בית » עצמאות כלכלית » זמן להתאפס: כך תדעו כמה אתם שווים

זמן להתאפס: כך תדעו כמה אתם שווים

יותר מדי אנשים מתייחסים לכסף שלהם כמו למי ברז. לא משנה מה, איך ובאיזו עלות, תמיד יוצא כסף מהכספומט.

כדי שתוכלו להתקדם ולהפיק את המקסימום מהכסף שלכם לאורך זמן, חשוב לברר כבר היום כמה יש לכם, כמה אתם חייבים לאחרים, כמה אתם מכניסים כל חודש, כמה אתם מוציאים כל חודש, והאם אתם חיים ברמת חיים גבוהה מדי ביחס למצבכם הכלכלי.

צ’רלס דיקנס ביטא את העקרון הזה במשפט האלמותי הבא:

“הכנסה שנתית של עשרים ליש”ט והוצאה של תשע-עשרה ועוד חמישה-עשר שילינג ושישה פני – התוצאה אושר. הכנסה שנתית של עשרים ליש”ט והוצאה שנתית של עשרים ליש”ט ועוד שישה פני – אומללות.” (מתוך הרומן “דיוויד קופרפילד”)

כל אדם השואף להגיע לחופש כלכלי חייב להתאפס ולהשיג שליטה על ענייניו הפיננסיים, ומוטב בגיל צעיר ככל האפשר.

הסיבה היא שאנשים שאינם מאופסים כלכלית נוטים לעשות שטויות יקרות במיוחד, למשל:

  • לפתוח תוכנית חיסכון בבנק שמשלמת 2% בשנה, ובמקביל לצבור חוב בכרטיס האשראי בריבית של 12%
  • לעבוד שעות נוספות, ובערב להזמין משלוח מאיזו בורגריה תל-אביבית בסכום זהה לשכר נטו שהתקבל עבור השעות הנוספות
  • לבלות שעות בחיפושים אחר הדילים הכי זולים באינטרנט, ובמקביל לשלם אלפי שקלים בשנה על משכנתא יקרה בריבית משתנה

הצהרת הון: נייר האיפוס שלכם

צריך להודות – ניסוח “נייר האיפוס”, או הצהרת הון כפי שהוא מכונה בעגה המקצועית, כרוך במאמץ מסוים וכמובן בסדר וארגון. תצטרכו להצטייד בלא מעט מסמכים: תלושי משכורת, פירוט חשבון הבנק, דו”חות מקופת הגמל ומקרן ההשתלמות, פירוט כרטיס האשראי, חשבונות שוטפים ועוד ועוד.

היתרון הוא שבסיכום הדברים תקבלו תמונה חדה וברורה על מצבכם הכלכלי הנוכחי. תדעו איפה הכסף ולאן הוא הולך. המידע הזה יאפשר לכם לגבש מטרות כלכליות הגיוניות, ובתוך כך לחשב מהו פרק הזמן המינימלי הדרוש כדי שתוכלו להפסיק לעבוד בשביל כסף.

אני ממליצה לנהל את כל הרישומת בגיליון נתונים מתעדכן. בהיעדר אקסל – השתמשו באשף הגיליונות של גוגל דרייב, זה חינם.

הגיליון יסייע לכם לעקוב אחר שבעה פרמטרים חשובים:

  1. סה”כ הכנסות מכלל מקורות ההכנסה
  2. הוצאות הכרחיות / קבועות לחודש (צרכים)
  3. הוצאות לא הכרחיות על פינוקים וחפצי מותרות (רצונות)
  4. סה”כ חובות
  5. סה”כ החזרי חוב
  6. סה”כ נכסים
  7. הפרשות קבועות לחיסכון ולהשקעה

אחרי שתזינו את כלל הנתונים בגיליון, תוכלו לעדכן אותם בהתאם לשינויים בדפוסי ההכנסה וההוצאה שלכם. כך, תוכלו לחשב על בסיס אמפירי כמה כסף הייתם יכולים לחסוך ללא חובות, ללא טלוויזיה או ללא רכב פרטי.

