים מדי בוקר למקומות עבודתם כנחיל זומבים מתודלק בקפה, מבלים את רוב זמנם בהעברת ניירות מדלפק אחד לאחר, וחוזרים הביתה כדי לקרוס מול מסך הטלוויזיה בערב, להזמין אוכל ממסעדת מזון מהיר, ולקנות בגד או גאדג'ט או מוצר מיותר אחר כדי "לפנק" את עצמם על הקיום האומלל הזה – שנמשך על פי רוב 40+ שנה. כשאני משקיעה בשוק ההון, אני מקבלת כסף בלי להיות תלויה ביחסיי עם אדם מסוים… קרא עוד »
דבר ראשון אני מתנצל על טעות הכתיב בתחילת התגובה…
כנראה שלא הבהרתי את עצמי בנוגע למוצרים אליהם התכוונתי, התכוונתי למוצרים הפיננסיים. תרבות הצריכה היא גם התוצר וגם המנוע של השיטה הכלכלית, אותה שיטה כלכלית שדרכה יכולת לצאת לעצמאות כלכלית. אותם אנשים, כמוך (והלוואי שאוכל להכלל בינהם), אלה שמצאו את הפרצה הם אחוז קטן מהאוכלוסיה, ככל שמספרם יגדל הסיכוי שלהם להיות עצמאיים מבחינה ככלית יקטן… אם אני טועה אנא תתקני אותי…
כן, אבל בכנות אייל, האם אתה מרגיש שמספרם אכן במגמת ירידה? אני חושבת אחרת. הקניונים ובתי הקפה עמוסים לעייפה. כך גם נמל התעופה. אנשים קונים כאילו אין מחר. בלוג נידח באינטרנט לא הולך לגרום לאנשים להפסיק לצרוך.
דורין את ממש מקסימה , עם חשיבה מקורית ונדירה , בעלת אומץ ללכת נגד הזרם , אבל רוב האנשים לא באמת מסוגלים לחיות בדרך חיים הזו , כי הם לא מכירים משהו אחר , ככה הם גדלו , חונכו וכך הם כמו תוכנה שתכנתו אותה לעבוד ולחיות בצורה מסויימת ובשבלונה ידועה . מכיוון שאין להם את הכלים לכך , הם כמובן יעדיפו ללכת עם הזרם , רק כדיי לא להיחשב חריג ויוצא דופן , את כמובן מהווה סוג של איום על המשחק המדומה הזה שכולם משחקים בו בחשיבתך המקורית והחדשה . לממסד ולחברות העסקיות כמובן יש אינטרסט להרדים ולסמם את… קרא עוד »
"אלה המוותרים על מעט מחירותם לטובת ביטחונם, לא זכאים לא לזה ולא לזה, וסופם שיפסידו את שניהם"
–בנג'מין פרנקלין
הכל טוב ויפה אבל לא עדיף לקרוא את הבלוג בעבודה, המזגן עובד חברה טובה קפה טעים והמונה דופק?
מניחה שכן, כל זמן שאתה מבין שכל דקה שחולפת היא דקה שלא תחזור.
לטוטו וללוטו יש סיכויים אפסיים לזכיה מצד אחד ומצד שני, זה הפורמט היחיד שבהוצאה של 10-20 שקל (לא משנה כל כמה זמן, הסיכוי לא עולה דרסטית בשום מצב, זה יכול להיות גם מתי שבא לך), התמורה לכך יכולה להיות עצומה ולא פרופורציונלית בכיוון החיובי לסכום שהשקעת. לא הייתי מדירה לגמרי את רגליי ממפעל הפיס.
הכלל שלי הוא שפנטזיות קונים בזול. מכיוון שסיכויי הזכייה בלוטו / טוטו אפסיים, קונה הכרטיס לא באמת קונה אופציה לזכות בהון אלא קונה את הפנטזיה – היכולת לפנטז שהוא עשיר (עד שיוכח אחרת בתום ההגרלה). אני אומר, אם התחושה היא אותה תחושה בין אם ממלאים טור לוטו אחד בשקלים בודדים ובין אם ממלאיםן טופס שלם (או מספר טפסים), עדיף למלא טור אחד. כך קונים פנטזיה בזול.
חלכאי, אתה כל כך צודק!
