בית » השקעות » בטא חכמה (Smart Beta): זאב בעור של כבש

בטא חכמה (Smart Beta): זאב בעור של כבש

אני נוטה לפקוד מעת לעת את עמוד הקרנות המחקות בפורטל “פאנדר”. זהו מקור נהדר לאיתור מוצרים פיננסים חדשים המאפשרים למשקיע העצמאי להשיג את תשואת השוק בעלות אפסית, בהתאם לעקרונות ההשקעה הפסיבית.

לפני כשבועיים גלשתי באתר כהרגלי וסרקתי את הרשימה. ואז הבחנתי בו. שרמנטי, נוצץ, בולט בנוף הקרנות המסורתיות כמו הסולידית בקניון עזריאלי.

קוראים לו Smart Beta – “בטא חכמה” – ואם להאמין לפטרוניו, בית ההשקעות אלטשולר שחם מדדים, הרי שמדובר בדבר הגדול הבא בעולם המוצרים עוקבי המדד.

שוק המניות, כידוע, מיוצג באמצעות מדדים. מדד ת”א 100, למשל, משקף את ביצועי 100 החברות הציבוריות הגדולות ביותר בישראל. כל מדדי המניות מבוססים על עיקרון שווי שוק (*): ככל ששווי השוק של החברה גדול יותר, משקלה במדד יהיה גדול יותר. לכן, משקלה של חברת ענק כמו טבע במדד ת”א 100 הוא מעל 10%, בעוד שבנק קטן כמו בנק אגוד מהווה רק 0.03% מהמדד.

(*) שווי שוק = מחיר המניה של החברה כפול מספר המניות של החברה.

קרנות מחקות, כשמן כן הן, מחקות את המדד, אחד לאחד, ושואפות להשיג בדיוק את תשואת השוק (בניכוי דמי ניהול), מבלי שמנהל הקרן יוכל לסטות ממדיניות ההשקעה. זאת אומרת שקרן המחקה את מדד ת”א 100 תשקיע 10% מנכסיה במניות טבע, ו-0.03% מנכסיה במניות בנק אגוד. עם קצת סבלנות, גם ילד בן 10 יוכל להבין את הקונספט הפשוט והאלגנטי הזה, שלא השתנה מאז יסד ג’ון בוגל את הקרן המחקה הראשונה על מדד ה-S&P 500 בשנת 1976.

אבל את פרנסי ה”בטא החכמה” כל זה לא מרשים.

לשיטתם, השקעה פסיבית במדדי שווי שוק מסורתיים היא אסטרטגיה מיושנת המניבה תשואה בלתי-אופטימלית למשקיעים. הם מצביעים על כך שהמשקל הכבד ביותר במדדי שווי שוק ניתן למניות שכבר עלו בערכן, מה שעשוי להעיד על כך שמחיריהן מנופחים יתר על המידה. כך, הם טוענים, המשקיעים עלולים לקנות ביוקר ולהשיג תשואות נמוכות לאורך זמן.

קרנות הבטא החכמה מתיימרות לפתור את הבעיה הזו. מדובר בקרנות מחקות הנהנות ממה שמכונה “יתרונות הניהול האקטיבי”. במקום לחקות מדדים סטנדרטיים (ע”ע ת”א 100), הן מחקות מדדים “חכמים” שהורכבו על ידי מנהל הקרן. משקלי המניות במדדים המלאכותיים הללו אינם מחושבים על פי שווי שוק, אלא על פי קריטריונים כמותיים קבועים שהוגדרו מבעוד מועד, ושלהערכת מנהל הקרן עשויים להניב למשקיעים תשואה גבוהה יותר מתשואת המדד הסטנדרי.

כך, לדוגמה, מנהל הקרן עשוי לסרוק ולסנן את המניות הכלולות במדד ת”א 100 לפי פרמטרים כמו תשואת דיבידנד, מכפיל ההון, מכפיל רווח, מכפיל התזרים ועוד. בשלב הבא יכלול מנהל הקרן את המניות העומדות בקריטריונים שהגדיר ב”מדד חכם”, שיאוזן מחדש אחת לרבעון. כל שנותר כעת הוא להקים “קרן מחקה” שתעקוב במדויק אחר המדד הזה, מבלי שיוותר שיקול דעת למנהל הקרן (כנהוג בקרנות המחקות).

כך יוכל “המדד החכם” המשקיע להשיג ביצועים עדיפים על מדד ת”א 100 “הטיפש”. הרי לכם השילוב המושלם בין השקעה פסיבית להשקעה אקטיבית.

אפקט הפקטור

בפועל, התשואה העודפת שקרנות ה”בטא החכמה” מתיימרות להשיג עבור המשקיעים נובעת מחשיפת יתר לפקטורים. פקטור הוא סיכון ייחודי המסוגל להסביר, מבחינה סטטיסטית, מדוע השקעה מסוימת מניבה תשואה עודפת על תשואת השוק.

כלכלנים מנסים מאז שנות השבעים לבודד את הפקטורים השונים. להלן כמה מהידועים שבהם:

1) בטא: בטא היא מדד המשקף את מידת רגישותו של תיק ההשקעות לתנודתיות של השוק הרחב, או במילים אחרות, לסיכון השוק. סיכון שוק, נזכיר, הוא הסיכון המערכתי הנובע מעצם ההשקעה בשוק ההון. בניגוד לסיכונים אחרים, לא ניתן למתן את סיכון השוק באמצעות פיזור.

לכל תיק השקעות יש ערך בטא מסוים, או מידה מסוימת של חשיפה לסיכון שוק. בהגדרה, לשוק עצמו יש בטא של 1.0, ומכאן שלקרן מחקה העוקבת אחר השוק במדויק, יהיה גם כך ערך בטא השווה ל-1.0. לקרן המחזיקה בסל מניות דפנסיביות (נניח, חברות מזון) תהיה בטא נמוכה מ-1.0. לקרן המחזיקה בסל מניות מענפים רגישים יותר (טכנולוגיה, לדוגמה) תהיה בטא גבוהה מ-1.0.

ככל שערך הבטא גבוה יותר, תיק ההשקעות יהיה חשוף לסיכון שוק גבוה יותר; וכידוע, ככל שהסיכון גבוה יותר, כך פוטנציאל התשואה (וההפסד) גדול יותר. להמחשה: נניח שהשוק הכללי עולה ב-10%. קרן מחקה (בטא=1.0) תשיג אף היא תשואה של 10%. קרן דפנסיבית עם בטא של 0.5 תשיג תשואה של 5%. קרן אגרסיבית עם בטא של 1.5 תשיג תשואה של 15%. כעת נסו לדמיין מה יקרה אם השוק הרחב ירד ב-10%.

2) פקטור הערך (Value Factor): סטטיסטית, למניות ערך (המוגדרות כ”זולות” במונחים חשבונאיים כמו מכפיל רווח, מכפיל הון ומכפיל תזרים מזומנים) יש נטיה להשיג תשואה גבוהה יותר ממניות שאינן מוגדרות כמניות ערך.

