The inventor of the ‘4% rule’ just changed it

[Liron2035]

ווילאים בנגן, מי שנחשב לראשון ההוגים של חוק שיכת ה4% השנתי (שפורסם במחקר טריניטי), טוען שניתן לעדכן אותו, לטובה.
מה דעתכם?
https://www.marketwatch.com/story/the-inventor-of-the-4-rule-just-changed-it-11603380557

 

[Delver]

מאמר מעניין וקצר, שווה קריאה.
משהו אחד שאני לא מבין - נטען שניתן לעדכן את המספרים כלפי מעלה מכיוון שהאינפלציה כיום נמוכה וזה מה שעשה את רוב הנזק לפורשים בשנות ה- 70. אבל כל החישובים *ריאליים*, גם עדכון הסכום של ה- 4% הוא מתואם אינלפציה וגם תשואת שוק ההון אמורה להיות מחושבת ריאלית.
אז למי אכפת מהאינפלציה? איפה פה המידע החדש שבגינו שווה לעדכן את הכלל?
אם אנחנו מניחים שאינפלציה באה לידי ביטוי בעליית מדד, אין פה בסיס לשינוי הנחות היסוד.

 

[optimum]

He says it was, historically, just the “worst-case scenario.” That was based on someone who retired at the worst moment he could find in modern times: October 1968, just as the stock market peaked, and runaway inflation was beginning. Someone who retired at that moment had to endure a bear market for U.S. stocks that would last 14 years, and skyrocketing inflation that crushed the purchasing power of their savings and fed their bonds into the shredder.

יש משפט שאהבתי בספר של נאסים טאלב שאומר שניתוח סיכונים המתבסס על המקרה הגרוע ביותר בהיסטוריה מפספס נקודה אחת חשובה - כשאותו מקרה קרה הוא היה גרוע יותר מהמקרה הגרוע ביותר בהיסטוריה עד אותו זמן.

כלל ה4% זה אחלה כלל אצבע(=כלל שאינו מתיימר להיות מדויק לחלוטין או מהימן [ויקיפדיה]) בשביל לקבל תמונה כללית של כמה כסף צריך לחסוך כדי לפרוש.
אני חושב שהמוטיבציה לחסוך ולהשקיע עולה משמעותית ברגע שיש לך יעד ברור ולא סתם "להרוויח כמה יותר".

ועם זאת, אין ממש משמעות לדיון האם אפשר להעלות או להוריד את כלל ה4% בעוד חצי אחוז.

 

[yossik]

כתבה מעניינת.
@הסולידית כתבה מספר פעמים על כלל ה 3% ומספר לא מבוטל מחברי הפורום, כולל עבדכם הנאמן, טוענים ל 4% כי בכל אופן, צריך לשמור על רמת חיים מסויימת ולא על הגבול. כי אחרי הכל, למה עבדנו קשה כל החיים? ברור כדי לא לחיות בספגנות כשמגיעים לגיל פרישה כשכל הביטוחים מוכפלים וכמות התרופות משושלות.
בא לאמר - החיים גמישים ודינמיים וכך גם נדרשת הסתגלות למצבים חדשים והתאמת גודל החסכונות וההשקעות באופן אגרסיבי יותר כל עוד כוחנו במותננו.
אני חושב שכיום ה 5% יותר ריאלי בגלל הוצאות בריאות שעולות בצורה בלתי פרופורציונאלית למדד ועוד דברים וגזרות ממשלתיות בעתיד.

 

[dani91]

הכלל מדבר על 30 שנות משיכה בטוחה, אבל בינתיים תוחלת החיים מתארכת (וההוצאות גדלות) ומעבר לכך הרבה אנשים פה מנסים לפרוש צעירים יחסית. ייתכן שמישהו שפרש בשנות ה40 ימצא את עצמו חי עוד 60 שנה. מה יקרה לתיק שלו עם אחוז משיכה כזה? אין לדעת.

 

[Michel]

ומספר לא מבוטל מחברי הפורום, כולל עבדכם הנאמן, טוענים ל 4% כי בכל אופן, צריך לשמור על רמת חיים מסויימת ולא על הגבול

לא בטוח שהבנתי את הטיעון. זה שההוצאות עולות, לא מצביע על זה שהכלל צריך להשתנות ל5% אלא לכך שסכום הקופה אמור להיות יותר גבוה, אלא אם אני מפספס משהו.

 

[yossik]

לא בטוח שהבנתי את הטיעון. זה שההוצאות עולות, לא מצביע על זה שהכלל צריך להשתנות ל5% אלא לכך שסכום הקופה אמור להיות יותר גבוה. מספר האחוזים לא תלוי בהוצאות אלא בהכנסות על ההשקעות.

