• חשבון מסחר באקסלנס טרייד : סנט למניה במסחר בארה"ב (מינימום $5 לעסקה), פטור מדמי טיפול לשנתיים, קורס במתנה ובונוס 100 ש"ח למצטרפים חדשים. להצטרפות דיגיטלית לחצו כאן .

מחובות לחופש

אבל אשמח שאתה נותן עצה, גם תיתן קצת בשר ללמה לדעתך היא נחוצה ואיזה כלים היא תעניק.
כי חוץ מלתת לי רק את הכותרת של : ״פסיכולוג ו״אל תתמודד עם זה לבד״ לא נתת כמעט בשר ולא הרחבת בנושא.
תראה, אני לא יודע איזה סוג של "בשר" אני יכול לספק. אני הרי לא מכיר אותך מעבר למה שכתבת ולכן אין לי דרך לדעת מהם בדיוק המכשולים ההתנהגותיים והפסיכולוגיים שעליהם יש להתגבר. כל מה שיש לי זה רושם שהמכשולים האלה קיימים, ואת הידיעה המבאסת שאם תמשיך לנסות להתמודד איתם לבד כפי שהתמודדת עד עכשיו, סיכוי טוב שלא תצליח. אני באמת חושב שצריך לעשות שינוי כדי להצליח וזה השינוי שאני הייתי בוחר בו.
 
רב העצות שלך ושל אחרים פה הם, להגיד לך את האמת, פחות או יותר מיחזור של אותם עצות שנתתם לכל אדם אחר בפורום עם בעיות כלכליות.
שהם בין היתר : ״ הריבית שלך גבוהה, תקוף את ההלוואה עם הריבית הגבוהה קודם, תתאבד על החוב הזה, קח 5 עבודות, תחייה על אורז מים
תתכלב ותפסיק לחיות עד סוף החוב״ אה כן ו:״ צלצל בפעמונים ולך לפסיכולוג ״

זה הבעיה כאן, אין באמת יותר מדי חשיבה מחדש והתאמה פרטנית לסיטואציה
אוקיי, צחי, אני מקבלת את האבחנה הזאת (אם כי אנשים הם לא פתיתי שלג מיוחדים ויש כמה דפקטים שמתחלקים בין בני האנוש באחוזים גבוהים).
בדרך כלל אני משתדלת לכתוב רעיונות/עצות/אהרות דווקא בהקשר הפרטני של כל פות"ש ונדמה לי שכך עשיתי גם מולך.
אז בוא ננסה לדבר על התנהלות ושינוי התנהלות:
1. התמכרות צרכנית - אני לא חושבת שיש לך את זה. אני מכורה לסיגריות על בסיס יומיומי ואתה קונה אייפון/גאדג'ט אחר פעם בכמה שנים - זאת לא התמכרות.
2. אם אין לך התמכרות, אז לא צריך להיגמל וכבר הכל יכול להיות יותר פשוט.
3. יש לך כשל בסיסי לדעתי בכל מה שקשור לרוצה מול חייב, וגם לחייב מול רוצה דווקא את המותג הזה, וגם לחייב עכשיו או רוצה עכשיו. אתה חושב שיהיה לך קשה
לעשות סדר בראש/אקסל מהבחינה הזאת? זה דורש אומץ אבל המצרך הזה קיים אצלך בשפע.
4. תנסה לבנות לעצמך תקציב הדוק של "העצמות היבשות" - רק מה שאתה צריך לקיום יומיומי נכון לעכשיו.
5. מתחת לתקציב הזה, תבנה החזר הלוואות חודשי מקסימלי שישאיר לך סכום לא גדול לפינוקים, חשקים ורצונות.
6. את הסכום לחשקים אל תחלק לסעיפים. יתרונו של חשק הוא בספונטניות שלו. אבל כשהתקציב נגמר, אפילו בתחילת החודש - אל תוציא גרוש יותר על חשקים.
איך זה נראה לך?
ועוד משהו חשוב בעיניי -
מדברים הרבה על בניית מטרות שבשבילן כדאי לחסוך ולהשקיע וזה עובד לא רע לרוב האנשים. עלי זה פחות עובד.
הפכתי את ההתנהלות החסכונית (תקציב, קניות, בישול ותיקון חפצים) לדרך חיים וזה פשוט קל לי יותר מרגע שזה הפך להרגל. אולי זה יעבוד גם לך?
 
אתה מבלבל בין הגוף לנפש , אתה לא יכול לקום בבוקר ולהחליט לרוץ 20 קילומטר , אבל אתה יכול להחליט להפסיק לעשן

אני לא מתבלבל בכלל.

המוח שלנו מבחינתי הוא בדיוק כמו הסיבולת לב ריאה שלנו, מהבחינה שגם אותו צריך לאמן למטרה. אתה לא יכול פשוט לקום בבוקר ולחתוך הרגלים רעים של שנים באבחת יד. זה דורש זמן. זה דורש אימון. זה דורש הליך מדורג ומבוקר. שום דבר באקסטרים לא ישים לטווח ארוך.

