Waler
משתמש רגיל
- הצטרף ב
- 8/10/15
- הודעות
- 676
- דירוג
- 1,377
יש לי לפעמים זמן בין קימפול לקימפול. אל תסתכלו עלי ככה.
יש לי לפעמים זמן בין קימפול לקימפול. אל תסתכלו עלי ככה.
אני חושב שהמשפט הזה הוא מה שהקפיץ.
הוא לא משדר הרבה אמפטיה למי שגורלו שפר פחות משלך, וזה עוד לפני שדיברנו על הסיבות - האם מדובר בכשרון, מזל, רגולציה פרוטקציונרית או משהו אחר.
אפשר לחשוב שנעלמתי לשבוע... כולה 19 שעות...@עומר
להערכתי עקב ההשהיה הגדולה שלך בתגובה אתה החבר היחידי בתרד ש(באמת) עובד
יש לי לפעמים זמן בין קימפול לקימפול. אל תסתכלו עלי ככה.![]()
כשאני מדבר על מחשב של מפתח תכנה, אני מתכוון ל…אין לך מושג כמה אפשר לקשקש כאשר כל פעם נותנים למחשב לבצע משימה של חצי דקה.
קופץ למטבח להכין קפה, ופוגש שם את שאר החברה, ואז הם מקטרים ביחד חצי שעה
חוזר לפורום להמשיך להשתתף בדיונים הסוערים
יש לי לפעמים זמן בין קימפול לקימפול. אל תסתכלו עלי ככה.![]()
אני מנסה להסביר את זה לבוס שלי והוא לא קולט
אני חושב שאני מסכים, אני רק לא בטוח למה אתה מתכוון בפסוקית ״דור ה-y בתקשורת״. אתה מתכוון לייצוגים תקשורתיים שלו?
הנחה מביכה לדעתי. ומשלימה את ההנחה הקודמת כמובן.
אתה היית יכול להיות עו"ס? מסופקתני. רוב אנשי הטכנולוגיה לא היו יכולים. זה דורש תכונות אחרות לגמרי. אמפטיה, רגישות, עבודה מול ועם אנשים מוחלשים. או, למשל, גוזם עצים? כושר גופני גבוה מאד+הבנת טבע העץ+אהבת עבודה פיזית.
תפסיקו למדוד את העולם מהחריץ הקטנטן של יכולת השתכרות וחיסכון. אתם מפספסים עושר של יופי, חכמה ושמחה. חבל להגיע לגיל 50 ורק אז להבין את זה.
@איש(3718) הרבה מאד הנחות סמויות ופחות סמויות בפוסט שלך.
נתחיל מזה שבמקצועות בהם שוק המוצרים גדול, גם שוק העובדים גדול.
מעתי לא מעט סיפורים על ילדים של ישראלים בארה"ב (כשההורים פרופ' באונ' או עובדי הייטק בכירים) שמתקשים מאד בתחרות בלימודים מול המשמעת העצמית של הילדים שגדול במזרח.
מה יקרה כשהתחרות על מקומות העבודה תתרחב? (ומדברים על שוק חופשי כולל הכל - עובדים זרים להייטק, איסור עידוד יצוא ושאר התערבויות פסולות).
אני לא יודע בני כמה הילדים שלך, אבל אם מדובר בעשור ומעלה, כל צילום מצב בשוק שיש בה כל כך הרבה שינויים טכנלוגים שמשנים אותו מדי מספר שנים, הוא חסר ערך בעיני
אני מסכים שכדאי לעודד ילד עם כישורים ריאליים גבוהים למצות את הפוטנציאל שלו בתיכון כדי לקבל נקודת זינוק טובה לשוק העבודה.
או פשוט למצוא אחלה ג'וב שמשלם טוב ושגם אחרי חיים נוחים ישר עדיין 50% לחיסכוןאלה החיים כמו שההורים שלנו חיו וכמו שאלו מאיתנו שחשבו קצת קדימה, כולל אותך, חיו. לצפות למשהו אחר - זאת בדיוק הבכיינות של דור הY.
והייתי מוסיף גם לדחוף את הילדים לסגל ולפתח איטליגנציה רגשית ויצירתיות , אילו 2 תחומים שהמחשבים יתקשו להחליף את האדם ! די מהר המחשבים יחליפו מתכנתים , עורכי דין ואפילו רופאים ועוד ועוד ...אני מסכים שכדאי לעודד ילד עם כישורים ריאליים גבוהים למצות את הפוטנציאל שלו בתיכון כדי לקבל נקודת זינוק טובה לשוק העבודה.
