כוח הכבידה

[sun_light]

אם היתה לי יכולת לעשות הכל ולשלוט בגורל של כולם, לא הייתי מרשה לשואה, למשל, להתרחש. להיפך, הייתי מנסה שלכולם יהיה הכי טוב שאפשר, כל הזמן, אפילו אם זה היה משעמם אותי.

מזל שאתה לא אלוהים
האלוהים שאתה מתאר... כנראה היה בורא רק מי ששומע לו, והיה זורק את כל השאר לים...
או לחילופין לא היה בורא אותם בכלל.

 

[sogi]

אם היתה לי יכולת לעשות הכל ולשלוט בגורל של כולם, לא הייתי מרשה לשואה, למשל, להתרחש. להיפך, הייתי מנסה שלכולם יהיה הכי טוב שאפשר, כל הזמן, אפילו אם זה היה משעמם אותי.

לא חושב שאם היית אלוהים אז היית באמת פועל ככה.
תחשוב שאתה משחק sims. לא היה מדגדג לך לפגוע בדמויות?
אם אני זוכר נכון כשאתה לא מאכיל את התינוק שם כמה ימים אז עגלת התינוק הופכת לריקה ומופיע קבר בחצר הבית.

 

[Shlomi Z]

מורי ורבותי, סולידיים, יד קלה על ההדק, קפיטליסטים סוציאליסטים, ביביסיסטים גנצים וסתם עוברי אורח.
סליחה שאני מתפרץ, ראיתי שגלשנו לאלוהים.
למען הסר ספק:
יש ה'
הוא אישה והיא שחורה.

* תחזרו לנושא השרשור לפני שיוסיק עולה עליכם.

 

[אנא-אל]

זה שיש אלוהים לא סותר את זה שברא את בני האדם חופשיים...

בסופו של דבר הוא יתגלה לכולם דרך ההגיון.

הוא גם לא 'אל קנאי', אנחנו כמו נמלים בכדור שלו..המטרה שלו בעולם היתה בני אדם (ובעלי חיים...) מאושרים/שטוב להם.
פשוט הדרך לא תואמת את מה שאתם חושבים שצריך להיות בגלל תודעה מוגבלת.

 

[אנא-אל]

להיפך, הייתי מנסה שלכולם יהיה הכי טוב שאפשר, כל הזמן, אפילו אם זה היה משעמם אותי.

איך היית עושה את זה, (יודע מה טוב?)

חשבתי לא מעט על החידה של סיפור גן עדן והגעתי למסקנה
1. עץ הדעת טוב ורע = אמת.
אמת יכולה להיות טובה או רעה או גם וגם.
טוב בלבד קיים רק בציורים או בעולם של שני מימדים אשר אין בו חיים אמיתיים.
דוגמא פשוטה, כשאתה מתעמל, קשה לך (תחושה רעה) אבל אחר כך אתה מתחזק פיזית (לטובה).
אפילו רוע הוא לא בהכרח נטו.
למשל בן אדם שרב עם אנשים ומתנהג בגסות, אבל האמת היא שעושה זאת מתוך בדידות.
או השואה שהיתה נוראית, אבל אחריה חזרנו לפה מהגלות.

2. החטא של אדם וחווה היה שלא חיכו בסבלנות, כי בסוף אלוהים היה מרשה להם לאכול מהפרי, אחרת לא היה קיים.
ושלא ביקשו רשות. הם היו צריכים לשאול אותו "אלוהים, למה שמת לנו כזה מכשול מפתה אם אסור לנו לאכול?"
והם היו מקבלים או מבינים את התשובה.

3. 'התפוח' = משהו שקשור למין, כנראה אוננות. אחרי שהם נרגעו מהאקסטזה, הם הרגישו ריק 'ונפקחו עיניהם' כלומר התודעה התרחבה והבינו את האמת - שהם ערומים. לעומת בעלי החיים שלא רואים זאת.
מתי מין לא יגרום לריקנות? כשזה נעשה באהבה.

זהו

 

[nicepo1]

הוא גם לא 'אל קנאי', אנחנו כמו נמלים בכדור שלו..המטרה שלו בעולם היתה בני אדם (ובעלי חיים...) מאושרים/שטוב להם.

