• התכנים בפורום אינם מהווים ייעוץ מקצועי מכל סוג, לרבות ייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו המיוחדים של כל אדם.
    השימוש בפורום כפוף לתנאי השימוש. עצם השימוש בפורום מהווה הסכמה מלאה לתנאים אלה.

יוקר מחייה

  • פותח הנושא פותח הנושא lazyprogrammer
  • פורסם בתאריך פורסם בתאריך
כמו שכתבתי - גרים בדירה קטנה, בלי מסעדות, בלי צהרון לילד ובלי חו"ל.

לדירה של 500K-600K ,2-3 חדרים במחוזות הדרום והצפון.

הם לא, על משכנתא של 360K הם ישלמו בין אלפיים לאלפיים חמש מאות.

תזכרי...
גם משכורת המינימום אמורה לגדול.
והאמת היא שזוג במצב כזה בעיקר אמור לחיות בשכירות, הוא שביר מדי בשביל לרכוש דירה. מה הבעיה עם זה?
אין בארץ מחירים כאלה מזמן…
למה אמור? פעם זוג כזה יכל לקנות דירה…
 
גם משכורת המינימום אמורה לגדול.
והאמת היא שזוג במצב כזה בעיקר אמור לחיות בשכירות, הוא שביר מדי בשביל לרכוש דירה. מה הבעיה עם זה?
הזוג שלי רחוק משכר מינימום ובכל זאת גרים בשכירות. בלי צהרונים הם לא יכולים אבל הם לא מתפנפנים על מסעדות. לילדים בגדים (כמעט) רק יד שנייה. כמובן שכבר שנים לא נסעו לחו"ל וגם אז, נסעו לנופשון קצר הכל כלול של כמה ימים.
אגב, מסתבר שגם בצבא אפשר לחסוך כסף. שניהם סיימו את הצבא עם כמה עשרות אלפי ש"ח זאת, לאחר שלא "פירקו" את המשכורת הצבאית על בילויים ולא הוציאו את המענקים מהצבא.
 
אין בארץ מחירים כאלה מזמן…
יש המון. באופקים, דימונה, מעלות תרשיחא.
ואלו מחירים ממוצעים לדירות קטנות.
אם תחפש טוב, תמצא מחירים כאלו בישובים רבים מאד.
 
אין בארץ מחירים כאלה מזמן…
למה אמור? פעם זוג כזה יכל לקנות דירה…
פעם גם היה במכולת רק גבינה לבנה, לבן, לחם שחור ועיתון.
פעם גם היתה רק טלויזיה שחור לבן והיה אולי רכב למשפחה.
פעם לא יכולת לטוס לחו''ל עם יותר מ-100$ מזומן.
יותר רחוק פעם, למשפחה היו 10 ילדים בתקווה ש-3 יעברו את גיל 5.

אבל היום יש לך יכולת לרכוש כל מיני דברים שלא היו קיימים פעם.
טלויזיה צבעונית, טלפונים חכמים, מגוון מוצרים בסופר.

בניגוד למשפחות שאתה מביא לדוגמה ויוצא מנקודת הנחה שהמשכורת שלהם נשארה מינימום/סכום קבוע בעשור האחרון.
נ.ב.
גם הייטקיסטים שלא יזוזו עשור מהמשרה שלהם ידרדרו לעומת חבריהם שיחליפו מקום עבודה.
 
פעם גם היה במכולת רק גבינה לבנה, לבן, לחם שחור ועיתון.
פעם גם היתה רק טלויזיה שחור לבן והיה אולי רכב למשפחה.
פעם לא יכולת לטוס לחו''ל עם יותר מ-100$ מזומן.
יותר רחוק פעם, למשפחה היו 10 ילדים בתקווה ש-3 יעברו את גיל 5.

אבל היום יש לך יכולת לרכוש כל מיני דברים שלא היו קיימים פעם.
טלויזיה צבעונית, טלפונים חכמים, מגוון מוצרים בסופר.

בניגוד למשפחות שאתה מביא לדוגמה ויוצא מנקודת הנחה שהמשכורת שלהם נשארה מינימום/סכום קבוע בעשור האחרון.
נ.ב.
גם הייטקיסטים שלא יזוזו עשור מהמשרה שלהם ידרדרו לעומת חבריהם שיחליפו מקום עבודה.
בבקשה בלי להתחמק איך היום אם אני רק עם טלוויזיה בשחור לבן לחם וגבינה לבנה וכל שאר הדברים שהיו (בשר חמאה ועוד) ורק ילד אחד בלי טלפון חכם שותים מים רק מהברז.. איזה קיצוניות שאתה רוצה תבחר רק תסביר לי איך.
 
חושב שכבר הסבירו כמה פעמים ודי בטוח שגם באתר עצמו, הסולידית תארה את "תקציב עצמות יבשות".

