בית » עצמאות כלכלית » הסולידית חוגגת שנה: 12 לקחים שלמדתי על ניהול בלוג

הסולידית חוגגת שנה: 12 לקחים שלמדתי על ניהול בלוג

הסולידית צמחה באופן אקספוננציאלי מאז הוקמה ב-31 במרץ 2013.

אם להאמין לגוגל, בשנה שחלפה מאז היו 245,860 כניסות לאתר וסה”כ 757,998 צפיות בעמודים. לפי אלכסה, זהו אתר האינטרנט ה-348,542 בגודלו בעולם וה-1,370 בגודלו בישראל.

לא רע בשביל שנה אחת!

האתר רואה ממוצע של 658 גולשים יחודיים מדי יום, שמבלים כאן בממוצע 5:11 דקות בכל ביקור (311 שניות). בחישוב מהיר, 658 כפול 311 לחלק ב-3600 (מס’ השניות בשעה) = 56.84 שעות אדם המושקעות מדי יום בקריאת החוכמה הצרופה הדברים שאני כותבת.

זה מחמיא מאד, אבל גם מעט מאיים – אני לא רוצה לבזבז לאנשים את הזמן!

unique visitors

מבקרים ייחודיים באתר, בחתך יומי, מאז הקמתו. הזינוק בינואר מיוחס לכתבה בגלובס. הזינוק בפברואר מיוחס לפרסום פוסט סוף השנה שלי בדף פופולארי כלשהו בפייסבוק (לא בטוחה איזה, מישהו יודע?).

אם אתם חדשים כאן, הגישה הרווחת באתר הזה משלבת בין צריכה נמוכה ככל הניתן (רעיון הנושא חן בעיני אנשים הדוגלים בפשטות מרצון, קיימות עצמית, מינימליזם, סביבתנות והתנגדות לתרבות הצריכה) לבין השקעה בנכסים מניבים כדרך לייצור הכנסה פסיבית (רעיון הנושא חן בעיני קפיטליסטים רנטיריים וליברטריאנים).

השילוב הזה, שהותך לכדי פילוסופיה שלמה (Early Retirement Extreme) על ידי ג’ייקוב לונד פיסקר, מאפשר הגעה לעצמאות כלכלית ופרישה ממרוץ העכברים עשרות שנים לפי גיל הפרישה המקובל.

הבלוג הזה אמנם גוזל לא מעט קשב (ומיותר לציין כי במונחים כספיים נטו, ההחזר על ההשקעה נמוך מאד), אבל אני לא מרגישה שאני מבזבזת זמן כשאני כותבת כאן. אני רוצה להאמין שהרעיונות הללו מסייעים לאנשים לחשוב אחרת. מאות הפניות שקיבלתי בשנה החולפת מאששים תקוותי זו.

הרפתקה וירטואלית – מה למדתי על ניהול בלוג

די מעניין לנהל בלוג פופולארי. החוויה התגלתה כמלמדת ורצופת תובנות.

להלן העיקריות שבהן:

1. הבלוגוספרה היא מריטוקרטיה

סף הכניסה לבלוגוספרה נמוך ביותר. למעשה, הוא לא קיים. כל אחד יכול לפתוח בלוג תוך פחות מעשר דקות בהשקעה ראשונית אפסית ולהתחיל להפיץ את בשורתו לאומה.

בניגוד מוחלט למקובל בתרבות הקריירה, ההצלחה כבלוגר היא פועל יוצא של כישורים אישיים ומאמץ אישי – לא של החלטות ניהוליות, תואר אקדמי, קשרים, ניסיון מקצועי, ידע טכני וכן הלאה. תהיו טובים, תשקיעו ותצליחו.

2. תוכן איכותי הוא מנוע הצמיחה של האתר

התוכן הוא המוצר שהבלוג מייצר, וככזה הוא הדבר הראשון בו נתקלים הגולשים. כל מה שמסביב לתוכן – עיצוב, קידום במנועי חיפוש, מדיה חברתית, ייצור הכנסה – הוא בגדר רעש פריפריאלי. תוכן איכותי, שמוסיף ערך אמיתי לקוראים ומתפרסם בקבועי זמן סדירים (גיליתי שהקוראים לא מתייחסים בסלחנות להפסקות ממושכות) מהווה להערכתי 80% מהעבודה הכרוכה בניהול בלוג.

3. הבשר של הבלוג הוא בתגובות

לתוכן אין שום משמעות אם אף אחד לא קורא אותו. הבלוג הזה הוא לא רק אני, המחשבות שלי והשרת שמאחסן אותן. לו הייתי כותבת פוסטים שאיש לא היה קורא, הסולידית לא הייתה קיימת. הווה אומר, בלעדיכם – הסולידית לא הייתה קיימת.

בשנה האחרונה כתבתי 120 פוסטים שהולידו 3,707 תגובות, קרי, ממוצע של 30.8 תגובות לפוסט. התברכתי ב”גרעין קשה” של מגיבים נבונים מאוד – חלקם אפילו מבריקים. הידע והחוכמה המצטברת שלהם עולים עשרות מונים על שלי, והתובנות שניתן להפיק מתגובותיהם לעתים מהותיות יותר מהפוסטים עצמם.

זו הסיבה שהחלטתי לעולם לא לחסום את אפשרות התגובה באתר כפי שעושים בלוגרים מצליחים אחרים (סת’ גודין, לדוגמה) וזאת למרות תובנה 6 להלן.

4. קידום אתרים (SEO) = אובר-רייטד.

SEO היא תעשיה המוקדשת לאופטימיזציה מלאכותית של האתר עבור מנועי חיפוש (=גוגל).

מקדמי האתרים המקצוענים ממליצים, בין היתר, לנפח את הפוסטים במילות מפתח מודגשות שיצודו את תשומת ליבם של הרובוטים של גוגל. ככל שיותר פוסטים ישולבו באינדקס של גוגל, כך גדלה הסבירות שמישהו יבקר באתר כשיחפש את מילות המפתח שהושתלו בפוסטים. במקביל ממליצים מקדמי האתרים על בניית קישורים מלאכותית לאתר מאתרים בעלי סמכות, בין היתר על ידי תגובות באתרים, פוסטים אורחים וכן הלאה.

עכשיו – אני לא מומחית ל-SEO, אבל הרושם שלי הוא שאף אחד לא באמת יודע מה גוגל רוצה – מלבד, כמובן, תובנה מס’ 2 לעיל.

את הפוסטים שלי אני כותבת לאנשים, לא למנועי חיפוש, וכמעט לא מגיבה באתרים אחרים כדי להגדיל את התעבורה לאתר שלי. מנסיוני הקצר, אם התוכן איכותי מספיק, גולשים אחרים יקשרו אליו בעצמם ובאופן טבעי, מה שיתרום לצמיחה אקספוננציאלית של האתר.

התוצאה: גוגל די אוהב את הסולידית – אני נמצאת במקום הראשון בתוצאות החיפוש גם עבור ביטויים שמעולם לא העלתי בדעתי (ראו דוגמה).

5. טוויטר לא מתאים לבלוגרים בישראל

טוויטר לא שווה את המאמץ.

אחרי כמה ניסיונות לפתח את הכיוון הזה של הבלוג, בהשראת אתרים זרים, הגעתי למסקנה שאין טעם.

קהילת הטוויטר בישראל קטנה ומלוכדת באופן מוזר, ואם לא די בכך, היא מתהדרת בכמה מהטיפוסים הרעילים ביותר שבהם נתקלתי ברשת (אילוסטרציה).

מכיוון שהמדיום הזה מגביל אותך ל-140 תווים לכל היותר, בלתי אפשרי להעביר רעיונות מורכבים או לנהל דיון אפקטיבי. בניגוד לארה”ב, הערך המוסף שטוויטר נושא עמו עבור הבלוגר הישראלי, אם נמדוד במונחים של עלות/תועלת, הוא שלילי (זה לא אומר, כמובן, שיש לי כוונה לסגור את חשבון הטוויטר שלי בקרוב).

6. אנשים מבלבלים בין בלוגרים לעיתונאים

 אני כותבת באתר הזה על נושאים טעונים מאוד: כסף, פנסיה, המחאה החברתית, נדל”ן, חינוך, צרכנות, חירות, אפילו פמיניזם.

יש קוראים שמצפים ממני לאור זאת להיעדר משוא פנים, להיצמדות לעובדות, ולכתיבה שהולמת את כללי האתיקה עיתונאית: תקינות פוליטית, צדקנות מעושה, חמלה מתחסדת, תמיכה-ב”חלש” וגלגולי עיניים בסגנון יונית. ככל שיותר אנשים גולשים הנה, כך הדרישות הללו מתגברות (שאחרת אני מסווגת בתור יהירה, אכזרית, אנוכית וכן הלאה).

אני יודעת שאם אשמיע דעות לא פופולאריות התעבורה (וגם ההכנסה) מהאתר עלולות לרדת בחדות. יחד עם זאת, האתר הזה לעולם לא יהפוך לעיתון אינטרנטי חלבי, נקי ומלטף כמו פטאליסט ודומיו.

7. אי אפשר לרצות את כולם

ככל שהאתר צמח כך התפתחה לה אופוזיציה איתנה לכל מה שהבלוג הזה מקדם.

