• חשבון מסחר באקסלנס טרייד : סנט למניה במסחר בארה"ב (מינימום $5 לעסקה), פטור מדמי טיפול לשנתיים, קורס במתנה ובונוס 100 ש"ח למצטרפים חדשים. להצטרפות דיגיטלית לחצו כאן .

טיפולים פסיכולוגיים והגישה הסולידית

  • פותח הנושא sogi
  • פורסם בתאריך
3)....
באופן אישי אני דואג לעצמי לצורך הזה ולכן אני מרגיש מבולבל מאוד מאנשים שלא מסוגלים לעשות את זה (לשכור אדם שיעזור לי להכיר את עצמי - לי אישית מרגיש מגוחך הרבה יותר מלשכור אדם שינהל לי השקעות או אפילו שינקה לי את הבית), וחושב שהאפקטיביות העדיפה של זה אמורה להפוך את זה לאטרקטיבי לכל אדם (פסיכולוג צמוד בכל מקום, בכל סיטואציה שיודע להסתכל לי בתוך הראש. נשמע טוב?).
והעובדה נשארת שיש אנשים שלא יכולים לעשות את זה בשביל עצמם. אז החסכן שיכול - מוטב לו גם בלי קשר לכסף שיעשה זאת בעצמו, ומי שלא - שילך לפסיכולוג.
קלעת בול למה שהתכוונתי בשאלה 3. פסיכולוג זה המיקור חוץ הכי גדול שאפשר לעשות.
ואם המחיר הוא 500 ש"ח לשעה כמו שציינתם, אז זה בכלל לא נשמע טוב במונחים סולידיים.

כמובן שיש אפשרות לקבל טיפול בזול דרך קופת חולים כמו שציינתם, אבל סביר ששם המקצועיות פחות טובה...
 
נושא מאוד מעניין
אני חושבת שאם פסיכולוג הוא טוב או באים אליו למטרה מוגדרת טיפול יכול מאוד לעזור וגם להיגמר אחרי X פגישות ולא להימשך שנים שזה לדעתי ההגדרה לטיפול רע, או למחלת נפש (כי חולי נפש חיים כל הזמן להיות במסגרת טיפולית אפילו ברמת הפגישה פעם ב-3 חודשים כן הכל בסדר ).
חברה מאוד טובה שלי פסיכולוגית ופעם היה לנו דיון על ה"מקצוע" שלה , לדעתה פסיכולוג שומע את הבן אדם מדבר ומצליח להבין מהדברים שלו מה מפריע לאותו אדם ואז לאמת אותו עם זה , לדברי חברתי שם נעשות פריצות הדרך שאדם מתעמת עם הבעיה שלו ופותר אותה או יותר נכון נותן לה הגדרה ולומד איך להשתפר.

מבחינת מקצועית אני באמת חושבת שזה תלוי בפיסכולוג ובעיקר בניסיון שלו, יש כאלה שטובים ואחרי כמה משפטים ידעו לעמת את האדם עם הבעיה שלו ולחתור לתוצאות ויש כאלה שיחפרו ויחפרו בלי להכריח את המטופל להגיע לתוצאות.
מבחינת גישה סולידית, בונים תקציב. אז אם יש צורך בטיפול פסיכולוגי (יקר) אפשר לוותר על דברים אחרים (כל אחד ומטרותיו ותקציבו)
מבחינת ההשוואה ליועץ השקעות זה ממש לא נכון וזה בדיוק כמו ללכת לרופא. הלא אם יש לאדם כאב ראש הוא לא לומד את החומר באיטנרט מחליט על אבחנה מטפל בעצמו ואז מת (כי ב90% מהמקרים אנשים לא יודעים מה יש להם או לא יודעים לאפיין את זה נכונה וכל תוצאת בגוגל בסוף מראה מוות באבחנה המבדלת)
 
