• התכנים בפורום אינם מהווים ייעוץ מקצועי מכל סוג, לרבות ייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו המיוחדים של כל אדם.
    השימוש בפורום כפוף לתנאי השימוש. עצם השימוש בפורום מהווה הסכמה מלאה לתנאים אלה.

אתמול מישהי אמרה לי: "כולם התחילו לחיות כמוך"

  • פותח הנושא פותח הנושא DERONDA
  • פורסם בתאריך פורסם בתאריך
הידרופוניה
הידרופוניקה, לא הידרופוניה.
יש המון הייטק גם בגידול באדמה.. מה עדיף ? חוץ מהיתרון הברור שלא צריך אדמה.
1. חקלאים מסורתיים שמתבססים על גידולי אדמה, מוגבלים לרוב בשטח (תלוי בהקצאות מדינה\שטח פרטי\וכדומה) ולכן יש להם המון הוצאות שקשורות בהכנת השטח לפני גידול.
2. כאשר אנחנו משווים גידולים רגילים לעומת גידולים שגדלו בשיטת הידרופוניקה (או אקוופוניקה למתקדמים), אנחנו רואים הבדל מאוד משמעותי. גידולים הידרופוניים משתמשים ב-80% פחות מים ביחס למקביל שלהם באדמה. זאת אומרת 80% פחות הוצאות על מים לחקלאי.
3. יחס גידול לשטח - על ידי שימוש בהידרופוניקה אפשר לגדל פי 4 (במינימום) ועד פי 8 יותר מבחינת כמות לשטח.
4. אור - שני שיטות הגידול צריכות אור, אבל בהידרופוניקה יש 2 יתרונות בתחום הזה.
א) אפשר להאיץ את מחזור הגידול על ידי שימוש בנורות לד שמקרינות אור בצורה ישירה על התוצר הסופי
ב) בניגוד לגידולים מסורתיים, בהידרופוניקה אפשר לגדל גם בתוך בתים (כל עוד אתה בונה מקור אור חלופי), ובכך להפוך מבנים תעשייתים ישנים לחוות אורבניות בתוך שטח עירוני.
5. לוגיסטיקה - כל חקלאי יגיד לך שאחד ההוצאות הגדולות בתחום זה שינוע ולוגיסטיקה (רק לצורך השוואה, שכירת משאית אחת עם קירור ליום עומד על 2000 ש"ח). על ידי שימוש בהידרופוניקה בשטח אורבני אתה יכול לגדל את המזון בעיר, ולחסוך את ההוצאות על שינוע ולוגיסטיקה (או שהלקוחות באים אלייך מהבתים מסביב וקונים ישירות, או שאתה משווק ישירות למסעדה וחוסך את כל המתווכים מסביב)
6. במערכות הידרופוניות סגורות קטן סיכוי החשיפה של הצמח למזיקים ולמחלות, ועל ידי כך אתה גם מקטין את ההוצאות הדברה של החקלאי
7. מערכות הידרופוניות סגורות מאפשרות גידולים אורגניים שלא באו במגע עם חומרי הדברה או דשנים כימיים מזיקים.
8. השיטה ההידרופונית מצמצת את שחיקת הקרקע כפי שקורה בחקלאות מסורתית, זו אחת הסיבות למה הרבה חקלאים תעשייתים מוסיפים המון דשנים כימיים לקרקע

אבל מכיוון שאני גם תומך בגילוי נאות, להידרופוניקה יש גם חסרונות:
1. עלות ראשונית יחסית גבוהה ביחס לחקלאות מסורתית - נדרש המון השקעה כספית על מנת להקים חממות מסחריות של הידרופוניקה (אבל אחד היתרונות פה שביחס לגידולים מסורתיים, שעלויות התפעול החודשיות של הידרופוניקה הם יורדים ב-60% ביחס לחקלאות מסורתית)
2. יש עדיין דברים שאי אפשר לגדל בהידרופוניקה, למשל כל מה שגודל על עצים (פרות הדר) או תפוחי אדמה\בטטות
3. נדרש ידע מקדים - זאת אומרת שעל מנת לגדל בהידרופוניקה אתה צריך לדעת להבין קצת בתחום (כיצד מערכות עובדת, מה עיקרון המשאבה מאחורי המערכת, רמת חומציות במים, וכיצד לפתור בעיות כאשר הם מתעוררות - בעיקר כאשר יש הפסקת חשמל)


