האם אנו מסוגלים לצרוך פחות?

[בת העמק]

את כותבת את זה כאילו זה משהו רע.

נכון, לא מצליחה להזדהות עם זה מהרבה סיבות, חוץ מהסיבה של תחושת בטחון כלשהי (ואז לא צריך למקסם בהכרח).

אלה דוגמאות נחמדות אך הם לפני/תוך כדי ההיפר-אינפלציה של שנות ה-80, לא באמת אפשר להשוות את המחירים.

בוא ניקח את המים:
המעבר לתאגידים פרטיים החל 15 שנה לאחר משבר מניות הבנקים וזמן רב לאחר שיצאנו ממנו.
השינויים במחירי המים, כך שישקפו את העלות "האמיתית", החלו לפני 15 שנה. ולמה המרכאות? כי העלות כוללת הרבה מאד שומן בשכר ובהוצאות נילוות.
מה קרה למשק המים? רובנו שותים מים מותפלים חסרי מינרלים הכרחיים (מגנזיום ויוד), יתכן וגם הירקות הידועים כעשירי המגנזיום אינם כך יותר, שפוגעים בבריאות.
בנוסף, מחירי המים לחקלאות עלו מאד והם מכבידים גם על החקלאי וגם על הצרכן הסופי. במדינות רבות מסבסדים את המים לחקלאים (איך בקנדה @האחד ?).

 

[FIYaacov]

מחירי המים לחקלאות עלו מאד והם מכבידים גם על החקלאי וגם על הצרכן הסופי.

נכון, אבל בתמורה את מקבלת מים ברציפות, גם בשנים הכי שחונות.
שכל אחד יחליט אם הוא רוצה לחזור לימים ללא רציפות כזאת.

אוסיף, מה הפתרון שלך? רוצה להאמין שאף אחד לא שותה יותר מים סתם ככה. כך שלא מדובר בביקושים מוגדלים מצד הצרכן.
וסבסוד ממשלתי זה לא באמת הוזלה (זה העברה מכיס א לכיס ב).

 

[MMM]

לפעמים אנחנו מתאמצים לחסוך באגורות ובאותו הזמן מבזבזים בשקלים.
ארוחה משפחתית במסעדה נורמלית עולה באיזור 1000 ש"ח. בכסף הזה המשפחה יכולה לקנות בסופר את כל המוצרים שיספיקו לאכול בבית בכיף שבוע שלם.
סופשבוע משפחתי במלון נורמלי עולה 4000 ש"ח, שווה ערך לחודש שלם של ארוחות בבית

 

[בת העמק]

מה הפתרון שלך?

פיקוח על עלויות תאגידי המים ופיקוח על איכות תחזוקת התשתיות מצידם.
הוספת מגנזיום ויוד למים המותפלים (ואחרים אם צריך).
סיבסוד מים לחקלאות (ותשומות אחרות) כמו שנהוג במיטב מדינות המערב.

סבסוד ממשלתי זה לא באמת הוזלה (זה העברה מכיס א לכיס ב).

מכיס ההעברות הקואליציוניות והביזבוזים הלא חשובים לטובת הוזלת ההוצאות החשובות האלו לצרכן הסופי (ויש להקפיד שזה יזלוג לשם).

ארוחה משפחתית במסעדה נורמלית עולה באיזור 1000 ש"ח

תגדיר נורמלי. אתמול ישבנו עם הבת לארוחה נפלאה של חומוס, צ'יפס, סלטים ופלאפל - 120 ש"ח לכולנו. לפני שבוע אכלנו זוג במסעדה צלעות כבש, קבב, צ'יפס וסלטים - עלה לנו 250 ש"ח.

 

[ארגמן]

בארץ המחירים עולים ויורדים כל הזמן.
בגדול בבדיקה שלי כעת באינטרנט (אני מוריד את הקצוות בפחות מצויים):
עגבניות: בין 4.7 ל 9.9 לקילו
פלפל אדום: בין 4.9 ל 10.9 לקילו.
כמובן ירקן יוצא יותר יקר מהרשתות.

(אגב, הירקות שם יותר טעימים/איכותיים מהארץ? זה גם פקטור)

עכשיו חזרתי מ"הגדול מכולם", סניף קריות:
עגבניות בין 2.9 ל-3.9, פלפלים בכל צבע 3.9. תהנו בקריות!

 

[צדיק]

פיקוח על עלויות תאגידי המים ופיקוח על איכות תחזוקת התשתיות מצידם.

מדברים לאחרונה על ביטול התאגידים.

הוספת מגנזיום ויוד למים המותפלים (ואחרים אם צריך).

למה באמת לא מוספים בארץ?
רק בגלל עלויות?

 

[קפיצת הדרך]

עגבניות 10שח לקילו, חסה ערבית 7שח, פלפל אדום 15שח, מלפפונים 6קטנים ב5שח או ענק אחד ב3

יקר!
לא הבנתי מאיפה המחיר. אם זה בארץ שחטו אתכם.

 

[SolidState]

מדברים לאחרונה על ביטול התאגידים.

למה באמת לא מוספים בארץ?
רק בגלל עלויות?

כן...
יש מספיק כסף לדברים אחרים, לא לבריאות הציבור.