אני רוצה להתייחס מבחינה עקרונית לפסיכולוגיה.
למיטב הבנתי (וידיעתי) הפסיכולוגיה עוזרת לנו לברר מה גרם לנו להגיע למצב הקיים כיום.
האם זה כי אבא שלי נתן לי יותר מדי גבולות? הזוגיות של ההורים לא משהו? חוויתי כישלון בגיל 6? וכו' וכו'.
הבעיה הבסיסית היא שזה לא עוזר. היות שאין לנו מכונת זמן, אין לנו שום אפשרות לשנות את מה שהיה בעבר, ולכן אם ה"אני" של היום הוא תוצאה של המאורעות שעברו עליו עד היום, נדפקתי. אכלתי אותה, אין מה לעשות חוץ מלהשלים עם המצב.

נראה לי שהיום הרבה הבינו את חוסר הטעם שבפסיכולוגיה הזו, ושיטות הטיפול ממוקדות הרבה יותר בעתיד, במה אתה רוצה מעצמך, באיך אתה יכול להתגבר על הבעיה שלך. במקום לחפור בסיבות שהביאו אותי עד הלום, ללמוד איך אני יכול, ע"י מעשים ומחשבות שאני בוחר לעשות, לחיות טוב יותר, בלי קשר למה שחוויתי בעבר, משום שהאדם אינו סיבתי. הוא לא תוצר של נסיבות חייו אלא בוחר בכל רגע את חייו.

תכל'ס, גם כדי לצאת מבעיה ולהתחיל לפעול ולחשוב נכון, בד"כ צריך מישהו שיעזור. בחז"ל כתוב "אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים" אדם לא יכול להוציא את עצמו מבית הסוהר, הוא צריך מישהו מבחוץ שיעזור לו להבין מה הבעיה שלו ומה לעשות איתה. לכן לדעתי יש בהחלט מקום ללכת לייעוץ (גילוי נאות- סיימתי לימודי ייעוץ פרטני לפני שנתיים, עוסקת בזה מעט) או לאימון אישי, שעוזר לך להבין מה איתך, אם לבד זה לא מתקדם לשום מקום.

ובעניין הסולידיות- צריך לחיות טוב את החיים. "לחיות טוב" זה לא לבזבז כל שקל שלי על תענוגות מתכלים, אבל בהחלט להשקיע בדברים שעושים לי טוב באמת, שמשפרים את איכות החיים שלי מבחינה רוחנית ונפשית. טיפול מהסוג שהזכרתי לא אמור להימשך שנים וגם לא עולה כ"כ יקר.

לשאלת המומחיות- כמי שלמדה כמה וכמה שנים ייעוץ ע"י צפייה בייעוצים, אז בהחלט יש מומחיות למי שלמד. בלי לזלזל חלילה בכוחות הפנימיים שבאדם, למישהו שראה, שלמד והעמיק בנושאים האלה, יש הרבה מה לתת לך.
בהצלחה
 
קלעת בול למה שהתכוונתי בשאלה 3. פסיכולוג זה המיקור חוץ הכי גדול שאפשר לעשות.
ואם המחיר הוא 500 ש"ח לשעה כמו שציינתם, אז זה בכלל לא נשמע טוב במונחים סולידיים.

כמובן שיש אפשרות לקבל טיפול בזול דרך קופת חולים כמו שציינתם, אבל סביר ששם המקצועיות פחות טובה...
אם לשם אתה מכוון אעלה טיעון נגד קטן לעצמי;
טענת שפסיכולוג הוא לא מומחה אמיתי כמו מהנדס. אני חולק עלייך, ומאמין שלכל בעל מקצוע מומחיות אמיתית - אך ערכה יחסי. למה? אלייך. לבן אדם שהוא גאון הנדסי אולי יהיה פחות צורך במהנדסים ממוקצעים מאשר בפסיכולוג - משום שאינו מסוגל להבין את הרגשות של עצמו.
דבר נוסף הוא שלבן אדם רגיל מן השורה, גם אם הוא מנהל מונולוגיים עצמיים יומיים, יהיה מועיל לשוחח עם פסיכולוג - שהמקצוע שלו הוא להתעניין במחקרים הכי חדשים לגביי התנהגות אנושית ושיטות טיפול שונות.

