• חשבון מסחר באקסלנס טרייד : סנט למניה במסחר בארה"ב (מינימום $5 לעסקה), פטור מדמי טיפול לשנתיים, קורס במתנה ובונוס 100 ש"ח למצטרפים חדשים. להצטרפות דיגיטלית לחצו כאן .

התמחות במשפטים - מגזר פרטי או ציבורי?

Dodecahedron

משתמש רשום
הצטרף ב
16/12/21
הודעות
6
דירוג
0
היי חברים,

אשמח להתייעצות בנוגע לבחירת מסלול התמחות בעריכת דין.

אני כעת בשנה ג' בתואר במשפטים, באוניברסיטה העברית. משלב עם חוג נוסף במדעי הרוח בעיקר בשביל העניין - אני כן מאמין שיש לתואר במדעי הרוח ערך מוסף במשפטים, אלא שקצת קשה לתחם אותו.

על הנייר, יש לי את הנתונים המבוקשים בעולם המשפטי - תואר מהעברית, הצטיינות דיקן, שפה שלישית, ממוצע גבוה ולקחתי חלק בכמה פרויקטים אקדמיים בפקולטה.

ההתלבטות המרכזית שלי היא בנוגע למגזר הציבורי לעומת המגזר הפרטי.
מצד אחד, נראה שהמגזר הפרטי יודע לספק אתגר מקצועי, תגמול לפי ביצועים ואפשרות להתקדם בלי תלות בתקנים, בוותק ובפרמטרים אחרים.
מצד שני, המגזר הפרטי בתחום עריכת הדין כיום לא השכיל לבנות מודל שילוב בית-עבודה בצורה שאני חי איתה בשלום. לא שאני מפחד מעבודה קשה, אבל נראה שהתרבות הארגונית במשרדי עורכי דין, בניגוד להייטק למשל, מקדשת עבודה עד שעות מאוחרות (מאד) כאידיאל עצמאי.

אחרי השקילה של אלו, המגזר הציבורי.

חשוב להגיד שגם במגזר הציבורי התחומים שמעניינים אותי הם יותר אזרחיים, לא משפט פלילי וכיוצא בזה. מצד אחד, תגמול כספי קטן משמעותית מאד (בפרט ככל שמתקדמים), ואולי תרבות ארגונית שמקדשת בינוניות - אם כי אני מניח שבמחלקות מסוימות, שאליהם אני מכוון, החומר האנושי איכותי וממילא ההיבט הזה מצומצם.

מצד שני, אני מאד מעריך אינטגריטי. במשרד פרטי הייצוג הוא ללקוח, ואין קשר לאמת או למה שנכון. המושגים האלו נשמעים קצת שחצניים, אבל הם חשובים בעיניי. יש לי מחשבה שבשירות המדינה יש יותר מקום לקידום מה שנכון, ולהשפיע על החיים כאן לטובה. קלישאות מתיימרות, אבל זה אנונימי אז בסדר.

ויותר מזה - אני לא מחפש לעשות מיליונים. אני לא מתלהב מסמלי סטטוס או מתחרותיות שמאפיינת מאד את המגזר הפרטי, ואני בהחלט רוצה להיות נוכח בחיי המשפחה העתידיים שלי באופן משמעותי - ושאף אחד לא יסתכל עליי בעין עקומה כי אני יוצא לפעמים מוקדם. ועדיין, אין ספק שחלק מהסיפוק המקצועי בעבודה נובע גם מהשכר שאתה מקבל - המגזר הציבורי מקבל בתחום הזה מינוס משמעותי, אפילו שפרקליטים הם לא מהמגזרים המקופחים בשירות המדינה ביחס לעובדי מדינה אחרים.

יש עוד היבטים שנכנסים לשכלול: אני מאזור ירושלים ולחלוטין מעדיף להישאר בירושלים, מה שמושך לטובת המגזר הציבורי, אם כי יש גם משרדים פרטיים (לא הרבה) בירושלים. אני גם חושב בלונג ראן - נראה שהתחלה במגזר הציבורי ומעבר למגזר הפרטי היא קלה יותר מהדרך ההפוכה.


אחרי כל החפירה, אשמח בעיקר לפרספקטיבות של אנשים מנוסים ממני. איך אתם הייתם פועלים? מה אני מפספס בשכלול? איפה אני נאיבי ולא מבין נכון את אחד המגזרים? כל דעה תתקבל בברכה, כי אני בצומת חשוב, ונראה שאני קצת אבוד. תודה גדולה :)
 
אני כן מאמין שיש לתואר במדעי הרוח ערך מוסף במשפטים, אלא שקצת קשה לתחם אותו.
נכון ונכון
על הנייר, יש לי את הנתונים המבוקשים בעולם המשפטי - תואר מהעברית, הצטיינות דיקן, שפה שלישית, ממוצע גבוה ולקחתי חלק בכמה פרויקטים אקדמיים בפקולטה.
נכון
מצד אחד, נראה שהמגזר הפרטי יודע לספק אתגר מקצועי, תגמול לפי ביצועים ואפשרות להתקדם בלי תלות בתקנים, בוותק ובפרמטרים אחרים.
אתגר מקצועי - בציבורי יהיה לך הרבה יותר, בפרט בשלבים הראשונים בקריירה. לגבי מבנה השכר אתה צודק, לצערי.
קח בחשבון שיש תחומים שלא קיימים בפרטי או בציבורי, יש תחומים בהם העבודה שונה לגמרי ויש תחומים בהם העבודה כמעט זהה.
מצד שני, המגזר הפרטי בתחום עריכת הדין כיום לא השכיל לבנות מודל שילוב בית-עבודה בצורה שאני חי איתה בשלום. לא שאני מפחד מעבודה קשה, אבל נראה שהתרבות הארגונית במשרדי עורכי דין, בניגוד להייטק למשל, מקדשת עבודה עד שעות מאוחרות (מאד) כאידיאל עצמאי.
תלוי. בעקרון אתה צודק, אבל המגזר הפרטי גדול ומגוון. בגדול, במשרדים הגדולים שעות העבודה ארוכות. ככל שאתה מתרחק מהם יש לך מודלים שונים של שילוב בין עבודה ובית. אבל, הסטדנדרט במגזר הפרטי, בפרט בשלבים הראשונים בקריירה ובפרט במשרדים בהם תיחשף לתיקים גדולים, הוא שעות עבודה ארוכות.
מצד שני, אני מאד מעריך אינטגריטי. במשרד פרטי הייצוג הוא ללקוח, ואין קשר לאמת או למה שנכון. המושגים האלו נשמעים קצת שחצניים, אבל הם חשובים בעיניי. יש לי מחשבה שבשירות המדינה יש יותר מקום לקידום מה שנכון, ולהשפיע על החיים כאן לטובה. קלישאות מתיימרות, אבל זה אנונימי אז בסדר.
אתה צודק לגמרי. ברור שיש גם עורכי דין פרטיים שמקפידים יותר על האמת ועורכי דין במגזר הציבורי שמחפשים ניצחון בכל מחיר, אבל האתוס במגזר הפרטי הוא ייצוג הלקוח (לצערי, ברוב המקרים בהם נתקלתי, כולל מעשים שאסורים לפי כללי האתיקה) ובמגזר הציבורי הוא ייצוג האינטרס הציבורי שכולל הקפדה על אמירת אמת לבית המשפט, לצד השני וכו'.
קח בחשבון שיש שונות גדולה בין התחומים וסוג העיסוק של עורכי הדין. לעורך דין שעורך צוואות יותר קל להקפיד על כללי האתיקה מאשר לעורך דין שמופיע בבית משפט, קל יותר באזרחי מאשר בפלילי ויש עוד הבחנות רבות.
ויותר מזה - אני לא מחפש לעשות מיליונים. אני לא מתלהב מסמלי סטטוס או מתחרותיות שמאפיינת מאד את המגזר הפרטי,
תזכור את זה כשתחפש התמחות. אני מכיר את החיזור הזה מסיפורים של חברים במשרדים הגדולים על השטיחים האדומים, ארוחות הגורמה והמצגות בניסיון לגייס את המועמדים הטובים ביותר. רוב בני ה-20 פלוס מושפעים מזה מאד (שוב, מסיפורים של חברים).
ועדיין, אין ספק שחלק מהסיפוק המקצועי בעבודה נובע גם מהשכר שאתה מקבל - המגזר הציבורי מקבל בתחום הזה מינוס משמעותי, אפילו שפרקליטים הם לא מהמגזרים המקופחים בשירות המדינה ביחס לעובדי מדינה אחרים.
לא יודע מה הציפיות שלך, אבל אין ספק שמי שמצליח במגזר הפרטי מרוויח הרבה יותר ממי שמצליח במגזר הציבורי. אם יש לך התמחות בתחום ריווחי, אתה יכול לעבוד מספר שנים במגזר הציבורי וגם אם לא תקודם / לא תהיה מרוצה מהשכר, אם אתה טוב יחטפו אותך במגזר הפרטי כי לנסיון שלך יהיה ערך רב.
יש עוד היבטים שנכנסים לשכלול: אני מאזור ירושלים ולחלוטין מעדיף להישאר בירושלים, מה שמושך לטובת המגזר הציבורי, אם כי יש גם משרדים פרטיים (לא הרבה) בירושלים. אני גם חושב בלונג ראן - נראה שהתחלה במגזר הציבורי ומעבר למגזר הפרטי היא קלה יותר מהדרך ההפוכה.
נכון ונכון, אם כי שני המעברים קורים הרבה ובעיני יש ערך רב לניסיון במגזר הפרטי של עורך דין במגזר הציבורי.

