מחובות לחופש

[Shlomi Z]

כל דבר אפשר לסובב לצד השני. כל דבר טומן בחובו פלוסים לצד מינוסים.



להגדיל? אתה חושב שלקחת הלוואה זה דורש הגדלת פעולות? אנחנו כבר לא בתחילת שנות ה2000 חבר.
היום במרחק 5 קליקים עם הכוס קפה על הספה בבית יש לי הלוואה בחשבון.



כמובן שני קורא גם את הפוסטים המצוינים של הסולידית. היא הראשונה שבכלל פתחה לי את העיניים שאני בבעיה.
תראה בסופו של יום, אף אחד אצלי לא בלעדי. לא דייב רמזי, לא הסולידית, לא אתם חברי הפורום, לא חבריי ומשפחתי ולא אף אחד.
אני לוקח קצת מכל אחד ובונה את מה שנכון לי. מה שנכון עבורי.

דייב רמזי הוא מאוד נוח לשמוע פודקסטים בזמן הליכות ארוכות, לסולידית לצערי בזמן כתיבת שורות אלו ממה שידוע לי אין כאלו, ולכן אצלה זה יותר עם הכוס קפה מול המחשב. כנ״ל לעצות שלכם. ועם משפחה וחברים זה כמובן יותר פנים מול פנים ובטלפון.

תראה, אני לא ממציא אף גלגל, אני משתמש בדרכים של כל אלו שזה עתה ציינתי, שואב את הדרך מכל הנ״ל, אך גם מוסיף לה את החוויה האישית שלי הכוללת בתוכה את ההתנסות והפקת הלקחים שנוצרה אצלי מטעויות העבר. וכל המרכיבים הללו, אני בסופו של דבר מעצב, לנוסחה שאני חושב שתיהייה אופטימלית עבורי ולמצבי.ֿ

נוסחה הפתוחה לשינויים בהתאם להתקדמות כמובן.



מה זה מה שיש? יש לי חובות של מעל 100 אלף שקל. אם נלך רק ממה שיש, אז הלכה למעשה אין כלום ומכאן שאני לא מוציא שקל עד סגירת החוב. זה לא ריאלי.
לכן בונים תקציב שלא עולה על ההכנסות, ומנסים לעמוד בו.



נכון. זה בין היתר מטרתו של התקציב



לא מסכים. מה זה באמת צריך? כי בן אדם רק צריך בשביל לחיות, מזון חמצן ושינה. לא יותר. לכן גם אסירים בבית כלא יכולים להגיע ל80, אבל איזה מין חיים אלו?
מה שאתה רואה כמותרות אני רואה כהכרח לאורך חיים חיוני, מתפקד ובריא. כי המנטלי תלוי בגופני. הם שלובים זה בזה.
לכן מותרות כמו הוצאות על בילויי וחיי חברה, הם מבחינת הכרח בתקופה זו. כל עוד זה עומד בתקציב.

גאה בך על כל הדרך. יישר כח.

מה שכן, דעתי בלבד

אנחנו כבר לא בתחילת שנות ה2000 חבר.

שחרר אותך מעניין הצ'קים. תעבור למזומן או העברות בלבד.
סתם מבעס עוד כמה חודשים שתראה פתאום את ההורדה אחרי ששכחת מהצ'ק.
צ'ק לא טוב לנו, במיוחד כשאנחנו בגמילה מהוצאות והלוואות וכו'.

 

[Tsachi01]

גאה בך על כל הדרך. יישר כח.

מה שכן, דעתי בלבד

שחרר אותך מעניין הצ'קים. תעבור למזומן או העברות בלבד.
סתם מבעס עוד כמה חודשים שתראה פתאום את ההורדה אחרי ששכחת מהצ'ק.
צ'ק לא טוב לנו, במיוחד כשאנחנו בגמילה מהוצאות והלוואות וכו'.

היתרון של הציקים בארועים, שאני יכול לרשום ציק דחוי כדי שלא יחרוג לי מהתקציב של אותו חודש.

 

[Tsachi01]

הבנתי. סה"כ נראה לי שהוצאה של 4050 עם הכנסה של 8100 זה אחלה וכל הכבוד על ההתקדמות לעבר סגירת המינוס וההלוואות.

תודה רבה

אני חושב שחכם יותר לעקוב אחרי ההוצאות (4050 ש"ח) באקסל בחודש שאתה מחייב אותם, לא משנה מתי יורד האשראי.

לא ככ הבנתי כוונתך. זה מה שאני עושה. עוקב אחרי כל ההוצאות מהראשון לחודש עד (ולא כולל) את הראשון לחודש לאחר מכן.

ממליץ לחלק לקטגוריות יותר ספציפיות כי זה יעזור לך לראות תמיד מול העיניים, ולשתף אותנו, אם אתה חושב שזה יעזור לקבל עצות. למשל (סתם ממציא):
- מצרכים: 500
- חשבונות: 150
- הוצאה רפואית: 1700

- חתונות: 350
- בילויים ואוכל בחוץ: 500
- חד"כ ותוספי תזונה: 500

החלוקה היא בין צרכים לרצונות. גם חתונה זה רצון שלך לפרגן לחבר/קולגה במצבך הכלכלי.
ככה תוכל אתה (ואנחנו, אם תרצה) להבין על מה הוצאת החודש.

