צודקת.למעט כמה קיבוצים מבוססים שהם לא מופרטים היום, החלק הגדול עברו הפרטה שדומה למסלול פשיטת רגל. זה לא היה פשוט וההשלכות עדיין ניכרות במי שהיו אז ילדים.
אני הייתי כבר אמא (ולא בקיבוץ) כשההפרטה בוצעה. דווקא שמחתי על זה (חברי הקיבוץ השיתופי היו בזבזנים כרונים של כל מה שהיה ע"ח הציבור, כמו ילדים קטנים).
אבל בקיבוץ שלי כבר עשרות שנים שחדר האוכל היפהפה עומד שומם ונטוש וכך גם בית העם (אודיטוריום) ובריכת השחיה. עלוב מאד