• התכנים בפורום אינם מהווים ייעוץ מקצועי מכל סוג, לרבות ייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו המיוחדים של כל אדם.
    השימוש בפורום כפוף לתנאי השימוש. עצם השימוש בפורום מהווה הסכמה מלאה לתנאים אלה.

חסכנות אגרסיבית- לא כלכך כיף

  • פותח הנושא פותח הנושא amos1
  • פורסם בתאריך פורסם בתאריך
כן זה נכון. זה הכסף שלהם והחיים שלהם.
יש הרבה יותר ילדים שמתלוננים על כך שההורים לא נמצאים איתם בבית בכלל בגלל שהם בעבודה כל היום ובסופו של יום אפילו ירושה לא נשאר לילדים.
אז זכית להיות עם הורים כל היום ועוד קיבלת ירושה, אם התלונה הכי גדולה שלך זה חוג טניס שולחן ואסיפות הורים היו לך חיים נפלאים כילד.

אני מכיר לא מעט מבוגרים (בעיקר נשים) עם טראומות ילדות כאלה ואחרות כמו חרדת נטישה, פחד לישון לבד בבית, חרדות ופרפקציוניזם, הפרעות אכילה, אי יכולת לבטוח בגברים/משיכה לגבר בלתי מושג (בגלל אבא שלא נמצא או אם חד הורית)...
בקיצור, חייך החיים שלך דבש.
 
לא רחוק?
אני גר ב-נס ציונה. 15 קילומטר ממקום מגורי והגעתי לחולון/גדרה.
יש אנשים שגרים בצד השני של נס ציונה והילדים לא פוגשים אף אחד אחר מבית ספר אחר הצהריים, כי מי יסיע אותם לחברים (2 קמ)?
אפשר גם ללכת ברגל/אופניים, אבל זמן = כסף.

אז לא חוג טניס שולחן, יכולתם לחפש שולחן יד שניה ופשוט לשחק האחים.


שאלה אחרונה... כל המספרים שנתת זה היום - חסכו 10.5 מליון שח, דירה, 7000 שח משכורת וכו'...
אתה יודע להגיד מה היה המצב בימים שבהם היית תלמיד?
אותו דבר בערך..

אבא שלי קיבל ירושה בגיל 30 קצת לפני שהתחתן, משק במושב עם 3 יחידות דיור. אחרי 15 שנים בנה עוד בית ששווה 3 מיליון היום(השקיע סביב המיליון עליו) וכרגע בתהליך רכישה של עוד בית קרקע גדול.

באופן כללי, הכסף לא מנוהל בצורה יעילה לתשואה גבוהה (2 מיליון בפק"מ על 1 אחוז לשנה) והחסכנות ממשיכה בשלה... בלי סיבה ובלי כיוון..
 
התחושות שלך כמובן אותנטיות וכנראה שבעינהם הפירות של הדרך הזו שווים את זה.
גם אם היתה לנו ילדות טובה הרבה פעמים כשמתגבשים אז מותחים ביקורת על הצורה שההורים גידלו אותנו בכל מקרה.
 
@amos1 ראיתי פוסטים אחרים שלך, ואתה נראה לי סה"כ בחור שקול ואחראי, ואני בטוחה שחלק מזה היא הסביבה החסכנית שחיית בה.
האמת, כל הכבוד להורים שלך שהולכים בדרך שלהם בלי לדפוק חשבון לאף אחד, בהנחה שהם באמת מאושרים, ולא הטיפוסים הקמצנים שכל היום מתעסקים בזה..
אני אישית כמו רבים פה לא מתחברת לחסכנות לשם חסכנות. אני מעדיפה להציב לעצמי מטרות מוגדרות ולחסוך בצורה יחסית מחושבת לקראתן.
 
גם עם חסכון של 100% ממשכורת של מהנדס רציני (40 אלף שממנו מקבלים בסביבות ה 20 נטו ) ללא שום הוצאות אי פעם, צריך לעבוד 40 שנה. המספרים לא מסתדרים.
לנושא- כל עוד אין לי אפשרות להשפיע על משהו,אני משתדל שלא להשקיע בו זמן/ מחשבה. לכן מבחינתי אין משמעות להאם גידלו אותי ככה וזה בסדר או לא בסדר. אם אתה מעוניין לתת לילדים שלך את מה שחסכו ממך, אז אתה כנראה יודע בעצמך מה בדיוק היה הכי חסר לך כשהיית קטן.
 
