טיול אחרי צבא?

[קפיצת הדרך]

כי טיול זה מוצר עם חיי מדף קצרים.
בניגוד לספרים, נניח, שאתה קונה ואז הם נמצאים על המדף אצלך בבית למשך כמה עשורים, טיול מסתיים אחרי כמה שבועות ולאחר מכן לא נשאר ממנו שום דבר מוחשי. ואז מה זה משנה האם הטיול היה או לא היה, עכשיו כשהוא כבר הפך להיסטוריה?

מדהים.
אני חושבת שזה אחד הפוסטים שהכי לא הסכמתי איתו בתקופה האחרונה.
וזה הישג. כי לרוב אני מצליחה להתחבר לפחות לחלק מהדברים גם כאשר אני לא מסכימה/מבינה או מרגישה אותם.

אתה רוצה להגיד לי שאחרי שקראת ספר טוב, שהשאיר בך רושם עז, הדבר היחיד שנשאר לך ממנו זה ערימת הדפים שהוא אוגד בתוכו על המדף? כלומר עד שתפתח ותקרא אותו שוב לא באמת נשאר לך ממנו כלום? מוזר…

אני רואה את זה בדיוק הפוך. בדיוק כמו שמה שנשאר לך מספר (טוב!) זה הרבה הרבה מעבר לסיפור עצמו (כולל לפעמים תובנות שמשנות לך את כל הפרספקטיבה על החיים) ולא הדפים והכריכה שמעלים אבק, כך הזכרונות והחוויה שנשארת לך מטיול (משמעותי!) נשארים איתך. למעשה, (ואני כן מדברת מנסיון של *עשרות* שנים) זה אחד הדברים עם חיי המדף הכי ארוכים שאני מכירה. התחושות והחוויות שחוויתי בטיול אחרי הצבא (ובעוד כמה וכמה טיולים משמעותיים שהיו לי) הן דבר שקשה אפילו לתאר.

ברור שלא כל טיול הוא כזה. וברור שיש אנשים שחוזרים מה״טיול אחרי צבא״ בלי שזה השאיר בהם כלום. בדיוק כמו שספר מחורבן או חסר מעוף לא ישאיר בך כלום (גם אם הוא יישאר על המדף).

אז יש את התמונות באינסטוש שבלעדיהן לא היית זוכר שאי-פעם היית בטיול בכלל

זה כל כך לא נכון שזה מצחיק.
אני חושבת שפתחתי את אלבום התמונות של הטיול אחרי צבא רק עכשיו (עשורים אחרי שעשינו אותו) סתם לראות איך נראינו בגיל הזה.
והסיבה שאני לא מעלעלת בתמונות היא… כי אני לא צריכה. החוויה הייתה כל כך חזקה שהיא צרובה לי בראש. למעשה, אם אפתח את האלבום ואסתכל בתמונות הן יראו לי דהויות ופחות יפות. כי הנופים בזכרון שלי ספוגים ברגש ובחוויה של הטיול והתמונות הן פלקט.

 

[optimum]

זה לא עניין של קורדינטות. זה עניין של יציאה מאיזור הנוחות. לצאת מאזור הנוחות כשאתה במדינה שלך, בתרבות שלך ומוקף במשפחה וחברים זה הרבה יותר קשה. מה שהכי מפתח אותך זה יציאה מאזור הנוחות.

אני חושב שכולנו יצאנו מאיזור הנוחות במדינה שלנו בחודש אוקטובר, והתבגרנו נפשית בצורה כזו שלא היית משיג גם ב1000 טיולים אחרי צבא.
אתה סתם זורק לאוויר קלישאות.

 

[קפיצת הדרך]

אני חושב שכולנו יצאנו מאיזור הנוחות במדינה שלנו בחודש אוקטובר, והתבגרנו נפשית בצורה כזו שלא היית משיג גם ב1000 טיולים אחרי צבא.
אתה סתם זורק לאוויר קלישאות.

אוי… נו… מה הקשר?
איזו השוואה איומה.

 

[wa11a]

אני חושב שכולנו יצאנו מאיזור הנוחות במדינה שלנו בחודש אוקטובר, והתבגרנו נפשית בצורה כזו שלא היית משיג גם ב1000 טיולים אחרי צבא.
אתה סתם זורק לאוויר קלישאות.

