• חשבון מסחר באקסלנס טרייד : סנט למניה במסחר בארה"ב (מינימום $5 לעסקה), פטור מדמי טיפול לשנתיים, קורס במתנה ובונוס 100 ש"ח למצטרפים חדשים. להצטרפות דיגיטלית לחצו כאן .

איך מתגברים על הבושה העמוקה בלהגיד שאינך עובד?

אני לא חושבת שהדאגות נובעות ממחשבה שלאדם אין מטרה. אני חושבת שזה נובע ממוגבלות של אנשים לתפוס שזה אפשרי גם אם לא נולדת רוטשילד, יש פה מחסום פסיכולוגי כי אם זה אפשרי עבורי, זה אומר שזה אפשרי גם עבורם ושהם בוחרים לעבוד כל יום.

אצלי (אם הייתי במצב זה) אני חושבת שהקושי העיקרי היה בזה שאני נמנעת מלהחצין עושר. להגיד אני מתקיימת מהנכסים שלי ולא זקוקה לעבודה זה בעצם להגיד יש לי נכסים בשווי כמה מליונים טובים ככה שכבר שאין לי צורך בעבודה.
 
נערך לאחרונה ב:
רק מסקרנות, למה "תחביב" זה יותר טוב מצפייה בנטפליקס?
ומה אם התחביב שלי הוא צפייה בנטפליקס?

אני מניח שכוונתך היא שתחביב הוא יצירה אקטיבית בניגוד לצפייה פסיבית? אבל אז גם קריאת ספרים זה רע.

לדעתי אורח חיים שמבוסס רק על צריכת פרי עבודת של אחרים הוא מנוון, לא בריא, וללא ספק לא מקובל בחברה שלנו, במיוחד בהקשר של פרישה מוקדמת כשמדובר על גיל מאוד צעיר. אני אגב מאוד אוהב לקרוא, ואני לא מבדיל בין קריאה לצפייה בסרט/סדרה. גם קריאה וגם צפייה בנטפליקס הן פעילויות צרכניות פסיביות. אני חושב שבסופו של דבר בני אדם מטבעם מרגישים את הצורך ליצור/לבנות/לתרום משהו לחברה, וזאת כדי לממש את עצמם. פותח השרשור לצורך העניין צבר את הונו, וזכותו לחיות את חייו כאוות נפשו, אני לא טוען שהוא מחוייב לחזור למעגל העבודה, אבל לדעתי עצם השאלה שלו מעידה על חוסר ביטחון עצמי באורח החיים הנוכחי שלו, ומכך אני מנחש שמאז הפרישה הוא הפך ל 100% צרכן פסיבי.
 
אנחנו מדינה חטטנית ומתערבת ואף אחד לא רוצה להיתפס כברנש מוזר לכן אנשים מחפשים חותמת לגיטימציה מהסביבה שתקבל אותם אל חיקה בלי לסמן אותם כ questionable ולרכל, שזה בהחלט נפוץ כאן. אם אין לך סיפור לספר בטח ימציאו משהו (שאולי יילך ויסתעף). אבל עדיין לא רצוי לשאוב את תחושת הערך שלך מאחרים זה שורש הבעיה שכדאי לטפל. להתנצל בפני עבדים שכבר אינך עבד? מה שייך..

במקום שעברתי לגור זה היה אישיו בפרט בשנים ראשונות. כבר המציאו עלי שאני איש ביון, עבריין, נכה צה"ל מפוטם ועוד. שיתקדמו. אני לא אוהב לענות על שאלות שגוררות סקרנות ועוד שאלות פרטיות לכל אחד אז בד"כ פוטר את זה בצחוק ("חכה לספר שאכתוב סבלנות" וכאלה). מפריע לי מעט מאד מה אומרים. גם מתקשה להבין למה כזה מעניין מה אדם זר (שלא ביקש מכם הלוואה או כלה חלילה) עשה או לא עשה בחייו, לעומת הרבה מדינות אחרות שם מסוגלים לקיים יחסי אנוש בלי להיכנס לנשמה.

ממליץ לא לעודד את המשחק הזה וכך גם לתרום משהו לשינוי חברתי בכיוון נורמלי.
 