קצת עלי במגבלות שרידי האנונימיות כאן: עורך דין שנים רבות במגזר הציבורי, עובד בתחום המיסים.
בלי שום ספק, בכל שלב בקריירה (עד שהגעתי לעיסוק בתיקים הגדולים ביותר), עשיתי עבודה משמעותית יותר והרווחתי פחות מבני גילי במגזר הפרטי.
אישית, עדיין קשה לי לראות חברים במגזר הפרטי שבעיני הם אנשים ישרים יחסית, מתרחקים מאמירת אמת לטובת לקוח שמשלם (הרבה). אבל, רבים שהיו בתפקיד שלי ובמקבילים לו עשו את המעבר מהציבורי לפרטי בלי שום בעיה, כך שאני כנראה חריג.
 
ענה לך יפה גרהם מעלי.
אוסיף שאני לא רואה את בחירת מקום התמחות כ"צומת דרכים" כהגדרתה (;)):
הדילמה בין פרטי לציבורי תוכל ללוות אותך עוד כמה שנים טובות. בהתמחות אתה בעצם "בסה"כ" בוחר מקום עבודה לשנה וחצי. תוכל לשנות אחר כך, והבונוס הוא שתהיה חכם יותר - תהיה לך בכיס החוויה והידיעה לגבי האם, כמה נהנת, ומה לבחור הלאה.
במילים אחרות המלצתי היא לזהות את הכמה מקומות שמעניינים והכי יקדמו אותך, לחקור מתמחים ועורכי דין משם ולבחור בלב שלם.
 
מצטרף למה שנאמר על ההתמחות. סה"כ שלב לא דרמטי במיוחד בקריירה משפטית.

מכיר מספיק כאלה שהתמחו במגזר הפרטי ואח"כ החליטו לעבוד בציבורי. וגם להפך. אם אתה סטודנט מצטיין+התמחת במקום איכותי, מבחינת מעסיקים זה ממש נון-אישיו.

מה שיותר קריטי בעייני, זה אם תחליט להתמחות במגזר ציבורי באיזה תחום איזוטרי, וזה כן עלול לחסום לך בעתיד אופציות גם במגזר הפרטי וגם הציבורי.
 
קודם כל תודה לכולכם :) התמונה מתחילה להתבהר, אם כי נראה שעדיין יש לי כמה אלות פלואו-אפ.

קח בחשבון שיש תחומים שלא קיימים בפרטי או בציבורי, יש תחומים בהם העבודה שונה לגמרי ויש תחומים בהם העבודה כמעט זהה.
מה שיותר קריטי בעייני, זה אם תחליט להתמחות במגזר ציבורי באיזה תחום איזוטרי, וזה כן עלול לחסום לך בעתיד אופציות גם במגזר הפרטי וגם הציבורי.
זאת בהחלט נקודה להתעכב עליה בעיניי - דווקא בגלל שאני לא יודע מה הפוזיציה המועדפת עליי, אני כן הולך לכוון למחלקות יחסית כלליות בכל מקרה. נראה שבמשרדים הפרטיים הגדולים "שלד" המשרד מורכב בדרך כלל משלוש חטיבות עיקריות: ליטיגציה לסוגיה, מסחרי ובכלל זה הייטק, ומחלקת נדל"ן. מעבר לאלו נראה שכל משרד בונה לו נישות שונות יותר ופחות, אבל השלד זהה.
אם אנחנו מנסים להשליך לשירות הציבורי - זה לא משאיר המון מחלקות רלוונטיות. צריך לחשוב על זה. בפרט שאני לא שוקל ציבורי כ-"מקפצה" לפרטי, אלא יותר כ-"תעודת ביטוח". מעורר מחשבה ללא ספק.
אתה צודק לגמרי. ברור שיש גם עורכי דין פרטיים שמקפידים יותר על האמת ועורכי דין במגזר הציבורי שמחפשים ניצחון בכל מחיר, אבל האתוס במגזר הפרטי הוא ייצוג הלקוח (לצערי, ברוב המקרים בהם נתקלתי, כולל מעשים שאסורים לפי כללי האתיקה) ובמגזר הציבורי הוא ייצוג האינטרס הציבורי שכולל הקפדה על אמירת אמת לבית המשפט, לצד השני וכו'.
תודה על הכנות - מחוץ לגבולות האנונימיות כולם טוענים שדווקא אצלם כולם יותר צדיקים מהאפיפיור.
אם יש לך התמחות בתחום ריווחי, אתה יכול לעבוד מספר שנים במגזר הציבורי וגם אם לא תקודם / לא תהיה מרוצה מהשכר, אם אתה טוב יחטפו אותך במגזר הפרטי כי לנסיון שלך יהיה ערך רב.
זה מחזיר להתלבטות הראשונה. כל עוד אני לא נכנס לנישות, אני מקבל את הרושם שלנסיון יהיה ערך גדול יותר ככל שיש לו תחום מקביל דומה יותר במגזר הפרטי.
במילים אחרות המלצתי היא לזהות את הכמה מקומות שמעניינים והכי יקדמו אותך, לחקור מתמחים ועורכי דין משם ולבחור בלב שלם.
אכן שלב החקירות התחיל :) הבעיה היא שאני מרגיש שעורכי הדין הצעירים מראים אובר לויאליות למקומות העבודה שלהם אפילו באחד על אחד. מצד אחד זה נהדר ואני מבין שאף אחד לא רוצה לספר למתמחה גם למה לא כדאי לו להגיע, אבל דחילכ - תנו לשמוע גם את החסרונות של המקום :)


בקיצור, אני כנראה עוד אצטרך לישון על זה לא מעט, ובעיקר להמשיך לשאול:)

(אגב, נתקלתי במישהו שריכז היחס של המשרדים הגדולים במרץ 20 למתמחים שלהם. יש מסתבר לא מעט משרדים גדולים (טופ-20) שקיצצו שכר למתמחים ואפילו הוציאו לחל"ת (בחודשים הראשונים של הפאניקה), לעומת משרדים אחרים שקיצצו רק אצל השותפים נניח. גם זאת אינדיקציה בעיניי להתנהלות משרד וליחס למתמחים, אז בתוך השוק הפרטי קיבלתי אינדיקציה מסויימת בזכות הקורונה;))
 
ג"נ אך מצומצם - בוגר הפקולטה (לפני עידן), נסיון גם בשרות הציבורי (לא ארוך אך עם חברים שתקועים שם) וגם במגזר הפרטי.