לסיכום:
היתרון העיקרי של הידרופוניקה הוא חיסכון בשטח\חיסכון בהוצאות תפעול ואחזקה, ביחס למתחרים בתחום בתור גידולים מסורתיים.

אני תמיד אומר בנימה אישית, שאין דבר שמרגיז יותר חקלאים מבוגרים מהידרופוניקה.
כפי שאחד מהם טרח לומר לי "אתם הצעירים לא יודעים מה זה לעבוד בשדה, אצלכם בהידרופוניקה אתם רק לוחצים על כפתור ומופיע מזון" :lol:

ונסיים בדוגמא אישית, כאשר הייתה את הסופה אשר פגעה בצפון ישראל והרבה מאוד חקלאים נפגעו מהגשמים העזים והרוחות החזקות. כל החקלאים שאמרו לי שאין עתיד לטכנולוגיה הזאת מבחינתם, כמעט לא ידעו מה לעשות עם הנזקים שנגרמו לשדות שלהם.
רוצה לנחש איזה חממות המשיכו לעבוד? ;)
 
אגב ביולוג ירושלמי בהנחה שאתה רציני ,מה אתה עושה כדי להגיע לשם?
ברור שאני רציני. פי וליבי שווים.
עושה כדי להגיע "לאן"?...

1. חקלאים מסורתיים שמתבססים על גידולי אדמה, מוגבלים לרוב בשטח (תלוי בהקצאות מדינה\שטח פרטי\וכדומה) ולכן יש להם המון הוצאות שקשורות בהכנת השטח לפני גידול.
2. כאשר אנחנו משווים גידולים רגילים לעומת גידולים שגדלו בשיטת הידרופוניקה (או אקוופוניקה למתקדמים), אנחנו רואים הבדל מאוד משמעותי. גידולים הידרופוניים משתמשים ב-80% פחות מים ביחס למקביל שלהם באדמה. זאת אומרת 80% פחות הוצאות על מים לחקלאי.
3. יחס גידול לשטח - על ידי שימוש בהידרופוניקה אפשר לגדל פי 4 (במינימום) ועד פי 8 יותר מבחינת כמות לשטח.
4. אור - שני שיטות הגידול צריכות אור, אבל בהידרופוניקה יש 2 יתרונות בתחום הזה.
א) אפשר להאיץ את מחזור הגידול על ידי שימוש בנורות לד שמקרינות אור בצורה ישירה על התוצר הסופי
ב) בניגוד לגידולים מסורתיים, בהידרופוניקה אפשר לגדל גם בתוך בתים (כל עוד אתה בונה מקור אור חלופי), ובכך להפוך מבנים תעשייתים ישנים לחוות אורבניות בתוך שטח עירוני.
5. לוגיסטיקה - כל חקלאי יגיד לך שאחד ההוצאות הגדולות בתחום זה שינוע ולוגיסטיקה (רק לצורך השוואה, שכירת משאית אחת עם קירור ליום עומד על 2000 ש"ח). על ידי שימוש בהידרופוניקה בשטח אורבני אתה יכול לגדל את המזון בעיר, ולחסוך את ההוצאות על שינוע ולוגיסטיקה (או שהלקוחות באים אלייך מהבתים מסביב וקונים ישירות, או שאתה משווק ישירות למסעדה וחוסך את כל המתווכים מסביב)
6. במערכות הידרופוניות סגורות קטן סיכוי החשיפה של הצמח למזיקים ולמחלות, ועל ידי כך אתה גם מקטין את ההוצאות הדברה של החקלאי
7. מערכות הידרופוניות סגורות מאפשרות גידולים אורגניים שלא באו במגע עם חומרי הדברה או דשנים כימיים מזיקים.
8. השיטה ההידרופונית מצמצת את שחיקת הקרקע כפי שקורה בחקלאות מסורתית, זו אחת הסיבות למה הרבה חקלאים תעשייתים מוסיפים המון דשנים כימיים לקרקע

