בית » עצמאות כלכלית » תנו לי לספר לכם מדוע אתם כאן…

תנו לי לספר לכם מדוע אתם כאן…

“אתם כאן מפני שאתם יודעים משהו.

את הידוע לכם אתם מסוגלים להרגיש, אבל לא להסביר.

הרגשתם כל חייכם שמשהו בעולם הזה אינו כשורה.

אינכם יודעים מה בדיוק, אבל זה נמצא שם, מטריף אתכם, כמו רסיס בתודעה.

זה מה שהביא אתכם הנה.

המטריקס נמצאת בכל מקום. היא סובבת אותנו, אפילו עכשיו. תוכלו להבחין בה כאשר אתם מסתכלים מבעד לחלון או צופים בטלוויזיה.

זוהי המציאות המדומה שהוצבה לנגד עיניכם כדי למנוע מכם לראות את האמת…

שאינכם אלא עבדים.”

מגיל חמש ועד היום מכריחים אתכם להתעורר לפני הזמן, להגיע למקום שאינכם באמת רוצים להיות בו, ולעשות דברים שאינכם באמת מעוניינים לעשות. גן חובה. בי”ס יסודי. חטיבה עליונה. שירות צבאי. אוניברסיטה. עבודה עד גיל 67.

דבר אחד מאפיין את המסלול הזה מראשיתו ועד סופו: פחד – שקט, מעיק ורב עוצמה.   

פחד ממה שהמורה תגיד לאבא ואמא באסיפת ההורים. פחד שיחשבו שאתם שונים, טיפשים ולא מקובלים. פחד שהמפקד ישאיר אתכם שבת. פחד שממוצע הציונים באוניברסיטה לא יספיק כדי להתקבל למשרה רווחית. פחד שתפוטרו מעבודתכם אם לא תלקקו לאנשים הנכונים, שלא יהיה לכם כסף, שלא תמצאו זוגיות או שהמשפחה שלכם תסבול.

הפחד והדאגה האינסופית הם שגורמים לכם ללכת בתלם, הגם שבתוך תוככם הייתם מעדיפים לעשות דברים אחרים לגמרי.

ההליכה בתלם כרוכה בהתמודדות עם אנשים רעים, עם פוליטיקה משרדית רעילה, עם פקקים אינסופיים ועם הנחיות “מקצועיות” מפוקפקת מבחינה אתית (עיגול פינות, העדפת מהירות על פני איכות, העלמת עין, שקרים לבנים …).

הליכה בתלם פירושה שלאנשים אחרים יש שליטה כלכלית על החיים שלכם. בדרך כלל אותם “אנשים אחרים” נמצאים כמה רמות מעליכם בהיררכיה המשרדית, ובהיותם קרייריסטים מלאי אמביציה, רמתם המוסרית והאנושית לא פעם מוטלת בספק.

ולמרות זאת אתם מחויבים להתחבב על האנשים הללו כדי להבטיח את עתידכם הכלכלי. ממש כשם שעבד צריך להתחבב על אדונו פן יושלך לכלבים.

חלק גדול מבני מעמד הביניים חיים מתלוש משכורת אחד לאחר ולא חוסכים דבר. אנשים אלה חיים על הקצה, תלויים בהלוואות ובאנשים אחרים, ונמצאים מרחק חודשים ספורים מקריסה כלכלית מוחלטת. בכך הם רק מעצימים את תלותם באדון.

החירות שלהם היא למראית עין בלבד. בפועל, הם חיים חיי שיעבוד כלכלי, מפני שאין להם את האפשרות לבחור, הזמן שלהם שייך לאדם אחר, והכוח המניע אותם הוא הפחד.

יש מי שסבור שחיים בצמצום וויתור על צריכה מופרזת (רכב פרטי, בית גדול, חופשות בחו”ל, שופינג כפייתי) מהווה קורבן כבד מנשוא. הלא “חיים רק פעם אחת”, “צריך להנות מהחיים”, וחלילה “יחשבו שאנחנו קמצנים / עניים / מיושנים”.

לא. זה לא המצב. החיסכון הוא הדרך היחידה של עבדי המשכורת להשתחרר מכלאם. להגיע לחירות, לעצמאות, לחוסר תלות באחרים. למצב בו שום אדם, בכיר ככל שיהיה, לא יוכל לפגוע בכם או במשפחה שלכם רק מפני שאינו מחבב אתכם.