דעתי האישית היא שבמידה והאדם יכול ורוצה להשקיע את משאבי הזמן והלימוד בשביל לצמצם את פערי הידע, ולאחר \ לקראת ניהול עצמי הוא רואה שהכל בסדר, הוא יכול להמשיך בדרכו בשקט. ואם בכל זאת חסר לו עומק מסויים שהוא פשוט לא יכול להגיע אליו - אני מאמין שהוא יכול להכין את עצמו לפגישה מקצועית עם בעל המקצוע וממש להגיש לו את כל העבודה המסורבלת, ולהיוועץ בו רק בנושאים הספציפיים \ לקבל אימות שעבודתו שלו הייתה טובה ונכונה. ומה שאמרתי עכשיו לא נוגע רק לפסיכולוג, אלא לכל נושא (השקעות, מישהו?).
כמובן שכל זה נוגע רק לאלו שמסוגלים.

אני בעצמי הלכתי ליועצת תעסוקתית לפגישה קצרה ויחידה. זה לא אותי שרציתי שהיא תכיר לי ותסביר לי לגביו, אלא שתוודא שההבנה שלי של המצב בשוק העבודה תואמת את המציאות ושהתהליכים שלי (אבחון עצמי והתאמה למקצוע) היו נכונים מהבחינה המקצועית. אני מומחה לעצמי, אבל לא מומחה לשוק העבודה (מצבו האקטואלי, התאמת סוגי אנשים לסוגי מקצועות וכו') - וזו מומחיות שהחלטתי לרכוש לשעה מבעל מקצוע שמתעסק בזה, על אף שרק ל"חותמת".
כתמיכה בדעה שלי, ראיתי מה קורה כאשר אנשים זורקים את האחריות מכתפיהם ל"בעלי המקצוע", שמקצועיים ככל שיהיו, אין להם את האינטרס והמוטיבציה להתאים את המוצר כמו כפפה - וזו האחריות שלנו. לאמא שלי זה הציל כמה פעמים את החיים מול רופאים, מומחים "אמיתיים".
 
@AlexNOSAM מי שרוצה תואר "בלי מתמטיקה" לא יבחר בפסיכולוגיה. יחסית למקצועות לא מדעיים, יש בו הרבה סטטיסטיקה, והמסלול עצמו הוא אחד ממסלולי ההכשרה הארוכים והמפרכים שיש. בניגוד לרפואה, שום כמעט כל סטודנט נהיה רופא, אצל פסיכולוגים רק מיעוט קטן מבין תלמידי שנה א' יקבלו הסמכה. לכן גם לא הבנתי מה שכתבת על "הצפת המקצוע". מהכרותי, לפחות בפסיכלוגיה קלינית (שהיא נושא הדיון) יש מחסור גדול בתקנים להתמחות וממש אין הצפה.
זה לא מה שכוחות השוק אומרים - קרי כושר ההשתכרות שלהם. מעטים אלה שיש להם קליניקה משלהם שבה הם גובים 500 על סשן. הרוב עובדים בשכר לא גבוה במיוחד איפה שמוכנים לקחת אותם.
אני לא מכיר את הענף יותר מדי מקרוב, אבל אני יודע שכל מקצועות מדעי הדשא ראוי להתייחס לבוגרים שלהם בחשדנות עקב ההצפה שלהם באנשים שרק רוצים להגיד שהם BA אפילו שאין להם שום קשר למקצוע.
 
שהאדם אינו סיבתי. הוא לא תוצר של נסיבות חייו אלא בוחר בכל רגע את חייו.
ניטשה היה רוצה להחליף איתך כמה מילים על האמירה המאוד לא נכונה הזאת אם הוא עדיין היה בין החיים. כל אדם הוא ב-99.99% תוצר של נסיבות חייו.
הבחירה זה רק אשליה של הנרטיב שאנחנו משלים בו את עצמנו יום יום. דרך אגב זה גם הוכח מדעית שאנשים פועלים כמו רובוטים - אין באמת שום בחירה כמעט על מה שמתרחש איתנו.
 