כל המשפחות המאושרות מאושרות אותו דבר, כל המשפחות האומללות - אומללות בדרכן שלן
אותו דבר לגבי חסכון.
איך היום אם אני רק עם טלוויזיה בשחור לבן לחם וגבינה לבנה וכל שאר הדברים שהיו (בשר חמאה ועוד) ורק ילד אחד בלי טלפון חכם שותים מים רק מהברז..
בוא נתחיל בנקודה 0...
אין לך ילד. אתה סטודנט עם חצי משרה (8 אמרת?) גר אצל ההורים.
תתחיל עכשיו:
בלי רכב פרטי, בית (הורים)-לימודים-בית-עבודה-בית. אם תצליח להגיע מהלימודים ישר לעבודה - חסכת איזו חצי שעה.
אם אתה חייב רכב פרטי - אז תאסוף בקבוקים/ תחלק עיתונים לפנות בוקר.
לאף אחד אין טלוזיה שחור לבן - אבל יש מי שאין לו טלויזיה, מסתדר עם המחשב/טלפון ואפליקציה.
לא צריך לקנות ספרים - מנוי בספריה אמור לפתור את הבעיה.
לאכול פשוט, נקי, מוצרים בפיקוח.
אימון גופני - משקל גוף/ריצה/בפארק ולא מנוי בחדר כושר.
טלפון חכם - לא חייב את הדגם האחרון ולהחזיק יותר משלוש שנים את אותו מכשיר.

כדי שכשתגיע להיות אב לילד - יהיה חסכון מפעם.
 
בבקשה בלי להתחמק איך היום אם אני רק עם טלוויזיה בשחור לבן לחם וגבינה לבנה וכל שאר הדברים שהיו (בשר חמאה ועוד) ורק ילד אחד בלי טלפון חכם שותים מים רק מהברז.. איזה קיצוניות שאתה רוצה תבחר רק תסביר לי איך.
אתה מתאר די יפה את החברה החרדית. לפחות חלק מסויים ממנה. מים מהברז שותים גם אצלי. לא מי עדן/תמי 4 וכו'. ברז ברז עם סנן אבנית קטן שמחליפים כל 6 חודשים.
 
איזה קיצוניות שאתה רוצה תבחר רק תסביר לי איך.
שכ"ד כולל ארנונה, חשמל, מים - 2300 ש"ח
גן עירייה - 600 ש"ח (בפריפריה)
קניות מזון וטואלט - 2500
תחבורה ותקשורת - 600 ש"ח (רב קו בעיר)
בגדים ונעליים - 700
תיקונים ובצ"מ - 1000

בפריפריה, דירת 2-3 חדרים, בלי צהרון לילד, בלי מסעדות, בלי חו"ל.
יש עוד איזה דרך להראות לך שאין לך מושג על החיים מחוץ לבועת ההורים שלך?
 
אבל קודם דיברת על
נו? בדיוק! זה הרי כל הרעיון ואין כאן שום סתירה.

אותו אדם חסר כישורים הוא ככל הנראה היה במקור עם יותר חומר אפור ממך וממני, יותר שקדן, מכיר נושאים חיוניים כמו של הבלוג הזה שנים רבות לפנינו. כנראה שהפעם הראשונה שהוא הקליד תגיות במעבד תמלילים במחשב היה בגיל מאוד צעיר, הרבה לפני שרוב הילדים בשכבה שלו ידעו מה זה לתכנת.

לצערך הרב, משתנים שאינם תלויים בו פגעו לו בתפקוד או לא הנגישו אותו עם האמצעים הרלוונטים בגילים הרלוונטים, כאלו שיכלו לסייע לו לפתח עתיד מקצועי מהסקרנות הראשונית הבריאה והחריגה (יחסית לסביבתו) שהוא הפגין.

אומנם הוא ישלם בכל יום ויום את המחיר של המצב הזה, אבל בתוחלת אתה ואני נשלם את המחיר הסופי מכיוון שאותו אדם לא כישורני במיוחד, שבמקור היה הרבה יותר כישרוני ממך וממני, כבר לא יהיה הטים ליד שהיה אמור להיות, הוא לא ישב בצמרת המוסד או במליאת הכנסת.

כמובן שאני מפשט מאוד את התמונה, משני טעמים:
1. זה לא שיש איזשהו תפקיד שמחכה לו ולך בשוק העבודה, ואתה "חטפת" לו את התפקיד הזה. אלא, עצם קיום התפקיד הזה במתכונתו הנוכחית, עלול להוות תוצאה של עיוותים. או עצם קיום הארגון שאצלו תמויינו. מדובר בסבך בלתי נראה ענק של אינספור משתנים שקשה לבודד אותם.
2. זה לא שיש אדם אחד שנדפק מאותם עיוותים באופן מוחלט ואדם אחר שנהנה מהם באופן מוחלט. כולנו נדפקים ונהנים מאותם עיוותים באופנים יחסיים ומשתנים, רק שחלקנו נזרקנו בגלל זה קרוב יותר ל-0 של הסקאלה וחלקנו נזרקנו איפשהו מעל החצי של הסאלה. סביר שאם נזרקת איפשהו מעל החצי (גם אם מאוד קרוב אליו), אתה בסה"כ מרוצה מהמצב הנוכחי. בהתחשב בעיוותים המדוברים שלמעשה יוצרים מצב דיי עגום לכולם, גם אלו שנזרקים מעט מתחת לחצי בהחלט יכולים להרגיש ברי מזל.

זוג שנולד בשנות ה-90, התחיל לעבוד ב2016 והחליט להפקיד סכום של 6000 בחודש עד היום בSP500.
יהיה לו היום כ600K, לאחר הורדות על רווחי הון ישאר להם כ560K. אפשר בהחלט לקנות עם זה דירה, תלוי איפה.
כשאחד מבני משפחתי התגייס לצה"ל בשנת 2005 או 2006, הריבית שתוכנית החיסכון שלו הציעה עמדה על 6%+
כשאני התגייסתי לצה"ל, הריבית שהציעו עמדה איפשהו בסביבות 0.4%.