אל תשכח שאנחנו מאמנים את המוח שלנו לכל דבר חדש שאנחנו מתחילים ללמוד נכון? אתה מתחיל כתה א׳ אתה לא יודע קרוא וכתוב כבר על היום ראשון, זה לוקח זמן, סבלנות, התמדה. וכל יום שעובר המורה מלמדת אותך עוד קצת בשיעור, מקדמת אותך עוד טיפה למטרה.שום דבר לא עובד טוב שעושים דברים בחופזה.
תאר לך היא הייתה דורשת ממך לדעת את כל הא׳ -ב׳ על היום ראשון, לא ישים נכון? אותו דבר שרוצים לחתוך הרגלים רעים, המוח שלנו היה שרוי שנים בהרגל רע, זה כל מה שהוא מורגל אליו ולכן זה הדבר הראשון שהוא יחזור אליו כל פעם שרק תהייה לו הזדמנות. לכן אנחנו צריכים לאמן אותו לאט לאט לצאת ממנו ולא לנענע את הסירה חזק מדי, כי כך אנחנו עלולים לגרום לו ליסוג מהר לישן ולמוכר.

אתה יודע, התחלתי cutting גם במקביל בתחילת ינואר עם הגוף שלי. והלכתי מאוד לאט, ירדתי רק חצי קילו בחודש הראשון, כי נתתי לגוף ולמוח זמן להתרגל למצב החדש.
היה הרבה ניסוי וטעייה, הרבה נסיגות למקרר לאכול שטויות. וזה בסדר, לא הייתי קשה עם עצמי. הבנתי שאני מכניס את עצמי לשגרה חדשה ולכן נתתי לעצמי את המרחב לעשות טעויות, להשתפר ולהתייעל. ובסוף החודש השני, כבר ירדתי עוד קילו וחצי, השתפרתי. כי למדתי מהניסוי והטעייה בחודש הראשון לכן תיקנתי טעויות. הם עדיין קרו, אבל הרבה פחות. והחודש הזה, אני כבר צופה לרדת כפול מזה.

safe and steady
 
נערך לאחרונה ב:
אוקיי, צחי, אני מקבלת את האבחנה הזאת (אם כי אנשים הם לא פתיתי שלג מיוחדים ויש כמה דפקטים שמתחלקים בין בני האנוש באחוזים גבוהים).
בדרך כלל אני משתדלת לכתוב רעיונות/עצות/אהרות דווקא בהקשר הפרטני של כל פות"ש ונדמה לי שכך עשיתי גם מולך.
אז בוא ננסה לדבר על התנהלות ושינוי התנהלות:

קודם כל מאוד מאוד מעריך שטרחת וכתבת לי תוכנית מותאמת אישית. לא מובן מאליו.
שזה נאמר, עכשיו נרד לפרטים:

1. התמכרות צרכנית - אני לא חושבת שיש לך את זה. אני מכורה לסיגריות על בסיס יומיומי ואתה קונה אייפון/גאדג'ט אחר פעם בכמה שנים - זאת לא התמכרות.

כל הכבוד על החשיפה שלך, אני לא יודע אם זה פעם ראשונה שאת מדברת על זה בפורום, אבל זה פעם ראשונה שאני שומע על זה.
אז את מבינה יותר טוב עם מה אני מתמודד. יש הרבה קוווי דמיון בין הבעיות שלנו.

אני מסכים ולא מסכים עם מה שאת אומרת.
מצד אחד, כנראה באמת שאין לי התמכרות צרכנית פר סיי, כזו שאני כל העת מחפש משהו לקנות. למעשה, אני באמת לא קונה לעיתים קרובות בכלל.
אבל, שאני שכן, שיש משהו שאני רוצה, קשה לי מאוד לרדת מזה, אותה בעיה ש(לדעתי) יש לאבא שלי.
ולכן - להישאר בגבולות התקציב זה סופר סופר קריטי בשבילי ובשביל הצלחת המסע הזה.

2. אם אין לך התמכרות, אז לא צריך להיגמל וכבר הכל יכול להיות יותר פשוט.

פשוט זה בטח לא

3. יש לך כשל בסיסי לדעתי בכל מה שקשור לרוצה מול חייב, וגם לחייב מול רוצה דווקא את המותג הזה, וגם לחייב עכשיו או רוצה עכשיו. אתה חושב שיהיה לך קשה
לעשות סדר בראש/אקסל מהבחינה הזאת? זה דורש אומץ אבל המצרך הזה קיים אצלך בשפע.

תודה על המחמאה.
מה הכוונה סדר באקסל ? לעשות רשימה באקסל של דברים שאני צריך/רוצה? איך זה אמור לעזור לא הבנתי.


4. תנסה לבנות לעצמך תקציב הדוק של "העצמות היבשות" - רק מה שאתה צריך לקיום יומיומי נכון לעכשיו.