רשמתי מטה את כל הדברים שלדעתי יש להביא בחשבון. תחת כל סעיף צרו שני טורים, כך שבכל שורה יופיע פירוט מקור ההכנסה / ההוצאה / הנכס / החוב, ולצידו הסכום החודשי בשקלים (אם מדובר בהוצאה או בהכנסה), או השווי הכספי שלו (אם מדובר בנכס או בחוב).

נעמיק כעת בכל אחד משבעת הפרמטרים:

1. סה”כ הכנסה חודשית אחרי מס

פרטו את כלל המקורות המניבים לכם הכנסה נטו (אם אתם נשואים ומנהלים חשבון משותף, תוכלו לכלול כאן גם את הכנסתו/ה של בן/בת הזוג. זכרו שבמקרה זה תידרשו גם לפרט את כל ההוצאות, הנכסים והחובות המשותפים לשניכם).

מקורות ההכנסה הנפוצים ביותר:

  • משכורת חודשית
  • משכורת חודשית של בן / בת הזוג
  • שעות נוספות או עבודה כפרילנסר
  • קיצבאות, מס הכנסה שלילי וכדומה
  • פנסיה (ברכותיי!)
  • הכנסה מדיבידנדים (מניות) וריבית (אג”ח)
  • הכנסה מנדל”ן להשקעה
  • הכנסה שוטפת אחרת (למשל, מתחביבים רווחיים כמו ניהול בלוג, מכירה באיביי, פייבר וכן הלאה)

ציינו את כל מקורות ההכנסה בטור אחד יחד עם הסכומים בטור אחר. לאחר מכן סכמו (בעזרת פונקציית =SUM) את הטור השני כדי לקבל את הנתון: סך הכנסה נטו לחודש.

2. הוצאות הכרחיות / קבועות לחודש:

מנו את כלל הוצאות ההכרחיות השוטפות שלכם לחודש. אם אין ברשותכם קבלות – הזינו נתון משוער. תוכלו לכלול כאן החזרי חובות קבועים (לשיקולכם) – ודאו רק שאתם לא חוזרים על עצמכם.

הוצאות נפוצות:

  • משכנתא או דמי שכירות
  • החזרי הלוואות (אופציונלי, אם לא כאן – ציינו זאת תחת הסעיף חובות)
  • מס עיריה (ארנונה)
  • חשבון חשמל
  • חשבון גז
  • חשבון מים וביוב
  • ועד בית
  • ביטוח מבנה
  • ביטוח תכולה
  • דלק
  • נסיעה בכבישי אגרה
  • ביטוח רכב
  • אגרת רישוי (טסט) לרכב
  • חנייה
  • תחבורה ציבורית / רב קו / כרטיסים לרכבת
  • מוניות
  • ביגוד הכרחי (תחתונים, חזיות, גרביים)
  • מצרכים (מזון)
  • מצרכים (ניקיון והיגיינה אישית)
  • כביסה / ניקוי יבש
  • שירותים (בייביסיטר, עוזרת בית)
  • טלפון קווי
  • אגרת רשות השידור (טלוויזיה)
  • אינטרנט (תשתית + ספק)
  • הוצאות רפואיות (ביטוח בריאות, תרופות, עדשות מגע, משקפיים)
  • טיפולי שיניים
  • מזון לחיות מחמד + הוצאות וטרינר
  • מעונות וגני ילדים
  • מתנות
  • מספרה
  • כל הוצאה קבועה אחרת

ציינו כל הוצאה בטור אחד ולצידה ציינו את גובה ההוצאה החודשית בשקלים. סכמו את הטור השני כדי לקבל את הנתון: סך ההוצאות ההכרחיות לחודש.

3. הוצאות לא הכרחיות על פינוקים ודברי מותרות

ציינו תחת סעיף זה סכומים חודשיים שהוצאתם למימוש רצונותיכם. אם אינכם זוכרים במדויק, נסו להעריך בקירוב. חשוב שתהיו כנים עם עצמכם.