לחיים שאתם מסוגלים לאהוב ולחיות ללא מורא, פחד ודאגות.

טכנית, הייתם יכולים לקום מחר בבוקר ולהגיש מכתב התפטרות. אבל אם אין לכם את הבסיס הכלכלי לעשות זאת — את כספי ה-Fuck You — לא תוכלו להנות מחופש אמיתי, מהאפשרות להנות מהשעות הטובות ביותר ביממה ולנצל אותן כפי שאתם בוחרים.

ככל שתקדימו ליצור את הבסיס הכלכלי הזה באמצעות חיסכון אגרסיבי, השחרור יגיע מהר יותר. התחילו היום – אין שום ערובה שהמשרה שלכם תהיה קיימת בעוד חמש שנים. אחרי שתגיעו לעצמאות כלכלית תוכלו כמובן להמשיך לעבוד, אם אתם משתייכים למיעוט בר המזל שמצא עבודה נפלאה. אבל הבחירה לעבוד תהיה שלכם.

הבחירה בעצמאות כלכלית הייתה ההחלטה הטובה ביותר שעשיתי בחיי. רוב עמיתיי לשעבר, שנותרו ממומסמרים לעמדותיהם במשרד, ימותו זמן קצר אחרי שיפרשו, ולעולם לא יוכלו לדמיין איך מרגיש חופש אמיתי.

אני חיה כל יום כפי שאני בוחרת לחיות, ללא דאגות כלכליות, ללא מתח וללא פחד. את תחושת ההקלה הזו קשה להעביר במילים – צריך לחוות אותה.

הבחירה בידכם – לסיים את הסיפור כעת, להתעורר למחרת ולהאמין במה שאתם רוצים להאמין,

או להישאר בארץ הפלאות, ולתת לי להראות לכם את עומקה של מאורת הארנב…



אזהרה: אני משקיעה חובבת. אינני בעלת רישיון ייעוץ השקעות או כל רישיון פיננסי אחר. התכנים באתר אינם מהווים ייעוץ מקצועי או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם. כל המסתמך על המידע באתר מבלי להיוועץ באיש מקצוע עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד. אלא אם צוין אחרת, אני מחזיקה או עשויה להחזיק בניירות הערך הנדונים בפוסט. גלישתך באתר מהווה הסכמה מפורשת לתנאי השימוש.


רוצים לעזור?
אתם מוזמנים לשתף ולעקוב אחרי בטוויטר או בפייסבוק, או להירשם כדי לקבל את הפוסטים שלי ישירות למייל. בנוסף, תוכלו להשתמש בקישורי השותפים הבאים כדי לקנות באמזון, להוריד ספרי שמע, או להקים אתר אינטרנט משלכם (מדריך מפורט - כאן). תודה על תמיכתכם באתר. 

29 תגובות

  1. אחד הפוסטים המרגשים והעמוקים ביותר שקראתי בנושא חירות. כל הכבוד!
    כשמרקס קרא “פועלי כל העולם התאחדו”, המטרה היתה להשיג עבור הפועלים יותר שכר (בעלות על אמצעי היצור) ולא חופש (בעלות על הזמן). פועלי כל העולם אכן צריכים להתאחד. בסירוב לצרכנות, שנאת בזבזנות ופרישה מוקדמת. זו הדרך לסוציאליזם אמיתי, כשהעשירים שלא מסוגלים לעשות כלום חוץ מלנצל ולגרוף רווחים, יישארו בלי עובדים, או יותר מדויק בלי עבדים ויצטרכו, כדי לגלגל את תהעשיות המיותרות והמזהמות שלהם, לעשות את העבודה המלוכלכת בעצמם.
    תחשבו כמה נפלא זה כשמתחננים בפניכם לעבוד ולא להפך..

  2. כן תודה עליזה. ביום שני אני מודיע על עזיבה רשמית של מסיבת התה! 🙂

  3. וגם מוטיב חוזר. 🙂 

    “If the doors of perception were cleansed every thing would appear to man as it is, Infinite. For man has closed himself up, till he sees all things thro’ narrow chinks of his cavern.”

    ― William Blake, The Marriage of Heaven and Hell

    כאן יבריקו לכם את הדלתות.

  4. ריגשת אותי

  5. ברלינאית,

    דורין .. את מתרככת .. (:
    גם עונה יותר לתגובות, ( זה כיף ) ותחושה של דיאלוג שיש בו מעורבות אישית..