בסדר זכותך לחשוב ככה. אני מרגיש שזה נותן לי משהו (גם כיף וגם מעבר) ואני מקבל החלטות לפי התחושה הסובייקטיבית שלי
שפותח השרשור יעשה מה שהוא רואה לנכון

 

[לנצח נתהה]

כמה אמון אתה נותן בתעשיה

אין לזה שום קשר לתעשייה דיברתי רק על הטבע.

תגיד שהזיכרון שלך של הנוף הזה הוא אמיתי או יפה יותר מהתמונה בגוגל, כי זה יהיה שקר

החוויה משיטוט בטבע השוויצרי,לא דומה להתבוננות בתמונה. אני עשיתי את 2 הדברים. אני חוזר ואומר שוב שהמחיר יקר. טיול בשוויץ או כל טיול אחר מתורגם לשיעבוד בסופו של דבר. הכסף לא יתגשם יש מאין. ואולי לאנשים מסוימים עדיף לא לצאת מהארץ כל חייהם כי הסבל בעבודה מאפיל בצורה חסרת פרופורציות על ההנאה מהטיול

 

[Shlomi Z]

אני חושב שכולנו יצאנו מאיזור הנוחות במדינה שלנו בחודש אוקטובר, והתבגרנו נפשית בצורה כזו שלא היית משיג גם ב1000 טיולים אחרי צבא.

[יציאה מאיזור הנוחות = מכביש6, פקקים, מה תלמד? מתי תתחתן? באווירה טובה, נעימה, חברים חדשים, מקומות, נופים, אוכל, שפות.
=!לא להיכנס לאיזור דמדומים של רציחות וסיוטי ביעותים.]

 

[optimum]

[יציאה מאיזור הנוחות = מכביש6, פקקים, מה תלמד? מתי תתחתן? באווירה טובה, נעימה, חברים חדשים, מקומות, נופים, אוכל, שפות.
=!לא להיכנס לאיזור דמדומים של רציחות וסיוטי ביעותים.]

זה אתה שחיי בסרט שלצאת מאיזור הנוחות זה דבר מהנה שיכול להעשות באווירה טובה ונעימה. אבל לצאת מאיזור הנוחות, ליטרלי בהגדרה של המושג, זו חוויה לא נעימה שכרוכה בסבל.
אתה סתם מנסה לרבע את המעגל במקום לקבל שאתה חיי במדינה שדי מכריחה אותך לצאת מאיזור הנוחות, ושאף אחד לא אמר שזה הולך להיות כיף.

 

[bigbang]

נוף שוויצרי ממוצע יש בגוגל תמונות.
ואל תגיד שהזיכרון שלך של הנוף הזה הוא אמיתי או יפה יותר מהתמונה בגוגל, כי זה יהיה שקר.
הזיכרון שלך של הנוף השוויצרי היה מתפוגג כבר אלמלא הייתי מצלם אותו עם הטלפון שלך, כך שבכל מקרה הזיכרון שלך הוא זיכרון של תמונה.

אפשר לשאול מה אתה נהנה לעשות? על מה אתה מוציא או מתכנן להוציא את הכסף שאתה עובד עבורו?

 

[Shlomi Z]

זה אתה שחיי בסרט שלצאת מאיזור הנוחות זה דבר מהנה שיכול להעשות באווירה טובה ונעימה. אבל לצאת מאיזור הנוחות, ליטרלי בהגדרה של המושג, זו חוויה לא נעימה שכרוכה בסבל.
אתה סתם מנסה לרבע את המעגל במקום לקבל שאתה חיי במדינה שדי מכריחה אותך לצאת מאיזור הנוחות, ושאף אחד לא אמר שזה הולך להיות כיף.

אני מבין.
תגיד, עשית פעם טיול ארוך ?

 

[מלפפון במלח]

אבל אתה מתאר פה תהליך של התבגרות שהיית עובר בכל מקרה. אתה חוזר מהטיול אדם שונה פשוט כי עברה שנה. גם אני מאוד השתנתי בשנה האחרונה למרות שלא יצאתי מהארץ. קורלציה לא מעידה על סיבתיות, בקיצור.

בכל מקום אתה יכול ללמוד להכיר את עצמך. זה מטופש בכלל לחשוב שבהליך נפשי כל כך יש משמעות באילו קורדינטות את נמצא על הגלובוס

נו באמת… אתה באמת הולך עכשיו לסיבתיות? הנה 15 מחקרים רנדומליים שמוכיחים את ההשפעה של טיול על האדם.