למד איתי בחור כל כך מצחיק שהיה מספר שביום חמישי הוא ואביו היו הולכים לתחנת הטוטו, ממלאים להם אי אלו טפסים, וכל הסופ"ש היו מפנטזים מה יעשו עם כל הכסף שהם יזכו בו.
בכל יום ראשון היינו שומעים אותו מספר את הפנטזיות שהיו להם בסופ"ש החולף, למות מצחוק!
נכון שהלוטו נותן לך אפשרות לזכות בהרבה כסף, אבל עדיין בהתחשב בעלות הכרטיס, התוחלת שלו שלילית וגם לאחר מספר מאוד גדול של משחקים, בסבירות מאוד (!) גבוהה, תהיה בהפסד. אם מישהו נהנה לשחק ולקוות שיזכה, אז אולי זה ערך מוסף ששווה את הסכום של הכרטיס. לצערי רוב האנשים לא מבינים כמה קטן הסיכוי שלהם לצאת מורווחים, ולכן זורקים המון כסף במצטבר על המשחק הזה (כמובן בעידוד מפעל הפיס – שאינה חברה פרטית). לטעמי זו מסחטת כסף מהסוג הפחות מוסרי…
תודה דורין, פשוט תודה !
מסכים עם הכל חוץ מהקטע של ה"לא למסיבות" 🙂
דורין, הספקה הבאה שלך מתמצתת את כל הפוסט:
"לא לבזבוז זמן במחיצת אנשים רעילים, משעממים או טיפשים. לא להתרועע בחברת אנשים הזקוקים לרכוש פיזי — שלהם, של בני זוגם, של הוריהם או של ילדיהם — כדי להפגין את מעמדם החברתי. לא להשלים עם אנשים שמנופפים בסממני עושר מול פניכם."
ברגע שאינך נמצא בסביבה שכזו, אינך מרגיש צורך לרכוש שום דבר מעבר למה שבאמת חשוב לך ולחייך.
זה החזיר אותו אל הסיפור הכל כך משעשע על נרו טוליפ ושכנו ג'ון סחרן האג"ח זבל.
ד"א, לא לשכוח שעמידה ממושכת בפקקים עשוייה להוביל את האדם לקבלת החלטות פטאליות..:-)
נכון מאוד,
אנשים מרעילים – בין אם זה בעבודה, בחיי היום יום או במסגרות אחרות – גורמים לנו לתיסכול כזה שיכול להביא אותנו למקומות נמוכים ולהוציא את התסכול הזה מכל מיני צורות – אכילה בלתי מרוסנת, קניות של דברים לא הכרחיים או מצב רוח ירוד.
גם למצבים עם אנשים מרעילים כדאי להגיד 'לא', ולהעיף אותם מהחיים שלנו בכל הכוח.
בסופו של דבר – אלה החיים שלנו, לא שלהם.
ולדעתי יעצרו אותך בסוף על המרדה 🙂
ועל מסיבות ואולי גם כמה תוספים אני לא (!) מוותר
מה רע בחלב ומוצריו?!
יש כל מיני דברים שלא טובים בחלב. גם מבחינה בריאותית וגם מבחינה מוסרית (כל אתר תעמולה טבעוני יספק לך את המידע הזה – למרות שהם כמובן יחסירו נתונים שיתנו את התמונה המלאה). יש גם דברים טובים בחלב -למרות שהוא מזון מעובד מאוד, הוא עדיין מקור טוב למדי לחלבונים ויטמינים ומינרלים. היתרון המוסרי שלו זה שבישראל מדובר במוצר מקומי לעומת התחליפים שלו שהם בד"כ מיובאים ומעובדים לא פחות (אני אחסוך מאיתנו את ההרצאה לגבי מדוע מיובא זה נוראי, אבל רק תחשוב על כמות האנרגיה שצריך כדי לשנע מוצרים מקצוות עולם למפעלים, ואז לרשתות השיווק – ותחשוב כמה בארות נפט צריך לחפור… קרא עוד »
חלב מעובד? מי האכיל אותך את השטויות האלו? בתור מי שעבד במחלבה של תנובה אני יכול לומר לך שהחלב שאת שותה די קרוב למה שיוצא מהפרה. יותר מכך, בכל מה שקשור לחלב לא ברור לי למה מעובד זה רע. כל הגבינות ומוצרי החלב הן עיבוד של החלב. נמאס לי כבר מהשטויות האלו שהגיעו מהמזרח לגבי החלב כמקור כל רע בעולם.