הרעיון כאן הוא לקצור תשואה עודפת בעקבות השקעה במניות ש”השוק לא אוהב” – על הסיכונים המשתמעים מכך – מתוך הנחה שהשוק טועה ואינו מתנהל ביעילות. הרעיון הזה נדון בפירוט בכתביו של אבי אבות משקיעי הערך, בנג’מין גרהם, אולם רק בסוף שנות השבעים הצליחו לזקקו לכדי נתון פיננסי בר-כימות.

הדוגמה שהובאה לעיל – על “מדד פונדמנטלי” המורכב ממניות שעונות על פרמטרים חשבונאיים מסוימים המעידים על מצבה של החברה ומשדרים מידע על מצב העסק – היא דוגמה לניסיון לייצר חשיפת יתר לפקטור הערך.

3) פקטור הגודל (Size Factor): סטטיסטית, לחברות בעלות שווי שוק קטן יש נטייה סטטיסטית להשיג תשואה גבוהה יותר מחברות בעלות שווי שוק גדול יותר. גם כאן, התשואה העודפת מקורה בסיכונים יחודיים: לחברות קטנות יש נזילות נמוכה, עלות תפעולית גבוהה יותר ומיקוד תעשייתי צר.

קרנות הפועלות לפי אסטרטגיית משקל שווה (כמו רבות מהקרנות של חברת איילון, ראו דוגמה), בה לכל מניה ניתן בדיוק את אותו המשקל במדד ללא קשר לשווי השוק שלה, הן דוגמא לאסטרטגיית השקעה שמנסה ליצר חשיפת יתר לפקטור הגודל (היות שהתוצאה של אסטרטגיה כזו היא מתן משקל גדול יותר לחברות בעלות שווי שוק קטן).

קיימים פקטורים נוספים, כמו לדוגמה פקטור הנזילות, פקטור המומנטום, פקטור הרווחיות ועוד. יש אסטרטגיות המתמקדות בפקטור אחד בלבד. אחרות מנסות לשלב מספר פקטורים במקביל (מה שמכונה השקעת מולטי-פקטור). המשותף לכל האסטרטגיות הללו – המשווקות תחת השם הקליט והנוצץ “בטא חכמה” – הוא הניסיון להכות את השוק באמצעות חשיפת התיק לסיכונים ייחודיים.

זאב, זאב!

האם “השילוב המנצח בין עולמות ההשקעה הפסיבי והאקטיבי” הוא אכן הגביע הקדוש לו ציפו המשקיעים העצמאיים בישראל? האם נמצאה “הדרך החכמה והזולה להכות את השוק?” האם זהו סופם של מדדי השווי שוק המסורתיים, של הקרנות המחקות אותם, או של אסכולת ההשקעה הפסיבית ממנה הן שואבות?

קראו לי טהרנית. קראו לי שמרנית. קראו לי בפעם הבאה שז’אן ולז’אן משוכפל פי 17. אבל כל זמן שהסולידית מקבלת את ההחלטות – התשובה היא לא, לא ולא.

ראשית, על אף הניסיון להציג אותן כזולות, קרנות “הבטא החכמה” יקרות יותר מקרנות מחקות רגילות.

כיום, דמי הניהול בקרנות הבטא החכמה של אלטשולר שחם עומדים על 0.80% בשנה (**).

אין ספק שביחס לקרנות האקטיביות האחרות של אלטשולר שחם (שם דמי הניהול הממוצעים נושקים ל-2%), דמי ניהול של 0.80% הם בהחלט זולים; אבל בהשוואה לקרנות מחקות מסורתיות השואפות להשיג את תשואת השוק ותו לא, הם יקרים להחריד. מגדל, אי.ב.אי, תכלית, הראל וקסם גובות דמי ניהול בשיעור מרבי של 0.04% עבור הקרנות המחקות על מדד ת”א 100 שבניהולן.

אם הבדל של 0.8% בשנה לא נראה לכם משמעותי, קראו שוב את הפוסט הזה. לצטט את מורנו ורבנו ג’ון בוגל,”Costs Matter“. לקרנות המחקות ה”טיפשות” יש יתרון קבוע וידוע מראש של 0.80% על פני קרנות הבטא החכמה.

במילים אחרות, עוד לפני שהקרנות “החכמות” יצליחו להשיג תשואה גבוהה מתשואת השוק, הן יצטרכו “לכסות” את המינוס שנוצר עקב דמי הניהול שהן גובות. זוהי אריתמטיקה פשוטה, הנשענת על העובדה שהתשואה היא נעלם ואילו דמי הניהול הם קבוע.

(**) חלק מהעלות הזו, ניתן להניח, היא פועל יוצא של העלות התפעולית הגבוהה יחסית (עמלות, מיסים) של ניהול קרן שמעדכנת את אחזקותיה על בסיס רבעוני (ולא על בסיס שנתי, כמו קרנות מחקות רגילות).

שנית, למרות הניסיון להציג אותן כשוות ערך מבחינת סיכון, קרנות “הבטא החכמה” מסוכנות יותר מקרנות מחקות רגילות.

באלטשולר-שחם מנסים לטעון שקרנות הבטא החכמה מאפשרות ” […] להשיג פוטנציאל תשואה עודפת על מדדי שווי השוק המסורתיים ותחת תנודתיות נמוכה באופן יחסי.”

אולם כפי שראינו לעיל, קרנות הבטא החכמה שואבות את “פוטנציאל התשואה העודפת” מחשיפה לשורה של סיכונים ייחודיים (פקטורים), שאינם מובלטים בשוק הרחב: הקטנת הפיזור בתיק, השקעה בחברות שרוב המשקיעים העדיפו למכור או הגדלת האחזקה בחברות בעלות שווי שוק קטן.

אבל בבורסה אין ארוחות חינם. הדרך היחידה להשיג תשואה גבוהה יותר היא באמצעות נטילת סיכון גבוה יותר. לא ניתן להשיג תשואה עודפת ללא חשיפה לסיכון עודף, על אחת כמה וכמה כשהאסטרטגיה משווקת לציבור הרחב. לא יתכן שכולנו נוכל להכות את השוק. לא יתכן שכולנו נשיג תשואה גבוהה מהממוצע.

הטענה ש”בטא חכמה” עשויה להניב תשואה גבוהה ללא עלייה בסיכון היא לכשעצמה אשליה מסוכנת.

שלישית, אין ערובה כי מה שהיה הוא שיהיה.

פקטור, מעצם הגדרתו, הוא תופעה סטטיסטיות החוזרת על עצמה במספר שווקים ברחבי העולם ובמספר תקופות זמן נפרדות, וששכיחותה גבוהה מספיק כדי שלא ניתן יהיה לראות בה אנומליה אקראית.