אני מאוד נגד ״הדוק״, והסברתי בעמוד זה, בעמודים קודמים כמו גם בחידוש היומן את הסיבות לכך.

5. מתחת לתקציב הזה, תבנה החזר הלוואות חודשי מקסימלי שישאיר לך סכום לא גדול לפינוקים, חשקים ורצונות.

שוב - ״מקסימלי״, ״הדוק״, וכל ההליכה לאקסטרים, פחות מתאים לי.
כן אני יודע מה חלקכם עכשיו תגידו : ״אבל אתה במצב חירום. אתה נמצא במצב אקסטרים. אתה אפילו עצרת את הלימודים וכל יום שעובר לא חוזר,
אתה כבר לא בן 21 וכו׳ וכו׳ וכו׳.

הכל נכון חברים. הכל נכון.

ועדיין. לא מעוניין להכניס את המנוע לטורבו. כי מבחינתי אם החוב שלי נמצא כרגע בקומה ה - 2 , ואני צריך להוריד את החוב לקומת קרקע, אז כן, אני יכול לקפוץ ישר לקומת הקרקע ולהגיע מהר יותר, אבל גם סביר שאשבור איזה רגל על הדרך ואז ההתקדמות משם כבר תהייה הרבה יותר איטית, כפי שקרה לי עם הנסיון לקצר תהליכים עם שוק ההון שחזר אליי בבומרנג.

לכן, עדיף להשתמש במדרגות. גם אם זה ייקח יותר זמן.

6. את הסכום לחשקים אל תחלק לסעיפים. יתרונו של חשק הוא בספונטניות שלו. אבל כשהתקציב נגמר, אפילו בתחילת החודש - אל תוציא גרוש יותר על חשקים.
איך זה נראה לך?

לא התחברתי כ״כ, אני באמת מעריך אבל. באמת. לא שולל לנסות את הרעיון או לפחות חלקו עם שינויים קלים, בהמשך המסע.
כי כרגע התקציב מחולק כבר לקטגוריות, בתוך כל אחד מהם הfun money מעורבב עם השאר. למשל ב״מצרכים״, זה משמש למצרכים שאני די חייב, כמו תמרוקים, חזה עוף או גבינה לבנה, למצרכים שאני יכול לפנק את עצמי גם כמו איזה פסק זמן קטן בתור לקופה. ככה גם בקטגוריה ״אחר״ , שזה יכול ליפול על הכרח כמו צ׳יק לחתונה של בן דוד, או על מותרות כמו לאיזה מוצר שאני חושק בו. וזה תקציב שרק התחלתי בינואר, אז אני לא ממהר ישר לבצע שינויים מרחיקי לכת מבלי שנתתי לו מספיק זמן.

ועוד משהו חשוב בעיניי -
מדברים הרבה על בניית מטרות שבשבילן כדאי לחסוך ולהשקיע וזה עובד לא רע לרוב האנשים. עלי זה פחות עובד.
הפכתי את ההתנהלות החסכונית (תקציב, קניות, בישול ותיקון חפצים) לדרך חיים וזה פשוט קל לי יותר מרגע שזה הפך להרגל. אולי זה יעבוד גם לך?

מעולה! את אומרת בדיוק מה שאני אומר במילים אחרות :
כי אני אומר, שהמטרות שאת מדברת עליהם שלא עובדות לך לרב, זה כי הם נשענות על מוטיבציה, ומוטיבציה זה כלי מאוד רעוע להישען עליו.
לכן הדבר הכי חשוב שאני מנסה לבנות לעצמי כרגע, זה להפוך את הכל להרגלים. לא להיות תלוי במוטיבציה.

וזה! וזה! בדיוק מה שיצרתי לעצמי בשנים האחרונות עם הליכות ארוכות. אני הולך כל יום. כל יום בין 15-25 אלף צעדים. עכשיו, את יודעת כמה פעמים לא היה לי חשק לזוז? במיוחד שהמוח מנסה לפצות על ההליכות הארוכות ומגביר אצלי את החשק להישאר על הכסא כדי לשמר אנרגיה. ובאמת בחודשים הראשונים זה היה מאוד קשה, ונכנעתי לא מעט למוטיבציה ירודה בחלק מהימים. אבל היום? היום? זה נהפך אצלי לכל כך הרגל חזק , שגם שיש לי 0 מוטיבציה, זה לא מעניין בכלל, אני יוצא עושה וגומר את זה.
 
נערך לאחרונה ב:
צחי חייב להגיד שאני מתחבר למה ש @בת העמק אמרה, אתה קצת לא פתוח לעצות וביקורת שאתה מקבל וחוזר על כל הסיבות המנוסחות טוב שלך למה אצלך זה לא המקרה ולמה הדרך שלך היא הכי נכונה בדיוק לך

שוב - ״מקסימלי״, ״הדוק״, וכל ההליכה לאקסטרים, פחות מתאים לי.