אשקול את זה תודה לך. פשוט לא ככ רוצה ריבוי קטגוריות שאלך לאיבוד. לכן כל מה שלא נופל על :״ מצרכים,חברה, חשבונות. ״ הולך יחדיו תחת שונות.
לכן גם קטגוריה זו ״מפרגנת״ יותר בסכום המקסימלי שלה.

 

[Tsachi01]

אני חושב שאם אתה מסוגל להגיע למצב שאתה נגעל מעצמך אז זה שורש הבעיה, אנשים בריאים בנפשם לא אמורים להיגעל מעצמם ויהי-מה. וזה לא משהו שיכול להיפתר בכך שתשים כסף בצד וגם לא בשום תעלול פיננסי אחר.

אני חושש שלא הבנת אותי. אבל זה אשמתי כי לא התנסחתי נכון, התכוונתי שאם לילה אחד אכלנו בבת אחת כל כך הרבה גאנק פוד ומתוקים אנחנו מרגישים ליטרלי אחר כך גועל בגוף. כאילו הגוף פח אשפה אחרי כל האכילה הלא בריאה הזו.. ואני יכול להעיד עליי שבלילות שבהם הפרזתי עם הרבה ג׳אנק פוד בדכ ישנתי גרוע לאחר מכן והייתי קם באותו לילה עם בחילות ותחושה כללית רעה. כנראה הגוף ממש כעס עליי שזה מה שהזנתי אותו

לגבי הכישלון - דיברתי בהקצנה בכדי להדגיש נק׳. שהרבה פעמים שמנסים לצאת מהרגל רע מסוים שאנחנו סובלים ממנו שנים, בין אם השמנה, עישון, חובות, הימורים וכו׳, אז הרבה פעמים יש ימים של אפ אנד דאון , רגרסיה וימים של שבירה, שעלולים להוציא אותנו מהמומנטום ולכן מה שכתבת כאן למטה :

אם נופלים, אז קמים, לומדים מהטעויות וממשיכים הלאה עד הנפילה הבאה - אין שום הכרח שהתהליך הזה ילווה בתחושת גועל עצמי וכישלון.

מאוד מאוד נכון . כי המומנטום הוא הכל. אסור להפסיק אותו.

 

[amit]

אז ההוצאות של 8700 שח מורכבות בעצם מ :
4300 הלוואות + 400 תשלום רבעוני על מינוס + 350 שח צ׳יק שנתתי + 3700 אשראי = 8750 (יצא קצת יותר

טכנית חלק משמעותי מה4300 שייך להחזר הקרן ,כלומר אינו הלוואה.
אתה יכול לעבור הלוואה הלוואה ולראות, או לחשב את הדלתא בין יתרת ההלוואות בתחילת חודש לסופו.

 

[Tsachi01]

טכנית חלק משמעותי מה4300 שייך להחזר הקרן ,כלומר אינו הלוואה.
אתה יכול לעבור הלוואה הלוואה ולראות, או לחשב את הדלתא בין יתרת ההלוואות בתחילת חודש לסופו.

הקרן זו ההלוואה עצמה ללא תוספת הריבית לא?

 

[amit]

הקרן זו ההלוואה עצמה ללא תוספת הריבית לא?

כן.תסתכל על זה ככה , אם בתחילת חודש ההלוואות היו 90 ובסוף חודש 80 , הקטנת את הקרן ב10, שזה שווה לחיסכון.
כנראה שהחזרת 12 באותו חודש כולל הריבית .

 

[Tsachi01]

כן.תסתכל על זה ככה , אם בתחילת חודש ההלוואות היו 90 ובסוף חודש 80 , הקטנת את הקרן ב10, שזה שווה לחיסכון.
כנראה שהחזרת 12 באותו חודש כולל הריבית .

לא הצלחתי להבין מה אתה מנסה להגיד עמית היקר

 

[amit]

לא הצלחתי להבין מה אתה מנסה להגיד עמית היקר

לדוגמא הלוואה של 100,000 שתוחזר ב10 תשלומים של 11,000. לצורך הפשטות כל חודש התשלום מתחלק ל10,000 החזר קרן ו1000 ריבית.
אתה בא ואומר ההוצאות שלי באותו חודש הן 11,000 ,אבל זה לא נכון. ההוצאות הן רק 1000 ריבית . כי ה10,000 מקטינים את קרן ההלוואה . ואחרי חודש ההלוואה תעמוד על 90,000.
כשאתה רוצה למדוד מה הרווחת ומה הפסדת בחודש מסוים , הכי קל לחשב הון עצמי לתחילת חודש ולסופו . השינוי הוא מה שהרווחת או הפסדת.כלומר היתה הלוואה של 100,000 , נשארה הלוואה של 90,000 -הרווחת החודש 10,000.

 

[בת העמק]

השינוי הוא מה שהרווחת או הפסדת.כלומר היתה הלוואה של 100,000 , נשארה הלוואה של 90,000 -הרווחת החודש 10,000.

מסוכן לדעתי להציג זאת כך לאדם שלוקח הלוואות באותה קלות נפשית שאני אוכלת במבה פעם בכמה ימים.

 

[Tsachi01]

מסוכן לדעתי להציג זאת כך לאדם שלוקח הלוואות באותה קלות נפשית שאני אוכלת במבה פעם בכמה ימים.

אני יודע שמאחורי העקיצות שלך יש דאגה אמיתית וכוונות טובות וזה מה שחשוב.

