בית » עצמאות כלכלית » האמת על הכנסה פסיבית מהאינטרנט

האמת על הכנסה פסיבית מהאינטרנט

ביום חמישי האחרון פורסמה כתבה על האתר הזה בעמוד הראשי של גלובס. חשבתי שהם ירדו מהרעיון אחרי שדחיתי את בקשתם להתראיין, אבל כנראה שהמיינסטרים מוצא עניין במסרים שהבלוג מקדם.

אף שהכתבה עצמה הייתה אוהדת, התגובות, כצפוי, היו ברובן עוינות.

דמיינו את הסיטואציה: עבדי-משכורת טיפוסיים נתקלים בכתבה על מישהי שהפסיקה לעבוד שלושים שנה “לפני הזמן“. התגובה הראשונית, אותה איש לא מעז לעלות על הכתב,  היא “למה היא ולא אני.” מיד אחר כך מגיחים הספקות והחשדות, עטופים בשכבה עבה של שכנוע עצמי בנוסח “אני בסדר, הבעיה היא בה“.

הרי משהו בה דפוק אם היא לא  צורכת את הדברים שאני משועבד למימונם. לא יתכן שהצליחה לחסוך יותר מ-70% מהמשכורת שלה ולהשקיע את הכסף בנכסים מניבים. זה לא הגיוני. חייב להיות הסבר אחר!

וההסברים רבים ומגוונים.

היו שטענו שאני בעצם נצר למשפחה עשירה (אני לא). אחרים קבעו שאני סתם מפונקת ועצלנית (כנראה בגלל תמונת הסטוק שמעטרת את הכתבה). אבל אם לשפוט לפי כמויות ה-thumbs up, נראה שקוראי הכתבה תמימי דעים לגבי הסבר חלופי אחד:

מתברר שאני “מומחית לשיווק באינטרנט“.

וכך כותב מגיב 83:

“כל פוסט בבלוג גדוש פרסומות של רשתות שותפים […] כאשר [הסולידית] נשאלה לגבי זה ענתה שזה ‘הכנסה שולית כדי לכסות עלויות אחזקה של האתר’ אבל זה לא נכון. אחסון אתר אינטרנט עולה בערך 100 שקל בחודש – ואם היא מיליונרית שפרשה משוק העבודה אז האם אינה יכולה לשלם 100 שקל בחודש בלי להתאמץ כל כך להכניס פרסומות בכל פוסט? זה אומר שהבלוג מכניס לה יותר מ- 100 שקל בחודש ומהווה עבורה מקור הכנסה משמעותי.”

ובכן, הנה מה שעשיתי כדי להפוך ל”מומחית שיווק באינטרנט”:

רכשתי דומיין. קניתי חשבון אחסון. קניתי תבנית עיצוב. התקנתי וורדפרס. התחלתי לכתוב פוסטים. פתחתי חשבון באדסנס ובאמזון. קיבלתי קוד מאדסנס ואמזון. הטמעתי  את הקוד בתבנית העיצוב כך שיופיע אוטומטית בכל פוסט. אנשים אהבו את הפוסטים שלי.  טה-דם.

עם קצת תרגול, נדמה לי שגם קוף מעבדה עם מוח חשוף יוכל לבצע את סדר הפעולות הזה. אם זה מה שדרוש כדי להיות “מומחית”, אני תוהה מה  מלמדים בכל אותן “מכללות SEO” ובקורסים שמכשירים אנשים להיות “מקדמי אתרים מקצועיים”.

אני לא מרגישה צורך להתנצל, כל שכן להצדיק את העובדה שאני מפרסמת כאן. אני עושה זאת פשוט כי אני יכולה. זה האתר הפרטי שלי, איש לא משלם לי על התכנים שאני מעמידה לרשות הכלל ואני לא כופה על אף אחד לגלוש הנה.

מכיוון שחשוב לי בכל זאת לייצר חווית גלישה נעימה, לא תראו כאן חלונות קופצים או פרסומות מהבהבות בלב הפוסטים (בסגנון YNET וחברים).

היום, אחרי קרוב לשנה, הבלוג הזה מייצר כמה מאות שקלים בחודש ברוטו לפני מס (כולל 18% מע”מ, תודה רבה).  מטבע הדברים, הסכום שולי ביחס להכנסה הפסיבית מתיק ההשקעות שלי.

 הנתון הזה דינאמי ומושפע בחדות מהתנועה לאתר. ככל שהיא עולה, ההכנסה עולה, ככל שהיא יורדת – ההכנסה יורדת.

האם זו הכנסה חלופית לעבודה בשכר? בהחלט! האם פיתוח מקורות הכנסה חלופיים הוא משהו שמנוגד לסגנון החיים שלי? בדיוק להיפך! האם מגיב 83 הוא טרול כפייתי, ככל הנראה “מקדם אתרים” מתוסכל, שלא הצליח להפנים את המסר הזה? ישפוט הקורא הנבון בהתאם לראיות שבידיו.

כך או כך, מאחר שאני “מומחית” לעניין, אך טבעי שאחלוק עמכם לפחות 3 “סודות” מעולמם אפוף המסתורין של משווקי האינטרנט.

1. להקים בלוג זה עסק פשוט

פלטפורמות כמו בלוגר או וורדפרס מאפשרות לכל אדם להקים אתר עצמאי תוך פחות מעשר דקות, ללא שום ידע מוקדם ומבלי לשלם גרוש. הירשמו לחשבון חינם ותהיו במרחק דקות בודדות מהפוסט הראשון שלכם.

אם כוונתכם לעשות כסף או להותיר חותם, מוטב שתקימו אתר עצמאי. אם לא תעשו זאת, וורדפרס וגוגל ישלשלו את כל הרווחים מהתכנים שלכם לכיסיהם.

כדי לעשות זאת:

• קנו חבילת אחסון. מדובר למעשה בשרת שעליו יאוחסן מסד הנתונים של האתר. ניתן לרכוש חלק בשרת (שרת משותף), שרת וירטואלי ייעודי (VPS) או בשרת נפרד המשמש אך ורק לאחסון האתר שלכם (שרת ייעודי). טווח המחירים נע בין 60$ ל-1,200$ בשנה מחברות זרות. חברות ישראליות גובות מחיר יקר כמעט פי 2.

• קנו שם דומיין. שם הדומיין הוא מזהה ייחודי לשרת שקניתם בשלב הקודם. כשאדם מקליד hasolidit.com, הדפדפן שלו מנותב אוטומטית לשרת שבו מאוחסן האתר  הזה. רישום דומיין עם סיומת com עולה בין 7$-10$ בשנה, ואילו דומיין עם סיומת co.il עולה כ-70 ש”ח בשנה.

• התקינו וורדפרס. חברת האחסון מאפשרת בדרך כלל להתקין על השרת שקניתם מגוון אפליקציות רשת בלחיצת עכבר. וורדפרס היא פלטפורמת ניהול התוכן הטובה והפשוטה ביותר, ולכן היא מומלצת למתחילים.

• התקינו תוספים רלוונטיים (אבטחה, סטטיסטיקה, רשתות חברתיות) ועצבו את האתר כראות עיניכם.

• התחילו לכתוב.  אני משוכנעת שיש לכם משהו לומר לעולם גם אם לא ניחנתם בכישרון כתיבה מזהיר.