אני ואותו קרוב משפחה התגייסנו פחות או יותר עם אותו מספר שקלים בחשבון הבנק, כיום לו יש דירה כמובן (גם כתוצאה ממחאות 2011), לי לא. למרות שכנראה הסיבה האמיתית לכך היא חסור הרצון שלי לרכוש דירה כל זמן שמצב השוק נשאר כמו שהוא.

הוא בעיניי בעל יכולות לממש את כישוריו
לא רק ששני סוגי האנשים שציינת אינם בעלי סיכויים לממש את כישוריהם באופן מיטיבי, אלא גם אלו שלכאורה מימשו לא באמת עשו זאת, לפחות לא באופן אידאלי (יחסית). כל זמן שלא קיימים תשתיות כמו חינוך טוב, גישה שווה לידע או לתמריצים בגילים רלוונטים, אפשרות אמיתית לניעות חברתית כמו במדינות המתקדמות יותר, פניות פסיכולוגית מעניינים כמו מצב ביטחוני וסיאוב פוליטי, יותר הומוגניות וכן הלאה, אז גם הסקטורים הייצרניים יותר במשק ובחברה, אינם באמת נהנים מהתנאים מהם יכלו להנות במדינה שהייתה נבנית על יסודות מתפקדים יותר.

בנוסף, קח בחשבון שאתה מפספס חלק גדול של אנשים בעלי קשיים (שחלקם כנראה בכלל לא מדווחים עליהם או איבחנו אותם). להרבה מגבלות והפרעות יש ספקטרום וסקאלה שכל אחד מאיתנו נופל או מונח על אחת הנקודות בהם (גם אם על נקודת האפס). מעבר לכך, משתני חיים והתקדמות בגיל עלולים להוריד אותנו בסקאלה אחת, אבל לעלות אותנו בסיכון על גבי סקאלה אחרת. זה לא בינארי.

הבעיה האמיתית עבור הציבור מתחילה כאשר מדובר במגבלה שהיא אינה מספיק בולטת על מנת "להנות" מהאמפתיה של הסוציאליזם, אבל כן מספיק דומיננטית על-מנת להגביל או למנוע ממך את ההנאה ממנעמי הקפיטליזם. אתה לא פה ולא שם, אבל ההאשמות יומטרו כלפיך בלי בושה. שזאת הטיה עצבנית וחמורה מאוד בפני עצמה.

חשוב גם לזכור שיש כאן גרנטי מסוים. אם אדם מספיק מוכשר על-מנת לשרוד את הציפיות החברתיות ממנו כאדם לכאורה "מתפקד" תוך כדי שהוא צריך לשרוד הגבלות אמיתיות שמורידות את הכשירות שלו בתחרות מול אחרים (מבלי לקבל שום הקלות או הכרה בקשיים שלו), כנראה שהוא היה מצוי בליגה אחרת לגמרי לולא היה לוקה באותן בעיות "אפורות". זה משול לשני אנשים המגיעים לקו הסיום באותה שניה בדיוק, רק שאחד מהם רץ עם שתי ידיים קשורות מאחורי הגב. במצב כזה ברור מי היה מוכשר יותר ממי בתנאים שווים. את המחיר של המצב הלא הגיוני הזה כמובן שהציבור משלם אבל באופן שלא ניתן למדוד או לראות אותו (קשה למדוד את המשתנה "מה היה קורה אילו").

לא הבנתי, למה שאדם חסר כישורים יטפס בסולם החברתי במדינה בה יש ניידות חברתית ?
אם קיימת ניידות חברתית, זה אומר שהתשתיות שמעניקות לאנשים כישורים היו הרבה יותר טובות. במצב כזה, אותו אדם חסר כישורים כבר אינו כזה (מבלי לדבר מה קורה עם אנשים שבמדינה פחות מתפקדת דווקא מצטיירים ככישרוניים עקב משתנים שלא אמורים להיות רלוונטים, כגון פרוטקציות).

במדינה ללא ניידות חברתית, הוא אמור להשאר תקוע במקום, בלי קשר לכישוריו.
במדינה ללא ניידות חברתית, ניידות הנסמכת על היבטים כגון חינוך או כישורים רלוונטים לשוק העבודה, כנראה לשאלות האם אתה חזק פיזית או בן למשפחה מכובדת יש יותר השפעה על מעמדך החברתי, ובתנאים כאלו דווקא אנשים חסרי כישורים יכולים לפרוח ("לפרוח" באופן יחסי למצב, כמובן). גם נראה לי שבתנאי משחק כאלו הרבה יותר קל להבין מהו מצבך ומהן אלטרנטיבות הפעולה שלך (כך שעבור חסרי כישורים זה יותר פשוט בהקשר של קבלת החלטות והימנעות ממניפולציות של אחרים). כך שבמדינה המצויה מעל אלו המתפתחות, אבל מתחת לכל המתקדמות, זאת צניחה חופשית לחסרי הכישורים. הם לא באמת נהנים מהזדמנויות אמיתיות ושכיחות לשפר את מצבם, אבל הם גם לא נהנים מהעובדה שהסטרס והמחוייבות המערביים פחות קיימים במדינות המתפתחות (הדרישה ליטול אחראיות ואשמה אישית, להתחרות בשוק החופשי [חופשי לכאורה], השוואות חברתיות מהסוג שפחות קיים בעולם המתפתח, השפעות שליליות של תרבות השפע/צריכה/טכנולוגיה וכו'). זה עלול להוות סינדול רציני עבורם, מכיוון שנקודת הייחוס שלהם (והלחץ ושלל החולאים הנלווים לכך) מושתת על רעיונות ומודלים של מדינות מערביות ומצליחות, בעוד יכולותיהם אינן מפותחות כמו של חסר הכישורים באותן מדינות מערביות ומצליחות.