ואולם, אין כל ערובה לכך שהפקטור ישרוד לנצח, שהעתיד יחזור על עצמו, או שתמיד ניתן יהיה להנות מתשואה גבוהה כפיצוי על הסיכון הגבוה שניטל. פרמיית הסיכון אינה מובטחת. תמיד ישנה האפשרות שהפקטור יפסיק “לספק את הסחורה” לתקופה ממושכת, ואולי אף לנצח. ביל ברנשטיין טוען יפה ב-Deep Risk שגורמי סיכון, מעצם טבעם, נוטים להשתנות, לצמוח וליפול בתהליך אבולוציוני.

בפועל, היו תקופות בהיסטוריה, כולל בשני העשורים האחרונים, שבהן מניות בעלות שווי שוק קטן השיגו תשואה נמוכה ממניות בעלות שווי שוק גדול יותר. באותה מידה, היו תקופות שבהן מניות שנחשבו למניות ערך השיגו ביצועים גרועים יותר מהשוק הרחב.

בראייה לאחור, סביר להניח שבתקופות אלה קרנות הבטא החכמה היו משיגות ביצועים נמוכים יותר מביצועי השוק (קל וחומר לאחר ניכוי דמי ניהול).

לאור סימני השאלה סביב התשואה הצפויה מהשקעה בקרנות הבטא החכמה, נשאלת השאלה האם “שווה” לקחת את הסיכון העודף? האם “שווה” לשלם דמי ניהול יקרים פי 20? האמנם הבטא החכמה מצדיקה את החשיפה לסיכון? אני כלל לא בטוחה.

רביעית, קרנות הבטא החכמה הן מוצרים מסובכים.

אחד העקרונות הבסיסיים בבלוג הזה הוא להימנע מלהשקיע במה שאינכם מבינים ו/או שאינכם יכולים להסביר לאחרים במילים שלכם.

כאן מדובר, כאמור, במוצר יקר יותר ומסוכן יותר, שעלול שלא לספק את הסחורה ברגע האמת. בנוסף לכל, זהו מוצר מורכב: קשה להשוותו לביצועי קרנות אחרות, לדעת באיזה דיוק הוא מצליחי לעקוב אחר מדד הייחוס,  או להבין כיצד בדיוק נבחרו המניות הכלולות במדד הייחוס.

הצרה היא שהמוצר המסובך הזה משווק בתור “בטא חכמה”.

לשמות תואר, כידוע, יש כוח: משקיע בלתי מנוסה יימשך למדד ה”חכם” ויפרש את שאר המדדים / אסטרטגיות כמיועדות ל”טיפשים”. כשאדם משקיע במשהו שהוא לא מבין לחלוטין, הוא עלול למכור דווקא ברגע האמת – כאשר האסטרטגיה לא תענה על ציפיותיו. מבחינתו, הוא השקיע במשהו “חכם”, ודברים “חכמים” בדרך כלל עושים את העבודה.

ללא הבנה וללא משמעת עצמית, המשקיע עלול למכור מתוך פאניקה ולנעול הפסדים, ובכך לממש את הסיכון החמור ביותר שבהשקעה בבורסה: להפסיד כסף לעד.

בשורה התחתונה

קרנות “הבטא החכמה” מנסות להכות את השוק, ולצורך כך הן גובות דמי ניהול גבוהים יותר ונוטלות מידה רבה יותר של סיכון — זאת אף שאין כל ערובה לכך שישיגו תשואה עודפת בניכוי עלויות.

במילים אחרות – קרנות “בטא חכמה” הן קרנות אקטיביות באצטלה פסיבית. הן זאב בעור של כבש. שיווקן האגרסיבי בתור “הדבר הגדול הבא” משקף ניסיון מתמשך של תעשיית הניהול האקטיבי לרכוב על גל ההצלחה של מוצרי ההשקעה הפסיבית, להחזיר משקיעים פסיביים לעולם האקטיבי המסורתי ולהצדיק גביית דמי ניהול גבוהים יותר ביחס לממוצע בשוק.

אני מאמינה שהחברים ב”פאנדר” טועים ומטעים כשהם כוללים את קרנות הבטא החכמה במאגר הקרנות המחקות באתר.

אין לי התנגדות עקרונית להשקעה מבוססת פקטורים, והיא בהחלט עשויה להכות את השוק. אבל בואו נקרא לילד בשמו: זהו ניסיון להשיג תשואה עודפת באמצעות נטילת סיכון עודף, שעלול להיות פעמים רבות בלתי מוצדק ויקר מאד.

במובן זה, קרנות ה”בטא החכמה” אינן “חכמות” יותר מקרנות שעוקבות אחר השוק בכללותו בסיכון מופחת ובעלות מופחתת. הן לא תרופת פלא, והן בוודאות אינן חפות מסיכונים.

בסופו של יום, לתעשיה יש אינטרס ברור שתפקפקו במושגי יסוד פשוטים ואלגנטים כמו “בטא” או “קרן מחקה” או “מדד שווי שוק”. יש להם אינטרס ברור שלא תרכשו את הקרנות המחקות הזולות ביותר. הם רוצים את הכסף שלכם, וכדי לעשות כסף בתעשייה הזו, צריך שיווק אגרסיבי ככל הניתן.

זו הסיבה שאמשיך לדבוק בבטא הטיפשה. 🙂



אזהרה: אני משקיעה חובבת. אינני בעלת רישיון ייעוץ השקעות או כל רישיון פיננסי אחר. התכנים באתר אינם מהווים ייעוץ מקצועי או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם. כל המסתמך על המידע באתר מבלי להיוועץ באיש מקצוע עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד. אלא אם צוין אחרת, אני מחזיקה או עשויה להחזיק בניירות הערך הנדונים בפוסט. גלישתך באתר מהווה הסכמה מפורשת לתנאי השימוש.


רוצים לעזור?
אתם מוזמנים לשתף ולעקוב אחרי בטוויטר או בפייסבוק, או להירשם כדי לקבל את הפוסטים שלי ישירות למייל. בנוסף, תוכלו להשתמש בקישורי השותפים הבאים כדי לקנות באמזון, להוריד ספרי שמע, או להקים אתר אינטרנט משלכם (מדריך מפורט - כאן). תודה על תמיכתכם באתר. 

61 תגובות

  1. תודה, מעולה כרגיל. אשמח לקרוא פוסטים נוספים שעוסקים ב״הטעיות״ כאלה של המשקיע התמים והנבוך….

  2. אני לא מכיר את הקרנות הישראליות שעליהן הפוסט מדבר, אבל קראתי בזמנו ספר שעוסק ברעיון של שקילה לפי הגודל הכלכלי של החברות ולא לפי שווי השוק שלהן (שם הספר: “The Fundamental Index”), ואני מרגיש שהפוסט לא מציג בצורה טובה את הטיעונים שקראתי שם.