מאיפה לך?
בכול מקרה נראה שבמידה וזו הייתה כוונתו הוא נכשל לא מעט ויצר לחלק מהם מכשולים מאוד רציניים בדרך.

 

[אנא-אל]

מאיפה לך?

מאיפה לי שהוא לא קנאי או שהמטרה שלו היא אושר?
בכל מקרה לשניהם זה הגיון.

למה יש סבל?
השאלה מה זה סבל. זה שחסר למישהו כסף? שהוא רעב? עייף? אבל?
עדיין בכל אחד מהמצבים הקשים האלה אפשר להגיע לאושר אם מבינים איך.

אושר זה לא בהכרח שמחה... זה יותר דומה לשלווה (שזו קבלה מוחלטת של המציאות. והמציאות לפעמים כואבת ובלתי נסבלת).

 

[אחד שלא יודע]

השאלה מה זה סבל. זה שחסר למישהו כסף? שהוא רעב? עייף? אבל?

סבל הוא חוויה של תחושה לא נעימה הנגרמת לאדם, כל כאב פיזי או נפשי. היא מרכיבה את הבסיס השלילי של התנסויות שכליות (רגשות, תחושות, מצבי רוח, סנטימנטים), בעוד שהנאה או אושר מרכיבים של הבסיס החיובי של אותן התנסויות.

יש המבחינים בין סבל גופני וסבל נפשי, זאת על פי מקור הסבל העיקרי, בין אם הוא תהליך גופני או תהליך נפשי. סבל גופני עשוי ללוות תחושות כאב, בחילה, קוצר נשימה, גירוד ועוד. סבל נפשי עלול להיגרם כתוצאה מחרדה, אבלות ובייחוד שכול, שנאה ושעמום.

סבל עלול להתרחש במגוון של עוצמות, החל מסבל פעוט וחולף ועד לסבל אדיר שלא ניתן לתארו במילים. משך הסבל וכן שכיחותו עשויים להשפיע על עוצמתו הכוללת בעיני הסובל.

יחסם של אנשים לסבל עשוי להשתנות בהתאם למספר גורמים: תפיסת עוצמת הסבל, השאלה האם מדובר בסבל נמנע או בלתי-נמנע, סבל מועיל או חסר תועלת, בעל תוצאות מרובות או תוצאות פעוטות, סבל ראוי או בלתי ראוי, סבל הבא מתוך בחירה או שאינו רצוי, סבל מתקבל על הדעת או בלתי מתקבל על הדעת, ועוד.

השימוש במונחים "כאב" ו"סבל", אינו מובחן תמיד ויש לבררו. לעיתים משתמשים בשני מונחים אלה, כמונחים חלופיים וזהים; לעיתים השימוש במונחים אלה הוא כמונחים מנוגדים האחד לשני, לדוגמה: "כאב הוא בלתי נמנע, סבל הוא בחירה", או "כאב הוא גופני, סבל הוא נפשי"; לעיתים מונח אחד מתייחס למכלול בעוד שהמונח השני הוא מקרה פרטי בתוכו, לדוגמה: "כאב הוא סבל פיזי", או "סבל הוא כאב פיזי או נפשי עז"; לעיתים השימוש במונחים אלה הוא במובן שונה לחלוטין.

ניתן לטעון כי יצורים בעלי הכרה סובלים במהלך חייהם, בדרכים מגוונות ולעיתים באופן ניכר. אין תחום ידע בודד העוסק בכל היבטי הסבל, אולם תחומים רבים עוסקים בטבעו של הסבל ובתהליך הסבל, במקורו, בגורמיו, במשמעותו ובחשיבותו ובביטויו האישיים, החברתיים והתרבותיים, בדרכי המענה והריפוי ובשימושים שבסבל.

 

[Roi]

שברא את בני האדם חופשיים...

החופש הוא אשליה, אפרופו הגיון, תקשיבי קצת לסם הריס, זה יעשה לך הגיון ותביני את האשליה שאת חיה בה....
נ. ב, אני חושב שיש שימוש לאשליית הבחירה החופשית, אבל היא עדיין אשליה.

 

[אנא-אל]

מאיפה לי שהוא לא קנאי או שהמטרה שלו היא אושר?
בכל מקרה לשניהם זה הגיון.