2. יש אינספור דרכים לייצר הכנסה מהבלוג

אנשים מרוויחים כסף מהבלוג שלהם במגוון דרכים. אני עושה שימוש רק בחלקן קטן מהן, ומכאן שתאורטית, פוטנציאל ההכנסה של “הסולידית” גדול הרבה יותר.

• פרסומות – אולי השיטה הקלה, הפשוטה והנפוצה ביותר לייצור הכנסה מתכנים שהעלתם לרשת. בעל הבלוג שותל קטע קוד באתר, אשר מסייע לחברת הפרסום לנתח את תוכן העמוד ולהציג פרסומות רלוונטיות. כאשר הפרסומת מעניינת את הגולש – הוא לוחץ עליהן, ובתמורה בעל האתר מקבל עמלה מסוימת. גוגל אדסנס היא הרשת הגדולה ביותר לטובת פרסום מסוג זה.

• מכירת שטחי פרסום – בעל הבלוג מעמידים את שטחי הפרסום באתרו למכירה ומשווק אותם לכל המרבה במחיר. הגם שלא עשיתי זאת בעצמי, קיבלתי פניות ממספר בתי השקעות, יועצים פרטיים ומכללות פיננסיות שביקשו לפרסם אצלי. פניותיהם נדחו בנימוס.

תכניות שותפים (affiliate marketing) – הבלוגר מפרסם באתר קידום מוצר או שירות שמציע צד שלישי כלשהו בתמורה לעמלת מכירה. ישנן אין ספור חברות המציעות תוכניות שותפים, ויש אף חברות שמתווכות בין אותן חברות לבלוגרים. “הסולידית” לדוגמה לוקחת חלק בתכנית השותפים של חברת אמזון. מכיוון שרוב המוצרים שאני מקדמת הם ספרים זולים יחסית, אתם יכולים לתאר לעצמכם שההכנסה מאפיק זה נמוכה ביותר.

• מתן שירותים – בעל הבלוג משתמש באתרו כפלטפורמה לקידום חבילת שירותים בתשלום (כגון ייעוץ, קואצ’ינג, הרצאות). קוראים באתר הציעו לי סכומים נאים תמורת השתתפות בכנסים של חברות פרטיות, העברת סדנאות והרצאות, השתתפות בקורסים אקדמאים ואפילו מתן ייעוץ פרטי בענייני השקעות ותכנון פיננסי (הגם שאין לי שום סמכות חוקית לכך). כל ההצעות הללו הגיעו מאנשים שגלשו לאתר הזה במקרה וקראו את הגיגיי. למותר לציין כי סירבתי לכולן.

• מכירת מוצרים פרי עטכם – בעל הבלוג מתבסס כאוטוריטה בתחום ומנצל את המוניטין ואת קהל הקוראים שצבר כדי לשווק מוצר דיגיטלי פרי עטו – כמו ספר, קורס וידאו וכו’. בהנחה שהמוצר פופולארי ומקודם היטב, יחס ההכנסה פר מבקר גבוה מאוד, שכן בעל הבלוג שומר על 100% מהרווחים.

• אתר לחברים בלבד – בעל הבלוג סוגר חלק מהאתר ומעמיד אותו לצפייה עבור חברים בלבד, מהם הוא גובה דמי חבר חודשיים.

• פוסטים בתשלום – בעל הבלוג מקבל כסף כדי לפרסם סקירות על מוצרים ושירותים.

• מכירת האתר – בעל הבלוג מוכר את האתר בשלמותו תמורת סכום חד-פעמי, המביא בחשבון את גובה ההכנסה החודשית שהוא מייצר ואת כמות המבקרים באתר (אפשרי דרך אתרים כגון flippa.com).

חשוב: כל הכנסה שתרוויחו חייבת בתשלום מס הכנסה, מע”מ (אם האתר פונה לקהל ישראלי), וביטוח לאומי.

3. לכתוב בלוג בשביל כסף זה רעיון גרוע

“רגע, מה?! כבר כמעט שכנעת אותי לרוץ לקנות חבילת אחסון!”

אל תרוץ.

קל מאוד לפתוח בלוג – הרבה יותר קשה להפוך אותו למקור הכנסה מניב לאורך זמן.  הסיבה לכך היא ש”המודל העסקי” (אם אפשר לכנותו כך) שעליו מבוססים רוב הבלוגים הפרטיים – רעוע במיוחד.

בעל הבלוג הממוצע נדרש להתמודד עם תנודות קיצוניות בתעבורה לאתר, שגעונות של מנועי חיפוש ועם שינויים מהותיים במדיניות של שירותי הפרסום שבהם הוא משתמש. לכל אלה יש השפעה דרמטית על גובה ההכנסה  בפועל.

מעבר לכל אלה – הבלוגר הטרי נדרש להשתתף בתחרות לא הוגנת על תשומת ליבם של הקוראים, כשמולו ניצבים מאות אתרים ותיקים, מבוססים ועשירים פי כמה ממנו. כולם – גדולים כקטנים – פועלים בזירה שטוחה, גדושה, רוויה עד העצם,  ומחפשים רלוונטיות בעידן שבו רוב האנשים מעדיפים בכלל לגלוש בפייסבוק.

כדי לצלוח את האתגרים הללו, בעל הבלוג צריך לחדש על בסיס קבוע, להעלות את רעיונותיו על הכתב באופן קריא וקולח,  ולוודא שמספיק אנשים ייחשפו למידע החדש. כל זה מחייב השקעת משאבים ומאמץ.

אם זה בגדר תחביב, ובעל הבלוג נהנה מהאתגר האינטלקטואלי ומייחס משמעות מיוחדת לפועלו, הרי שאין עם זה כל בעיה. אבל אם כל מטרת הבלוג, כפי שרמז מגיב 83 לעיל, היא לייצר הכנסה כספית, הרי שמדובר בשכר עלוב במיוחד ביחס למאמץ שהושקע.

כתיבת בלוג זו עבודה פעילה, בדיוק כמו עבודה במשרה חלקית, רק שמשלמים חרא.  במונחי ערך הזמן של הכסף, הרבה יותר יעיל להעביר שיעורים פרטיים במתמטיקה או למכור בייגלה בצמתים.

במילים אחרות, שיווק באינטרנט ≠ הכנסה פסיבית. 

אם אפסיק לכתוב כאן במשך חודש ימים, סביר שההכנסה מהבלוג תימדד בעשרות שקלים בודדים.

אני מאמינה שכל אדם צריך לייצר לעצמו יותר ממקור הכנסה אחד, כדי לצמצם את תלותו המוחלטת בתלוש המשכורת מהעבודה. אולם מבחינתי, ההכנסה מ”הסולידית” היא לא הכנסה שאפשר לסמוך עליה לטווח הארוך.   אלו דמי כיס – כסף בונוס שאני לא באמת צריכה, בדיוק כמו קיצבת הזיקנה שאקבל ביום מן הימים או קופת הגמל שתשתחרר לי אי שם בגיל 60+.

אז מה הטעם? למה בכל זאת אני טורחת להשקיע שעות באתר הזה תמורת “שכר” של שוטף כלים?

ובכן, אני כותבת כי אני נהנית לכתוב. אני נהנית מהמחשבה שהפוסטים שלי גורמים לאנשים לחשוב מחדש על הרגלי הצריכה שלהם, על הכסף שלהם, על העתיד שלהם ומעל לכל – על החירות הכלכלית שלהם. אני לא מיסיונרית – אבל רוצה להאמין שביסודו, הבלוג הזה תורם לאחרים.