    הסיבה שאני כאן , עוקבת ברמה כמעט יומיומית היא כי לדעתי (סטטיסטית) בעשורים הקרובים מי שלא יתחיל לאמץ את העקרונות שאת משתפת בהם כאן.. הולך לסבול.. והרבה..
    הכלכלה שלנו הולכת להעניש אנשים
    בזבזנים ,
    מקובעים,
    נטולי השכלה כלכלית
    ש”סומכים על המערכת\ המדינה ..
    ושחושבים שהתואר הראשון וגם השני והעבודה ה”טובה” שהם מצאו סוף סוף בסביבות גיל 32 יובילו אותם לרווחה ושגשוג. אישי וכלכלי.
    אני כבר קצת אחרי.. נחלצתי בעור שיני מהמלכוד הממשמש ובא ( שלהי דור הx ) משתמשת בעצות בעיקר כדי ללטש את חיי העצמאים כלכלית , אבל מתכוונת לקחת את עקרונות החשיבה הלאה לילדי ( לא בטוחה לגבי גירוד הסבון והמקלחות הקרות…אבל העקרונות הם החשובים )

    .

  6. פוסט טוב מאד. אני אמנם לא שייך לקבוצה שאת פונה אליה (אני מוציא בחודש פחות ממך, צורך פחות ממך, ומאד נהנה מהעבודה שלי), אבל אם הייתי, הפוסט הזה היה תורם לי הרבה.

  7. נכון וחשוב מאוד, דורין.
    אנשים חושבים שהם חיים בחופש מדומה אבל בתכל’ס ממוסמרים בכל הגפיים לעבודה, לשיגרה, לבוס ולמנת המזון – המשכורת החודשית, כי אם לא תהיה כזאת, הם חיים על הקצה וככה יחיו על גיל היציאה לפנסיה. ובעצם גם אחריה.
    מי שמבין קצת איך הדברים עובדים, ומסתכל על כל אותם צרכנים כרוניים שמתבססים על המשכורת שלהם מחודש לחודש, על מנת לחיות, זה מרגיש מפחיד. מפחיד מאוד. למעשה – לפעמים נדמה שהפחד של אנשים נמצא בכיוון כל כך רחוק מהפחד האמיתי. כשאני חושב על עבודה כל חודש על מנת להמשיך לקיים את החיים שלי – אני נתקף פחד. פחד גדול יותר מנסיעה ברכב עם טרוריסטים במזרח טורקיה, הליכה בהרים באלבניה בשעות ערב ללא מקום לינה במרחק של יומיים הליכה או לפגוש לבנונים ואיראנים ולבלות איתם אחרי צהריים בשיחות.
    בלי ציניות, המחשבה על המחוייבות בעבודה כל חודש רק על מנת להאכיל אחרים בכסף שאותו הרווחתי במו ידי, גורמת לפחד גדול הרבה יותר מכל המקרים הללו שקרו לי בעבר על הדרך. כנ”ל הפחד מכמה שיותר מפתחות בחיים, כמה שיותר ביטוחים בחיים, כמה שיותר רכוש בחיים. עדיף להתרחק מאלה כמו מאש.

    את צודקת לחלוטין לגבי העבדות וההשתעבדות לכסף. ברגע שזוכים בהכרה שרק עצמאות כלכלית תביא לך חופש אמיתי, אין כמעט דבר שיכול לעמוד בדרכך. אפילו לא המנכ”ל של החברה. אתה בטוח בעצמך ולא ניתן לאיים עלייך בשום כלי.
    קחו טיפ של מליון $$ – ברגע שאתם בעצמאות כלכלית או לפחות מכירים בדרך לשינוי, אתם אדונים של עצמכם. אף אחד כבר לא יוכל לשלוט בכם. ואם אתם טובים במה שאתם עושים – אתם החזקים פה.
    לי ההכרה הזאת הגיע לפני כמה שנים. לאחרונה, עקב מצב של בוסית מרעילה, מקום שהרגיש הכי רחוק ממה שיכול להריגש בית וחיים לא אמיתיים, ביקשתי לשנות הכל, וביקשתי שוב והגעתי לרמת המנכ”ל שאפילו הוא התכופף – ועכשיו אני כבר 96 שעות במדינה אחרת, עם בוס חדש וסובלני, עם תפקיד מתאים יותר ובשורה התחתונה – חיים חדשים ומאושרים.

    אם מבינים איך עובדים הדברים – אתם כבר בחצי הדרך לכיוון הנכון.