ם עם חסכון של 100% ממשכורת של מהנדס רציני (40 אלף שממנו מקבלים בסביבות ה 20 נטו ) ללא שום הוצאות אי פעם, צריך לעבוד 40 שנה. המספרים לא מסתדרים.
העולם הוא לא מקום הוגן. חסכון גדול, בפרט בשנים האחרונות, נובע בדרך כלל מעליה גדולה במחירי הנדלן ולא מאיסוף שקל לשקל ממשכורת של מהנדס. אני מכיר לא מעט אנשים שהרוויחו בעסקה אקראית בנדלן יותר ממה שהרוויחו בכמה שנות עבודה ואחרים שגרים בבתים ששווים הרבה יותר ממה שהם הרוויחו כל החיים.
אגב, בחלק מהמקרים, בפרט במושבים, מדובר בזכויות שנמכרו במיליונים מבלי ששולם עליהן כלום (זולת כמה עשרות אלפים למינהל והוצאות בסדר גודל כזה).
 
עמוס, באופן עקרוני כל אחד מאיתנו נושא איתו ביקורת להורים שלו. לא רק זה, כל הורה אחראי יגיד לך שבדיעבד יש דברים שהיה משנה, אם היה יודע. אף אחד לא מושלם. אני לא מתחברת בכלל לסגנון של ההורים שלך, אבל יש דברים שהילדים שלי יבקרו אותי שבחרתי לא לרכוש להם. בייחוד חורה לי בשבילך, שההורים שלך לא הלכו לאסיפת הורים, שזו השקעה מינימלית בעיני.
עם זאת, השאלה היא אחרת, לפי דעתי. האם הרגשת שלהורים שלך אכפת ממך? כי אם כן, אזי אלו הם רק הקישוטים שעל העוגה. הורים אוהבים, שעושים את המיטב בעיניהם עבור ילדיהם, הם הורים "טובים דיים" בדרך כלל. לעומת זאת, אם זה יושב גם על תחושה של חוסר אמפטיה והכלה מצד ההורים שלך, יש בזה יותר מאשר ענין כספי. עושה רושם שבעיניך זה לא רק "לא היה כיף" אלא זה גם איזה סוג של תחושה שלהורים שלך לא היה אכפת ממך ומהרגשות שלך, ואולי הם התעלמו ממך גם בנושאים אחרים, לדעתך.
 
תיתן לילדים כסף - יתלוננו שנתת כסף ולא השקיעו בך זמן.
תהיה עם הילדים מבוקר עד ערב - יתלוננו ש"חנקת" אותם.
אין כסף - ההורים שלי לא חסכו.
יש כסף - רק כסף מעניין אותם.


או בקיצור...
מה שלא תעשה - הילדים יתלוננו. אז חסל רגשות אשם.
 
מה שלא תעשה - הילדים יתלוננו. אז חסל רגשות אשם.
נכון שתמיד יהיו טענות, אבל בהחלט יש הורים שצריכים להיות להם רגשות אשם ויש כאלו שצריכים להיות גאים בעצמם. כל אחד מאיתנו מכיר אנשים שההורים דפקו להם את החיים וכאלו שהגיעו ממקום נמוך ורק בזכות משפחה תומכת הפכו למבוגרים יציבים בנפשם ומאושרים.
 