  • ביגוד שאינו הכרחי ופריטי אופנה למיניהם
  • הוצאות על טלפון נייד (זו עשויה להיות הוצאה הכרחית בעיניכם …)
  • טלוויזיה בכבלים / בלווין
  • ארוחות מחוץ לבית
  • פאבים
  • צריכת אלכוהול
  • משלוחים
  • סיגריות (הפסיקו לעשן בבקשה)
  • הימורים (כולל לוטו, טוטו, ווינר ומרוצי סוסים)
  • ספרים
  • מנויים לעיתונים ולמגזינים
  • השכרת DVD
  • כרטיסים (הופעות, הצגות, סרטי קולנוע, משחקי ספורט וכו’)
  • דמי חבר במועדונים
  • מנוי לחדר כושר
  • גינון
  • טיסות לחו”ל (שלא בתפקיד או לצורך מקרה חירום).
  • טיפולי יופי וטיפוח
  • טואלטיקה לא-הכרחית (כולל בושם השאנל החדש שלך)
  • עיצוב פנים (העריכו את שווי הריהוט שרכשתם השנה וחלקו ב-12)
  • חופשות (העריכו את הסכום שהוצאתם השנה וחלקו ב-12)
  • טיפולים ושדרוגים לרכב
  • אחר (יש לכם מטוס פרטי? יאכטה? וילה עם 9 חדרים?)

ציינו כל הוצאה בטור אחד ולצידה ציינו את גובה ההוצאה החודשית בשקלים. סכמו את הטור השני כדי לקבל את הנתון: סך ההוצאות לא הכרחיות לחודש.

4. סה”כ חובות

 כאן יש לציין כמה כסף אתם חייבים לאחרים. לא כוללים כאן החזרי הוצאות שוטפים כמו תשלומי משכנתא (הוצאה הכרחית, ראו סעיף 2), אלא את כל יתר החובות שלכם. בהצלחה.

  • הלוואות כנגד נדל”ן ורכוש פרטי (אלא אם צוינו בסעיף 1)
  • חיובים בכרטיס אשראי 1
  • חיובים בכרטיס אשראי 2
  • חיובים בכרטיס אשראי 3
  • חיובים בכל כרטיס אשראי נוסף (נדמה לי שהגיע הזמן לשלוף את המספריים …)
  • הלוואת רכב
  • הלוואה לשכר לימוד
  • חוב למכולת (“תרשום לי” … )
  • אוברדרפט
  • חובות כספיים לבני משפחה
  • חובות כספיים לחברים
  • חשבונות שטרם שולמו (וצוברים ריבית פיגורים)
  • הלוואות בנקאיות או אישיות אחרות

רשמו את כלל החובות ולצדם ציינו את גובה הסכום שהצטבר. סכמו את הטור השני כדי לקבל את הנתון: סה”כ חובות.

(המספר מעורר חלחלה? אם כן, כנסו למקלחת ושטפו את עצמכם במים קפואים לכמה דקות. צאו. התנגבו. מרגע זה אתם מחסלים את החוב).

5. סה”כ החזרי חובות

כאן יש לפרט את גובה החזר החוב המינימלי שעליכם לשלם מדי חודש.

לצד הסעיף “חובות” לעיל, צרו שני טורים נוספים, כך שכל חוב יכלול בסה”כ שלוש שורות נלוות: האחת, גובה החוב (סעיף 4); השניה – סכום המינימום שבאפשרותכם להחזיר מדי חודש כדי לחסל את החוב; והשלישית – הריבית שאתם משלמים על ההחזר.

סכמו את הנתונים בטור המפרט את סכום ההחזר החודשי (השורה השניה) כדי לקבל את הנתון: סך החזר חובות כולל לחודש.

