• התכנים בפורום אינם מהווים ייעוץ מקצועי מכל סוג, לרבות ייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו המיוחדים של כל אדם.
    השימוש בפורום כפוף לתנאי השימוש. עצם השימוש בפורום מהווה הסכמה מלאה לתנאים אלה.

יוקר מחייה

  • פותח הנושא פותח הנושא lazyprogrammer
  • פורסם בתאריך פורסם בתאריך
דמי תיווך - בעל הנכס מעוניין במתווך? אין שום בעיה. שישלם כמו גבר! שלא ידחוף לי מתחת לשטיח.
יש חוק בנידון.
אבל חוק שלא נאכף... לא שווה את הנייר שהוא כתוב עליו.

דמי שכירות - מדד החמדנות של הישראלי המצוי מעוות את רמת המחירים. רק בבקשה אל תגיד לי ביקוש מול היצע כי לא מזמן אכלתי..
תקופת שכירות ארוכה יותר == שקלול מחדש של דמי השכירות (קנס יציאה, יו ניים איט, יש 1000 דרכים להתמודד עם כל בעיה שתצוץ במסגרת החוזה)
תנאי דיור ראויים - בוא נגיד, ואני משתגע כאן, חלון. אתה יודע מה בוא לא נסחף, שלא יהיה עובש.
מאיזה כיוון אתה בא כשוכר או כמשכיר?
אני יכול לומר שדיברתי אתמול עם בעל דירה מחיפה שאמר שהוא בחוזה כתב שהוא מעלה אחת לשנה ב-100 שח.
המחיר היה 3,000 עוד חודש 3,100.
השנה האינפלציה דפקה אותו, שנה קודם הוא "דפק את האינפלציה ב-0.3%.

או הארונות מטבח לא יהיו מתקופתו של ארלוזרוב.
לא יודע... עד לפני שנתיים שהרסתי שאת הבית של סבתא ובניתי, הארונות מטבח אכן היו מהתקופה של ארלוזרוב.
החותנים שלי עדיין עם המטבח מהקבלן לפני 42 שנה.

כך מקובל ברוב העולם המערבי.
ציינתי לפחות 3 מדינות ששמעתי שהתוצאה היא "לא מה שהמחוקק פילל".
אבל עוד לא בדקתי "את רוב העולם המערבי".
 
ציינתי לפחות 3 מדינות ששמעתי שהתוצאה היא "לא מה שהמחוקק פילל".
תמיד יהיו תלונות כלפי כל חוק שתקבל.
זו לא סיבה להמשיך להסתמך על חוקי המנדט כאילו המציאות לא השתנתה.
 
@c881 אתה נשמע ממורמר קלות. כואב לך לשמוע אנשים אחרים מתלוננים על קשיים?
 
כשזה רק בכי בלי הצעה אופרטיבית? כן.
אבל מה אכפת לי? אולי מחאת 2023 תעלה את המס על הבורסה ל-35% ותסדר לי עוד כמה נקודות זכות.
אני משתדל להסתדר עם מה שיש.
כשכואב לי באוזן אני סוגר חלון/ דפדפן.
 
מאיזה כיוון אתה בא כשוכר או כמשכיר?
השאלה (הנכונה) שלך מראה שלא תמיד שינוי החוק הוא משחק סכום אפס. אולי סוג של הסכם ברירת מחדל שיקבע העלאה בשנה השניה בגובה המדד / מדד הדיור בליווי קביעת עילות ברורות לסיום החוזה, יתן יותר וודאות לשוכר והבטחת תשואה למשכיר.
 
כולכם צודקים ובאמת היום קשה יותר!
היי
כאזרח ותיק אני מודה, בעבר היה קל יותר באופן משמעותי להגיע לדירת מגורים ולשרוד מבחינה כלכלית (בשנת 87 בגיל 24 כשכיר חסכתי תוך שנה 1/4 מדירת מגורים בצפון הישן בתל אביב)
רוב החברות הגדולות היו ממשלתיות עם קביעות עד הפנסיה בעבודה (מדובר לפני הפרטת החברות הממשלתיות),
לכן רבים פרשו עם פנסיה תקציבית, תוחלת החיים הייתה קצרה יותר בסביבות 8 עד 10 שנים בפנסיה כך שחיו בכבוד,
הפער החברתי היה קטן בהרבה מאשר היום, היה מעמד ביניים רחב ומובהק (תעשיית ההייטק לא היתה קיימת), זו היתה כלכלה ומציאות אחרת.

