מחקרי הלמ"ס מראים שעשירונים 1 ו10 משלמים הכי הרבה כ% מגובה הכנסה.
עשירון עליון כתוצאה ממיסוי ישיר גבוה, ועשירון תחתון כתוצאה מתשלומי מס טיפש (מע"מ, מיסי קנייה וכדו').
בהחלט ראוי לדון האם נכון למסות מיסוי יחסי או מיסוי אבסולוטי. על כל פנים גם הציבור החרדי משלם, ובאופן יחסי להכנסתו - יותר מאחרים.
החרדים עובדים מעט בכוונה תחילה וההכנסה שלהם נמוכה. אז הגיוני שהוצאות ביחס להכנסות אצל חרדים יהיו חלק גדול יותר מאשר באוכלוסיות שמרוויחות יותר כסף, ובכלל זה מיסים עקיפים.
מה אפשר להסיק מכך? האם החרדים מממנים אוכלוסיות אחרות כמו שלמדנו בדיון כאן? כלל וכלל לא. למעשה האוכלוסיה החרדית מקבלת בתמיכה ישירה יותר כספי מיסים משהיא משלמת, כלומר בדיוק ההיפך. משפחה חרדית ממוצעת מקבלת לכיס יותר כספי מיסים משהיא מוציאה וכמובן שאר התמיכות וכו'. בעצם הטענה היא: החרדים משלמים בממוצע X שקלים בחודש במיסים ומקבלים מהמדינה Y גדול יותר שקלים בחודש; והחרדים בוחרים לעבוד פחות ולכן X גדול יחסית להוצאה; אז אין על מה להתלונן. אבל יש על מה להתלונן; הטענה אינה שחרדים משלמים מעט מס יחסית להכנסה שלהם אלא שהם משלמים מעט מס יחסית לעלות אורח החיים שלהם על משלם המיסים.
לכך יש השלכות. אפשר לטעון שאפשר לחיות עם ההשלכות ושהעלות לא גבוהה מדי ושמקבלים דברים בתמורה; אבל לטעון שאין השלכות, או שהנתונים לא נכונים, זה ברמת לטעון שכדור הארץ שטוח. לפני שמגיעים להסכמה על העובדות, אי אפשר להתחיל דיון אמיתי, ולא פלא שמה שיש במקום זאת זה התנצחות.
בזמן שכספי המיסים מחולקים לפי מפתח אחר ומממנים גם מקצועות שאינם ריאליים מתחום מדעי הרוח וכדו', קשה לבוא בטענות לציבור החרדי שלתפיסתו 'חקר היהדות' וכפי שבא לידי ביטוי בעיקר בלימודי הלכה/תלמוד וכו' בכוללים, אינו נופל בסדרי העדיפויות מחקר הפילוסופיה/היסטוריה/אתיקה/ספרות/אמנות/מוזיקולוגיה ועוד ועוד.
אפשר גם אפשר. איך? ובכן, סטודנטים למדעי הרוח אכן מתוקצבים על ידי המדינה בסכום זה או אחר, והנימוק הוא באמת שהמדינה מעוניינת בתרבות עברית, ומוכנה להוציא כסף על מחקר ישראלי בהיסטוריה, ספרות, וכו'. נו אז האם אותו הכל אותו דבר? לא. הבדלים לדוגמה:
1. סטודנט למדעי הרוח משלם שכר לימוד של 11,000 שקל בשנה. תלמיד כולל מקבל כ-10,000 שקל בשנה תמורת לימודיו בישיבה. הבדל די משמעותי, לא?
2. תואר במדעי הרוח אורך 3-4 שנים ולאחריו הסטודנט יוצא לשוק העבודה. המשכורות של בוגרי תארים גבוהות יותר מהממוצע ואין כל ספק שהמערכת משלמת על עצמה בתשלומי מיסים עודפים.
3. מספר המקומות בתארים במדעי הרוח (ואחרים) מוגבל. אין שום ניסיון לארגן "חברת לומדים" שבה כל הגברים נמצאים באוניברסיטה כל הזמן - קורה בדיוק ההיפך, לא כזה קל להתקבל לתואר אקדמי.
נו, אז איפה ההשוואה? אין השוואה. סליחה אבל זה מה שמכונה באנגלית talking point, משהו להגיד בויכוח למרות שאי אפשר לגזור ממנו אף מסקנה רלוונטית. האם מימון לסטודנטים גורר שחייבים לממן את לימודיו במשרה מלאה של כל גבר חרדי בכולל כל עוד הוא מעוניין בכך?
השוואה טובה יותר היא להגיד - בואו נשכפל את מודל הסטודנט החילוני המוצלח בקרב החרדים. בואו נאפשר למי שמעוניין בכך ללמוד תורה תמורת תשלום, ונשמור את מספר לומדי התורה גדול מספיק אך לא גדול מדי משום ש
למערכת יש עלות שמישהו צריך לשלם אותה, בדיוק באותו אופן שבו אנחנו מממנים סטודנטים לתארים לא מאוד רווחיים אחרים.
לא הזכרתי את הערך שבשימור דמוגרפיה חיובית, ברמה הכלכלית וברמה הביטחונית.
אני יודע שהכוונה היתה חיובית, אז אני מתנצל אבל פה באמת קצת פערתי את עיני בתדהמה. מבחינת העובדות נטו, האם להגדלת מספר החרדים אפקט חיובי או שלילי על הכלכלה הישראלית? על הביטחון הישראלי?
מוסיף:
ממש לא צריך לסגוד להם. צריך להעריך אותם.
אשמח להעריך. כדי שזה יקרה צריכים לקרות כמה דברים:
1. נכון לעכשיו אנחנו בכלל לא מסוגלים להגיע לדיאלוג משום שאין הסכמה על העובדות באף נושא. זה חייב להשתנות. כל עוד זה לא השתנה, בכל אינטראקציה שלי איתם השיחה נתקעת מיד כשמסבירים לי על כסף שמגיע מהשמים או אפילו על נושאים ארציים יותר כמו מי משלם מיסים ומי מקבל אותם.
2. הם צריכים להעריך אותי. אני צריך לדעת שנוכל לחיות אחד ליד השני.
3. אחוז לומדי התורה משאר האוכלוסיה לא יכול להמשיך לעלות לנצח. נכון לעכשיו העליה שלו תעצר כשתגיע הקריסה של כל המדינה.
אח"כ? בוא נצא במחולות. החלום שלי הוא שיהיה במדינה היהודית מעמד של לומדי תורה שמקבלים תקצוב הולם מהמדינה, ואחוזם באוכלוסיה קטן מספיק כדי שלא אצטרך לדאוג בקשר לזה ולחשוב לאיזה מדינה אאלץ לעבור כשמדינת ישראל תקרוס כלכלית.
