• חשבון מסחר באקסלנס טרייד : סנט למניה במסחר בארה"ב (מינימום $5 לעסקה), פטור מדמי טיפול לשנתיים, קורס במתנה ובונוס 100 ש"ח למצטרפים חדשים. להצטרפות דיגיטלית לחצו כאן .

הנועזת

יש לי אחד כזה בבית ...
מאד מדאיג .. אני לא מצליחה להבין איך פישלתי ככה בחינוך שלו .. איך זה שאחיו הפוכים ממנו , שקולים חוסכים ומבינים את ערך הכסף .. איך בבית אחד יוצאים יצורים כלכליים כל כך שונים ..
הודעתי לכולם ( כבר שנים שאני מטפטפת להם את זה ) שאני מצפה "שיעופו מהבית " מייד אחרי הצבא ..
אם זה לא ילך אני מתכוונת ( ברצינות ) למכור או להשכיר את הבית ולהיעלם לחו"ל לכמה שנים ( מסתדר בול על תוכנית הפרישה המוקדמת שלי )
אני רואה מסביבי משפחות שלמות שילדיהם המאוד בוגרים ( שלהי שנות ה20 ) חיים כמו נסיכים, קורעים את הרכב ,מצפים למימון כמעט מלא ..
מבחינתי זה קו אדום ..
יש לי עוד כמה שנים לשייף אותם קצת אבל יש לי תחושה שמה שלא הצלחתי לעשות בעשור הראשון לחייהם יהיה קשה לשנות בצורה משמעותית בהמשך ..
קצת פסיכולוגיה לשעת ערב (ממש לא משהו מבוסס), לפעמים השינוי בין הילדים הוא לא מקרי והילד שמתנהג שונה מהאחים שלו עושה את זה ברמה מסוימת בכוונה. אמנם אנקדוטלי לחלוטין אבל שמתי לב לכמה מקרים שבהם הילד הגדול עושה בעיות בגיל ההתבגרות והילד הקטן הוא ילד למופת, אולי כדי להוכיח לעצמו/להורים משהו.
 
יש לי תחושה שמה שלא הצלחתי לעשות בעשור הראשון לחייהם יהיה קשה לשנות בצורה משמעותית בהמשך ..
אני התחלתי בעשור השני לחייהם את החינוך הפיננסי ואת ערך העצמאות, בערך בגיל 15. כל אחד מהם לקח את זה למקום אחר לפי אישיותו.
האחד עובד כמו משוגע, מרוויח המון, חוסך לא מעט ומשקיע בשוק ההון (עם לא מעט טעויות של צעיר פוחז ומלא אדרנלין). השניה ממש לא אוהבת לעבוד, כבר שנים מסתובבת סביב עבודות פשוטות אבל יודעת לחסוך (ופעם בכמה זמן מרשה לי להעביר חלק מהחסכונות לתיק השקעות שלה).
בקיצור, שום דבר לא אבוד...
 
תודה על הפוסט המאוד מעניין סנופי.
אני חושב שזה נושא מעניין במיוחד בעיקר בגלל שאין קונצזוס מוחלט עליו.
בניגוד לשוק ההון לגביו יש הסכמה גורפת בפורום שלא ניתן לתזמן, לגבי נדל"ן ראיתי דיעות לכאן ולכאן.

סליחה שאני מקשה עלייך, אבל יש לי שתי שאלות לגבי מה שכתבת:

את הרווח עושים בקנייה- רכישה ב-15%-30%, מתחת למחיר השוק יוצרת מערכת קפיצית טובה, כך שגם אם תאלצו למכור בתזמון לא משהו, ככל הנראה לא תפסידו ואולי אף תרוויחו. התנודות בשוק הנדל"ן לרוב הן מתונות והאפשרות להפסיד את כל הכסף או חלק גדול ממנו, לא ממש קיימת.

1. אני חושב שאם אנשים היו יודעים לקנות דירה ב- 30% מתחת למחיר השוק, אין כבר צורך לתזמן את השוק ואפילו לא צריך אסטרטגיה יותר.
כל מה שצריך לעשות זה לקנות דירה כזו בסכום כמה שיותר גבוה, למכור מיד, וחוזר חלילה עד העושר המובטח :lol:
את מתארת מקרה שב- plan B שלך הרווחת 100% על ההון תוך 5 חודשים. כל משקיע בעולם היה שמח מאוד אם היה יכול לעשות רווח כזה ב- plan A.