חלק גדול מהמתנגדים השמיעו טיעונים מנומקים היטב ומבוססים. מיעוטם היו טרולים רעי לב, שבחרו במקום לתקוף את הרעיונות – לתקוף אותי באופן אישי (עדשים ומקלחות קרות הם המוטיב הנפוץ 😉 ).

מובן שרובם הם כאלה שנחתו הנה היישר מגוגל, קראו פוסט אחד או שניים וגיבשו אי אילו מסקנות.  באופן אישי, לא הייתי מוכנה לכך. לא ידעתי שבלוגרים חייבים לפתח עור של פיל. במקום זה, ניסיתי להתנצח איתם – גם כאן בבלוג – עד שהבנתי שבעשותי כן אני בעצם נותנת להם את מה שניסו להשיג.

המציאות היא שלרעיונות שונים תמיד יהיו מתנגדים. ארתור שופנהאואר הטיב לנסח זאת: “כל דבר-אמת עובר שלושה שלבים. ראשית, לוגעים לו. אחר כך, מתנגדים לו באלימות. לבסוף, מקבלים אותו כמובן מאליו.”

8. רוב האנשים קוראים רק את העמוד הראשון

גם זו תופעה שלא צפיתי מראש. מסיבה כלשהי, הגולשים נוטים לייחס ערך רב יותר לפוסט מסוים ככל שהוא חדש יותר. זו הסיבה שאם תקראו את הבלוג מראשיתו, תגלו שכמות התגובות בפוסטים הישנים קטנה משמעותית. רק חלק קטן מהקוראים טרחו לקרוא את הפוסטים הישנים, לא כל שכן להגיב עליהם. עכשיו אני מבינה מדוע אומרים שהמקום הטוב ביותר להממין בו גופה הוא עמוד התוצאות השני בגוגל.

9. אם יצרתם עניין, התקשורת תסקר אתכם – גם אם תסרבו

שמתי לב שככל שהאתר נעשה פופולרי יותר, אני עצמי הפכתי ללב העניין, על חשבון הרעיון עצמו.

אני מאוד לא אוהבת את זה.

אני לא רוצה להיות סלבריטאית אינטרנט, מנהיגה חברתית, או הפנים הישראליות של אידיאולוגיה שכלל לא הגיתי. הסיפור האישי שלי הוא הפן השולי בבלוג הזה. למרות הרומנטיזציה, זה לא מסע של אישה אחת. הרעיון הוא שחשוב.

לכן אני מסרבת באופן קטגורי להתראיין לכלי תקשורת (אלא אם אתם מחשיבים את הדבר הזה בתור ראיון עם גיא זוהר…). הסירוב הזה לא הפריע ל”גלובס”, “את”, “7 ימים”, “ידיעות אחרונות” ויתכן אתרים נוספים לסקר אותי, ולתרום כמובן לצמיחה של האתר.

(אגב, אני חושדת שככל שה”לאו” ברור יותר, כך העניין לסקר אותי גבוה יותר. למעט מעריב וערוץ 1 / קול ישראל, קשה לי לחשוב על כלי תקשורת משמעותי שלא פנה אלי).

10. אלגוריתם הפרסום של גוגל לא נבנה עבור בלוגים אנטי-צרכניים

הסולידית הוא בלוג שמתבסס על הכנסות מפרסומות. המשמעות היא שהתכנים מסופקים בחינם אין כסף (בניגוד לאתרים שגובים תשלום חודשי עבור התוכן, או מעמידים תכנים למכירה בתצורה של ספר אלקטרוני).

הבעיה היא שעם האלגוריתם של גוגל, אין לי באמת שליטה על זהות המפרסמים באתר. כך נוצרים מצבים אבסורדים שבהם לדוגמה פוסטים שעוסקים ביציאה מחובות מעוטרים בפרסומות על מתן הלוואות, ואילו פוסטים שעוסקים בהכנסה פסיבית מפרסמים קרנות הון סיכון או מסחר באופציות.

11. הבסיס להצלחה – עט ומחברת

פוסטים רבים היו הולכים לאיבוד אלמלא הייתי לוכדת את מחשבותיי ומעלה אותן על הכתב. אני מזינה אותן בגיליון אקסל מסודר בגוגל דרייב תחת הכותרת “רעיונות לפוסטים”. בטבלה הזו אני גם מרכזת רעיונות והצעות שאתם מעלים, בתגובות או במייל.

12. לפעמים, כל המוסיף גורע.

אחת הטעויות המרכזיות שלי השנה היא שניסיתי לתפוס כמה שיותר ציפורים בבת אחת. כך, פתחתי חשבון פינטרסט, וגוגל פלוס, וערוץ יוטוב, ואפילו פתחתי פורום.

לצערי, העלות במקרים אלה לא הצדיקה את התועלת, ואף לא אחד מהמאמצים הללו תרם משמעותית לצמיחת הבלוג. אני חושבת שנכון הרבה יותר להתמקד ברשת חברתית אחת ולהשקיע בה לטווח הארוך כבסיס לצמיחה.

משהו קטן, לסיום.

הרבה אנשים שואלים אותי כיצד היו יכולים לסייע לבלוג.

ובכן, יש 3 דרכים פשוטות וחינמיות שבהן תוכלו לגרום לי לאושר רב:

1. אם טרם עשיתם זאת, הירשמו בבקשה לרשימת התפוצה של האתר.

2. עקבו אחרי בעמוד הפייסבוק שלי.

3. שתפו את הפוסטים שלי עם אנשים שלדעתכם עשויים להפיק מהם תועלת. אפשר לשתף בקלות באמצעות לחיצה על כפתורי השיתוף שבתחתית כל פוסט. דרך קלה אפילו יותר היא לספר על האתר (בעל-פה) לחברים, בני משפחה, עמיתים לעבודה (מלבד הבוס, כמובן) וכן הלאה.

אני מודה לכם שבחרתם להקדיש זמן לבלוג שלי בשנה הראשונה לקיומו. אני מקווה שהוא תרם לכם. אם הסולידית הפכה לחלק קבוע בחיים שלכם – קטן ככל שיהיה – אני גאה בכך מאד.

תודה ענקית, לכולכם.

ד’ 



אזהרה: אני משקיעה חובבת. אינני בעלת רישיון ייעוץ השקעות או כל רישיון פיננסי אחר. התכנים באתר אינם מהווים ייעוץ מקצועי או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם. כל המסתמך על המידע באתר מבלי להיוועץ באיש מקצוע עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד. אלא אם צוין אחרת, אני מחזיקה או עשויה להחזיק בניירות הערך הנדונים בפוסט. גלישתך באתר מהווה הסכמה מפורשת לתנאי השימוש.


רוצים לעזור?
אתם מוזמנים לשתף ולעקוב אחרי בטוויטר או בפייסבוק, או להירשם כדי לקבל את הפוסטים שלי ישירות למייל. בנוסף, תוכלו להשתמש בקישורי השותפים הבאים כדי לקנות באמזון, להוריד ספרי שמע, או להקים אתר אינטרנט משלכם (מדריך מפורט - כאן). תודה על תמיכתכם באתר. 

102 תגובות

  1. אם כבר הזכרת את עמוד הפייסבוק, יכולת להזכיר שיש לך גם חשבון גוגל פלוס.. וכמובן, תודה על שנה של פוסטים !

    נ.ב. יש סטטיסטיקות על ימים בשבוע ושעות שבהן פוסטים שמתפרסמים זוכים ליותר אחוזי קריאה (עקב פחות עומס עבודה / פחות פרסומים אחרים וכד’), את יכולה לתזמן את הפוסטים שלך בהתאם.

  2. אני מסכים לתובנה שלך לגבי SEO. דעתי היא שהמערכות של גוגל כיום מבינות ממש את תוכן האתר, ומסוגלות במידה רבה כמו בני אדם להסיק את הרלוונטיות שלו לשאילתה מתוך התוכן עצמו. זאת בניגוד לפייג-ראנק הישן, שבאופן טיפש התבסס על קישורים, כלומר על הדעות של בעלי אתרים אחרים על האתר הנבחן.
    ראיתי את זה עובד באתר שבניתי על נושא שיש לגביו התייחסויות רבות ברשת. האתר שאני בניתי מוקדש לנושא הזה, בעוד שאתרים אחרים (בהם אתרי חדשות כמו טמקא) מתייחסים אליו כעוד אייטם. למרות שלא עשיתי שום דבר המומלץ ע”י מקדמי אתרים, והאתר גם לא בנוי לפי ההנחיות של גוגל, בכל זאת הוא בדרך כלל במקום הראשון בחיפוש. כי אכן התוכן באתר שאני בניתי הוא הרלוונטי ביותר למי שמקליד את מילות החיפוש המתאימות, ויתן לקורא את מיטב המידע. גוגל מבינים את זה מתוך הבנת התוכן.

  3. שולה מעפולה

    עוד תובנה שאשמח אם תגלי בפתיחת השנה השנייה לבלוג:
    13. “אני לא תמיד צודקת. וזה שרעיונותיי מעוררים התנגדות, אינו מוכיח את צדקתי”.
    חוץ מזה, תודה לך. את מביאה הרבה מחשבות מעוררות עניין.

  4. כל הכבוד לך, המשיכי כך 🙂

  5. חשוב מאוד שהקול שלך ישמע.
    טוב שהבלוג הזה קיים.