    הטיעון הכי יפה שקראתי שם זה שגם אם אין לנו דרך לדעת באיזו מניה השוק טועה כלפי מעלה ובאיזו מניה השוק טועה כלפי מטה, עדיין כדאי לנו לקבוע את משקל המניות בתיק בדרך אחרת, ואפילו שרירותית, ורק לא לפי שווי שוק. כי קביעת משקל המניות בתיק לפי שווי שוק פירושה *בהכרח* שאנחנו שמים יותר כסף במניה שהשוק טעה בה כלפי מעלה ופחות כסף במניה שהשוק טעה בה כלפי מטה.

    • עדי,

      בהחלט יש הבדל בין מחיר לערך, על זה בנוייה סטרטיגיית השקעות ערך. רק שאני לא מבין איך ניתן לבנות מדד עלפי סטרטגייה זאת כי השקעות ערך זה הרבה יותר מהשוואת מכפילים למינהם. ברגע שהשוק מנצל נוסחה מסויימת, היא נהיית לנחלת הכלל – כלומר היתרון שלה נמחק.
      מה שאני מנסה להגיד שהגדלת האלפה תוך הקטנת הבטה שיחידי סגולה כמו גראהם ובאפט הצליחו לעשות במשך שנים בלתי נתנת לביצוע ע”י מדד “חכם” כלשהו שנוסחתו היא נחל הכלל. כי קשה עד בלתי אפשרי לכמת את כל הפרמטרים. אם אתה כל כך רוצה לקבל משהו כזה (שאולי ימשיך להכות את השוק) אז הנה התשובה:BRK.A/BRK.B

      חוץ מזה יש מדד מוכר שמבוסס על עקרון חלוקה שווה לגמרי: DOW 30.

      כל הקרנות ה”חכמות” האלה מזכירים לי שעכשיו בכל העולם מנסים להמציא מדדים כדי להנפיק ETF חדש. בפועל זה די מפספס את הרעיון העיקרי של השקעה במדד שמייצג את השוק

  3. סולידית יקרה –
    אין ספק שבעל התפקיד החשוב ביותר בכל בית השקעות הוא מנהל השיווק ולא אחר!

  4. סולומוניקו

    הייתי אומר שהסיכון העיקרי בניהול השקעות ערך הוא דמי הניהול והשקעת הזמן העודפת.

  5. תיקון טעות – ישנו חסם עליון למשקל של מנייה במדד למשל בתל אביב 100 המשקל הוא 9.5% במקרה כזה כל שאר המניות מתחלקות במשקל העודף ומשקלן עולה בצורה פרופורציונאלית לגודלן.
    חפשי בגוגל למשל
    משקל מירבי של מנייה במדד תא 100 9.5%

  6. מה אם קרנות high beta אם דמי ניהול נמוכים פחות מ-0.3% כגון EEHB ו- IDHB ובעלות פיזור רחב שמשקיעים בכ-250 חברות.

    • לא הכרתי את המוצרים הללו עד שהזכרת אותם.

      מעיון זריז נראה שהקרנות מחקות מדדים המורכבים ממניות בעלות ערך בטא גבוה ביותר – כלומר, רגישות גבוהה ביותר לסיכון השוק.

      כאמור בפוסט לעיל, עבור השוק הרחב, β=1.0

      נניח שעבור הקרנות הללו β=2.0.

      זאת אומרת שאם השוק הרחב יעלה ב-10%, הקרנות הללו יעלו בערכן ב-20%.

      אם השוק הרחב ירד ב-10%, הקרנות הללו ירדו בערכן ב-20%.

      כלומר, אין הרבה הבדל בין “בטא גבוהה” ל”בטא חכמה”. אתה יכול לצפות לתשואה גבוהה מהממוצע באמצעות השקעה בקרנות הללו – אולם אין ארוחות חינם, והמחיר שתשלם תמורת התענוג הוא נטילת סיכון גבוה מהממוצע, שעלול כמובן להתבטא גם בתשואה נמוכה מהממוצע.

  7. Smart beta: Not beta, but a bet

    זו דעתם של מנהלי vanguard חד וחלק 🙂

  8. מעניין

  9. תודה על הפוסט מאיר העיניים.

    הוא בא לי בדיוק בזמן – אני מנסה בימים האחרונים לבחון את התשקיפים של הקרנות המחקות ב”פאנדר”, כדי להבין מה אני עומד לרכוש במסגרת המימוש שלי לוואריציה המתאימה לי של “שוקולד מריר”. חשבתי לתומי שכשמשקיעים בקרן מחקה, צריך לבדוק מהו המדד שהיא מחקה, מהם די הניהול, ותו לא – שני ערכים. להפתעתי, זה מורכב יותר – לדוגמא, הקרן המחקה מגודרת המט”ח של מגדל על מדד ה – Russel 2000, מכסה 36 אחוז מנכסיה על ידי קניית ארבע תעודות סל שונות ומשונות (?).

    את התשקיף של “בטא חכמה” ממש לא הבנתי – אז לפחות לגביה השכלתי.

  10. תודה רבה על המידע החשוב הזה שלא ניפול בפח ! ! !

    המידע שלך שווה זהב את והבלוג שלך נכס יקר ששוה המון

    תודה רבה !

  11. בקשה לסולידית

    אולי תוכלי לרשום איזה פוסט על אופציות המעו”ף ככה באופן כללי שנבין על מה מדובר

    אודה להתייחסותך בעניין

    תודה

  12. באופן כללי אופציות על המעוף יכולות להגן על התיק מיפני משבר חמור (לסולידים למרות שההגנה יקרה ועל כן לדעתי לא מומלצת) נ.ב הודה אם יתייחסו לקרנות שהעלתי שנותנות מענה לשתי הטענות העיקריות אשר בגללם על פי הפוסט לא כדאי להשקיע ב-smart beta.

  13. תודה כרגיל על הפוסט.

    שאלה – מה זאת אומרת הדאו הוא לא מדד אלא ממוצע? הוא לא מדד כמו s&p, תא 100 ואחרים?

  14. מה אם להיצמד לת”א 100 ולהסיר חברות כושלות כמו טבע שמפילה אותו שוב ושוב. לא ברור שאני אקבל תשואה גבוהה מה”שוק”? ואדם שמשקיע במדד בארה”ב, שעולה יותר מהמדד בישראל (או להפך) – מכה את השוק? צריך לעשות גם משהו חכם יותר מאשר להמר ולכסות את העיניים ביחס לחברות הספציפיות שאתה משקיע בהן. (ואז בדיעבד להגיד “אה, לטבע אין מוצרים – זה בעצם הגיוני שהיא קורסת” – יכולת לדעת את זה קודם)

    • הסתכלת על השינויים בערך המניה של טבע לאחרונה?
      It shakes like a fine imported booty. היא עלתה ב-10% מאז תחילת השנה. (אם כי גם ירדה כמה פעמים באמצע) האם יש קשר בין המחירים האלה לערך החברה? כנראה שלא, אבל בכל זאת.

  15. מחכים, תודה.

