הבורסות ברחבי העולם מגלות חולשה מסוימת בשבועות האחרונים, שיש שיאמרו שהנה אופיינית לתקופה זו של השנה.  זוהי תזכורת לכך שלפעמים, השוק יכול גם לרדת ולפעול בניגוד מוחלט למטרותינו.

סימני דאגה ניכרים בקרב לא מעט משקיעים טריים, אפילו בעמודי התגובות של "הסולידית".

מטבע הדברים, אין לי קצה של מושג אם אנו ניצבים לפני תקופה מתמשכת של עליות בשווקים (שוק שורי) או לפני ירידה מתמשכת (שוק דובי). כדור הבדולח שלי טוב בדיוק כמו שלכם.

על כל פנים, להלן כמה דברים שיש לזכור לקראת האפשרות שהתרחיש הדובי יתממש, בין אם מחרתיים ובין אם בעוד שנתיים.

1. אנכי השוק – ואנוכי אנכי

משקיעים רבים כועסים על עצמם כשהשוק יורד, ונכנעים לתחושות של תסכול ואשמה.

"למה אני צריכה את זה," תגיד אחת. "אני לא טוב יותר ממהמר בקזינו" יגיד אחר. זה לא מפתיע: פרופ' כהנמן כבר הוכיח כי בני אנוש נוטים לשנוא הפסד כמעט פי שתיים יותר מכפי שהם אוהבים להרוויח.

כולנו היינו מעדיפים לקצור תשואה ריאלית גבוהה ללא סיכון. למרבה הצער, אין חיה כזו. אי אפשר להנות מהעליות מבלי לחוות את הירידות. זה פשוט לא עובד כך.

שוק המניות מסוכן. זהו טבעו. הסיכון הזה מתבטא בתנודתיות: השוק נוטה לא פעם לעלות או לרדת בחדות תוך זמן קצר. פוטנציאל התשואה הגבוה ממניות היא פיצוי (פרמייה) עבור הסיכון שאנו לוקחים על עצמנו כשאנחנו מחליטים לעלות על רכבת ההרים הזו. אין תשואה ללא סיכון.

אלא שהשוק לא חייב לנו דבר — העובדה שהסכמנו להסתכן לא מחייבת את השוק לפצות אותנו במועד שמתאים לנו. כשהשוק מתעורר על רגל שמאל ומחליט לרדת, או אפילו להתרסק, חשוב שלא תקחו זאת באופן אישי. השוק לא מכיר אתכם. הוא לא יודע מהן המטרות הכלכליות שהצבתם ומהו פרק הזמן שבו תכננתם להשקיע. ולמען האמת — גם לא איכפת לו. כשהוא קורס, כולם נפגעים – לא רק אתם.

קבלו את הירידות בשווקים כחלק בלתי נפרד מהתנהגותם הטבעית, ולמדו להרגיש עימן בנוח — או לפחות לא להיכנס לפאניקה. לא בכדי אמר וורן באפט: "אל תחזיקו מניות אם ירידה של 50% בערכן תוך פרק זמן קצר תגרום לכם לחוש מצוקה חמורה."

2. זכור את מדיניות ההשקעה לקודשה

לעולם אין לקבל החלטות בזמן שהבורסה נופלת. זה מתכון לאסון.

את ההחלטות החשובות מקבלים זמן רב לפני המפולת, עוד לפני שנכנסים לשוק, בסביבה ניטרלית, שקולה ונטולת אמוציות. בשלב זה יש לנסח תכנית, או מדיניות השקעה ברורה, ולהעלותה על הכתב במסמך סדור וחתום.

התכנית אמורה לכלול לפחות שלושה מרכיבים קרדינאליים:

(1) מטרה: לשם מה אתם משקיעים (הגנה מפני אינפלציה? קניית דירה? עצמאות כלכלית?)

(2) משך: פרק הזמן שבו אתם מתכננים להשקיע, או במילים אחרות: מתי תזדקקו לכסף? ככל שפרק הזמן קצר יותר, כך החשיפה לנכסים מסוכנים (מניות) צריכה להיות קטנה יותר.

(3) הרכב תיק ההשקעות (ובעיקר – החלוקה בין אגרות חוב למניות) הנגזר מסעיפים 1 ו-2. החלוקה אמורה לשקף באופן הכנה ביותר את מידת הנכונות הפסיכולוגית של המשקיע לקחת סיכון.