    אנשים לכודים במירוץ העכברים, ולכן קשה להם להודות
    שבאיזשהוא מקום, החיים שלהם דפוקים והם לא רוצים
    להודות בזה, לכן מוציאים את הרפש עלייך ועל הבלוג.

    תמשיכי כי יש לך תומכים.

  6. המשיכי במה שאת עושה כי לדעתי את עושה רק טוב! קצת מזכיר לי את גלילאו שאמר שהעולם נע סביב השמש…. אנשים יקלטו לאט לאט את האמת מאחורי הרעיונות שלך. כרגע זה פשוט לא ״נח״ להם!! ואף על פי כן נוע תנוע!!! תודה ענקית לך!!!!!

  7. אין שום כוונה רעה מאחורי התגובה שלי אלא להפך. עד לפני מס חודשים הייתי קורא את כל הפוסטים שלך באדיקות ועכשיו אני מרגיש שמיציתי והבנתי את העניין. הפוסטים נראים דומים מאוד אחד לשני ויש הרגשה של מיצוי. אני מאחל לך המשך גידול בבלוג אך לפי דעתי הוא יבוא מגולשים חדשים פחות גולשים וותיקים שי נטשו. מאחל לך את כל ההצלחה בעולם.

  8. תודה לך נשמה!
    המסקנות שהגעת אליהן וגם ההצלחה שלא היתה מלאכותית הכל נובע מאינטליגנציה ואותנטיות.
    נושא אחר אני מבקשת שוב לגבי המקצועות שאפשר לעבוד בהם כדי לפרוש אחרי כמה שנים עם חסכנות אגרסיבית. אחרת אני לפחות עדיין מרגישה שזה לא ישים. כתבתי פה לפני כמה זמן מה התוכנית שלי בתור בחורה ומחקת אותה(..) בקיצור אשמח לשפוך על זה קצת אור.
    נראלי שאני חוגגת חצי שנה של קריאה הדוקה.

    • רשימת עבודות: 1. הנדסת תוכנה. אם מתחילים ללמוד עוד בתיכון ובמקביל לצבא אפשר לסיים בגיל 22 תואר ראשון באוניברסיטה מוכרת. בוגרים מקבלים כ 15 אלף בחודש. תוך 3-6 שנים זה מגיע ל 25 שזה 20 נטו( כולל החסכון בקרן השתלמות ופנסיה) . מקצוע נוסף זה למכור בעגלות בחול, מי שטוב מרוויח 4 אלף דולר בחודש. מקצוע נוסף זה קוסמטיקטית. נשים יכולות גם לעשות סכומים יפים בתור מסאגיסטיות או אפילו חשפניות ( ללא מין, יש שיגידו שאלו עבודות לגיטימיות).

      • חשפנות ומסאז’ים נגועים ביותר מידי גורמים פליליים.. בארץ הענף לא מוסדר בשיט ורוב הבנות יוצאות מצולקות ומרוששות מהתחום.

        עגלות בחו”ל זה כבר לא מה שהיה.. מכיר את הסכומים שמשלמים. מעבר ליתרון של לראות עולם, עדיף כבר לטחון מכירות בארץ ולגור אצל ההורים. יש יותר סיכוי לחסכון ופחות סיכון לחותמת שחורה בדרכון.

        בארץ אני הייתי הולך דווקא על ענף ההסעדה.
        להיות ברמנית באחד המקומות החמים בת”א, או מלצרית באחת ממסעדות היוקרה יכול להכניס סכומים מדהימים.. בטח שאם עובדים 7 ימים בשבוע, או משלבים עבודת פרילנס מהבית בתחומי העיצוב והגרפיקה למי שיש כישרון.

        גם אפשר תמיד להתחתן עם עשיר.

        או כמו שאמרת, ללמוד לתואר מבוקש.

        • 1. הנדסת תוכנה- בגלל שלא עשיתי את המסלול שמתחיל בתיכון, זה יגזול 4 שנים מחיי (אוניברסיטה) שזאת אופציה פחות עדיפה כרגע, כנראה אחרי שכבר אחסוך איזה חצי מיליון 🙂 (פיזיקה יש גם? או שזה כמו פילוסופיה של המדעים)
          2. עגלות כמו שהוא/היא אמר זה כבר לא מה שהיה פעם, למרות שא. אם יש דרכון זה כן כמו שהיה פעם? (הכוונה היתה גם לקטע הזה או רק למכירות?) ב. עובדת עדיין על כישוריי המסחר הלא ככ טובים שלי ככה שאולי רק עוד שנתיים, אבל אני כן מתתכננת לנסות את זה. (מה גם שזה בעיקר בכריסמס ולא כל השנה הולך)
          3. חשפנות ומסז’יסטית- עובדת על זה (+ דרכון אמריקאי) מסז’יסטית אגב זה גם לא מה שהיה פעם, אם את שכירה זה 40 או אפילו פחות לשעה והידיים שלי שוות יותר מזה. אולי אם כבר פרטית.
          4. ברמנית-זה גם רעיון טוב, עשיתי פעם קורס (חשבתי שזה היה עוזר) וזה בהחלט רעיון שאני תמיד שוכחת כי אז אני נזכרת בכישורים החברתיים הלא טובים שלי (עובדת על זה כבר אמרתי?)
          5. יש גם תיווך שחשבתי עליו או כל מיני קורסים של מקצועות שאפשר לעלות מהם למעלה.
          תודה על הרעיונות!

          • אנא-אל, אל תלמדי פיזיקה או ביולוגיה אם זו לא תשוקה שלך (כלומר לפחות תואר שני). מכימיה הבנתי שאולי אפשר להתפרנס עם תואר ראשון בלבד, מהנדסה או מדעי המחשב אין ספק שאפשר להתפרנס אחרי תואר ראשון.

            לימודי מקצוע (שמאות, חשמלאות) לעתים עדיפים בהרבה על תעודה אקדמית.

  9. אחד* אדוקה*

  10. בנימין

    קראתי את כל הפוסטים עד האחרון , כולל אלו שנמחקו (אני עוקב עוד מהתקופה שהיה פה שקט, אז לא היה קשה לחזור אחורה), ואני לא מנוי למייל. פשוט לא נח.
    לרוב אני נכנס מהטוויטר או אפילו פייסבוק, כאשר אני בדרכים, או דרך פיד רסס שלא מפספס כלום. סתם, שתדעי שלא רק מיילים עושים את זה. אגב, גם אם תפסיקי עם הרשתות החברתיות, מבחינתי הרסס זה הכלי לעדכונים.
    הפוסטים שלך באמת מושקעים ועקביים, ועובדה שיש תצאות.
    אני מבין היטב את ההחלטה שלא להתראיין, ואם זאת אם היית עושה את זה היינו מרוויחים לא מעט, אבל יכול להיות שאת באופן אישי תשלמי מחיר. כבר הבעתי את דעתי בעבר.
    לגבי תגובות, אני לא משקיע בזה מספיק, ועמך הסליחה, אבל מדי פעם אני משמיע קול, ודעי לך שאני עוקב ולפעמים מפיץ לאנשים כאשר זה רלוונטי. יש לך הדים והשפעה מעבר למה שנראה פה.

    לגבי קידום אתרים – לך אין בעיה, כי התוכן מיוחד, שונה ומעורר. לבלוגים פחות יחודיים או מושקעים (יש אנשים עובדים!) קידום עוזר מאוד. אבל אין ספק שהקידום הטוב ביותר הוא איכות.
    לגבי הפורום – הוא באמת לא כ”כ צמח, אבל יש לו משמעות של יצירת קהילה ושיח, הרבה מעבר לקידום האתר. זו אפילו לא מטרתו. אני מקווה שלא תתיאשי מזה, ואולי בהמשך תהיה לו עדנה, ואז זה יכול להיות כלי נורא משמעותי.

    המון תודה, ושיהיה בהצלחה.

  11. רעיון נחמד לרגל השנה השניה יהיה לפתוח מתי שהוא חד פעמית שוק קח-תן הסולידית ואולי גם איזו שהיא אופציה לזה באתר.

  12. כקורא וותיק וותיק, אני מרגיש חופשי להעלות פה כמה נקודות.

    באופן אישי אני מעדיף את הפוסטים הכלכליים בנושא ההשקעות כי זה נושא שחדש לי. מבחינתי ממש פתחת לי את העיניים לגבי האופן שבו הכסף צריך לעבוד בשבילי ולא סתם לשכב בבנק.

    ..אבל.. רוב הפוסטים שלך לאחרונה עוסקים קצת בהטפה, והם טיפה חזרתיים. אני מקבל את הרצון שלך “להראות את האור” להמון הטיפש, אבל אם את כבר עושה את זה, לא כדאי לתת עצות אופרטיביות?