 

[בת העמק]

מאחורי העקיצות שלך

אלו לא עקיצות, אני ממש מתכוונת לכך.
ועוד משהו ששמתי לב וכדאי לך לבדוק את זה:
נראה לי שיש פער בין מה המשמעות של מה ש(חלק) מחברי הפורום כותבים לך לבין הבנת המשמעות על-ידך. אבל אולי דווקא אני טועה בהבנת הכוונות שלהם...

 

[Body Solid]

צחי יקירי, למרות הרצון הטוב והכתיבה היפה, אני חושב שאתה לא מספיק מבין את המצב שלך.
סביר להניח שכשתקרא את ההמשך ישר תיכנס למגננה ותתקוף את הנאמר. אז מתנצל מראש, הדברים נאמרים ללא שום כוונה לפגוע אלא רק ביקורת בונה במטרה לעזור. קח נשימה עמוקה ואז תמשיך לקרוא ברוגע תוך ניסיון לבדוק מה אתה יכול ללמוד מהדברים.

אני מזהה אצלך דפוס של הצדקה של טעויות עם תירוצים שרק משמרים ואף מחמירים את המצב שלך. למשל:
"רוב העולם בחובות אז זה בסדר שגם אתה."
'אתה עובד קשה אז מגיע לך להתפנק גם אם זה אומר לחרוג מהתקציב "רק החודש".'
"צריך גם לחיות ולא רק לעבוד בשביל הבנק."

בנוסף אני מזהה דפוס חוזר של פחד מדברים חדשים שאתה לא מכיר ועקב כך שלילה מוחלטת שלהם. בהמשך לאחר היכרות קצרה אתה ננעל על מה שלמדת וחושב שאתה כבר מקצוען שיודע ומבין יותר מכולם. הגאווה העצמית מונעת ממך מלחשוב שאולי אתה לא מבין מספיק ושתמיד יש עוד הרבה מה ללמוד, גם מאחרים.

אז קודם כל חשוב להכיר את החסרונות והצדדים השליליים שבך כדי להבין למה אתה מתנהג או מגיב בצורה מסויימת לסיטואציות שונות.

הרי בשביל לתקן את המצב, חזרת להורים ואף נשרת מהלימודים - מה שהיה אמור להביא אותך למשכורת יציבה וקבועה וליציאה מהמצב הזה מהר יותר. ומה קורה בפועל? אתה מבזבז את החודשים היקרים הללו על מתנות והוצאות מיותרות וחורג שוב ושוב מהתקציב עם תירוצים והצדקות.

אתה צריך להבין ולהפנים באמת שאתה במצב חירום ולהתמיד בתוכנית הקשה ביותר עד שתתאפס. בלי חריגות, בלי חייב משהו לנפש, בלי פינוקים מיותרים.
בטח תגיד עכשיו אבל אי אפשר להתמיד ככה לאורך זמן, זה כמו דיאטה וכו'. ולהתמיד במצב שלך לאורך זמן אפשר? תבין שאתה מבזבז את הזמן הזה לחינם, זמן שהיית יכול להתקדם לסיום הלימודים והתחלת החיים האמיתיים כאדם עצמאי.

מה הייתי מציע לך? עצמות יבשות על סטרואידים! לוקח ממך את האפשרות להוציא כסף מהחשבון ומעביר את האחריות להורים שלך שינהלו את המצב עד שתתאפס. גם את כרטיס האשראי לתת להם, והם יביאו לך במזומן תקציב מוגדר מראש שהחלטתם עליו בלי שום אפשרות לחריגה. ככה אם פתאום יבוא לך חשק לבזבז על פינוק מיותר, הם יהיו שומרי השער שימנעו ממך לעשות שטויות. ואם חבר מתחתן? חבר אמיתי יבין את המצב שלך ולא יצפה שתביא לו כסף בזמן שיש לך חובות. תסביר שאתה כרגע במצב חירום ושתשתדל לתת את המתנה בהמשך אחרי שתתייצב. ואם בכל זאת נדרשת הוצאה הכרחית? שתף את ההורים והם יעזרו. כן, תרגיש לא נעים לבקש מהם ולהיות תלוי בהם, הגאווה העצמית שלך תיפגע, אבל זה בדיוק מה שיזכיר לך את המצב שאתה נמצא בו ויעזור לך לשאוף לסיים אותו כמה שיותר מהר.

שים לעצמך מטרות על הקיר שתראה בכל בוקר כמו: לסגור את החובות, לסיים לימודים, לעזוב את בית ההורים ולהפוך לאדם עצמאי וכו'.
ותשתף את ההורים גם בקשיים שיהיו ביום יום (ויהיו). הם ידאגו להחזיר אותך לתלם שלא תחזור לעשות שטויות.

בהצלחה ותמשיך לעדכן.

 

[Tsachi01]

צחי יקירי, למרות הרצון הטוב והכתיבה היפה, אני חושב שאתה לא מספיק מבין את המצב שלך.

מבין היטב

סביר להניח שכשתקרא את ההמשך ישר תיכנס למגננה ותתקוף את הנאמר. אז מתנצל מראש, הדברים נאמרים ללא שום כוונה לפגוע אלא רק ביקורת בונה במטרה לעזור. קח נשימה עמוקה ואז תמשיך לקרוא ברוגע תוך ניסיון לבדוק מה אתה יכול ללמוד מהדברים.

