מדי מספר חודשים מצטבר לו צבר של "אופוזיציונרים" בבלוג הזה. בהכללה גסה, מגיבים אלה סבורים שעצמאות כלכלית היא מעבר להישג ידו של האדם הסביר.
אני משתדלת להתייחס בהבנה לאותם מגיבים. הם, כמו רוב הישראלים, גדלים לתוך סדר חברתי המושתת על שני ערכי יסוד: תרבות הקריירה ותרבות הצריכה. האפשרות להתנתק מבחירה מהסדר החברתי הזה נחשבת בעיני רבים מהפכנית עד כדי הזויה, מופרכת ובלתי אפשרית. כמעט כשם שאני עצמי מתקשה להבין סגנון חיים צרכני המבוסס על חיסול שיטתי של תלושי משכורת בזה אחר זה.
אם נדייק, מגיבים רבים מייחסים את החופש הכלכלי שלי — שבזכותו התאפשר לי לצאת לגמלאות 30 שנה לפני גיל הפרישה המקובל — לנסיבות הייחודיות של חיי: התקופה בה למדתי ועבדתי בלונדון, בחירתי שלא להביא ילדים לעולם, העובדה שאני חולקת את חיי עם בן זוג עובד ועוד.
רק כך, הם טוענים, עלה בידי לצמצם באופן דרסטי את הוצאותיי, לחסוך באגרסיביות ולהשקיע את ההפרש כדי ליצור תיק השקעות נאה ממנו אני חיה עד היום.
אכן, הרווחתי שכר חודשי גבוה יחסית באנגליה, אבל עבדתי בסך הכל מעט מאד שנים ובסביבה יקרה מאוד. אכן, אני אלהורית מבחירה – אבל מאמינה שילדים בפני עצמם צורכים מעט מאוד כסף ושחלק גדול מהסכומים שהורים שופכים על ילדיהם אינם אלא פיצוי יקר, חולני ומיותר על היעדר קשב ותשומת לב. אכן, אני חולקת חלק מהוצאותיי עם בן-זוגי, אבל חייתי ברמת הוצאות זהה גם לפני שהכרתי אותו. איננו נשואים, התקציב שלנו נפרד, תיק ההשקעות שלי גדול בערך פי 4.5 משלו ואני לא תלויה בו לשום צורך (בניגוד לעקרת בית טיפוסית).
זה הולך להיות פוסט יומרני. אני הולכת לטעון כאן שכל אדם יכול להגיע לעצמאות כלכלית. ולא רק זאת – אני מתכוונת להדגים איך לגבש תכנית שתאפשר לכם לעשות זאת בעצמכם.
זה הולך להיות האתגר החשוב והמתגמל ביותר בחיים שלכם.
"ההכנה היא הכל. נח לא התחיל לבנות את התיבה כשהתחיל לרדת גשם." (וורן באפט)
תכנון המסע לחופש אינו מורכב במיוחד, אולם כדי להצליח במשימה, תידרשו לברר כמה נתונים פיננסיים בסיסיים. הנתון החשוב ביותר הוא ההכנסה השנתית הדרושה, או במילים אחרות: לכמה כסף אתם זקוקים כדי לחיות בלי לעבוד?
תזרים המזומנים
כדי לחשב את הנתון הזה, תחילה יש לברר כמה כסף אתם מוציאים היום.
הדרך הטובה ביותר לענות על השאלה הזו היא להתחיל לעקוב אחר ההוצאות שלכם באופן קבוע באמצעות גיליון נתונים פשוט. מעקב בן שנה אחת יאפשר לכם לקבל מושג כללי על הסכום. כך תוכלו לדעת לאן הולך הכסף, אם הוא מוסיף לכם ערך כלשהו, או שהוא דולף בחוסר שליטה.
כעת, נסו לדמיין כיצד ישתנה הסכום ביום שבו תפסיקו לעבוד: חסרו מהסכום שחישבתםאת כל ההוצאות הנלוות למקום העבודה שלכם: נסיעות, ביגוד עסקי, צהרון לילדים, ארוחות צהריים יקרות. בנוסף – חסרו מהסכום הוצאות שאינן רלוונטיות לאנשים חופשיים כלכלית: משכנתא, הלוואה בנקאית ועוד. נקודת המוצא היא שלא תוכלו להגיע לעצמאות כלכלית כל עוד אתם בחובות.