  16. היי דורין,
    חיכיתי לפוסט הזה. תודה על ההסברים המחכימים והמשכנעים.

  17. משהו קטן בנוגע למדדים, מאחורי כל בנייה של מדד כזה, יש חברה שבונה אותו ומספקת הסברים בנוגע לאופן בניית המדד ונתונים היסטוריים, שם החברה רשום ליד ה- benchmark index אפשר להקיש את השם בגוגל ולהוסיף pdf ולהגיע לכל המידע על המדד. עובדות מהותיות ומתודולוגיה.

    דוגמאות לחברות שבונות מדדים:

    http://www.msci.com
    http://www.djindexes.com

  18. לסולידית, רוב שלומות.
    ראשית, תודה לכתבות המצוינות שלך. ליפני כשבועיים החלטתי לבדוק את נושא הקרנות המחקות (כמובן אחרי שקראתי פוסט שלך). כמוך, קראתי באתר פאנדר על קרנות ה”בטה החכמה”. הבנתי שבעצם מי שבונה את מדד היחוס עבור ה”בטא החכמה” הוא גם מי שמנפיק את הקרן נאמנות שמחקה את המדד הזה. כלאמר יש זהות אינטרסים בין מנפיק הקרן ובין מייצר המדד, בעוד שבקרנות מחקות אחרות מי שקובע את המדד היא הבורסה ולא מי שהנפיק את הקרן המחקה ולכן אין להם אינטרס משותף. במצב כזה, שבו יש זהות אינטרסים בין המנפיק ובין מייצר המדד, ברור ומובן מאליו מה האינטרס שלי כקונה פוטנציאלי של הקרן האמורה ואיזו קרן עליי להעדיף.

  19. יש הרבה שכל והרבה אמת בדברייך. אנו חלוקים במסקנות כיצד לפעול.

    אבי עליו השלום היה ניצול שואה, וככזה קיבל בנוסף לסכום חד פעמי גדול , גם רנטה חודשית.
    הוא לא הבין דבר בנושאי השקעות. החלטתו היתה שהכסף יישאר במרקים כפי שהועבר.
    סוג של השקעה סולידית. ( ” מאמין בכסף של הגרמנים יימח שמם , אמר ).

    האמת , שתחיי עד מאה ועשרים בריאה, את ממש מזכירה לי אותו.

    לימים הצלחנו אני ואחי לשכנעו שחלק מהכסף ישים בבורסה של הגרמנים ( ימח שמם ) כשאנו
    אומרים לו ” אם אתה מאמין בכסף שלהם בזכות יכולותיהם וכ , הרי שאגרות חוב של ממשלת גרמניה
    יהיו במהלך השנים שוות הרבה יותר. והוא שוכנע.
    אחרי כ שלושים שנים , הלך לעולמו.
    אנחנו כיורשיו קיבלנו מהבנק את חסכונותיו.

    לא מיותר לציין כי אגרות החוב עשו תשואה של פי 6 מעליית ערכו של המרק.

    בתכלס , מי שרוצה להשקיע את כספו מבלי לעקוב כלל ( לשכוח מהכסף ׂׂׂׂׂׂׂׂׂׂׂׂׂׂׂׂׂׂׂׂׂׂׂ…
    ולקחת סיכון השואף לאפס וכך גם רווחים ….. ינהג כמוך .

    אנחנו במשפחה עברנו את הדור ההוא , !!!

    שבוע נפלא לכולם.

  20. למי שמעוניין בהסבר מפורט יותר:
    http://ftalphaville.ft.com/files/2013/12/JamesMontierDec.pdf

  21. איש נחמד

    כן אבל…

    מה מונע ממני בתור משקיע פרטי לברור קבוצה של 20 – 40 מניות טובות (מכפיל רווח נמוך מ 10 , מכפיל הון נמוך מ 1 וכ”ו) ואז ליצור בעצמי סוג של קרן סל ???
    ואז אני גם משלב בין השקעה אקטיבית ופאסיבית…

    • דבר לא מונע ממך את זה.

      השאלה היא
      1. האם אתה יודע משהו על אותן “מניות טובות” שהשוק עצמו לא יודע? האם יש לך איזהשהו edge על מיליוני משקיעים אחרים? הרי כולם יכולים לראות שלחברה מסוימת יש מכפיל רווח נמוך מ-10 ומכפיל הון נמוך מ-1 – הנתונים הללו גלויים ושקופים. צריכה אם כן להיות סיבה טובה שלא כולם משקיעים בהן. מדוע אתה בטוח שאתה צודק וכולם טועים?
      2. האם אתה יכול לספוג את העלויות הכבדות (באופן מצטבר) של קנייה ומכירה תכופה של אותן מניות (בהתאם לפרמטרים שהגדרת)

  22. המהנדס

    ערב טוב,

    אני אשאל (שוב):
    מהו סיכון?
    ולמה לדעתך בטא מייצגת את הסיכון?

    אשמח אם תפרטי את דעתך בנושא בפוסט מחכים

    • אני לא דורין,
      אולי לינק הזה יסביר למה בטא מייצג סיכון:
      http://www.investopedia.com/video/play/understanding-beta/
      קצת תיאוריה (שכצפוי לא עובדת ב100%): http://en.wikipedia.org/wiki/Modern_portfolio_theory

    • יש לי פוסט על זה כאן.

      ברמה הבסיסית – סיכון הוא האפשרות לאובדן סופי ומוחלט של הכספים שהושקעו.

      את רוב הסיכונים אפשר לנהל באמצעות פיזור. לדוגמה: ישנו סיכון גיאופוליטי שמדינת ישראל תושמד על ידי איראן, מה שעלול לגרום להפסד מוחלט של הכספים. פיתרון: לא להשקיע אך ורק במניות בשוק הישראלי, אלא לפזר ברחבי העולם.

      סיכון שוק הוא סיכון שלא ניתן לנהל באמצעות פיזור. לדוגמה: מלחמת העולם השלישית פורצת ומשפיעה על כל השווקים בעולם. גם תיק מניות עולמי עלול להניב הפסד מוחלט בתרחיש זה, לא משנה עד כמה הוא מפוזר.

      הטענה שבטא היא מדד המשקף את מידת רגישותה של מניה / אסטרטגיה / תיק השקעות מסוים לסיכון השוק היא לא שלי. טען אותה הכלכלן זוכה פרס הנובל ויליאם שארפ עוד ב-1964. הפוסט הזה עוסק בניסיון לקחת מושג פשוט ואלגנטי כמו “בטא” ולעשות לו מניפולציה שיווקית כדי לפתות משקיעים לנסות להכות את השוק (ע”ע “בטא חכמה”) .