מי שיפתח בלוג רק בשביל הכסף צפוי להתאכזב. יש מעט מאוד אנשים שהצליחו בענק.  רוצים לעשות כסף? חסכו והשקיעו.



אזהרה: אני משקיעה חובבת. אינני בעלת רישיון ייעוץ השקעות או כל רישיון פיננסי אחר. התכנים באתר אינם מהווים ייעוץ מקצועי או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם. כל המסתמך על המידע באתר מבלי להיוועץ באיש מקצוע עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד. אלא אם צוין אחרת, אני מחזיקה או עשויה להחזיק בניירות הערך הנדונים בפוסט. גלישתך באתר מהווה הסכמה מפורשת לתנאי השימוש.


רוצים לעזור?
אתם מוזמנים לשתף ולעקוב אחרי בטוויטר או בפייסבוק, או להירשם כדי לקבל את הפוסטים שלי ישירות למייל. בנוסף, תוכלו להשתמש בקישורי השותפים הבאים כדי לקנות באמזון, להוריד ספרי שמע, או להקים אתר אינטרנט משלכם (מדריך מפורט - כאן). תודה על תמיכתכם באתר. 

61 תגובות

  1. את נהנית לכתוב ואנחנו נהנים לקרוא בתקווה שאולי מתישהו נפנים שגם אנחנו יכולים….

  2. בתור בעלים של מספר בלוגים, אני מזדהה לחלוטין עם הפוסט הזה. ההשקעה מבחינת זמן (פחות מבחינת כסף) כדי לקדם את הבלוג ולהשיג יותר קוראים היא עצומה ביחס למה שמקבלים..

  3. זה נורא מעצבן שאנשים סופרים כסף של אנשים אחרים. בלוג – זה דבר פרטי לחלוטין. אתה רוצה – תקרא, אתה לא רוצה ומפריעה לך פרסומות – על תקרא. זה נורא פשוט. ציבור ישראלי תמיד מרגיש פרייר ומקנה בהצלחה של אנשים אחרים. הם חושבים שדופקים אותם. איך אני עובד כבר עשרים שנה, 10 שעות ביום, קורה את התחת שלי בעבודה והיא יושבת בבית שלה, כותבת בלוג שכולו פרסומות והיא כולה בת 30? אין מצב! היא בטח מרוויחה אלי! אבל כשגלובס מפרסם כתבה, אף אחד לא אומר שהפוסט הזה מיועד בשביל לעלות את הרווחים של החברה ולצבור יותר קהל.
    יש אנשים שכותבים פוסטים, ויש כאלו שרק מגיבים ומתלוננים, כי זה הכי פשוט. להיות בלוגר – זה עבודה קשה, בשביל לכתוב תגובה – לא צריך להתאמץ יותר מדי.
    הסולידית – זה הבלוג מספר 1 בארץ. תקראו, תסיקו מסקנות ותשפרו את החיים שלכם.

  4. אני מאוד נהנה מהבלוג, אין ספק שיש פה הרבה חכמה ורעיונות שאפשר ללמוד מהם, כל אחד בדרכו שלו.

    לאחר הרבה התעמקות אני חושב שהכיוון בשבילי לא יהיה פרישה מוחלטת בגיל צעיר, אך בהחלט שאיפה לחיסכון משמעותי כך שאוכל להצטמצם לכדי יום-יומיים עבודה בשבוע.

  5. זה רק טבעי שאנשים שמאתגרים את תפיסת העולם שלהם מגיבים בהתנגדות ובכעס. הרי ממש לא נעים לגלות שמה שחינכו אותך ש”ככה צריך” זה בעצם רק בחירה ושאפשר לבחור אחרת. זה בעצם אומר שחייתי בשקר כל החיים, וזה מביך

  6. מה התחלת להתבייש בזה שאת מרוויחה כסף?!..אני לא מבין.
    את חייבת משהו למישהוא?!…להרוויח כסף ביושר זו לא בושה…אם זה דרך אינטרנט,או דרך אופציות call על GMCR…ואני חייב לומר:
    “ימותו הקנאים”…או שלא!..”ייחיו וייסבלו”…יהודים זה עם מיוחד שלא אוהב לפרגן,או לראות משהו אחר מצליח ומרוויח…ואני מדבר בגוף ראשון.
    תתניעי ותמשיכי הלאה…הכל בסדר,אלון מאשר.

    • וגם אני רוצה לאשר… והדבר האחרון שאת אמורה לעשות בעיני עכשיו זה להתבייש או להתנצל על כף שאת עושה כסף נוסף ממשהו שאת באמת נהנית ממנו ושאנשים אחרים גם באמת מרוויחים ממנו (אני מאוד מאוד שמח שנתקלתי בבלוג שלך שאני קורא אותו כבר מספר שבועות. הוא הוסיף לי המון בחשיבה לעתיד)

      וחוץ מזה:

      א. מה יהיה אם באמת הבלוג הזה יתחיל לעשות מלא כסף? כאילו נגיד באמת מכמה מאות שקלים בחודש (שזה גם יפה) פתאום תתחילי לעשות כאן איזה אלפייה או אפילו כמה בחודש? אני די מניח שהתשובה היא להפנות את הכסף הזה לתיק ההשקעות הפסיבי ולחסכון, ולא להגדיל את הצריכה.
      ב. וגם – אני ארגיש בסדר גמור אם הבלוג הזה יהיה בתשלום כלשהו. אני לא חושב שאנשים צריכים לכתוב בחינם. ואם אנשים מרוויחים פה דעת, הם גם יכולים לתת על זה כמה שקלים. כתב על זה יפה עידן לנדו כאן:

      http://idanlandau.com/2011/01/26/no-more-exploitation/

  7. זה רק עוד תירוץ לאנשים להישאר באיזור הנוחות שלהם, ולא לקבל את הרעיון שבאמת אפשר לחיות ככה. אחרת מה זה אומר עליהם?

  8. הבלוג הזה מעולה, וברור שהצלחה גורמת לקנאה, דייל קארנגי כתב שלא דורכים על כלב מת, באחד מספריו על הצלחה.
    גם אם לא מסכימים עם כל פוסט עדיין יש פה רעיונות מעולים ומעשיים לחיים.
    מגיע לך בזכות להרוויח מהבלוג, בלי להיתיחס בכלל לצרי העין.

  9. אם כבר אז קוראי הבלוג צריכים להתנצל על זה שהם לא משלמים על התוכן האיכותי הערכי והיוזמה.
    כשמגיב 83 ודומיו יעשו את אותו חשבון פרסומות לערוצי הזבל בטלויזיה של ערך שלילי מתקבל מול עלות שטיפת המוח מצב כולנו ישתפר.

  10. הבלוג הזה מאד מושקע, ומעניק לאנשים איכויות שאינן נמדדות בכסף.
    בהזדמנות זאת, צר לי שאיני משתתפת בפייסבוק, ולכן איני יכולה לעשות לייק.
    לאלא נרשמתי לפייסבוק מעולם, על מנת להשאיר לעצמי מספיק שעות פנאי, כמו שאני מכירה את עצמי, הפייסבוק ירתק אותי למחשב במשך שעות:-)
    בפ
    קיבלתי החלטה ,

  11. יופי של בלוג.
    מעורר מחשבה ומאתגר מוסכמות.