תזכורת חשובה: תיעדנו כבר את החזרי המשכנתא בסעיף 2 בתור הוצאה הכרחית. יתכן שתעדיפו לציין דווקא כאן את יתרת המשכנתא שעוד נותרה לכם לשלם, פשוט כדי שלא תשכחו ממנה (!). ציינו את הריבית שאתם משלמים על המשכנתא, אבל רשמו “0” בטור המפרט את החזר החובות החודשי (מפני שהנתון הזה כבר הוזן לעיל כהוצאה הכרחית).

6. סה”כ נכסים

ב”נכסים” כוונתי לדברים שנמצאים בבעלותכם החוקית ושיש לכם אפשרות תאורטית למכור תמורת כסף. האישה, הבעל או הילדים שלכם לא נחשבים בכלל זה, אלא אם אתם מתגוררים בעומאן.

הרעיון כאן הוא לא לציין את מחיר השוק של כל אחד מהחפצים שיש לכם בבית, אלא את המחיר הסביר שהייתם יכולים לקבל תמורתם אם הייתם חייבים למכור בגלל צורך מיידי בכסף מזומן. זה יסייע לכם להבין מהו השווי העצמי שלכם במונחים כספיים.

דוגמאות לנכסים:

  • שטרות ומטבעות (בארנק, בצנצנת, במזרון או בבלטות).
  • מזומן בחשבון עובר ושב
  • מזומן בתכניות חיסכון בנקאיות
  • אגרות חוב ממשלתיות
  • נכסים כספיים אחרים (מק”מ, פק”מ, פר”מ, תעודות פיקדון, קרנות נאמנות כספיות)
  • מטבעות זהב, כסף, פלטינה או פלאדיום
  • קרנות השתלמות
  • מניות
  • אגרות חוב קונצרניות
  • כל נייר ערך המיר אחר
  • הערך הנקי הגלום בדירה (home equity) – הכוונה כאן היא למחיר השוק של הבית שלכם פחות יתרת המשכנתא שנותרה לכם לשלם
  • נדל”ן להשקעה
  • צימר או דירת נופש
  • ביטוח חיים
  • מכוני(ו)ת פרטי(ו)ת
  • יאכטה או מטוס פרטי (מי יודע איזה אנשים קוראים באתר הזה … )
  • חפצי עתיקות (רהיטים מאיקיאה שווים מעט מאוד בשוק היד השניה).
  • חפצי אמנות
  • אוספים מכל סוג בעלי ערך ממשי
  • שעונים ותכשיטים
  • ציוד אלקטרוני
  • חיות מחמד גזעיות
  • נכסים אחרים (אופנועים, אופניים, קרוואנים)

אם אתם לא מצליחים לחשב – נסו להיעזר באתרים כמו יד2 או אפילו ebay.

רשמו את כל הנכסים שלכם ולצידם ציינו את ערכם המשוער. סכמו את הטור השני כדי לקבל את הנתון: סה”כ נכסים.

אני מנסה לא לחזור על עצמי, אבל שימו לב: אל תשטו בעצמכם. אם קניתם פעם ציור של נחום גוטמן ב-10,000 ש”ח, סביר להניח שזהו מחירו גם היום. דווקא הדברים שלאנשים הכי קל לשפוך עליהם כסף – גאדג’טים, ארנקים, בגדים – שומרים על ערכם בצורה גרועה ביותר, ובדרך כלל גם קשה יותר למכור אותם.

7. חסכונות, השקעות והפרשות לפנסיה

אם כבר התרגלתם להפריש סכום מסוים לחיסכון או להשקעה על בסיס קבוע, מוטב שתציינו זאת בהצהרת ההון שלכם. זה כולל הפרשות לקרן השתלמות ולקופת הגמל, הוראות קבע לתוכניות חיסכון, או קנייה של קרנות נאמנות בהוראת קבע.

חשוב שיהיה לכם מושג בסיסי איזה שיעור מהכנסתכם אתם מפרישים לחיסכון על בסיס חודשי. זה יסייע לכם מאוד להבין את מצבכם הכלכלי הכולל.