  8. דורין, אחלה פוסט!
    כפי שאת יודעת – את ועוד אנשים שוחרי חופש כלכלי (אני אחד מהם) לא יוכלו להתקיים בלי מאטריקס…

    • מורפיאוס הוא אכן מקור השראה. כנ”ל “המופע של טרומן”, “הכפר” וכל יתר העיבודים המודרניים למשל המערה של אפלטון.

    • איליה עזוב – אין לך מה לפחד ….
      אם אפלטון שהמשיל את משלו לפני 2500 שנה (וכבר נאמר מאז שכל הפילוסופיה היא הערת שוליים על כתביו) וזה לא מוטט את המטריקס. 
      ספרים וסרטים רבים נכתבו על התופעה – וזה לא מוטט אותה – אז גם בלוג קטן בארץ הקודש לא יעשה זאת. רגע. …. בעצם ….. טוב היתה לי תחושת דזה – וו היסטורית …
      כנראה סתם ….

      דרך אגב – אתה  עדיין שוחר חופש או כבר בחופש?

      אלון!!!! – המשך לחגוג !!! – מצטער פשוט רציתי לבדוק איך זה להגיב בתור מישהו אחר….. גם ככה יש פה סטטיסטיקה שמראה שעברתי את מאה התגובות ….. חחחחח…

  9. גיאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא!!!!!..אני גמור!!!!…completely finished ruined…פאריס גמרה אותי!!!!…מה אני עושה פה לעזאזאל?!?!…סיכום:
    2 מסיבות טראנס מטורפות!!!..עד 5 לפנות בוקר…
    בקבוק לגאבולין חוסל במלואו!!!
    3 קוהיבות behike חוסלו עד תום!!!
    הופעה של מטרופאנוס בסלוניקי,בדרך חזרה!!!!
    איפה אני?!…מה אני?!….מה קרה?!?…
    חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח..
    נ.ב-מה זו ההודעה הזו שכתבת עליי?!?..מי אישר לך?…
    נ.ב-2-הספקתי לרכוב על פורשה 911 GT..של חבר טוב בפאריס!!..נגעתי בחלום,והוא התנפץ ברגע…
    נ.ב-3=הרובע ה-16 עדיין חיי ובועט!!!..אני מתגעגע אליו.

  10. דורין שלום. אני מבקש לדעת אם בקניית קרן מחקה בארץ או בקניית קרן מחקה vtwsx גם צריך לתת פקודת לימיט או לקנות בפקודת מרקט. אשמח לקבל תשובה. בתודה. דני שבו.

  11. יפה מאוד. אבל לתחושת חירות ובטחון, וחיים ללא פחד, כסף זה לא דבר מספק. הרי יש הרבה אנשים בעלי הון עצמי של חמישה מליון שח ומעלה והם מלאים בחששות, פחדים, בעיות נפשיות וכד. נדרשת גם עבודה רוחנית ונפשית כדי להגיע להרגשה פנימית של בטחון ושלווה.

  12. את כל הזמן סותרת את עצמך בבלוג הזה.
    בחלק מהפוסטים מספרת כמה שאין לך אמון במערכת הפיננסית העולמית, שעשויה לקרוס בכל רגע למצב של שנות ה30 בארהב, ושאין ביטחון בכסף פיאט, עד כדי כך שאת מאפסנת בוליונים בחו”ל ולומדת לגדל ירקות באדנית ולטפל בסתימות בכיור.
    מצד שני את מתייחסת בפוסטים – כמו זה שכאן – לכסף שלך כאל “אלת החירות”.

    • אני לא רואה כאן סתירה. זה איזון בין הטווח הארוך לטווח הקצר. כדי לחיות צריך כסף. הרי כשם שאני משקיעה בזהב אני משקיעה במניות – היש הבעת אמון טובה מזו בקפיטליזם?

  13. במקביל לתגובה על הפוסט, הרשו לי להגיב גם לכמה רעיונות שהובעו כאן.
    ראשית אדון\עבד, אריסטו בתיאוריה שלו חילק את בני האדם לשני סוגים, אדונים ועבדים; כלומר להיות עבד, פירושו להיות עבד בנפשו, תאוותיו, מישאלותיו, התנהגותו וכדומה, הפוך מזה להיות אדון, לפיו, אדם שהוא אדון לנפשו הוא גם בעל חירות.