      • יסלחו לי הסולידית,איליה , ויליאם שארפ והשאר החברים אבל נראה לי שאני הולך קצת
        להתהפך עליכם.
        ישנה ביקורת מעניינת על הבטא בויקיפדיה.
        בהמשך לביקורת נראית לי ההתעקשות על הבטא כמו מנטרה מיסטית מדעית של מטריאליסטים פונדמנטליסטיים הרוצים להשקיט מתחים ולסתום פיות ולא מסוגלים לומר שהם אינם יודעים.

        בכל מקרה אני עדיין משתמש בתערו של אוקהם והולך עם השיטה הפשוטה יותר ( השקעה פסיבית) מה גם שהיא דורשת הרבה פחות השקעת משאבי זמן ועבודה שהיא לדעתי הטענה החשובה. לראייה בזבזתי הרבה זמן בקריאת הערך בויקיפדיה ולא ראיתי שינוי בחשבון הבנק שלי לאחר הקריאה.

        מה רע בתשואה שנתית של 7-10 אחוזים (אם כמובן תחזור ההיסטוריה על עצמה)?
        מי שרוצה יותר שיסתכן יותר בבזבוז זמנו לכל הפחות.

        • גיא,

          לכן אני פחות אוהב את כל המתימתיקה של MPT ונגזרותיו (http://en.wikipedia.org/wiki/Modern_portfolio_theory)
          אבל… כמו בבדיחה עם מדען מהנדס ואישה בחדר – בקירוב מספיק טוב זה עובד.
          לכן בעת בניית תיק השקעות זה עוזר כדי לכמת פרמטרים מסויימים. ברור שיש המון ביקורת כי כרגיל תלוי איך מודדים, ממתי מודדים ובכלל האם אפשר לכמת את כל נמשתנים האם בכלל אפשר לבנות משהו על הנתונים מעבר.
          אבל לפי אותו עקרון של תערו של אוקהם – בטא רגיל מספיק ודיי. איפה הוא טוב? ישנם משקיעים שמשקיעים כסף באגח זבל ולא במניות כי אגח זה יציב יותר וברגע שהם יראו מה הקורלציה בין שוק אגח זבל לבית המניות אולי הם ישנו את דעתם. ישנם כאלה שלא יצרכו שום בטא ורק יסתכלו על הגרף במשך שנים וישנם כאלה שמעדיפים מספר אחד שמתאר את הקורלציה.

          • מסכים איליה , ולא באמת התהפכתי רק רציתי לגרום למנהנדס להרגיש יותר טוב (אני מקווה בשבילו שהוא לא אותו אחד מהבדיחה).
            זה שאנחנו לא יודעים (כנראה – לפחות ממה שקראתי גם במדעי הכלכלה לא ממש סגורים)לא אומר שאחת הטענות נכונה או לא.
            ולא נשתמש בהטעיית
            argumentun ad ignorantian ( מוקדש לאיל)
            העדר הוכחה אינו הוכחת היעדרות.

            מאחר ואין ודאות כדאי להיות צנועים ופרגמטים וכאן יעזור
            תערו של אוקאם שעוזר להיפטר מהסברים מסובכים שלא לצורך אם אדם רוצה להיות שותף לצמיחת הכלכלה העולמית ולהינות מהגנה מאינפלציה.

            בכל מקרה כשעושים תעודת סל ממוצעת מפנים של אנשים מקבלים פנים יפיפיות.
            בגלגול הבא אהיה מוכן לשלם הרבה יותר מ0.1 אחוז למי שימציא תעודה כזאת.
            (לא שעכשיו יש לי על מה להתלונן).

  23. גם מדד המעוף לא משקלל המניות לפי משקלן האמיתי. המניות הגדולות מקבלות משקל חסר. אולי יש מקום להקים קרן מחקה לפי המשקל האמיתי

  24. איליה, כתבת:

    “בהחלט יש הבדל בין מחיר לערך, על זה בנוייה סטרטיגיית השקעות ערך. רק שאני לא מבין איך ניתן לבנות מדד עלפי סטרטגייה זאת כי השקעות ערך זה הרבה יותר מהשוואת מכפילים למינהם. ברגע שהשוק מנצל נוסחה מסויימת, היא נהיית לנחלת הכלל – כלומר היתרון שלה נמחק”.

    אם אתה מסכים שהשוק טועה ביחס לשוויין של חלק מהמניות (חלק מהזמן), אז אתה צריך לדעתי לקבל גם את המסקנה הנובעת מכך: מדד שבנוי לפי שווי-שוק נותן משקל-יתר למניות שהשוק טועה בהן כלפי מעלה, ומשקל-חסר למניות שהשוק טועה בהן כלפי מטה. ככל שהטעויות גדולות יותר, הנזק עבור המשקיע במדד כזה יהיה גדול יותר.

    אבל איך בונים מדד שלא לפי שווי-שוק? הדרך הפשוטה ביותר היא לבנות מדד בו לכל מניה יש משקל שווה. למשל, 1000 המניות הגדולות ביותר בבורסה מסויימת, במשקל שווה. כותבי הספר שאליו התייחסתי טוענים שאפילו הדרך הפשוטה הזאת פותרת את הבעיה הנ”ל.

    אבל לדבריהם, אם הרבה משקיעים ישקיעו במדד בו לכל מניה יש משקל שווה, אז חברות קטנות (מבחינה כלכלית ולא מבחינת שווי שוק!) יקבלו השקעת-יתר שלא מגיעה להן, וזה יפגע במשקיעים במדד הזה. כדי לפתור זאת, הם יצרו מדד שמנסה לתת לחברות גדולות (מבחינה כלכלית ולא מבחינת שווי שוק!) משקל גדול יותר. המטרה שלהם היא לא לזהות מניות מנצחות ומפסידות, אלא לחלק את הכסף בין הרבה מניות לפי איזשהו עוגן כלכלי ש*לא* תלוי בשווי-שוק.

    מה הכוונה חברה גדולה מבחינה כלכלית? אין מדידה אחת מוחלטת. אפשר למדוד לפי הון עצמי: מניה עם הון עצמי כפול תקבל משקל כפול. אפשר לפי רווחים: מניה עם רווח כפול (ממוצע של 5 שנים אחרונות) תקבל משקל כפול, וכן הלאה. מה שהם עצמם עשו זה לקחו 4 צורות שקילה כאלה, ועשו ממוצע ביניהן. כלומר אם נניח מניה היא 5% לפי צורת שקילה אחת ו-3% לפי צורת שקילה שניה, אז היא תהיה 4% במדד המשולב.

    התוצאה היא מדד רחב (1000 מניות בארה”ב) שההרכב שלו דומה למדד הסטנדרטי אבל המשקל של המניות שונה. ההשקעה היא לא לפי מכפיל אלא לפי גודל כלכלי. אבל מטבע הדברים, מניות עם מכפילים נמוכים מקבלות שם משקל גדול יותר מאשר במדד הסטנדרטי.

    * גילוי נאות: אני לא מושקע אצלם ולא השקעתי בעבר ולא ממליץ ולא כלום. פשוט אהבתי את הטיעונים בספר.