השלב הבא הוא להוסיף הוצאות חדשות שתרצו לשלב בחייכם כפנסיונרים, למשל: ביטוח בריאות פרטי / סיעודי, חופשות בחו"ל, תחביבים וכן הלאה.
שלב זה מעט מורכב. מנסיוני, מרגע שאדם מתרגל לחסוך בקפדנות, הוא כבר לא מרגיש צורך להוציא סכומים גדולים, מפני שהוא מכיר בעובדה שאיכות חיים איננה נמדדת ברמת חיים. רמת חיים היא נתון סטטיסטי מעוות למדי שמודד כמה כסף אדם מבזבז, למשל, על פלזמות וטיסות לחו"ל. בזבוז כסף לא הופך אדם למאושר יותר. מסע רגלי למנזר שבפסגת התבור או טיול אופניים במצוקי ואדי קלט – זה כן. ואם אתם לא אוהבים לצאת לטייל, יתכן שתמצאו תועלת (ואף רווח כלכלי) בתחביבים אחרים.
כמובן שאם אתם מתכוונים לחיות מהשקעות בשוק ההון, תידרשו לשלם מס רווחי הון ברגע שתמכרו נכסים ברווח. על רוב הנכסים יש לשלם מס רווחי הון בשיעור של 25%. המשמעות היא שאת הסכום שחישבתם עד כה תידרשו להכפיל ב-1.25 כדי לקבל את סה"כ ההכנסה השנתית הדרושה ברוטו. (זכרו שכספים שאתם מושכים מקופות גמל ומקרנות השתלמות פטורים ממס רווחי הון עד תקרה מסוימת).
לבסוף, אם אתם צפויים לקבל הכנסה ממקור נוסף – חסרו אותה מהחישוב. יתכן שלא תצטרכו לחסוך "בוכטה" ענקית שתייצר עבורכם הכנסה (ראו להלן). דוגמאות למקורות הכנסה: הכנסה פסיבית לסוגיה, תמלוגים, עבודה במשרה חלקית, פנסיה תקציבית, קיצבאות לסוגיהן.
כעת אמור להיות לכם מושג לא רע על גובה ההכנסה ברוטו שתצטרכו לייצר מדי שנה מתיק ההשקעות שלכם. ברגע שהתיק ייצמח כדי לייצר הכנסה כזו, תוכלו לגדוע את התלות הכלכלית במקום העבודה ולהכריז על עצמכם עצמאיים כלכלית.
הבוכטה
כדי שתוכלו לחיות מתיק ההשקעות, התיק צריך להיות גדול מספיק. אבל כמה גדול?
כדי לברר, יש לחלק את ההכנסה השנתית הדרושה בשיעור המשיכה השנתי של הכספים מהתיק.
שיעור המשיכה השנתי, המוכר גם בשם "כלל ארבעת האחוזים", הוא אחוז מתיק ההשקעות שאתם מושכים מדי שנה כדי לממן את הוצאותיכם.
אם אתם זקוקים ל-65,000 ש"ח בשנה כדי לחיות, ושיעור המשיכה השנתי שלכם הוא 4%, הרי שכדי להגיע לעצמאות כלכלית תידרשו להמתין עד שתיק ההשקעות שלכם יצמח לסכום של = 65,000/0.04 = 1,625,000 ש"ח.
במקרה זה, עצמאות כלכלית = 1,625,000 ש"ח.
כדי להימנע מהשפעותיה השליליות של האינפלציה, יש לוודא שמדי שנה מצמידים את ההכנסה השנתית הדרושה למדד המחירים לצרכן.
זכרו — כלל ארבעת האחוזים, ובשנים האחרונות, באופן הולך וגובר, כלל שלושת האחוזים – נועד להבטיח שתיק ההשקעות שלכם ישרוד לנצח. אם תמשכו יותר מ-4-3% בשנה, תיק ההשקעות שלכם יצטמק מהר יותר מכפי שיוכל לצמוח (בעזרת תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחי הון).