  12. הגעתי בזכות גלובס
    נראה מעניין

  13. לדעתי מה שהכי כואב לאנשים זה לדעת שזרקת חצי מהחיים שלך לפח. וזה פוסט מצוין..

  14. שלומית

    בלוג מצויין דורין- תודה רבה!

  15. בעיניי – הבלוג מעולה ומחכים.
    אין ספק שלאנשים קשה לקבל מישהו אשר חושב ומתנהג מחוץ לקופסה.
    המשיכי לשתף בידע שלך (במיוחד הכלכלי, שאת כותבת עליו בבהירות כה רבה) וגם בתובנות האחרות.
    תודה

  16. דורין, יש פה סתירה פנימית,
    בכל פעם כתבת שאת מתקיימת מ-3,000 שקל בחודש בזכות תיק השקעות פסיבי בלבד.
    אבל כאן את אומרת לפתע שהבלוג מכניס לך כמה מאות שקלים בחודש – כלומר קרוב לשליש מההכנסה שלך!
    זה בהחלט משמעותי ולא מדויק לומר שאת מתקיימת רק מתיק השקעות.

    • SO, 83, WE MEET AGAIN

      נדמה לי שאתה מבולבל קלות:
      1. פירטתי לעומק את מכלול ההוצאות שלי עד רמת השקל הבודד. מעולם לא פירטתי את מכלול ההכנסות שלי.
      2. אני אולי מוציאה 3873 ש”ח בחודש. זה לא הסכום שאני מכניסה. זכור את עיקרון היסוד – LIVE BELOW YOUR MEANS.
      3. כאמור, ההכנסה מהבלוג היא דינאמית, עולה ויורדת. משך רוב ימיו הוא עשה פחות מדולר ליום.

  17. תודה על הפוסט:)
    יש לי32 שאלות:
    1.אני רוצה לפתוח אתר\בלוג ולפרסם בו..אני רוצה להביא אנשים..איזה תחום כדאי לי לבחור..
    נגיד ואני לומדת תחום X והוא מעניין אותי,ללכת על זה?אפילו שעוד לא סיימתי את לימודיי..
    איזה תוכן הכי כדאי להציג כדאי למשוך אנשים (במה להתייעצות, תמונות,מאמרים)
    2.כתבת שצריך לשלם מע”מ וביטוח לאומי..ומס הכנסה
    איך המדינה יודעת שאת צריכה לשלם? ואיך את משלמת להם בפועל?
    3.איך האנשים יודעים על הפוסטים שלך..כאילו איך נכנסים?לפי מה

    • 1. אם את אוטוריטה בתחום מסוים (ותכל’ס, גם אם לא) או שיש לך תכנים שלדעתך אנשים ירצו לקרוא, לכי על זה, מה עוצר אותך? באשר לסוג התכנים, זה תלוי בקהל היעד. ילדות בנות 14 וגברים בני 30 יתעניינו בנושאים אחרים, כך נדמה לי.
      2. השאלה אם למדינה יש דרך לגלות לא משנה. יש חוק במדינת ישראל, והחוק קובע שהעלמת מס היא עבירה פלילית חמורה. זה אומר שצריך ללכת ללשכת המע”מ המחוזית, לפתוח תיק במס הכנסה, ולפתוח תיק בביטוח לאומי. קונים פנקס קבלות, משלמים מקדמות, ובא לציון גואל. אפשר גם להסתייע ביועץ מס או רואה חשבון, בשביל זה הם קיימים.
      3. רוב האנשים מגיעים הנה מחיפוש אקראי בגוגל. הם קוראים פוסט או שניים. אם הם נהנים, הם נרשמים לעמוד שלי בפייסבוק או לרשימת התפוצה שלי במייל. בכל שבוע אני שולחת עדכון עם הפוסטים החדשים. כמו כן, בכל פעם שמתפרסם פוסט חדש, אני מעדכנת על כך בדף הפייסבוק שלי, בטוויטר, בלינקדאין ובגוגל פלוס. הרוב נעשה באופן אוטומטי עם מעט מאוד טרחה.

  18. הי דורין,
    הבלוג הזה וגם כתיבתך במקומות אחרים ברשת תורמים מאוד לי ולאחרים. אני שמח שיש מישהו רהוט ואינטילגנטי שנוגע בנושאים חשובים כמו צריכה וחיסכון. חבר כתב שלא חייבים לאמץ כל מה שאת מציעה ואני מסכים. הרעיונות הבסיסיים הם החשובים ולא היישום הספציפי.
    לצערי יש כאלו שעדיין לא הבשילו לקבל את הרעיונות שלך וחלקם אפילו עויינים.
    כשכותבים על נושאים כ״כ רחוקים מדרך החיים של אדם ממוצע בישראל ביחד עם זה שיוקר המחיה בישראל בשנים האחרונות מוביל צעירים לפער גדול בין הכיס לשאיפות התוצאה / תגובה הצפוייה היא כעס והתמרמרות לכיוון הנוח ביותר.

    אני מקווה שמספיק אנשי הייטק, דוגמניות, ספורטאים מקצוענים, זמרים ושאר בעלי מקצוע עם קריירה קצרה מהממוצע / בעלי הכנסה לא יציבה ישכילו להשתמש בכלים שאת מציגה גם אם לא ייקחו הכל (מקלחת קרה בחורף בררר…).
    אז תודה על האומץ שבשיתוף ועל התכנים המעניינם שיצרת. מצפה לקרוא עוד.

  19. אני עוקב הרבה אחרי הבלוג אבל האמינות שלו נשחקת בעיניי. עד עכשיו סברתי שהמודל מבוסס רק על השקעות פסיביות אבל פה יש נדבך נוסף של עסק עצמאי (אם אני מבין נכון), עד כשיו המידע פה היה רק על חיסכון בהוצאות ולא קיבלנו מידע על ההכנסות. נכון, על הכנסות חובה לדווח רק למס הכנסה, אבל בלוג שנוגע בנושאים של פרישה מוקדמת ושאר אספקטים כלכליים צריך לתת לקוראים גם מידע על הכנסות, אם יש כאלה. אולי יש הכנסה נוספת ממכירת מוצרים מדלת לדלת בזמן הפנוי? או שאולי ההורים בכלל עוזרים מפעם לפעם עם צ’ק נחמד?

    • אני מצטערת שאתה מרגיש מרומה 🙁 אנחה מיד את נציג שירות הלקוחות של האתר (סליחה, “העסק”) להשיב לך את מלוא הכסף ששילמת תמורת השירות, לא לפני שאפטר אותו ואשליכו לכלבים. רק בבקשה תבוא הנה שוב! וספר לחבריך!

    • קו? “לתת לקוראים גם מידע על הכנסות, אם יש כאלה” ?! תדע לך שרק בגלל החובה לדווח לך על הכנסות ירדתי מהרעיון לפתוח בלוג ובמקום זה אני אלך על הרעיון של דורין למכור בייגלה בצמתים! (כי על שיעורי מתמטיקה אין מה לדבר…)

      • עזבי אורלי. להגיב זה יותר פאסיבי מלפתוח בלוג וגם ברוח הבלוג 🙂
        רק צריך לפתח מודל עסקי בשביל לעשות מזה כסף. תמיד אני שומע על “מגיבים בשכר” – יש לך מושג איך מתקבלים לזה? יש לי ניסיון של בערך 300 תגובות בסולידית ולפני זה אולי 3 תגובות בכלל. מישהו מעוניין?