התכנית קובעת אם יש להגיב לאירוע, ובמידה שכן: כיצד (מה למכור, מה לקנות וכמה). כל החלטה שתקבלו חייבת להיעשות לאחר עיון מפורט במסמך הזה.

מדיניות ההשקעה לא חייבת להתפרס על קודקס שלם של עשרות עמודים. אפשר להסתפק גם במשפט אחד או שניים, לכתוב אותו ולתלות אותו על קיר במקום בולט, לדוגמה:

"הנני משקיע בעל אופק השקעה של 40 שנה השואף להגן על כספי מפני השפעותיה ההרסניות של האינפלציה. לכן בכוונתי לשמור על תיק השקעות המחולק 50/50 בין אג"ח למניות, ולאזנו מחדש בכל פעם שחלה סטייה גדולה מ-10%."

מדיניות ההשקעה משולה למגדלור המסייע לכם להגיע לחוף מבטחים בזמן סערה. היא מזכירה "למה אתם צריכים את זה", מעודדת אתכם להשקיף לטווח הארוך ומנחה אתכם לקבל החלטות רציונאליות בסביבה שנוטה לפרקים להיות בלתי-רציונאלית. משקיע שנכנס לבורסה ללא תכנית כזו הוא לכל היותר ספקולאנט.

3. לא תמכור

Primum non nocere ("ראשית כל – אל תגרום לנזק") הוא ביטוי המזוהה בדרך כלל עם עקרונות היסוד של האתיקה הרפואית, אבל הוא רלוונטי באותה מידה גם להשקעות בשוק ההון.

"נזק", בהקשרו הנוכחי מתייחס לאובדן סופי ומוחלט של הכספים שהושקעו. הדרך היחידה להפסיד בבורסה היא למכור ניירות ערך במחיר נמוך מהמחיר שבו רכשתם אותם.

כשהשוק קורס, ערך תיק ההשקעות יורד אמנם, אבל כמות ניירות הערך נותרת ללא שינוי. זמנית, הכמות הזו שווה פחות; אולם משקיע שמוכר בשיא המפולת הופך את הזמני לקבוע, מנציח את המחיר הנמוך ונועל את ההפסד לעד. הכסף כבר לא יחזור אליו.

לרוע המזל, זה בדיוק מה שעושים רוב המשקיעים הפרטיים כשהדוב האימתני מטיל את צילו. העדר, בהגדרה, לא יכול להימלט מהמפולת בזמן. רבים לא עומדים בלחץ ומשדרים פקודות מכירה כל עוד נפשם בהם, רק כדי "להציל" את מה שנשאר מהקרן ולהתנחם בעובדה שכך לפחות לא יפסידו עוד.

דפוס ההתנהגות הזה חוזר על עצמו שוב ושוב לאורך ההיסטוריה. ב-2008, לדוגמה, הציבור הישראלי פדה קרנות נאמנות בשווי 38 מיליארד שקל. כמובן שהכסף הזה מצא את דרכו חזרה לשוק כעבור 5 שנים בלבד, אחרי ראלי מטורף למדי.  הציבור מוכר בזול (כשהבורסה קורסת) וקונה ביוקר (כשהיא מזנקת).

בלז פסקל הבחין כבר במאה ה-17 ש"כל האומללות של בני האדם מקורה אחד והוא בחוסר היכולת לשבת בשקט לבד בחדר." הוא צדק. כולנו בסך הכל בני אדם. ככאלה, אנחנו חייבים "לעשות משהו" בתגובה לסכנה: להילחם או לברוח. קפיאה על השמרים מנוגדת לטבע האנושי.

ובכל זאת, המסקנה ברורה: כשהשוק קורס, במקרים רבים התגובה הבריאה ביותר היא לא לעשות דבר — ובטח שלא למכור ניירות ערך בהפסד. לצטט את ג'ון בוגל: "!Don't just do something, stand there"

4. לא תפסח על הזדמנות קניה

אי-מכירה היא כמובן הבסיס לכל, אבל ככל שידוע לי, הדרך הטובה ביותר להתמודד עם ירידות בבורסה היא לקנות כשהשוק נמוך.

עבור משקיע צעיר יחסית שחוסך ומשקיע באופן קבוע, מפולת בשוק מהווה הזדמנות לרכוש מניות במחירי מבצע, ועל ידי כך להגדיל את פוטנציאל התשואה מהן (רווחי הון ודיבידנדים כאחד).