הכל בסדר, היומן הוא במה פתוחה

אני מזהה אצלך דפוס של הצדקה של טעויות עם תירוצים שרק משמרים ואף מחמירים את המצב שלך. למשל:
"רוב העולם בחובות אז זה בסדר שגם אתה."
'אתה עובד קשה אז מגיע לך להתפנק גם אם זה אומר לחרוג מהתקציב "רק החודש".'
"צריך גם לחיות ולא רק לעבוד בשביל הבנק."

לא. אתה מקצין דברים שנכתבו ומסובב אותם.

בנוסף אני מזהה דפוס חוזר של פחד מדברים חדשים שאתה לא מכיר ועקב כך שלילה מוחלטת שלהם.

כמו?

בהמשך לאחר היכרות קצרה אתה ננעל על מה שלמדת וחושב שאתה כבר מקצוען שיודע ומבין יותר מכולם.

פשוט לא נכון

הגאווה העצמית מונעת ממך מלחשוב שאולי אתה לא מבין מספיק ושתמיד יש עוד הרבה מה ללמוד, גם מאחרים.

זה לא נכון, הדרך שלי ברובה עוצבה על פי דברים שלמדתי ממשנתם של אחרים. אם כבר ההפך , יש כאן חברי פורום שלא מוכנים לקבל שלא בוחרים בדרך שלהם.

אז קודם כל חשוב להכיר את החסרונות והצדדים השליליים שבך כדי להבין למה אתה מתנהג או מגיב בצורה מסויימת לסיטואציות שונות.

נכון

הרי בשביל לתקן את המצב, חזרת להורים ואף נשרת מהלימודים - מה שהיה אמור להביא אותך למשכורת יציבה וקבועה וליציאה מהמצב הזה מהר יותר. ומה קורה בפועל? אתה מבזבז את החודשים היקרים הללו על מתנות והוצאות מיותרות וחורג שוב ושוב מהתקציב עם תירוצים והצדקות.

בוא ספר לי איזה מתנות קניתי מאז שחידשתי את יומן המסע? מה שקרה לפני החידוש פחות רלוונטי.
ישנם חריגות בתקציב כן, אבל הם סהכ קטנות. ואחת הסיבות שהם קורות, זה מהסיבה הפשוטה שאני מושך את החריגה לחודש הבא
ולא מתעלם ומאפס אותה בתחילת החודש כאילו לא קרה כלום.ֿ
ובהשוואה לשנים קודמות שהייתי מגיע להוצאות של 5000 וגם לעיתים 7 ו 8 ואפילו 10 אלף וצפונה בחודש רק על מותרות, אז אין מה להשוות בכלל איפה הייתי אז ואיפה אני היום.

כמה שינויים לטובה לדוג׳ שאני יכול כבר להצביע עליהם שהתרחשו החודש, אבל אל תתן לעובדות לבלבל אותך שאני דורך במקום:
- התקציב של social של אפריל כבר סיימתי לפני שבועיים כי חברים מחו״ל הגיעו לבקר, ומאז מצאתי את עצמי מאז כמה פעמים מסרב להצעות לצאת עם החברים בארץ כי התקציב לחודש נגמר.
- היום בבוקר ממש במקרה לפני שהתחלתי להשיב לך, התקשרו מדיסקונט להציע לי הלוואה חדשה כי הדירוג אשראי עלה, וסירבתי.
- הקרן חירום כבר עדיין לפי שעה עומדת וכלל לא נגעתי ואפילו לא התפתתי לגעת בה
- אפילו את הפלייסטיישן 5 מכרתי גם החודש.
- אתה לא מבין כמה דברים אני רוצה לקנות עוד מינואר שהתחלתי עם התקציב החדש, אבל אני מפגין איפוק רב כי הם לא עומדים בתקציב.

אז יש כאן כמה כמוך, זה שלכם. אמרתי לכם ואגיד שוב, זה מרתון לא ספרינט. מי שמצפה בקוצר רוח כבר להפי אנדינג ביומן אצטרך לחכות עוד זמן מה. הנצחונות הקטנים בדרך ליעד זה מה שחשוב כרגע. להיות קצת טוב יותר מאתמול.

אתה צריך להבין ולהפנים באמת שאתה במצב חירום ולהתמיד בתוכנית הקשה ביותר עד שתתאפס. בלי חריגות, בלי חייב משהו לנפש, בלי פינוקים מיותרים.
בטח תגיד עכשיו אבל אי אפשר להתמיד ככה לאורך זמן, זה כמו דיאטה וכו'. ולהתמיד במצב שלך לאורך זמן אפשר? תבין שאתה מבזבז את הזמן הזה לחינם, זמן שהיית יכול להתקדם לסיום הלימודים והתחלת החיים האמיתיים כאדם עצמאי.

זכותך לראות את הדברים ככה, אני רואה אותם אחרת. כפי שכבר כתבתי, החיים הם לא תמיד מסלול לינארי .
מה שאתה רואה כביזבוז זמן אני רואה כפסק זמן חשוב מהמירוץ הקרייריסטי לטובת סדרת חינוך הכרחית.

מה הייתי מציע לך? עצמות יבשות על סטרואידים!

סטרואידים מקצרים את החיים אתה מודע לזה? לפני הניק שלך אני מניח שכן.
ואתה יודע למה? כי אלו שלוקחים אותם מחפשים לעשות הכל מהר יותר, ויש לכך מחיר.