תקציב העצמות הייבושות זה כלי מאוד יעיל גם אני משתמש בו עד היום
זה בדיוק מה שהרבה פה חוזרים ואומרים לך
הבעיה היא לא החוב היא ההתנהגות שלך
גם אם תצליח למחוק את החוב (מניח שתצליח) בתצורה הנוכחית אתה תחזור אליו שוב

אם תיישם את העצות וההנהגדות שהרבה מייעצים לך גם אם החוב ירד יותר לאט או לא יעלם בכלל בשנה הקרובה, אתה תייצר שינוי בר קיימא להמשך

הרעיון בתקציב העצמות הייבשות הוא להגדיר מה המינימום הוצאות שלך המחייב, הקו האדום שלך למחיה בכבוד
(אצלי זה להשאיר את הילדים בגני מועצה ובית ספר, אבל לבטל את הצהרונים והחוגים, ללא הוצאות על דלק, אוכל בחוץ, כלומר רק סופר, חשמל, מים (בלי גינה), ארנונה, עם ביטוחי שבן בלבד, טלפונים ואינטרנט – אצלי זה 4500 שקל ל5 נפשות)
מעל זה יש את התקציב השוטף עם כל הפינוקים, שאצלנו זה תוספת של 15,000 שקל חודשי
במנעד הזה בין 4.5 ל20 אני חי
זה עושה לך הרבה שכל בכל בחירה שאתה עושה
היום אנחנו יודעים שאנחנו יכולים לא לעבוד יותר, לעבור מגפה עולמית או כל דבר והחסכונות שלנו יתנו לנו את המענה לפחות לתקציב העצמות היבשות

זה כמובן לא אומר לחיות רק לפי זה, זה רק אומר שתצרך לקטלג בין מזה הוצאות חובה ומזה מותרות ולפעמים זה לא פשוט להגדיר את זה

דרך אגב ממה שקראתי ממך תקציב העצמות הייבושות שלך הוא 0, כלומר אין לך שום הוצאות חובה שאתה משלם בעצמך (אולי טלפון רק?)
 
חייב להגיד שאני מתחבר למה ש @Tsachi01 @בת העמק אמר, אתה אנחנו קצת לא פתוח פתוחים לעצות וביקורת לדרך שלך שאתה מקבל ואנחנו חוזר חוזרים על כל הסיבות המנוסחות טוב שלך שלנו למה אצלך אצלנו זה לא המקרה ולמה הדרך שלך שלנו היא הכי נכונה בדיוק לך
 
טוב באמת שאני לא מבין אותך

אנחנו לא פתחנו שרשור שיש לנו בעיה וביקשנו עזרה
אם אתה חושב שמטרת השרשור הזה הוא לשכנע אותנו שהדרך שאתה עושה היא הנכונה אז מה הפואנטה?

בכל מקרה שיהיה בהצלחה, מקווה שיצליח לך
אשמח להתעדכן
 
טוב באמת שאני לא מבין אותך
פות"ש הביע רצון להשתמש בשרשור פה בשביל לפרסם עדכונים תקופתיים. גם אם זה כל מה שהשרשור ישמש עבורו, זה עדיין יכול לסייע בידו.

לא חושב שכרגע יש פה הקשבה מעבר בשיח ואין אפשרות לכפות הקשבה כאן.

אני חושב שאנחנו בעיקר יכולים להיות אמפתיים (לא שמישהו בינתיים היה לא אמפתי,להפך ההודעות כולן מאוד תומכות) כלפי פות"ש. במיוחד שרק לפני שנה וחצי שנה הוא פרסם הודעה שאין לו שום אמפתיה לאנשים שלא מבינים שאין כסף קל ומחפשים קיצורי דרך, כלומר לעצמו מעט זמן אחר-כך.

בהצלחה צחי, תמשיך לעדכן.

 
אשכרה חיטטת בהודעות עבר שלי. בילשת, ניתחת, ועשית מחקר על כל הודעה ונושא שכתבתי
אני מודה שגם אני עושה את זה כשאני רוצה להבין יותר על האדם שאני מגיבה לו.
 
מה שאתה עושה מאוד לא יפה

ראשית, מתנצל אם העלבתי אותך. תאמין לי שאני אמפטי כלפייך ולגבי מאבק שלך ותומך בו. אפילו בגלגול הראשון של יומן המסע שלך כתבתי, אי אז, הודעת תמיכה.
שנית, את השרשור על אמוזה אני זוכר היטב כמו את ההודעה הפותחת שלו, לא חיטטתי בהיסטוריה שלך.
שלישית, בלי קשר להאם חיטטתי בהיסטוריית ההודעות שלך או לא, בשרשור בו אתה חוזר ואומר שאתה *חשוף ופתוח לחלוטין*, לא נראה לי הגיוני שאתה מכנה קישור והתייחסות להודעה *פומבית אנונימית* שכתבת *באותו פורום אנונימי* כשיימינג.
זה יכול להיות לא נעים לך, או לא פרודוקטיבי עבורך, אבל זה אינו שיימינג.
רביעית, אני מאמין שהמשך העדכון של יומן המסע הזה ייטיב עמך ומקווה שחרף ההודעה שלי תמשיך לעשות זאת.