אם זה עוזר זה שווה את הכסף. שקט נפשי ושמחה חשובים יותר מכסף.

היום יש שיטות עם תוצאות מהירות יחסית כמו "המסע" . אפשר לקרוא את הספר לטפל בחבר ולקבל טיפול ממנו לפי ההוראות בספר בחינם למי שמתחבר לסגנון.
 
כל אדם הוא ב-99.99% תוצר של נסיבות חייו.
איך אתה מסביר את הנוכחות שלך ושל כל האנשים פה בפורום אם אין לך בחירה ואתה תוצר של נסיבות חייך? הרי האנשים שנמצאים פה ברובם הגדול הם אנשים שבחרו לשנות הרגלים, לשנות את מה שחונכו לעשות ע"י החברה, ולחיות אחרת. מה זה אם לא בחירה?
ואם אנחנו רובוטים- מדוע מעניין אותך איפה אתה ביחס לחברים אחרים בגילך (נושא שפתחת פה פעם)? מה יש לך לעשות בנידון? ובכלל, מדוע לרובוט משנה מה עושים שאר הרובוטים? הוא מתוכנת לעשות X...
 
ניטשה היה רוצה להחליף איתך כמה מילים על האמירה המאוד לא נכונה הזאת אם הוא עדיין היה בין החיים. כל אדם הוא ב-99.99% תוצר של נסיבות חייו.


לא נורא..ניטשה הוא לא השורה בתחתונה בשום דיון, אפילו לא דיון פילוסופי. .
 
איך אתה מסביר את הנוכחות שלך ושל כל האנשים פה בפורום אם אין לך בחירה ואתה תוצר של נסיבות חייך? הרי האנשים שנמצאים פה ברובם הגדול הם אנשים שבחרו לשנות הרגלים, לשנות את מה שחונכו לעשות ע"י החברה, ולחיות אחרת. מה זה אם לא בחירה?
שנסיבות חיינו (בתוספת הקוד הגנטי שלנו) הם אלה שגרמו לנו להתחבר לרעיונות הסולידיים ולדבר על זה בפורום
 
זה לא מה שכוחות השוק אומרים - קרי כושר ההשתכרות שלהם. מעטים אלה שיש להם קליניקה משלהם שבה הם גובים 500 על סשן. הרוב עובדים בשכר לא גבוה במיוחד איפה שמוכנים לקחת אותם.
אני לא מכיר את הענף יותר מדי מקרוב, אבל אני יודע שכל מקצועות מדעי הדשא ראוי להתייחס לבוגרים שלהם בחשדנות עקב ההצפה שלהם באנשים שרק רוצים להגיד שהם BA אפילו שאין להם שום קשר למקצוע.

חשבת על האפשרות שאלו לא אנשים שרק רצו תואר ראשון אלא כאלה שהלכו ללמוד את מה שבאמת עניין אותם גם אם כושר ההשתכרות אינו גבוה? אני דווקא מעריכה את הבחירה הזו. חוץ מזה יש תחושה של בוז כלפי מי שלומד מקצועות שאינם ריאליים בין השורות שכתבת וחבל... מתגובות קודמות אני מבינה שאתה עוד צעיר, ורק אומר לך - שלא יתרומם לבבך על אחרים, אם מישהו בחר במסלול שאתה פחות מתחבר אליו זו לא סיבה להתנשא. מה גם שלעניין הפסיכולוגיה כל מה שכתבת פשוט לא נכון - זה אחד ממסלולי ההכשרה הארוכים והמפרכים, בשביל להיות פסיכולוג קליני צריך לעשות תואר שני + הכשרה מעשית, בשביל בכלל להגיע לתואר שני צריך ממוצע של בערך 90 מתואר ראשון... ממש לא מובן מאליו!. ולדעתי מי שבוחר בדרך הזו לרוב בוחר בה כי הוא באמת רוצה לעסוק במקצוע ולא כדברייך "אנשים שרק רוצים להגיד שהם BA"
*** נכתב ע"י בעלת שלושה תארים סופר ריאליים***
 