אתה עושה תרגיל מחשבתי חשוב אבל תהיה מודע לכך שזהו בסופו של יום רק תרגיל כי יש יותר מדי משתנים מכדי שתוכל לקבל החלטה אופטימלית. כל מה שאתה יכול לעשות הוא למנוע כניסה למסלול שאינך מעוניין בו. לעניות דעתי אינך עדיין בשלב שצימצמת מספיק את האפשרויות במקצוע עצמו / לקחת בחשבון נתונים לבר-משפטיים:

1. "אזרחי" ולא "פלילי" זאת התחלה טובה אבל אזרחי זה ים גדול - אתה יכול לעסוק בנדל"ן / מיסים / הייטק / נזיקין / בינ"ל וגם בתחומים אזוטריים יותר כמו היטלי ביוב ... תנסה להתמקד יותר - תדבר עם חברה שבאים לקורסים של תואר שני ושכבר עובדים, עם חברים שנה מעל שכבר בטרום התמחות או התמחות, עם המרצים. תקבע פגישות על קפה עם עו"ד מהמשרדים השונים ומהשרות הציבורי וכו' - אף אחד לא יתן לך תשובות אמיתיות אם לא תתאמץ (כפי שכבר נכחת לדעת כאשר דיברת עם מתמחים).

2. העדפה להיות עובד מדינה / שכיר / עצמאי בטווח הבינוני והרחוק.

3. מקום מגורים עתידיים / העדפות של בת זוג. לדוגמא הייטק או מיסוי בינ"ל יאפשרו לך לא רק תגמול גבוה יותר אלא גם אפשרויות תעסוקה מעבר לים (ולא תמיד מבחירה - לעיתים החיים או בן הזוג גוררים אותנו).

נקודות נוספות למחשבה:

1. באופן עקרוני מי שלא מתחיל בשרות הציבורי יתקשה להיכנס אליו בהמשך הדרך, וזה נכון הן לפרקליטות, הן לייעוץ במשרדי הממשלה ולגופים אחרים כגון רשות המיסים. ככל שתתקדם בקריירה המעבר יעשה קשה יותר, הן מבחינת חוסר הרצון של שרות המדינה לגייס אנשים טובים עם ניסיון מבחוץ (לצערי הרב כאזרח ואני מדבא מניסיון של לא מעט אנשים שיש לי היכרות אישית איתם), הן הירידה בתגמול והן הקושי של המעבר מבחינה מנטלית. לגבי הנקודה שהעלה גרהם לגבי אחריות רבה יותר ואימפקט גדול יותר אני חולק - זה מאוד תלוי לאיפה תגיע וכמה מרחב פעולה תקבל. באופן אישי אצלי המצב היה הפוך - עשיתי דברים משמעותיים בהרבה ומעניינים בהרבה בשוק הפרטי, אבל כאמור זה כבר אישי/רנדומלי ואין "אמת".

2. התמחות אצל שופט היא דרך טובה לדחות את ההחלטה ולהשאיר את האופציות פתוחות, כל עוד מדובר בשופט טוב שעוסק בתיקים בתחומים שמדברים אליך. התמחות אצל שופטים שהגיעו ממקומות ספציפיים בשרות הציבורי/ משרדים פרטיים יכולים לסלול לך את הדרך לשם. לדגומא ירדנה סרוסי לעומת הרי קירש במיסים.

3. איזון עם חיים פרטיים - ההכללה הקלישאתית שבשרות המדינה נוח יותר מאוד מאוד מאוד תלוי במקום, בבוס/ים ובך. יש לי חבר ששותף במגה-משרד; חברתו עו"ד בשרות הציבורי והוא אומר לי לפחות פעם בחודש שהיא עובדת יותר קשה ממנו. היה לי קולגה שנשאר בשרות והוא מהיום הראשון עבד ועובד שעות ארוכות מאוד ... כמובן שגם לתחום יש משמעות - אם תעסוק בבטל"א, אין ועדות בעשר בלילה, אבל אם תעסוק במיזוגים ורכישות או בבינ"ל יהיו לך שיחות בכל יום ובכל שעה, כולל שישי וכולל שבת בשתיים או שלוש בבוקר. בכל מקרה אם וכאשר תהיה בעל משפחה אף פעם לא יהיה לך מספיק זמן ... זמן חופשי זה מושג רלוונטי לרווקים/ות :)

4. החלק החשוב הוא למצוא תחום מעניין שאתה מוכן להשקיע בו ב-5 עד 10 השנים הראשונות שבהן אתה בונה את עצמך ומקום שיבנה אותך - מנטור/ים שישקיעו בך וידרשו ממך להיות מקצוען. אל תטעה לחשוב שהמשרדים הגדולים או הבינוניים הם הכי טובים בכלל או עבורך בפרט. חלק מזה תלוי בבתחום העיסוק - אם לדוגמא הייתי רוצה לעסוק בנזקי גוף הייתי פונה לד"ר אסף פוזנר להתמחות (למרות ששם הבן יירש אותו ביום מן הימים ולמרות שהוא בירושלים כל חייו המקצועיים); יש לי מכר שעובד לבדו שנים רבות והוא מביס בליטיגציה את המשרדים הגדולים ביותר באופן קבוע - כי הוא פשוט עורך דין אזרחי מעולה ומשקיען ברמה הגבוהה ביותר אבל הוא לא לוקח מתמחים ... מה שאני מנסה לומר הוא שאתה צריך גם הרבה מזל - יש סיפורים לא מעטים על יחס משפיל של שותפים במשרדים גדולים (שלא לומר מקרים של הטרדה וכו').

המציאות היא שכיום יש לך אופציות רבות שאינן בהכרח במקצוע, ובמיוחד בהייטק, ושם התגמול והחיים עשויים להיות נוחים בהרבה (לא יודע). מה שאני כן יכול לומר הוא שעקב כך כמות עורכי הדין הצעירים שעוזבים את המקצוע, לאלו הטובים שנשארו והתמקצעו יתכן שהמצב ישתפר כי התחרות על טאלנטים כיום קשה מאוד ומבחינה זאת אתה בר מזל יותר מהאנשים בשנתונים שלי ושל חברי. בהצלחה!
 
מצד שני, אני מאד מעריך אינטגריטי. במשרד פרטי הייצוג הוא ללקוח, ואין קשר לאמת או למה שנכון. המושגים האלו נשמעים קצת שחצניים, אבל הם חשובים בעיניי. יש לי מחשבה שבשירות המדינה יש יותר מקום לקידום מה שנכון, ולהשפיע על החיים כאן לטובה. קלישאות מתיימרות, אבל זה אנונימי אז בסדר.
יכול להקל עליך. תתעלם מהשיקול הזה לחלוטין.

בשירות המדינה תצטרך לא מעט להגן/לייצג/ליישם החלטות מינהליות שלא תסכים איתן, לא ברמה המקצועית ולא האישית.

אל תשכח שכפרקליט/יועץ משפטי, אתה לא בא לקבוע מדיניות ולתקן את העולם אלא ליישם מדיניות של אחרים. זה יכול לקחת גם מעל ל 10 שנים, עד שבכלל תגיע לתפקיד שתוכל לשנות בו דברים בצורה מהותית.
 