למה יש סבל?
השאלה מה זה סבל. זה שחסר למישהו כסף? שהוא רעב? עייף? אבל?
עדיין בכל אחד מהמצבים הקשים האלה אפשר להגיע לאושר אם מבינים איך.

אושר זה לא בהכרח שמחה... זה יותר דומה לשלווה (שזו קבלה מוחלטת של המציאות. והמציאות לפעמים כואבת ובלתי נסבלת).

אחרי שכתבתי את זה היו לי רגשות אשם כי להגיד למישהו שסובל שהוא יכול להיות מאושר באותו רגע זה חסר רגישות.

ועדיין, סבל זה דבר מחשל.
ובשביל להיות מאושר להתמודד עם קשיים זה חלק מזה.

מי שלא מתרגל מדיטציה אין לו מבחינתי זכות דיבור בנושא

 

[אנא-אל]

לסם הריס

מהרפרוף בויקיפדיה כתב "לדבריו, באמונה הדתית בימינו מובנה חוסר רציונליות".
מסכימה עם זה לגמרי... אני לא מחפשת את אלוהים דרך הדת וסאטו, אלא דרך ההגיון. אני קוראת לזה רוחניות.

אל תתעצל ותזרוק משפטים סתומים ללא פירוט כמו 'חופש הוא אשליה'. תסביר. זה דווקא נשמע מעניין..

 

[Roi]

אל תתעצל ותזרוק משפטים סתומים ללא פירוט כמו 'חופש הוא אשליה'. תסביר. זה דווקא נשמע מעניין..

אין לי את היכולת הרטורית של סם הריס, לכן הפנתי אותך אליו....
בבקשה
https://www.youtube.com/watch?v=pCofmZlC72g

 

[cypriano de rore]

סבל הוא חוויה של תחושה לא נעימה הנגרמת לאדם, כל כאב פיזי או נפשי. היא מרכיבה את הבסיס השלילי של התנסויות שכליות (רגשות, תחושות, מצבי רוח, סנטימנטים), בעוד שהנאה או אושר מרכיבים של הבסיס החיובי של אותן התנסויות.

יש המבחינים בין סבל גופני וסבל נפשי, זאת על פי מקור הסבל העיקרי, בין אם הוא תהליך גופני או תהליך נפשי. סבל גופני עשוי ללוות תחושות כאב, בחילה, קוצר נשימה, גירוד ועוד. סבל נפשי עלול להיגרם כתוצאה מחרדה, אבלות ובייחוד שכול, שנאה ושעמום.

סבל עלול להתרחש במגוון של עוצמות, החל מסבל פעוט וחולף ועד לסבל אדיר שלא ניתן לתארו במילים. משך הסבל וכן שכיחותו עשויים להשפיע על עוצמתו הכוללת בעיני הסובל.

יחסם של אנשים לסבל עשוי להשתנות בהתאם למספר גורמים: תפיסת עוצמת הסבל, השאלה האם מדובר בסבל נמנע או בלתי-נמנע, סבל מועיל או חסר תועלת, בעל תוצאות מרובות או תוצאות פעוטות, סבל ראוי או בלתי ראוי, סבל הבא מתוך בחירה או שאינו רצוי, סבל מתקבל על הדעת או בלתי מתקבל על הדעת, ועוד.

השימוש במונחים "כאב" ו"סבל", אינו מובחן תמיד ויש לבררו. לעיתים משתמשים בשני מונחים אלה, כמונחים חלופיים וזהים; לעיתים השימוש במונחים אלה הוא כמונחים מנוגדים האחד לשני, לדוגמה: "כאב הוא בלתי נמנע, סבל הוא בחירה", או "כאב הוא גופני, סבל הוא נפשי"; לעיתים מונח אחד מתייחס למכלול בעוד שהמונח השני הוא מקרה פרטי בתוכו, לדוגמה: "כאב הוא סבל פיזי", או "סבל הוא כאב פיזי או נפשי עז"; לעיתים השימוש במונחים אלה הוא במובן שונה לחלוטין.