    בניגוד לתאוריה של אפלטון, לפיו אדם כלוא בגופו ויוצא מבית כילאו לחופשי לאחר יציאת הגוף מהנפש.
    המימד האתי במשנתו של אפלטון משתלבים בתיאוריה לאורך הכתבים שלו, בין היתר לגבי עולם התופעות ועולם האידאות בדיאלוגים שלו ו”בפולטיאה” , מישנתו לגבי הנהגת המדינה.
    אין כאן מקום להרחיב זה אפילו לא על קצה המזלג.

    מתוך הערצה לשני הפילוסופים הללו, את עבודת התיזה שלי בתואר השני בחוג לפילוסופיה באוניברסיטה, עשיתי על אבי הניאופלטונים, שלעניות דעתי נמצא עם שניהם בשורה אחת, כאשר התיאוריה שלו ניזונה באפלטון ,אריסטו, וזרמים

    פילוסופים עתיקים מאד, מראשית צמיחת ההגות הפילוסופית ועד ימיו.
    תלמידיו נדרשו לפרש את כתבי אפלטון בפרשנות על פי אפלטון, מצד אחד ומצד שני לפרש את אפלטון על פי הפירוש האריסטוטלי.
    אהבתי את העובדה שגם נשים הורשו להשתתף בשיעוריו.

    לגבי המשטרים, נכון לעכשיו, נמצא שהמשטר הדמוקרטי הוא הרע במיעוטו בין שאר המשטרים.
    יתר על כן, דמוקרטיה עודפת מביאה בהכרח לאנרכיה וסבב חדש של משטחים רודניים, רפובליקות וכדומה.

    עכשיו על רגל אחת לגבי החירות:
    נראה לי, שכל עוד אדם לא מודע לכך שתכלית חייו זה סיום חייו, כלומר השתחררות מפחד המוות, וכשהוא מודע לכך, הרי שהוא נעשה אדון לחיי הרוח והגוף של עצמו.
    אני יכולה להעיד על עצמי שבגיל 26 השתחררתי מפחד המוות, וזה מאפשר לי לראות את הדברים בכללותם בעין אחרת, וסובלנית, אפשר לאהוב את החיים ולקבל את העובדה שהטבע עושה את שלו, וזה בסדר, אם שום דבר לא היה נגמר, הרי שלא היו ממתאפשרים חיים ויצירה.
    הכל ענין של מחזוריות.

    ענין של מעגליות ומחזוריות.
    א
    על כן נמשכתי לפורום של הסולידית.

    • פאטיה שלום. אם אני מבין נכון התכוונת לפלוטינוס? שחי במאה השלישית לספירה בתקופה של מהפכים רבים באימפריה הרומית.
      אותי מבחינה פילוסופית והיסטורית מענינת תקופה מוקדמת יותר ואני מקווה שתוכלי להפנות אותי אם ברשותיך המידע לספר טוב או הוגה שכתב על הנושא – החלפת הרעיונות אם הייתה (כנראה שכן) בין יון הקלאסית לבין הודו – ובעיקר הרעיונות הדומים שהגו בהם תאלס ,פרמנידס והבודהה במאה השישית לפני הספירה.

  14. דורין, איך ידעת שאני אוהבת במיוחד את הגוון הירוק דשא במשבצת המעבירה את “להגיב”, או שזה מקרי בהחלט?

  15. אבי גדעון

    היי דורין
    למה אני פה ?
    1. אני נהנה מהכתבות שלך דוריין , ומרב השיח המתנהל כאן.
    2. אני בן 61 אף פעם לא הרגשתי שאני עבד של מישהו ואם הייתה לי תחושה של נגמר לי הסוס במקום עבודה מסויים אז הייתי אומר שלום ועוזב להרפתקה חדשה (טיולים קצרים של חודשיים עד שישה)
    3. בגיל 31 התחתנתי הייתי ללא שקל בכיס בקיבוץ.
    4. עד 35 אני ללא שקל בכיס עם 2 ילדים קטנים (אימצנו בחו”ל )ואישה.
    5. רק בגיל 47 יצאתי לעבודה עם משכורת (לפני זה הייתי במסגרת של קיבוצניק ללא שכר חודשי).
    6. היום לאחר 14 שנות שכר משפחתי (אשתי ואני) עם הוצאות קבועות, מסים לקיבוץ של 1800 כל חודש + ארנונה + רכב ( סובארו 2008) + הוצאות קיום שוטפות אוכל מים חשמל תקשורת ביגוד/הנעלה + שיפוץ בית (130000 ש”ח) שלא יכול למכור שייך לקיבוץ, אני יכול לומר שצברנו הון בבנק + פנסיות + קרנות השתלמות בסדר גודל של 1300000 ש”ח. עד הפנסיה נשארו כ 5/6 שנות עבודה.
    אני שואל אותכם ידידי מה עושים? להקדים את היציאה לפנסיה או לשרוד עד הסוף (אם לא יפטרו / מוות / מחלות)
    שנינו אנשים בריאים ( אני צמחוני 35 שנה) אשמח לקבל עצה איך לנהל את כספי בהתאם לנתונים הנ”ל (כרגע 500000 ש”ח נמצא בצמוד זהב ת. סל בהפסד תאורטי על הנייר של כ 30%).
    בברכה.
    אבי ג