"אזרחי" ולא "פלילי" זאת התחלה טובה אבל אזרחי זה ים גדול - אתה יכול לעסוק בנדל"ן / מיסים / הייטק / נזיקין / בינ"ל וגם בתחומים אזוטריים יותר כמו היטלי ביוב ... תנסה להתמקד יותר - תדבר עם חברה שבאים לקורסים של תואר שני ושכבר עובדים, עם חברים שנה מעל שכבר בטרום התמחות או התמחות, עם המרצים. תקבע פגישות על קפה עם עו"ד מהמשרדים השונים ומהשרות הציבורי וכו' - אף אחד לא יתן לך תשובות אמיתיות אם לא תתאמץ (כפי שכבר נכחת לדעת כאשר דיברת עם מתמחים).
לגמרי. משתדל להקיף כמה שיותר בחודשים הקרובים - עדיין אין לי התמקדויות ספציפיות בעולם האזרחי באופן מגובש, ואני מודע לזה שהמושגים עדיין מעורפלים אצלי מעט.
2. העדפה להיות עובד מדינה / שכיר / עצמאי בטווח הבינוני והרחוק.
זה בהחלט שיקול מאד רלוונטי. אני כן רואה אופציה ממשית ליציאה לעצמאות בתחום בטווח הבינוני והרחוק.
מקום מגורים עתידיים / העדפות של בת זוג. לדוגמא הייטק או מיסוי בינ"ל יאפשרו לך לא רק תגמול גבוה יותר אלא גם אפשרויות תעסוקה מעבר לים (ולא תמיד מבחירה - לעיתים החיים או בן הזוג גוררים אותנו)
מעניין לחשוב על זה, זאת זווית שחלוטין לא בחנתי עד עכשיו מעבר לעובדה שאני מעדיף את ירושלים על גוש דן כרגע.
באופן עקרוני מי שלא מתחיל בשרות הציבורי יתקשה להיכנס אליו בהמשך הדרך, וזה נכון הן לפרקליטות, הן לייעוץ במשרדי הממשלה ולגופים אחרים כגון רשות המיסים. ככל שתתקדם בקריירה המעבר יעשה קשה יותר, הן מבחינת חוסר הרצון של שרות המדינה לגייס אנשים טובים עם ניסיון מבחוץ (לצערי הרב כאזרח ואני מדבא מניסיון של לא מעט אנשים שיש לי היכרות אישית איתם), הן הירידה בתגמול והן הקושי של המעבר מבחינה מנטלית.
תובנה חשובה, תודה לך עליה.
לגבי אחריות רבה יותר ואימפקט גדול יותר אני חולק - זה מאוד תלוי לאיפה תגיע וכמה מרחב פעולה תקבל. באופן אישי אצלי המצב היה הפוך - עשיתי דברים משמעותיים בהרבה ומעניינים בהרבה בשוק הפרטי, אבל כאמור זה כבר אישי/רנדומלי ואין "אמת".
מעניין. משיחה עם בוגרי המגזר הציבורי מנסים כל הזמן לשווק את עניין המגה-אחריות שמקבל מתמחה בציבורי לעומת המגזר הפרטי - מניח שזה תלוי תחומים ובמשרדים גדולים הגיוני שדווקא השותפים הם בפרונט, אבל קיבלתי את הרושם שמתמחה במגזר הציבורי, לפחות בהתחלה, יקבל יותר אחריות. (האם זה טוב? לא בטוח. אולי הדרך הנכון היא נסיון לפני אחריות, אבל אלו תהיות אחרות)
התמחות אצל שופט היא דרך טובה לדחות את ההחלטה ולהשאיר את האופציות פתוחות, כל עוד מדובר בשופט טוב שעוסק בתיקים בתחומים שמדברים אליך. התמחות אצל שופטים שהגיעו ממקומות ספציפיים בשרות הציבורי/ משרדים פרטיים יכולים לסלול לך את הדרך לשם.
התמחות אצל שופט, בכנות, פחות מעניינת אותי. אני לא חושב שאני מתעניין בעבודת השיפוט, אז אם אני משתמש בזה רק כמקפצה - אולי זה לא כדאי. אני יחסית נרתע מהכיוון הזה, מה גם שעבודה בצוות היא יותר נחמדה.
4. החלק החשוב הוא למצוא תחום מעניין שאתה מוכן להשקיע בו ב-5 עד 10 השנים הראשונות שבהן אתה בונה את עצמך ומקום שיבנה אותך - מנטור/ים שישקיעו בך וידרשו ממך להיות מקצוען. אל תטעה לחשוב שהמשרדים הגדולים או הבינוניים הם הכי טובים בכלל או עבורך בפרט. חלק מזה תלוי בבתחום העיסוק - אם לדוגמא הייתי רוצה לעסוק בנזקי גוף הייתי פונה לד"ר אסף פוזנר להתמחות (למרות ששם הבן יירש אותו ביום מן הימים ולמרות שהוא בירושלים כל חייו המקצועיים); יש לי מכר שעובד לבדו שנים רבות והוא מביס בליטיגציה את המשרדים הגדולים ביותר באופן קבוע - כי הוא פשוט עורך דין אזרחי מעולה ומשקיען ברמה הגבוהה ביותר אבל הוא לא לוקח מתמחים ... מה שאני מנסה לומר הוא שאתה צריך גם הרבה מזל - יש סיפורים לא מעטים על יחס משפיל של שותפים במשרדים גדולים (שלא לומר מקרים של הטרדה וכו').
ברור לי שמקצועיות לא בהכרח הולכת יד ביד עם גודל משרד. עם זאת, משרדים קטנים בדרך כלל הם בעלי תחום התמחות ספציפי, כמו בדוגמה שלך. התמחות בנזקי גוף יכולה להקשות על מציאת עבודה שלא בתחום נזקי הגוף - התמחות במחלקת ליטיגציה נניח זה שונה. קצת אוי לי מיצרי אוי לי מיוצרי - התמקצעות ספציפית או ידע רוחבי אבל שטחי יותר. אני לגמרי מאמין בדרך הראשונה בטווח הרחוק, בגלל שהיום אני סטודנט שלא יודע מה הוא רוצה אני נוטה דווקא לאפיק השני - התמחות כללית יותר.
המציאות היא שכיום יש לך אופציות רבות שאינן בהכרח במקצוע, ובמיוחד בהייטק, ושם התגמול והחיים עשויים להיות נוחים בהרבה (לא יודע). מה שאני כן יכול לומר הוא שעקב כך כמות עורכי הדין הצעירים שעוזבים את המקצוע, לאלו הטובים שנשארו והתמקצעו יתכן שהמצב ישתפר כי התחרות על טאלנטים כיום קשה מאוד ומבחינה זאת אתה בר מזל יותר מהאנשים בשנתונים שלי ושל חברי. בהצלחה!
זווית מעודדת וייחודית, כידוע הרפלקס המצוי הוא דיבורים על הצפת השוק:|
כול להקל עליך. תתעלם מהשיקול הזה לחלוטין.
בשירות המדינה תצטרך לא מעט להגן/לייצג/ליישם החלטות מינהליות שלא תסכים איתן, לא ברמה המקצועית ולא האישית.
האמת שהתעלמות מהשיקול הזה לא מקלה עליי כל כך:)
אין לי בעיה עקרונית להגן על החלטה שאני לא מסכים איתה, אם כי זה בהחלט אתגר. ככל ואני מגן עליה "בכלים המקובלים" זה חלק מכללי המשחק. יהיה מי שיגן, יהיה מי שיתקוף. הבעיה המרכזית היא החריגה מכללי המשחק, שאולי (ואולי לא) מאפיינת יותר את המגזר הפרטי.


ובעיקר בעיקר - תודה לכולכם. סבב ההתייעצות שלי רק מתחיל, ואתם בהחלט נותנים כלים לחשיבה מעמיקה והיקפית יותר. כל דעה נוספת כאן היא בעלת ערך משמעותי. אני עדיין אצטרך להמשיך לחשוב כנראה:)
 
אז גם אני בוגרת הפקולטה (מסתבר שאפשר לעשות פה מפגש מחזור עם כל הבוגרים שיוצאים מהחורים), ובגלל שיקולים משפחתיים ידעתי מההתחלה שאני בוחרת בשירות המדינה. אז אני יועמ"ש במשרד ממשלתי כבר 5 שנים, המשכורת שלי, 17K, נמוכה מאוד בהשוואה להייטקס, אבל יחסית גבוהה בהשוואה לשאר עורכי הדין הפרטיים בוותק שלי שעובדים באזור שלי (צפון).
אמרו לך הרבה דברים נכונים שאני לא אתעכב עליהם (כולל הבאסה על השכר הנמוך יחסית למגזר הפרטי), אבל אני כן רוצה להתעכב על תחושת המשמעות ויכולת ההשפעה. כל כך הרבה פעמים בקריירה הקצרה שלי הייתי בהלם שנשלחתי לעשות כל מיני דברים כשבצד השני שלי היו סוללות של עורכי דין, בדר"כ שותפים בכירים, שבעצם עשו את אותו דבר שאני עושה. כולל חתימות על עסקאות של מאות מיליונים (ואפילו שתיים של מליארדים), כולל ניסוח חוזים מורכבים, כולל ייצוג במוסדות ממשלתיים רמי דרג, וכולל ניהול הליכים מסובכים וענפים בבתי משפט. ברור לי שלא היה מתאפשר לי לעשות את הדברים האלה במגזר הפרטי, וזו חוויה מטורפת. וכן, לפעמים זה הזוי שהעבודה המשפטית שלנו דומה מאוד אבל הם מרוויחים מכל עסקה כזו מה שאני לא אעשה גם עוד מאה שנה.
מצד שני, חשוב לדעת שהמנגנון הוא מורכב וכבד ומלא קבעונות, וקשה להשפיע על מדיניות, שלא לומר מייאש לפעמים. אבל כשמצליחים- זה פרסיילס.
אני עדיין בהתלבטות מה אני רוצה לעשות כשאהיה גדולה, אבל חייבת להגיד שלא תהיה לי בעיה בשלב הזה לעבור למגזר הפרטי אם ארצה (אלא אם מדברים על הייטק), ולעומת זאת הרושם הוא שלאנשים מהמגזר הפרטי קשה להתברג לתפקידים שווים במגזר הציבורי.

