• חשבון מסחר באקסלנס טרייד : סנט למניה במסחר בארה"ב (מינימום $5 לעסקה), פטור מדמי טיפול לשנתיים, קורס במתנה ובונוס 100 ש"ח למצטרפים חדשים. להצטרפות דיגיטלית לחצו כאן .

הנועזת

באמת לאן נעלמת? וטוב שחזרת!
:lol:...יום אחד שלם כלומר אתמול לא כתבתי..שמחה לשמוע שיש מי שעוקבת ומעריכה .
עסקתי בעניינים אקטיביים של ההכנסה הפאסיבית(-:
 
קורונה חזרה למקור (14)
כן ועם כל ההתייחסות "הנשית" לעניינים שבחומר, ישנה גם התייחסות שחשוב שתהיה לגמריי על הקרקע. ימי הגביה התחילו, תשלום בינתיים של 100% מהדיירים. מרגישה שהכבוד שלי כלפיהם בכל העניינים השוטפים במהלך השנים, הוליד יחס הוגן גם מצידם. המזגן שהילד קילקל, דייר שנתקע בלי מפתח, אבד המפתח, טיפול ברטיבות כי לא היה מאוורר, סתימה בשירותים, צבע בפסח/ראש השנה שיהיה נעים...נתינה וטוב לב הם מנוף, גם אם לפעמים יש מי שמתרגם את צעדים מסוימים כפראייריות, לטווח הארוך טוב מוליד טוב.
כשברקע מוסר התשלומים באיזור צונח הם משלמים, ואני מתבוננת בהם וגאה בייני לבין עצמי, לא ידעתי שכך יהיה. כשלא יהיה להם, וקיימת סבירות גבוהה שזה יקרה בחודש הבא (לפחות לחלק מהם), אמצא את הדרך היצירתית להיות שם בשבילם. בינתיים לא ממצמצת.
 
נערך לאחרונה ב:
ויהודית במילים שאת כותבת יש אור, ואני מתענגת לקרוא אותך.
תודה
אני רק מאושרת מזה שההירהורים שלך ושל אחרים נעשים פה "בחזרה למקור בימי קורונה" וזה ממש ממש לא סטייה מהנושא...זו הפריה מבחינתי.
אז מעולה
ועם זאת אם זה מדגדג לך באצבעות לפתוח שרשור נוסף
אפס דגדוג.
 
מרגישה שהכבוד שלי כלפיהם בכל העניינים השוטפים במהלך השנים, הוליד יחס הוגן גם מצידם. המזגן שהילד קילקל, דייר שנתקע בלי מפתח, אבד המפתח, טיפול ברטיבות כי לא היה מאוורר, סתימה בשירותים, צבע בפסח/ראש השנה שיהיה נעים...נתינה וטוב לב הם מנוף, גם אם לפעמים יש מי שמתרגם את צעדים מסוימים כפראייריות,
דברים שמעולם לא חשבתי עליהם בהקשר של בעלות על נדל"ן להשקעה.
חידשת לי.

אולי זה מתאפשר כי גם בתחילת הדרך בבחירת השוכרים המתאימים היית שקולה ומחושבת?
מודה שאני לא מבינה כלום בנדל"ן להשקעה...

כשלא יהיה להם, וקיימת סבירות גבוהה שזה יקרה בחודש הבא (לפחות לחלק מהם), אמצא את הדרך היצירתית להיות שם בשבילם. בינתיים לא ממצמצת.
בהצלחה! שיעבור בשלום.
 
כמו אמא שלא מסוגלת להגיד לבת שלה כמה היא יפה, אז היא מחמיאה לה על התסרוקת. מכירה את המקום הזה? שלא מכיר בנו עד הסוף? ביכולת שלנו? בכוחות?
'שלא מכיר בנו עד הסוף' - לא מכירה.
מכירה: שלא מכיר בנו, בכוחות שלנו - בכלל.
(בהתחלה כעסתי. הרבה. אח"כ כשגדלתי ויצאתי, ניסיתי לחנך: אמא, עכשיו אמרת עלי ביקורת, וזה לא בריא שיחסים יהיו מושתתים רק על ביקורת. אז עכשיו תחפשי ותמצאי כמה דברים שטובים בי. התאמצה. מצאה. זה לא ריפא את הפגיעות שבביקורת. לא מיד. אבל אני ידעתי שטוב עשיתי כשהתעקשתי שהיא תתאמץ למצוא. בשבילי. ולא פחות - בשבילה.