    במקום קנו יד שנייה – איפה אפשר לקנות יד שנייה.
    במקום מינימליזם מדוע – מינימליזם כיצד,
    במקום זה טימטום לעבוד – כשאתה כבר עובד איך למקסם ביצועים ותפוקות כדי לזכות בזמן פנוי רב יותר אח”כ.
    הסברתי טוב את הרעיון?
    על כל אחד מהנושאים האלה אני עצמי יכול לרשום סדרת פוסטים.. 🙂

    ושוב, לא בכדי להתנצח, אבל ממה שקראתי, נראה לי שגם את בעצמך לא ממקסמת את היכולת לחסוך בהתנהלות היום יומית שלך, ודווקא כאן בטח תוכלי ללמוד מקוראייך – אפילו אם הם מהזן הנחות שטס לחו”ל פעמיים בשנה ושמעז להעדיף ללכת לעבודה מאשר לעסוק בעבודת שרברבות (למרות.. שכשהם היו סטודנטים בבאר שבע, הם החליפו חצי צנרת בדירה – לבד!!).

    אז שיהיה בהצלחה בהמשך.

    אני אגב מתעדכן דרך הפייסבוק ובכניסה אקראית, לא מנוי..
    אני תוהה אם אני האחרון שעוד דבוק לפייס.

    • תודה על הפידבאק

      • דורין יש לי שאלה (קיבלתי תשובה ממגיב אך לא ממך ומעניין אותי לדעת מה את חושבת)

        בהמשך למה שקרה בקפריסין עם פיקדונות –

        האם הבנקים (במקרה של קריסה) יכולים לקחת לי מניות או אג”ח מדינה שאני מחזיק אצלם ?

        (במקרה של חילוץ מבפנים ע”י כספי הלקוחות)?

        האם זה חוקי לעשות דבר כזה?

        • נשמע לי מעט הזוי. אם אתה חושש מאוד, אתה יכול לפזר את ניירות הערך שלך בין מספר חברי בורסה (בנקים ובתי השקעות).

  13. מתעדכן דרך הרסס. תמשיכי. ותודה לבריזבלוק מעלי שהיטיב לתאר את תחושותי.

  14. [משתמש זה נחסם לצמיתות]

    • [משתמש זה נחסם לצמיתות]

      • נדמה לי שאין לנו כלל מחלוקת לגבי יוקר המחייה וההבחנה שלך לגבי מהפכות אלה רק לגבי ההגדרה החמקמקה של המעמד הבינוני.

        בכל מקרה לדעתי המעמד הבינוני הגובה יכול להפיק לקחים חשובים מהבלוג.
        לקחים שבמדינה עם יוקר מחייה ממוצע יכל להפיק גם המעמד הבינוני הנמוך.

        http://www.cbs.gov.il/publications13/1517/pdf/t04_01.pdf

        אני הסתבכתי כבר מספיק עם הסולידית אבל אני לא מבין איפה חטאתי במקרה הזה.
        בכל מקרה אתה יכול להוסיף את חטא לרשימה ארוכה של חטאים – כל חברה שמכבדת את עצמה צריכה מי שיישא אותם בגאון.

    • היי עמית ,

      “ארסי” (ש”ת) – רווי שנאה עזה, קנאה, יצר רע.

      שנאה, ככלל, היא מקור מוטיבציה גרוע במיוחד. העובדה שליבי לא נכמר על על מעמד הביניים לא אומרת שאני שונאת אותו. כמעט לא הוגן להשתמש בביטוי הזה לתיאור עמדותיי. לא זכור לי אף שנקבתי בביטוי “מפונקים” – זו פרפרזה גרועה של סגן עורכת כלכליסט.

      טענתי הבסיסית היא שלאנשים יש אפשרות לבחור: או לאכול את העוגה, או להשאיר אותה שלמה. אין גם וגם. רוב האנשים פשוט לא יכולים להתהדר בבית ענקי, רכב, חופשות בחו”ל וחוגים יקרים לילדים, ובמקביל להגיע לעצמאות כלכלית בגיל צעיר – או בגיל כלשהו. איך אומרים בצבא, זה פשוט לא מתכנס. המצב הזה נכון בישראל כשם שהוא נכון ברוב העולם המערבי.

      אני לא אדם ממוצע. אני נמצאת – בהערכה גסה – שתיים-שלוש סטיות תקן מהנורמה, בין היתר משום שאני לא מאמינה שבית גדול ורכב פרטי וחופשות ומסעדות ומותגים והופעות יסבו לי אושר בר קיימא. מלבד זאת, נסיבות חיי הן יחודיות, כשם שנסיבות חייך ונסיבות חייו של כל קורא אחר. אני לא אומרת בשום מקום “תחקו אותי צעד אחר צעד, מה שהצליח לי ודאי שיצליח עבורכם.”

      ויחד עם זאת, רוב מה שנכתב בבלוג בשנה האחרונה ישים, במידה מסוימת, לכל מי שמגדיר עצמו בראי עצמו “מעמד הביניים” (ולא, עובדי פרי הגליל, עם כל הצער והכבוד, הם לא מעמד הביניים).

      הימנעו מחובות. הוציאו פחות ממה שאתם מכניסים. השקיעו את ההפרש בקרנות נאמנות מחקות זולות ככל האפשר. הגדירו את החשיפה לאג”ח/מניות בהתאם לפרופיל הסיכון הייחודי שלכם. אזנו לפי הצורך בעזרת כסף חדש. לעולם אל תמכרו כשהשוק יורד. הקפידו לעשות זאת לאורך זמן וסביר להניח שמצבכם הכלכלי ישתפר פלאים.

      • [משתמש זה נחסם לצמיתות]

        • אני חושבת שהאבחנה שלך לגבי שופנהאואר מדויקת. יותר מפסימיזם, אני מושפעת מהאינדיבידואליזם (הכפוי?) שבכתביו. זו גם הסיבה שאני “מטיפה” לאחריות אישית (לעומת אחריות המדינה לחילוץ אחרים מהבורות שכרו במו ידיהם).

          “It is the faith of all great souls to live alone”

          “Almost all of our sorrows spring out of our relations with other people”

          • [משתמש זה נחסם לצמיתות]

          • יש לי שאלה, לקחת אחראיות אישית מבחינתך זה גם מעבר ללהאשים את המדינה אלא להאשים אחרים/להתמסכן בכללי? (ההורים שלי אשמים בבעיות שלי, ‘יש לי צרות ו~אין~ לי מה לעשות איתם’,’לכן אני גיבור שקשה לי’ ‘ככה זה, אין מה לעשות’ ) גם דברים כאלה?

          • ראשית, כל הכבוד על הבלוג וההשקעה.
            אני שותף לכל העקרונות עליהם כותבת, כך חונכתי. אני חולק עלייך בפרטים…שזה עיניין אישי.

            אני מאמין שכל המתח בין הגדרות בינאריות של אחריות אישית ואחריות קולקטיבית, הוא מאבק מיותר.

            ניצול סירה טרופה בים מוכה כרישים, לא יצוף ויצפה לעזרה. שאולי תגיע ואולי לא. אלא ינסה לעזור לעצמו כמיטב יכלתו. משהו לצוף עליו, להתחבר לזרמי ים ולקוות להגיע לחוף כלשהו בזמן.

            בעל-היאכטה החולף באזור האסון, לא יתעלם מהניצול שצף על רפסודה מאולתרת, אפילו שהשיג את היאכטה אחרי מאמצים אישיים רבים בחזית הפיננסית, או היזמית או משהו.

            הניסיונות של אינדיבידואליסטים קיצוניים להתנתק מחובותיהם כלפי החברה, זהים בעיניי לאלא שמסרבים לעזור לעצמם ומטילים את כל כובד משקלם על אחיהם. אלו פסולים ואלו פסולים.

            לפרט בחברה, כמו המשפחה או החברה עצמה הם ארגונים בעלי תחומי אחריות מוגדרים. סוג של שווקים או סוג של ביטוח סיכונים, שעליו נשענים גם במצבי חירום וגם במיזמים משותפים. אני תורם לחברה, וזכאי לעזרה בחזרה. התרומה והעזרה יכולים להיות ישירים או עקיפים.

            האדם הוא חיה חברתית, מעמדית. צריך לשנות את ההגדרות למבנים חברתיים, ולדרך בהן מעמדות נבנים. ראוי יותר שהמעמד ייקבע לפי ידע או יכולת מוכחת מאשר להיוולד נכון או יכולת צרכנית (בזוי בעיניי). אבל כולם מחפשים את ההכרה הזו. כי החברה מעניקה משמעות לרוב מוצרי הקידמה. מתבודדים Hermits לא זקוקים לפילוסופיה, או טכנולוגיה.

            באותו האופן, חברה שבה הפרטים נעדרי יכולת או רצון לעזור לעצמם, היא חברה דקדנטית. המחאה החברתית, היא הביטוי המובהק ביותר לדקדנס שכל-כך מפחיד אותי.

        • היי שוב עמית.
          לגבי מעמד הביניים – ראה כאן שיש מספר הגדרות שונות – זה לא מעמד הר סיני.
          http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A2%D7%9E%D7%93_%D7%94%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D

          לגבי הבודהיזם
          אני עונה על רגל אחת למרות שזה מעניין וחלק מהדברים אצטרך לבדוק.

          על מנת להשתחרר מהתשוקות צריך להשתוקק להשתחרר מהם – ואז לא אפשרי באמת להשתחרר מהם 🙂 – מאחר שזה תרגיל פרטי ואנשים לא מאמינים להסבר הפשוט הם צריכים לנסות לבדם. כלומר שולחים אותם לכיוון ההפוך ממה שרוצים שיגיעו אליו.