אני מבין שכוונתך הייתה להסביר שמשקיע חכם יודע לעשות עסקה טובה כך שגם אם משהו משתבש הוא עדיין ירגיש מוגן ובטוח.
אשמח אבל להבין האם plan A שלך במקרים האלו הוא אפילו יותר רווחי מאשר לקנות ב-15-30% מתחת למחיר השוק ולמכור ישר ולאחר מכן לחזור על התליך?

2. בנוגע לתזמון השוק, את יכולה להסביר באילו מקרים תעדיפי תוכנית עסקית שכוללת קנייה של נכס מתוך כוונה למכור אותו תוך X שנים?
האם זה בגלל שאת חושבת שעוד כמה שנים שוק הדיור יעלה (תזמון שוק)?
האם זה בגלל מידע ספציפי שיש לך לגבי הנכס הספציפי שרכשת שאת מעריכה שיגרום לו לעלות תוך כמה שנים?
 
את מתארת מקרה שב- plan B שלך הרווחת 100% על ההון תוך 5 חודשים. כל משקיע בעולם היה שמח מאוד אם היה יכול לעשות רווח כזה ב- plan A.
אני מניחה שזה לא המצב הרגיל. לפי הסיפור של סנופי בעמודים הראשונים של השרשור, היא קנתה ומכרה את דירת ההשקעה הראשונה בשנה שבה גרף מחירי הנדל"ן עבר מירידה ודשדוש ממושכים לזינוק (2008-2009) והיא מכרה בגלל היעדר שוכרים נורמלים. בכל מקרה, בהמשך סנופי דווקא מדברת על קנייה והחזקה של נכס והשקעה לצורך תזרים מזומנים טוב.
האם זה בגלל מידע ספציפי שיש לך לגבי הנכס הספציפי שרכשת שאת מעריכה שיגרום לו לעלות תוך כמה שנים?
מציעה לך לקרוא את כל השרשור (בעיקר את הפוסטים של סנופי בתוכו) כי היא באמת מתארת בצורה מפורטת את ה"אני מאמין" שלה.
 
אני חושב שאם אנשים היו יודעים לקנות דירה ב- 30% מתחת למחיר השוק, אין כבר צורך לתזמן את השוק ואפילו לא צריך אסטרטגיה יותר.
כל מה שצריך לעשות זה לקנות דירה כזו בסכום כמה שיותר גבוה, למכור מיד, וחוזר חלילה עד העושר המובטח :lol:
את מתארת מקרה שב- plan B שלך הרווחת 100% על ההון תוך 5 חודשים. כל משקיע בעולם היה שמח מאוד אם היה יכול לעשות רווח כזה ב- plan A.
תודה:)
אתה מוזמן להקשות, זה שיח פתוח שמטרתו התפתחות ...
קודם כל משיקוליי מס לקנות ומיד למכור יש לכך השלכות, וזו לא בהכרח אסטרטגיה מוצלחת.
במידה ובחרת להקים חברה, ולשלם מס הכנסה ומע"מ זו בהחלט אפשרות.
אבל אם אתה משקיע לא כמקצוע, ריבוי טרנזקציות כאלה יפגיש אותך מהר מאוד עם רשויות המס.

עניין נוסף, על מנת להגיע למצב בו תזהה עסקת מציאה, תדע לנהל עליה מו"מ ותהיה מוכן מימונית לרכוש אותה צריך לעבור דרך.
בתחילת דרכי בדרום תל אביב, נחשפתי לעסקאות שבדיעבד נקרא להן מטורפות בכל פרמטר,
מרמת התשואה ורווח ההון שטמנו בתוכן מצד אחד, ומצד שני התנהלויות מול טיפוסים מבהילים (בלשון המעטה), עסקאות מורכבות מאוד עם דיירים מוגנים, "דמי תיווך" בשמיים, חריגות בנייה וכו'..
היום הייתי יודעת איך "לטפל" בעסקאות כאלה, אז פשוט קפאתי מפחד ולא קניתי, קולגות שלי עשו מהעסקאות האלה מטעמים.
לסיכום מחיר 30% מתחת למחיר השוק יש לו סיבה, צריך לעבור דרך כדי להחשף לעסקאות כאלה וגם לנצל אותן.
עם זאת, זה אפשרי וריח הדם ברחובות כרגע, הוא בהחלט תזמון מעניין.
אני מבין שכוונתך הייתה להסביר שמשקיע חכם יודע לעשות עסקה טובה כך שגם אם משהו משתבש הוא עדיין ירגיש מוגן ובטוח.
אשמח אבל להבין האם plan A שלך במקרים האלו הוא אפילו יותר רווחי מאשר לקנות ב-15-30% מתחת למחיר השוק ולמכור ישר ולאחר מכן לחזור על התהליך?