זכרו: כשאתם קונים מניות או יחידות בקרנות נאמנות, כמות היחידות מחושבת על ידי חלוקת סכום הקנייה בשער הקנייה. אם שער הקנייה יורד זמנית, הרי שהכסף שלכם קונה יותר.

וכך כותב האורקל מאומהה:

"נניח שאתם מצפים לחסוך כסף ב-5 השנים הבאות. האם עליכם לשאוף למחירי מניות גבוהים יותר או נמוכים יותר במהלך התקופה? משקיעים רבים טועים כאן. אף על פי שהם צפויים לקנות מניות בשנים הקרובות, הם צוהלים כשמחירי המניות עולים ומדוכאים כשמחירי המניות יורדים. התגובה הזו לא הגיונית. רק מי שמצפה למכור מניות בעתיד הקרוב צריך לשמוח מכך שהן עולות. מי שמצפה לקנות אמור להעדיף שהמחירים יצללו."

במילים אחרות – אל תיבהלו מהמסכים האדומים. זה הזמן שבו עושים כסף.

כמה לקנות? בדיוק כפי שהגדרתם מבעוד מועד במסמך מדיניות ההשקעה, ובהתאמה לגודל הסטייה משיעור הפלח המנייתי הרצוי.

נניח, לדוגמה, שיש לכם תיק השקעות בשווי 100,000 ש"ח. בהתאם לפרופיל הסיכון שלכם, הגדרתם מדיניות חשיפה של 50:50, ובעקבותיה השקעתם 50,000 ש"ח במניות ו-50,000 ש"ח נוספים באג"ח ממשלתי.

נניח ששוק המניות קרס, וכעת הפלח המנייתי שווה רק 25,000 ש"ח או 33.33% מהתיק. לעומת זאת, הפלח האג"חי, ששוויו נותר 50,000 ש"ח, מהווה כעת 66.66% מהתיק — סטיה של 16.66% מכפי שהוגדר במדיניות ההשקעה.

כדי להשיב את התיק למשקלו המקורי, יש למכור אגרות חוב בכמות הדרושה (16.66%, או 12,500 ש"ח) ולקנות בסכום מניות במחיר נמוך. כעת התיק ייראה כך: 37,500 מניות, 37,500 אג"ח. כמובן שאם אתם עדיין מקבלים שכר או שיש לכם הכנסה קבועה אחרת כלשהי, אין צורך למכור אגרות חוב. בכל פעם שנכנסת משכורת, רכשו באמצעותה מניות במחירי ריצפה, ועל ידי כך תשיבו את התיק לאיזון.

קניית מניות אחרי מרחץ דמים בבורסה זו פעולה המנוגדת לאינטואיציה ולטבע האנושי. זה מפחיד מאד. תמיד ישנו הסיכון שגם המחיר הזול שבו קניתם ייחתך בתקופה שלאחר מכן. לכן, בעת האיזון — צפו לגרוע מכל. בכל פעם שתשלחו פקודת קנייה, דמיינו שהסכום ייחתך לפחות ב-25%. אם המחשבה הזו קשה מנשוא – יתכן שהרכב התיק מסוכן מדי ושעליכם למתן את החשיפה.

5 כבד את הזמן למען ירבה ממונך

הזמן מרפא את הכל – גם את הבורסה.

לשוק המניות יש נטייה אינהרנטית לטפס מעלה בטווח הארוך, כביטוי אחד מיני רבים של צמיחה כלכלית, חדשנות אנושית, גידול דמוגרפי ועוד. זו הסיבה שמבחינה היסטורית, השקעה ארוכת-טווח במניות הוכיחה עצמה בתור האסטרטגיה הטובה ביותר לבסס די הון כדי להגיע לעצמאות כלכלית.

בטווח הקצר, כאמור, השוק עשוי לפנות לכל כיוון ואפילו להתרסק בעשרות אחוזים. אלא שגם אם קשה לדמיין זאת בעיצומה של המפולת, במוקדם או במאוחר השוק יתאושש.

קחו בחשבון כי במידה ששוק המניות העולמי יתרסק ל-0 עגול ולעולם לא יתאושש, סביר להניח שהמערכת הכלכלית כולה תתמוטט ויחד עמה הציביליזציה המודרנית. בתרחיש זה, שווי תיק ההשקעות שלכם יהיה חסר רלוונטיות. יהיו לכם עניינים דחופים יותר (מים ואוכל, לדוגמה).