          לגבי הנדרים – הגישה אליהם היא לא כמו בדתות המונותאיסטיות – פחות רצינית. (צריך לבדוק)

          ולגבי הטוב והרע ויכולת השיפור בהם – הגישה של הבודהיזם בהחלט שונה –

          If you improve yourself beyond a certain limit you simply start to get worse, like when you make a knife too sharp and it begins to wear away. Buddhahood, liberation, or enlightenment is not on any place on the wheel, unless it might be the center. By ascending, by becoming better, you tie yourself to the wheel by golden chains. By retrogressing and becoming worse, you tie yourself to the wheel with iron chains.
          But the Buddha is the one who gets rid of the chains altogether.”

          ~Alan Watts…

          בכל מקרה גם אתה משחק את משחק ההתנשאות מהכיוון של “אני מכיר בצורך להיאבק למען מטרות כלליות שחורגות מהאושר שלי ומשליכות על שאר החברה”

          אפשר לעזור גם בלי לשחק במשחק הזה.

          אז בהצלחה.

          • [משתמש זה נחסם לצמיתות]

          • מתנצל על ייחוס ההתנשאות.

            אני מאמין ש”התפיסה” של העולם שלך כנה. רק לא כל כך אוהב גרסאות מתנשאות וקיצוניות שלה.
            אבל מקבל גם אותם.
            ומוסיף עוד משהו מסיני חביב אחר שגם אותו ציטט מישהו אחר.

            Confucius said the goody-goodies are the thieves of virtue, meaning that to try to be wholly righteous is to go beyond humanity and to be something that isn’t human.

            Alan Watts…

            וגם אצלנו יש את “ואהבת את רעך כמוך” בגרסת רבי עקיבא

            ולכן גם מפריעה לי הגישה של לברוח תמיד מצרכי האני לצרכיי החברה כאיזו שהיא הצדקה
            לקיום האני. לדוגמה במובן שאני מרגיש שהסולידית כמעט צריכה מידי פעם להצדיק את קיומה עם הפעילות המבורכת שהיא עושה עם קשישים.
            הבריחה המאולצת הזאת שנכפית על האני על ידי מכבש חברתי היא כר פורה לצביעות והטפות מוסר מזוויעות.

            וחוצמזה אני לא כל כך מאמין ב”אני” – רק שזה קשה שדוחפים לך אותו כל הזמן לגרון.

          • אהה, ומשחק להשקפתי כמובן הוא לא משהו שלילי אלא תכלית הקיום.
            וכמובן כמובן שבחלק מתורות המזרח כולנו אלים או שאלוהים נמצא בכולנו וגם בבהמות.
            אצלם זה לא חילול הקודש להעז לחשוב כך.

        • ברלינאית,

          עמית, מאד מעניין מה שכתבת ומסכימה
          ולדורין, שתהיי בריאה, עוקבת אחרי הבלוג ממש מתחילתו.. תענוג לקרוא..
          אני מחכה לפוסטים שלך בשקיקה, ושמחה שהקצב לא יורד..
          שמחה שאת נשארת אנונימית יחסית ולא מומלכת לשבוע ואז נקרעת לגזרים במטחנת הבשר של התקשורת הממוסדת.
          אוהבת מאד לקרוא את התגובות כאן.. ולאט לאט מתחילה להכיר טיפוסים.. ולחכות גם לתגובות של אנשים מסויימים..
          קצת חבל לי שהפורום לא צובר תאוצה.. היו שם כמה סיפורים מעניינים..
          חולקת עליך בדומה לעמית באשר למימד הקהילתיות והמימד החברתי..במשנתך…והאמת הוא לא מאד ברור לי.. כי מחד סיפרת בעבר שאת מתנדבת עם קשישים.. האם את עושה את זה רק כי זה מעניין אותך? או כי את חושבת שזה חשוב ברמה של סולידריות חברתית ותרומה לקהילה?
          אשמח לשמוע על זה עוד טיפה.. אולי גם זה יעורר השראה בי ובאחרים..
          .

          • אני לא רואה סתירה. אני לא הגרסא הנשית של שופנהאואר 🙂 האיש היה אמנם אחד ההוגים המבריקים ביותר בעת החדשה – אבל בל נשכח שהיה באותה נשימה מיזנטרופ אנטישמי, מיזוגני ומטורלל למדי. אני אכן מתנדבת עם קשישים. אין איזה מניע נסתר או אג’נדה מאחורי ההתנדבות הזו – אני די נהנית ממנה ולומדת המון. אני נתרמת כשם שאני תורמת (ואולי אף יותר).

  15. אני קורא את הפוסט ועל כל תובנה אני חושב – וואו זה ממש נכון. שתי הערות: בטוויטר ישראל, אכן יש חבורה של קפוצי ישבן, שעפה על עצמה והוא באמת די סגור לכל מיני חדשים ובמיוחד למי שמנסה לשווק את עצמו בפלטפורמה הזו. מאידך, אני דווקא סבור שהמעטפת היא חלק ממהצלחה של הבלוג – עצם העובדה שיש לך נוכחות בכל הרשתות החברתיות וגם ביוטיוב תורמת הן לחשיפה והן לקידום (SEO)הבלוג. זה נכון שלא צריך להשקיע בגוגל פלוס או בפינטרסט כמו בפייסבוק, אבל אלו הדברים הקטנים, האקסטרות שעושות את ההבדל ובמיוחד – לאורך זמן. בעיני ה”סולידית” זה לא רק הבלוג הזה אלה המערך הכולל של הפרסומים.

  16. הידד לדורין -הסולידית, בהשראתה המבורכת, ההולכת וגוברת ומפרה את הקוראים והמשתתפים בדיונים.
    הגעתי לבלוג של דורין אחרי “שצדתי” גולשת בפורום כלכלי, שהמליצה על הבלוג של הסולידית, אינטואיטיבית ניגשתי לבלוג והבנתי שזה בלוג מאד אינטיליגנטי ומדבר אלי מאד, בגלל אורח החיים שסיגלתי במשך שנים רבות למדי. כמובן שהסולידית חידשה לי שפע של רעיונות והעשירה אותי בהם מאד. תוך כדי גלישה בבלוג, כמובן שקראתי את כל הפוסטים שדורין פרסמה, כולל התגובות, מדי פעם דפדפתי בו, כמו שחוזרים לעיין בספר טוב ומעלעלים בו שוב ושוב.
    התקווה שאנשים יבינו שדרכה של הסולידית, הוא חלק מהמזור לתחלואי החברה ,ויצטרפו גם לפילוסופיה שלה.
    עלי לציין שבעקיפין היא משפיעה גם על בני משפחתי, בעיקר הצעירים, ואני כבר רואה את הפירות שהשפיעו עליהם באופן החשיבה הפילוסופית-סולידית.
    שופנהאור כל כך צודק, כאשר אדם מביע מפרי עמלו, רעיון חדש, או מחקר חדשני מאד, אוטומטית זה מעורר אנטגוניזם והפילוסוף צריך להגן על דעותיו, וזה בסדר, אבל יש אבל; כי לעיתים הם נתקלים בביקורת משולחת רסן ברישעותה.

    יישר כח דורין, יש שכר לעמלך!.

  17. דורין,

    [מצחיק – עד קריאת התגובות לא ידעתי שזה שמך]

    הבלוג שלך מאיר עייניים ומאוורר מוח. חד, ישיר ופשוט.

    לומד ממנו המון. וממליץ למכיריי ומוקיריי.

    יישר כוחך.

    רונן.

  18. תודה לך.
    למדתי רבות וקיבלתי חיזוקים.

    [נ.ב. מקבל עדכונים דרך RSS]

  19. מה בעצם יוצא לך מכתיבת הבלוג אם ההכנסה ממנו אפסית? בתור מומחית לעשיית כסף – האם לא חבל על הזמן שלך? באותו זמן יכלת למצוא השקעות מעניינות, לתת הרצאות בתשלום, לייעץ בתשלום וכו’. במקום זה את משקיעה שעות רבות בכתיבת פוסטים שרבים אינם מעריכים כי לא רוצים לשנות את אורח חייהם.

    • אציין זאת שוב – יש לי די כסף שיספיק לי לכל ימי חיי מבלי שאזדקק לעבוד יום נוסף. זה מאפשר לי להשקיע זמן בתחביבים שאני מייחסת להם משמעות, גם אם הרווח הכלכלי מהם נמוך מאד.

  20. תודה תך דורין.

  21. שמעון החשמלאי

    דורין
    שכחת תרומה חשובה שהגולשים יכולים לתרום לבלוג:
    “צמצמו צריכה” !!! “הפסיקו את תחרות השופוני”!!!

    אגב,
    לגיא ועמית,
    ברור שהמעמד הבינוני-גבוה (אך לא גבוה) הוביל את המחאה, מתוך רצון לשפר את רמת חייהם האישית, עקב יוקר המחייה הרצחני.
    נכון שזה מעמד בזבזני ביותר, אך זה לא סותר שגם יוקר המחייה רצחני.
    ברור שאם מאבקם היה נושא פרי אז המעמד הנמוך היה נהנה מזה אף יותר.

    אגב,
    מי שמשתכר 125% משכר חציוני הוא מעמד בינוני נמוך. איך בכלל אפשר לסגור ת חודש אם יש ילדים ותשלום על מגורים?