בקיצור- תבחר התמחות לפי מה שמעניין אותך, ואם זה ציבורי- תשתדל שזה יהיה באחד המקומות המבוקשים. משם לא תהיה לך בעיה להגיע לאן שתרצה.
 
אז גם אני בוגרת הפקולטה (מסתבר שאפשר לעשות פה מפגש מחזור עם כל הבוגרים שיוצאים מהחורים), ובגלל שיקולים משפחתיים ידעתי מההתחלה שאני בוחרת בשירות המדינה. אז אני יועמ"ש במשרד ממשלתי כבר 5 שנים, המשכורת שלי, 17K, נמוכה מאוד בהשוואה להייטקס, אבל יחסית גבוהה בהשוואה לשאר עורכי הדין הפרטיים בוותק שלי שעובדים באזור שלי (צפון).
אמרו לך הרבה דברים נכונים שאני לא אתעכב עליהם (כולל הבאסה על השכר הנמוך יחסית למגזר הפרטי), אבל אני כן רוצה להתעכב על תחושת המשמעות ויכולת ההשפעה. כל כך הרבה פעמים בקריירה הקצרה שלי הייתי בהלם שנשלחתי לעשות כל מיני דברים כשבצד השני שלי היו סוללות של עורכי דין, בדר"כ שותפים בכירים, שבעצם עשו את אותו דבר שאני עושה. כולל חתימות על עסקאות של מאות מיליונים (ואפילו שתיים של מליארדים), כולל ניסוח חוזים מורכבים, כולל ייצוג במוסדות ממשלתיים רמי דרג, וכולל ניהול הליכים מסובכים וענפים בבתי משפט. ברור לי שלא היה מתאפשר לי לעשות את הדברים האלה במגזר הפרטי, וזו חוויה מטורפת. וכן, לפעמים זה הזוי שהעבודה המשפטית שלנו דומה מאוד אבל הם מרוויחים מכל עסקה כזו מה שאני לא אעשה גם עוד מאה שנה.
מצד שני, חשוב לדעת שהמנגנון הוא מורכב וכבד ומלא קבעונות, וקשה להשפיע על מדיניות, שלא לומר מייאש לפעמים. אבל כשמצליחים- זה פרסיילס.
אני עדיין בהתלבטות מה אני רוצה לעשות כשאהיה גדולה, אבל חייבת להגיד שלא תהיה לי בעיה בשלב הזה לעבור למגזר הפרטי אם ארצה (אלא אם מדברים על הייטק), ולעומת זאת הרושם הוא שלאנשים מהמגזר הפרטי קשה להתברג לתפקידים שווים במגזר הציבורי.

בקיצור- תבחר התמחות לפי מה שמעניין אותך, ואם זה ציבורי- תשתדל שזה יהיה באחד המקומות המבוקשים. משם לא תהיה לך בעיה להגיע לאן שתרצה.
וואו, איזה תגובה נהדרת וממלאת באופטימיות. נשמע שאת באמת במקום משמעותי ומספק. תודה לך!
 
2 סנט של מישהו לא מהתחום המשפטי:
גם אם השכר גבוה יותר בפרטי, אני מניח שאכפת לך מדברים נוספים מלבד שכר (עומס בעבודה, עניין). השוואת השכר בין המגזרים בעיתית כי גם איכות העובדים שונה. בכל מקרה, זה נכון שמבנה השכר במגזר הציבורי לא מתמקד בכישורים אלא בותק והשכלה פורמלית.
אתה כנראה לא יודע מה מעניין אותך כי לא חווית את עולם העבודה, אפשר לשאול מה כיוון המעבר הקל יותר, מהפרטי לציבורי או להיפך? ולבחור במה שיסגור פחות דלתות.

הצעות שלי:
- חשוב מה תרצה להיות עוד 5-10 שנים ותגזור אחורה משם.
- להסתכל על מודעות דרושים של מגזר ציבורי ולראות האמנם ניסיון במגזר הפרטי חסר ערך (ולהיפך).
- כדאי לא לחשוב על "אם תהיה במגזר הפרטי הרבה שנים לא תרצה לעבור לציבורי (כסף, מוניטין) ולכן שווה להתחיל בציבורי" כי זה מניח במובלע ששיקול הדעת שלך בעתיד יהיה שגוי. אם זאת תהיה אופציה טובה דיה אז אתה תעבור למרות הבדלי השכר. אם אנשים בוחרים לא לעבור כנראה יש להן סיבות טובות. וזה לא שחסרים סיפורים על מהנדסים שעשו הסבה להוראת מתמטיקה למרות הקנס הרציני לשכר.
-לקרוא את התורים של אורנה רודי בגלובס על שוק העבודה. מסר חשוב מהטורים שלה הוא שכישורים, מוטיבציה וכיוצ"ב הם לא תנאי מספיק בשביל קריירה מוצלחת/מספקת. בחירות לא נכונות יכולות לחסום אפיקים רצויים.

בהצלחה!
 
אצטרף גם לדיון לתת פרספקטיבה נוספת.
בוגר הפקולטה למשפטים בעברית, התמחיתי בעליון ואז עבדתי כמה שנים במשרד פרטי גדול בליטיגציה - ואז החלטתי לעזוב את התחום לטובת ההייטקס (ששם אני עובד בשנתיים+ האחרונות).

התחושה שלי היא שהרושם שניתן כאן לעבודה במשרד פרטי היא קצת סטיגמטית (וזה טבעי כשרוב המגיבים מגיעים מהמגזר הציבורי). אז השנקל שלי בנושא:

1. איזון חיים-עבודה: התפיסה שלך לגבי משרדים פרטיים נכונה ומדויקת מאוד. הרוב המוחלט של המשרדים הפרטיים מקדשים את שעות העבודה הארוכות כחלק בלתי נפרד מהאתוס שלהם. מספיק לקרוא את התגובות של השותפים הבכירים בכתבה הזו כדי להבין כמה אטימות יש למי שמנהלים את המשרדים כלפי מה שמעניין את עורכי הדין הפוטנציאליים: https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001383862
אני אישית עזבתי את תחום עריכת הדין באופן מכריע בגלל הסיבה הזו, וזה שיקול שמאוד חשוב לקחת בחשבון.

מה שכן, אני מכיר באופן אישי עורכי דין שמצליחים ליצור ולכפות לעצמם את האיזון הזה במשרדים שבהם הם עובדים. זה בדר"כ נלווה לאחת משתי התנהגויות: הראשונה, עורכי דין שצוברים ותק מסוים ואז לומדים להעביר עבודה מעצמם הלאה (לעורכי דין צעירים יותר או מתמחים שאיתם בתיקים). בצורה הזו, הם מסיטים מעצמם את העומס ומצליחים להשיג איזון. השנייה, הם מניחים מראש שהם בסדר עם לפתח קריירה משפטית שלא מכוונת לשותפות או לחיים שלמים במשרד פרטי (למשל, לעבוד במשרד 10 שנים, לצבור התמקצעות ולעבור למגזר הציבורי או לחברות). כשאתה לא מכוון לשותפות, הרבה יותר קל להשיג איזון.