אתה לא יכול להשאיר משהו שימשיך איתך אחרי שהטיול נגמר. ואנשים בהחלט מנסים לדאוג שהטיול יותיר בהם איזשהו חותם, ואני מרשה לעצמי ללעוג לניסיונות שלהם (כי לעיתים קרובות זה נראה מאוד מגוחך).
זו השורה התחתונה של ההודעה הקודמת שרשמתי.

זה פשוט לא נכון. אנשים נתנו לך פה אינספור דוגמאות לכך שהחוויות האלו והזיכרונות האלו מלוות אותם לכל החיים. האם אי פעם טיילת?
יש לי (ולכל אדם שאני מכיר) חוויות וזיכרונות מטיולים שקרו גם לפני 20 שנה. אני חושב שאתה נמצא יותר מדי ברשתות החברתיות, זה גורם לך לחשוב שזה כל העולם.

הודו לא בורחת לשום מקום. וכמו שציין כבר @yossik הגיל זה רק מספר. אין פה משהו להפסיד. אם אשנה את דעתי אז אטוס

אבל אתה מציין שטיול זה בזבוז בכל גיל. לא? טענתך היא כי אין טעם לטייל לא משנה מי אתה או מה אתה.

תשליך את היגיון הזה על המקרה הפרטי של ענף התיירות: שים לב כמה אמון אתה נותן בתעשיה הזו כשאתה אומר שהיא תספק לך חוויות מעצבות אישיות שילוו אותך כל החיים ותעזור לך לייצר חברויות אינטימיות ותעזור לך להכיר את עצמך טוב יותר. כן, עובדים הודים שמרווחים איזה עשרים רופי לשעה, שים לב איזה תפקיד בעל משמעות אתה מצפה מהם לבצע עבורך.

אף אחד לא שם את יהבו על ענף התיירות. אלא על האינטרקציות עם האנשים. וכן גם הודים שמרוויחים 20 רופי יכולים ללמד אותך עולם שלם. לא מבין את הגזענות והאליטיזם שנשפך ממך.
אישית, בטיול באפריקה למדתי המון מאנשים שלא מרוויחים כסף כלל.

נוף שוויצרי ממוצע יש בגוגל תמונות.
ואל תגיד שהזיכרון שלך של הנוף הזה הוא אמיתי או יפה יותר מהתמונה בגוגל, כי זה יהיה שקר.
הזיכרון שלך של הנוף השוויצרי היה מתפוגג כבר אלמלא הייתי מצלם אותו עם הטלפון שלך, כך שבכל מקרה הזיכרון שלך הוא זיכרון של תמונה.

שוב זה פשוט לא נכון! הזיכרונות הן הריחות שהיו באותו רגע, המגע של הרוח והשמש על הגוף. לראות אריה ממרחק של כמה מטרים זה לא לראות אותו בנשיונל גאוגרפיק. אותו דבר עם האלפים השוויצרים, כשאתה שם ורואה את הגודל בעיניים ומבין עד כמה אתה קטן מולם זה פשוט לא אותו דבר.


אשאל אותך שאלה אחת לסיום. מה אתה כן מעריך?
אתה בז לכלכלה, לעבודה, לטיולים, לזיכרונות העבר ולחוויות והנאות. מה כן נשאר לך?

 

[pseudonym]

כי טיול זה מוצר עם חיי מדף קצרים.
בניגוד לספרים, נניח, שאתה קונה ואז הם נמצאים על המדף אצלך בבית למשך כמה עשורים, טיול מסתיים אחרי כמה שבועות ולאחר מכן לא נשאר ממנו שום דבר מוחשי. ואז מה זה משנה האם הטיול היה או לא היה, עכשיו כשהוא כבר הפך להיסטוריה?

אתה יכול להגיד את זה ולהשליך את זה על כל דבר כמעט.
בשביל מה לאכול במסעדה? בשביל מה ללכת לקולנוע ?
בשביל מה ללכת לים ?

 

[wa11a]

זה אתה שחיי בסרט שלצאת מאיזור הנוחות זה דבר מהנה שיכול להעשות באווירה טובה ונעימה. אבל לצאת מאיזור הנוחות, ליטרלי בהגדרה של המושג, זו חוויה לא נעימה שכרוכה בסבל.
אתה סתם מנסה לרבע את המעגל במקום לקבל שאתה חיי במדינה שדי מכריחה אותך לצאת מאיזור הנוחות, ושאף אחד לא אמר שזה הולך להיות כיף.