    • היי שמעון , נראה לי שחלק מההמלצות בבלוג עלולות לגזול לך את הפרנסה 🙂 – אני עדיין משתמש בשרותי חשמלאי.
      אבל ברצינות – דובר על הכנסה חציונית למשק בית שהיא בסביבות 12000 נטו בנתוני 2011 (ראה קישור של הלמ”ס שצרפתי) …. 125% מזה הם 15000 נטו…
      עם חלק מהעצות בבלוג בהחלט ניתן לסגור את החודש ואף לחסוך עם 2 ילדים .פרישה מוקדמת אכן קצת 🙂 יותר קשה אם נהיים מודעים לה אחרי עשיית הילדים.

      • מחזיראור

        גם מי שמודע לה לפני עשיית הילדים, בהנחה שהוא למד לתואר אקדמי – לא יצליח עם שכר כזה.
        לא במדינת ישראל לפחות.

        מי שרוצה פרישה מוקדמת, עדיף שיעזוב להודו או תאילנד.

  22. רוןרון

    דורין
    אני מוצא כי הסרת מהארכיון פוסטים הטוענים כי “ילדים אינם עולים הרבה, אלה ההורים שבוחרים לבזבז” או פוסטים המתארים את “מערכת החינוך הזוועתית”, אני אף זוכר את התמונה עם ילד עם עיניי דם..
    מדוע הסרת?

  23. שרון שפורר

    (ש)קרנית פלוג
    ב-2015 תצטרך הממשלה לקצץ 12 מיליארד שקל בהוצאות ולהעלות מסים ב-8 מיליארד שקל.

    הכינו את הארנקים

  24. בלוג מרתק! יש שכר לעמלך

  25. אנונימי

    תודה לך.

  26. בלוגהולדת שמח!

    כמו שאת רואה מהנתונים, יש כאן קהילה קטנה שמעריכה רבות את כתיבתך

    המשיכי כך

    באופן טבעי כאשר מספר המבקרים עולה ולאחר מספר לא מבוטל של פוסטים,

    עולה הלחץ על כתיבה הפוסט הבא , הצורך להמציא מחדש ובאמת לספק את הערך האמיתי

    לכן גם אם הפוסט לא הכי חד ומחדש אני הקרא אותו בהנאה ,הבנה ואמתין לפוסט הבא

  27. שואל; רווח לא נמדד אך ורק בגמול כספי… של עוד ועוד ועוד… האמן לי הכל נשאר עלי
    אדמות, והשהות שלנו כאן קצרה, יש מקום גם לנהנתנות מסוג אחר, הופ ועברנו…

  28. שמעון חש

    גיא
    הכנסה חציונית למשק בית בחיים לא 12 נטו
    הכנסה ממוצעת למשק בית היא כ 12 ברוטו
    החציונית הרבה פחות.
    ואני לא באמת חשמלאי..

    • שמעון חש

      גיא
      קבל תיקון שלי ושלך
      היה נדמה לי שפחות
      לפי הלינק שלך הכנסה חציונית נטו היא 10k , קצה עליון של עשירון5
      עם 12.5k נטו ניתן לגדל ילדים , קשה אבל ניתן , בהנחה שמשלמים דיור ,בוודאי שאלה לא חיי רווחה ובוודאי שלא מעמד בינוני גבוה.
      אלא אם סטנדרט חיים של בני ברק נחשב רווחה.. או שלא משלמים דיור עקב ירושה או משכנתא שנגמרה ( עבור ברי מזל שקנו לפני הבועה )

      • כן, אתה צודק טבלאות שלהם תמיד מבלבלות.
        אבל לקחתי את הנתונים מכאן –
        משקל מעמד הביניים
        וניתוח השינויים בשנים האחרונות
        הכנסת
        מרכז המחקר והמידע
        המחלקה לפיקוח תקציבי.
        ראה סעיף 2.1 – זה אכן 12 נטו.

        http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m03157.pdf

        וגם בפאטליסט עצמו זה הסיפור – 11.7 ב 2010 …

        http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3585564,00.html

        כלומר 12 בשנת 2011 זה בערך 12.5 ב2014 + 25% שאמרנו יותר מ 15.

        • שמעון חש

          גיא
          תה נותן להם לבלבך
          חציון של מעמד ביניים הוא גבוה יותר מחציון כללי כי הוא משמיט את המעמד הנמוך. כך שהחציון נכללי אכן באזור 10.5

          • כן ,אבל אז צריך לומר הכנסה חציונית נטו למשק בית מהמעמד הבינוני
            ולא הכנסה חציונית למשק בית . והכוונה לכלל האוכלוסייה.
            זה עדיין מבלבל אותי 🙂
            אבל היי – זאת שיטת גילדות המומחים העתיקה להבטחת פרנסה.
            הם אוספים את הנתונים ודואגים שהם לבד יוכלו לפרש אותם 🙂

  29. העקרונית, המרי החברתי כשלעצמו היה חשוב, כאשר נתנו ביטוי למצוקות החברתיות שהוציאו המוני אנשים לרחובות, היא דעכה עד שנעלמה והותירה ריקות ושינויים אשר בקושי מורגשים, אם בכלל, ובכך החטיאה את מטרתה.
    מבחינה היסטורית מהפכות צומחות מתוך העם, ומתוך דיכוי; למחאה היה אופי של מבט ממקום גבוה,שבע מדי וכדומה.
    לא מן הנמנע שלאחר מכן, יש אנרכיה ונולדים מנהיגים שרוצים לעשות סדר בדברים ומבטיחים איכות חיים טובה, סוג של ממשל מרכזי היודע הכי טוב מה טוב בשביל העם, לא מתאים למנטליות הישראלית, לכן, אנחנו נמשיך לדשדש במצב הקיים, ובכל זאת מקווים לראות שינויים לטובה.
    בדבר אחד אנחנו יכולים להיות בטוחים, שאומות העולם לא יכולים לעבוד עלינו, ואם לא אנחנו אז מי לנו…

  30. יום הולדת שמח לאחד הבלוגים המצוינים!

  31. מוטי רודשטיין

    תודה דורין. תרמת רבות לשלוות הנפש שלי (ושל אשתי) בחודשים האחרונים.
    אני עוד זוכר את הרגע בו ראיתי את הלינק לבלוג שלך (שהופיע באתר של מר קדמוני) וחשבתי לעצמי: “המממ… מעניין מה הקטע שלה.”
    וואו, איזה מזל שלחצתי על הלינק…

  32. בלוגמולדת שמח דורין ותודה על כל ההתייחסויות לתגובות, פשוט כיף לקרוא (למרות שלא תמיד אני מסכים ופעם גם כינית אותי טרול…) חכה בקוצר רוח לכל פוסט
    המשיכי
    ינון

  33. דורין יקרה, תודה רבה על הבלוג המיוחד והמעשיר (תרתי משמע…) שלך. שמחה מאוד שגיליתי אותו והקריאה בו בהחלט תרמה לי והפכה לחלק מהחיים שלי. אני תמיד ממליצה עליו למרות שיש אנשים שלא ממש מבינים את הקטע שלו (וקוראים פוסט אחד או שניים במקרה הטוב). והעובדה שלא כל פוסט/דעה/גישה/טיפ שלך (ושל כל אדם בעצם) מתאים תמיד לכל אחד היא כל כך טבעית והגיונית שאני לא מבינה למה יש כאלה שטורחים להתאכזב מזה. תמשיכי לכתוב את הבלוג הכי טוב… ובעניין הטוויטר – כאחת שאלרגית לפייסבוקים וטוויטרים מיותרים אני ממליצה על הטוויטר המקורי… הרבה יותר שווה… https://www.youtube.com/watch?v=mYhNljS5Sug

  34. לא אכביר במילים אלא אסכם במילה אחת – תודה !!!

  35. לא מבין את כל האנשים שבוכים שדורין הבטיחה להם עצמאות כלכלית תוך x שנים ( (שהיא בכלל לא הבטיחה) הם מפספסים את כל הנקודה. תחסכו, תגיעו להון עצמי מכובד שייתן לכם ביטחון כלכלי במקום לרדוף אחרי הזנב ולחיות בלחץ. דמיינו שיהיו לכם רק מיליון שקלים סכום שכל זוג יכול לפחות לחלום להשיג אותו בהשקעה סולידית שתניב 5-6 אחוז שנתי ועוד עבודה חלקית אולי בתחום שתאהבו תגיעו להכנסה די רצינית ויישאר לכם המון זמן פנוי.. לא כולם נועדו להשתחרר מהעבודה לגמרי וזה לא נורא , החיים שלכם יכולים להראות הרבה יותר טוב.
    לכל האנשים שבוכים על יוקר המחיה והכל יש לי הרגשה שהילדים שלכם יסתכלו עוד עשרים שנה ויגידו איזה חיים טובים היו לכם כי בעתיד כנראה שהפער יגדל והכל יתייקר.