איך מתגברים על הבושה?
הכי קל לזכור את זה בעזרת כללים.
כמו שיש את כלל ה4 האחוז בפרישה.
כך יש לך את כלל ה20-40-60 להתגבר על בושה/חוסר בושה/ ווטאוור שאת/ה מרגיש/ה.

זה הולך בערך כך:
Originally spoused by actress Shirley MacLaine — and adhered to by Silicon Valley legend, entrepreneur and investor Heidi Roizen — the rule goes something like this: “At 20, you are constantly worrying about what other people think of you. At 40 you wake up and say, ‘I’m not going to give a damn what other people think anymore.’ And at 60 you realize no one is thinking about you at all.” The most important piece of information there, Roizen says: “Nobody is thinking about you from the very beginning.”
 
נערך לאחרונה ע"י מנהל:
לך תספר לבעל לבעל דירה שאתה רוצה לשכור, שאין לך תלוש משכורת אבל אתה יכול לעמוד בתשלום החודשי של השכירות.
יש למישהו הצעות?
 
לך תספר לבעל לבעל דירה שאתה רוצה לשכור, שאין לך תלוש משכורת אבל אתה יכול לעמוד בתשלום החודשי של השכירות.
יש למישהו הצעות?
מעולם לא הצגתי תלוש משכורת לבעל דירה. הכל עניין של משא ומתן
אגב משהו שכן אפשר לעשות זה לשלם מראש על חלק מהסכום תמורת הנחה
 
מעולם לא הצגתי תלוש משכורת לבעל דירה. הכל עניין של משא ומתן
אגב משהו שכן אפשר לעשות זה לשלם מראש על חלק מהסכום תמורת הנחה
מעניין שכולם ביקשו ממני תלוש משכורת.
תראי לו את הסטייטמנט מהברוקר D:
הצעתי להראות את החשבונות שלי, אבל אנשים לא מבינים. "אבל את לא עובדת?"
 
לך תספר לבעל לבעל דירה שאתה רוצה לשכור, שאין לך תלוש משכורת אבל אתה יכול לעמוד בתשלום החודשי של השכירות.
יש למישהו הצעות?
קיבלת ירושה
 
קיבלת ירושה
חחח אמרתי שאני חיה מהירושה שלי, זה לא עוזר. לא מקובל על אנשים שיש כאלה שלא צריכים לעבוד. נראה לי שזה די מדאיג בעלי דירות.
בכל מקרה הצגתי תלוש משכורת אבל הוא על סכום מצחיק, זה די הבהיל את בעל הדירה. פשוט קשה להסביר שיש כאלה שבוחרים לא להשתעבד לעבודה ולחיות חיים סולידיים והעבודה היא רק לשם תעסוקה.
 
אז להסביר לאנשים ששואלים מה אתה עושה למחייתך זה לא מסובך ואפשר להתחמק מזה בקלות. גם אם אה מתנדב באיזה שהוא מקום כמו נוער בסיכון אתה יכול להגיד שאתה עובד עם נוער בסיכון ובזה נסגר העניין.
אבל כשיש אנשים שבאמת חשוב להם להבין ממה אתה מתפרנס זה הופך להיות בעייתי.
בקיצור, ביקשו גם ערבים, שזה ממש מבאס כי אני ממש לא אוהבת להכניס אנשים לחיי הכלכלה שלי.
תכלס, לא יודעת איך לצאת מהכניסה לוורידים הזו
 
להשתעבד לעבודה
להתנצל בפני עבדים שכבר אינך עבד?
שיעבוד? עבדות?
הייתי מצפה ממי שמצפה לסבלנות מסביבתו להיות פחות שיפוטי ומכליל כלפי אנשים שחיים אחרת.

גילוי נאות: אני עובד למחייתי ואני נהנה מאוד גם מהעבודה עצמה וגם מהאנשים בעבודה (שלצערי לא ראיתי כבר כמעט שנה).
 