קודם כל מקצוע הפסיכולוגיה זה ברובו בולשיט.
זה לא נכון בעליל.
במקרה הפסיכולוגיה מעניינת אותי, וקראתי כמה ספרים בנושא (ספרים לקהל הרחב, לא מקצועיים). זה ממש לא בולשיט. אתה מבלבל חוסר מקצועיות של חלק מהעוסקים במלאכה וה"תורה" שמאחורי התחום.
פסיכולוגיה היא לא מדע מדויק, אבל היא בהחלט יכולה לעזור (ועוזרת). תלוי בבן אדם ותלוי במטפל. זה בדיוק כמו זוגיות. כמו שאתה לא נפתח לכל בחורה שאתה פוגש, אלא רק לאחת (בתקווה) שממש יש לך חיבור חזק איתה, כך גם לא תמיד המטופלים מצליחים להפתח כלפי הפסיכולוגים. אגב, יש גם לא מעט מטופלים שמסרבים לפעול לפי ההנחיות של הפסיכולוגים שלהם (כי זה לא נשמע להם הגיוני), כך שהאשמה בכשלון של הטיפול היא בחלקה הגדול שלהם. זה לא כמו רופא רגיל, שנותן לך כדור והכדור עושה את העבודה. בטיפול פסיכולוגי מה שמרפא את המטופל זו העבודה שהוא עושה על עצמו עם עצמו, הפסיכולוג הוא רק מנחה.
אחת הסיבות לכך שבכלל יש צורך בפסיכולוגים היא חוסר מודעותם של רוב האנשים לגבי עצמם. מה מניע אותם, למה הם מרגישים בצורה שהם מרגישים לגבי דברים מסוימים, ועוד הרבה עניינים אחרים. זה עולם מאוד מורכב, ואנשים שלא מבינים בו כלום חושבים שזה בולשיט, בדיוק כמו אנשים שמעולם לא חקרו את עולם ההשקעות, חושבים שהשקעות זה לטריידרים כבדים.
בייחוד אם מדובר בפסיכולוג מוכשר
כשרונו של אותו פסיכולוג היא היכולת "לגרד את השכבות" של האישיות של אדם שיושב מולו, ולהגיע לסיבות למצבו, שהוא עצמו לא מודע אליהן.
 
זה לא מה שכוחות השוק אומרים - קרי כושר ההשתכרות שלהם. מעטים אלה שיש להם קליניקה משלהם שבה הם גובים 500 על סשן. הרוב עובדים בשכר לא גבוה במיוחד איפה שמוכנים לקחת אותם.
אני לא מכיר את הענף יותר מדי מקרוב, אבל אני יודע שכל מקצועות מדעי הדשא ראוי להתייחס לבוגרים שלהם בחשדנות עקב ההצפה שלהם באנשים שרק רוצים להגיד שהם BA אפילו שאין להם שום קשר למקצוע.
@AlexNOSAM אם יש לך דעה שאתה לא רוצה לשנות לגבי "מקצועות מדעי הדשא" אז אין טעם לדיון. אם בכל זאת מעניין אותך הנושא, אני מציע לך לקרוא מעט על הכשרתו של פסיכולוג קליני. בתור התחלה, זה מישהו שלא "רוצה להגיד שיש לו BA" מהטעם הפשוט שהוא לומד הרבה יותר שנים מאשר לימודי תואר ראשון. אורך מסלול ההכשרה קרוב לזה של רפואה והסינון גדול הרבה יותר.
ולגבי שכר, אני חושב שאחרי מסלול ההכשרה רוב הפסיכולוגים הקליניים מרוויחים מצויין. נראה לי שאתה מתבלבל בין בעל תואר בפסיכולוגיה לבין פסיכולוג קליני, שזה בערך כמו ההבדל בין בוגר חוג לטיסנאות לטייס קרב.
 