        • הי גיא, הלוואי שהיה לי מושג איך עושים כסף כ”מגיבים בשכר”. זה היה יכול להיות נהדר בשבילי, להרוויח למשל בתור מגיבה פאסיבית ליוגורט אקטיביה (מעולם לא טעמתי אותו…) בינתיים אני קרובה יותר לאורח החיים של “המשוטט” מהקישור שלך… זו תגלית מאוד מעניינת הדמות הזו ועד כמה היא מעוגנת בתרבות הצרפתית…

          • תפקיד המשוטט כמו זה של ליצן החצר אצל המלכים הקדומים היה להזכיר למלך ולחברה את אנושיותם ושמשחקי התפקידים שהם משחקים דרך המוסדות החברתיים שלהם הם משחקים ולא משהו רציני באמת. ככל שחברה חסרה בטחון עצמי כך היא בזה לתפקידים החיוניים הללו ואף נעדרת אותם.
            בשביל לצאת מהאווירה הקודרת – אני חושב שעלית על משהו… אפשר להשחיל מוצר כלשהוא בתוך תגובה סטנדרטית כמו למשל יוגורט אקטיביה בבלוגים שיש להם מעל 1000 ליקיים ואז ליצור קשר עם החברה המפרסמת ולהציג לה תיק תגובות ולהתחיל משא ומתן – כמובן שנצטרך לתת איזשהו בקשיש לבעלי הבלוג … זה הכיוון בגדול.

  20. אם לא שמת לב, את עובדת בתור בלוגרית, בשכר נמוך ביותר. לא מבין למה את טוענת שאת לא עובדת. את נהנית מזה? גם אנשים אחרים נהנים מעבודתם. את מביאה את עצמך לידי ביטוי? גם אנשים אחרים מביאים עצמם לידי ביטוי בעבודה.
    לדעתי הטענה שאת לא עובדת פשוט לא נכונה

    • תלוי איך אתה מגדיר עבודה. לעצם העניין – אין לי בוס. אין לי לקוחות. אני יכולה להחליט יום אחד שנמאס לי מהבלוג ואני מפסיקה לעדכן אותו בלי שהדבר ישפיע כהוא זה על עתידי הכלכלי.

      אני מניחה שבאותה מידה, גם העובדה שאני גומאת מרחק של 5 ק”מ כשאני רוכבת על האופניים שלי זה סוג של עבודה – אמננם אף אחד לא משלם לי על זה, אבל אני עושה כך המון כסף (שאני לא מבזבזת – על דלק, ביטוח, הוצאות רפואיות בגלל היעדר כושר גופני וכן הלאה).

  21. היי דורין, אני רק רציתי לשאול שאלה קטנה.. where have you been all my life?
    היום בגיל 38, נשואה + 1, קצת מאוחר לי מידי לפרוש בגיל 32..
    בכל מקרה, חייבת להודות לך על הבלוג המדהים הזה. לא ברור לי איך נתקלתי בו לראשונה רק בשבוע שעבר. מאז אני קוראת בשקיקה את הפוסטים, שמלאים בחומר מדהים וגורמים לי לרצות לכבוש את העולם, ומרגישה שיש עוד המון עבודה לפניי. אני אולי לא אצליח ליישם אחד לאחד את עקרונות המודל שלך אבל אין ספק שהרבה רעיונות אני מתכוונת ליישם על מנת לשפר את עתידי ועתיד משפחתי. אז המון תודה על קיומך ועל השיתוף הזה שלך, הלא מובן מאליו בכלל.

    • מוטי רודשטיין

      אמן! דורין אולי סולידית, אבל בעיני היא לוחמת צדק נועזת. היא עשתה למען עתידי יותר משעשו הממשלה שלי, החברים שלי, ובמידה מסויימת אפילו ההורים שלי. תודה דורין.

    • לימור, את יודעת, יש לך עוד סיבה מדוע את לא יכולה לפרוש בגיל 32.
      +1 הזה שציינת די הורס את כל המודל שנבנה כאן.

      • הוא שאמרתי.. לו הייתי בת 32, הייתי עדיין רווקה נטולת ילדים.

  22. שאלה אחת

    אמרת שהצלחת לחסוך סכום כסף בעבודה מכניסה כנראה בחו”ל . על איזה סדר גודל התחלתי את מדברת כסכום ראשוני?

    מה התשובה שלך לתגובה אחת שאמרה ש: טיפול שיניים אחד וכל השיטה שלך יוצאת מאיזון ומתפורר

  23. תודה לך דורין על כל הפוסטים המעניינים, הכתיבה הרהוטה, והרעיונות שמאתגרים וגורמים לחשוב מחדש על דברים שבעבר לא טרחתי לבחון.
    מקווה שתמשיכי ליהנות מהכתיבה ובכלל מהחיים 🙂

  24. דורין, אני חש חובה להתנצל על כך שאני קורא המון בבלוג שלך, ופתחת בפני צוהרים חשובים, ועם זאת אני בדרך כלל לא מגיב ולא מודה על הפוסטים הנפלאים שלך, הכתובים נוסף לכול בחן ובשנינות האופייניים לך. אז קבלי לייק גדול מאד על פעלך, ועל הפוסט הזה, ועל הפוסטים הקודמים (שעל חלק זעום מהם הגבתי) ועל הפוסטים העתידיים. אני מאמין שאני משקף מספר רב של קוראים שחש כמוני. אז תודה רבה וסליחה על כך שאיננו מודים ומגיבים על כל פוסט (זה היה יוצא טרחני למדיי).

  25. רעואל המנומר

    דורין,
    את טוענת שמוציאה כ 3900 בחודש, אבל מה עם עלות וירידת ערך של קטנוע, ריהוט, מכשירי, חשמל, מחשבים? הרי פעם קנית אותם בכסף ויום אחד תצטרכי להחליפם. שוב כסף.
    לפי זה את מתקרבת יותר ל 4500 בחודש ועם הבן זוג 9000 לזוג שזה סביר לזוג חסכני רגיל

  26. מפוסט אחר “שנינו אוהבים להתקלח במים קרים”…. גדול! התכלבות כאידיאולוגיה..

    • אני חייבת לשתף שלפני יומיים התקלחתי במים פושרים-על גבול הקרים, על מנת לבדוק את היתכנות הקונספט על בשרי, תרתי משמע. שרדתי כדי לספר. זה באמת לא הרגיש כל כך נורא, כשעושים את זה מתוך מקום מודע (להבדיל מהפעמים האחרות בהן נגמרו לי המים החמים תוך כדי מקלחת, והרגשתי באותו הרגע כאילו סוף העולם הגיע)

      • ללימור,
        ברור, ואפשר גם לא להתקלח חודש.. מה הסיפור?
        אידיאולוגיה שהפכה להתכלבות שהפכה לאידיאולוגיה

        • התכלבות היא בעיני המתבונן… ודאי שיהיו כאלו שהקונספט לא יתאים להם, בדיוק כפי שיהיו כאלו ששום שפע שקיים על פני האדמה לא יספיק להם אף פעם

  27. ככל שאני קורא בבלוג אני מתקשה להבין איך מיישמים בארץ.

    איך לחסוך בהוצאות – הבנתי.

