בגדול מסכים. אבל זה נכון חלקית, כי למשל בגרמניה יש חינוך מאוד חזק נגד גזענות.
גרמניה זה מקרה שונה, כי הם לא הכחישו את השואה. אבל עדיין, אתה תופתע מאוד איזה הבדלים יש בין המזרח למערב, ובכלל, בין הכפר לעיר, כמו בכל מקום. זה לא הוכחד.
יש פה קצת מהתפיסה של לפני מלחמת בעולם השנייה.
בהחלט, אחרי שנות ה90 הייתה התקופה המקבילה לתקופה היפה, לפני מלחמת העולם הראשונה. השאלה אם אנחנו במקביל הזה לפני המלחמה או בתוכה - זו שאלת השאלות.
אנשים השתנו במידה מסויימת מאז. יש שיוויון זכויות, אז כנראה לא יוציאו חוק שיגדיר שאסור ליהודים לעבוד בעבודה העיקרית(אז בזמנו זאת היתה חקלאות)
מציע שתחקור ותלמד על התקופה. מה שאתה כותב, בגדול, לא נכון. המאה הקודמת הייתה מאה פתוחה, גלובליסטית, מתקדמת.
היה שוויון זכויות לכל, הייתה שכיבת פקידות ופועלים עשירה, רק רוסיה העניה עוד הייתה לפני מהפכת אוקטובר כולה חקלאית. זה לא היה המצב בשאר אירופה.
אני דרך אגב לא מדבר על ביטול שוויון זכויות, אני מדבר על צעדים אחרים להצרת החופש של אנשים, למשל, הגבלות על תנועת כסף. זה מובן מאליו שהיום אפשר להניע כסף?
ומהצד השני גם קבוצות מבינות יותר את החשיבות והצורך של השתלבות, ואז אפשר לפעול בעניין(אולי כן להתחבר עם הקהילות האחרות, ואולי לא להלוות בריבית, ולא לרצוח את ישו).
לדעתי בדיוק ההפך. לפני זה הבינו את החשיבות של השתלבות, ועדיין זה היה מעט מדי ומאוחר מדי.
היום כל אחד צריך "לחגוג את השוני שלו" - עד מתי הגרמנים יאכלו את זה שיש להם קאבול ליד מינכן?
רק כדי לסבר את האוזן כמה המצב מסובך ויכול להדרדר בשניה - הלוואה בריבית היה מקצוע יהודי כי לא אישרו להם מקצועות אחרים. זו היה מלכודת דבש ללא ברירה אחרת.
ההוצאה להורג של ישו הייתה רצון של ההנהגה בעם לשמור על השלטון באיזון עדין מול השליטים הרומאים, עם החוקים שלהם והרצון לשמור על הסדר. הם הרגו אותו, ואנחנו אשמים.
אתה מבין כמה "אבל עשיתי הכל בסדר" כפרט, לא משנה הרבה בסופו של דבר?
עכשיו אם אנחנו מדברים על אומה שבורה נפשית, כמו גרמניה אחרי מלחמת העולם הראשונה, עם מנהיג מטורף, אז כן, זה מקום שיכול להוציא את כל התכונות הרעות של בני האדם. עדיף לא להיות במקומות כאלו.אבל זה בדיוק התיאור של ישראל והסביבה שלה.
עדיף הרבה דברים, אבל כל העולם צועד אל תוך החושך. דור הבומרים חיה על השומן של אחרי המלחמה, צמח וצמח, וכשהגיעה הקריסה - העביר אותה לדורות הבאים. אין ברירה.
עכשיו אנחנו רק מתחילים לראות את התוצאות של זה. כשאין ידיים עובדות, מביאים מהגרים. כשיש יותר מדי מהגרים, הם לא נטמעים. מה הלאה?
אריאל דוד ואחרים שחקרו את הנושא מציגים תמונה אחרת לגמרי. זה לא מיעוט שרק לא התנגד. יש פה קבוצה לא קטנה שבעיניה חוקי הדת הם מעל הדמוקרטיה ומעל בטחון ישראל, והם פועלים בשקט ובערמומיות כבר המון זמן כדי להשפיע על נתיב מדינת ישראל לכיוון המשיחי שלהם.אני לא חושב שהם רוב הדתיים, אבל יש להם השפעה מאוד חזקה.
לא אמרתי אחרת. יש כאן גם קבוצה שמאמינה בקולקטיביזם, והעברת סמכויות למדינה על חשבון הפרט. זה המחיר של חופש ביטוי - אם לא כולם חושבים אותו דבר, מוותרים?