לוקח ממך את האפשרות להוציא כסף מהחשבון

ואני לא אלמד מזה כלום. אתה יודע שאסירים בבתי כלא בארה״ב למרות העונשים הכי קשים בעולם המערבי, רובם המוחלט חוזר לכלא? חוזר לפשע? כי האקסטרים הזה מביא לתוצאה הפוכה. דווקא במדינות כמו נורבגיה ופינלנד עם עונשים קלים יותר ובתי כלא שהרבה פחות שמים דגש על ענישה אלא יותר על חינוך תוך לתת להם חופש יחסי בתוך כותלי הכלא, דווקא במדינות אלה אחוזי החזרה למעגל הפשע הרבה יותר נמוכים.

ומעביר את האחריות להורים שלך שינהלו את המצב עד שתתאפס.

ההורים שלי ? לא מספיק אני חי אצלהם אתה גם רוצה שיקבלו שליטה על החשבון שלי? אתה סתם שולף עכשיו את זה מהמותן מבלי באמת להקדיש
קצת מחשבה עמוקה למה שכתבת.
אתה יודע איזה השלכות יש לדבר כזה? לתת לאמא ואבא לשלוט על הכסף של אדם בוגר? אתה פשוט מחזיר אותו לגיל 6 באבחת יד.
אתה יודע מה זה עלול לעשות לביטחון העצמי של בנאדם, לעצמאות שלו, להתקדמות שלו? מילא היית אומר לתת לחבר קרוב אבל להורים?
אולי יש לך כוונות טובות, אבל אתה נופל כאן לסיסמאות שאולי נשמעות טוב, אבל מאוד לא פרקטיות.

כמו שאמרתי בסעיף הקודם, ענישה קשה וריסון מלא לרב מביאים לתוצאות הפוכות. צריך הליך הדרגתי של למידה עם חופש יחסי. רק ככה דברים עובדים לטווח הארוך.
החוכמה היא לא רק לצאת מהחוב אלא גם לא לחזור אליו, ובדרך שאתה מציע שוב דבר לא ילמד, ורק התשוקה לדברים האלו תיגדל מאוד עקב חסרונם המוחלט, מה שיביא לחתיכת השלמת חסכים ברגע שהאשראי יחזור ליד. לך תראה סטטיסטיקות חזרה במשקל של מתמודדי התוכנית הישראלית והאמריקאית של ״לרדת בגדול״ ששמה דגש על לרדת חזק ומהר ואולי תבין על מה אני מדבר. לא לחזור שוב בעתיד לחוב הרבה יותר חשוב מלצאת ממנו בכמה חודשים יותר מהר.

slow and steady תמיד אבל תמיד עדיף על fast and strong

גם את כרטיס האשראי לתת להם, והם יביאו לך במזומן תקציב מוגדר מראש שהחלטתם עליו בלי שום אפשרות לחריגה. ככה אם פתאום יבוא לך חשק לבזבז על פינוק מיותר, הם יהיו שומרי השער שימנעו ממך לעשות שטויות.

ההורים שלי הם לא דוגמא טובה לשומרי שער, מאיפה אתה חושב קיבלתי את זה?

ואם חבר מתחתן? חבר אמיתי יבין את המצב שלך ולא יצפה שתביא לו כסף בזמן שיש לך חובות.

זה נכון. אבל לא תמיד מדובר בחבר טוב אלא בבני דודים , עמיתים לעבודה וכו׳, אתה לא מצפה שאני יחשוף את מצבי לכל אחד מהם ובטח לא מצפה שהוא יתחשב בזה.

תסביר שאתה כרגע במצב חירום ושתשתדל לתת את המתנה בהמשך אחרי שתתייצב. ואם בכל זאת נדרשת הוצאה הכרחית? שתף את ההורים והם יעזרו.

ההורים עוזרים מספיק בקורת הגג שהם מספקים, לא מצפה ולא אבקש יותר מזה.

כן, תרגיש לא נעים לבקש מהם ולהיות תלוי בהם, הגאווה העצמית שלך תיפגע, אבל זה בדיוק מה שיזכיר לך את המצב שאתה נמצא בו ויעזור לך לשאוף לסיים אותו כמה שיותר מהר.

כפי שכבר ציינתי, אני לא מחפש לסיים אותו כמה שיותר מהר, אני מחפש לסיים אותו בצורה כזו שארכוש מספיק כלים חינוכיים והתנהוגתיים לא לחזור אליו שוב.

שים לעצמך מטרות על הקיר שתראה בכל בוקר כמו: לסגור את החובות, לסיים לימודים, לעזוב את בית ההורים ולהפוך לאדם עצמאי וכו'.
ותשתף את ההורים גם בקשיים שיהיו ביום יום (ויהיו). הם ידאגו להחזיר אותך לתלם שלא תחזור לעשות שטויות.

אני לא צריך לשים את המטרות האלה על הקיר, אני חי אותם יום יום.

בהצלחה ותמשיך לעדכן.

תודה רבה, מעריך את הזמן שהקדשת לכתוב. בהחלט אמשיך.

 

[בת העמק]

יש כאן חברי פורום שלא מוכנים לקבל שלא בוחרים בדרך שלהם.

