מבחינה תוכנית, הבלוג הזה שקול לשני ספרים עבי כרס ללא תוכן עניינים.
זה אומר שלא פשוט להתמצא בו, במיוחד אם אתם משקיעים טריים שמחפשים תשובות לשאלות נקודתיות.
חלק גדול מהפוסטים בבלוג, ומהדיונים בפורום, עושים שימוש בז’רגון פיננסי שנשמע על פניו מורכב ומאיים. קוראים רבים, שהצביעו על כך שגם “המדריך למתחילים” שכתבתי בשעתו הוא, איך נאמר, לא ממש למתחילים,  הפצירו בי לפשט את העניין.

תחילה, התנצלות קלה.
כזכור לחלקכם, באוקטובר האחרון חזרתי ללמוד באוניברסיטה. זאת אומרת שאני נמצאת כעת בעיצומה של תקופת מבחנים, ומאחר שאני לוקחת את העניין ברצינות — אין לי די פניוּת אינטלקטואלית לכתוב בבלוג או להשיב בפירוט למיילים. (*)

שאול אמסטרדמסקי מ”כלכליסט” איתגר אותי לפני כשבוע לכתוב משהו בנוגע לחיסכון לילדים.
זה קרה אחרי שהגבתי לסקר שערך בקרב רבבות עוקביו בטוויטר, בו שאל האם, וכיצד, הם חוסכים לילדיהם לטווח ארוך.

כשהייתי ילדה, לימדו אותי שחרקים צהובים נוטים להיות ארסיים ומסוכנים, ושפטריות אדומות, יפות ומושכות ככל שתהיינה, אסור לאכול בשום אופן.
להבדיל, איש לא מלמד ילדים קטנים על רעלים פיננסיים –  מוצרי השקעה אטרקטיביים, בעלי ריח משכר, המסתכמים ברוב המקרים בהפסד סופי ומוחלט של הכספים.

עד שנות העשרים המוקדמות שלי נהגתי לחשוב שכולם “פועלים” בדיוק כמוני, רואים את העולם מבעד לאותן משקפיים, ושואבים מוטיבציה מאותם הדברים.

“הסולידית היא חרטטנית. ילדה שלא חוותה כלום בשוק ההון, עם אפס נסיון חושבת שהמציאה את הגלגל מחדש. שנה שעברה כבר היתה לה תשואה שלילית, אבל החסידים מתנחמים שפחות שלילית משאר השוק, העניין הוא שהיא צריכה למשוך מזה כסף בכל מקרה למחיה, מה ששוחק את התיק ומגדיל את התשואה העתידית שהיא תזדקק לה. קיצור, אוסף הוזים שחושבים שיש סיכוי לתוכנית ההזויה שלה אם הם רק יתכלבו 20 שנה וצפויים להתאכזב קשות.”...

לפני כמה ימים שמתי לב לזינוק חריג למדי בתעבורת גולשים מרוסיה ואוקראינה לבלוג הזה.
Привет!
לקח לי זמן לקשר את התופעה הזו לפוסט הקצר שפרסמתי בפייסבוק לרגל ה-1 במאי. הפוסט הזה, כך מסתבר, תורגם לרוסית ושותף על ידי עשרות יוצאי חבר העמים לשעבר, ומשם כנראה שהגיע לקבוצות פייסבוק ברוסיה.

מבחינה לוגיסטית, המעבר מצרכניזם נבער וחסר מעצורים לסגנון חיים יעיל, אופטימלי ובר-קיימא הוא תהליך פשוט למדי.