@חדשה אני יכול להבין את בעלי הדירה. סטטיסטית יותר סביר שעומדים מולם אנשים שמתנהלים כלכלית לא טוב, ועוד מובטלים/סטודנטים/ללא הכנסה, מאשר אנשים בפרישה מוקדמת.
בעל הדירה רוצה דרך לדעת שהתשלום בעוד שנה או שנתיים יגיע והוא לא יצטרך לרדוף אחרי השוכר.
איך לתת את הודאות הזו בלי הסיגנל הקלאסי של עבודה במשכורת היא באמת שאלה טובה. צריך להראות חוסן כלכלי.
כמה רעיונות - לשלם 3 חודשים מראש מתגלגל, לתת ערבות גבוהה, לשלם את שכד שנתי מראש, להראות תדפיס הכנסות מהשקעות (מניח שזה לא יעבוד ברוב המקרים), ערבים, תדפיס עו"ש, ואפילו ראיתי מקרה של העברת סכום למשכיר ובחוזה המשכיר אחראי להשקיע במוצר ספציפי ולהחזיר כולל עלייה/ירידה עם העזיבה (ממש לא יתאים לרוב המקרים).
 
מילא אנשים פרטיים, גם כשלוקחים משכנתא הבנק לא מוכן להתחשב בתיק השקעות, רק בשכר דירה ודיבידנדים.
 
הייתי מצפה ממי שמצפה לסבלנות מסביבתו להיות פחות שיפוטי ומכליל כלפי אנשים שחיים אחרת
יש עבדות מודרנית, יש סמנטיקות וצורות דיבור , אם לא היה ברור כוונתי שרכלנות וצרות עין נוטות לאפיין את המתוסכלים שלא טוב להם עם עצמם גם בעבודה.

העובדה שלזה נתפסת רומזת שאתה השיפוטי ומסתובב פה עם זכוכית מגדלת.
 
מה שנכתב לא נכתב בשיפוטיות ולא מכלילה שום דבר. בעבר עבדתי בתחום אחר, הייתי עובדת גם מהבית אחרי שעות העבודה, הולכת לישיבות בשעות שהן לא במסגרת העבודה, לפעמים גם בסופי שבוע, והרגשתי שבזמן הפנוי שלי אני פשוט מותשת והראש כל הזמן עסוק בעבודה.
היום אני בתחום אחר, אני מאוד אהבתי את העבודה שלי (עד שהתחילה הקורונה שבעקבותיה עבודתי הופסקה) ומתכוונת לחזור לעבוד (כרגע לומדת בשתי תכניות לימוד בתחומים אחרים). בחרתי להיות יותר זמן עם הילדים שלי, בחרתי בעבודה שלא מתישה אותי כדי שאוכל להיות איתם כשהם מגיעים מבית הספר מלאה באנרגיות, לבשל להם, לעזור בשיעורים, ולהיות אמא נוכחת פנויה וקשובה יותר. אני משלמת על זה מחיר כמובן כי יש פחות הכנסות, אבל אלה השיקולים שלי.
אני לא נגד עבודה ולא רואה את עצמי מתבטלת מבוקר עד ערב בחוסר מעש. מאוד מעריכה אנשים שהקריירה חשובה להם ומאתגרת אותם, ועובדים מבוקר ועד ערב כי הם נהנים מזה, אולי גם אני אחזור לעבודה כזו בעתיד. כל אחד עושה את הבחירה שלו ואין נכון לא נכון, אין צודק או לא צודק, אין הכללות, כולם צודקים, כל אחד שוקל מה מתאים לו יותר ובאיזה תקופה בחיים.
 
@unsullied אני לגמרי מבינה אותם ואת החשש שלהם.
רק העלתי את הנקודה שזה יותר קל סתם להמציא לאנשים ששואלים במה אתה עוסק איזה עיסוק ולגמור עניין, מאשר להסביר למישהו שבאמת צריך לדעת שיש לך יכולת, כי זה פשוט לא מקובל ולא נתפס שמישהו בוחר לא לעבוד או לעבוד בעבודה עם הכנסה מצחיקה, כי אז אתה פשוט בטלן, חסר כישורים, לא יוצלח...
 
נראה לי שזה די מדאיג בעלי דירות.
תמצאי בעל דירה שלא עובד בזכות השכירות שהוא מקבל מהדירות שהוא משכיר :). הוא בטוח יבין אותך ולא ישאל שאלות, מקסימום יתן לך כיף :)
 

נושאים דומים

Back
למעלה