לגבי הטלת אחריות או לצפות לפתרון מהממשלה זה קיים בכל העולם המערבי, בינתיים זה לא עוזר, כולם באותו המצב,
מיותר לקטר זה לא תורם לכלום מלבד דמורליזציה, עדיף לנתב את האנרגיות למקום חיובי לפיתרון אינדבידואלי.

לדעתי, ללא ירושה גדולה או אקזיט משמעותי, האדם הצעיר הממוצע כדי להצליח לעמוד באתגרים הפיננסיים כיום צריך להיות וירטואוז פיננסי.
 
כאזרח ותיק אני מודה, בעבר היה קל יותר באופן משמעותי להגיע לדירת מגורים ולשרוד מבחינה כלכלית (בשנת 87 בגיל 24 כשכיר חסכתי תוך שנה 1/4 מדירת מגורים בצפון הישן בתל אביב)
רק כדי שננסה להשוות תפוחים לתפוחים...
מה היתה עבודתך באותה שנה, מה היה השכר לעומת שכר מינימום?

אם המחיר היה בדולר, מה היה השער?
 
בה מחצית מהאנשים לא מצליחים להגיע לבעלות בדירה יכולה לתפקד

שבשנים האחרונות חל שינוי בתנאים אשר יביא לכך שהמספרים הקיימים יירדו באופן דרסטי
אתם כל הזמן מבלבלים אותי עם ההווה העתידי הזה.
אתה מדבר על מצב עתידי בזמן הווה (אם לא עבר).
זה קשה לי.
 
יש חוק בנידון.
אבל חוק שלא נאכף... לא שווה את הנייר שהוא כתוב עליו.


מאיזה כיוון אתה בא כשוכר או כמשכיר?
אני יכול לומר שדיברתי אתמול עם בעל דירה מחיפה שאמר שהוא בחוזה כתב שהוא מעלה אחת לשנה ב-100 שח.
המחיר היה 3,000 עוד חודש 3,100.
השנה האינפלציה דפקה אותו, שנה קודם הוא "דפק את האינפלציה ב-0.3%.


לא יודע... עד לפני שנתיים שהרסתי שאת הבית של סבתא ובניתי, הארונות מטבח אכן היו מהתקופה של ארלוזרוב.
החותנים שלי עדיין עם המטבח מהקבלן לפני 42 שנה.


ציינתי לפחות 3 מדינות ששמעתי שהתוצאה היא "לא מה שהמחוקק פילל".
אבל עוד לא בדקתי "את רוב העולם המערבי".
"אבל חוק שלא נאכף... לא שווה את הנייר שהוא כתוב עליו." - בשביל זה יש תביעות ייצוגיות. נניח מגישים תביעה ייצוגית נגד כל בעלי הבתים שהפעילו מתווך בין השנים X לY על סך של נניח כמה מליארדים. המדינה למשל יכולה לעשות פטור על תביעות ייצוגיות בחוקים חדשים שהאכיפה שלהם נמוכה כדי לעודד שימוש בהם.

יש המון צעדים אופרטיביים שהמדינה יכולה לעשות (סתם רעיונות שעלו לי):
1. להוריד רגולציה בבניה ולהוסיף תחרות בבניה (ביטול ועדות תכנון וכל מיני רעיונות של תכנון מרכזי). למשל, ב-2013 היתה חברת בניה סינית שהציעה לבנות עיר שלמה ולא איפשרו לה לעשות את זה על ידי חסימה ברגולציה שלטעמי זו דוגמא איך הממשלה חוסמת בניה.
2. מס זמני על החזרי הלוואות או על הקרן שלהם ולנתב את הכסף לצמיחה כדי להילחם באינפלציה. זה יותר אפקטיבי מהבנק המרכזי לטעמי שעלול לפגוע בצמיחה.
3. השוואת מיסים בין שוק ההון לדיור.
4. חסימת משקיעים זרים משוק הדיור המקומי על ידי מס 50% במכירה ומס על הרווח החל משנה הבאה נניח.
5. דיור ציבורי (מכל המיסים שהוצעו).
6. מיסים חדשים על שימוש במ"ר בדירה שימנע דירות ריקות או דירות גדולות מהצורך של אדם. הרעיון כאן שכל אדם יקבל זיכוי רטרו על מס שימוש במ"ר של נניח 30 מ"ר וישלם מס למדינה על השאר. כאלו שיש להם דירות ריקות ישלמו את המס בעוד כאלו שאין להם דירה לא ישלמו את המס. המס גם יעלה צמוד למדד או בצורה יותר מעניינת.
7. ביטול הטבות מס לחוזרים/עולים וכל השאר והבאת הטבות מס ליורדים (למשל, הטבה של 50% במס רווחי הון למי שלא גר בישראל ב-5 שנים האחרונות ומתחייב שלא יחזור ב-15 שנה הקרובות).