ברור שצריך לחסוך יותר ואולי אפילו לדחות את גיל הפרישה המוקדמת.

 

[solidix2]

מעניין, שאלה שעלתה לי אפשר קישור לאסטרטגית השקעה כהכנה לפרישה?

 

[עידן פ.]

כתבה מעניינת.
@הסולידית כתבה מספר פעמים על כלל ה 3% ומספר לא מבוטל מחברי הפורום, כולל עבדכם הנאמן, טוענים ל 4% כי בכל אופן, צריך לשמור על רמת חיים מסויימת ולא על הגבול.
אני חושב שכיום ה 5% יותר ריאלי

אני חושב שאתה מחשב את הפוך או שאתה מדבר על 3/4/5% לא מתאום אינפלציה.

משיכה של 3% + תיאום אינפלציה = תיק שישרוד כמעט הכל.
משיכה של 4% + תיאום אינפלציה = סבירות גבוהה שישרוד.
משיכה של 5% + תיאום אינפלציה = סבירות גבוהה שלא ישרוד.
זה בכלל לא משנה לסך ההוצאות שלך אלא לחישוב של לעבוד הרבה יותר (3%) או סיכוי שלא ישרוד (5%) ויש את המקום הטוב באמצע (4%).

אם אתה מדבר על משיכה ב% בלי תיאם אינפלציה אז:
א. זה לא מה שהמחקר דיבר עליו ואתה צריך לציין את ההחרגה הזו
ב. 5% זה לגיטימי לגמרי (אפילו 6%) אבל כדאי ללמוד לחיות עם הכנסה שמשתנה הרבה משנה לשנה.

 

[Shaz]

לא יודע מה איתו אני יותר מחשב לפי כלל ה 3% לכל היותר ואפילו נוטה ללכת לכיוון ה 2.5% או 2% כי אני חושש לקחת סיכונים

לגבי אינפלציה זה קצת בעייתי לחישוב כי זה משתנה מאדם לאדם אז אישית אני לא לוקח את זה בחשבון בכלל

 

[כימאי]

לגבי אינפלציה זה קצת בעייתי לחישוב כי זה משתנה מאדם לאדם אז אישית אני לא לוקח את זה בחשבון בכלל

כולנו חיים באותו עולם. במיוחד בהסתכלות ארוכת טווח, השוני בין אדם לאדם פחות משמעותי מהמצב במאקרו.

לא יודע מה איתו אני יותר מחשב לפי כלל ה 3% לכל היותר ואפילו נוטה ללכת לכיוון ה 2.5% או 2% כי אני חושש לקחת סיכונים

על זה הדיון. הטענה היא שפעם משיכה שנתית של חמישה אחוזים מהקרן היתה סיכון גדול מדי ולכן השתרש ה"כלל" של ארבעה אחוזים ואפילו פחות כמו שאתה מציין, אבל בהתחשב בנסיבות הנוכחיות, זה כבר לא מהווה סיכון משמעותי.
זו הטענה לפחות, כמובן שכל אחד יחליט בשביל עצמו ורק הוא אחראי על מעשיו.

 

[Shaz]

כולנו חיים באותו עולם. במיוחד בהסתכלות ארוכת טווח, השוני בין אדם לאדם פחות משמעותי מהמצב במאקרו.

לא מסכים..

יש דברים שהמחירים שלהם יותר עולים ויש כאלה שפחות מי שצורך מוצרים שהמחיר שלהם עולה יותר לאורך הזמן נפגע יותר..

למשל אם אין לי תכנון לקנות דירה אז עליית מחירי הדירות לא פוגע בי ברמת האינפלציה..

מה גם שמוזר שנראה כאילו האינפלציה בעשור האחרון נמוכה מאוד וקרובה מאוד ל 0 ומחירי הדירות עלו פי 2 ויותר

לגבי האחוזים.. יש בי משהו שחושב שהיום הסיכון הוא יותר נמוך.. יש יותר מידע מה שאומר שהשוק בממוצע מתומחר יותר נכון זאת אומרת שכל סתיה מהמחיר ה "אמיתי" תהיה יותר קטנה לאורך זמן או שתחזר חזרה מהר יחסית למחיר האמיתי אם יש סתיה גדולה וזה אומר שכל ממוצע של פחות שנים תהיה יותר קרובה לממוצע ההיסטורי

מצד שני זה סוג של הורדת סיכון מה שאמור לפגוע בתשואה לאורך זמן קשה לדעת כמה אבל גם אז יכול להיות שבמקום ממוצע של 10 נומינלי זה ירד ל 7 לעתיד (סתם זורק מספר) אם ממוצע של מעט מאוד שנים יהיה קרוב מאוד לאותו ממוצע 7 זה יהיה מאוד יציב למשיכה של 5% למשל

אבל כרגע קשה לי לראות את עצמי לוקח סיכון ובונה על התיאוריה הזאת.. אבל יש לי עוד 20 שנים עד אז...