שימו לב להזין סכומים שכבר חסכתם – לא סכומים שבכוונתכם לחסוך בעתיד.

סכמו את סה”כ ההפרשות כדי לקבל את הנתון: סך הפרשות חודשיות לחיסכון.

הגעתם עד כאן?

בשלב זה אתם אמורים לדעת בדיוק מהי הכנסתכם החודשית נטו, מהו גובה ההוצאות ההכרחיות שלכם, מהו גובה ההוצאות הלא הכרחיות שלכם, כמה כסף אתם חייבים לאחרים, כמה מהחוב אתם מחזירים בפועל, מהו שוויים הכספי של כלל הנכסים שלכם וכמה כסף אתם מפרישים לחיסכון מדי חודש.

כעת הגיע הזמן להתאפס.

צרו סעיף נוסף תחת השם “עודף חודשי“. חשבו את הנתון המתקבל כתוצאה מהמשוואה הבאה:

עודף חודשי = סך הכנסות נטו לחודש פחות סך הוצאות הכרחיות לחודש פחות סך החזר חובות כולל לחודש.

הסכום הזה הוא הכסף הפנוי שנותר לכם מדי חודש. תוכלו לעשות שני דברים עם הסכום הזה – לחסוך אותו או לבזבז אותו.

כעת צרו סעיף נוסף תחת השם “מזומן פנוי“. חשבו את הנתון המתקבל כתוצאה מהמשוואה הבאה:

מזומן פנוי = עודף חודשי פחות סך הפרשות חודשיות לחיסכון.

התוצאה המתקבלת היא סכום הכסף שתוכלו לחסוך או לבזבז מדי חודש, בהנחה שתמשיכו להפריש לחיסכון על בסיס קבוע.

די למשוואות, מה המשמעויות?

ברכותיי, ניסחתם את הצהרת ההון הראשונה שלכם. אני משוכנעת שהתרגיל הזה סייע לכם להתאפס כלכלית ולהבין איפה הכסף. היה שווה, לא?

הנה כמה שאלות מנחות שיעזרו לכם להעריך את מצבכם הכלכלי בעזרת הנתונים שחישבתם:

  • אם העודף החודשי שלכם שלילי, משהו בהתנהלות היומיומית שלכם דפוק. המשמעות היא שסך החזר חובות כולל לחודש וסך ההוצאות ההכרחיות לחודש גדול מסך הכנסות נטו לחודש.
  • אם סך החזר חובות כולל לחודש (לא כולל משכנתא) מהווה 20% ומעלה מסך ההכנסות נטו לחודש, הרי שסביר להניח שאתם במסלול המהיר להתרסקות כלכלית. השאיפה צריכה להיות 0%.
  • אם המשכנתא שלכם מהוה 30% ומעלה מסך ההכנסות נטו לחודש, אתם בבעיה. (למרות שאם אתם זוג צעיר שמנסה לקנות דירה בשוק נדל”ן מנופח להחריד – זו אכן משימה לא פשוטה)
  • סך ההוצאות הלא הכרחיות לחודש צריך להיות קטן מסך ההוצאות ההכרחיות לחודש. לימדו להבחין בין מימוש צרכים למימוש רצונות.
  • סה”כ נכסים צריך להיות גדול מסה”כ חובות.
  • אם מהצהרת ההון שלכם עולה שיש לכם הרבה מאוד מזומן פנוי, ולמרות זאת אתם נכנסים למינוס בבנק על בסיס חודשי קבוע, סביר להניח שלא הייתם כנים עם עצמכם כשחישבתם את סך ההוצאות הלא הכרחיות שלכם. תבדקו קבלות, פירוט עסקאות בכרטיסי אשראי וחשבונות, ונסו לחשב מחדש את סעיף 3.
  • אני שונאת חובות יותר מכל דבר אחר. אני מפצירה בכם לחסל את כל החובות שלכם ולהגיע למצב שסך החזר חובות לחודש עומד על 0 ש”ח. פשוט שלמו את הכל. תבינו בבקשה – לא לכולם יש חובות. זה לא משהו ש”חייבים” להיכנס אליו.
  • רוב היועצים הכלכליים ממליצים שסך החיסכון לחודש יהיה בין 10% ל-20% מההכנסה. למי שמעוניין באמת לפרוש ממירוץ העכברים – אני ממליצה על 75% ומעלה. שיעור החיסכון הוא המרכיב החשוב ביותר בדרך לקראת פרישה בגיל צעיר – הרבה יותר מכל תשואה בשוק ההון. צרו לעצמכם תכנית. שלמו את כל החובות, צמצמו דרסטית בהוצאות, הגדילו את הכנסתכם ככל האפשר ואת הכסף חסכו באופן אגרסיבי. איך להתעשר? ככה.