  36. אני אוהב את הגישה החתרנית
    את זה שאת מעצבנת קצת(עם תיבול שנון ועוקצני)
    את גורמת לי לחשוב אם העולם באמת נראה כפי שהוא מוצג לנו בפרהסיה התקשורתית
    בכלל לא חשוב לי אם את צמודה לחלוטין לעובדות או לאמת ואפילו לא יזיז לי אם את דמות בדויה
    בקיצור תמשיכי

  37. שמעון חש

    גיא
    ידוע שסטטיסטיקה היא הזונה של המדעים.
    הכל אפשר להוכיח.
    בכל מקרה דובר על חציון כללי

  38. שמעון חש

    יש שקרים יש שקרים גדולים ויש סטטיסטיקה

  39. הסולידית
    נתקלתי באתר שלך במקרה וכבר שבוע אני קורא אותו מכל הכיוונים ועדיין לא כיסיתי את הכל….
    לא עם הכל אני מסכים אבל אני מוקסם מכמות הידע , הרעיונות וההשקעה.
    בתור אחד ש”קצת” יותר מבוגר וכבר לא יפרוש לפני הזמן (עצמאי בן 58 ) הייתי שמח אם היית מרחיבה את היריעה ומתיחסת גם לשאלת השאלות (אולי זה נמצא אפשהו באתר ועדיין לא נתקלתי ) – כמה כסף מושקע בשוק ההון צריך זוג על מנת לחיות אחרי פרישה נאמר על 15,000 ש”ח לחודש (כן אני יודע שזה לא עפ”י ההגדרה שלך אבל אני חושב שזה מה שצריך עפ”י הניסיון ) וכיצד לחלק את ההשקעה בגילאי 60 על מנת לעבור משברי בורסה שונים עם התאוששות קצרה.
    ברכות לשנה של האתר.

    • 15,000 נטו בחודש? סכום זה מחייב חיסכון של ארבעה וחצי מיליון ש”ח לפחות.
      15,000 זה מה ש”צריך?”
      אין לי את ניסיון החיים שלך, אבל אני לא מאמינה שזה הסכום שמישהו צריך. זה אולי הסכום שמישהו רוצה.

  40. לעיתים בא לי לחיות את חיי על פי רוח בעלת האתר.
    רק לעיתים היות ובליבי יש גם עונות.
    אבל רק כאקספרימנט,
    שיכול להימשך.

    תודה.

  41. הרבה תודה, דורין, על כל הפוסטים.
    מקווה בשבילנו שתמשיכי לכתוב ולעורר ענין.

    והנה קטע חצי-מעניין על השענות עצמית ומה שמלמדים בבית הספר:
    http://alaxon.co.il/thought/%D7%9E%D7%94-%D7%9C%D7%90-%D7%9C%D7%9E%D7%93%D7%AA%D7%99-%D7%91%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8/#
    המחברת טוענת שבבתי הספר מלמדים את הדברים הלא נכונים..
    היא צודקת כמובן, אבל מתעלמת מהעבודה (הנהדרת) שהיום אפשר ללמוד את כל הדברים הנכונים מהאינטרנט, וספציפית מיוטיוב.
    (דברים שלמדתי ויישמתי בהצלחה מהאינטרנט ב-5 השנים האחרונות: לטפח גינת עציצים יפה וטעימה כמעט ללא הוצאות, לעשות קומפוסט, להסתפר, להתקין מדפים, להחליף סיפון לכיור, לשטוף כרישה מכל החול, לבשל, לאפות לחם, לספר את עצמי, לנקות עם חומץ וסודה לשתייה, לתקן תקלות מחשב, להתקין מסך נוסף למחשב).

  42. אני מאוד אוהב את הבלוג, הזה ואין ספק שהאישיות של דורין מתאימה ונותנת את העוצמה הראויה
    לרעיונות שמעוברים בו. אני מאוד אוהב מקורות מידע שמערערים על המוסכמות וגורמים לך לחשוב ואני חושב שהבלוג של דורין עונה להגדרה הזו. אז אני בכיף אמשיך לגלוש פה.

    נ.ב רוני מערכת החינוך שלנו באמת דפוקה, בעיקר בגלל שיטת הלימוד, ידע כמו אוכל זה דבר בריא אבל אם דוחסים יותר מדי אז אין זמן לעכל ופשוט מקיאים את הכול. איך זה נקרא אה כן בולמיה.
    המבחנים דרך אגב קלים מדי.

    • היי פרוג’, יאללה חברה כולנו אוהבים את הבלוג – אבל זה נהיה פה דביק כמו בשיחות בעבודה לפני החגים שכל אחד עושה ספיץ “עבודה וציוניות” 🙂 אז אני אסכם גם שזה הבלוגיישן של הניישן. יאאלה לפוסט הבא.

  43. מזל טוב! 🙂 . מקווה לעוד הרבה פוסטים מחכימים…

  44. צר לי לאכזב, מאחר ולדעתי זה בעיקר תוכנית הלימודים שהמורים והתלמידים מקבלים אותם כנתון, מותר גם להלין על זה, אבל לדעתי אחת הסיבות לכך, שיש כוחות הוראה שבוחרים במקצוע מתוך אינטרס של כדאיות ומתברר עם הזמן, שלא בדיוק הם מתאימים למקצוע, כאשר לא רואים את ההוראה והחינוך כאתגר חינוכי חשוב שיש כל הזמן להשתכלל, ללמוד, להתחדש ולטפח אותו; מדברת מתוך הסתכלות על מורות ומורים מליגה גבוהה הרבה יותר מהממוצע, יוצא מכאן, שלדעתי, יש לשכלל את בחינות המיון להוראה על ידי בחירה של ערכים ואינטיליגציה גבוהים יותר.
    המורים ומחנכים מקבלים תוכניות לימודים, השאלה איך הם מעבירים את החומר, הלאה…
    ושלא תהייה טעות יש מורות ומורים שהם מורמים מעל, שתלמידיהם לעולם לא ישכחו אותם והוראתם תהיה להם לעזרה לכל ימי חייהם.
    כמובן שגמול השכר של המורים חשוב שיתוגמלו כראוי, על מנת שיוכלו להקדיש את מירב חייהם למקצוע שיש בו ערך מוסף.

  45. פפאטיה עד כמה שאני זוכר ויכול להיות שאני טועה, המטרה של לימוד התכנים במערכת החינוך, ביולוגיה,גיאוגרפיה,היסטוריה,אזרחות,כימיה וכו’ היא ליצור אנשים משכילים, שמסבירים את העולם שסביבם באמצעות כלים רציונאליים ולא באמצעות כלים רוחניים כמו דת.. וכו’, אלה רעיונות שצמחו
    מתקופת עידן הנאורות, שבה המאבק בדת היה חשוב במיוחד.

    עד כמה שאני שנאתי את התקופה הארוכה שהעברתי במערכת החינוך, אני יכול להודות שהמטרה הזו הושגה ואני באמת מפרש את העולם מנקודת מבט מדעית ופחות מנקודת מבט דתית.

    קשה מאוד להתווכח על תכנים בבתי ספר, מכיוון שלכל אדם יש את ההעדפות שלו, אני באופן אישי חושב ש16 שנות הלימוד שלי היה בזבוז אחד גדול ועדיף אם הייתי מתחיל לעבוד ולחסוך בגיל מוקדם.

    בנוגע למורים, אני לא מבין את כל אלה, שטוענים שמערכת החינוך צריכה לקבל יותר תקציבים ולשפר את כוח האדם. לפי דעתי זה מיותר ואין צורך בזה. אפשר במקום זה ללמד ילדים שפות ומתמטיקה וכלים לאיסוף והבנה של מידע. ואז פשוט לתת להם ללמוד לבד מול מחשבים והרצאות מוקלטות של מורים כריזמטיים. אלה שיתקשו בלמידה אוטודידקטית לשלוח להרצאות אם מורים בכיתות קטנות.

  46. פרוג’ , מה אחד באפריל? אתה עושה צחוק? בקשר ל “כלים רציונאליים ולא באמצעות כלים רוחניים כמו דת.. וכו’,”
    קודם כל ראה את הסרט “YOUR INDOCTRINATION” שצירפת בזמנו בערך בדקה השלישית שבו התרומות של קרנגי ורוקפלר לבתי-ספר ומוסדות חינוך היו אמורת לייצר אזרח סטנדרט שלא מתעניין באומניות ספרות שירה ופילוסופיה בין השאר.
    העניין עם החברה של הנאורות שהם ניסו לייצר דת-מדע חדשה ולסגוד לה בחזקת אין אלוהים ואנחנו נביאיו (של האין אלוהים) בבסיס המדע יש הנחות מוצא פנטסטיות לא פחות מאשר בדת – פשוט במערב החליפו את האל ב “גנרטור של כוחות” והפכו את העולם למכניסטי – וזה רק כנראה מניסיון להתנשא על העולם מבחוץ ואולי הם גם לא אהבו את הרעיון המערבי שיש מי שצופה בהם כל הזמן…..
    טוב, כמו שאתה יודע אני יכול להמשיך לחרטט בלי סוף … 🙂

    בקיצור לקחת את רעיון הנאורות עד לקצה זה לייצור חברה טכנוקרטית מתה ומשעממת.

    בגלל זה באו הרומנטים חביבי ובעטו להם בתחת….
    ד.א. שופנהאוור מסווג כפילוסוף רומנטיקן אם אני לא טועה.