יש הרבה מאוד צעדים שהממשלה יכולה לעשות, אבל היא לא רוצה וגם הציבור לא רוצה, אבל לדעתי אלו צעדים שיביאו לירידות בשוק הנדל"ן.
 
אתם כל הזמן מבלבלים אותי עם ההווה העתידי הזה.
אתה מדבר על מצב עתידי בזמן הווה (אם לא עבר).
זה קשה לי.
את המשפט הראשון חתכת. הוא לא טענה עובדתית לגבי ישראל.
המשפט השני נראה לי ברור. הכוונה לתנאי שוק שיביאו לירידה באחוז הבעלות על דירות כי לצעירים קשה מאד לקנות דירה.
 
לפני 15-20 שנה אדם עם משרה סבירה היה מגיע לדירה. זה היה מובן מאילו. היום זה כבר לא מובן מאילו.
בונים 50K דירות בשנה, אם זה לא מובן מאליו אז מי בדיוק קונה אותם?
 
כשזה רק בכי בלי הצעה אופרטיבית? כן.
רעיון שחשבתי עליו, ולא שמעתי שהעלו אותו עד עכשיו:

להוריד את המיסוי על רווחי הון, ולהטיל מס אחיד גבוהה (נגיד 30-40%) על השכרת דירה, ככה שלמשקיעים ישתלם לעבור מדירות להשקעה לשוק ההון.

את המיסוי על שכר דירה במקום להעביר לקופת המדינה ובכך להתמכר למס הזה כמקור הכנסה, להעביר לקרן/גוף יעודי ולהשתמש בו אך ורק לבניית בתים.

שתי תוספות שהופכות את זה ליותר מעניין - את המס על השכירות לרשום לזכות השוכר, ולאפשר לו לקבל חלק מהסכום כזיכוי בקניית דירה מהפול של הבתים שנבנו בעזרת המס הייעודי.

בנוסף, מכיוון שמה שיקר בבתים, ובמיוחד באיזורי ביקוש, זה המחיר של האדמה, להחיל על הבתים בפרוייקט חוק שאומר שהאדמה לא שייכת (מוככרת) לבעלי הבתים, אלא למדינה, ושהמדינה רשאית לשנות את הייעוד (פינוי בינוי/ מכירה בשוק החופשי), בתמורה לפיצוי ראוי שמוגדר היטב (אין לי מושג איך להגדיר, צריך לפתח את הרעיון)

מה שייצא אלה בתים שהמחיר שלהם זול כי האדמה לא חלק מהם, ומתחילים סוג של לשלם משכנתא עליהם בלי הון עצמי תוך כדי שכירות.

סידור כזה יכול להיות הגיוני לדירה ראשונה (לא דירת קבע כי יכולים לפנות את הדיירים) ולהתחיל להתגלגל משם
 
בונים 50K דירות בשנה, אם זה לא מובן מאליו אז מי בדיוק קונה אותם?

איפה בונים 50K בשנה? בתל אביב?

מדינה גדולה עם הרבה אנשים.

יש הייטקיסטים
יש גימלאי משרד הביטחון
יש צרפתים
יש אמריקאים שבאים לכאן למות
יש עובדי מדינה
יש ירושות
יש הורים שיכולים לעזור לילדים
יש מחיר למשתכן בפריפריה

יש הרבה דברים

זה לא שלא קונים, אבל פעם כל אחד עם עבודה סבירה ושכר שנכנס בזמן יכל להגיע לקורת גג.
 
נערך לאחרונה ב:
רק כדי שננסה להשוות תפוחים לתפוחים...
מה היתה עבודתך באותה שנה, מה היה השכר לעומת שכר מינימום?