  25. דורין, כתבת:

    “במילים אחרות, כשאתה משקיע במדד חלופי למדד השווי שוק, אתה טוען:
    1. שהשוק אינו יעיל (האמנם?)
    2. שיש לך יכולת לזהות את חוסר היעילות הזו ולנצל אותה כדי לעשות כסף יותר מרוב המשקיעים (האמנם?)”

    לגבי 1: הטענה היא שהשוק טועה לגבי חלק מהמניות חלק מהזמן. ההנחה הנגדית היא *מאוד* לא סבירה.
    לגבי 2: המסקנה מהטיעון שציטטתי היא שאפשר לעשות יותר כסף גם בלי לדעת לגבי איזו מניה השוק טועה, ולאיזה כיוון. כל מה שצריך זה לחלק את הכסף על פני מספר גדול של מניות בדרך ש*אינה* תלויה בשווי-שוק.

    בפרפרזה על דבריך:
    כשמשקיע קונה קרן שמחקה מדד פונדמנטלי רחב (למשל RAFI), הוא קונה את הכלכלה הריאלית כולה. כל מדד חלופי (למשל מדד שווי-שוק) הוא בהגדרה סטייה מהכלכלה הריאלית הרחבה. כל אסטרטגיית שקילה המתיימרת להשיג תשואה עודפת על הכלכלה הריאלית באמצעות חיקוי התנהגותם של משקיעים אחרים (שזה מה שמדד שווי-שוק עושה!) עשויה באותה מידה להשיג תשואה נמוכה יותר מתשואת הכלכלה הריאלית.

    בנוסף, כתבת:
    “השוק הוא כמו מכונת הצבעה בטווח הקצר וכמו מכונת שקילה בטווח הארוך” (בנג’מין גרהם).

    — ציטוט יפה, שטוען שהשוק לא יעיל בטווח הקצר והבינוני!

    *****
    גילוי נאות: אין לי קשר ל-RAFI ולא מושקע שם, ולא ממליץ.

  26. * כשכתבתי “הכלכלה הריאלית” לא התכוונתי לניגוד בין פיננסי וריאלי, אלא לניגוד בין דעה (שמשתקפת במחיר המניה בבורסה) ובין עובדה (נתונים כלכליים של הפירמה).

    • עדי,

      אני מכיר את המחקר הזה. היה מאמר אקדמי בנושא. בתיאוריה הכל נכון ויפה (כאשר הבדיקה בוצעה על פי נתוני העבר ואותן חברות לא עשו הנדסת חשבונות כדי לשפר את המכפילים הספצייפים , אליהם נבנה מדד זה). הטענה שלי שפשטות זה המפתח, מבנה המדד אמור להיות פשוט וברור. בכל אופן חברות עשו, עושות ויעשו הנדסת חשבונות. יתרה מזאת, נניח מדד כזה קיים, המשקיעים מתחילים להשקיע בו, מתלהבים ומשקיעים עוד. מה קורה? מחיר המניות במדד עולה ללא קשר לביצועיהן בשטח וכאשר מיסטר מארקט נתקף בפרנויה המחיר יפול ללא קשר לטיב החברות. אופס, חזרנו לאותו סיפור….

      ועוד בטח יעשו תתי מדדים: לפי הגודל, דיווידנט וכו’ – נקבל משקל יתר של זרימת כספים למניות מסויימות וכתוצאה מזה עליה בשווי השוק של החברות הללו ובעזרת קצת הנדסת חשבונות, עליית משקל שלהן באותו מדד…

      אז כבר יש מדד שעובד לא רע והוא פשוט וקל להבין אותו.האם המדד החדש ישפר אותו – לא ידוע…

  27. עדיין לא ברור למה מדד שהמשקל של כל מניה בו נקבע לפי שווי השוק הוא המדד ה״טבעי״ או ה״נכון״. אולי זו סתם תפיסה שהושרשה בנו ורצוי לדעתי לעסוק בשאלה יותר לעומק.
    נניח שהעיקרון שמנחה אותנו הוא ״חוכמת ההמונים״, אז למשל מדד שמבוסס על נפח המסחר היה יותר נכון לנו, לא? אנחנו נקנה יותר מה שכולם קונים וכו׳
    שימו לב שכל מיני מדדים שהרבה אנשים מתייחסים אליהם באופן טבעי כבנצ׳מרק הם קצת מלאכותיים:
    1) במדד הדאו ג׳ונס משקלה של כל מניה נקבע לפי מחיר המניה (לא שווי השוק אלא מחיר המניה בבורסה) – מוזר לא?
    2) S&P 500 – תהיתם איך נבחרות אותן 500 חברות? ולמה בכלל 500 ולא 1000 או 2000?
    3) כמו שאמר מגיב למעלה בת״א יש תקרה למשקלה של כל מניה במדד. אז אולי בעצם אנחנו לא קונים בדיוק מה שכולם קונים אלא קצת פחות.
    4) גם למשל העיקרון של דורין לפזר בין מדינות לפי גודל הכלכלה שלהן הוא סוג של החלטה. קרוב לוודאי החלטה הגיונית ויפה אבל עדיין לא ברור אם זו הדרך הנכונה לייצג את השוק.
    בקיצור, זה מסובך. אנשים אומרים ״הבורסה ירדה השנה״ אבל אולי זה לא ממש נכון. אולי המדד הספציפי שמקובל להסתכל עליו ירד אבל בעצם ה״שוק״ באמת עלה?

  28. למה לא רואים את התגובות ??

  29. ממוצע משוקלל לפי שווי שוק נותן לך בדיוק את התשואה הממוצעת של כל השחקנים בשוק (משוקללת לפי הסכום שכל אחד השקיע). מסביב למספר הזה יש רק משחק סכום אפס (כלומר כל שקל שמשקיע אחד הרוויח מעל התשואה הממוצעת זה על חשבון משקיע אחר שהרוויח שקל אחד פחות מהתשואה הממוצעת). כל ניסיון לעשות שיקלולים אחרים על השוק זה הימור שאתה תהיה בצד המנצח של משחק סכום האפס הזה.

    מעבר לכך, למדד שמשוקלל לפי שווי שוק יש ייתרון תפעולי אדיר: אין שום צורך לעשות שום פעולות כדי שהתיק יישאר משוקלל שווי השוק (מלבד כאשר חברות חדשות לגמרי מונפקות, ואז כמובן צריך לקנות אותן). כל פעם שמניה עולה או יורדת אז החלק היחסי שלה בתיק שלי נשאר בדיוק כמו החלק היחסי שלה בשוק, לא צריך לעשות כלום, פאסיבי לגמרי. זה אומר שלא משלמים עמלות קנייה ומכירה מיותרות, לא משלמים מיסים טרם זמנם, ואין צורך בהתעסקות ותפעול (דמי ניהול).
    ב*בכל* מטריקה אחר שתבחר, אתה תצטרך לקנות ולמכור מניות באופן רציף בשביל לשמור על משקל המניות שאתה מחזיק לפי מה שהשיטה שקבעת אומרת, מכיוון שמחירי המניות משתנים כל הזמן. אתה גם יכול לעשות את התיקון הזה פעם בחודש, רבעון, או שנה, אבל אז יכולים להצטבר פערים משמעותיים בין התיק שאתה מחזיק לתיק שאתה אמור להחזיק לפי המטריקה שבחרת, וככל שתחכה יותר זמן הפערים יגדלו.