ובנימה קצת יותר אקטואלית: עכשיו כשהיא בבית לבד, ואני רואה כמה קשה לה הסגר הזה. וכמה תיסכול וייאוש היא מבטאה, ואיך היא בקושי רב מצליחה להחזיק את עצמה נפשית, למרות שאני ממש מנסה לעזור לה להתעודד - אני פתאום רואה באור נוסף את חוסר היכולת שלה להכיר ביכולות שלי לאורך כל השנים. עכשיו זה פתאום ברור - הרבה מזה זה החוסר שלה לראות את היכולות *שלה*. פתאום רואה אותה באור יותר אנושי. לא רק בכעסים של בת לאמא...)

ובנושא הכסף -
אז אני מרגישה שהצורך לצבור כסף הוא גם כזה (מעבר לרובד הבסיס שאכן מאפשר בטחון). מן כיסוי ליכולת שלנו לבטוח בעצמנו כפי שאנחנו.
את יודעת, תלוי אצל מי, תלוי מתי.
יש פעמים שהצורך לצבור כסף בא מהפחד ומה'כיסוי ליכולת שלנו לבטוח בעצמנו' ויש פעמים שהצורך בא ממקום של: לאפשר לנו להגשים את המטרות והשאיפות שאנחנו מרגישים שמשמעותיים.
אצלי סנופי למשל, נראה לי שהצורך בא באמת ממקום שרוצה לאפשר הגשמה.
וקצת כמו 'תיק השקעות' נפשי - ההרכב של התיק הוא גם מזה וגם מזה.
ורצוי באמת שהפלח הפוחד יהיה קטן יותר מהפלח השואף להתגשם...

מאחלת לך, יקרה, שתמצאי בתוכך את האמא הזו. שתבטח בך. שתאהב אותך. שתאפשר בך את הבטחון שכל כסף וזהב ואבנים טובות לא יכול ליצור. היא קיימת בתוכך. רק צריך לגלות אותה.
אוחחח איזה מילים טובות! אבני חן. תודה לך!
 
:lol:...יום אחד שלם כלומר אתמול לא כתבתי..שמחה לשמוע שיש מי שעוקבת ומעריכה .
עסקתי בעניינים אקטיביים של ההכנסה הפאסיבית(-:
הפעם כתבתי את זה בשביל @דרורה שנעלמה מהפורום וחזרה אלינו :)
ואת, סנופי, שלא תעזי להיעלם לך שוב
 
דברים שמעולם לא חשבתי עליהם בהקשר של בעלות על נדל"ן להשקעה.
חידשת לי.

אולי זה מתאפשר כי גם בתחילת הדרך בבחירת השוכרים המתאימים היית שקולה ומחושבת?
מודה שאני לא מבינה כלום בנדל"ן להשקעה...


בהצלחה! שיעבור בשלום.
...תודה:)
מכיוון שהקליינטים שלי הם בעיקר עובדים זרים, העובדה הפשוטה שאני מכבדת אותם, מאוד מוערכת. לכן עם הזמן חברו אליי אנשים טובים שמביאים את החברים שלהם כשמתפנה אצלי חדר. אני לא ממש צריכה לעשות סלקציה..
 
נערך לאחרונה ב:
קורונה חזרה למקור (15)
תמיד ראיתי בבישולים במטבח, סוג של קסם.
מי שיודע לבשל ולהבין מה צריך לבשל ומתי, יכול לנווט את ההתנהלות הרגשית בבית, בלי יותר מידי מילים.
בימים האחרונים הרגשתי שהסבלנות מתקצרת לכולנו... אז זה מה שהכנתי היום.
פאי רועים חצילים:
מרכיבים: 1 חציל גדול פרוס לעיגולים, 1 בצל בינוני, 4 שיני שום, 4 תפוחי אדמה ביינונים, 2-3 כפות פירוריי לחם, 350 גרם בשר טחון.
אופן ההכנה: לפרוס את החציל לפרוסות עבות ולהעביר לתנור בחום של 180 מעלות, שחומם מראש למשך 20 דקות. בינתיים: 1. להרתיח מים ולבשל את תפוחי האדמה המקולפים 2. לקצוץ את הבצל ולטגן בשמן זית, כשהוא משחים להוסיף את השום שהוא קצוץ ולהוסיף את המלח. כשמוכן, להוציא לשים בקערית קטנה, להוסיף שמן ולטגן את הבשר הטחון, אני אוהבת להוסיף קארי וראס אל חנות מלח פלפל. כשכמעט עשוי לגמריי להוסיף את הבצל והשום ולהוריד מהאש. את תפוחי האדמה למעוך לפירה, להוסיף קצת מהמים יחד עם מלח ופלפל. בסוף כשכל השכבות מוכנות, מלאכת ההרכבה דיי פשוטה... לשמן קצת שתי תבניות אינגליש קייק, להוסיף את החצילים בתחתית, מעליהם את הבשר הטחון ובסוף את הפירה. את פירורי הלחם זורים למעלה. מחממים משהו כמו חצי שעה מכוסה בנייר כסף או אפיה ועשר דקות אחרונות מורידים את הכיסוי מעבירים לגריל עד ליצירת קראסט מלמעלה. מי שלא בא לו על חצילים, עם פטריות זה גם הולך מעולה.
 