ניתן לטעון כי יצורים בעלי הכרה סובלים במהלך חייהם, בדרכים מגוונות ולעיתים באופן ניכר. אין תחום ידע בודד העוסק בכל היבטי הסבל, אולם תחומים רבים עוסקים בטבעו של הסבל ובתהליך הסבל, במקורו, בגורמיו, במשמעותו ובחשיבותו ובביטויו האישיים, החברתיים והתרבותיים, בדרכי המענה והריפוי ובשימושים שבסבל.

מן הראוי שתציין מקור.
(ויקיפדיה)

סבל הוא פער בין הרצוי למצוי. לפיכך סבל הוא לעולם נפשי.

 

[cypriano de rore]

אין לי את היכולת הרטורית של סם הריס, לכן הפנתי אותך אליו....
בבקשה
https://www.youtube.com/watch?v=pCofmZlC72g

וזה אכן מסתכם ביכולות רטוריות. מבחינה פילסופית זה קשקוש.

אל תזלזל בעצמך. מהדיונים שהיו לנו כאן (אפילו בנושא הזה ספציפית) אני יכול להגיד שיכולת הטיעון שלך יותר מוצלחת משלו (על אף שאנחנו חלוקים נחרצות בנושא).

 

[cypriano de rore]

"לדבריו, באמונה הדתית בימינו מובנה חוסר רציונליות".

זו בדיוק הבעיה - הבן אדם לא מבחין בין שני המושגים הפשוטים ״אי-רציונלי״ ו״א-רציונלי״.

 

[cypriano de rore]

אל תתעצל ותזרוק משפטים סתומים ללא פירוט כמו 'חופש הוא אשליה'. תסביר. זה דווקא נשמע מעניין..

https://www.hasolidit.com/kehila/threads/ציטוטים-שגרמו-לכם-לחשוב.12422/page-8#post-285635

 

[ת.אוקהם]

בסופו של דבר הוא יתגלה לכולם דרך ההגיון.

את מאמינה, עושה רושם שזה דבר חיובי עבורך וזה מצויין.
המחשבה שאלוהים "יתגלה לכולם" או שאמונה באלוהים היא הדבר ההגיוני היא שגיאה בעיני.
אמונה בכוח עליון היא אמונה, לי אישית אין אותה אבל אני מכבד אנשים שיש להם אותה ולא חושב שהם לא הגיוניים.

 

[Roi]

וזה אכן מסתכם ביכולות רטוריות. מבחינה פילסופית זה קשקוש.

אל תזלזל בעצמך. מהדיונים שהיו לנו כאן (אפילו בנושא הזה ספציפית) אני יכול להגיד שיכולת הטיעון שלך יותר מוצלחת משלו (על אף שאנחנו חלוקים נחרצות בנושא).

תודה!

 

[אנא-אל]

@ת.אוקהם
אני לא מאמינה, אני יודעת.
מבחינתי אם זה לא היה הגיוני לא הייתי 'מאמינה'. ורוב חיי הטלתי ספק בזה עד שהתחוורה לי האמת.
יש לי פשוט ראייה יוצאת דופן של המציאות בגלל התנסויות שהיו לי בחיים ששינו את התודעה שלי. חוש שישי, עין שלישית, איך שלא תקרא לזה...
אמרתי במקום אחר בשרשור, אנחנו נמצאים במימד של אנרגיות לפני הכל. כשמגיעים למקום הזה, החומר לא מגביל את החושים והמחשבה שלנו.

מבחינתי כשהגעתי לראות 'מהצד' שהעולם דומה לכדור קריסטל פריזמתי (יפהפה ביסודו, ומוזיקלי בסיומו) שאנחנו חיים בו מבפנים, כמו פולי פוקט חיים, סידר לי הכל. כמעט הכל בעצם, יש דברים שאני עדיין לא מבינה.
אבל דבר כזה לא יכול להתקיים ללא מחשבה או במקרה.

 

[אחד שלא יודע]

@אנא-אל
הקביעה שלך היא סובייקטיבית ולכן ה"יודעת" הוא לא כלל לא רלוונטי כאן.
האם נעשה עלייך מחקר אשר הוכיח שאת ה"אחת"?
בחיי שאני לא מצליח להבין את עניין ה"אני מיוחד" כי עברתי X ובגלל זה אני יודע שיש Y (במקרה שלנו כוח עליון).

מן הראוי שתציין מקור.

(ויקיפידה)

נכון.
לצערי לא יכול לערוך את ההודעה.