 

[optimum]

צחי יקירי, למרות הרצון הטוב והכתיבה היפה, אני חושב שאתה לא מספיק מבין את המצב שלך.
סביר להניח שכשתקרא את ההמשך ישר תיכנס למגננה ותתקוף את הנאמר. אז מתנצל מראש, הדברים נאמרים ללא שום כוונה לפגוע אלא רק ביקורת בונה במטרה לעזור. קח נשימה עמוקה ואז תמשיך לקרוא ברוגע תוך ניסיון לבדוק מה אתה יכול ללמוד מהדברים.

אני מזהה אצלך דפוס של הצדקה של טעויות עם תירוצים שרק משמרים ואף מחמירים את המצב שלך. למשל:
"רוב העולם בחובות אז זה בסדר שגם אתה."
'אתה עובד קשה אז מגיע לך להתפנק גם אם זה אומר לחרוג מהתקציב "רק החודש".'
"צריך גם לחיות ולא רק לעבוד בשביל הבנק."

בנוסף אני מזהה דפוס חוזר של פחד מדברים חדשים שאתה לא מכיר ועקב כך שלילה מוחלטת שלהם. בהמשך לאחר היכרות קצרה אתה ננעל על מה שלמדת וחושב שאתה כבר מקצוען שיודע ומבין יותר מכולם. הגאווה העצמית מונעת ממך מלחשוב שאולי אתה לא מבין מספיק ושתמיד יש עוד הרבה מה ללמוד, גם מאחרים.

אז קודם כל חשוב להכיר את החסרונות והצדדים השליליים שבך כדי להבין למה אתה מתנהג או מגיב בצורה מסויימת לסיטואציות שונות.

הרי בשביל לתקן את המצב, חזרת להורים ואף נשרת מהלימודים - מה שהיה אמור להביא אותך למשכורת יציבה וקבועה וליציאה מהמצב הזה מהר יותר. ומה קורה בפועל? אתה מבזבז את החודשים היקרים הללו על מתנות והוצאות מיותרות וחורג שוב ושוב מהתקציב עם תירוצים והצדקות.

אתה צריך להבין ולהפנים באמת שאתה במצב חירום ולהתמיד בתוכנית הקשה ביותר עד שתתאפס. בלי חריגות, בלי חייב משהו לנפש, בלי פינוקים מיותרים.
בטח תגיד עכשיו אבל אי אפשר להתמיד ככה לאורך זמן, זה כמו דיאטה וכו'. ולהתמיד במצב שלך לאורך זמן אפשר? תבין שאתה מבזבז את הזמן הזה לחינם, זמן שהיית יכול להתקדם לסיום הלימודים והתחלת החיים האמיתיים כאדם עצמאי.

מה הייתי מציע לך? עצמות יבשות על סטרואידים! לוקח ממך את האפשרות להוציא כסף מהחשבון ומעביר את האחריות להורים שלך שינהלו את המצב עד שתתאפס. גם את כרטיס האשראי לתת להם, והם יביאו לך במזומן תקציב מוגדר מראש שהחלטתם עליו בלי שום אפשרות לחריגה. ככה אם פתאום יבוא לך חשק לבזבז על פינוק מיותר, הם יהיו שומרי השער שימנעו ממך לעשות שטויות. ואם חבר מתחתן? חבר אמיתי יבין את המצב שלך ולא יצפה שתביא לו כסף בזמן שיש לך חובות. תסביר שאתה כרגע במצב חירום ושתשתדל לתת את המתנה בהמשך אחרי שתתייצב. ואם בכל זאת נדרשת הוצאה הכרחית? שתף את ההורים והם יעזרו. כן, תרגיש לא נעים לבקש מהם ולהיות תלוי בהם, הגאווה העצמית שלך תיפגע, אבל זה בדיוק מה שיזכיר לך את המצב שאתה נמצא בו ויעזור לך לשאוף לסיים אותו כמה שיותר מהר.

שים לעצמך מטרות על הקיר שתראה בכל בוקר כמו: לסגור את החובות, לסיים לימודים, לעזוב את בית ההורים ולהפוך לאדם עצמאי וכו'.
ותשתף את ההורים גם בקשיים שיהיו ביום יום (ויהיו). הם ידאגו להחזיר אותך לתלם שלא תחזור לעשות שטויות.

בהצלחה ותמשיך לעדכן.

אוף, התגובה הזאת היא מגרפת לייקים שלא אומרת כלום.
אמירות כאלה רק מעצימות את חוסר הביטחון אצל אנשים שהיו חסרי-ביטחון מלכתחילה.
מזל שצחי בטוח בדרך שהוא הולך בה, אז הוא מצליח לראות רואה דרך התגובה הזו.

אתה צריך לכתוב ספר Self-Help, יש לך כישרון בזה

 

[Body Solid]

אוף, התגובה הזאת היא מגרפת לייקים שלא אומרת כלום.
אמירות כאלה רק מעצימות את חוסר הביטחון אצל אנשים שהיו חסרי-ביטחון מלכתחילה.
מזל שצחי בטוח בדרך שהוא הולך בה, אז הוא מצליח לראות רואה דרך התגובה הזו.