אכתוב את דעתי האמיתית על ההתנהלות שלך, כפי שמצטיירת במרחב המוגבל של הפורום הזה. זאת כמובן מוגבלת מהמעט שנחשפתי אליו, מתוך חיים שבוודאי מורכבים מהרבה גורמים. יתכן ואני טועה, ואתה כמובן מוזמן להתעלם.

התחושה שעולה מכל ההודעות שלך היא שאתה פה כדי להרגיש טוב לגבי הבחירות שאתה עושה, לייצר תחושת שליטה. אתה עובר בין עמדות שונות לחלוטין, ומרגע שמצאת את העמדה שלך כרגע, אתה מתבצר בה, מנהל מעין דיונים שהם בעצם כלי ליצירת הצדקות עבור עצמך ע"י היכולת האינטלקטואלית שלך לתת הקשר פנימי למצבך ומתנשא באופן אגבי על שאר האנשים.

התחלת ממצב של חוב כבד (לגילך), והחלטת לאמץ עמדת חסכנות אגרסיבית. מאותו רגע היית איתן בדעתך ומיד כתבת הודעות בפורום בהם אינך מבין אנשים שלא מבינים שאין כסף קל ואיך לך רחמים עבורם - ממרום נסיונך אז.
התחלת לעשות בחירות כלכליות גרועות (שמניחות שיש כסף קל), הגדלת את חובך והופעת שוב. עכשיו אתה ממסגר את הבעייה שלך כמאבק איתנים כרוני שלו שותפים בני-אדם רבים. ושוב, כל הצעה פרקטית או ביקורת פרקטית מנופנפות בהר מילים שנועדו להצדיק את עצמך.
תשובות לשאלות פשוטות קשה להשיג - טרחתי ועברתי על הדיווח החודשי שלך ושאלתי מה ריבית ההלוואה המקסימלית שלך והתגובה הבאה שלך הייתה הר מילים מעוד גורו שמצדיק את העמדה שלך.
הסברים להתנהלות קודמת הם על גבול המופרך - על ההערה שאתה יכול להשתמש בטלפון זול יותר ענית שאיך אפשר לצפות ממישהו שהשתמש באייפון לעבור לאנדרואיד. עכשיו אתה אדם אינטליגנטי, שלמד מדעי המחשב, בשנות ה-20 לחייו, וזאת ההצדקה שלך? לא היה לי טלפון חכם עד גיל 24 ועדיין הצלחתי "להשתלט" על המורכבות, כנ"ל ההורים שלי בשנות ה-50 שלהם. בחייך.
לצד זה אתה מנפח אירועים בסופרלטיבים ומטאפורות שמאפשרים לך גם הצדקה וגם עמעום. מבחינתי התגובה שלך לכך שקישרתי להודעה אחרת שלך בפורום מדגימה הרבה מהנ"ל - קראת לציטוט שלך שיימינג, ומיד הסברת למה הוצאתי את דבריך מהקונטקסט שבו בעצם הכל בסדר.

וכל התקשרות תבולה במעין התנשאות ואי-הבנה איך עכשיו מישהו לא מסכים איתך - "חבר, לא ככה עובדים החיים" אתה עונה בפורום ממרום נסיונך עתה בעוד אני "עושה נזק לפורום".

די, אני לא האוייב שלך פה. יש סיבה למה חברי פורום אחרים התייאשו מלהציע לך הצעות נוספות. אני גם לא פה כדי להתווכח ולקבל תגובה על כל משפט שלי. אתה יכול לקבל או להדוף את הדעה שלי, אבל אין לי עניין בוויכוח.
 
נערך לאחרונה ב:
@אגוז_קוקוס

הגבתי לך בהתחלה דיי בחריפות, כי לדעתי ואני עדיין חושב שלעלות פוסט מהאוב, בו כתבתי דברים לא כל כך נחמדים, ועוד לתוך היומן מסע שלי, זה ממש לא לעניין ולא במקום.
אבל מחקתי את ההודעה כי הבנתי בדיעבד שאני נכנס לקרב בוץ שאינני מעוניין בו.

תראה, אתה פותח בהתנצלות אך ממשיך בהודעה מפולפלת ומנוסחת היטב בלהכניס לי הרבה מתחת לחגורה לכמה שאני לא בסדר ביומן הזה.
בסדר, זה שלך. איך אמרת, זו במה פומבית. אז כן, זכותך.