מהכרותי, אורי כץ מטיף לאחריות אישית ולא להצדקות לכישלון בגלל ההיסטוריה של סבתא רבא. אם הוא מביע דעה מנומקת אחרת בספר, נא פרט.
עדיין לא סיימתי לקרוא את הספר כולו, אך ניכר שאורי כץ מכוון לרעיון שאומר כי "הפלא הישראלי" הוא יותר תולדה של משתנים ומגמות עולמיים (בין השאר?) ופחות תולדה של כישרונות אלו ואחרים (שברחו מכאן עוד בימי קום המדינה ואף העדיפו מראש לא להגר לכאן?) או חזון ציוני זה או אחר.
 
נערך לאחרונה ב:
באמת שניסיתי לקרוא מה שאתה כותב ואני לא מצליח להבין מה אתה מנסה להגיד בכל המלל הזה.

בגדול החיים קשים. זה מה יש.
כפי שיש אנשים ששפר עליהם המזל ונולדו למשפחת אצולה, יש גם אנשים שנולדו באריתראה והולכים כל בוקר לנהר עם דליים על הראש לסחוב מים.

כתבו לך פה עם המון סבלנות (באמת כל הכבוד לכם @c881 ו @בת העמק על האיפוק) אבל אתה מתעקש להמשיך להתלונן, לעניות דעתי זה לא יקדם אותך בחיים.

החיים נתנו לך אגוזים ואין לך שיניים אתה יכול לבכות על זה או לחפש אבן לפצח אותם.
הבחירה בידך.
 
אני תוהה האם זאת גאווה גדולה כלכך לומר "סבא שלי ייבש ביצות/רכש דירה צנועה בת"א בשנות ה-50/הקים קיבוץ". במובן של חלוקת העושר והסיכויים לניעות חברתית,
כן. זאת גאווה גדולה.
בזכות האנשים האלו שאתה בז להם הוקמה המדינה כדי שכולם יוכלו לשכתב את ההיסטוריה ולהתבכיין בה.
מבין החלוצים שאתה לועג להם נהרגו במלחמת העצמאות 1% מאוכלוסיית המדינה (כ-100 אלף איש במספרים של היום), הסבים והסבתות שלי רכשו דירות (לצערי לא בתל אביב) מכסף שחסכו בעבודה קשה (הגברים והנשים) ואחר כך רכשו דירות גדולות יותר שוב מכסף שצברו בעבודה קשה, הצטמצמו מאד בהוצאות אפילו בסטנדרטים של שנות ה-50, גידלו משפחה בגודל שיכלו לפרנס ולא חינכו את הילדים להתבכיין למה מישהו אחר גר בדירה יותר גדולה, אלא שגם הם יידעו שצריך לעבוד קשה (וללמוד). וכפי שכתבתי קודם, אני בטוח שגם אתה לא מתבייש בהוריך שרכשו דירה מכספם ושכחו להציע לעולים החדשים באותה תקופה לקבל אותה במתנה.
מצד שני, אני בטוח שלו הסבים והסבתות שלי היו בחיים הם היו מאד מתביישים אם היו יודעים שאחד מנכדיהם תולה את חוסר ההצלחה שלו בחיים בכך שהם לא קימבנו דירה מהמפלגה לפני 3 דורות.
 
כן. זאת גאווה גדולה.
במובן אליו התכוונת בתגובה הזאת, אני בהחלט מסכים ותומך.

בזכות האנשים האלו שאתה בז להם הוקמה המדינה כדי שכולם יוכלו לשכתב את ההיסטוריה ולהתבכיין בה.
אני מוקיר להם תודה גדולה על כך. גם ציינתי בתגובה שאני עדיין תוהה, ושמדובר במובנים של חלוקת עושר וניעות חברתית, לא במובנים של הקרבה למען המולדת או הקמתה של המדינה וכדומה.

מכסף שחסכו בעבודה קשה (הגברים והנשים)
במשק הסתדרותי וריכוזי.

ואחר כך רכשו דירות גדולות יותר שוב מכסף שצברו בעבודה קשה
במשק הסתדרותי וריכוזי, ובזמן שהמתחרים והקולגות הפוטנציאלים שלהם לאותם מקומות עבודה פוזרו בפריפריה הגיאוגרפית והכלכלית.

הצטמצמו מאד בהוצאות אפילו בסטנדרטים של שנות ה-50,
הייתה צנע לכולם.

ולא חינכו את הילדים להתבכיין למה מישהו אחר גר בדירה יותר גדולה
אף אחד לא התבכיין על זה גם כאן בשרשור.