החיסכון
כדי שתצליחו להגיע לבוכטה, תידרשו לחסוך כסף – והרבה.
שיעור החיסכון החודשי הוא הנתון הפיננסי הקריטי ביותר לעתידכם הכלכלי בטווח הארוך.
למעשה, הנתון הזה חשוב מגובה המשכורת שלכם, מגובה ההכנסה השנתית הדרושה לכם כדי לחיות, ואפילו מתשואת תיק ההשקעות שלכם.
והקטע הטוב ביותר הוא, שהנתון הזה לחלוטין בידכם ומושפע ישירות מהחלטותיכם – בניגוד לגובה המשכורת שלכם, האינפלציה במשק או התשואה משוק ההון.
כפי שנטען כאן – ככל שתחסכו יותר, תקצרו את הזמן הדרוש עד שתגיעו ליעד הפיננסי המהווה מבחינתכם "עצמאות כלכלית".
סביר להניח שאתם כבר יודעים אם וכמה אתם מצליחים לחסוך מדי חודש, אבל כדי לקבל את הנתון המדויק ביותר: קחו את סה"כ הכנסתכם השנתית הנוכחית מכלל המקורות וחסרו מהסכום את סה"כ הוצאותכם השנתית. חלקו את המספר ב-12 כדי לקבל את שיעור החיסכון החודשי.
רוצים לקצר את הדרך לחופש? חסכו יותר כסף.
התשואה
החלק האחרון בשרשרת הוא התשואה מתיק ההשקעות – הנתון שגורם לכסף שלכם לעבוד בשבילכם ולצמוח.
הבעיה בתשואה, כמובן, היא שלא ניתן לחזות אותה מראש.
אף אחד לא יכול לדעת מראש אם ובאיזו מידה "מר שוק" יאיר לו פנים בשנים הבאות. מי שאומר לכם אחרת ומבטיח תשואה חלומית – משקר.
תיק ההשקעות של הארי בראון הניב תשואה ריאלית ממוצעת של 4.7% בשנה. האם כך יהיה גם בעתיד? מי יודע.
כלל האצבע הוא זה: ככל שהתיק שלכם מכיל יותר נכסים אגרסיביים (מניות) ופחות נכסים דפנסיבים (אג"ח), כך פוטנציאל התשואה (והסיכון) עולה. אין ארוחות חינם.
כדי לנסות להעריך את התשואה הצפויה, נסו לגבש הערכה הנעה בין שני מתארי קיצון לטווח של 20 שנה – התשואה השלילית ביותר לעומת התשואה החלומית ביותר. התשובה הסבירה היא אי שם באמצע.
סיכום
אתם יודעים כעת לכמה כסף בשנה אתם זקוקים כדי לחיות.
אתם יודעים לכמת באופן מספרי את "הבוכטה", הלא היא הסכום הדרוש לכם כדי להגיע לעצמאות כלכלית (ההכנסה השנתית הדרושה לחלק בשיעור המשיכה השנתי –3% או 4%, לשיקולכם)
קחו את "הבוכטה", את שיעור החיסכון החודשי שלכם ואת התשואה הריאלית (בניכוי אינפלציה) הצפויה, והזינו את כל הנתונים במחשבון הזה.
תוך כמה שנים תוכלו אתם לצאת לחופשי?
מאמר מעולה, אני חושב שרוב האנשים, באמת יתקשו ליישם עד הסוף את ההמלצות שלך בגלל שהם נמצאים בשלבים שונים בחיים שלהם. במיוחד אנשים אם ילדים. לכן הפתרון הוא לחסוך סכום מספק,שההכנסה הפאסיבית ממנו תקטין את התלות במקום העבודה אבל לא תחסל אותו ואז לצמצם את כמות השעות ולהמשיך לעבוד בין 10-20 שעות בשבוע במקום עבודה שאתה אוהב,שמאפשר לייצר הכנסה שתנוע בין 2500-5000 שח. אין שום רע בעבודה, מה שרע זה כאשר אתה מעביר את כל החיים שלך בלישון ולעבוד ולא באמת מפנה זמן לשום דבר אחר, עד גיל 70 שזה גיל שמרוב שאתה חולה כבר אין לך כוח לשום דבר… קרא עוד »
מסכים איתך לגמרי. חוץ מזה, אפשר לעשות דברים יותר מגניבים. כמו פתיחה של עסק קטן או אתר אינטרנט או עבודות מזדמנות כפרילנסר.