מכאן שיש שאלה אחת בלבד שמשקיע צריך לשאול את עצמו כשהשוק מתמוטט, והיא "מתי אזדקק לכסף?"

ככל שאופק ההשקעה ארוך יותר, והצורך בכסף דחוף פחות, כך יש זמן רב יותר לשוק לתקן כלפי מעלה ולהתאושש. בהנחה שתיק ההשקעות שלכם מפוזר גלובלית ומאוזן כהלכה, סביר שתשרדו גם את הקשה שבמפולות.

זכרו שלתנודתיות היומיומית בשווקים אין חשיבות רבה. לשווי התיק שלכם אין משמעות מעט בשני מצבים: היום שבו אתם קונים והיום שבו אתם מוכרים את אחזקותיכם. כדי שהתיק יהיה שווה משמעותית יותר בנקודת המכירה, יש צורך בכמויות נדיבות של זמן, סבלנות וצבירת ריבית דריבית.

6. לא תציץ

פרופ' דן אריאלי ציין בשעתו כי במהלך משבר 2008, הוא הזין בכוונה סיסמה שגויה לחשבון הברוקראז' שלו על מנת שיינעל. כך הוא חסך מעצמו את רגעי החרדה והאימה בעת שתיק ההשקעות שלו צנח מטה.

אריאלי, כהרגלו, יודע על מה הוא מדבר: ככל שאדם מציץ בתיק שלו לעתים קרובות יותר, הוא עלול להילחץ יותר ולהיגרר אגב כך להחלטות גרועות במיוחד (ע"ע הדיבר השלישי). הדבר נכון שבעתיים כשהשוק קורס.

מסמך מדיניות ההשקעה שלכם צריך לכלול התייחסות מפורשת למועדים שבהם תבדקו את ביצועי התיק: פעם בחצי שנה, פעם ברבעון, או לכל היותר פעם בחודש. הצצה תכופה יותר תביא כמעט תמיד לתוצאות שליליות.

7. לא תענה עצמך בעדי שקר

כשהבורסה קורסת זו שעתה היפה של התקשורת הפיננסית. הרייטינג בדרך כלל מטפס שעה שמשקיעים רבים ממתינים למוצא פיהם של ה"מומחים" באשר לעתיד השוק. כך נוצרת תופעה שמזינה את עצמה.

בפועל, לא תמצאו שם הפתעות. תמצאו בעיקר פרשנים שמתאמצים לספר באופן הסנסציוני ביותר שהשוק קרס — כמובן, אחרי שהשוק קרס. מדי פעם יצוצו אייטמים על כלכלנים דומיסטים כמו נוריאל רוביני או מארק פאבר שיזעקו "אמרנו לכם" (שעון מקולקל צודק פעמיים ביום) או "למה לא מכרתם" (ע"ע הדיבר השביעי).

אין שום חוק שמחייב אתכם לקרוא עיתונות כלכלית רק מפני שאתם משקיעים בבורסה. למען האמת, מחקרים זיהו זיקה ישירה בין רמת המתח הנפשי לבין חשיפה לחומרים כאלה, על אחת כמה וכמה בעיתות משבר. משקיע מתוח ולחיץ הוא כמעט תמיד משקיע המקבל החלטות איומות.

אם אתם בכל זאת חשים צורך עז לצרוך מנה הגונה של רעש פיננסי, מוטב שתתייחסו אליו כפי שראוי להתייחס אליו — רעש, בידור או פורנוגרפיה זולה.

8. לא תתייסר בראייה לאחור

כל ניתוח מושלם בראייה לאחור. תמיד קל לזהות את נורות החירום האדומות. קל לשמוע את צופר האזהרה המשתולל. קשה שלא לחשוב: "למה לא מכרתי!? איך לא ידעתי!?"

לא מפתיע, אם כן, כי המשקיע הטוב ביותר בעולם הוא "אדון בדיעבד".

לאף אחד אין יכולת לחזות את ביצועיו קצרי הטווח של השוק, וממילא, איש לא יודע לפעול לפיהם. לא כלכלנים בכירים, לא מנהלי קרנות גידור, לא "לילה כלכלי", לא בלומברג, לא מרקט ווטש ולא כלכליסט.

ה לא סוד, כמובן. יש אנשים שקיבלו פרס נובל על כך שהוכיחו שלא ניתן לחזות שינויים קצרי טווח ברמות המחירים בשווקים. גם המשקיעים הגדולים ביותר – וורן באפט, פיטר לינץ' ושות' הם משקיעים לטווח ארוך.