ושכחו להציע לעולים החדשים באותה תקופה לקבל אותה במתנה
הורי לא צריכים להציע את דירתם לעולים. בדיוק כמו שהוריך אינם צריכים.
צריכים פשוט לאפשר שוק חופשי וחברה באמת ליברלית. ואם אפשר אז באידאל גם מקנים להם את הכישורים הדרושים לפני שהם עולים.

תשתדל לכתוב דברים עניינים בבקשה.

מצד שני, אני בטוח שלו הסבים והסבתות שלי היו בחיים הם היו מאד מתביישים אם היו יודעים שאחד מנכדיהם תולה את חוסר ההצלחה שלו בחיים בכך שהם לא קימבנו דירה מהמפלגה לפני 3 דורות.
אני בטוח שאם יהיו לי נינים 3 דורות קדימה, הם מאוד יתביישו ויכעסו עלי אם אוריש להם כזאת חברה וכזאת שיטה כלכלית שנבנו על עיוותים, ועודנם מגלמים סדרי כוח מעוותים, ואידאלים שממש עוצבו לאורם.

באמת שניסיתי לקרוא מה שאתה כותב ואני לא מצליח להבין מה אתה מנסה להגיד בכל המלל הזה.
כל זמן שהחברה והמערכת הכלכלית מהווים תוצאה של עיוותים, לא ברור איזו אחראיות אישית אנו אמורים לקחת כפרטים (כחברה יש צורך לקחת אחראיות). קודם כל מוטב לטפל בעיוותים בחוקי המשחק, ולאחר מכן לבוא בדרישות לשחקנים (אני לא מתכוון שאמא מדינה תדאג לנו להכל, זה לא הסיפור).
 
נערך לאחרונה ב:
במשק הסתדרותי וריכוזי, ובזמן שהמתחרים והקולגות הפוטנציאלים שלהם לאותם מקומות עבודה פוזרו בפריפריה הגיאוגרפית והכלכלית.
קשקוש. הם עבדו באותם מקצועות שהיו בכל רחבי הארץ - מורים, בעלי מלאכה, פקידים. למי שרצה לעבוד היתה עבודה ומחירי הדירות היו בדיחה. אף אחד לא מנע ממישהו לקנות דירה בעיר אחרת, אם לדעתו היא עדיפה.
צריכים פשוט לאפשר שוק חופשי וחברה באמת ליברלית. ואם אפשר אז באידאל גם מקנים להם את הכישורים הדרושים לפני שהם עולים.
על מה אתה מדבר? קלטו כאן מיליוני עולים תוך זמן קצר, רובם המכריע עם השכלה נמוכה. אתה ברצינות טוען שהיו צריכים לתת להם הכשרה מקצועית ברומניה ובלוב? וכשהם הגיעו לארץ היה צריך בשם הכלכלה החופשית לתת להם לעמוד בתור למוניות בנתב"ג לעיר המועדפת עליהם? וכמובן שוק חופשי בו המדינה לא מתערבת בהיצע העבודה ובמחירים. מעניין כמה היו שורדים בתנאים ששררו אז בארץ. אגב, במדינה בה יש "שוק חופשי ובאמת ליברלית" מי משלם על הוצאות הקליטה של העולים כולל ה"פיזור"?
הורי לא צריכים להציע את דירתם לעולים. בדיוק כמו שהוריך אינם צריכים.
אתה זה שטוען שמי שקנה דירה בתל אביב בשנות ה-40 צריך להתבייש בזה. אז למה כשמדובר בהוריך פתאום מדובר בעסקה מסחרית שאין איתה שום בעיה?
 
נערך לאחרונה ב:
נו? בדיוק! זה הרי כל הרעיון ואין כאן שום סתירה.

אותו אדם חסר כישורים הוא ככל הנראה היה במקור עם יותר חומר אפור ממך וממני, יותר שקדן, מכיר נושאים חיוניים כמו של הבלוג הזה שנים רבות לפנינו. כנראה שהפעם הראשונה שהוא הקליד תגיות במעבד תמלילים במחשב היה בגיל מאוד צעיר, הרבה לפני שרוב הילדים בשכבה שלו ידעו מה זה לתכנת.

לצערך הרב, משתנים שאינם תלויים בו פגעו לו בתפקוד או לא הנגישו אותו עם האמצעים הרלוונטים בגילים הרלוונטים, כאלו שיכלו לסייע לו לפתח עתיד מקצועי מהסקרנות הראשונית הבריאה והחריגה (יחסית לסביבתו) שהוא הפגין.

אומנם הוא ישלם בכל יום ויום את המחיר של המצב הזה, אבל בתוחלת אתה ואני נשלם את המחיר הסופי מכיוון שאותו אדם לא כישורני במיוחד, שבמקור היה הרבה יותר כישרוני ממך וממני, כבר לא יהיה הטים ליד שהיה אמור להיות, הוא לא ישב בצמרת המוסד או במליאת הכנסת.
אז החנון המוצלח של היסודי נפגע בדרך איכשהו ממשהו ו...
כמה כאלו יש שמצדיק שינוי של השיטה בכל הארץ?
היתה מישהי אצלי בשכבה שבכיתה ו' אמא שלה נפטרה והיא פרשה מהלימודים לעזור לאבא שלה לגדל את הילדים.
זה נשמע חריג בשנת 87', בשנות ה-50 זה היה סיפור של אחוז גדול מהאוכלוסיה.