 

[Lamur]

עגבניות 10שח לקילו, חסה ערבית 7שח, פלפל אדום 15שח, מלפפונים 6קטנים ב5שח או ענק אחד ב3

הלכתי להסתכל בחשבונית שלי מאתמול:
עגבניות - 6 שח לקילו
מלפפונים - 5 ש״ח לקילו

לא קניתי פלפל אדום אבל אפילו באתר של טיב טעם זה 7.9 לקילו וזה כנראה בצד היקר של הסקאלה

 

[בת העמק]

הלכתי להסתכל בחשבונית שלי מאתמול:

לרוב הירקות והפירות יש מחיר שמשתנה גם באופן יומיומי וגם באופן עונתי.
יש ימים בשנה שעגבניות ומלפפונים עולים קרוב לעשרה ש"ח, פלפל אדום יחסית גם יקר רוב השנה. לעלים ירוקים (פטרוזיליה, שמיר וכוסברה) התקבע בשנים האחרונות מחיר אחיד כל השנה ודי יקר. וכל זה ברשתות העממיות יחסית כמו יוחננוף ושופרסל דיל.
גזר, בצל לבן וכרוב ירוק הם הירקות הזולים בדרך כלל.

 

[האחד]

אז יכול להיות שירקות עדיין זולים יותר בארץ, באמת לא יודע איפה אישתי קנתה בארץ. זה באמת תואם את מה שזכרתי מהתקופה שחיינו בארץ.
אבל עושה רושם שכל השאר יקר יותר בארץ (אלא אם אישתי קנתה הכל במקומות יקרים)

 

[האחד]

לרוב הירקות והפירות יש מחיר שמשתנה גם באופן יומיומי וגם באופן עונתי.
יש ימים בשנה שעגבניות ומלפפונים עולים קרוב לעשרה ש"ח, פלפל אדום יחסית גם יקר רוב השנה. לעלים ירוקים (פטרוזיליה, שמיר וכוסברה) התקבע בשנים האחרונות מחיר אחיד כל השנה ודי יקר. וכל זה ברשתות העממיות יחסית כמו יוחננוף ושופרסל דיל.
גזר, בצל לבן וכרוב ירוק הם הירקות הזולים בדרך כלל.

גם כאן המחיר של פירות וירקות מטייל מעלה ומטה בלי סוף. במיוחד הרגשנו את זה בתקופה שהייתה לנו את המסעדה. ארגז של 11 קילו עגבניות (25 פאונד) יכול לעלות בתקופות הזולות 26 דולר קנדי ובתקופות היקרות פי שלוש בדיוק. אותו הדבר לגבי פלפלים כשהמכשיר נע בין דולר וחצי לפאונד לחמישה דולר לפאונד.
מה שמעניין ואני לא יודע אם זה ככה בארץ אבל תמיד דובדבנים היו יקרים כאן מאוד והיינו קונים ענבים כי הם יחסית לא היו יקרים אבל השנה זה התחלף והדובדבנים עולים חצי מחיר מהענבים כך שאנחנו קונים רק דובדבנים ולא ענבים.

 

[לאץ']

לפני 40 שנה, כשהייתי רפתנית, רוב האוכל של הפרות היה מבוסס תחמיץ (שאריות אוכל וקליפות שתססו בבור תחמיץ בשולי כל קיבוץ) בתוספת חציר ואספסת שגידלו בשבילן. היום רוב האוכל מיובא ומתועש ומחורבן (בדומה ל"אוכל" של חתולים וכלבים) ויקר לעין ערוך.

סקרנת.
למה בעצם זה השתנה? אם תחמיץ ואספסת זול וטוב יותר, למה עברו למזון מתועש ויקר לפרות?

 

[Lamur]

מה שמעניין ואני לא יודע אם זה ככה בארץ אבל תמיד דובדבנים היו יקרים כאן מאוד והיינו קונים ענבים כי הם יחסית לא היו יקרים אבל השנה זה התחלף והדובדבנים עולים חצי מחיר מהענבים כך שאנחנו קונים רק דובדבנים ולא ענבים.

מעניין, גם פה השנה הדובדבנים היו ממש זולים. בשנים קודמות התלבטתי אם לקנות והשנה ממש הופתעתי מהמחיר הנמוך.

 

[בת העמק]

גם פה השנה הדובדבנים היו ממש זולים

זולים? כמה לקילו?

 

[בת העמק]

סקרנת.
למה בעצם זה השתנה? אם תחמיץ ואספסת זול וטוב יותר, למה עברו למזון מתועש ויקר לפרות?

אני יכולה רק לנחש, או שבהזדמנות אבדוק עם ידיד שהוא רפתן ותיק.
לתחמיץ נדרש מקום, והוא גם נוטה להפיץ ניחוח בעייתי למרחקים.
אספסת היתה מוצלחת כשהמים להשקייה היו ממש זולים.
אם באיזשהו שלב החליטו לחסל את שני הדברים ולעבור לאוכל מיובא מוכן - די קשה להפוך את היוצרות.
יכול להיות שהאוכל המוכן הוא יותר "מדעי" ואפשר בעזרתו לקבוע מדוייק יותר את אחוזי השומן והחלבון של החלב.

 

[Lamur]

זולים? כמה לקילו?

9 ש״ח לקילו

 

[מרקר]

לפי התאוריה הכלכלית יש צריכה אוטונומית שהיא הצריכה גם ב-0 הכנסות. ככל שאנשים מרוויחים יותר, כך הם נוטים לבזבז יותר.

ניתן בהחלט להוריד הן את הצריכה האוטונומית והשולית בכלכלה, אבל זה בדרך כלל לא מגיע מרצון של האנשים. למשל, גזירות תקציב גדולות שמתוכננות לעתיד או פגיעה בחסכונות/פנסיות יעודדו אנשים להוריד את הצריכה השולית. מיתון חמור עם עשרות אחוזי אבטלה מעודדים אנשים להוריד בצריכה האוטונומית (יש טענות בקרב כלכלנים שזה קרה ב2008 וזה היה אחד התורמים למיתון שם).