תחושת הביטחון היא סובייקטיבית, מגדרים סיכונים על ידי ידע ואסטרטגיות המתייחסות לתרחישי מציאות שונים. ועם זאת המציאות היא סוס בועט, מתנהלים לצד הסיכונים.
הריווחיות בעסקה שהבאתי כאן היתה נומינלית כמה עשרות אלפיי שקלים.
לא היתה לי כוונה לנצל את הקרדיט שלי ברשות המיסים, בשביל עסקה מינייטורית וגם האזור טמן בחובו עליית ערך שהיה שהיה חבל לא לנצל אותה לטווח הארוך יותר, עשיתי זאת מחוסר ברירה.
באותה תקופה הייתי בהריון מתקדם ותוך כדיי ילדתי (זו הייתה התקופה הקשה בחיי) מצאתי את עצמי בנסיעות תכופות לקריות לתפעל שכירויות הזויות. זה היה פשוט לא פרקטי. אני מתייחסת לדוגמאות בכוונה, על מנת להוריד את עולם השקעות הנדל"ן לקרקע.
 
2. בנוגע לתזמון השוק, את יכולה להסביר באילו מקרים תעדיפי תוכנית עסקית שכוללת קנייה של נכס מתוך כוונה למכור אותו תוך X שנים?
האם זה בגלל שאת חושבת שעוד כמה שנים שוק הדיור יעלה (תזמון שוק)?
האם זה בגלל מידע ספציפי שיש לך לגבי הנכס הספציפי שרכשת שאת מעריכה שיגרום לו לעלות תוך כמה שנים?
ההסתמכות על שוק עולה/יורד במובן הרחב המדינתי או העולמי, היא לא דומיננטית במערכת השיקולים שלי, על אף שהיא מהווה רוח גבית כמו שהתייחסתי למעלה.
בכלליות אני מעדיפה נכסים אותם אני מגדירה כ- "פריפריה של המרכז". הפער במחיר למ"ר בין דרום תל אביב למרכז צפון, הוא מופרך, זו בעייני רוח גבית בריבוע.
כשאני רוכשת נכס ספציפי לרוב הוא מתחת למחיר השוק, או שמסיבה כלשהי תומחר נמוך כתוצאה מכשל שוק.
השאלה הראשונה שלך היא שאלה מאוד חשובה ואסטרטגית, עלייה אני מתכוונת לענות באריכות עם העלאת האתר.
 
נערך לאחרונה ב:
הגל השני, דכאון באוויר ובחירה בהתפתחות
הזמן עובר...
סיוט הקורונה, השבר בעם, הפוליטיקה המשוגעת, המובטלים
שנראה היה בגל הראשון כזמני,
החזיק אותי-אותנו בתקווה שהינה כל זה נגמר ונחזור לשגרה עם סומק בלחיים...
אבל זה ממש לא קרה, הסיוט נמשך רק שהתחושה התחלפה בתחושה מעיקה עוד יותר,
בלי אופק, האנרגיה באוויר מושכת למטה כמו משקולת, האוויר סמיך
אנשים ברחוב נרגנים, צעקות מהשכנים
ובכל זאת...דוד שלי אמר על קברה הטרי של סבתא שלי "לא היה לה שום כישרון לדכאון"
האמירה הזו נחרטה בי,
איפשהו בין לבין למדתי שהדרך להתמודד עם משבר היא ליצור פעולה הפוכה של התפתחות.
אדם שנמצא בעשייה, ביוזמה בעולם מחשבתי יוצר...לא נובל.
פגשתי לאחרונה בודדים שהפכו לחבורה של יזמים צעירים ואנשיי מעשה שמושכים אותי למעלה
הנועזת הופך לאתר ובקרוב יהיה מוכן, קבוצת פייסבוק המבוססת על יזמות ונדל"ן כבר עושה את צעדיה הראשונים
אבל הכי חשוב מתחת למילים מסתתרת עשייה
עסקה מתרקמת
החיים נמשכים בטוב גם תחת הקיפאון שבחוץ
 
כל הכבוד על העשייה!
בטח בתקופה הלא פשוטה בכלל.
חייב להודות שהלוג שלך מעניין מאוד וכמובן אשמח שתשתפי אותנו כשהוא יהיה מוכן :)
 
תודה רבה..:)

אשמח שתשתפי אותנו כשהוא יהיה מוכן :)

האמת שתהליך הלידה של בלוג לידי אתר רציני, זה אתגר שמאמץ כל תא במוח.
עד שלא חווים את זה, לא מנחשים עד כמה. מתבוננת על "המפעל" שהסולידית הקימה סך הכל רק לפניי שלוש וחצי שנים ומתמלאת בהערצה.