הערה: אני לא יועצת כלכלית מקצועית, מאמנת אישית, יועצת פנסיונית או יועצת השקעות. אם הזדעזעתם למקרא הצהרת ההון שלכם, אני מציעה שתפנו לקבלת עזרה מקצועית מיועץ מוסמך. בסוף הפוסט הזה קישרתי לכמה מלכ”רים שמציעים עזרה כזו שלא למטרת רווח (אין לי שום מגע או ניסיון איתם).

ויחד עם זאת, אני מקווה שרובכם לא הזדעזעתם מהתרגיל הזה. לכל היותר יתכן שמצב הרוח שלכם נעשה מעט שפוף יותר. זה נורמלי ומובן לחלוטין – בפרט אם הייתם כנים עם עצמכם לחלוטין. אם לא – נסו שנית. 🙂

המטרה כעת היא להפוך את הצהרת ההון שלכם לבסיס שממנו תוכלו לצמוח. איך? חיו פשוט, צרכו פחות, חסכו יותר, השקיעו בתבונה וסמכו רק על עצמכם.

פעמונים – ארגון שנותן ייעוץ כלכלי למשפחות שנקלעו לחובות, במטרה לעזור להן לצאת מהחובות ולהגיע לאיזון כלכלי.
ידיד – פועלת למען תמיכה והעצמת שכבות חלשות בחברה הישראלית והגברת הסולידריות החברתית.



אזהרה: אני משקיעה חובבת. אינני בעלת רישיון ייעוץ השקעות או כל רישיון פיננסי אחר. התכנים באתר אינם מהווים ייעוץ מקצועי או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם. כל המסתמך על המידע באתר מבלי להיוועץ באיש מקצוע עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד. אלא אם צוין אחרת, אני מחזיקה או עשויה להחזיק בניירות הערך הנדונים בפוסט. גלישתך באתר מהווה הסכמה מפורשת לתנאי השימוש.


רוצים לעזור?
אתם מוזמנים לשתף ולעקוב אחרי בטוויטר או בפייסבוק, או להירשם כדי לקבל את הפוסטים שלי ישירות למייל. בנוסף, תוכלו להשתמש בקישורי השותפים הבאים כדי לקנות באמזון, להוריד ספרי שמע, או להקים אתר אינטרנט משלכם (מדריך מפורט - כאן). תודה על תמיכתכם באתר. 

8 תגובות

  1. ראשית, כל הכבוד ישר כח ותודה.
    לגבי הנכסים- רשמת שיש לרשום את ערך הבית נטו ממשכנתא, אולם, אם רשמנו כבר את המשכנתא בהתחיבויות , יש פה כפל רישום.
    צריך לרשום אותה פעם אחת, עדיף בהתחיבויות לדעתי.