כמובן שאני מפשט מאוד את התמונה, משני טעמים:
1. זה לא שיש איזשהו תפקיד שמחכה לו ולך בשוק העבודה, ואתה "חטפת" לו את התפקיד הזה. אלא, עצם קיום התפקיד הזה במתכונתו הנוכחית, עלול להוות תוצאה של עיוותים. או עצם קיום הארגון שאצלו תמויינו. מדובר בסבך בלתי נראה ענק של אינספור משתנים שקשה לבודד אותם.
2. זה לא שיש אדם אחד שנדפק מאותם עיוותים באופן מוחלט ואדם אחר שנהנה מהם באופן מוחלט. כולנו נדפקים ונהנים מאותם עיוותים באופנים יחסיים ומשתנים, רק שחלקנו נזרקנו בגלל זה קרוב יותר ל-0 של הסקאלה וחלקנו נזרקנו איפשהו מעל החצי של הסאלה. סביר שאם נזרקת איפשהו מעל החצי (גם אם מאוד קרוב אליו), אתה בסה"כ מרוצה מהמצב הנוכחי. בהתחשב בעיוותים המדוברים שלמעשה יוצרים מצב דיי עגום לכולם, גם אלו שנזרקים מעט מתחת לחצי בהחלט יכולים להרגיש ברי מזל.
אתה שוכח.
אני בוחר להיות מרוצה ממצבי יחסית למצבי לפני X ימים/ חודשים/ שנים.
ואם אתה לא מרוצה מהמצב אתה יכול לנסות לשפר את מצבך, או ללכת לבית הקפה השכונתי (פורום/ FB) ולבכות לחבריך על המצב הדפוק.

כשאחד מבני משפחתי התגייס לצה"ל בשנת 2005 או 2006, הריבית שתוכנית החיסכון שלו הציעה עמדה על 6%+
כשאני התגייסתי לצה"ל, הריבית שהציעו עמדה איפשהו בסביבות 0.4%.

אני ואותו קרוב משפחה התגייסנו פחות או יותר עם אותו מספר שקלים בחשבון הבנק, כיום לו יש דירה כמובן (גם כתוצאה ממחאות 2011), לי לא. למרות שכנראה הסיבה האמיתית לכך היא חסור הרצון שלי לרכוש דירה כל זמן שמצב השוק נשאר כמו שהוא.
אז?
ציינתי כבר את סבא של בת זוגי שיכל לקבל 14% מפיקדון, רק שבאותו זמן אבא שלה קיבל הצעה למשכנתה של 25%.
אז הילד פנה לאבא שלו והסתדרו בינהם על הלוואה בין דורית עם החזר של 19%. היום נקרא לזה "עזרה בין דורית".
(היתה תקופה שלקח הלוואה ממני ב-2.5% ריבית, איך דפק אותי... אהה?)
אני לא יודע באיזה חודש/ שנה מדובר, כלומר שהתגייסת.
מצד שני, בהתחשב שיש דבר כזה אינפלציה ולפי דברייך נשמע שהתגייסת אחרי קרוב המשפחה ה"מוצלח", הרי שהכח של ה"פחות או יותר אותו מספר שקלים בחשבון" - שלך היו חלשים יותר.
ואם אתה היית בחוסר רצון לרכוש דירה - מה אתה רוצה ממנו?
בעצם אתה מתלונן שבגלל אנשים כמו בן המשפחה שלך - אתה נדפק, כי הקבלנים לא פושטים רגל ויש שלדים של בניינים לפלוש אליהם.

לא רק ששני סוגי האנשים שציינת אינם בעלי סיכויים לממש את כישוריהם באופן מיטיבי, אלא גם אלו שלכאורה מימשו לא באמת עשו זאת, לפחות לא באופן אידאלי (יחסית). כל זמן שלא קיימים תשתיות כמו חינוך טוב, גישה שווה לידע או לתמריצים בגילים רלוונטים, אפשרות אמיתית לניעות חברתית כמו במדינות המתקדמות יותר, פניות פסיכולוגית מעניינים כמו מצב ביטחוני וסיאוב פוליטי, יותר הומוגניות וכן הלאה, אז גם הסקטורים הייצרניים יותר במשק ובחברה, אינם באמת נהנים מהתנאים מהם יכלו להנות במדינה שהייתה נבנית על יסודות מתפקדים יותר.
נו ברור, כל מי שלא הגיע להיות הראשון בעולם מבחינת שווי, לא מממש את היכולות שלו באופן מקסימלי, אלא רק בנקודה בדרך.
פעם גם המורים פוזרו באופן שווה, עם הזמן הטובים והמוצלחים עוברים דירה למרכז/ אזור מוצלח יותר ובשוליים נשארים החלשים.
אלא אם אתה חושב שאפשר לקבוע נקודה שרירותי בזמן אחת ל-X חודשים / שנים ולקבוע שיבוצע "הגרלת מגורים" לכל תושבי המדינה.
לא בטוח שאפילו ברוסיה עשו את זה ככה.
בנוסף, קח בחשבון שאתה מפספס חלק גדול של אנשים בעלי קשיים (שחלקם כנראה בכלל לא מדווחים עליהם או איבחנו אותם). להרבה מגבלות והפרעות יש ספקטרום וסקאלה שכל אחד מאיתנו נופל או מונח על אחת הנקודות בהם (גם אם על נקודת האפס). מעבר לכך, משתני חיים והתקדמות בגיל עלולים להוריד אותנו בסקאלה אחת, אבל לעלות אותנו בסיכון על גבי סקאלה אחרת. זה לא בינארי.
כן, יש אנשים שלא אובחנו פעם. כי לא היו רופאים שיכלו לאבחן.
החותן שלי אובחן במשך שנים כ - "עצלן"/ "לא יודע לכתוב"/ וכו'
אבא שלי לא.
מצד שני היום כבר מדווחים על "אינפלציה של אבחונים", כולם רוצים עוד זמן בבחינה.