דורין היקרה, את בחורה לעניין! תודה רבה על המידע יקר הערך וההשקעה בבלוג המעניין. בטוח שאת עוזרת להמון אנשים לפקוח את העיניים.
העניין הוא פחות על מה מותרים אלה יותר על זה שמקבלים את החיים בחזרה.
צותתי ותרגמתי בערך מהבלוג של ג'ייקוב פיסקר.
בהצלחה!
דורין
שמחתי לראות את התיקונים בפוסט הזה ל״נוסחה״, חשוב גם להצביע לפה מהמקומות שבהן מופיעה הנוסחה שמה צעירה תקרא ותיישם.
זו גם ההזדמנות להודות לך על הבלוג המקסים שלך שגורם לי לחשוב, מחכה לפוסט הבא
רון שלום. נקודה נוספת לתשומת ליבך. אני כאמור בונה על תשואה ריאלית של 3% אחוזים לתיק אחרי מס. אני חושב שיש פה מקדם הגנה מאוד גבוה במיוחד משום שאני בן 42. מאחר ואני עובד כ20 שנה + מילואים והפרשתי כל השנים לביטוח הלאומי + אשלם מיסים על הדיווידנדים + אשלם ביטוח לאומי בין אם אעבוד במשרה חלקית מאד או לא – אין לי בעיה לבנות על קצבת הזקנה(1000-1400 שקל) של הביטוח הלאומי בגיל 67-70 אם אגיע לשם. כלומר גם אם בפועל התשואה תהיה 2% ריאלית על התיק – הסיכון שלי מוגבל. כנראה אוריש את הסכומים לילדי ולפחות אראה להם שיש… קרא עוד »
וואו, זה פוסט מעולה !
דורין, חישוב התיק לא מדויק כי הוא אינו מתייחס לכך שבסוף כולנו מתים. ההנחה שלך כרגע היא שכל התיק יעבור כירושה. כמישהי חסרת ילדים זה חישוב מוזר משהו. סביר הרבה יותר להניח מוות בגיל 100 ולגזור את הסכומים הנדרשים בהתאם. אין שום מניעה מלאכול את הקרן בשנים המאוחרות, הרי זה בדיוק מה שעושים רוב האנשים שחיים מפנסיה. בקיצור, צריך לעשות חישוב מחודש שלוקח בחשבון את העובדה שזמן החיים סופי.
ברק, ההבדל בין שיעור החסכון הנדרש להנחה שאדם מת בגיל 100, לבין ההנחה שהוא ישאר חי לעולם היא זניחה למדי.
שימו לב שהתשואה המחושבת (בררת המחדל) ע"פ המחשבון בקישור שדורין נתנה היא 5% שנתי. במצב של היום פשוט אי אפשר לבנות על תשואה כזו. יותר קרוב ל 2% (צמוד) בהנחה שקונים אג"ח ממשלתי צמוד ארוך (מאוד)
ברק. – בטווח של 20 שנה למוות אתה צודק – בטווח של 60 שנה החישוב זניח. בכל מקרה מה שציינת מהווה כרית ביטחון נוספת לעת זקנה.
חלכאי – מסכים. אבל למי שמתחיל לחסוך היום אני חושב(לא ממליץ על דבר) ששיעורי הריבית יעלו לאורך הזמן.
גיא, מכיוון שהקרן עומדת על פי 25 מעלות המחיה השנתית אז אתה טועה. אפשר להתחיל לאכול את הקרן מוקדם בהרבה מכפי שמתואר כאן וזה בהחלט צריך להיות חלק מהחישוב.