אבל מכיוון שאני גם תומך בגילוי נאות, להידרופוניקה יש גם חסרונות:
1. עלות ראשונית יחסית גבוהה ביחס לחקלאות מסורתית - נדרש המון השקעה כספית על מנת להקים חממות מסחריות של הידרופוניקה (אבל אחד היתרונות פה שביחס לגידולים מסורתיים, שעלויות התפעול החודשיות של הידרופוניקה הם יורדים ב-60% ביחס לחקלאות מסורתית)
2. יש עדיין דברים שאי אפשר לגדל בהידרופוניקה, למשל כל מה שגודל על עצים (פרות הדר) או תפוחי אדמה\בטטות
3. נדרש ידע מקדים - זאת אומרת שעל מנת לגדל בהידרופוניקה אתה צריך לדעת להבין קצת בתחום (כיצד מערכות עובדת, מה עיקרון המשאבה מאחורי המערכת, רמת חומציות במים, וכיצד לפתור בעיות כאשר הם מתעוררות - בעיקר כאשר יש הפסקת חשמל)


לסיכום:
היתרון העיקרי של הידרופוניקה הוא חיסכון בשטח\חיסכון בהוצאות תפעול ואחזקה, ביחס למתחרים בתחום בתור גידולים מסורתיים.
כיף מאוד לקרוא אותך זאב. לחזור על ידע שנלמד וללמוד כמה דברים חדשים (אפילו שידעתי).
 
נערך לאחרונה ב:
לחיי נצח. חשבתי אולי יש לך טיפים
או שאתה פשוט מחכה לטכנולוגיה ולרפואה בתקווה שהם יסללו את הדרך לשם
טוב ששאלתי אותך למה אתה מתכוון במקום להתחיל ולכתוב פה מניפסט על מה אני עושה כדי להיות סולידי, סביבתי ואקולוגי ולחיות חיי "פשטות" מרצון (בהקשר של הפוסט).
אני ממש צוחק בהקשר של חיי הנצח... זו ציניות די אופיינית לי.
חי חדקי, חיי נצח נשמע לי כמו הקללה הכי גדולה שיכולה להיות... כמובן שכל מי שחושב שהוא חשוב אז חיי נצח יכולים להישמע לו כמו התרופה לקוצר הזמן הבסיסי שלו.
אין שום דבר שותכל לעשות בעבור זה אולי חוץ מלהרעיב את עצמך כדי לזכות בעוד כמה שנות חיים.
אם זה היה תלוי בי, הייתי שמח למות כבר אתמול (ולא, זה לא מעיד על שום אובדנות).
 
נערך לאחרונה ב:
טוב ששאלתי אותך למה את מתכוון במקום להתחיל ולכתוב פה מניפסט על מה אני עושה כדי להיות סולידי, סביבתי ואקולוגי ולחיות חיי "פשטות" מרצון (בהקשר של הפוסט).
אני ממש צוחק בהקשר של חיי הנצח... זו ציניות די אופיינית לי.
חי חדקי, חיי נצח נשמע לי כמו הקללה הכי גדולה שיכולה להיות... כמובן שכל מי שחושב שהוא חשוב אז חיי נצח יכולים להישמע לו כמו התרופה לקוצר הזמן הבסיסי שלו.
אין שום דבר שותכל לעשות בעבור זה אולי חוץ מלהרעיב את עצמך כדי לזכות בעוד כמה שנות חיים.
אם זה היה תלוי בי, הייתי שמח למות כבר אתמול (ולא, זה לא מעיד על שום אובדנות).
אז פגעתי בול כשתהיתי אם אתה רציני:lol: בכל זאת "מכיר" אותך קצת וזה לא ממש הסתדר לי עם שאר הדברים שאתה כותב.
 
