מסכים שיש כאן הבדל עצום בסכומים.
אבל הטענות שלי למעלה היו כאלו שאינן תלויות בסכום:
1. עם קצת תמיכה מהדרג הפוליטי, כנראה שלא היה צורך להגיע לצעדים כמו עצירת הרכש.
למשל אני די בטוח שמכתב התראה מסמוטריץ' וכץ (השרים במשרד הביטחון) לקצינים הבכירים שאישרו חריגות - היה מונע הרבה מאוד מהבעיה.
2. אין שום היגיון לעצור את
כל הרכש של צה"ל בגלל החריגות.
היה אפשר למשל לומר לאחראים על הרכש שיש תקרה שמעבר לה שום דבר לא יאושר.
אפילו אם רוצים להטיל "סנקציות" כמו שנכתב למעלה, אפשר לתת תקרה יחסית נמוכה, אבל עדיין לאשר רכש כלשהו -
נניח לתת תקרה של 2 מיליארד ש"ח (נחשב לגרושים במונחי תקציב הביטחון) שיוקצה אפילו בתקופה כזו לרכש שנחשב נחוץ וחיוני.
ואגב, גם אחרי כל החריגות יש עדיין פערים משמעותיים בשכר בין המגזרים.
לא בטוח שהבנתי, אבל אם אתה מתייחס לשכר אנשי הקבע לעומת שכר המורים החרדים,
אז לדעתי זה לא קשור לנושא, משתי סיבות:
1. ראה בקישורים שפרסמתי -
שכר אנשי הקבע דווקא לא נעצר, אלא רק תשלומים אחרים של צה"ל (כולל רכש עתידי).
2. לפי הפרסומים (למשל הטענות של הרב אברג'יל
כאן, ויש עוד רבים אחרים),
החריגות במערכות החינוך החרדי העצמאי אינן הולכות למורים או לילדים, אלא למערכת עצמה (עסקנים, ניהול כושל ועוד).
בנוסף לכל הנ"ל, הנקודה שניסיתי להצביע עליה היא של ביטחון לאומי.
עצירת חריגות בחינוך החרדי לא תביא לערעור ביטחון ישראל (כנראה שלהיפך...),
עצירה חסרת הבחנה של כל הרכש של צה"ל היא מסוכנת.
מי שחי בווילה בג'ונגל צריך לזכור שיש טורפים מסביב,
ולא כדאי להזניח את העמידה על המשמר בגלל חילוקי דעות.