יש הורים שצריכים להיות להם רגשות אשם ויש כאלו שצריכים להיות גאים בעצמם
רוב מוחלט של ההורים רוצים את טובת ילדיהם והם לפעמים גרועים ולפעמים נהדרים ואין טעם לרגשות האשם.
עובדה שגם באותה משפחה בדרך כלל כל אחד מהאחים יוצא עם חוויה אחרת של אופן גידולו ע"י ההורים. (מכירה אחים שאחד חווה ילדות נהדרת ואחת בדיוק הפוך - מלאה טענות כרימון, עם אותם הורים ובאותם שנים פלוס מינוס)
ל אחד מאיתנו מכיר אנשים שההורים דפקו להם את החיים
חבל להתהלך בהרגשה שההורים דפקו להם את החיים. אותם אנשים יכולים לקחת אחריות, להפסיק להאשים את ההורים, ולראות מה הם יכולים לעשות כדי להפוך ל
מבוגרים יציבים בנפשם ומאושרים.
(לא מדברת על מקרי קיצון של התעללות וכו')
מזכיר לי את זה
 
@דרורה אין ספק שרוב ההורים רוצים את טובת ילדיהם, אבל יש שוני עצום בהתנהגות בין הורים שונים ויש הורים שרוצים טוב אבל עושים רע. אני לא יודע אם יש טעם או אין טעם לרגשות אשמה (איך בודקים את זה?) אבל יש בהחלט הורים שפוגעים שמגדלים ילדים בלי בטחון, בלי בטחון עצמי, בלי ערך עצמי ויש כאלו שבדיוק להיפך - מעצימים ונותנים בטחון לחיים וכלים להתמודדות.
אין לי גם ויכוח איתך ש
חבל להתהלך בהרגשה שההורים דפקו להם את החיים.
אבל עדיין זה קורה.
זה קצת ביצה ותרנגולת - הרבה פעמים אלו שלא קיבלו כלים להתמודדות מתקשים לקחת אחריות כפי שהצעת ולהפוך למאושרים. אני לא אומר שזה לא קיים, אבל יש גם כאלו שאין להם את היכולת לכך.
 
עובדה שגם באותה משפחה בדרך כלל כל אחד מהאחים יוצא עם חוויה אחרת של אופן גידולו ע"י ההורים
לא הבנתי מה העובדה הזו מוכיחה. ילדים שונים זה מזה בדיוק כמו מבוגרים ולא הגיוני לצפות שילדים עם אופי שונה ישפטו באותו אופן את ההורים שלהם. זה לא מוכיח שיש או אין הורים שעושים עבודה גרועה ודופקים לילדים שלהם את החיים גם בלי התעללות פיזית או דברים קיצוניים דומים.
 
לא הבנתי מה העובדה הזו מוכיחה.
נראה לי שהבנתי את דרורה..
הכוונה היא שלא באמת ההורים דפקו את הילדים. הילדים פשוט דפוקים. :)
אני גם מכירה שני אחים די צמודים, עם הורים מלאי כוונות טובות. אחד יצא מוצלח ותותח, והשני בכיין ועצלן ומלא זעם כלפי כל המשפחה. למה? לא ברור.. הוא קיבל כל מה שאחיו קיבל, ואפילו קצת יותר.
 
- לא היו ספרי לימוד או חוגים או טיולים שנתיים.
- לא הגיעו לאסיפות הורים בשביל לחסוך דלק.
רוב הילדים שגדלו סביבי או שאני הכרתי כבוגר היו להם ספרי לימוד (ישנים/חדשים/בירושה אבל היו) והורים לא נוהגים להמנע מאסיפות הורים, תמיד יש בלת"ם של נסיעות/מחלות/מילואים והורים עם הרבה ילדים בגיל ביהס מקבלים שעות נוחות, אבל להימנע כי זה עולה כסף בדלק ? ולא לשלוח ילד לטיול שנתי ?
יש תלונות מובנות, ולא כל ילד שמתלונן לאחר שנים הוא "דפוק", ובוודאי לא ברור לי איך אפשר לבקש מילד בגיל צעיר (יסודי) להתעמת עם הוריו למה לא בא להם להגיע לבית ספר לאסיפות הורים או לקנות לו ספרי לימוד.
 