אני אישית לא רואה שום סיבה למה זה היה טוב להביא את השרשור ההוא לפה מלבד ולנסות להוציא אותי כאן בעיניי הקוראים כרע וחסר חמלה.
אני באמת לא רואה שום סיבה רציונלית אחרת. וזה שבחרת שלא למחוק תגובה זו לאחר וראית שאני כן מוחק את שלי, רק מחזק אצלי תחושה זו.
ואני גם חושב שאין אחד מאיתנו, שלא נמצא אצלו איזה פליטת פה או ליכלוך מהעבר אם נחפש מספיק טוב. במיוחד כאן באינטרנט שכל דבר מתועד לנצח.

אז כן, אני אמרתי את מה שאמרתי בשעתו, כי הייתי מתוסכל מרמת הנאיביות שהחיילים המשוחררים הללו הפגינו כלפיי פליטי ריאליטי כריזמטיים, שכל קשר בינם לבין עולם העסקים/שוק ההון לא ברור, אבל הם פשוט כאלו שהייתה להם יכולת שכנוע טובה בטלפון, ולכן ידעו היטב למכור את מרקחתם.
כתבתי בשעתו מה שכתבתי, לא כי לא כאב עליהם, אלא כי חשבתי אז ואני עדיין חושב היום שטוב שזה קרה להם כמו שזה טוב שזה קרה לי.
כי ״זכינו״ בשיעור כואב לחיים בזמן שאנחנו עדיין יכולים לספוג את השלכותיו הקשות, מבלי שיש לנו משפחה תחתינו לפרנס. לכן טוב עכשיו ממאוחר.

לגבי זה ש: ״אני לא מקשיב״:
אז אגיד עכשיו לך, ל @בת העמק , ל @A42 , ל @ההוא וכל מי שהשקיע ומתכוון בעתיד להמשיך ולהשקיע מזמנו ולעלות לי הצעות להתייעלות במסע.
קודם כל - אני באמת מעריך את הטרחה. באמת. לא מובן מאליו. אך בשום שלב לא בפתיחת היומן ולא בחידוש היומן, המטרה העיקרית הייתה לבקש עזרה.

המטרה העיקרית של היומן הייתה ותמיד תהייה שני דברים:
- לשתף במסע שלי
- לעזור לעצמי להישאר accountable למעשיי באמצעות יומן זה.

וכן, אתם כמובן תמיד אבל תמיד, מוזמנים לתת לי עצות, הערות, ביקורות בונות ולשתף אותי בדעותיכם.
אני באמת בכל שלב ביומן, אשמח לקרוא אותם. ובטח שבטח לעולם לא אבוא ואנסה למנוע זאת ממכם.

אך בסופו של יום, רק לפני חודש העלתי עדכון לאחר מעל שנה וחצי של העלמות. בו הודעתי שאני יוצא למסע משופר, עם הבנה משופרת, כמו גם כלים משופרים באמתחתי.
וציינתי בריש גלי בחידוש היומן, שאני הולך הפעם בזהירות וצעד צעד לאיטו, ולכן אני גם נוטה לסרב לעת עתה, לרב ההצעות שלכם ללכת חזק ומהר על החוב, כמו גם להצעות ה״עצמות היבשות״ הנוגעות לצימצום משמעותי בתקציב.
אני מתכוון לעדכן פה חודש בחודשו, ואם אראה באיזשהו שלב שאני דורך במקום, אשקול מחדש את דרכי.

תודה וחג שמח.
 
נערך לאחרונה ב:
וכמובן, ללמוד כמה שאפשר מהסולידית וממכם על התנהלות כלכלית נכונה כדי שמצב זה לעולם לא יחזור על עצמו.
כמובן שכלכם מוזמנים להגיב ולשתף מהידע שלכם אם זה ביקורת (קשוחה ככל שתהייה) , טיפים, המלצות או כל דבר אחר. לא באתי לכאן לקבל ליטופים ואמפתיה, כך שתרגישו בנוח.
זה מה שכתבת בפסט הפותח של השרשור.
כנראה מלכתחילה היה בזבוז זמן. סלאמאת...
 
זה יעזור לך, יצמצם סטיות גדולות כי בעצם הכתיבה אתה כבר מחוייב לזה

נכון. וזה באמת גם הוכיח את עצמו שבוע שעבר:
כפי שאמרתי, אני באמת לא רוכש פריטים לעיתים קרובות, אבל שאני נתפס על מוצר מסויים, מאוד קשה לי לרדת מזה.
ושבוע שעבר, שמתי עין על מוצר כזה, ממש התפתתי לקנות מוצר על סהכ 500 שקלים, ואף הגעתי לרגע אפילו למסך הרכישה במחשבה לתת פרטי אשראי, ואז, זה הכה בי, שאם אקנה אותו, בעצם אחרוג מתקציב מרץ, וזה עוד אחריי שאני הולך לדווח לכם בקרוב שחרגתי מתקציב פבואר, אז זה שעוד אצטרך בבושת פנים, לעלות פה בעיניי הקוראים גם חריגה בתקציב מרץ, חח לא ולא, עד כאן. ושמע, זה באמת פשוט.. עצר אותי. יצאתי באותו רגע ממסך הרכישה ולא נכנסתי מאז שוב.
שרק ימשיך כך, עד שבתקווה ניצור שינוי התנהגותי אמיתי, כזה שלא אהייה תלוי בהגנות האלה בדמוי יומן מסע, תקציב וכו׳
 