אתה צריך לכתוב ספר Self-Help, יש לך כישרון בזה

לצחי אין בעיה של חוסר ביטחון. הוא כן צריך לשמוע מילים (גם אם קשות) שינערו אותו.
לא הייתי כותב את הדברים אם לא הייתי חושב שהוא יעמוד בזה.
המצב הזה מתמשך והחיים ממשיכים, ועם הזמן מתרגלים למצב החדש וזה מביא לסוג של אופוריה ושכחה איך הגעת עד הלום.
אז כן, לפעמים צריך שמישהו יאמר גם מה שקשה לשמוע כדי להתעורר, כדי שלא ימצא את עצמו בעוד חצי שנה עם חוב פי 4 מנקודת ההתחלה.

 

[Body Solid]

הדרך שלי ברובה עוצבה על פי דברים שלמדתי ממשנתם של אחרים

חשוב ללמוד מניסיון של אחרים, אבל תמיד גם לשמור על חשיבה ביקורתית ולא להפוך אף אחד לגורו שכל מה שהוא אומר זאת אמת אבסולוטית.

מה שאתה רואה כביזבוז זמן אני רואה כפסק זמן חשוב מהמירוץ הקרייריסטי לטובת סדרת חינוך הכרחית.

זמן שאבד אי אפשר להשיב. כבר נשרת מהלימודים וחזרת להורים - תעשה הכל כדי לסיים את המצב הזה כמה שיותר מהר, שתוכל להתחיל לתכנן ולחיות את החיים שאתה רוצה לעצמך כאדם בוגר.

סטרואידים מקצרים את החיים אתה מודע לזה? לפני הניק שלך אני מניח שכן.
ואתה יודע למה? כי אלו שלוקחים אותם מחפשים לעשות הכל מהר יותר, ויש לכך מחיר.

כמובן סטרואידים כמטפורה

ואני לא אלמד מזה כלום.

ובפעם השנייה שהכפלת את החוב המקורי למדת? מלהאריך את הזמן שייקח לך להתאזן אתה רק מעניש את עצמך באבדן זמן יקר שלא ישוב.
אם באמת הפנמת את המצב אתה אמור ללמוד מהטעות ולא לחזור עליה. אם אתה כל כך חושש שתחזור עליה אולי לא באמת הפנמת?

הורים שלי הם לא דוגמא טובה לשומרי שער, מאיפה אתה חושב קיבלתי את זה?

הם רק צריכים למנוע ממך למשוך כסף מהחשבון. לא צריך להיות נגיד בנק ישראל בשביל זה

זה נכון. אבל לא תמיד מדובר בחבר טוב אלא בבני דודים , עמיתים לעבודה וכו׳, אתה לא מצפה שאני יחשוף את מצבי לכל אחד מהם ובטח לא מצפה שהוא יתחשב בזה.

אז לסנן. אתה לא חייב ללכת לכל אירוע שמזמינים אותך כשאין לך כסף לבזבז.

ההורים עוזרים מספיק בקורת הגג שהם מספקים, לא מצפה ולא אבקש יותר מזה.

שוב, מלהעניש את עצמך בלאבד יותר זמן לא ייצא כלום. תנצל את המצב שאתה נמצא בו ותמצה כל עזרה אפשרית כדי לסיים אותו כמה שיותר מהר.

אני לא מחפש לסיים אותו כמה שיותר מהר, אני מחפש לסיים אותו בצורה כזו שארכוש מספיק כלים חינוכיים והתנהוגתיים לא לחזור אליו שוב.

כדי להחליט עם עצמך שאתה לא לוקח הלוואות ולא משתמש בכסף שאין לך לא צריך שנים של מחשבה. רק להבין ולהפנים לאן הגעת, למה הגעת לזה, ועל מה לא לחזור.

אני לא צריך לשים את המטרות האלה על הקיר, אני חי אותם יום יום.

ובכל זאת, כשמצב מתמשך נוטים לשכוח. רק תדאג לא לשכוח.

תודה רבה, מעריך את הזמן שהקדשת לכתוב. בהחלט אמשיך.

מקווה מכל הלב שתצא מכל זה מחוזק ומוכן להמשך החיים שעוד הרבה מהם לפניך

 

[Tsachi01]

חשוב ללמוד מניסיון של אחרים, אבל תמיד גם לשמור על חשיבה ביקורתית ולא להפוך אף אחד לגורו שכל מה שהוא אומר זאת אמת אבסולוטית.

אני לא לוקח שום דבר כאמת אבסוליטית או הולך כעיוור על פי משנתו של אחר.
לכן אני משלב בד״כ דרכים של כמה אנשים לנוסחה האופטימלית עבורי, לאחר שסיננתי מה שלא התאים שם.

זמן שאבד אי אפשר להשיב. כבר נשרת מהלימודים וחזרת להורים - תעשה הכל כדי לסיים את המצב הזה כמה שיותר מהר, שתוכל להתחיל לתכנן ולחיות את החיים שאתה רוצה לעצמך כאדם בוגר.

החוב הזה לא נוצר ביום אחד, והוא גם לא הולך להסתיים ביום אחד. זה תהליך. תהליך גם מנטלי וגם חומרי. זה לוקח זמן.
מבין את המסר שלך, אבל אני הולך בקצב שמרגיש לי נכון.

כמובן סטרואידים כמטפורה

כן , הבנתי את זה. לכן גם עניתי לך כמטפורה.

ובפעם השנייה שהכפלת את החוב המקורי למדת?

ואם אגיד לך שכן זה יעזור בלשכנע אותך? כנראה שלא.

מלהאריך את הזמן שייקח לך להתאזן אתה רק מעניש את עצמך באבדן זמן יקר שלא ישוב.