צודק! – פשוט אף פעם לא חשבתי על לא להשאיר ירושה. אם יש לך בין שמונה מאות אלף למיליון וחצי שקל. ואתה מתכוון להישאר אלהורי אז אתה יכול עם סיכון מחושב וביצוע התאמות על הדרך לצרוך עוד עד 0.75 אחוז ריאלי מעל התשואה המתקבלת (3-4.7%) אפילו אם אתה בשנות השלושים שלך. וזאת כמובן בתוספת לקצבת הזקנה – אחרת – זה יהיה לך מסוכן ומלחיץ. נגיסה בקרן באחוז זה בשנות החמישים תהיה כמובן פחות מסוכנת בתנאי שלא תצפה להגיע ל120. 🙂 למשה – בתגובתי לקחתי בחשבון שלוקחים את ההקצבה השנתית מהמזומן בתיק ושניקנה נדל"ן לצורך מגורים(בתשואה של 4.5% -4) – ועליו… קרא עוד »
בכל מקרה אם הפנסיונר הצעיר למד להסתפק במועט ולחיות מתקציב של בין 3000-4500 שקל לחודש אז גם אם קורות תקלות השקעה ואחרות לאורך החיים הוא יכול לאזן את תקציבו אם יעבוד בממוצע כ-20-40 שעות בחודש בשכר מינימום. אני עדיין מחשיב זאת כחופש.
לגבי המיסוי, צריך להכפיל את הסכום ב 1.33 או לחלק ב 0.75 ולא להכפיל ב 1.25
משה. בוקר טוב – יש מיסוי ריאלי ולכן 1.25 קרוב יותר – יתכן שאפשר אפילו לכפול בפחות.
שוב, ראוי להזכיר לכולם, שכל התיאוריות פה מתאימות רק לרווקים ורווקות.
אי אפשר לגדל ילדים ב- 3,000 שקל בחודש.
תלוי איפה. בהודו אפשר
הערה לגבי מיסוי. מי שאין לו הכנסה אחרת אלא רק הכנסה פאסיבית. יכול להגיש דוח שנתי ולקבל זיכוי על בסיס נקודות הזיכוי להם הוא זכאי. לגבר 2.25 נקודות זיכוי. לאשה 2.75. כל נקודת זיכוי שוה ב- 2013 2616 ש"ח שנתי. כלומר 5886 ש"ח זיכוי ממס שנתי לגבר ו- 7194 ש"ח שנתי לאשה.
שלום חלכאי -ידוע לך אם זה תופס על בן זוג נשוי שלא עובד?
אם זה כך כנראה שחסכת לי 5886*33 שקלים ! אז תודה. 🙂
שלום נחשון – גדול ובמקום! בשביל זה צריך להוסיף like לתגובה.
ואם מדברים על תגובות אז נראה לי ששברתי את שיא התגובות הישראלי לפוסט! 🙂
לגבי בן זוג שלא עובד: זיכוי מס הכנסה מהגדרתו יכול להיות רק על מי שמשלם מס הכנסה, ולכן התשובה היא עקרונית לא.
אולם:
" פקדונות
לכאורה ,מס על פקדונות הוא מס סופי משום שאינו בר קיזוז אולם יש סיבות אחרות בזכותן ניתן לקבל החזרי מס גם על פקדונות. ראשית – מי שהכנסתו אינה ממצה את מלוא נקודות הזיכוי יוכל לנצל אותן דרך הכנסתו מפקדונות. שנית – הטבות מס על הפקדות לקופות גמל ניתנות כפונקציה של הכנסות משכר עבודה וכן הכנסות שאינן מעבודה כמו הכנסות מרווחי הון. " מקור:
http://www.hon-hozer.co.il/%D7%94%D7%97%D7%96%D7%A8%D7%99-%D7%9E%D7%A1-%D7%A9%D7%95%D7%A7-%D7%94%D7%94%D7%95%D7%9F.asp
לשבור את שיא התגובות הישראלי זה לא אתגר פשוט כלל וכלל
את חרותי, שמרתי לי אותך כמו כוכב בסער את חרותי עזרת לי לעמוד בכל כאב וצער. ולצעוד בדרכי גורלי עד תבוא גם עלי השלכת ולרקום חלומות על קרני לבנה וללכת, ללכת. את חרותי למען רצונך את שבועותי הפרתי. את חרותי, לשמור בריתי איתך את חולצתי מכרתי. סבלתי הרבה וכאבתי בלי די למען אמון בי תתני נטשתי ארצי וטובי ידידי ושלך רק הנני. את חרותי, הורית לי לוותר על תפנוקים ונועם. את חרותי, לימדת את לבי גם בבדידות לשמוח. את שלימדת אותי לחייך למראה הרפתקה שחלפה לה ללקק את פצעי במסתור, ולקום וללכת לי הלאה. את חרותי, בלילה קר אחד הפרתי… קרא עוד »
יפה 🙂
חלכאי, לגבי המיסוי האם אתה בטוח שנקודות זיכוי זה רלוונטי גם למס על ריווחי הון? האם תוכל להפנות לאתרים או לסעיפים הרלוונטים בפקודת המס?