    אבל איך לחסוך סכום כסף שיניב, נאמר, 3500 ש”ח בחודש, עד לזמן זה לא הבנתי.

    דורין, את עושה בפוסטים קודמים כל מיני חישובים תאורטיים של צעירים שהתחילו לחסוך נאמר בגיל 3 וסיימו לחסוך בגיל 17 – סכומים שלא היו מביישים מבוגרים רבים בעלי מקצועות….

    אבלל איך אדם בן 30 -40 שעובד בעבודה כמו 90% מהשכירים בארץ שמכניסה לו משהו כמו 5-6 אלף יכול לחיות ובמקביל לחסוך סכום שיאפשר לו עצמאות כלכלית ושקט נפשי ???

    הסכומים שהרווחת באנגליה הם מופרכים במונחים הישראליים

  28. יש לי משהו להגיד לך דורין .אנא קראי עד הסוף.
    לאחרונה ניסיתי ללכת על השיטה שלך , לתקן דברים לבד.
    הצנרת התקלקלה לי בבית, בדקתי באינטרנט איך מתקנים. ניסיתי. 4 שעות חפרתי בביוב של המקלחת , הוצאתי מלא ג’יפה העברתי חוטרים הזרמתי שם ומה לא, ובסוף הכל התפוצץ והזמנתי אינסטלטור שעבד על זה 30 דקות וסידר הכל .

    מה שפתאום קלטתי לגבי התאוריה שלך זה שהיא מתעלמת מההתמחות .
    האינסטלטור הוא לא סתם “גנב” שאני נאלץ לפוצץ עליו 500 שקל כי אני מפונק,
    אלא אחד שצבר ניסיון והכשרה במשך 20 שנה, בזמן שאני לומד ומתאמן על התחום פעמיים בשנה לכמה שעות .

    הכי טוב לדעתי שהאינסטלטור יתמחה באינסטלציה , הכלכלנית תתמחה בכלכלה, והטוקבקיסט (אני) יתמחה בהעברת ביקורת. ככה לכולם יהיה יותר , מהכל, יותר צנרת, יותר זמן פנוי, ויותר חיסכון (תחשבי לרגע כמה כסף יכולת להרוויח בזמן שאת מבזבזת על ניסיון כושל לפתוח סתימה אחת , ששרברב מפרק בכמה רגעים

    • אני לא מתעלמת מהתמחות (או עקרון היתרון יחסי, כפי שאתה מתאר כאן). התמחות היא עצם הבעיה, וג’ייקוב פיסקר הסביר את זה מצוין בספר שלו. התמחות יתר הפכה את כולנו לרכיכות חסרות-אונים שתלויות ב(קניית)מוצרים וב(תשלום ל)אנשים אחרים כדי להסתדר בעולם. הסבים והסבתות שלנו היו הרבה יותר רבי-תושיה מאיתנו. היום אנשים לא יודעים לטגן ביצה, להחליף נורה, להזין נוסחה באקסל, לפתור משוואה ריבועית, לדבר שפה זרה, או לפתוח סתימה – ועוד מתגאים בזה. פלא שתרבות הצריכה מקדשת התמחות?

      • דווקא את הדברים שציינת רוב האנשים הבוגרים מסוגלים לעשות. דברים שרובם (כולל אותך) לא מסוגלים:
        להתחיל לקדוח בקירות ולסדר את רשת החשמל, לפתוח את הפלאפון בעודך לומדת איך עובד מעגל חשמלי ולתקן את לוח האם של המכשיר, להרים את מכסה המנוע לדחוף יד לקרבורטור ולהחליף את פצל השקר-כלשהו.
        הרשימה עוד ארוכה- החפצים הבסיסיים הסובבים אותנו היום הפכו למסובכים להפליא, עד שאפילו האנשים שאמונים על תחזוקם אינם יודעים על כל האספקטים של המכשיר אלא רק על חלקם.
        אין מנוס מבעלי מקצוע- אלא אם בא לך פעם הבאה שתתעוררי עם כאבי שיניים לתפוס את הפלאייר מארגז הכלים….

        • ברלינאית,

          הי משה, לדעתי גם אתה וגם דורין צודקים במידה מסוימת. מחד לא הכל ניתן לעשות לבד.. ( חשמל נניח..) מאידך אם יש מוטיבציה אפשר די בקלות להיכנס לתהליך של פיתוח סקרנות בריאה ולקיחת אחריות על חלק מהתיקונים הביתיים, בדוגמה שלך נניח זה אומר – לשוחח עם האינסטלטור , להסתכל מה הוא עושה, לשאול שאלות.. לשאול על שמות החלקים שבהם השתמש.. להבין מה היה נכון לעשות עצמאית ( אם בכלל עד שהגיע ) וכו..
          עם הסתימה הבאה ייתכן שתוכל לבד..
          גילוי נאות: לאחרונה הצלחתי בפעם הראשונה בחיי להחליף שתי נורות לבד! נא לא לגחך.. עבורי זו פריצת דרך..
          בעלי היה בשוק כשחזר הביתה.. גם הלכתי לחנות חומרי בנין והצלחתי לקנות את הנורות הנכונות ( הן מוזרות כאלו..) וגם למרות הפחד ( התחשמלתי פעם כילדה ) הצלחתי להוריד את הפקק, להחליף ולהישאר בחיים..
          אם אני יכולה.. כולם יכולים…..

  29. אבל למה בעצם לא לקבל הצעות לעבודות מזדמנות, חד פעמיות שנופלות בתחום ההתמחות שלך ויכניסו כסף טוב? האם זה מנוגד לאידאולוגיה? האם זה לא שווה ערך מבחינת ההשקעה שלך לכתיבה כאן? מה הפסול בזה? זו אינה עבודה קבועה. השעות מעטות ונוחות. וזה נופל ממילא בתחום שבו עוסק הבלוג אז מה הבעיה בעצם? הרי אין לך משהו עקרוני כנגד הכנסה.

  30. דורין, למה את לא עוסק פטור?
    (חוסך את ה-18% מע”מ)

    • למיטב ידיעתי, אין חובת מע”מ לעוסק פטור בשום מקרה.

      את נותנת קבלה למשלם וכותבת עליה 0% מע”מ.

      • גם אם היית עוסק מורשה – על הכנסות מאדסנס אין חובת מע”מ.