נראה לי שהבנתי את דרורה..
הכוונה היא שלא באמת ההורים דפקו את הילדים. הילדים פשוט דפוקים.
אם הורה מפעיל אותן שיטות חינוך כלפי שני ילדים שונים והשיטה מתאימה לאחד ולא לאחר, למה הילד דפוק ולא ההורה?
אחת הסיבות לכשלונות של ההורה בעל הכוונות הטובות היא חוסר ההבנה שילדים בנויים אחרת זה מזה ומה שמועיל לאחד מזיק לאחר. במקרה של האחים שאת מכירה, ייתכן והורים אחרים (ואולי מספיק הורה אחד אחר) היו מצליחים יותר גם עם הבכיין עצלן שמלא זעם כיום. הוא פשוט קיבל מההורים שלו את הכלים הלא נכונים (עבורו).
 
נערך לאחרונה ב:
יש כל כך הרבה סוגים לא של הורות, של צורות חיים. השאלה החשובה זה אם ההורים עושים דברים, גם אם בסוף גרמו נזק, מתוך מקום של אהבה לילדהם או לא.
בסוף בהסתכלות אחורה זה מה שמשאיר חותם.
אם לא מתחברים לאווירה שגדלנו עליה זו הזדמנות ללמוד על עצמנו כאנשים בוגרים ועצמאיים הרבה מאד.
 
@ע.מדי הם יכולים להסתכל עליך ולחשוב:"איזה מין הורה זה? במקום לעבוד כל היום ולמלא לילדים את היום בחוגים, שיהיה עם הילדים שלו."

לא סבלתי חוגים, חשבתי ואני עדיין חושב שזה בזבוז זמן. הייתי משחק בחוץ, ממציא לי משחקים עם החברים וזה העשיר את הדימיון והיצירתיות והחברתיות יותר מכל חוג אשר מוכוון מגבוה על ידי מבוגרים עם חוקים מוגדרים ומשמעת ורצון לשליטה וסדר על הכל. וכן, לפעמים היינו רבים וצועקים וגם הולכים מכות אבל למדנו מזה איך חיים בלי שוטר שיראה לנו מה ואיך לעשות.
אני זוכר שלימדתי את חבר שלי לרכב בלי גלגלי עזר כשהייתי בן 8 והוא היה בן 6. היום ילדים בכלל לא עושים את זה, אפילו מבוגרים לא מלמדים את הילדים שלהם לרכב בלי גלגלי עזר, הם לוקחים מדריך בשביל זה (רואה את זה כל יום בפארק הירקון). תכנות ומחשבים למדתי רק כי רציתי משחקים, לא היה כסף אז הייתי מחפש איך להוריד מה שהוביל בסופו של דבר לחפירה באינטרנט ועם הזמן הבנתי איך לפרוץ לשרתי FTP כדי לקבל משחקים בחינם (הייתי מספק שרת ומקבל משחקים) ומאוחר יותר נכנס כל עניין הטורנט...חומרה ותיקון תקלות במחשב למדתי מאותה הסיבה, רציתי מחשב חזק במינימום עלות אז העבודה נפלה עליי. בנוסף, למדתי אנגלית, על התרבות האמריקאית, היסטוריה, תזונה ספורט ובריאות, קריאת מאמרים ומחקרים.... אם היו מעמיסים עליי חוגים בחיים לא הייתי לומד כמו שלמדתי כשפשוט עזבו אותי לנפשי. מהשיעמום הפקתי המון.
 
@ע.מדי הם יכולים להסתכל עליך ולחשוב:"איזה מין הורה זה? במקום לעבוד כל היום ולמלא לילדים את היום בחוגים, שיהיה עם הילדים שלו."