כנראה לא הסברתי את עצמי כמו שצריך.
אני ממש לא נגד חלב..רק צריך להתייחס לכל הנתונים ולצרוך במידה.
חבל הוא מעובד. הוא לא יוצא 3% מהפרה, והוא לא עובר פסטור כבר בעטין. הפסטור הורס חלק עצום מהרכיבים הבריאים שבו, וחבל. התהליכים האלה מכניסים את החלב לקטגוריה של מזון מעובד.
גם גבינת חמש אחוז לא עברה הבשלה מסורתית באמצעות אנזימים.
אפרופו מזרח, מהרגע שהמזרח נחשף לתזונה מערבית חלה שם קפיצה מדהימה גם בתוחלת החיים וגם בגובה הממוצע.
הפסטור הורס בעיקר טעם. מבחינה תזונתית הפסטור לא הורס את החלבונים (הם עוברים דהנטרוציה אבל ממילא מתפרקים במערכת העיכול) ולא את הסידן. בקשר לשומן, האחוז בחלב מהפרה מעט גבוה יותר אבל התהליך שמפחית את אחוז השומן לא פוגע ברכיבים התזונתיים של החלב. אני לא מכיר עוד רכיבים חשובים בחלב.
הנה מאמר שמביא את הנקודות עיקריות למדוע חלב לא בריא
למה חלב לא בריא
אני מעוניינת בתשובה של דורין עצמה לשאלה. הרי אם היא מוכנה לאכול בשר אדום מס' פעמים בשנה ואיננה נמנעת מלאכול עוף, דגים או ביצים, ברור שאינה טבעונית, ומקרה פרטי של אי-סבילות ללקטוז אינו מצדיק את האנטי הקטגורי נגד חלב ומוצריו שהיא מציגה. ואני חושבת ומקווה שדורין מספיק חכמה לא לנהל את חייה עפ"י הרשום באתרי פרופגנדה למיניהים.
לא לדיברות שמונחתות מלמעלה.
לא לאנשים שאומרים לך מה לעשות, איך לעשות ואיך להרגיש בקשר לזה.
לא לשטיפת מוח.
כן לאושר.
כן לשמחת חיים.
כן לשבירת החוקים.
כן לחצי הכוס המלאה. לרבע השוט. לשליש הצ'ייסר. בכל נוזל שהוא, לפי הטעם. מי ברז, תה ירוק או אבסינת.
כן לחיים!!
כן לבחירה חופשית.
כן למחשבה עצמאית. תמיד.
+7
😉
דורין, ברכותיי על הגיעך אל מוסף 7 ימים בידיעות.
דנה ספקטור הממורמרת והחולמת על הבנקאי חלומות סיוט שמתגשמים כבר בבוקר האריכה רבות על הפוסט 'חיה כמו מלכה'.
היא לועגת לך שאת חיה 'כמו מלכה' אבל בבונקר בעוד היא, בעשור ה-5 לחייה, לוקחת כסף מאביה כדי לשרוד ולהתקיים.
וואוו, להיות אורחת הכבוד במאמר של ספקטור… לא קניתי וטרם הספיקותי לעיין בו… אך הגברת ספקטור היא ההיפך המוחלט מדורין במיזגה ואורח חייה ובשבילה לחסוך (או בכלל להתנהל באופן מתוכנן ומחושב) זה משהו מצחיק במקרה הטוב או סיבה טובה להתאבד… עם זאת הרהיטות שלה תמיד מצליחה לצייר את הדברים הכי דפוקים כמשהו חינני ומיוחד… לכו תדעו, אולי זו תחילתה של ידידות מופלאה…
קוקו שאנל שלימדה את כל העולם את עקרונות האלגנטיות (מינימליזם ופשטות אבל באיכות המשובחת ביותר) הגדירה – "אלגנטיות היא סירוב". אז גם אם יש כאן דברים (בודדים!) שאני לא תמיד מקפידה להגיד להם "לא" – בגדול אני אומרת "כן" גדול לפוסט הזה… ולמי שלטעמו הרעיונות ממוחזרים – מבחינתי שימוחזרו באינסוף וריאציות. לי זה עושה רק טוב.