  31. שלום דורין, קראתי מספר פוסטים שלך בעיון ובהחלט התרשמתי מהיצירתיות והנחישות שאת מפגינה בדרך החיים שבחרת, אך אמנם יש לי מספר שאלות המסקרנות אותי לגבי תפישת החיים שלך או של כל מי שחפץ בצורת חיים דומה. אני אתחיל בכך שאני מניח שכדי להגיע לעצמאות כלכלית צריך למעלה ממליון ש״ח בחסכונות (לפי כלל 4 האחוז) מי שמשיג את סכום המינימום יהנה מהכנסה קבועה של קצת יותר מ3000 ש״ח, מי שכבר חסך 2 מליון יהנה מ7000 בערך וכו׳.
    שאלה 1 : האם מתמטית את חושבת שזה אפשרי לכל אדם מכל מעמד להגיע ל״עצמאות כלכלית״ בגיל שהוא לא בקירוב של גיל הפרישה כיום? לפני שאת עונה, אנא התחשבתי במשכורות הממוצעות במשק וכמובן בנתון שבכל זאת לרוב האוכלוסיה הבוגרת (עבור כל זוג) יש לפחות 2 ילדים (ילדים הם הוצאה גם בלי גן פרטי עד גיל 3, חוגים, בגדים חדשים מלא צעצעועים וכו׳, הם עדיין צורכים אוכל, חשמל, גז, תשומת לב ואהבה – שזה בחינם אבל דורש זמן :-))
    שאלה 2 : נניח שהבלוג שלך יהפוך לקאלט ובתוך כמה שנים בודדות שליש מהכוח העובד בישראל ״יפרוש״ ל״עצמאות כלכלית״ לפני גיל 40, האם את מבינה שאם זה יקרה אז בעצם תהיה קריסה כלכלית שתוריד את שווי הכסף שלך ושל כל האחרים בצורה דרמטית (אם כולם פורשים בגיל צעיר אז בטוח המחירים של כל המוצרים והשירותים יעלו , לא צריך תואר שלישי בכלכלה כדי להבין את זה יש גם את תיאורית החיסכון ההמונית שמדברת בדיוק על זה) כלומר באותו הרגע הרוב יהיה חייב לחזור לעבוד כי קופת החיסכון בצד תיהיה ריאלית שווה הרבה פחות. השאלה שלי היא , האם את מבינה שהטפה והמלצה על שיטת החיים שלך היא בעצם סכנה כלכלית לכולם? אני לא אומר שאם מספר יחסית מועט של אנשים יעשה זאת אז לא יקרה כלום, אבל אם כולם יעשו זאת, אז הלך על כולנו כולל עליך כמובן.
    שאלה 3: במבחר פוסטים שלך תיארת איך את חייה את חייך וחוסכת המון כסף, תיארת איך את סוחבת קניות מאד כבדות (עשרות קילוגרמים של קטניות כמדומני) , מכינה סבונים וחומרי ניקוי בעצמך בעזרת חומרי יסוד שאת קונה, תולה כביסה, מנקה, מבשלת, מתקנת… כל אלו פעולות מכובדות וניתן כמובן להעריך אותן. אך אם אני לא טועה את למעשה ״עובדת״ מאד קשה כדי לעמוד בהוצאות הנמוכות שלך, כלומר המון זמן מהיום (4 שעות לפחות אני מעריך אבל אשמח לתיקון) מוקדש לפעולות שהן לא ״חופשיות״ אלא עבודה לכל דבר. את לא באמת חופשיה כלכלית כי את ״עבד״ לכל דבר של החיסכון עצמו, צורת החיים שלך לא באמת מאפשרת לך לשים רגל על רגל בבית אלא את חייבת להקיש זמן רב כדי לקיים את עצמך ואז נשאר לך זמן מועט להנות מהדברים שאת עושה , יתכן שיש לך יותר זמן להנות מהחיים מאשר האדם העובד.. אבל עדיין, גם את למעשה ״עובדת״. אנא תארי לי כמה זמן מהיום מוקדם לפעולות הקיום? זה נתון מאד מעניין
    שאלה 4: אם אני מניח שצדקתי בשאלתי השלישית ואכן את מקדישה נניח 3-4 שעות ביום ל״עבודה״ בבית (אני לא מכליל את הבלוג כי זו הנאה) למה לא להקדיש אותן בעבודה חלקית במקצוע תורם לחברה, את יכולה למשל לעבוד במשרה חלקית במלכ״ר כלשהו, להרוויח 2500-3000 ש״ח נוספים ולהפריש מהחלק חלק נוסף לחסכון וחלק נוסף עבור חומרי ניקוי, מייבש כביסה וכו׳ (אני יודע שזה נוחות, אבל זה יאפשר לך לעבוד = לתרום לקהילה). אני אנסה להסביר את העמדה שלי כאן, לכל אדם יש מניע אחר באשר לסיבות שעבורן הוא קם בבוקר והולך לעבודה, אבל בין אם הוא שם לב או לא הוא מייצר שירות אדיר לחברה, תארי לך חברה שבה כל הרופאים פרשו, ומה אם אחיות, טכנאים, מהנדסים, עורכי דין, מורים, גננות, מעצבים, אדריכלים, קבלנים, פועלים, נהגים… והרשימה הנצחית כיוון שאין דבר כזה עבודה מיותרת. חברה שבה אף אחד לא עובד היא לא חברה מאושרת היא חברה של טפילים ואין דרך אחרת להסתכל על זה, יש הרבה אנשים שהיו שמחים לפרוש עכשיו ולחיות מריבית של חסכון גדול. אבל ברגע שהם יתעמתו עם השאלה ״מה יקרה אם כולם יפרשו עכשיו?״ הם יבינו וגם את תביני שזה יוביל לאסון (ואני לא מגזים בכלל) ולקריסה כלכלית, תרבותית ואנושית בכלל. אין לי טענה אישית אליך כיוון שזכותך להגשים את המטרות שלך וגם מפני שיש הרבה אנשים שמפיקים תועלת מהבלוג שלך, אבל אני מבקש ממך ומכל הקוראים שלך לא לשכוח את השאלה המהותית…. ״מה יקרה אם כולם יפרשו לפני גיל 40?״, ״ איך החברה האנושית תיראה אם כל האנשים לא עובדים כמעט (לעבוד 10-15 שנים מתוך כל החיים הבוגרים זה כמו להגיד כמעט לא לעבוד) זה הרי יוביל לכך שכל אדם יצטרך לשרוד רק בזכות עצמו (נראה אותך חייה חיים בריאים ללא רופאים ואחיות) וזה כמובן יוביל לחברה אלימה, חולה, אנרכיסטית.. בקיצר… כדי שאת תוכלי להנות מ״עצמאות כלכלית״ את חייבת שאחרים ימשיכו לעבוד , בעיקר כמובן העובדים של בית ההשקעות שמייצר לך את הריבית שממנו את חיה. בקיצור דורין…. את לא השתחררת מהמערכת כפי שציינת במספר פוסטים ותגובות.. את למעשה טפיל של המערכת שמנצל טוב טוב את אלו שהם חלק ממנה, ברור לי שזו ממש לא הייתה הכוונה שלך, וכנראה שאף פעם לא הקדשת יותר משניה לזה אבל את חייבת להבין שלכל מהלך של אדם ובטח שלבלוגים שלו יש המון השפעה על שאר החברה וכרגע חביבתי , את משפיעה יותר לשלילה מאשר לחיוב