כון. וזה באמת גם הוכיח את עצמו שבוע שעבר:
כפי שאמרתי, אני באמת לא רוכש פריטים לעיתים קרובות, אבל שאני נתפס על מוצר מסויים, מאוד קשה לי לרדת מזה.
ושבוע שעבר, שמתי עין על מוצר כזה, ממש התפתתי לקנות מוצר על סהכ 500 שקלים, ואף הגעתי לרגע אפילו למסך הרכישה ב....

יצאתי באותו רגע ממסך הרכישה ולא נכנסתי מאז שוב.

שרק ימשיך כך, עד שבתקווה ניצור שינוי התנהגותי אמיתי,
מה לגבי כלל שעד שאתה לא יוצא מהחובות אינך קונה דבר דרך הרשת,
רוצה מוצר אלקטרוני חדש חפש בשיטוט בחנות פיסית ורצוי לקנות במזומן שהוצאת לפני הקנייה.
ברשת מאוד קל להעביר את כרטיס האשראי ולא מרגישים את "כאב התשלום"- דן אריאלי כתב על כך הסבר מפורט
 
  • אהבתי
Reactions: A42
ולכן אני גם נוטה לסרב לעת עתה, לרב ההצעות שלכם ללכת חזק ומהר על החוב, כמו גם להצעות ה״עצמות היבשות״ הנוגעות לצימצום משמעותי בתקציב.
אני לא חושב שזה מה שאומר תקציב העצמות היבשות.
לסמן לעצמך מה המינימום ההכרחי ומה פינוק לא אומר שצריך להמנע לחלוטין מפינוקים. מותר לוותר לעצמך לפעמים - רק כדאי מאוד להגיד לעצמך את האמת - שוויתרת קצת. ויתור הוא לא בושה שאסור לחזור עליה, אבל כן דבר שאסור להפריז בו.

לכן, עדיף להשתמש במדרגות. גם אם זה ייקח יותר זמן.
בהחלט.
רק שים לב שאתה במדרגות העולות.
כמובן שמבחינה כלכלית טהורה יותר מהר זה יותר טוב - פחות תשלומי ריבית, וריבית דריבית.

כי כרגע התקציב מחולק כבר לקטגוריות, בתוך כל אחד מהם הfun money מעורבב עם השאר. למשל ב״מצרכים״, זה משמש למצרכים שאני די חייב, כמו תמרוקים, חזה עוף או גבינה לבנה, למצרכים שאני יכול לפנק את עצמי גם כמו איזה פסק זמן קטן בתור לקופה. ככה גם בקטגוריה ״אחר״ , שזה יכול ליפול על הכרח כמו צ׳יק לחתונה של בן דוד, או על מותרות כמו לאיזה מוצר שאני חושק בו.
זאת לדעתי טעות.
ההפרדה בין עצמות יבשות למותרות חשובה יותר מההפרדה בין מצרכים לנסיעות.
ההבדל בין מוצר שאתה חושק בו לבין צ'ק לחתונה שאתה מחויב להגיע אליה הוא גדול, הרבה יותר מההבדל בין חתונה לבין טיפול שיניים.
שוב, הפרדה לא אומרת להמנע ממותרות. אפשר להתפנק, במידה. ואם המידה מאפשרת לך להתקדם לסגירת החובות, גם אם לא בקצב מקסימלי, אז בסדר. אבל אם בגלל הפינוקים אתה במדרגות היורדות - זאת בעיה.

ברשת מאוד קל להעביר את כרטיס האשראי ולא מרגישים את "כאב התשלום"- דן אריאלי כתב על כך הסבר מפורט
, ואז, זה הכה בי, שאם אקנה אותו, בעצם אחרוג מתקציב מרץ, וזה עוד אחריי שאני הולך לדווח לכם בקרוב שחרגתי מתקציב פבואר, אז זה שעוד אצטרך בבושת פנים, לעלות פה בעיניי הקוראים גם חריגה בתקציב מרץ
לכל אחד כואבים דברים שונים. אם אנחנו עוזרים להרגיש את הכאב של הקניה, אז יש ערך לשרשור גם אם תדחה את כל העצות המלומדות.
 
@Tsachi01
היי, למרות שלא הגבתי עד עכשיו קראתי את כל ההודעות בשרשור.
יש כמה דברים שרציתי לכתוב לך, מקווה שאוכל להועיל במעט.