בוקר טוב אורלי!
אני רק מזכיר לך שהחכם באדם המליץ – 🙂
"אחוז בזה וגם מזה אל תנח את ידך"
גוד אפטר נון גיא, מסכימה בהחלט שצריך לשמור על אופציות ועל איזון (וחלק מזה זה גם לא לקדש שום דבר). הפוסט הזה בעיני הוא עוד צורה של אימון אינטנסיבי לגישה וצורת חשיבה הפוכה מהמקובל אצל העדר מסומם הקניות והחובות. על רקע המנטליות של צרכנות כפייתית עם כסף שאין + שיעבוד סיזיפי לעבודה קשה – כל אימון לשינוי הוא מבורך וידוע שלעיתים צריך "טיפול בהלם" כדי להשיג שינוי קטן. לטעמי רוב האוכלוסיה שבויה כל כך חזק ועמוק בתוך המילכוד הזה שלא יכול להיות יותר מידי אימון לגמילה… וזה עוד בחינם!
כן מסכים. אבל אחרי "מחיקת" הזהות לחלק מהמגיבים…
נראה לי שגורל העדר הוא בית המטבחיים …. 🙂
יאללה גיא, רק בשביל לגרום לך להרגיש יותר טוב, וששטיפת המוח ההפוכה של הבלוג הזה עדיין לא הצליחה למחוק את החשיבה העצמאית\צרכנית של הקוראים בו החלטתי להקדיש לך פוסט/תגובה שנקרא: אני לא מסכים אם דורין אני לא מסכים אם דורין בנוגע להליכה עיוורת אחרי שיטות אוטומטיות וחושב שניתן להשקיע יותר ברכיב המנייתי כאשר המחירים זולים בצורה קיצונית. אני לא מסכים דורין בנוגע להשקעה באגח הארוך, וחושב שבשום פנים ואופן אין לקנות נכס תנודתי במחירים מופקעים בצורה קיצונית. אני לא מסכים אם דורין בנוגע לפיזור גיאוגרפי, כלל עולמי,אלה חושב שלהיות בינוני בכיתה מלאה בדפרים זה הדבר הטיפשי ביותר שבן אדם יכול… קרא עוד »
מעולה פרוג'קטיו וגם הסרטון !
אני מסכים עם דורין ביותר סעיפים ממך.
אני לא מסכים אם דורין בנוגע למחיקת תגובות ענייניות ולא מתלהמות.
כשזה קורה יש לי רצון להקים "אירגון מגיבים" שגם הלימודים התאצריסטים
שהיא למדה ב LSE לא יעזרו לה לפרק. 🙂 🙂 🙂
וגם אני חושב שיש להעריך את אומץ ליבי… כי כל פעם שאני מתגרה אני מרגיש כמו הפרש הפולני שתוקף לבד עם סוסו את הלופטוואפה.
אבל זה בסדר, דורין. אל תרגישי רע עם זה. תקפתי פה כבר את שופנהאוור ודקארט וגם הם לא ענו לי.
2 שאלות: 1. האם גם פעילים בעמותות שעובדים בשכר צריכים להפסיק? למרות שהם אפשר לומר מצילים חיים ברוב הזמן שהם עובדים.. את לא חושבת שאם כל האנשים פתאום יחליטו שBASTA ודיי.. המשק כולו יקרוס. אנשים שזקוקים לטיפול שיניים ,יסבלו מכאבים ולא יהיה מי שיטפל. כי הרופא החליט שמסגרת זה לא בשבילו.. עובדי בנק ופקידים אחרים (במשרדי רווחה,בתי ספר,עירייה)-נכון הם עושים עבודה פקידותית ,אם כולם לפתע יפרשו יקרה תוהו ובוהו גדול,איך את רואה את המצב הזה? אמא תרצה לרשום ילדה לגן ולא תוכל כיאין מי שירשום.. זה רק דוגמא אחת. הפקידות בקופת החולים יעזבו והקשישים לא יוכלו לקבל עזרה רפואית. איך… קרא עוד »
לדעתי פוסט מעולה, גם מי שלא מפסיק לעבוד חיסכון נותן ביטחון. מי שיש לו חיסכון שמספיק לכמה שנים ללא שכר חי בבטחון הרבה יותר גדול מזה שחי ממשכורת למשכורת ואם חלילה לא יקבל משכורת ניצב מיד מול שוקת שבורה.