2. חשוב בעניין הזה גם להדגיש את ההבדל בין מגה-משרדים למשרדים קטנים יותר - משרדים בגודל בינוני נוטים להיות מעט יותר מאוזנים ושפויים. המחיר הוא פעמים רבות שזה על חשבון האתגר והאיכות המקצועית של התיקים והעבודה שמקבלים. לי זה היה שיקול מכריע בהחלטה לא לנסות משרד קטן יותר אלא לעזוב את התחום לחלוטין.

3. אתיקה מקצועית: אני לחלוטין לא מסכים עם האמירה שבמשרדים פרטיים יש יותר חריגה מהקווים המותרים. אין ספק שייצוג הלקוח הוא מה שמנחה ומכווין אותך בעבודה במשרד הפרטי, בדיוק כמו שייצוג המדינה והאינטרסים שלה מנחה אותך בשירות הציבורי. במשרדים הגדולים, לכל עורכי הדין הבכירים שאיתם תעבוד יש חשיבות מאוד מאוד גדולה למוניטין המקצועי שלהם וכבוד למערכת המשפטית, וההתנהלות שלהם היא בהתאם.
כן יש התנהגויות (בכל המגזרים) שהן התנהגויות שמנוגדות לאינטרס "גילוי האמת", אבל הן לחלוטין בתוך תחומי המשחק ההוגנים - למשל, אתה לא מנדב מיוזמתך מסמכים שגרועים לתיק שלך, העדים שלך בהחלט מודרכים באופן מתן תשובות כדי לא לגלות מה שלא צריך וכו'.
ואגב, המקרים הכי בוטים שנתקלתי בהם של התנהגות לא נאותה בעליל היו של עורכי דין מהמגזר הציבורי (משרד הפנים, בפרט).

נקודה נוספת בהקשר הזה: כל הדיון על האתיקה המקצועית הוא רלבנטי בעיקר לתחומי הליטיגציה. אבל לא ראיתי בפוסט שלך התייחסות לתחומים שמעניינים אותך. בתכלס, בתחומים כמו הייטק, מסחרי, מימון פרויקטים ותשתיות, נדל"ן, שלא מערבים אלמנט אדברסרי של צד א' נגד צד ב' - הסוגיה הזו פשוט תהיה לא רלבנטית.

4. רלבנטיות הניסיון המקצועי לעתיד: בהמשך לנקודה הקודמת, משהו שכדאי להתייחס אליו ולקחת בחשבון הוא שבערך 50% מעורכי הדין עוזבים את המקצוע תוך 0-5 שנים. אז תנסה לקחת בבחירה שלך בחשבון גם מה יהיה תחום העיסוק שיוכל לתת לך, במידת הצורך, דלת ואופק לעולם שמחוץ למשפטים.
למשל - עיסוק בליטיגציה הוא עיסוק נישתי לעריכת דין. הניסיון שתצבור בו יהיה חסר ערך לחלוטין (מבחינת Hard skills) לעולם שבחוץ. רוב החברות יתייחסו אח"כ לניסיון הזה כניסיון שפועל לרעתך. זאת אומרת, ככל שעסקת בליטיגציה יותר זמן, שרפת יותר זמן שהיית יכול לצבור בו כישורים מועילים. לעומת זאת, עיסוק בהייטק, נדל"ן, מימון פרויקטים וכו' - יפתח לך דלתות לעבור לחברות בתחומים האלה, בייעוץ משפטי או בעיסוקים ליבתיים יותר לתחומי הפעילות.


ואחרי שאמרתי את כל זה, לגבי השורה התחתונה לפותח הנושא:
אין באמת הרבה הבדל מבחינת קריירה וחוויה בין המגזר הציבורי למגזר הפרטי. בשניהם אתה תחווה אתגרים מקצועיים משמעותיים, תתפתח ותתקדם, ותלמד מה שמעניין אותך. לבחירת ההתמחות באמת אין משקל גדול כמו שנוטים לייחס לה במהלך הלימודים. אנשים יודעים לעבור מהמגזר הפרטי לציבורי לאחר ההתמחות ולהפך, הם עוברים בין משרדים, הם יוצאים מתחום המשפטים לגמרי לחברות. זה יכול לעזור בצורה מסוימת כי יותר קל להישאר במקום מסוים ובמחלקה מסוימת אם זה מה שבחרת במהלך ההתמחות, אבל כאמור ההשפעה של זה לא משמעותית.
רוב האנשים שאני מכיר לא ידעו בעת בחירת ההתמחות מה מעניין אותם באמת, והבינו מה הכיוון המקצועי שלהם רק במהלך ההתמחות (כי הלימודים לא משקפים לך הרבה תחומי עיסוק משפטיים אפשריים).
אז תבחר את ההתמחות בעיקר לפי תחום העיסוק שהכי מעניין אותך ואתה הכי מתחבר אליו. תבחר לפי המקומות שהותירו עליך את הרושם הכי טוב ואתה מרגיש שיהיו לך בהם שנה וחצי מעניינות ומועילות. ואם אתה מאוד לא סגור מה מעניין אותך, הרבה משרדים מציעים שיטות התמחות שנותנות לך לטעום מתחומים שונים - וזה מאוד עוזר להתארגן מחשבתית על מה באמת מעניין אותך.

שיהיה המון בהצלחה! :)
 