בשונה מכמה חברי פורום שכתבו פה, אני חושבת שהדרך שבחרת היא שקולה ושווה לנסות אותה (ולחזור לראות בעוד תקופה כי היא אכן עזרה)
אך יש שני דברים קטנים שכבר כתבו לך קודם אך אני חושבת ששווה לך לשקול שנית.

1. תקציב העצמות היבשות- לדעתי כדאי לך לכתוב אותו, זה לא אומר שאתה חי לפיו, תמשיך לפעול לפי התקציב הנוכחי שלך אבל זה בשביל לעזור לך לראות מה סדרי העדיפויות שלך וזה לא באמת תמיד כזה ברור.
וככה למשל תוכל להרגיש את תחושת השפע ממה שאתה בוחר לקנות מעבר לבסיס בלי להרגיש שאתה מתקמצן על עצמך

2. עזרה מאיש מקצוע- אני גם לא מכירה את פעמונים אך התחלתי לאחרונה ללכת לפסיכולוג ואני כן חושבת שיש הבדל בין זה לבין המחויבות שלכתוב לפורום.
אצלי הבעיה לא הייתה בתחום הכלכלי אך מידי פעם בתהליך ארוך, גם אם הוא איטי יש נפילות. ולרוב כשזה קורה (לפחות אצלי) יש תחושת ריחוק מאחרים ומפסיקים לשתף חברים ומשפחה וכנראה גם בפורום, כשיש איש מקצוע אם יש פגישה שבועית שאתה משלם עליה פחות נעים לבטל או לא להגיע וככה אפשר לעצור מהר נפילות חדות.

מלא בהצלחה בדרך, וכל הכבוד לאומץ והמוטיבציה שלהתחיל מחדש את התהליך.
 
עדכון לפבואר 23 -
סה״כ הכנסות - 8500 ש״ח
״. הוצאות - 4500 ש״ח

- חודש פחות טוב מבחינת הכנסות מקודמו. צריך לנסות לעלות פרודקטיביות.
- לשקול למכור עוד יד2 שאפשר לוותר + לתת שעות נוספות לבוס.
- שמתי לב כשיש לי יותר משמעת בתחומים אחרים בחיי, זה גם משליך ליותר משמעת בהתנהלות הכספית ולהפך - התרופפות בתחום אחד עשוי להשליך על האחר.
זה אחת הסיבות שהתחלתי בינואר במקביל עם דיאטה. לא סתם כל ההקשרים לשם בחידוש היומן.
שמתי לעצמי מטרה לאכול הרבה יותר בריא, לחתוך כמה שיותר זבל מהתזונה, וגם להגיע השנה ל Six pack ולעלות קצת מסת שריר בעזרת שגרת האימונים שהצלחתי ליצור בחודשים האחרונים. מאמין שיותר משמעת באימונים ובתזונה שם, יעלה אצלי יותר משמעת ,ביטחון ופרודקטיביות בכל האספקטים ביום יום מסביב.
והעובדה שאני לא צריך להגיע למכון אלא מתאמן בבית, עוזר לי למטרה זו .

ענייני תקציב:
- חריגה גדולה מתקציב פבואר, נבעה בין היתר מ
הבאת חריגה של ינואר לתקציב + בגדים שהייתי חיב לקנות עקב בלאי גבוה מדי של הישנים ( יש גבול כמה אפשר להביא לתופרת שוב ושוב,
קרעים צצים כל פעם ממקום אחר כי הבד כבר עייף) + אותו דבר לגבי נעלים שרכשתי בפבואר + צ׳יק לארוע
- צריך לשקול ארועים קרובים לא להגיע ולשלוח ביט במקום. ובכך אוכל לחתוך בחצי את העלות. הוצאתי כמעט 1000 שח רק על ארועים בינואר-פבואר. לא תקין.
- הכנסתי את החריגה כמובן לתקציב מרץ. לפי איך שהדברים נראים כעת , מאמין שאסיים את מרץ ללא חריגה ומכאן שתקציב אפריל יתחיל ללא הורדות מחודש קודם.
- חשבונות: אמנם כסף קטן בתקציב, אבל זה מצטבר במהלך השנה לסכום גדול. לכן חתכתי איפה שיכולתי והצלחתי להוריד את הסכום לחצי ממה שהיה בינואר.
- מצרכים ובילוי. צריך להוציא פחות. יש מקום להתייעלות שם. לצערי לא פעלתי בנושא זה מהסיכום של חודש ינואר.
כן מאמין שאיישם שיפורים בכל הקטגוריות בחודשים הקרובים בחיתוך שומן עודף, כפי שעשיתי בהצלחה בפבואר עם חשבונות.
מכאן שחודש אפריל, שנכון לעכשיו אתחיל עם תקציב מלא, יהייה המבחן עבורי לבדיקת ההתייעלות הזו.

אבל כן, חודש פבואר הוא חודש פחות מוצלח. מכל הבחינות.

מצ״ב :

הלוואות -


תקציב -

 

נושאים דומים

Back
למעלה