כדי להגיב לך מהמבט שלי, צריך להסביר כמה דברים.הרבנים של היום שפוסקים נגד הרמב"ם, ונתלים בפסיקות של ראשונים לצורך כך, הם בבחינת
במילים אחרות, הם עושים לעצמם חיים קלים ומעדיפים לא להתעמק ברוח הפסיקה, אלא להגיד "יש ראשון שפסק שמותר".
ברור שבמציאות שבה הראשון פסק "מותר ללמוד תורה על חשבון הציבור", הוא לא העלה על דעתו צל צלה של מציאות כמו של היום - ציבור שלם, מאות אלפים שלא מתפרנסים.
במילים אחרות, אלה רבנים עצלנים, רבנים שבוחרים את מה שנוח להם, או סתם רבנים שלא מבינים ברוח ההלכה.
אם הגמרא אומרת:
דבר שבבירור נאמר לאינדיבידואל ולא לציבור, האם נעלה על דעתנו לפסוק להקים ציבור שלם כזה של חוטאים, כי "יש לנו על מי לסמוך"?
לא אצל החרדים בארץ ישראל... בעבר הם התפרנסו מקצבאות, היום קצת פחות קצבאות, ויותר מהנשים שלהן.
כל סיפורי "הטכנולוגיה עזרה לשחרר את הנשים" לא ממש מעניינים את אלה שלא הם ולא ההורים שלהם עבדו יום אחד בחייהם. גם בלעדי הטכנולוגיה לא היו עובדים.
אמת היא שקר. שתי ההוצאות היקרות ביותר הן דיור ואוכל. על מותרות אין בכלל מה לדבר, על אף שדווקא כן ראיתי חרדים צעירים רבים שטסים לחו"ל ומבלים בקניית חולצות.
בקצרה, אתה מנהל דיון לא רלוונטי. הסיבה לכך שחרדים לא משתלבים בשוק העבודה היא בעיקר בגלל סגנון העבודה, (לאו דוקא סביבה חילונית) רוב החרדים שיוצאים לעבוד חווים ירידה ביראת השמיים שלהם או במידת החרדיות שלהם, אתה רואה את זה כצמצום, אבל הרבה מהחרדים, (לא רק מנהיגיהם הרוחניים,) רואים את זה כריכוך המציאות. לגבי נשים הגישה החרדית אוחזת, שיש להם עומק רוחני גדול יותר ופחות השפעה של החברה החיצונית. זו הייתה גישתו של החזון איש, מייסד "החרדיות" בארץ.
נ.ב. חשוב לי להדגיש שאני לא מעוניין להיכנס לוויכוח על הדברים שכתבתי. א' קשה להסביר תורה שלמה בפורום מצומצם. ב' ישנם ויכוחים רבים בנושא בין המגזר החרדי לציבור הדתי, וגם חילוקי דעות פנימיים בתוך המגזר החרדי עצמו. בנוסף, סביר להניח שהדיון יעורר שאלות לגבי הציבור הדתי-לאומי.
לכן, אני מעדיף שלא להמשיך לדון בנושא, כדי להימנע מפגיעה או מאי-הבנות.