אצטרף גם לדיון לתת פרספקטיבה נוספת.
תודה!
1. איזון חיים-עבודה: התפיסה שלך לגבי משרדים פרטיים נכונה ומדויקת מאוד. הרוב המוחלט של המשרדים הפרטיים מקדשים את שעות העבודה הארוכות כחלק בלתי נפרד מהאתוס שלהם. מספיק לקרוא את התגובות של השותפים הבכירים בכתבה הזו כדי להבין כמה אטימות יש למי שמנהלים את המשרדים כלפי מה שמעניין את עורכי הדין הפוטנציאליים: https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001383862
אני אישית עזבתי את תחום עריכת הדין באופן מכריע בגלל הסיבה הזו, וזה שיקול שמאוד חשוב לקחת בחשבון.
אשמח לשמוע את דעתך בתור מי שהיה "בפנים" - לפעמים, האסימון נופל בתחומים מסוימים באיחור, אבל הוא נופל. אני מרגיש שהמשרדים האלו נמצאים לפני רגע המסה הקריטית שיגרום להם להבין שהמשך באותה שיטה לא יאפשר להם להמשיך לגייס עובדים טובים בהיקפים שהם צריכים. יותר מזה - משרדים גדולים נוטים "ליישר קו" בשיטת הקרטל. אם אחד יתחיל להציע תנאים שונים, ייתכן שזה יקרה גם באחרים במהירות גבוהה מהמצופה. מה דעתך?
מה שכן, אני מכיר באופן אישי עורכי דין שמצליחים ליצור ולכפות לעצמם את האיזון הזה במשרדים שבהם הם עובדים. זה בדר"כ נלווה לאחת משתי התנהגויות: הראשונה, עורכי דין שצוברים ותק מסוים ואז לומדים להעביר עבודה מעצמם הלאה (לעורכי דין צעירים יותר או מתמחים שאיתם בתיקים). בצורה הזו, הם מסיטים מעצמם את העומס ומצליחים להשיג איזון. השנייה, הם מניחים מראש שהם בסדר עם לפתח קריירה משפטית שלא מכוונת לשותפות או לחיים שלמים במשרד פרטי (למשל, לעבוד במשרד 10 שנים, לצבור התמקצעות ולעבור למגזר הציבורי או לחברות). כשאתה לא מכוון לשותפות, הרבה יותר קל להשיג איזון.
או לצאת לעצמאות. ובהקשר הזה - מניח שיציאה לעצמאות כשהמומחיות שלך היא מיזוגים ורכישות נניח, היא כמעט בלתי אפשרית בגלל הסקייל של העבודה במקומות האלה. בניגוד לליטיגציה אולי - שם אתה תמיד יכול לתלות שלט על הדלת ואתה בגדול מוכן לעבודה. זה שיקול שאני חושב עליו, ואני לא יודע אם אני צודק בהבחנות שלי בין תחומים שמאפשרים יציאה קלה יותר לעצמאות לבין תחומים בהם היא קשה יותר.
בנוסף - יש מקומות בציבורי אני מניח שתופעת "הדלתות המסותבבות" שלהם עם חברות גדולה יותר. יש לי לא מעט ביקורת על התופעה הזאת, אבל היא עניין שצריך להילקח בחשבון.
כן יש התנהגויות (בכל המגזרים) שהן התנהגויות שמנוגדות לאינטרס "גילוי האמת", אבל הן לחלוטין בתוך תחומי המשחק ההוגנים - למשל, אתה לא מנדב מיוזמתך מסמכים שגרועים לתיק שלך, העדים שלך בהחלט מודרכים באופן מתן תשובות כדי לא לגלות מה שלא צריך וכו'.
ואגב, המקרים הכי בוטים שנתקלתי בהם של התנהגות לא נאותה בעליל היו של עורכי דין מהמגזר הציבורי (משרד הפנים, בפרט).
זאת אבחנה טובה. אני בהחלט חי בשלום עם ההתנהגויות הלאה.
נקודה נוספת בהקשר הזה: כל הדיון על האתיקה המקצועית הוא רלבנטי בעיקר לתחומי הליטיגציה. אבל לא ראיתי בפוסט שלך התייחסות לתחומים שמעניינים אותך. בתכלס, בתחומים כמו הייטק, מסחרי, מימון פרויקטים ותשתיות, נדל"ן, שלא מערבים אלמנט אדברסרי של צד א' נגד צד ב' - הסוגיה הזו פשוט תהיה לא רלבנטית.
לחלוטין נכון. אני בהחלט מתחיל להסתכל על תחום הנדל"ן כהתמחות אפשרית - בין אם אצל המדינה ובין אם בעולם הפרטי. אני לחלוטין עדיין בערפל בעולם הזה וברור לי שאצטרך לצלול לעומק ההבדלים בין המחלקות השונות בקרוב.
4. רלבנטיות הניסיון המקצועי לעתיד: בהמשך לנקודה הקודמת, משהו שכדאי להתייחס אליו ולקחת בחשבון הוא שבערך 50% מעורכי הדין עוזבים את המקצוע תוך 0-5 שנים. אז תנסה לקחת בבחירה שלך בחשבון גם מה יהיה תחום העיסוק שיוכל לתת לך, במידת הצורך, דלת ואופק לעולם שמחוץ למשפטים.
למשל - עיסוק בליטיגציה הוא עיסוק נישתי לעריכת דין. הניסיון שתצבור בו יהיה חסר ערך לחלוטין (מבחינת Hard skills) לעולם שבחוץ. רוב החברות יתייחסו אח"כ לניסיון הזה כניסיון שפועל לרעתך. זאת אומרת, ככל שעסקת בליטיגציה יותר זמן, שרפת יותר זמן שהיית יכול לצבור בו כישורים מועילים. לעומת זאת, עיסוק בהייטק, נדל"ן, מימון פרויקטים וכו' - יפתח לך דלתות לעבור לחברות בתחומים האלה, בייעוץ משפטי או בעיסוקים ליבתיים יותר לתחומי הפעילות.
מעורר מחשבה. אשמח לשמוע איפה משתלבים למשל עורכי דין שמומחיותם בנדל"ן, מעבר לייעוץ משפטי בחברות נדל"ן או יזמות בתחום.
ואחרי שאמרתי את כל זה, לגבי השורה התחתונה לפותח הנושא:
אין באמת הרבה הבדל מבחינת קריירה וחוויה בין המגזר הציבורי למגזר הפרטי. בשניהם אתה תחווה אתגרים מקצועיים משמעותיים, תתפתח ותתקדם, ותלמד מה שמעניין אותך. לבחירת ההתמחות באמת אין משקל גדול כמו שנוטים לייחס לה במהלך הלימודים. אנשים יודעים לעבור מהמגזר הפרטי לציבורי לאחר ההתמחות ולהפך, הם עוברים בין משרדים, הם יוצאים מתחום המשפטים לגמרי לחברות. זה יכול לעזור בצורה מסוימת כי יותר קל להישאר במקום מסוים ובמחלקה מסוימת אם זה מה שבחרת במהלך ההתמחות, אבל כאמור ההשפעה של זה לא משמעותית.
רוב האנשים שאני מכיר לא ידעו בעת בחירת ההתמחות מה מעניין אותם באמת, והבינו מה הכיוון המקצועי שלהם רק במהלך ההתמחות (כי הלימודים לא משקפים לך הרבה תחומי עיסוק משפטיים אפשריים).
אז תבחר את ההתמחות בעיקר לפי תחום העיסוק שהכי מעניין אותך ואתה הכי מתחבר אליו. תבחר לפי המקומות שהותירו עליך את הרושם הכי טוב ואתה מרגיש שיהיו לך בהם שנה וחצי מעניינות ומועילות. ואם אתה מאוד לא סגור מה מעניין אותך, הרבה משרדים מציעים שיטות התמחות שנותנות לך לטעום מתחומים שונים - וזה מאוד עוזר להתארגן מחשבתית על מה באמת מעניין אותך.

שיהיה המון בהצלחה! :)
תודה רבה לך כמובן, על ההשקעה ועל הזמן לסייע לסטודנט מתלבט - כלל לא מובן מאליו בעיניי ומוערך מאד.
 
יותר מזה - משרדים גדולים נוטים "ליישר קו" בשיטת הקרטל. אם אחד יתחיל להציע תנאים שונים, ייתכן שזה יקרה גם באחרים במהירות גבוהה מהמצופה. מה דעתך?

זה בדיוק מה שקרה אצל משרדי רואי חשבון גדולים.
 
אשמח לשמוע את דעתך בתור מי שהיה "בפנים" - לפעמים, האסימון נופל בתחומים מסוימים באיחור, אבל הוא נופל. אני מרגיש שהמשרדים האלו נמצאים לפני רגע המסה הקריטית שיגרום להם להבין שהמשך באותה שיטה לא יאפשר להם להמשיך לגייס עובדים טובים בהיקפים שהם צריכים. יותר מזה - משרדים גדולים נוטים "ליישר קו" בשיטת הקרטל. אם אחד יתחיל להציע תנאים שונים, ייתכן שזה יקרה גם באחרים במהירות גבוהה מהמצופה. מה דעתך?

המשרדים מתחילים לנסות להתמודד עם המצבים האלה, אבל בינתיים ההתרשמות שלי היא שהם ניגשים אליהם ממקומות לא נכונים שמפספסים את שורש הבעיה. הם מנסים להתמודד באמצעות העלאות שכר (כמה מהמשרדים הגדולים הוציאו עכשיו יח"צ לגבי העלאות השכר המשמעותיות שהם הולכים לבצע כדי להתמודד עם עזיבת המקצוע בקרב הרבה עורכי דין צעירים).
העניין הוא שהשכר הוא לא הטריגר האמיתי לעזיבה. אנשים מרגישים שחיקה, חוסר הנאה מהעבודה שלהם, חוסר הנאה מהמערכת המשפטית שהם עובדים בה. למשל, יש תחושה של פספוס כשאתה שם את כל הזמן והיכולות שלך על ויכוח משפטי שבסוף שופט יכול להתעלם ממנו לחלוטין, לעומת האלטרנטיבות מחוץ למשפטים שבהם אתה אשכרה בונה ומעורב בעשייה שיש לה ביטוי ממשי במציאות. דברים כאלה. המשרדים מתעלמים מהאלמנטים האלה כמעט לגמרי כרגע. ההפך הוא נכון - הם מתגאים ב"אתוס המקצועי" שבו האור דולק במשרד אחרי חצות.
כרגע המצב הוא שמספיק אנשים נשארים במשרד כדי להפוך לשותפים, ובמצב הזה אני לא רואה את המשרדים מבצעים שינויים משמעותיים - למעט בתחום התגמול הכספי. אז אני לא אופטימי שהמצב ישתפר :)

מה שכן - ברגע שמשרד אחד מציע, האחרים מתיישרים. בזה אתה לגמרי צודק.