אוקיי

אם באמת הפנמת את המצב אתה אמור ללמוד מהטעות ולא לחזור עליה. אם אתה כל כך חושש שתחזור עליה אולי לא באמת הפנמת?

...

הם רק צריכים למנוע ממך למשוך כסף מהחשבון. לא צריך להיות נגיד בנק ישראל בשביל זה

ברור, זה מה זה פשוט, אתה צודק. רק תן להם האשראי שלך והם יזרקו לך דמי כיס מפעם לפעם. כמה קל לרשום את זה מהצד. עצה ממש מנותקת שלך עם כל הכבוד.
יש לך מושג איזה פגיעה זה יעשה במי שאני? בביטחון שלי בעצמי? בעצמאות שלי? יש לך מושג איזה פגיעה זה יעשה במע׳ היחסים שלי ושל ההורים שלי? כל הדינמיקה תשתנה. היא כבר השתנתה מעט לרעה ברגע שחזרתי הביתה, מה שאתה מבקש, זה בעצם להרוג את מע׳ היחסים שלנו לחלוטין, ולהפוך אותה, מכזו שאוהבת בעלת כבוד הדדי ביננו, לכזו של עובד - מעביד. וזה לא משנה אם שתי הצדדים לא ירצו בכך, הכח על האחר תמיד סופו לפגוע במרקם היחסים, ואף להשחית את הנפש ולשמש לרעה. צריך לזכור, אני כבר לא ילד קטן, ואתה בעצם בדרך שאתה מציע, תגרום להוריי, אפילו בתת מודע, לחזור לקו החשיבה הזה.

אז לסנן. אתה לא חייב ללכת לכל אירוע שמזמינים אותך כשאין לך כסף לבזבז.

אתה צודק בעניין זה ואני מתכוון לפעול בכיוון.

שוב, מלהעניש את עצמך בלאבד יותר זמן לא ייצא כלום. תנצל את המצב שאתה נמצא בו ותמצה כל עזרה אפשרית כדי לסיים אותו כמה שיותר מהר.

אין פה שום עניין של ענישה, רק למידה ורכישת כלים קריטיים להמשך הדרך כגון משמעת ודחיית סיפוקים.

כדי להחליט עם עצמך שאתה לא לוקח הלוואות ולא משתמש בכסף שאין לך לא צריך שנים של מחשבה. רק להבין ולהפנים לאן הגעת, למה הגעת לזה, ועל מה לא לחזור.

ברור, זה רק עניין של החלטה.

בגלל זה אדם שמן קם בבוקר מחליט שהוא רזה וכאן זה נגמר
בגלל זה מעשן , אלכוהוליסט, נרקומן, מהמר כפייתי, מחליטים שזהו , מחר יום חדש ולא נחזור לדרך הרעה.
אתה נופל לא מעט בכתיבה שלך (לדעתי) לדיבור מאוד יפה בסיסמאות, ולכן גם קיבלת הרבה לייקים, אך החיים והמוח האנושי הרבה יותר מורכבים איש יקר.

אפילו @בת העמק הייתה מספיק אמיצה להודות כאן בפומבי, שהיא עדיין מתמודדת עם גמילה מסיגריות, לאחר שנים רבות של עישון.
ואין לי ספק שכמעט כל אחד הכותב כאן בפורום זה, מתמודד עם התנהגות בעייתית כזו או אחרת שכבר מלווה אותו שנים. כי שום דבר כזה לא נגמר ״מהר״.

אתה חושב שאדם שמן לא מבין איפה הוא נמצא? למה הוא הגיע לשם? להבין רובם מבינים, הם פשוט מסתכלים במראה..
אך להפנים באמת שהם בבעיה, זה לוקח להם שנים ארוכות, ולתקן את זה, לוקח הרבה יותר. כי תיקון זה אף פעם לא בקו לינארי רציף ללא סטיות למעלה, רק אולי בסרטים.

תיקון לא נעשה ביום אחד. אין פתרון קסם. זה הרבה עבודה על עצמך, וזה לוקח זמן.

ובכל זאת, כשמצב מתמשך נוטים לשכוח. רק תדאג לא לשכוח.

זה נכון ויפה אמרת. השגרה מסוכנת. השגרה מנוונת. צריך להישאר ערניים בעמדת השמירה, שחלילה לא נרדם.

מקווה מכל הלב שתצא מכל זה מחוזק ומוכן להמשך החיים שעוד הרבה מהם לפניך

תודה רבה איש יקר. מעריך מאוד. גם אם אנו לא מסכימים על הדרך, שתינו רוצים להגיע לאותה תוצאה.

 

[Ron.B]

@Tsachi01 -עוד רעיון למעקב אחרי הוצאות חריגות, נסה לרכז לך את הטבלה הבאה:
תיאור החריגה, סכום, עד כמה בשליטתך (1-10), כמה טוב אתה חושב שזה יעשה לך (1-10), כמה טוב זה עשה לך בדיעבד.
את כל השדות אתה ממלא לפני, למעט האחרון, אותו תמלא שבוע/חודש אחרי ההוצאה עצמה.

בתקווה, אולי תצליח לזהות ככה דפוסים של חריגות מסוימות שלא מביאות לך את התועלת שאתה מצפה מהן..
זה לא אומר שאסור שיהיו חריגות, אבל אם כבר חרגת, לפחות שיהיה "שווה" את זה.