זה המון דברים שחלקם לכשעצמם קטנים וחסרי חשיבות אבל מצטרפים ביחד לתמונה גדולה.
זה הירידה באיכות חיים החומרית שתמיד תהיה שם כי לא משנה כמה תשלם בדירה שתמצא תמיד יהיה איזה חור בקיר שמישהו חצב למזגן ומילא בעיתונים, או הרווח של שלושה סנטימטר בין הקיר לחלון שמישהו ניסה למלא בסיליקון, והכל סף עולם שלישי והמאבק שלך הוא להצליח ליצור פינה קטנה שלך בה תוכל (עם הרבה מאמץ) לראות את זה פחות.
וזה האנשים שכולם חמים ואוהבים אם אתה קרוב משפחה או חבר קרוב, אבל אם אתה זר אתה אפס במקרה הטוב או האויב במקרה הרגיל. ואתה באתה ממדינה שבה כשחולפים על פני מישהו ברחוב מחייכים ואומרים שלום ופתאום דוחפים אותך ומקללים בתור לגלידה (או בסופר, או כשאתה חוצה כהולך רגל מעבר חציה), ולמה לעזאזל אני צריך את זה?
וכן, יש את היעדרו של טבע זמין ובלתי מופרע קרוב למרכז העיר, ואת היעדרה של תחבורה ציבורית, וכמובן את הדברים הגדולים כמו מלחמה פה ושם שאתה לא ממש יכול להסביר לעצמך בהגיון מה היא ולמה היא, אבל זה לא העיקר. העיקר הוא שאתה חי במקום שנותן לך תחושה מאוד חזקה שאתה כבן אנוש לחלוטין לא חשוב.
ומול זה יש את המשפחה המורחבת (הגרעינית איתך...), והשאלה אם המחיר של לראות אותם פעמיים/שלוש/ארבע בשנה שווה את המחיר של לחיות במקום שאתה מרגיש בו כמו בן אדם. שאלה...
נראה לי שאתה מקצין ומגזים בגלל שלא היה לך טוב, אז אכתוב בעיקר בשביל שאר הקוראים
דווקא לעומת מדינות מפותחות אחרות אני חושב שבישראל הבנייה טובה יותר לא בגלל התקנים אלא כי הבתים יותר חדשים, אני מניח שבבניין בן 100+ באירופה יש לא פחות בעיות.
לו הבניינים היו ברמת "עולם שלישי" היה נכון כל חודש היה קורס פה בניין או שניים.
בנוסף כשרוצים לשכור בוחרים רק דירה שמתאימה, ובקנייה תמיד אפשר לשפץ אם לא מושלם.
מקללים בתור לגלידה? ואנשים ברחוב שחוצפנים? נדיר ביותר אני בטוח שגם שבדי או אוסטרלי שכאבה לו הרגל כל הלילה יהיה לא נחמד למחרת לסובבים אותו. תמיד יש אנשים על הקצה. זאת לא תופעה בארץ, וזה קורה יותר לתושבים חוזרים. כותב שורות אלה גר באיזור מעורב של "עמך" די צפוף ונדיר מאוד לשמוע קללות או אלימות.
כן מתעצבנים לעיתים בתור בסופר ביום שישי , הם מנסים לפתוח את המספר המינמלי של קופות.
ועדיין מעולם לא קיללו אותי או דחפו אותי. התעצבנו עלי פעם ששטפתי ידיים בשירותים ועכבתי 2 נשים בגיל העמידה , לא נראה לי סיבה מספיק טובה בשביל להגר לשבדיה.
העדרו של טבע אתה צוחק איתנו? פארק הירקון, מצוקי הים בשרון, ופארק בריטניה חצי שעה מגוש דן.
סטף ובר גיורא רבע שעה מירושלים, והכרמל 10 דקות מחיפה. מי שגר במקומות יותר קטנים או בקצוות המטרופולינים יש לו טבע במרחק הליכה.
לגבי יחסי משפחה וחברים זה הכי חשוב למי שיש יותר בחו"ל אני מבין אם הוא עובר.
נ.ב. חייתי בחו"ל כמה שנים במקום מנומס ורגוע אף יותר מאירופה ועדיין היו המון חסרונות ולא ראיתי בישראל רק מקום של אכזריים וברבריים. מה שאתה צודק מי שחוזר לישראל אחרי שנים בחו"ל צפוי להתקל ביותר קשיים ובעיות כי הוא השתנה, לא כי הישראלים נהיו אכזריים. אחרי זמן מתרגלים ואז כמות החיכוכים יורדת. מנסיון.