או לצאת לעצמאות. ובהקשר הזה - מניח שיציאה לעצמאות כשהמומחיות שלך היא מיזוגים ורכישות נניח, היא כמעט בלתי אפשרית בגלל הסקייל של העבודה במקומות האלה. בניגוד לליטיגציה אולי - שם אתה תמיד יכול לתלות שלט על הדלת ואתה בגדול מוכן לעבודה. זה שיקול שאני חושב עליו, ואני לא יודע אם אני צודק בהבחנות שלי בין תחומים שמאפשרים יציאה קלה יותר לעצמאות לבין תחומים בהם היא קשה יותר.
בנוסף - יש מקומות בציבורי אני מניח שתופעת "הדלתות המסותבבות" שלהם עם חברות גדולה יותר. יש לי לא מעט ביקורת על התופעה הזאת, אבל היא עניין שצריך להילקח בחשבון.
זה שיקול ממש נכון. כדי לצאת לעצמאות אתה צריך לקוחות. ולקוחות בתחומים כמו M&A לא מחפשים מישהו שרק יצא לדרך עצמאית. אבל גם בהקשר הזה, אתה תמיד יכול לצאת לתחום של ייעוץ וליווי מסחרי, וממנו לקוח שכבר סומך עליך בהחלט יכול לתת לך לסייע בעסקה שלו יחד עם משרדי M&A. בכל תחום יש דרכים יצירתיות לפרוץ לכיוון העצמאי :)

מעורר מחשבה. אשמח לשמוע איפה משתלבים למשל עורכי דין שמומחיותם בנדל"ן, מעבר לייעוץ משפטי בחברות נדל"ן או יזמות בתחום.
שאלה מצוינת. כמו שאמרת - ייעוץ משפטי בחברות נדל"ן ויזמות זה המובן מאליו.
אבל חוץ מזה בחברות כאלה יש המון תפקידי אופרציה ותפעול (ניהול פרויקטים למשל, שבו תואר במשפטים הוא לרוב אחד התארים שמחפשים, והניסיון המקצועי הוא רלבנטי), פיתוח עסקי ושיווק.
אני מכיר חבר'ה שהלכו לכיוון של פתרונות הייטק לתחום הנדל"ן, ואז עורך דין מהתחום יכול להשתלב בתפקידים בחברה בשל מומחיות התוכן שלו.

בנוסף, מסלול השתלבות נפוץ מאוד הוא להתחיל בחברה מסוימת בתפקיד של ייעוץ משפטי, ואחרי שאתה לומד ומכיר את החברה והפעילות שלה, להתקדם בתוך הארגון לכל תפקיד אחר שמעניין אותך.

זה עולם ומלואו, אתה יכול באמת להיכנס לאתרים של חברות מהתחום ולחפש, ואתה תגלה שיש המון תפקידים שאפילו לא חשבת עליהם.
זה מה שקרה אצלי באופן אישי כשחיפשתי לעזוב את עולם המשפט
 
שאלה מצוינת. כמו שאמרת - ייעוץ משפטי בחברות נדל"ן ויזמות זה המובן מאליו.
אבל חוץ מזה בחברות כאלה יש המון תפקידי אופרציה ותפעול (ניהול פרויקטים למשל, שבו תואר במשפטים הוא לרוב אחד התארים שמחפשים, והניסיון המקצועי הוא רלבנטי), פיתוח עסקי ושיווק.
אני מכיר חבר'ה שהלכו לכיוון של פתרונות הייטק לתחום הנדל"ן, ואז עורך דין מהתחום יכול להשתלב בתפקידים בחברה בשל מומחיות התוכן שלו.

בנוסף, מסלול השתלבות נפוץ מאוד הוא להתחיל בחברה מסוימת בתפקיד של ייעוץ משפטי, ואחרי שאתה לומד ומכיר את החברה והפעילות שלה, להתקדם בתוך הארגון לכל תפקיד אחר שמעניין אותך.

זה עולם ומלואו, אתה יכול באמת להיכנס לאתרים של חברות מהתחום ולחפש, ואתה תגלה שיש המון תפקידים שאפילו לא חשבת עליהם.
זה מה שקרה אצלי באופן אישי כשחיפשתי לעזוב את עולם המשפט
אני גם סטודנט בעברית. מעוניין להתמחות ולעבוד בשנים הראשונות במגזר הציבורי ובהמשך לעבור למשרד גדול או לעבוד במגזר הפרטי במשרה לא משפטית כמו מנכ"ל של חברת נדל"ן. האם לדעתך התמחות ועבודה במחלקה המשפטית של משרד הבינוי והשיכון יאפשרו לי בהמשך להתקבל למחלקות נדל"ן במשרדים הגדולים? האם תחומי העיסוק שלהם בכלל רלוונטיים וחופפים או שהם עוסקים בדברים שונים בתכלית? לחלופין, האם יאפשרו לי להתקבל למשרה לא משפטית בחברת נדל"ן או למשרת עוזר פרלמנטרי לענייני חקיקה? (ראיתי שכתבת שעבדת למשל מול משרד הפנים ולכן אני מניח שאתה קצת מכיר את העבודה במגזר הציבורי)

תודה רבה רבה על התשובות שכתבת כאן
 
שם אתה תמיד יכול לתלות שלט על הדלת ואתה בגדול מוכן לעבודה. זה שיקול שאני חושב עליו, ואני לא יודע אם אני צודק בהבחנות שלי בין תחומים שמאפשרים יציאה קלה יותר לעצמאות לבין תחומים בהם היא קשה יותר.

הבעיה היא שאחרי שאתה תולה שלט על הדלת אתה מגלה שיש כמוך עוד אלפי ואפילו עשרות אלפי עו"ד שמתחרים בגדול על אותו מאגר לקוחות פוטנציאליים. קשה מאוד לצאת לדרך עצמאית בלי שהולכים איתך מספר לקוחות רציניים שיחזיקו אותך כלכלית בשנים שאתה מבסס את המוניטין שלך בשוק בתור עצמאי.
 
זאת אבחנה טובה. אני בהחלט חי בשלום עם ההתנהגויות הלאה.
אל תתחיל כך את הקריירה המשפטית. בהליך אזרחי, אי גילוי מסמך מזיק ידרוש ממך להחתים את הלקוח על תצהיר שקרי (או לכתוב מכתב שכולל עובדות שקריות). תשתדל לא להגיע למקומות בהם זו הפרקטיקה.
לחלוטין נכון. אני בהחלט מתחיל להסתכל על תחום הנדל"ן כהתמחות אפשרית
זה תחום רחב מאד. קח בחשבון שהוא די low tech (כך הגדיר אותו פעם חבר שעוסק בו) לטוב ולרע.
ברמה הבסיסית שלו יש המון תחרות, כי יש אינספור עורכי דין שמומחיותם "משפט עסקי" או "משפט אזרחי" שיודעים לעבוד על עסקאות נדל"ן סטנדרטיות. אבל כמו בכל תחום, חייבים התמחות ספציפית ואני מניח שיש כאלו גם בנדל"ן.
 
זווית מעודדת וייחודית, כידוע הרפלקס המצוי הוא דיבורים על הצפת השוק:|
שים לב שבעקבות התחרות מול ההייטק המגה-משרדים העלו משכורות באופן משמעותי - מיתר, הרצוג, גורניצקי וכו' ...


ועדיין מידיעה אישית חלק לא מבוטל מהמתמחים לא משקיעים מספיק ורק "מחתימים שעון" ומתכננים את המעבר להייטק גם במשרדים האלו שלכאורה מסננים בצורה רצינית ... כך שאם תגיע עם נכונות לעבוד וללמוד כנראה שתהיה לפחות במחצית העליונה כנקודת פתיחה.
 
רק מראה כמה שומן יש בדרגים הגבוהים. עצוב שצריך להביא את המקצוע לסף קריסה כדי שהם יפתחו את הארנק.
 

נושאים דומים

Back
למעלה