  2. לדעתי, יש כאן עירוב של שני תחומים.
    כל האמור בכתבה (המצוינת, לכשעצמה) מוביל למעין “מאזן משפחתי”., וכללי איסוף הנתונים המוצע מבטאים עריכת מאזן, בדומה למאזן מסחרי רגיל. עבודה סיזיפוסית כזאת אינה מומלצת כדרך קבע, ואולי פעם אחת בשנה תספיק, שלא לדבר על קשיי האומדן, ההופכים מטלה זו ללא ישימה, בלשון המעטה.
    מאידך, עריכת טבלה כזאת ברמת המיקרו (כלומר, בלי הדירות, המטוסים והיאכטות:)), ובמרווחים של חודש, תוביל מיד להצפת ההפרש ברמה החודשית, כמאזן חודשי, וממילא תקרין על תמונת המאזן השנתי.
    אציין כאן כי לדעתי שני חוליים עיקריים מדלדלים את הקופה: האוברדראפט והחיסכון החודשי. נכון ששניהם יכולים להתקזז, כאמור בכתבה, אבל נוכחתי לדעת, שכאשר הם קיימים זה בצד זה, ללא מודעות של בעל החשבון (ביחס ליכולתם ההדדית לאיין זה את זה) הם קטלניים במיוחד.

  3. היי, תודה על הבלוג. יש לי שאלה לגבי העמודה של ההוצאות הלא הכרחיות. אני לא מבינה איך ניתן לחיות בריא מבלי ללכת פעמיים בשבוע לשיעור ספורט ופעם בחודש לקוסמטיקאית (גבות וכו…). את מסתדרת בלי הדברים האלה?

  4. הי מה נשמע?

    אני לא כך מבינה, את ההגיון הפנימי של המשפט הבא :”אם המשכנתא שלכם מהוה 30% ומעלה מסך ההכנסות נטו לחודש, אתם בבעיה” – המשכנתא היא לא הכנסה, למה שתהיה בהכנסות נטו לחודש?

    תודה!

  5. הי דורין, אחלה פוסט ! 🙂 שאלת ‘בורה בתחום הפיננסי’ – איך ניגשים ל’חיסול חובות’? אם מדובר בהלוואה שפרוסה על פני מס’ שנים וגם הוצאות בכרטיסי אשראי בעוד ה’חסכונות’ היחידים שיש הם ההפרשות לקרן השתלמות, ביטוח מנהלים ופנסיה? תודה על ההתייחסות

  6. הי דורין,
    יופי של פוסט, באמת מסייע לקבל תמונה מקיפה של המצב.
    יכולה לסייע עוד קצת עם תמונה של התוצר הסופי (הטבלה), נכון זו סמנטיקה אבל כדי שזה מועיל באמת, זה צריך להיות נח לשימוש. מניח שיש לך כמה שנים של נסיון בזה וחיפוש קצר בגוגל לא הניב טבלה מועילה.

    שוב תודה:)

  7. יש לי טיפ שיישמע קצת טיפשי, אבל לפחות לי עוזר מאוד: צלמו קבלות.

    אם אתם עם מכשיר אנדרואיד/אייפון (אני מניח שיש מקבילה לבלקברי ולווינדוס פון), ישנה אפליקציה בשם Smart Receipts (ראו לינק בתחתית התגובה) שמאפשרת לכם לצלם קבלה, להכניס את הערך שלה ולחלק את הקבלות לקטגוריות.

    סיגלתי לעצמי הרגל של לצלם את הקבלה מיד לאחר שאני משלם. זה מונע ממני לשכוח לצלם, וכך יש לי תיעוד של כל שקל שיצא לי מהכיס מאוגוסט 2015 ועד ליום כתיבת תגובה זו.

    זה היה קצת מוזר בהתחלה, לצלם קבלות – קיבלתי כמה מבטים מוזרים – אבל אז גם הגיעו השאלות וההתעניינות, וכבר המרתי חברה טובה לתיעוד הוצאות בדרך זו.

    בלי שום קשר, אני מתעד גם את כלל ההוצאות וההכנסות בגוגל שיטס דומה לזה של הסולידית.

    דגש: אין לי שום קשר לבעלים של התוכנה, ואני לא מקבל עמלות מהפצתה. זאת פשוט תוכנה טובה, שכתובה היטב ועושה בדיוק את מה שהיא אמורה לעשות.

    https://www.smartreceipts.co/

השאר תגובה