אם המחיר היה בדולר, מה היה השער?
הי
אני לא זוכר מה היה שכר המינימום בזמנו, השכר שלי נחשב לשכר נאה, ניהלתי מועדון בחיי הלילה בתל אביב,
עבדתי 7 לילות בשבוע ועדיין גרתי אצל ההורים, חסכתי את רוב המשכורת החודשית.
מחירי הדירות היו נקובים בדולר, שער החליפין היה בסביבות 2 ש"ח
 
השכר שלי נחשב לשכר נאה, ניהלתי מועדון בחיי הלילה בתל אביב,
עבדתי 7 לילות בשבוע ועדיין גרתי אצל ההורים, חסכתי את רוב המשכורת החודשית.
אז אפשר לומר שאתה לא בדיוק בר השוואה לסטודנט שעובד בחצי משרה ולא חוסך את רוב המשכורת?
 
את המשפט הראשון חתכת. הוא לא טענה עובדתית לגבי ישראל.
המשפט השני נראה לי ברור. הכוונה לתנאי שוק שיביאו לירידה באחוז הבעלות על דירות כי לצעירים קשה מאד לקנות דירה
ואני לתומי חשבתי שמדברים על יוקר המחיה בישראל.
ושוב, היה נראה שאתה טוען על מצב נתון, לא עתידי.
יש הייטקיסטים
יש גימלאי משרד הביטחון
יש צרפתים
יש אמריקאים שבאים לכאן למות
יש עובדי מדינה
יש ירושות
יש הורים שיכולים לעזור לילדים
יש מחיר למשתכן בפריפריה
הוא טוען, שכנראה זה לא יקרה כל כך מהר... שאחוז משקי הבית ירד מ-70% בעלי דירה.
 
ואני לתומי חשבתי שמדברים על יוקר המחיה בישראל.
ושוב, היה נראה שאתה טוען על מצב נתון, לא עתידי.

הוא טוען, שכנראה זה לא יקרה כל כך מהר... שאחוז משקי הבית ירד מ-70% בעלי דירה.
כנראה אני לא מסביר טוב.
התייקרות במחירים משפיעה בעיקר על צעירים שאין להם דירה ורוצים לרכוש.
אחוז הבעלות מדבר על כלל האוכלוסיה.
בועת המחירים קיימת כבר היום אבל ההשפעה שלה על אחוז הבעלות של כלל האוכלוסייה כמובן איטית.
אני למשל הרווחתי המון כסף על הדירה שלי, אבל המחירים הגבוהים (אם ישארו גבוהים) פוגעים בי כמי שמעוניין שילדיו יחיו בישראל
 
נערך לאחרונה ב:
  • אהבתי
Reactions: HHH
פוגעים בי כמי שמעוניין שילדיו יחיו בישראל
ופה מתחילה הבעיה...
בשנת 1990 היינו פה קצת פחות מ-5 מליון. היום אנחנו לקראת 10 מליון.
ילודה גבוהה והרצון של היהודים "להניח את כל הביצים בסל אחד" ולהעלות את כולם.
אז כן... המחיר ימשיך לעלות.
 

פתחו חשבון למסחר עצמאי

פסגות טרייד

ישראל: 0.06% מעסקה (מינימום ₪2 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה)
דמי ניהול: ללא דמי ניהול
מינימום: ₪10,000
פתיחת חשבון

מיטב טרייד

ישראל: 0.08% מעסקה (מינימום ₪4.65 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשנתיים, אח״כ ₪15
מינימום: ₪5,000
פתיחת חשבון

אקסלנס טרייד

ישראל: 0.07% מעסקה (מינימום ₪3 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשלוש שנים, אח״כ ₪15
מינימום: ₪10,000
פתיחת חשבון
פסגות טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪10,000
ישראל: 0.06% מעסקה (מינימום ₪2 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה)
דמי ניהול: ללא דמי ניהול
פתיחת חשבון
מיטב טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪5,000
ישראל: 0.08% מעסקה (מינימום ₪4.65 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשנתיים, אח״כ ₪15
פתיחת חשבון
אקסלנס טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪10,000
ישראל: 0.07% מעסקה (מינימום ₪3 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשלוש שנים, אח״כ ₪15
פתיחת חשבון
גילוי נאות: האתר מקבל תגמול בגין פתיחת חשבון דרך הקישורים. אין באמור משום ייעוץ השקעות או שיווק השקעות.
Back
למעלה