    • 1. קהל היעד העיקרי של הבלוג הזה הוא אקדמאים משכילים שמרוויחים היטב ושמתעבים את העבודה שלהם. טעות נפוצה לחשוב שזהו בלוג עממי, דמוקרטי או מיסיונרי. בבלוג הזה אני כותבת על מה שעבד לי – לא טוענת שזה יעבוד לכולם. אני כן חושבת שכל אדם יכול וצריך לצרוך פחות, לחסוך יותר ולהשקיע את ההפרש – זה נכון לכל אדם בכל מעמד ובכל מצב משפחתי. יש להבחין בין עצמאות כלכלית לבין פרישה מוקדמת משוק העבודה.
      2. נדמה לי שאתה מייחס משקל יתר לבלוג אקראי באינטרנט. גם בתרחיש ההזוי שהבלוג הזה יאומץ כחוקתה הרשמית של מדינת ישראל וכולם בארץ יאמצו את המודל, זה לא ישנה כל כך, מפני שהחשיפה שלי למניות בישראל מזערית. כמו כן, אני מחזיקה באג”ח מדינה לטווח 30 שנה, שיזנק בערכו בתרחיש של דפלציה קיצונית מהסוג שאתה מתאר.
      3. אל תשכח שיש לי הרבה יותר זמן מלרוב האנשים – השעות שאני משקיעה בעבודת בית הן זניחות ביחס לשפע הזמן הפנוי שלי. מלבד זאת – אני לא רואה בהן “מטלות”, אלא הזדמנות לפתח כישורי חיים ומיומנויות בסיסיות שאבדו לרוב האנשים בעידן ההתמחות הקרייריסטית והתלות האבסולוטים בשירותים/מוצרים של אחרים. יום יבוא והשירותים הללו לא יהיו זמינים לפתע. מי לדעתך יהיה במצב טוב יותר?
      4. אין לי התנגדות לכך שאנשים עצמאיים כלכלית יעבדו במשרה חלקית. לי זה לא מתאים – לפחות כרגע. אני לא צריכה יותר כסף מפני שיש לי את כל הכסף שאני צריכה. למה שאקריב מזמני תמורת העניין? אני לא חייבת לאף אחד שום דבר. אני מוחה בתוקף על כך שאתה מתייחס אלי כאל טפילה; לא נשענת על מנעמיה של “מדינת הרווחה” (מודל שאני מאמינה שיש לפרק מהיסוד). אדרבה, הכסף שלי מאפשר לאנשים כמוך לעבוד. אני קונה בעלות על אמצעי ייצור. זה מה שמאפשר לך להמשיך לעבוד ולהכניס כסף הביתה ולהאמין שאתה “תורם לצמיחה” או לסדר החברתי — גם אם מה שאתה עושה בפועל זה להעביר מסמכים משולחן אחד לשני, לחפור בורות ולמלא אותם בעפר, או לייצר לעצמך משימות.

  32. דורין, שלום לך.
    תחילה עלי לציין שהפוסטים שלך מעניינים, מחכימים ועושים שירות טוב . אין לי פייסבוק לעשות לך לייק.
    חן חן, וכול הכבוד!

    לפני מס’ שנים התענינתי בלימודי כתיבת תוכן באינטרנט. בעיון בסילבוס של חברות כמו seo ואחרים,
    היה קורס ב html- כחלק מהמיומנויות הנדרשות . האם ב”בלוגר” ו”ורדפרס” אין צורך במיומנות זאת ?

    אנסח את השאלה אחרת האם די בכתיבה -כמו שאני מגיבה לך כרגע על מנת להעלות תכנים?

    ועוד שאלה האם זה מסובך לנהל את האתר? אם את יכולה להרחיב אודה לך מאוד.

    • האמת שזה מאוד מאוד פשוט. וורדפרס מאפשרת ממשק ניהול תכנים שלא מחייב כל ידע HTML. אני לא יודעת מה מלמדים בכל קורסי ה”תוכן באינטרנט” האלה, קצת מוזר לי שהפכו את זה למקצוע…

  33. היי דורין
    נכון ש״גיליתי ״ אותך לא מזמן
    אך השקעתי (ועדיין משקיע) זמן לקרא מההתחלה את כל שהעלית פה לאתר.
    אני מקווה שאת מקבלת התראה על כל תגובה שמתקבלת, ובכל מקרה,
    אני באופן אישא שמח שאת עושה דברים שכיף לך ויחד עם כך נותנים משמעות נוספת לאחרים.
    תרומתך לדעתי כלל אינה יכולה להימדד, וזהו נצחון האינטרנט בכל מקרה….. זכינו.
    זה נכון שתמיד יהיו דיעות לכאן ולכאן, ואני שמח שיש ביכולתך לנתב את הדברים בצורה נכונה..
    לפחות מבחינתי, אחזק אותך מהצד השני של המסך (בתור הקורא) להמשיך ולכתוב….
    אני דווקא מהאוהדים אותך, ובטח תשמחי לדעת שאמנם אולי אני אחרתי את הרכבת במידה מסויימת, אבל אני דואג לילדיי להכניס אותם למסלול שלך…. בעיקר בחינוך מחדש כרגע, לאחר מכן בחינוך פיננסי ולעתיד – התנהגות כלכלית בריאה…. לא רחוקה משלך למעשה….

  34. דניאל דין

    למרות שהפוסט הזה דיי ישן אני מסכים איתו. מעבר לזה שאפשר להרויח כסף מבלוג יש הרבה דרכים אחרות להנות מהכנסה פסיבית. נכון שזה לא קל, ונכון שזה לוקח זמן לייצר ערך מוסף עבור אחרים, ונכון שהכנסה פסיבית לא מתאימה לכל אחד… אבל אני חושב שכל אחד צריך לנסות, אפילו רק אם בשביל לדעת בוודאות שזה לא בשבילו. ממליץ לכם לקרוא את המאמר שמשווה בין הכנסה פסיבית לעבודה במשרה קבועה – לא רק שלדעתי העקרון שמוצג הוא נכון, המאמר עצמו גם קצת מצחיק 🙂
    http://www.udieshel.co.il/passive-income/jobs-vs-passive-income/

  35. אם נודה באמת, זאת הפעם הראשונה שאני נכנס לאתר, לא קראתי את הפוסט במלואו (בערך עד לתגובות הגולשים שהוספת), הדעה שלי היא כזאת:
    אותם גולשים שכתבו תגובות כל כך מנוגדות למה שהם אמורים ללמוד ממך מבזבזים את זמנם,
    חשיבה צרה והעיסוק בשאלה אם הרווחיות מהפרסום באתר עולה על עלויות תחזוקת האתר ומה ההפרש שנותר בחשבון הבנק בסוף החודש,
    אנשים יקרים אתם חייבים להבין,
    גם כשאתם משקיעים מנוסים שוק ההון, נדל”ן ועסקים,
    אין זה אומר שאתם צריכים לשלול ייצור הכנסה נוספת גם אם מדובר בכמה מאות שקלים בודדים
    הרי החכמה בהשקעות היא לדעת מתי והיכן להשקיע, ובאיזה סכום לאחר חישוב התשואה,
    כל אחד ואסטרטגית ההשקעות שלו,
    לסיכום,
    כשאתם מחפשים דרכים להתקדם ולצאת ממעמד הביניים, “תרוקנו את הכוס” אתם נשארתם עד היום במעמד הביניים בגלל החשיבה הצרה וכדי להתקדם אתם צריכים לשנות הרגלים וללמוד,
    בוודאי שלרוב מה שתשמעו במהלך הלמידה יעצבן אתכם ברמה כזו או אחרת כי זה נוגד את מה שחשבתם.
    לרוקן את הכוס שמלאה בידע שימושי לאותם אנשים ששואפים להשאר במעמד הביניים
    ולמלא אותה בידע שיעזור לכם לצאת ממנו
    בהצלחה.

  36. אני רק אגיד שהפוסט הזה הוא התוצאה הראשונה בחיפוש “הכנסה פסיבית מהבלוג” בגוגל (בלי המרכאות). בלי קשר, אני כבר קורא המון זמן את האתר ומתישהו גם אתחיל ליישם (אני קרוב מאוד לסיום התואר ולהגעה לכותרת “אקדמאים משכילים שמרוויחים היטב ושמתעבים את העבודה שלהם”…)

השאר תגובה