 

[כימאי]

מה גם שמוזר שנראה כאילו

באופן עקרוני הפתרון לפרדוקס הוא שלפחות אחת מהנחות היסוד שגויה.

 

[Shaz]

באופן עקרוני הפתרון לפרדוקס הוא שלפחות אחת מהנחות היסוד שגויה.

מה ההנחות? או שהמדד לא עולה כפי שמצויין או שמחירי הדירות לא עלו?

לדעתי התשובה זה שעליית המדד נקבע על ידי נתונים שאולי לא מייצגים משפחה ממוצעת (וגם אז מדובר בממוצע ולכל משפחה יש את עליית המחירים שלה)
(ד"א הרחבתי את התשובה הקודמת שלי לנושא השני, אם בא לך לקרוא)

 

[עידן פ.]

2.5% או 2% כי אני חושש לקחת סיכונים

כל עוד אתה מבין שזה פוגע בך קודם כי או שתצרוך הרבה פחות בפרישה או שתעבוד הרבה יותר כדי להגיע לסכום עתק שיידרש כי להתקיים ממשיכה של 2.5%
אז יהיו לך 100% הצלחה לתיק.
(שזה מיותר לגמרי, שכן אפילו 3% מגיע ל100% שרידות עם 100% מניות)

אם אתה באמת רוצה רק 2-2.5% אז תיק מניות VTI/VXUS 50/50 ייתן לך את זה בלי לגעת בקרן בכלל, רק דיבידנדים.

 

[Shaz]

כל עוד אתה מבין שזה פוגע בך קודם כי או שתצרוך הרבה פחות בפרישה או שתעבוד הרבה יותר כדי להגיע לסכום עתק שיידרש כי להתקיים ממשיכה של 2.5%
אז יהיו לך 100% הצלחה לתיק.
(שזה מיותר לגמרי, שכן אפילו 3% מגיע ל100% שרידות עם 100% מניות)

אני בהחלט מודע לזה.. למזלי יש לי עבודה שאני לא סובל בה ואפילו דיי סבבה לי (נכון להיום וכבר מעל 3 שנים)

אם אתה באמת רוצה רק 2-2.5% אז תיק מניות VTI/VXUS 50/50 ייתן לך את זה בלי לגעת בקרן בכלל, רק דיבידנדים.

וזאת המטרה בגדול

 

[כימאי]

סתיה מהמחיר

"סטייה".

אבל יש לי עוד 20 שנים עד אז...

שוב, זאת הנקודה. אתה חושב שיקח לך 20 שנה להגיע ליעד, אבל ייתכן שאתה זקוק רק ל-16 שנה מבלי לקחת סיכון נוסף.

 

[Shaz]

"סטייה".

תודה על התיקון, יש לי דיסגרפיה לא קלה

שוב, זאת הנקודה. אתה חושב שיקח לך 20 שנה להגיע ליעד, אבל ייתכן שאתה זקוק רק ל-16 שנה מבלי לקחת סיכון נוסף.

לגבי זה, אני פחדן וחושש לקחת סיכון

 

[וול]

ברור שצריך לחסוך יותר ואולי אפילו לדחות את גיל הפרישה המוקדמת.

אז איך זה קשור ל5%?
הדיון הוא על האחוז שיספיק כך שהתיק לא ימות (=יגיע לאפס) לפני שאתה תמות.
זה שצריך לקחת בחשבון הוצאות גדולות יותר לא אומר שצריך להגדיל את אחוז המשיכה כדי לשמור על השרידות של התיק.

 

[נעם בלה בלה]

לא יודע מה איתו אני יותר מחשב לפי כלל ה 3% לכל היותר ואפילו נוטה ללכת לכיוון ה 2.5% או 2% כי אני חושש לקחת סיכונים

ב2% למה להשקיע? זה אומר שיש לך כסף ל50 שנה בבנק, אתה יכול לכאורה לשים את זה בפק"מ או אגח ממשלתי צמוד ותשרוד יופי. נשמע לי מוגזם לאללה.