הבעיה האמיתית עבור הציבור מתחילה כאשר מדובר במגבלה שהיא אינה מספיק בולטת על מנת "להנות" מהאמפתיה של הסוציאליזם, אבל כן מספיק דומיננטית על-מנת להגביל או למנוע ממך את ההנאה ממנעמי הקפיטליזם. אתה לא פה ולא שם, אבל ההאשמות יומטרו כלפיך בלי בושה. שזאת הטיה עצבנית וחמורה מאוד בפני עצמה.

חשוב גם לזכור שיש כאן גרנטי מסוים. אם אדם מספיק מוכשר על-מנת לשרוד את הציפיות החברתיות ממנו כאדם לכאורה "מתפקד" תוך כדי שהוא צריך לשרוד הגבלות אמיתיות שמורידות את הכשירות שלו בתחרות מול אחרים (מבלי לקבל שום הקלות או הכרה בקשיים שלו), כנראה שהוא היה מצוי בליגה אחרת לגמרי לולא היה לוקה באותן בעיות "אפורות". זה משול לשני אנשים המגיעים לקו הסיום באותה שניה בדיוק, רק שאחד מהם רץ עם שתי ידיים קשורות מאחורי הגב. במצב כזה ברור מי היה מוכשר יותר ממי בתנאים שווים. את המחיר של המצב הלא הגיוני הזה כמובן שהציבור משלם אבל באופן שלא ניתן למדוד או לראות אותו (קשה למדוד את המשתנה "מה היה קורה אילו").
ואני חוזר וטוען שמכיר מקרים כאלו. אבל האנקדוטות שלי לא מתקבלות.
הרץ עם 2 ידים קשורות, הצליח להגיע לקו הסיום בזמן שהחברים שלו מהשכונה בכלל סיימו מתחת לאדמה. אז כן, יש לו תחושת הצלחה אפילו גבוהה יותר.
מצד שני, הרץ עם ידים קשורות יכול גם לפרוש באמצע ולהתלונן.
הוא יכול לספר לילדיו איך הוא הצליח למרות הקשיים, להבטיח להם תנאים טובים יותר ושווים יותר למתחרה בו.. אהה, אבל אתה רוצה את המוביליות לרץ עם ידיים קשורות ולא לדור הבא.

אם קיימת ניידות חברתית, זה אומר שהתשתיות שמעניקות לאנשים כישורים היו הרבה יותר טובות. במצב כזה, אותו אדם חסר כישורים כבר אינו כזה (מבלי לדבר מה קורה עם אנשים שבמדינה פחות מתפקדת דווקא מצטיירים ככישרוניים עקב משתנים שלא אמורים להיות רלוונטים, כגון פרוטקציות).


במדינה ללא ניידות חברתית, ניידות הנסמכת על היבטים כגון חינוך או כישורים רלוונטים לשוק העבודה, כנראה לשאלות האם אתה חזק פיזית או בן למשפחה מכובדת יש יותר השפעה על מעמדך החברתי, ובתנאים כאלו דווקא אנשים חסרי כישורים יכולים לפרוח ("לפרוח" באופן יחסי למצב, כמובן). גם נראה לי שבתנאי משחק כאלו הרבה יותר קל להבין מהו מצבך ומהן אלטרנטיבות הפעולה שלך (כך שעבור חסרי כישורים זה יותר פשוט בהקשר של קבלת החלטות והימנעות ממניפולציות של אחרים). כך שבמדינה המצויה מעל אלו המתפתחות, אבל מתחת לכל המתקדמות, זאת צניחה חופשית לחסרי הכישורים. הם לא באמת נהנים מהזדמנויות אמיתיות ושכיחות לשפר את מצבם, אבל הם גם לא נהנים מהעובדה שהסטרס והמחוייבות המערביים פחות קיימים במדינות המתפתחות (הדרישה ליטול אחראיות ואשמה אישית, להתחרות בשוק החופשי [חופשי לכאורה], השוואות חברתיות מהסוג שפחות קיים בעולם המתפתח, השפעות שליליות של תרבות השפע/צריכה/טכנולוגיה וכו'). זה עלול להוות סינדול רציני עבורם, מכיוון שנקודת הייחוס שלהם (והלחץ ושלל החולאים הנלווים לכך) מושתת על רעיונות ומודלים של מדינות מערביות ומצליחות, בעוד יכולותיהם אינן מפותחות כמו של חסר הכישורים באותן מדינות מערביות ומצליחות.