טוב, שכנעתם אותי ואני זורם אתכם. מכיוון שהדיון נהיה כבד עלי אז מעט הומור

** עריכה**
ניתן לצפות בסרט המלא (חוקי לחלוטין)

[לא בא לי לשים כאן סרטים באורך מלא. החוקיות של זה בעיני בספק ועצם הדבקתם כאן לא תורמת לסיכוי ההישרדות של האתר הזה בטווח הארוך אז בבקשה הימנע מכך --דורין]
 
נערך לאחרונה ע"י מנהל:
ניטשה היה רוצה להחליף איתך כמה מילים על האמירה המאוד לא נכונה הזאת אם הוא עדיין היה בין החיים. כל אדם הוא ב-99.99% תוצר של נסיבות חייו.
הבחירה זה רק אשליה של הנרטיב שאנחנו משלים בו את עצמנו יום יום. דרך אגב זה גם הוכח מדעית שאנשים פועלים כמו רובוטים - אין באמת שום בחירה כמעט על מה שמתרחש איתנו.
פגשתי זוג אחים.
למשפחה שההורים נפלו למצוקה כלכלית.
אחד מנסה לעזור להורים לצאת מהברוך.
אחד רק דואג לבזבז את כל כספו ולהשאר במינוס כדי שההורים לא יוכלו לקחת את הכסף שלו.
האם זה כי אחד הוא הבכור והשני הוא הקטן?
כי אחד נולד ברמת גן והשני בראשון?
כי לאחד קוראים גושוע ולשני יהודה?

פגשתי משפחה עם 8 ילדים. במסגרת ניסוי להוריד את התקציב, הקצו לכל ילד 2 חבילות קורנפלקס בחודש (לפני כן הם היו גומרים 24 חבילות בחודש)...
היו ילדים שגמרו את החבילות שלהם בתחילת החודש, היו שמשכו על כל החודש, היו כאלו ש"סחרו" בקופסאות שלהם תמורת טובות הנאה...
איפה קובעים באיזה שלב נקבע ה"דפוס"?
 
פגשתי זוג אחים.
למשפחה שההורים נפלו למצוקה כלכלית.
אחד מנסה לעזור להורים לצאת מהברוך.
אחד רק דואג לבזבז את כל כספו ולהשאר במינוס כדי שההורים לא יוכלו לקחת את הכסף שלו.
מכיר סיטואציה דומה במעגל הדי קרוב שלי בווריאציה מעט שונה.
הלב נצבט לפעמים. תאמין לי, יש מקרים גרועים יותר....
ולכן המוטו שלי וכדי לא להקלע למצב של "אל תעזבני לעת זיקנה" הוא "אם אני לי, מי לי"
הילדים אף פעם לא יעריכו מה ההורים עשו עבורם עד שלא יגיעו לאותו מצב (זו כמובן לא הככללה גורפת אבל היא בהחלט מייצגת חלק לא קטן של הדור הצעיר היום)
 
הרבה ענו, אז אני אגיד בקצרה מניסיוני.
  • טיפול פסיכולוגי- תלוי מה המטרה. יש הרבה תחומים שבהם יעזרו יותר מהר טיפולים אחרים- אימון אישי, טיפול בתת מודע ובאנרגיות. דברים שבעבר לקחו שנים של טיפול אפשר לפתור היום בפגישה או כמה פגישות בודדות. חשוב להגיע למטפלים עם המלצות (ולא לשרלטנים...).
  • במצב נפשי קשה (כל אחד לפי הגדרתו), הייתי פונה לטיפול (לפחות ראשוני) בלי להסס.
  • היום הטיפולים הנפשיים נכנסו לקופות החולים. יתכן שזה משפיע על העלויות.
  • תחשוב מה מתאים לך, ולא מה מתאים לדורין או למי מחברי הפורום (כולל אותי). אף אחד לא יחיה את חייך במקומך.
  • בהצלחה רבה
 
Back
למעלה