הסולידית הגדירה את התהליך בין השאר כ"תהליך רפלקטיבי" השולח את הבלוגר למחקר מתמשך,
אני מוצאת את עצמי מאותגרת בעיקר לנוכח המאמץ לערוך סינטזה של שבריי האמירות והסיפורים אל תוך אמירה קוהרנטית חדה.
יותר מזה חד הצדדיות בכתיבה במסה, יוצרת סוג של צורך עמוק בפריה.
מצחיק שכל וויכוחיי הסרק המתישים פה באתר יחד עם שתופיי הפעולה, היו לחומריי בערה מעולים לאתר המתרומם.
 
הם מוזמנים לעוף לאריתראה חזרה. המלחמה שם נגמרה.
גם בגרמניה נגמרה המלחמה, אתה רוצה להעיף את היהודים בחזרה לשם?
או את פליטי מלחמת העצמאות של ישראל חזרה לישראל?
 
הם מוזמנים לעוף לאריתראה חזרה. המלחמה שם נגמרה.
אמירה אומללה, שלא בטוחה שחשבת עליה עד הסוף.
העובדים הזרים בישראל ברובם לא מסתננים, אלא הגיעו לכאן ברישיון והונפקה להם ויזת עבודה.
הם מבצעים עבודות משטיפת כלים במסעדות, ניקיון בניין וסיעוד ועד סלילת כבישים ושאר עבודות דחק.
חשוב להבין שאין כוח עבודה ישראלי המוכן לעבוד במקומם. הם מחזיקים את שוק העבודה "מלמטה".
ברמה האישית כבעלת בית, אני יכולה להגיד לך שמוסר העבודה והתשלומים שלהם עולה בכל קנה מידה על שלנו.
וכן האמירה שלך מעלה את השאלה המוסרית הנגדית, האם יהדות התפוצות לאחר שקמה מדינת ישראל צריכה היתה "לעוף" לישראל, שהריי מתוקף דתם זהו מקומם.
 
העובדים הזרים בישראל ברובם לא מסתננים, אלא הגיעו לכאן ברישיון והונפקה להם ויזת עבודה.
והם הסכימו לתנאי הויזה, כולל לתאריך הסיום שלה ולתנאי ההארכה, שלא מאפשרים הארכה לאינסוף ודורשים חזרה הביתה.

הם מבצעים עבודות משטיפת כלים במסעדות, ניקיון בניין וסיעוד ועד סלילת כבישים ושאר עבודות דחק.
ומקבלים שכר שהם יכולים רק לחלום עליו בארץ המקור, איתו הם לעיתים קרובות מחזיקים שם משפחה שלמה.

חשוב להבין שאין כוח עבודה ישראלי המוכן לעבוד במקומם. הם מחזיקים את שוק העבודה "מלמטה".
אין דבר כזה. אם אין ישראלים שמוכנים לעשות עבודות מסויימות, זה כנראה כי היחס בין העבודה הקשה למשכורת העלובה לא טוב מספיק. יתכבדו המעסיקים הישראלים ויעלו את המשכורות.

ברמה האישית כבעלת בית, אני יכולה להגיד לך שמוסר העבודה והתשלומים שלהם עולה בכל קנה מידה על שלנו.
יפה מאוד.

וכן זה מעלה את השאלה המוסרית הנגדית, האם יהודי התפוצות לאחר שקמה מדינת ישראל צריכים היו "לעוף" לישראל,
שהריי מתוקף דתם זהו מקומם.
יהודי התפוצות, ככלל, היו ועודם אזרחי המדינות שהם חיים בהן. ישראלים שמבצעים עבירות הגירה בארה״ב לדוגמה (עבודה תחת ויזת תייר, הישארות לאחר סוף תקופת הויזה וכו׳) מגורשים כל יום, וזה בסדר גמור.
 
העובדים הזרים בישראל ברובם לא מסתננים, אלא הגיעו לכאן ברישיון והונפקה להם ויזת עבודה.
וגם אם הם מסתננים - ברוכים הבאים. אמא שלי נולדה וחייתה בגרמניה עד מלחה"ע השניה למשפחה ענפה שכולה מסתננים מפולין.
מתוך הסתכלות סביב ומתוך קריאה רבה, הגעתי לפני שנים למסקנה שככל שההגירה יותר מגוונת (לא עוד מאותו דבר) כך המקום ראוי יותר לחיים וליצירה.
 