כן
חלכאי, האם זה יכול להיות כחרב פיפיות ?
בשנה בה ממומש רווח גדול, האם המיסוי יכול להיות כמיסוי מעבודה ? קרי, לפי שיעור מס מקסימלי לעובד במשק ?
תשובות:
1. איני מומחה בעינייני מס – אני מדבר מניסוני האישי בלבד.
2. לגבי נקודות זיכוי של 2 בני זוג – אינני בקיא.
3. סביר מאוד שמס הכנסה לא יראה ברווחי הון של משקיעים מסוג אלו הגולשים באתר זה כהכנסה מעבודה. ראו בקישור הבא:
http://www.ralc.co.il/site-article-op-a-id-2403-tno-1.html
יתכן, כפי שהבאתי מקודם, ניתן לנצל את נקודות הזיכוי לצורך הכנסה מפיקדון לפחות.
אני סבור שבהתייעצות עם רו"ח, ניתן לנסות להקים את ההשקעות בתור עסק, ואז יהיה ניתן לממש את נקודות הזיכוי.
אם לוקחים חלק קטן מהתיק ובו מבצעים פעולות רבות, יתכן וזה יהיה אפשרי.
לא נראה לי שווה את הטרחה.
עדיף לנסות להשיג את הזיכוי בדרכים פשוטות יותר
נקודות הזכוי תופסות של כל סוג הכנסה ממנה נוכה מס ושולם לרשות המיסים בישראל. לא צריך לסווג את רווחי ני"ע כרווח מעסק.
[…] השקעתי כהוגן, וייצרתי לעצמי תיק השקעות מניב, שבהתאם לכלל 3 האחוזים צפוי לממן את אורח חיי עד יומי […]
אז לפי ההסבר שלך, אם אני צריך לחסוך מיליון ומאתיים אלף ש"ח, למשל, כדי לחיות ברמת חיים סבירה, כל שעלי לעשות הוא להתחיל לחסוך. אך אבוי, אני מרוויח 100,000 בשנה, וגם אם אחסוך כמו מטורף, לא אצליח להשאיר יותר מאשר 40,000 בשנה, מה שמשאיר לי לעבוד… אממ… 30 שנה כדי להגיע לתיק ההשקעות האמור. לא בדיוק התסריט שאת הצגת, מה? כנראה שבכל זאת היו לך כמה פריבילגיות בחיים ששכחת לספור בדרך לסיפור ההצלחה הפשוט שלך…
לא מספיק לחסוך. את ההפרש יש להשקיע. האפקט שיש לריבית דריבית על הכסף שלך הוא עצום.
ריבית ריאלית היא 1%. אין שום דרך שבה אוכל לחסוך מעל 1,000 ש"ח בחודש, וגם זו הגזמה קלה. מהחישוב שלך אני זקוק ל-1,625,000. אין לי כח לכתוב כרגע סדרה שתפתור את זה, אבל אינטואטיבית הייתי מניח שזה יוצא יותר משלושים שנה. את לא רוצה ילדים מבחירה, אני לא מספיק בטוח שיש מהות אחרת מלבד להעביר את הגנים המיותרים שלי הלאה. המסקנה ברורה – חייבים לחסוך בחו"ל.