בזמן אמת, קשה מאוד לזהות את האזהרות הללו. אין לדעת מה עתיד לבוא – ולכן הדרך הטובה, אם לא היחידה, להתמודד עם הלא נודע היא באמצעות פיזור של התיק על פני נכסי השקעה שאינם קורלטביים זה לזה.

מעל לכל, יש להשקיע מתוך פרספקטיבה ארוכת טווח ולקוות שלא ניקלע לארוע קטסטרופלי מסדר הגודל של הדבר השחור או מלחמת העולם השלישית או תחיית הקומוניזם והתכנון המרכזי.

9. זכור את אשר עשה לך הדוב

סיבולת סיכון — ממנה נגזר הרכב תיק ההשקעות שלכם, לרבות החשיפה למניות — היא לא משהו אפשר "ללמוד" מספרים, מגרפים, משאלונים או אפילו מבלוגים כמו הסולידית.

למרבה הצער, יש רק דרך אחת לגלות מהי סיבולת הסיכון האמיתית שלכם, והיא לחוות מפולת בבורסה — בכסף אמיתי, כמובן. קשה לתאר במילים את התחושה שחש אדם הצופה בתיק ההשקעות שלו — הכסף שחסך בעמל רב — הולך ומתכווץ. זו חוויה שלא שוכחים אף פעם.

התייחסו למפולת כאל שכר לימוד. העלו את תחושותיכם על הכתב כדי שתזכרו איך זה מרגיש. את התחושות הללו צריך לתעל לבניית ביטחון עצמי, סבלנות וחוסן נפשי כדי להתמודד עם המפולות שעוד עתידות לבוא ובעיקר כדי להתגונן מפני זעקות השבר האלרמיסטיות של התקשורת הפיננסית. אל תעשו את אותן טעויות פעמיים.

בוגרי משבר 2008 — אלה שנשארו ואלה שברחו — הם משקיעים טובים יותר היום. אלה ששרדו את המשבר ולא מכרו — הרוויחו הרבה כסף. אלה שמכרו בפאניקה, יודעים היום שעליהם לשמור על חשיפה קטנה משמעותית למניות.

10. ואין כל חדש תחת השמש

חסוך-קנה-החזק-אזן.

חסוך-קנה-החזק-אזן.

האזינו להלמות התופים. זהו המיקצב שלצליליו יש לחתור. רק כך תצליחו לנווט את סירת המשוטים שלכם במימיו הסוערים של שוק ההון. כל סטייה מהמקצב — בגלל פאניקה, בלבול או סיבות אחרות – תציב אתכם בסכנת שקיעה ותרחיק אתכם מחופי הארץ המובטחת המכונה "עצמאות כלכלית".

הדרך הטובה ביותר לוודא שלא תסטו מהמקצב היא באמצעות מיכון – אוטומציה של תהליך ההשקעה.

כמו כל חיסכון, קרנות נאמנות ניתן לרכוש בהוראות קבע, באופן שלא מצריך כל התערבות מצדכם. הנחו את הברוקר שלכם לרכוש עבורכם קרנ(ות) מחק(ות) זולות, המעניקות פיזור גלובאלי מרבי. ודאו כי ההפקדה מבוצעת מדי חודש או מדי רבעון.

התהליך הזה כל כך פשוט, פסיבי ומשעמם עד כי יש בו כדי לנטרל כל שמץ של רגש או פחד. ההשקעה האוטומטית הזו, אשר פועלת בהתאם לעקרונות המיצוע, תאפשר לכם להתייחס לתנודתיות בשווקים באדישות מוחלטת: השוק עולה? כל הכבוד, התיק שלכם שווה יותר. השוק יורד? נהדר, קניתם נכסים מניבים בזול.

כך או כך – הרווחתם.

השקעה בבורסה היא פעילות מסוכנת שלא מתאימה לכל אחד. במובנים רבים היא מחייבת אימוץ דפוסי התנהגות העומדים בניגוד מוחלט לטבע האדם ולחולשותיו. משקיע שידבוק ב"עשרת הדיברות" הללו יהיה בעמדה טובה להתגבר על החולשות הללו ועל-ידי כך להגן על כספו ועל עתידו מפני אויבם הגדול ביותר — הוא עצמו.

---

ראו גם: תעצרו את השוק, אני רוצה לרדת!