    • גיא אני מבדיל בין התכנים לשיטת הלימוד. התכנים עוזרים לפרש את העולם בכלים מדעיים, אלוהים לא מוריד גשם אלה העננים שנוצרים מאדוי של מי הים, אלה דברים שלמדת בשיעור גיאוגרפיה. אלוהים לא מדביק אותך במחלות כי חשבת מחשבות זימה על השכנה ממול הסיבה האמיתית היא נגיף שעבר אליך מאדם אחר אלה דברים שלמדת בשיעור ביולוגיה,היום הדברים הללו הם מובנים מאליהם הם לא היו כאלו לפני כמה מאות שנים באותו זמן אנשים נתנו פירוש למציאות באמצעות כלים דתיים ולא באמצעות כלים מדעיים רציונאליים.

      בנוגע לשיטת הלימוד אני לגמרי מסכים,דרך אגב יש סרטון ארוך יותר אם ג’ורג’ בוש בפנים קבל :
      http://m.youtube.com/watch?v=4fj6Qamu0JY

  47. ברכות ליום הולדת שנה!
    גיליתי את הבלוג לא מזמן ואני נהנית ממנו מאוד (כקוראת פאסיבית בינתיים). עם זאת, כל נסיונותי להירשם לעדכונים במייל עלו בתוהו. ניסיתי להירשם מספר פעמים אך מעולם לא קיבלתי אף עדכון למייל (בעיה שמעולם לא חוויתי בבלוגים אחרים). אני כמובן לא נותנת לענין להפריע לי ונכנסת אחת לכמה ימים לבדוק אם יש פוסט חדש, אבל חשבתי שהמידע הזה עשוי לעניין אותך, אם את כבר שואלת על נושא העדכונים במייל…
    ושוב, מזל טוב. מי יתן ובלוגך ידע עוד הרבה ימי הולדת!

  48. כן מה אני אגיד לך, היטלר היה דגנרט, אבל סטאלין
    עשה את זה כמו שצריך : )

  49. היום אחרי שהבוסית שלי צרחה עלי ברימזות החלטתי להשתדל יותר. לפרוש מוקדם.

    • מחזיראור

      לא יותר קל פשוט להחליף עבודה?

      • כן זה היה ברור. אבל לא הורסים בדיחה טובה עם האמת.
        והחיים הם משחק של ידע כישורים ומזל – אחרת זה היה משעמם.
        בכל מקרה אצלי אין אף פעם סוף פסוק.
        כלומר הפרישה היא מאד נחמדה כרגע ולא נראה לי שארצה משהו אחר אבל זאת
        לא אידאולוגיה … אלא יותר עצלות. אני אפילו עצל מכדי להפוך את העצלות לאידאולוגיה.

        אני מאמין שהעצלות היא עניין של יין ויאנג.
        ובודק את האמונה הזאת על ידי ניסוי אמפירי על עצמי לראות אם העצלות תוליד חריצות.

  50. לא צריכה את כל המספרים והעובדות.
    מעניין אותי רק מה אני מרגישה כשאני נכנסת לאתר ושוקעת בקריאה: נורמליות.
    אני מוקפת באנשים שמודדים אותי לפי כמה יש לי או אין לי, כמה אני מראה שיש לי או לא מראה, שמתייגים אותי, בגלל אורח חיי (וגם של בן זוגי) הצנוע והחסכן כ”מסכנה”/ענייה/קמצנית (תלוי בעיני המתבונן) ורק באתר הזה אני מרגישה בבית.
    על כך תודה ענקית ומלוא ההערכה.
    אה, כן, ומזלטוף.

  51. בהמשך למה שנתלי כתבה, אתמול ראיתי הצגה חמודה “אוצר קטן” שאחד המסרים בה:
    ” לא משנה כמה כסף באמת יש לך, אלא כמה כסף חושבים שיש לך …”
    וכפועל יוצא מכך – היחס של הסביבה אליך ..

  52. דורין – את מדהימה!
    תודה רבה על הידע שאת משתפת איתי ועם שאר העולם

    ביחס לפרסומות גוגל, אני מכיר עוד אתרים שהחליטו לקחת אחריות על הפרסומות שמוצגות לגולשים שלהם, ומוכנים אפילו לוותר על פרסומות שמכניסות הרבה כסף (דוגמה: http://www.agora.co.il/text.asp?textId=4).

  53. תודה דורין.

    עכשיו יש לי לאן לשלוח את כל אלו שאני מנסה להסביר להם כיצד אפשר לנהל חיים טובים בלי מלחמת הישרדות מתמדת.

    המשיכי כך.

  54. פריכיהו

    באיחור כהרגלי, אבל מזל טוב על שנה לבלוג!
    אמנם אין סכנה שאצליח להגיע אי פעם לפרישה מוקדמת, אבל בכל זאת מעניין פה ונחמד שיש מקום לצאת מהארון ולאוורר את הגישה האנטי-צרכנית בלי שיקראו לך קמצן. ולמרות שמבחינתי היה אפשר לוותר על הכינויים המחמיאים להם זוכים פה אנשים כמוני (עכברים, עבדי משכורת, משוגעי משכנתא, זומבים מוכי תסמונת שטוקהולם וכולי), בניגוד לאמור בסעיף 6 לדעתי דווקא הקיצוניות, האבסולוטיות והאנטגוניזם המכוון יוצרים יותר עניין מסתם בלוג “פרווה”.

    אגב אם החלטת לא לחסום את אפשרות התגובה באתר, איך זה שהרשומה על שדולת השוכרים נסגרה לתגובות?

  55. ראיתי שיש לך שני שיאים (ספייקים). אם תצליחי לשמר אותם אז תוכלי לקפוץ בבת אחת במקום לאט.
    אבל מצד שני את סולידית…

  56. היי דורין, תגובה ראשונה שלי אלייך!
    את כותבת הרבה על מעמד הביניים, אבל רציתי להגיד לך שגם אצלנו, מעמד בעלי ההון, חחח…. הפועלים, נו, שכר מינימום חסרי מקצוע… רוב האנשים מתנהגים בדיוק כמו מעמד הביניים, רק בגבולות המותרים להם על ידי הבנקים והמשכורות שלהם וכולי. ההתנהגות היא אותה התנהגות, הבזבזנות היא אותה בזבזנות, ויש לי דוגמאות למכביר, אם תרצי, תמיד אשמח לתת לך. הנה דוגמה: בשכונת האוליגרכים שלי, דרום תל אביב, יש מלא אנשים שעובדים במטבחים של מסעדות. עבודה די קשה, לא יודעת כמה הם מרוויחים כשוטפי כלים/ מנקים/ טבחים, אני רק יודעת שהאנשים האלה הולכים וקונים מלא בגדים יקרים, חולצה של הוגו בוס או נייקי בשלוש מאות שקל, סווט שירט באלף חמש מאות, וזה כולל את אותם אנשים המתקראים “מסתננים”!
    העניין הוא שנגיד, אנשי מעמד הביניים, מרוויחים סכומים שהם חלומיים בעיניי, מ-7500 ₪ ומעלה, עשר, חמש עשרה ועשרים אלף שקל בחודש, אז הבנקים נותנים להם להיכנס למינוס שלא ירשו למי שמרוויח 4000-5000 שקל לחודש. אולי המשותף לפועלים ולבורגנים שהם מרגישים שהם לא שווים הרבה אז הם מנסים להוכיח שהם כן, ע”י קנייה של משהו שהחברה מחשיבה כ”שווה”, בין אם זה ג’יפ או ג’ינס שהוא פירמה.
    בימים האחרונים אני חורשת על הבלוג שלך, הבנתי משהו שבדרך כלל רציתי לשכוח: רציתי להאשים את הממשלה ומוסדותיה במצבי, לפעמים זכרתי שהם לא ושדפוסי ההתנהגות שלי אחראים יותר למצבי, אבל העדפתי לשקר לעצמי ולהאשים תאגידים, ח”כים, שרים, ראש ממשלה, מי לא. ולא, אני עדיין לא מחבבת אותם מי יודע מה. אבל הפסקתי לשמוע רדיו בימים האחרונים רק כדי לא להתפתות לחזור ולהאמין לשקר שהם אשמים במצב שלי ושל שאר העם. ההתנהגות שלי עם כסף ממש השתנתה בזכות הקריאה בבלוגים שלך.

  57. לעניין פיסקה 4 המדברת על SEO, את יכולה(צריכה) למחוק את המילה “מקצוענים” כדי שזה יהיה נכון או לפחות להחליף אותה במילה “חובבנים”.

  58. אני לא יודעת אם את קוראת תגובות בפוסטים ותיקים יחסית, אבל אם כן, דעי שנחשפתי לבלוג לא מזמן, ואני קוראת אותו עכשו בצורה מסודרת מהתחלה עד הסוף, ומתכננת להשקיע בהתאם (כשארגיש שהבנתי את המידע הרב שאת נותנת כאן). אני משתפת את הפוסטים עם בני הצעיר, שמגיל צעיר למדי נכנס לרעיון של להרוויח ולחסוך, וכן שיתפתי פוסטים עם שלל חברים שמנסים ללמוד לחסוך ומתקשים מסיבות שונות. בתחום החסכון את מנסחת בצורה מרשימה את מה שאני אומרת כבר שנים, ולהעביר פוסט שלך הלאה חוסך לי שעה של דיבורים.. אז תודה.

  59. דורין – שתי טעויות כתיב קלות איכשהו השתרבבו לפוסט. בנקודה 7 – לועגים, ובנקודה 8 – להטמין.

השאר תגובה