והם הסכימו לתנאי הויזה, כולל לתאריך הסיום שלה ולתנאי ההארכה, שלא מאפשרים הארכה לאינסוף ודורשים חזרה הביתה.


ומקבלים שכר שהם יכולים רק לחלום עליו בארץ המקור, איתו הם לעיתים קרובות מחזיקים שם משפחה שלמה.


אין דבר כזה. אם אין ישראלים שמוכנים לעשות עבודות מסויימות, זה כנראה כי היחס בין העבודה הקשה למשכורת העלובה לא טוב מספיק. יתכבדו המעסיקים הישראלים ויעלו את המשכורות.


יפה מאוד.


יהודי התפוצות, ככלל, היו ועודם אזרחי המדינות שהם חיים בהן. ישראלים שמבצעים עבירות הגירה בארה״ב לדוגמה (עבודה תחת ויזת תייר, הישארות לאחר סוף תקופת הויזה וכו׳) מגורשים כל יום, וזה בסדר גמור.


הכניסה לדיון האם צריך לאשר לעובדים את הויזות או לא, היא סוגיה פוליטית שזה לא המקום לדון בה.
מרבית העובדים הזרים היום חוקיים, ויש להם תפקיד חשוב במשק הישראלי.
קל לך לומר שיעלו משכורות ויתנו את העבודות האלה לישראלים, אבל במשק קורס המשמעות היא התרחבות מעגל פשיטת הרגל של חברות, והרחבת מעגל האבטלה.
יהדות התפוצות לא תמיד זכתה לאזרחות, ושנים רבות היתה במעמד של אזרחים סוג ב'.
לא באה להכריע פוליטית ומוסרית בסוגיה, אבל כל עוד שמדובר בעובדים חוקיים צריך לנהוג בהם בהגינות ובטח לא בזלזול.
 
נערך לאחרונה ב:
וגם אם הם מסתננים - ברוכים הבאים. אמא שלי נולדה וחייתה בגרמניה עד מלחה"ע השניה למשפחה ענפה שכולה מסתננים מפולין.
מתוך הסתכלות סביב ומתוך קריאה רבה, הגעתי לפני שנים למסקנה שככל שההגירה יותר מגוונת (לא עוד מאותו דבר) כך המקום ראוי יותר לחיים וליצירה.
חיובי בהנחה שהאוכלוסיה הזרה מעוניינת ויכולה להשתלב.
 
חיובי בהנחה שהאוכלוסיה הזרה מעוניינת ויכולה להשתלב.
לא בהכרח, כלומר לא שילוב מקסימלי אלא הישארות עם המסורת מהבית. חשוב שיתפתח גיוון.
המהגרים הסינים, האיטלקים, ההודים, היהודים, היוונים, הערבים - רבים שומרים על המנהגים שלהם בדרך כזאת או אחרת ומשמרים דרכי חשיבה מסורתיות יחד עם קליטה של התרבות והנוהל מסביב.
 
הרווח שבין הכנסה פאסיבית להכנסה פאסיבית-אקטיבית
אתמול הייתה לי שיחה בה הרשתי לעצמי קצת "לרדת" על בחור צעיר שאני מאוד מעריכה אותו אני מלווה לצורך רכישת נכס.

זו הפעם השנייה, שהוא מתלהב מעסקה, שתכליתה העיקרית היא תשואה של כ-5%, כיום כשריביות המשכנתה כל כך נמוכות זו בהחלט יכולה להיות עסקה "חמודה", גם מחיר הנכס למ"ר ביחס לאזור סביר.

אז למה ירדתי עליו? מהסיבה הפשוטה שבגילאי ה 20-30 חשוב בעייני לצאת קצת מאזור הנוחות של ה"פאסיביות", ולנצל את הפטורים של השבח והרכישה לצורך עסקה עם הרבה יותר בשר על העצם.

אני מכנה את סוג העסקאות אותן אני מחפשת, "עסקאות גם וגם", אלו המייצרות תשואה, שנוכל לחיות איתה גם בסביבת ריבית משכנתאות עולה וגם בעלות פוטנציאל ברור לרווח הון, שיצדיק את השימוש בפטור ממס שבח, שעבור אלו שיש להם כבר נכסים, הוא בגדר זכרון מתוק ורחוק.
 
Back
למעלה