חחחח... אתה מדבר לאשת גוזם מומחה. התשובה היחידה שיש לי היא מקסימום הנאה ולמידה עם יכולת השתכרות שמתאימה לצרכים של האדם.לדעתי הוא יכול לעשות כל 3 המקצועות בצורה טובה, אבל, אם הוא היה הילד שלך, לאן היית מציעה לו ללכת ? התשובה ברורה.
זה כי מבחינתך התפתחות=כסף. עלה על דעתך שיש אנשים בעולם שבשבילם התפתחות היא משהו אחר לגמרי?אני כן אומר שאמליץ לילדי לבחור בכיוון שיתן מקסימום לקוחות ופוטנציאל התפתחות
באמת לא קיימות חברות בלי שלטון, והיכן שאין שלטון הוא מופיע מחדש. לדעתי זה בגלל שביטחון הוא מוצר ציבורי מובהק שאי-אפשר בלעדיו, ואין ברירה אלא לספקו באופן מרכזי. אבל מדוע השלטון נוטה לנכס לעצמו עוד ועוד סמכויות בחלוף השנים, ומדוע הנתח של השלטון בתוצר נוטה לגדול עם הזמן? זה לא בגלל צורך ונחיצות אלא בהתאם לחוק פרקינסון. כל ארגון נוטה לגדול מעבר למטרתו המקורית. לשלטון אין מתחרים שירסנו אותו, ולכן הוא יכול לגדול באופן בלתי מרוסן, עד שהוא פושט רגל מבחינה כלכלית. רק אז הוא נאלץ לצמצם את עצמו, במידת מה, תוך רטינה ובחוסר רצון מופגן.אני חושבת שאין חברות כאלו, ולא בכדי. מעל גודל מסוים חברות פשוט באופן טבעי מתארגנות כך שהן מפקידות הרבה מהכח בידי מעטים: אחרת הן לא שורדות. לכן גם אם עכשיו תעשה ריסט בחברה מסוימת ותהפוך אותה לשוק חופשי, מה שיקרה הוא שעם הזמן החברה תתארגן מחדש עם שלטון, בדומה לחברות הקיימות היום. אני לא מתנגדת לשוק חופשי בסקטורים מסוימים. אני כן חושבת ששוק חופשי מלא ומוחלט, הוא לא רק דיסטופיה, אלא גם לא יכול באמת להתקיים לאורך זמן. אחרת היתה לנו היום לפחות דוגמא אחת לחברה כזאת.
ההצעה שלך לא עומדת במבחן התיאוריה כי גם אתה לא מציע פיתרון תיאורטי. לכל השאלות אתה עונה שיהיה בסדר. השוק כבר יסדר. מה יסדר? איך יסדר? איך זה יראה? אין לך תשובה. זו לא אידיאולוגיה. זו אמונה, ועוד אחת מעורפלת. אפילו אמונה בתחיית מתים ובביאת המשיח היא אמונה סדורה יותר ממה שאתה מציע אותו ניתן לסכם ב: נהרוס מה שיש וכנראה שיהיה טוב. כקולקטיב כבר עברנו את ההזיה הזו עם הקומוניזם: הניתוח של מרקס ואנגלס מבריק, אבל כשזה הגיע למעשים כל שהיה להם להציע לגבי העתיד הוא שתתקיים חברה אידיאלית בלי מעמדות וזה יהיה קומוניזם. איך הקומוניזם הזה עובד? הם לא ידעו לפרט, ואיך הוא נראה בפועל ראינו בברית המועצות ובסין. אין שום הבדל בין זה לבין מה שאתה מציע, שהוא בעצם אמונה ולא הצעה.כנראה
יתכן.
הצבעת על תחומים רבים בהם הרגולציה נראית הכרחית בעיניך, ואילו בעיני היא מיותרת. אני לא יודע איך השוק החופשי יפתור כל אחת מהבעיות, אבל יתכן בהחלט שהפתרון יהיה מוצלח יותר מאשר המצב הנוכחי.
כפי שאמרתי, אני לא מתכוון לנקוט שום פעולה אקטיבית כדי לשנות את המצב. אחת הסיבות לכך היא שאני באמת לא יודע איך (אפילו הייתי אמון על כך).