חשוב להיות בתזרים חיובי (יותר הכנסות מהוצאות), השלווה שזה מביא שווה הרבה בריאות.
דורין, אם אינני טועה את בעצמך מחזיקה בכ. אשראי וזה גורם לי לתהות…
אני אוהב לקרוא את הבלוג שלך, הוא תמיד מרענן, תמיד מעניין ו(כמעט) תמיד מעורר מחשבה.
עם זאת, אני מודה שהשימוש שלך באמירות פסקניות מאוד מרתיעה אותי מעט או אף יותר ממעט. טענות חד משמעיות כאלו מייצגות פעמים רבות מדי, נטיה להכללה, לפשטנות ולהימנעות מדיאלוגים.
אני לא טוען שכך גם במקרה שלך (באמת לא קראתי מספיק כדי לחוות דעה) אבל ברמה הסגנונית, יש באמירות החותכות האלו שלך כדי להרתיע (לפחות אותי מכל מקום) וחבל.
היכולת לומר לא, זה הביטוי הקרוב ביותר לחרות האדם, הקובע את ענייניו מתוך בחירה, בין היתר זה אומר להשתחרר מה- "לא נעים לי"…
"הקנאה התאווה והכבוד מוציאים את האדם מן העולם" (פרקי אבות). כל מי ששבוי ל-3 הדברים הללו נכנס ל"למלכודת העכברים הקפיטליסטית" ולא יוצא ממנה.אין רציונל ב-90% מהדברים שאנחנו רוצים לרכוש או רוכשים. דור ה"וילה וג'יפ" מבין רק אחרי שיש לו שבעצם אין לו כלום והוא שרף את רוב שעותיו היפות על חומר שלא יכול למלא את החוסר שלו אלא לזמן רגעי .כשאתה מרוויח 5000 אתה רוצה 10000 , כשהגעת ל-10000 אז 20000 נראים לך יותר מתאימים וכן הלאה… "אין אדם מת וחצי תאוותו בידו". הנשמה צמאה למשהו הרבה יותר גבוה והרבה יותר שורשי ממספרים על המסך שמשקפים בעצם כלום במידה ולא… קרא עוד »
אני מאוד אוהבת את הבלוג הזה אבל הפוסט הזה קצת ביאס אותי, וגם- חייבת לשאול- למה לא לבידור בתשלום?
את משווה אומנות ומוסיקה שאנשים מוציאים את הנשמה כדי ליצור ולהעלות למוצר צריכה שטחי ומטופש? את לא חושבת שלאמנים מגיע להתפרנס בכבוד מאנשים שרוצים לצרוך את התוצרת שלהם? עצם העובדה שהבידור באינטרנט פרוץ וגניבת תוכן נהפכה מקובלת ( וגם אני חוטאת בזה) לא אומר שזה לגיטימי ושצריך להלל את זה.