נערך לאחרונה ב:
חשבתי עליך בזמן שעשיתי ספונג'ה.
מטלות בית יכולות להיות מיהנות כשמרגישים שעושים אותם מתוך בחירה בלי לחץ.
 
חשבתי עליך בזמן שעשיתי ספונג'ה.
מטלות בית יכולות להיות מיהנות כשמרגישים שעושים אותם מתוך בחירה בלי לחץ.
מעולה:)...לכבוד הוא לי
 
מעולה:)...לכבוד הוא לי
חשבתי עליך בזמן שעשיתי ספונג'ה.
מטלות בית יכולות להיות מיהנות כשמרגישים שעושים אותם מתוך בחירה בלי לחץ.
תוסיפו לזה תחנת רדיו אהובה ברקע (שלום קול המוסיקה), ותחושת הסיפוק מהנקיון והסדר אפילו עוד יותר גדולה, (זו הסיבה שחשבתי עליך סנופי בגלל הכיף של אחרי)

קראתי לא מזמן ספר ששינה את חיי
Atomic habbits.
אחד הרעיונות שם זה לשלב מטלה לא כיפית עם משהו כיפי, כמו מטלות בית עם מוזיקה, נסיעה ארוכה ברכב עם פודקאסט, להתכונן למבחן עם חטיפים טעימים וכד'.
 
תוסיפו לזה תחנת רדיו אהובה ברקע (שלום קול המוסיקה), ותחושת הסיפוק מהנקיון והסדר אפילו עוד יותר גדולה, (זו הסיבה שחשבתי עליך סנופי בגלל הכיף של אחרי)

קראתי לא מזמן ספר ששינה את חיי
Atomic habbits.
אחד הרעיונות שם זה לשלב מטלה לא כיפית עם משהו כיפי, כמו מטלות בית עם מוזיקה, נסיעה ארוכה ברכב עם פודקאסט, להתכונן למבחן עם חטיפים טעימים וכד'.
איזה יופי! בעצם נוצרת התניה חיובית במקום התניה שלילית.
מן הסתם חלק מאיתנו מכירים את זה כהורים, או מעשיה לא מודעת של הרעיון הזה ביומיום. תביאי (אם בא לך) איזה ציטוט מגניב מהספר, השראה לשבת...
 
התניה חיובית
בול:)

ציטוט מדויק אצטרך לקרוא שוב אבל כמה רעיונות נוספים:
- שימוש ברעיון של גדילה אקספוננציאלית: אם נשתפר כל יום ב1% אחרי שנה גדלנו ב37%.
- לעשות את הדברים נגישים וכמה שפחות פעולות. לדוגמא, אם אני עושה יוגה, המזרון תמיד פתוח באותה פינה, אני לא מקפלת אותו לפני ואחרי ושמה בארון (3 פעולות נוספות).
- הרגל טוב בנוי מזמן קבוע, מקום קבוע ואם זוכרת נכון גם פשטות.
- לשים מכשולים להרגלים רעים.
בשביל לצפות פחות בטלויזיה לשים אותה בארון כל פעם, להקשות בקיצור, אבל לא בלתי אפשרי.
- לקמבן (combain) דברים ביחד, למשל בזמן שאני יושבת כל יום רבע שעה במרפסת ומקבלת ויטמין די, אני גם מקשיבה לספר)
- להיות מודעים להרגלים או לתכנן,
לעשות רשימה עד רמת פיקסלים.
- קמה בשעה - מסדרת מיטה - מקלחת - שותה קפה (תוך כדי מדיטציה במרפסת) - 15 דק' מתיחות וכו'.

יש מצב שכתבתי על זה פעם פוסט בפורום. בכל מקרה, הוא מאד מומלץ
 
שימוש ברעיון של גדילה אקספוננציאלית: אם נשתפר כל יום ב1% אחרי שנה גדלנו ב37%.
נשמע מעולה, יש את הספר בעיברית?

לעשות את הדברים נגישים וכמה שפחות פעולות.
לעשות רשימה עד רמת פיקסלים.

...מזכיר לי קצת אנשים מסויימים, עם האובססיב קומפלסיב..., האפקט המצטבר יכול להיות קצת מסוכן לא?..
 
נערך לאחרונה ב:
@סנופי
זה יותר בשביל מודעות ונטרול, לא בשביל להפוך לרובוט. מוסבר שם קצת יותר טוב.

ממה שאני רואה בגוגל עדיין לא תורגם.
 
נערך לאחרונה ב:
Back
למעלה