אוקיי, צחי, אני מקבלת את האבחנה הזאת (אם כי אנשים הם לא פתיתי שלג מיוחדים ויש כמה דפקטים שמתחלקים בין בני האנוש באחוזים גבוהים).
בדרך כלל אני משתדלת לכתוב רעיונות/עצות/אהרות דווקא בהקשר הפרטני של כל פות"ש ונדמה לי שכך עשיתי גם מולך.
אז בוא ננסה לדבר על התנהלות ושינוי התנהלות:
קודם כל מאוד מאוד מעריך שטרחת וכתבת לי תוכנית מותאמת אישית. לא מובן מאליו.
שזה נאמר, עכשיו נרד לפרטים:
1. התמכרות צרכנית - אני לא חושבת שיש לך את זה. אני מכורה לסיגריות על בסיס יומיומי ואתה קונה אייפון/גאדג'ט אחר פעם בכמה שנים - זאת לא התמכרות.
כל הכבוד על החשיפה שלך, אני לא יודע אם זה פעם ראשונה שאת מדברת על זה בפורום, אבל זה פעם ראשונה שאני שומע על זה.
אז את מבינה יותר טוב עם מה אני מתמודד. יש הרבה קוווי דמיון בין הבעיות שלנו.
אני מסכים ולא מסכים עם מה שאת אומרת.
מצד אחד, כנראה באמת שאין לי התמכרות צרכנית פר סיי, כזו שאני כל העת מחפש משהו לקנות. למעשה, אני באמת לא קונה לעיתים קרובות בכלל.
אבל, שאני שכן, שיש משהו שאני רוצה, קשה לי מאוד לרדת מזה, אותה בעיה ש(לדעתי) יש לאבא שלי.
ולכן - להישאר בגבולות התקציב זה סופר סופר קריטי בשבילי ובשביל הצלחת המסע הזה.
2. אם אין לך התמכרות, אז לא צריך להיגמל וכבר הכל יכול להיות יותר פשוט.
פשוט זה בטח לא
3. יש לך כשל בסיסי לדעתי בכל מה שקשור לרוצה מול חייב, וגם לחייב מול רוצה דווקא את המותג הזה, וגם לחייב עכשיו או רוצה עכשיו. אתה חושב שיהיה לך קשה
לעשות סדר בראש/אקסל מהבחינה הזאת? זה דורש אומץ אבל המצרך הזה קיים אצלך בשפע.
תודה על המחמאה.
מה הכוונה סדר באקסל ? לעשות רשימה באקסל של דברים שאני צריך/רוצה? איך זה אמור לעזור לא הבנתי.
4. תנסה לבנות לעצמך תקציב הדוק של "העצמות היבשות" - רק מה שאתה צריך לקיום יומיומי נכון לעכשיו.
אני מאוד נגד ״הדוק״, והסברתי בעמוד זה, בעמודים קודמים כמו גם בחידוש היומן את הסיבות לכך.
5. מתחת לתקציב הזה, תבנה החזר הלוואות חודשי מקסימלי שישאיר לך סכום לא גדול לפינוקים, חשקים ורצונות.
שוב - ״מקסימלי״, ״הדוק״, וכל ההליכה לאקסטרים, פחות מתאים לי.
כן אני יודע מה חלקכם עכשיו תגידו : ״אבל אתה במצב חירום. אתה נמצא במצב אקסטרים. אתה אפילו עצרת את הלימודים וכל יום שעובר לא חוזר,
אתה כבר לא בן 21 וכו׳ וכו׳ וכו׳.
הכל נכון חברים. הכל נכון.
ועדיין. לא מעוניין להכניס את המנוע לטורבו. כי מבחינתי אם החוב שלי נמצא כרגע בקומה ה - 2 , ואני צריך להוריד את החוב לקומת קרקע, אז כן, אני יכול לקפוץ ישר לקומת הקרקע ולהגיע מהר יותר, אבל גם סביר שאשבור איזה רגל על הדרך ואז ההתקדמות משם כבר תהייה הרבה יותר איטית, כפי שקרה לי עם הנסיון לקצר תהליכים עם שוק ההון שחזר אליי בבומרנג.
לכן, עדיף להשתמש במדרגות. גם אם זה ייקח יותר זמן.
6. את הסכום לחשקים אל תחלק לסעיפים. יתרונו של חשק הוא בספונטניות שלו. אבל כשהתקציב נגמר, אפילו בתחילת החודש - אל תוציא גרוש יותר על חשקים.
איך זה נראה לך?
לא התחברתי כ״כ, אני באמת מעריך אבל. באמת. לא שולל לנסות את הרעיון או לפחות חלקו עם שינויים קלים, בהמשך המסע.
כי כרגע התקציב מחולק כבר לקטגוריות, בתוך כל אחד מהם הfun money מעורבב עם השאר. למשל ב״מצרכים״, זה משמש למצרכים שאני די חייב, כמו תמרוקים, חזה עוף או גבינה לבנה, למצרכים שאני יכול לפנק את עצמי גם כמו איזה פסק זמן קטן בתור לקופה. ככה גם בקטגוריה ״אחר״ , שזה יכול ליפול על הכרח כמו צ׳יק לחתונה של בן דוד, או על מותרות כמו לאיזה מוצר שאני חושק בו. וזה תקציב שרק התחלתי בינואר, אז אני לא ממהר ישר לבצע שינויים מרחיקי לכת מבלי שנתתי לו מספיק זמן.
ועוד משהו חשוב בעיניי -
מדברים הרבה על בניית מטרות שבשבילן כדאי לחסוך ולהשקיע וזה עובד לא רע לרוב האנשים. עלי זה פחות עובד.
הפכתי את ההתנהלות החסכונית (תקציב, קניות, בישול ותיקון חפצים) לדרך חיים וזה פשוט קל לי יותר מרגע שזה הפך להרגל. אולי זה יעבוד גם לך?
מעולה! את אומרת בדיוק מה שאני אומר במילים אחרות :
כי אני אומר, שהמטרות שאת מדברת עליהם שלא עובדות לך לרב, זה כי הם נשענות על מוטיבציה, ומוטיבציה זה כלי מאוד רעוע להישען עליו.
לכן הדבר הכי חשוב שאני מנסה לבנות לעצמי כרגע, זה להפוך את הכל להרגלים. לא להיות תלוי במוטיבציה.
וזה! וזה! בדיוק מה שיצרתי לעצמי בשנים האחרונות עם הליכות ארוכות. אני הולך כל יום. כל יום בין 15-25 אלף צעדים. עכשיו, את יודעת כמה פעמים לא היה לי חשק לזוז? במיוחד שהמוח מנסה לפצות על ההליכות הארוכות ומגביר אצלי את החשק להישאר על הכסא כדי לשמר אנרגיה. ובאמת בחודשים הראשונים זה היה מאוד קשה, ונכנעתי לא מעט למוטיבציה ירודה בחלק מהימים. אבל היום? היום? זה נהפך אצלי לכל כך הרגל חזק , שגם שיש לי 0 מוטיבציה, זה לא מעניין בכלל, אני יוצא עושה וגומר את זה.