בכל זאת "מכיר" אותך קצת וזה לא ממש הסתדר לי עם שאר הדברים שאתה כותב
אחלה, אבל רק שתדע שלמרות שאני אדם רציני מאוד לגבי אי-הרצינות של הרצינות שלו, אני תמיד אתעקש לשמור על הזכות שלי להיות לא-עקבי, מעורפל, דיכוטומי, בינארי, לא קוהרנטי, לא בעל משמעות ובעיקר לא חייב ללכת לפי שום צו של הצטרכות כלשהוא :lol:
אני קצת כמו טראמפ של החיים, מכוונה ומרצון.
 
אחלה, אבל רק שתדע שלמרות שאני אדם רציני מאוד לגבי אי-הרצינות של הרצינות שלו, אני תמיד אתעקש לשמור על הזכות שלי להיות לא-עקבי, מעורפל, דיכוטומי, בינארי, לא קוהרנטי, לא בעל משמעות ובעיקר לא חייב ללכת לפי שום צו של הצטרכות כלשהוא :lol:
אני קצת כמו טראמפ של החיים, מכוונה ומרצון.
חופש נפלא
 
לסיכום:
היתרון העיקרי של הידרופוניקה הוא חיסכון בשטח\חיסכון בהוצאות תפעול ואחזקה, ביחס למתחרים בתחום בתור גידולים מסורתיים.
תודה רבה זאב על התשובה המפורטת, השכלתי.
חי חדקי, חיי נצח נשמע לי כמו הקללה הכי גדולה שיכולה להיות...
צחקתי בקול :)
 
הידרופוניקה, לא הידרופוניה.
תודה זאב. ננצל את זמן הבידוד לבדוק את העקרונות והמערכות. אם זה יהיה כדאי מבחינתנו, נעשה את זה כשהילדים יחזרו למסגרות.
 
מעניין יהיה לבדוק את התחזיות בשרשור עוד שנתיים.
התחזית שלי:
1. המגפה לא תיגמר בבום אחד ולכן לא תהיה יציאה מעבדות לחירות בפעימה אחת. אנשים יהיו מהוססים יותר ומפוחדים יותר.
2. היציאה ההמונית לחל"ת תערער את השאננות הטבעית של האוכלוסיה ותגרום לאנשים להתארגן על חוסן פיננסי גדול יותר בשיגרה, לפני החזרה לנהנתנות.
3. אנשים מפוחדים מהעתיד זה מצויין למעסיקים. פחות בריחה (למעסיק אחר) ופחות דרישות (כספיות, קידום ובכלל).
4. אנשים מפוחדים זה מצויין לשליטים ובמיוחד לאלה שרוצים לשלוט לבד ולתמיד. אנשים יחפשו "אבא" שאפשר לסמוך עליו בעיניים עצומות.
5. אנשים חילונים יחפשו נחמה בדת, אנשים חרדים יתמרדו כנגד מנהיגיהם, שהביאו עליהם מוות וחולי המוני, ויתחילו לקחת אחריות אישית על חייהם.
6. חלק גדול יותר באוכלוסיה יתחיל להתעניין באקולוגיה ובסכנות להפרתה וישנה הרגלי צריכה.
7. בסוף כולם יחזרו לטימטום הרגיל, גג תוך עשור :)
אז מסתבר שהגעתי לשרשור בדיוק בזמן כדי לומר.... עברו שנתיים D:
יש תובנות?
 
אז מסתבר שהגעתי לשרשור בדיוק בזמן כדי לומר.... עברו שנתיים D:
יש תובנות?
מספיק לראות את התורים בנתב"ג, נתוני רכישת מכוניות חדשות, חזרה למשרדים ועוד כדי להסיק שפותח השרשור טעה.

הקטע הזה פשוט לא נכון יותר:
בשלים לעצמם, ממעטים בנסיעה, מנצלים את הזמן הפנוי לפתח כישורים, חושבים על כל גרוש, החזירו את הליסינג, נראה לכם שחלקם ימשיכו לחיות ככה אחרי שיגמר המשבר?