לא סבלתי חוגים, חשבתי ואני עדיין חושב שזה בזבוז זמן. הייתי משחק בחוץ, ממציא לי משחקים עם החברים וזה העשיר את הדימיון והיצירתיות והחברתיות יותר מכל חוג אשר מוכוון מגבוה על ידי מבוגרים עם חוקים מוגדרים ומשמעת ורצון לשליטה וסדר על הכל. וכן, לפעמים היינו רבים וצועקים וגם הולכים מכות אבל למדנו מזה איך חיים בלי שוטר שיראה לנו מה ואיך לעשות.
אני זוכר שלימדתי את חבר שלי לרכב בלי גלגלי עזר כשהייתי בן 8 והוא היה בן 6. היום ילדים בכלל לא עושים את זה, אפילו מבוגרים לא מלמדים את הילדים שלהם לרכב בלי גלגלי עזר, הם לוקחים מדריך בשביל זה (רואה את זה כל יום בפארק הירקון). תכנות ומחשבים למדתי רק כי רציתי משחקים, לא היה כסף אז הייתי מחפש איך להוריד מה שהוביל בסופו של דבר לחפירה באינטרנט ועם הזמן הבנתי איך לפרוץ לשרתי FTP כדי לקבל משחקים בחינם (הייתי מספק שרת ומקבל משחקים) ומאוחר יותר נכנס כל עניין הטורנט...חומרה ותיקון תקלות במחשב למדתי מאותה הסיבה, רציתי מחשב חזק במינימום עלות אז העבודה נפלה עליי. בנוסף, למדתי אנגלית, על התרבות האמריקאית, היסטוריה, תזונה ספורט ובריאות, קריאת מאמרים ומחקרים.... אם היו מעמיסים עליי חוגים בחיים לא הייתי לומד כמו שלמדתי כשפשוט עזבו אותי לנפשי. מהשיעמום הפקתי המון.
תקרא שוב מה כתבתי ומה הדגשתי ותראה שאתה מגיב לא על מה שכתבתי
 
לא הלכתי לרוב הטיולים השנתיים, ספרי לימוד היו או מאחים או יד שנייה וזכור לי איך בחופש הייתי מוחק את החוברות של השנה הבאה, ולצערי ההורים שלי הלכו לאסיפות הורים (לא שהיה יותר מדי מה לשמוע חוץ מזה שאני לא נכנס לשיעורים אבל זה לא עניין אותם כי התעודה הייתה מצויינת).
אף אחד מהדברים האלה לא זכור לי לרעה. זכותו של הכותב להרגיש אחרת, אבל אני לא חושב שהיו לו הורים גרועים או ילדות קשה אם אלה התלונות שלו.

אני מכיר סיפור על זוג הורים גרושים אשר לכל אחד מהם בן זוג חדש. אמלק בן הזוג של כל אחד מההורים לא מחבב את הילדים ולא רוצה אותם בבית אז הם שכרו לילדים דירה ומטפלת ובאים רק להשכיב אותם בלילה. אלה הורים גרועים והילדים מופרעים בהתאם.
 

פתחו חשבון למסחר עצמאי

פסגות טרייד

ישראל: 0.06% מעסקה (מינימום ₪2 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה)
דמי ניהול: ללא דמי ניהול
מינימום: ₪10,000
פתיחת חשבון

מיטב טרייד

ישראל: 0.08% מעסקה (מינימום ₪4.65 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשנתיים, אח״כ ₪15
מינימום: ₪5,000
פתיחת חשבון

אקסלנס טרייד

ישראל: 0.07% מעסקה (מינימום ₪3 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשלוש שנים, אח״כ ₪15
מינימום: ₪10,000
פתיחת חשבון
פסגות טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪10,000
⌄
ישראל: 0.06% מעסקה (מינימום ₪2 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה)
דמי ניהול: ללא דמי ניהול
פתיחת חשבון
מיטב טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪5,000
⌄
ישראל: 0.08% מעסקה (מינימום ₪4.65 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשנתיים, אח״כ ₪15
פתיחת חשבון
אקסלנס טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪10,000
⌄
ישראל: 0.07% מעסקה (מינימום ₪3 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשלוש שנים, אח״כ ₪15
פתיחת חשבון
גילוי נאות: האתר מקבל תגמול בגין פתיחת חשבון דרך הקישורים. אין באמור משום ייעוץ השקעות או שיווק השקעות.
עובדה שגם באותה משפחה בדרך כלל כל אחד מהאחים יוצא עם חוויה אחרת של אופן גידולו ע"י ההורים. (מכירה אחים שאחד חווה ילדות נהדרת ואחת בדיוק הפוך - מלאה טענות כרימון, עם אותם הורים ובאותם שנים פלוס מינוס)
+1
ההצעה שלי להורים: פיזור. כמו במניות... :>
אם תעשו רק אחד, לא תוכלו לדעת אם זה אתם או הוא.
 

נושאים דומים

Back
למעלה