מסכימה מאוד עם יעל. הפריע לי מאוד הקריאה לא לצרוך אומנות. אני בנאדם מאוד מינימליסטי בצורה חריגה מאוד בחברה בה אני חיה,אבל ההוצאה האהובה עליי ביותר שלא מכאיבה לי בכיס בכלל ואני מוכנה בכיף לתת 3-4 שעות עבודה בחיי כדי לשלם עליהן-זאת אומנות.כשאני צופה באיתי טיראן בקאמרי למשל,אני באמת ובתמים רוצה לתת לו טיפ של 300 שקלים לפחות (למרות שאין לי ) בגלל הרגשה מהממת השראה עצומה קסם ועונג צרוף שהוא מעביר בכשרונו.וזו רק דוגמא.צריכת אומנות תורמת המון המון לחיים שלי ולעולם לא אוותר עליה.גם אם זה אומר לעבוד כדי ליהנות מחוויות מרוממות כאלה,אין בזה שום הפסד בעיניי. תיאטרון הוא… קרא עוד »
שירה הי, מסכימה איתך לגבי מזון לנשמה, ובכלל לגבי תשלום על חוויות שגורמות לרווחה נפשית/פיזית, שנותנות לנו אנרגיה חיובית, ואף מפתחות אותנו כאדם. לגבי מסיבות- זו גם שאלה של איזה מסיבות את פוקדת. אני למשל הולכת למסיבות של ריקוד חופשי ושל קונטקט אימפרוביזציה, או לסוג של מסיבות רוחניות…. שם למשל החוויה שנשארת אחרת לחלוטין, אין האנג אובר, מכירים אנשים מדהימים, עובדים על כישורים פיזיים וחברתיים, חווה שינוי במצב רוחי לטובה, ואין הרבה ריכולים. פסטיבלים זה אותו סיפור- יכולים להיות חוויה נפלאה, גם אם זו הוצאה כספית. אפשר אולי לסגל את החשיבה החיובית שאם אנו תומכים בפעילות נאורה/אמנותית של אדם אחר,… קרא עוד »
אז קראתי את האייטם הזה שוב היום. האמת, כתוב ממש יפה……… ומאד תופס אותי בבטן, משום מה. אבל כמו שתמיד הייתה לי בעיה עם אנשים נחרצים מידיי, יש פה דברים שבעיניי הם אבסולוטיים מידיי. למשל- לא לבילויים, לא למסיבות, לעיסויים, לכל דבר ש"עושה כיף" באופן כללי. אני מבינה מאיפה את באה…. באמת… המקום הזה של לא לברוח מעצמי כל שניה, לשים לב למקום הזה של לחפש כל הזמן לצאת מהבית, ולהתנות את השהייה שלי עם אנשים בכך שזה יהיה ב"סטינג" מיוחד שעולה כסף. באמת הרבה כסף יכול להישפך לשם, אם לא שמים לב. מצד שני חלקנו (אפילו אני קצת) בעלי… קרא עוד »
דורין, שאלה: אני מסכים עם הרבה ממה שכתבת, לא מסכים עם חלק קטן ממה שכתבת, אבל כלל לא מבין את: "לא לרכוש פוליסת ביטוח על סיכון שתוכלו לממן בעצמכם". לפני שבועיים שהייתי בחופשת סקי ונפצעתי. ביקור אצל הרופא + תרופות + פיזיותרפיה עלו לי 1000 ש"ח. הביטוח עבור כל אלו עלה לי 68 ש"ח והשתתפות העצמית בתביעה היתה 174 ש"ח. מימנתי לעצמי את הסיכון אבל בעזרת הביטוח החזרתי לעצמי את רוב הכספים – אני מנסה להבין את ההגיון של לא לרכוש פוליסת ביטוח אם אני יכול לממן לעצמי את הסיכון. דוגמה נוספת היא ביטוח תכולת דירה – בעברת פרצו לדירתי… קרא עוד »
בתגובה לפוסט לעיל ומכיוון שזוגתי ואני מאמינים בחיוביות, חשבתי אולי תהנו ו/או תראו ערך בפוסט לעיל. בעיקרון, לקחתי כל ביטוי שלילי מהפוסט לעיל וניסחתי את הרעיון (פחות או יותר, הכנסתי כמה משלי) מחדש. (שלחתי את הפוסט במייל לסולידית, שאולי תעשה מזה פוסט אורח, אבל לא קיבלתי תשובה) אשמח לקרוא כל תגובה! 🙂 —- המילה הטובה ביותר בשפה העברית ישנה מילה אחת, שאם הוגים אותה באינטונציה ובעוצמה הנכונה – כל היקום כולו יפעל לטובתכם. עוצמתה של המילה ניכרת גם בכל מה שקשור בכסף שלכם וביכולת לשמור כמה שיותר ממנו בכיסכם. "כן". כן לחיים מלאי שפע פיננסי. כן לרכישות במזומן או דביט… קרא עוד »
איתן, פשוט ומקסים,
תודה 🙂
(הייתי מדפיסה אבל חבל על הנייר ;))
תודה רבה! 🙂
אהבתי !!!
סולידית, מדוע לא לסוצאליזם? אם אנחנו מבינים שבכל חברה תמיד יהיה את אלו שפטיש הגורל נוחת עלהם, מדוע לא לאפשר רשת ביטחון סוציאלית?
סולידית, לא לשלם על מי שתייה זה מצריך אומץ רב 🙂 (לא רואה את עצמי עושה את זה)
תודה על הפוסטים מעוררי ההשראה.