דורין שלום מדי פעם, כדי לרענן את זכרוני, ולוודא כי לא שכחתי את הבסיס, אני חוזר לפוסטים מהעבר. אני לא יודע אם את מגיבה גם לפוסטים מהעבר – אבל מקווה שכן… שאלה בסיסית ביותר: לפי גישתך, אם אני הולך בדרך המלך כפי שתיארת בפוסט, ומתחיל לחסוך ולהשקיע, כך שבעוד X שנים אצא לעצמאות כלכלית – משמע יהיה לי הון עצמי, כך שמשיכה מעבר ל3-4% לא תפגע בו עד סוף חיי. האם משמעות הדבר, שעד שאני מגיע לאותה נקודת זמן של עצמאות כלכלית (אחרי X שנים), אני כלל לא אמור למשוך שום כספים מתיק ההשקעות, ולנסות למקסם את אפקט הריבית דריבית… קרא עוד »
הרעיון, בשלב הצבירה, הוא לא למשוך כספים מתיק ההשקעות לצורך מחייה. במקום זה אתה לומד לחיות על כמה שפחות כסף מהמשכורת השוטפת שלך. בשלב המשיכה, אתה כבר לא תלוי במשכורת.
עבור רוב האנשים, תיק סולידי עם סיכון נמוך נותן תשואה של בערך 3%, שהם ריאלית רק אחוז וקצת.
אני מדבר על תיק שיועץ השקעות בבנק יציע למי שתלוי בכסף הזה, תיק שמבוסס בעיקר על אג"חים וקרנות סולידיות, ועם מרכיב מנייתי קטן מאוד.
כאשר מחשבים בעזרת 1%, ואפילו 1.5% תשואה שנתית ריאלית, מגיעים למסקנה שרוב האנשים לא יצליחו להשיג את ה-"בוחטה" במהלך ימי חייהם, אם הם בחרו שכן להביא ילדים.
[…] לא ניתן לחזות מראש את התשואה שיניב תיק ההשקעות, אולם הנתונים ההיסטוריים […]
שלום דורין, ראשית – ברכות על הכתיבה המעניינת. לא עם הכל אני מסכימה, אבל בהחלט נתת לי נקודות למחשבה. אני רואה שבאופן עקבי, יש כאן תגובות שנוגעות לחסכון/דרך חיים כשיש ילדים. ראיתי גם את התגובות שלך, שגם אם אני מסכימה עם רוחן, יש נושאים שלא לקחת בחשבון – יש פער בין התיאוריה לפרקטיקה.. אני חיה בזוגיות, עם שני ילדים, ומשתדלת שלא להגרר לאטרף הצרכני אבל גם לא רוצה לחיות בסגפנות/חסכנות (כמו, נניח, חיו הורי חלק גדול מחייהם). כמה נקודות למחשבה: 1. חינוך טוב או כזה שיאפשר לנו לב שלם, עולה כסף. בין אם זה לקחת מטפלת ולא לשים במעון של… קרא עוד »
[…] אל תיכנסו לבורסה ללא תכנית ברורה. פעילות בשוק ההון ללא תכנית שקולה לספקולציה, הימור. […]
[…] הראשון בבניית התיק הוא ניסוח תכנית המביאה בחשבון את גילכם, היעד הפיננסי שלכם, אופק ההשקעה […]
[…] הגעה לעצמאות כלכלית — פועל יוצא של גמילה מצרכנות כפייתית, חיסכון […]
מה שאני לא מבין בגרף הזה של המחשבון זה איך הוא תמיד מראה לי שב 100 אחוז חיסכון אני יכול לפרוש עוד חצי שנה אפילו אם אני שם לו שם סכומי כסף נמוכים אני יכול להשקיע 30 אלף שקל ולהוסיף כל שנה סכום דומה בלי הוצאות בכלל ולהגיע לעצמאות כלכלית? הגרף אקספוננציאלי מהי הנקודה בגרף שהיא סכום הכסף שממנה אפשר להתחיל לפחות להניע עניינים הרי עד שנגיע בסוף לאותו מליון וחצי מה הכסף יעשה? מאיזה סכום הוא באמת יכול לתפוס תאוצה מהמשקל של עצמו האם כבר כדאי להשקיע בתיק אפילו עם סכומי כסף נמוכים מ 100 אלף שקלים לא יודע… קרא עוד »
את מקשרת בין אחזקת מניות וסיכון. מציע לך לקרוא את המשקיע הנבון של בנג'ימין גראהם.