  16. quantumatrix

    דיבורים כמו חול ואין מה לאכול…
    לחסוך ? ממה, מהאובר דראפט?

  17. או… שאם כבר בוחרים במסלול הקריירה – אז לפחות כדאי לבחור במקצוע כזה שייתן ערך מוסף למי שפורש אח”כ וצריך לפרוש כנפיים ולהיות עצמאי / משקיע פאסיבי. למשל – יועץ מס – מי שמטפל בכל כך הרבה תיקים של תאגידים ויחידים, לא יכול שלא לקחת מזה משהו לעצמו ולתכנן לעצמו את המס על ההשקעות שלו בצורה היעילה ביותר, ובאופן עצמאי, מה שכמובן יכול לחסוך עשרות, אם לא מאות אלפי ש”ח. ככה יוצא, שלא רק שעובדים במקצוע רווחי שמאפשר לחסוך את המשכורת, אלא גם מקבלים ערך מוסף שחוסך הסתייעות במומחים יקרים.

    או.. יועץ אסטרטגייה עסקית לחברות (פותח את המחשבה, רואים איך תאגידים מתנהלים ולומדים מטעויות של אחרים כדי שיהיה אפשר לפתוח עסק עצמאי), איש מכירות – הכישורים והניסיון שניתן לרכוש בעבודה כזאת, ישרתו אח”כ את מי שירצה לפתוח עסק עצמאי ולשווק אותו כמו שצריך. או למשל, להתגבר על פחד קהל וחוסר ביטחון עצמי – תכונות שמאוד חשובות כדי להשיג עצמאות כלכלית (כמו בספר “אבא עשיר, אבא עני”).

    בקיצור, יש מקצועות ששווה לבחור לעבוד בהם, לא רק בגלל המשכורת הגבוהה, אלא בגלל ההשכלה הפיננסית והכישורים שהם מקנים. מי שעובד בתחום הפיננסי, הנגישות שלו להשקעות בבורסה ולרשויות המס קלה הרבה יותר מאשר מי שכל התחום הזה זר לו לחלוטין.

  18. ביולוג ירושלמי

    הפוסט הזה בעט לי בעבר בראש… ועתה חזר למגרש רק כדי לבעוט בו שוב ב- 2018.
    תודה על כל מ-י-ל-ה דורין. אני פשוט אסיר תודה.
    לאחר שנים ספורות אני מגלה את ההשפעה הניכרת של הלך המחשבה שלי וההתנהלות הכלכלית שלי מפעם, לעומת היום, בזכות המילים הללו שחלחלו לתודעה כל כך.
    זה לא קרה בן לילה, לקח לזה זמן, ואפילו כמה שנים טובות, אבל כמו שאמרה פה מישהי בתגובות “סירוב לצרכנות, שנאת בזבזנות ופרישה [חלקית] מוקדמת”… זה דורש תרגול.
    בזכותך אני נמצא היכן שאני נמצא היום, כשבכל פרמטר אפשרי ברור לי שאני בכמה וכמה דרגות מעלה ממה שהייתי. ההתקדמות איטית מאוד, אך עקבית. ואני משתדל להתמיד כמאמין אדוק בתורת המידות החדשה שהנחלת לאנשים צרכניסטים כרוניים לשעבר כמוני, שכל יום מחדש נלחמים בעוז בהתמכרות לשעבר שלהם.
    4 שנים אחרי, אני מחכה בכיליון עיניים לעוד פוסטים “פילוסופיים” מאירי עיניים שכאלו שהם משני חיים, משני הלך מחשבה ובועטים בראש.
    מופת של כתיבה והעברת רעיונות 3> 3> 3>

השאר תגובה