אם כן, המשבר הזה בסופו של דבר לטובה
 
נראה שברוב הסעיפים קרה בדיוק ההיפך.
לפחות אצל אלו שלא נפגעו או נפגעו מעט כלכלית נראה לי שהקורונה חידדה את חוסר הודאות שבעתיד והמסקנה היא יותר בכיוון של "אכול ושתה כי מחר (אולי) נמות" ופחות שכדאי לחסוך ליום סגריר.
 
לפחות אצל אלו שלא נפגעו או נפגעו מעט כלכלית נראה לי שהקורונה חידדה את חוסר הודאות שבעתיד והמסקנה היא יותר בכיוון של "אכול ושתה כי מחר (אולי) נמות" ופחות שכדאי לחסוך ליום סגריר.
מה הכוונה? אלו שלא נפגעו ממשיכים לעבוד ולהשקיע כרגיל.
 
מה הכוונה? אלו שלא נפגעו ממשיכים לעבוד ולהשקיע כרגיל.
התחושה שלי שדברים אינם כרגיל.
לגבי איזון חיסכון- צריכה, אנשים ממהרים להגשים חלומות כי מי יודע מה יקרה בעתיד.
ובמישור העבודה גם כן דברים השתנו. אולי בהייטק פחות מורגש, כי גם לפני הקורונה תקופת העבודה באותו מקום היתה קצרה יחסית לענפים אחרים. מחוץ להייטק, התחושה שלי היא שאנשים מחליפים יותר מקומות עבודה ועיסוקים מאז הקורונה.
 

פתחו חשבון למסחר עצמאי

פסגות טרייד

ישראל: 0.06% מעסקה (מינימום ₪2 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה)
דמי ניהול: ללא דמי ניהול
מינימום: ₪10,000
פתיחת חשבון

מיטב טרייד

ישראל: 0.08% מעסקה (מינימום ₪4.65 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשנתיים, אח״כ ₪15
מינימום: ₪5,000
פתיחת חשבון

אקסלנס טרייד

ישראל: 0.07% מעסקה (מינימום ₪3 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשלוש שנים, אח״כ ₪15
מינימום: ₪10,000
פתיחת חשבון
פסגות טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪10,000
⌄
ישראל: 0.06% מעסקה (מינימום ₪2 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה)
דמי ניהול: ללא דמי ניהול
פתיחת חשבון
מיטב טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪5,000
⌄
ישראל: 0.08% מעסקה (מינימום ₪4.65 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשנתיים, אח״כ ₪15
פתיחת חשבון
אקסלנס טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪10,000
⌄
ישראל: 0.07% מעסקה (מינימום ₪3 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשלוש שנים, אח״כ ₪15
פתיחת חשבון
גילוי נאות: האתר מקבל תגמול בגין פתיחת חשבון דרך הקישורים. אין באמור משום ייעוץ השקעות או שיווק השקעות.
התחושה שלי שדברים אינם כרגיל.
לגבי איזון חיסכון- צריכה, אנשים ממהרים להגשים חלומות כי מי יודע מה יקרה בעתיד.
ובמישור העבודה גם כן דברים השתנו. אולי בהייטק פחות מורגש, כי גם לפני הקורונה תקופת העבודה באותו מקום היתה קצרה יחסית לענפים אחרים. מחוץ להייטק, התחושה שלי היא שאנשים מחליפים יותר מקומות עבודה ועיסוקים מאז הקורונה.
כן, אם ככה אני לגמרי נכנס לסטטיסטיקה הזו :)
אני חושב שזה נעשה מתוך שינוי בסדרי עדיפויות והבנה שיש דברים יותר חשובים בחיים מאשר העבודה.
סך הכל לדעתי תקופות משבר עוזרת לנו לשים דברים בפרופורציה הנכונה ולחשב מסלול מחדש.
 
Back
למעלה