הוא מסביר ששוק ההון הוא תנודתי כעובדה. זה לא אומר שהוא מסוכן
אני לא מבין למה למשל לא לקנות 4 דירות בחיפה באותו סכום ולקבל עליהם כל חודש 6000 שזה יותר ב 50 אחוז מ 4000, אולי זה יותר התעסקות אבל שווה יותר ( לא כולל עליית ערך של הנכס ) וללא מס.
מעולם לא שללתי זאת. זו דרך לגיטימית ביותר להגיע לעצמאות כלכלית. לי באופן אישי זה לא מתאים, מכיוון שאני לא אוהבת להתעסק עם בני אדם ישירות.
מעל 5000 גם אם זה מכמה דירות זה חייב במס רק שזה באמת מס נמוך בהרבה 10 אחוז על הסכום מעל 5000
כדאי להוסיף ולציין שבצד ה"חובות" וה"הלוואות" נמצאות גם כל עסקאות התשלומים שאנו מבצעים, בין אם בשיקים דחויים ובין אם בעסקאות בתשלומים בכרטיסי אשראי. ניתן לדעת מה גובה ה"חוב" בכרטיס אשראי על ידי בדיקת "חיובים עתידיים" באתר חברת כרטיסי האשראי. סכום זה הוא "חוב" לכל דבר.
תיקון שולי: "המשמעות היא שאת הסכום שחישבתם עד כה תידרשו להכפיל ב-1.25" – מדוייק יותר ב- 1.33
אתה צודק
[…] פוליטית וחברתית כלפי כלכלה, צרכנות השתחררות מהמעגל, ופנסיה בגיל 30. בשבילי, כמי שהחלה לחקור את עולם הזן, המדיטציה […]
כיצד נכנסת בחישוב בעלות על דירת מגורים (ללא משכנתא או עם משכנתא נמוכה)? האם החישוב מניח הנזלה של דירת מגורים ותשלום שכר דירה?
"על רוב הנכסים יש לשלם מס רווחי הון בשיעור של 25%. המשמעות היא שאת הסכום שחישבתם עד כה תידרשו להכפיל ב-1.25 כדי לקבל את סה"כ ההכנסה השנתית הדרושה ברוטו."
לדעתי אמורים לחלק ב 0.75 ולא להכפיל ב1.25 (?)
מבחינה מתמטית אתה צודק שצריך לחלק ב-0.75 בשביל להתחשב במס של 25%.
במציאות המס שלך בפועל צפוי להיות יותר קרוב ל-20% (יש את שווי הקרן) כך שהכפלה ב-1.25 תספק תוצאה יותר מציאותית מאשר חלוקה ב-0.75.
חשוב גם להבדיל בין מס דיבידנדים שהוא 25% מסך הדיבידנדים שהתקבלו לבין מס רווחי הון במועד המכירה שהוא 25% על הרווח הריאלי (מתואם אינפלציה/מטבע) שבין מחיר הרכישה למחיר המכירה.
daat99:
לא הבנתי למה 1.25 נחשב יותר מציאותי.
תוכל להסביר?
בכל מקרה זה נראה שחלוקה פי 0.75 היא ה-worst case.
גם כתבת:
"לבין מס רווחי הון במועד המכירה שהוא 25% על הרווח הריאלי (מתואם אינפלציה/מטבע) שבין מחיר הרכישה למחיר המכירה"
הרווח הריאלי הוא משהו שאף אחד לא יודע אותו.
זה יכול ללכת לשני הכיוונים.
בגלל זה עדיף אולי לקחת את האמצע, שזה חלוקה פי 0.75.
גם אתה חושב כך?
אני חושב שצריך לתקן:
כך שבמקום להכפיל ב- 1.25, צריך למעשה להכפיל פי (4/3).
לדוגמא:
אני רוצה שיהיה לי 100 שקל נטו.
נתון מס רווח הון 25%.
כמה צריך להיות הברוטו?
להלן חישוב:
x – x * 25/100.0 = 100
x * (1 – 25/100.0) = 100
x = 100 / 0.75
x = 100 * 4 / 3.0