עדיין לא סיימתי לקרוא את הספר כולו, אך ניכר שאורי כץ מכוון לרעיון שאומר כי "הפלא הישראלי" הוא יותר תולדה של משתנים ומגמות עולמיים (בין השאר?) ופחות תולדה של כישרונות אלו ואחרים (שברחו מכאן עוד בימי קום המדינה ואף העדיפו מראש לא להגר לכאן?) או חזון ציוני זה או אחר.
ניידות חברתית, עד כמה שהבנתי מודדת מה הסיכוי של מישהו לנוע בעשירון יחסית לדור הקודם.
100% - כולם זזים.
0% - כולם נשארים במקומם.
אני בטוח שאתה לא רוצה אף אחד מהקצוות.
 
את התגובה הארוכה הזו ניתן לתמצת לדוגמה הבאה...
100 אנשים נרשמים לחדר כושר.
30 מהם מגיעים להתאמן פעם בשבוע.
30 מהם מגיעים 3 פעמים בשבוע ומתחילים להצטמצם אחרי חודשיים לפעם בחודש.
10 מגיעים פעם בחודש
20 עובדים אירובית/ חוגים 3 פעמים בשבוע
5 מגיעים כל השנה 3 פעמים בשבוע
5 מגיעים כל השנה 3 פעמים בשבוע, עובדים עם מאמן שמעדכן להם את התוכניות אחת לחודש
מתוך ה-5 שמגיעים ועובדים עם מאמן - 3 גם משגיחים על השינה שלהם, אוכלים נקי ויש להם מטרה להגיע לתחרות.

בסוף 50% מהמתאמנים מספרים לבני המשפחה איזה מכון גרוע זה, הם הולכים ולא רואים שיפור ביכולות.

נ.ב.
יש מי שיסתכל על תמונה של שוורצנגר, יגיד אני לא אהיה אף פעם כזה ולהחליט לפרוש ויש מי שיסתכל על התמונה ויגיד "זו המטרה שלי" וישקיע יותר.
יש גם מי שינסה להסתכל על עצמו ורק להשתפר... מ- בטטת כורסא לאחד שמסוגל ללכת, לאדם שמסוגל לרוץ, לאדם שמוסגל לדחוק יותר, להתגייס בכושר טוב יותר וכו'.
 
נערך לאחרונה ב:
חופשי שנתי סטודנט, אוטובוס לכל הארץ, עולה 1350
כולל רכבות לכל הארץ - 2460

יש מכללות שמסונפות לפתוחה שניתן להירשם בהם לקורס מקוון ולקבל כרטיס סטודנט (אמנם בפתוחה זה מוגבל ל-4 שנים עוקבות)
 

פתחו חשבון למסחר עצמאי

פסגות טרייד

ישראל: 0.06% מעסקה (מינימום ₪2 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה)
דמי ניהול: ללא דמי ניהול
מינימום: ₪10,000
פתיחת חשבון

מיטב טרייד

ישראל: 0.08% מעסקה (מינימום ₪4.65 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשנתיים, אח״כ ₪15
מינימום: ₪5,000
פתיחת חשבון

אקסלנס טרייד

ישראל: 0.07% מעסקה (מינימום ₪3 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשלוש שנים, אח״כ ₪15
מינימום: ₪10,000
פתיחת חשבון
פסגות טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪10,000
⌄
ישראל: 0.06% מעסקה (מינימום ₪2 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה)
דמי ניהול: ללא דמי ניהול
פתיחת חשבון
מיטב טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪5,000
⌄
ישראל: 0.08% מעסקה (מינימום ₪4.65 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשנתיים, אח״כ ₪15
פתיחת חשבון
אקסלנס טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪10,000
⌄
ישראל: 0.07% מעסקה (מינימום ₪3 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשלוש שנים, אח״כ ₪15
פתיחת חשבון
גילוי נאות: האתר מקבל תגמול בגין פתיחת חשבון דרך הקישורים. אין באמור משום ייעוץ השקעות או שיווק השקעות.
רוברט ג'ורדן סיכם את זה יפה "אל תשווה את עצמך לאנשים אחרים. תשווה את עצמך למי שהיית אתמול"

עבדתי תקופה כחובש במתקן חולות עם שוהים בלתי חוקים מאפריקה. זה מסוג החוויות שגורמות לך לחוש בר מזל. אני יכול להשוות את עצמי לילדי רמת השרון ולהתבאס על זה שגדלתי בהתנחלות. אבל ביחס לאנשים שהכרתי בחולות החיים שלי תותים.

אני גר במדינה שלא סובלת ממלחמת אזרחים. יש לי אינטרנט מים וביוב. אני יודע אנגלית ולעבוד עם מחשבים.

תמיד יהיה מישהו שהחיים שלו טובים יותר משלי אבל החיים של ברי המזל שחיים בישראל טובים משל מיליארדי אנשים אחרים.

@ווטרן-טירון במקום להשוות את עצמך כלפי מעלה תשווה את עצמך כלפי מטה ותראה איזה בר מזל אתה.

במקום להשוות את עצמך לאנשים אחרים תשווה לעבר האישי שלך. המשכורת שלך גדלה בעשור האחרון. צברת כישורים, קשרים וידע.

החיים זה מרתון ההתקדמות איטית אבל קיימת
 
Back
למעלה