קח

פעמיים ביום עם אלכוהול

 

[Deleted member 1990]

לפותח האשכול - טיול זו לא חתונה קתולית. אתה יכול לטוס, לראות אם אתה נהנה, מקסימום אם לא תרגיש שזה מדבר אליך - תחזור, הכל בסדר. מעצם השאלה שלך נראה שמדגדג לך לטוס, ככה שאני לא רואה סיבה מיוחדת שלא תעשה את זה.
לגבי עניין "בזבוז הזמן" - אנחנו חיים בעולם שבו תוחלת החיים הולכת ומתארכת, בכלל לא מופרך להניח שתעבור בכיף את גיל 100. בפרספקטיבה הזאת כל כך נורא "להפסיד שנה" (אחד המושגים הפחות אהובים עליי) בטיול?

 

[Deleted member 8236]

אתה חוזר מהטיול אדם שונה פשוט כי עברה שנה

פרמטר הזמן הוא גורם אחד, נכון.
אתה מתעלם מהמקום. הלך הרוח והחשיבה שונים בתכלית כשאתה מביט על ההימאליה או לחלופין מרביץ עבודה בתחנת דלק ולומד לפסיכומטרי.
לא הייתי יכול להרשות לעצמי להתנהג כפי שהתנהגתי במזרח וכאן בבית. אלו מצבים שונים.
ואני לא מדבר כאן על מסיבות וסמים, אלא ממש להפך, על הדברים החשובים באמת.

בכל מקום אתה יכול ללמוד להכיר את עצמך. זה מטופש בכלל לחשוב שבהליך נפשי כל כך יש משמעות באילו קורדינטות את נמצא על הגלובוס.

נכון. אין משמעות לקורדינטות. יש משמעות לתחושת החופש שהמקום משרה עלייך. זה יכול להיות בעזה וזה יכול להיות בדרמאסללה.

 

[מרקר]

נשמע שעבדת קשה וחסכת מספיק כסף. אם אתה מכוון בעתיד להמשיך לעבוד עבודות פיזיות אז יש לך ברומטר נפלא להבין כמה הטיול שווה. באמת שה-50 אלף זה לא מה שכנראה ישנה מהותית את התמונה לטעמי אם תפרוש מוקדם או לא. אני חושב שאין דבר רע בלהגדיר תקציב לטיול ולהגדיר אפילו מתי הטיול הבא בשביל לוודא שפר שנה זה לא יוצא הוצאה מהותית גדולה. אני ממליץ לך בשיקולים להתעלם מהזמן שיכולת לעבוד מהסיבה הפשוטה שזמן שאפשר לעבוד בו != זמן שעובדים בו, כלומר, אתה לא באמת "מפסיד" את עלות העבודה כי אתה לא חווה את העבודה.

אני כן חושב כמה דברים נוספים:
1. לעבוד כמות שעות כמו 2 עבודות ללא הפסקה (אם זו עבודת אבטחה בלילה שבעצם נמצאים על הפלאפון אז זה משהו אחר כמובן) זה לא משהו שכנראה מחזיק לטווח ארוך ולא הדרך "הקלה" להתעשרות.
2. אם אתה כבר מתחיל לצאת לטיול, אל תתן ל"חסכנות האגרסיבית" להוריד את חווית הטיול למינימום. תתנהל בתוך תקציב מוגדר כמובן, אבל אל תנסה לחסוך על הטיול בצורה אגרסיבית כי זה כנראה ישפיע לך על איכות וההנאה בטיול (זו דעתי, יש כאלו שיחלקו).
3. אני כן חושב שחוויות אלו דברים נכונים להוציא עליהם כסף מאשר "ספרים"/"חפצים" וכדומה. לא כל חוויה עולה כסף גם.
4. "מדובר בקרוב ל 70k ואם נניח פרישה בעוד 17 שנים אז השבעים אלף האלה יכלו להכפיל את עצמם כפול 5 בערך.
לכן העלות האלטרנטיבית עצומה." - תמיד העלות האלטרנטיבית היא עצומה. אם המטרה שלנו למקסם כסף אז כולנו היינו עובדים 24/7 בעבודה הכי מכניסה. הנקודה שלנו כבני אדם יש עוד מטרות חוץ מלמקסם תשואה/כסף וכדומה. הייתי ממליץ לך לחשוב מה היית רוצה בעתיד לעשות עם הכסף והאם באמת זו מטרה יותר טובה מהטיול היום.

* לא המלצה או ייעוץ