זוהי טענה מרחיקה. העובדה שאתה לא חושב שהשוק יעמוד בדרישות שלך, לא אומרת שלא יתכן מצב כזה.
משמעותו היא חוסר התערבות חיצונית במסחר. מבחינתי התערבות בענייני איננה מתפקידו של אף אחד, כולל ממשלה דמוקרטית.
השוק הוא אמצעי, אבל היכולת לסחור בו ללא הגבלה היא מטרה, משום שהיא מבטאת חירות.
הממשלה כמובן. ביטחון הוא אחד מתפקידי הליבה של המדינה.בשוק חופשי להגדרתך, מי יספק ביטחון לתושבים? כלומר מי אחראי להחזיק צבא? לגבות מיסים כדי לממן אותו?
יש כאן הנחה סמויה שהשוק מטבעו יוצר מונופולים וקרטלים והממשלה ברוב טובה מפרקת אותם. במציאות, הקרטלים בדרך כלל קמים ומתוחזקים בחסות הממשלה וביוזמתה.בשוק חופשי שכזה מי יפרק מונופולים או יגביל אותם? או שזה לא יקרה בכלל?
לפעמים קורה שחוקים שמטרתם להגן על נשים דווקא פוגעים בהן, ואני חושש שזה המצב במקרה שתיארת. המדינה יכלה לסייע על חשבונה לנשים בהיריון שפוטרו או לנשים בהיריון בכלל אך במקום זאת בחרה לגלגל את העלות על המעסיקים בצורת קנס או עונש. המשמעות של זה היא שבהסתכלות עסקית קרה, החוק הזה הפך העסקת נשים לקצת פחות כדאית ממה שהייתה לפני החוק. אני חושש שיש לכך השלכות שליליות בצורת קושי גדול יותר למצוא עבודה או שכר נמוך יותר.ואם לא תהייה בעיה לפטר נשים בהריון או עם ילדים מה זה יעשה לנשים בחברה של שוק שכזה?
אנחנו מדברים על עבדות במלוא מובן המלה, כן? שאדם הופך לרכושו של אחר? יש חוזים מסויימים שהמדינה לא צריכה לאכוף, וזאת דוגמה טובה לכך. כל אדם הוא הבעלים של עצמו, והבעלות הזאת בלתי ניתנת להעברה. אדם יכול לספק שירותים שונים בתשלום, אך אינו יכול להפוך לרכושו של אחר.אם פלוני מוכן להשתעבד לאחר בשל חוב, למשל, האם יש לקבל עסקה חופשית זו?
לא נהרוס ולא נקווה לטוב. נחליש בהדרגה את ריסון השוק ונתמודד עם ההשלכות.נהרוס מה שיש וכנראה שיהיה טוב.
אדם שאומר שהוא יאחר לעבודה בכוונה כדי לעזור לזר שמוטל גוסס בצד הדרך, ושהוא אחר כך יתמודד עם ההשלכות, איננו טוען שעצם העזרה שלו תגרום לכך שיהיה טוב.זו לא אידיאולוגיה. זו אמונה, ועוד אחת מעורפלת.
בכל הפוסט שלך תקפת טענות שלי שלא היו. אני לא טוען בוודאות ששוק חופשי הינו אוטופיה אולטימטיבית ויביא לשלום עולמי שבו גם עצי השדה ימחאו כף. אני אומר ששוק חופשי נדרש לאוטופיה אולטימטיבית, משום שאחרת אנשים נותרים משועבדים.זה לא פרודוקטיבי. זה לא מעשי.
אשמח לראות מחקר רציני של תורת המשחקים על הנושא, אבל עד אז, טענותיך נותרות מליאות רוח.גם גדולי התיאורטיקנים של הקפיטליזם הבינו, שגם בשוק חופשי יש כשלים ויש צורך במוצרים ציבוריים ויש צורך ברגולציה, ולו כדי לאכוף את הכללים
חחחח... אתה מדבר לאשת גוזם מומחה. התשובה היחידה שיש לי היא מקסימום הנאה ולמידה עם יכולת השתכרות שמתאימה לצרכים של האדם.
⌄
⌄
⌄
טונה, דווקא יש הרבה חומר. חפש "הטרגדיה של נחלת הכלל", או "בעיית הטרמפיסט".אשמח לראות מחקר רציני של תורת המשחקים על הנושא