    • ״ממוצע משוקלל לפי שווי שוק נותן לך בדיוק את התשואה הממוצעת של כל השחקנים בשוק ״
      לא בטוח שהמשפט הזה נכון. תיקח עולם של שתי מניות בלבד, אחת בעלת שווי שוק של 90 וכך גם משקלה במדד ואחת בעלת שווי ופרק של 10. ביום נתון המניה הגדולה לא זזה בכלל במחזור של 1 מניה (2 שחקנים) והמניה הקטנה עלתה ב-50 גם במחזור של מניה אחת. כלומר לשלושה שחקנים היתה תשואה אפס ולשחקן אחד היתה תשואה של 50%.
      המדד עשה 5%.
      התשואה הממוצעת של כל השחקנים היא 12.5%.

      מה קורה אם המניה הקטנה מחלקת דיבידנד של 5?

      ״מעבר לכך, למדד שמשוקלל לפי שווי שוק יש ייתרון תפעולי אדיר״. נכון אבל מה זה מוכיח? שבחרת מדד שנוח לך לתפעל, לא בהכרח מדד שמייצג את השוק (אם בכלל יש דבר כזה ״שוק״)

      לא ענית למה 500 ולמה בכלל דווקא ה-500 האלו ולא אחרות.

      • חבר, כשהם אומרים “התשואה הממוצעת של כל השחקנים בשוק” הם מתכוונים “התשואה הממוצעת של כל השחקנים בשוק, משוקללת לפי היקף השקעתם בתחילת השנה”.

        כלומר, אולי הם לא *יודעים* שהם מתכוונים לזה, אבל זה מה שהם צריכים להתכוון, אם הם רוצים שיהיה טעם בדבריהם.

        (אני מרשה לעצמי לשער שהם לא באמת מחפשים פשטות אלא *תחושת* פשטות, כלומר שיחביאו מהם את המורכבות).

        • חבר, אני דווקא רואה שאורן מודע לכך. הוא כתב: “התשואה הממוצעת של כל השחקנים בשוק (משוקללת לפי הסכום שכל אחד השקיע)”.

          אורן, עמך הסליחה.

      • ההבחירה ב s&p 500 אכן שרירותית מעט, אבל:

        (1) מדד s&p 500 מפורסם וקל לבדוק אם הקרן העוקבת מקיימת את הבטחת העקיבה. קל גם להשוות בין קרנות
        (2) אלה 500 מניות של חברות גדולות עם הרבה עוקבים ומשקיעים, ניתן להניח שהשוק שלהן משוכלל יותר מהממוצע ולכן מתאים יותר למשקיע פסיבי.
        (3) קל יותר לקרן עוקבת לעקוב אחרי מניות מאד סחירות

        בכל מובן אחר, אוסף מקרי של 500 מניות בשוק הוא מדגם ככל מדגם אחר – כלומר ניתן לצפות שהאוסף ייצג את “הממוצע” איכשהו. כיוון שהתפלגות המחירים בשוק המניות היא מסובכת – יש מניות שערכן קופץ מאד – , אני לא חושב שאפשר להוכיח איזה משפט גבול מרכזי, אבל בכל זאת זה העיקרון של הפיזור.

        לגבי השקלול, אורן הסביר. אל תזלזלו בכך, מרדף אחרי שקלול אחר חושף אותך למסחר מול אלגו טריידרים למיניהם.

        אם למישהו יש בסיס נתונים של מחירי המניות ב NYSE, אפשר לבדוק מה היתה התשואה על 500 מניות מקריות שנקנו ב1990 עד היום, בלי שום קניה או מכירה, ולהשוות לתשואת s&p 500.

  30. כולם פה מדברים על השקעה פסיבית לפי שווי-שוק, ולא שמים לב שהמניות שנכללות במדד S&P 500 נבחרות על ידי ועדה! הם לא סתם לוקחים את 500 המניות בעלות שווי-השוק הגדול ביותר. יש להם אסטרטגיה. יש להם כל מיני כללים מסובכים ותת-כללים, והם מפעילים שיקול-דעת. התהליך לא גלוי ושקוף לציבור.

    מרגע שמניה נכנסת למדד S&P 500, המשקל שלה נקבע אוטומטית לפי שווי-שוק. אבל ההחלטה אילו מניות ייכנסו או ייצאו ומתי, *אינה* אוטומטית — היא מתקבלת על ידי ועדה.

    מי שמשקיע ב-S&P 500 בעצם מהמר על כך ששיקול דעת של ועדה ייתן תוצאה טובה יותר מאשר שקלול אוטומטי של X החברות הגדולות ביותר (שאת זה עושה למשל מדד Russell 2000).

    • סולומוניקו

      יפה אהבתי,אז יש לך אנשים שהאינטרס שלהם שה s&p יעלה לאורך זמן כי הם מקבלים כסף מהבורסה בשביל הועדה ואתה לא משלם להם כסף – ניהול טוב בחינם.
      אל תשכח שבחלק מהשיטות כמו הארי בראון כל הזמן מפקידים מושכים ומשנים את התיק אז הנוחות והזולות
      היא שפשוט מוכרים וקונים את החלק המנייתי תאר לך שהיה לך בתיק סתם 200 מניות,מה היית עושה?
      אתה מבין לא מדובר שקונים ל 20 שנה כמה מניות ואז מוכרים הכל יש שיקולים פרקטיים.

    • עדי, אז התשובה היא – כל השוק.
      VTI העוקב אחרי CRSP US Total Market Index (http://www.crsp.com/files/Equity-Indexes-Methodology-Guide_0.pdf).
      בפרק 2 אתה יכול לקרוא על מבנה מדד המבוסס על גודל החברה.
      בפרק 6 תוכל לקרוא על מבנה מדדים הממיינים לפי צמיחה או ערך.
      תשים לב שמתחילים להשתמש במכפילים למיניהם כדי לנסות לכמת פרמטרים כמו גודל או צמיחה. זאת בדיוק הנקודה שבה אתה מתחיל להסתמך באופן מוחלט על נוסחה מורכבת מסוימת (מכפילים לעצמם זה דבר לא רע להסתכל ולחשוב). מה זה אומר – יכול להיות שתכה את השוק ויכול להיות שתפסיד – בטא גדלה ולוו דווקה אלפה. פרמטרים כמו מכפילים מאפשרים לחברות לעות הנדסת חשבונות כדי להיכנס למדד כזה או אחר.
      אני לא אומר שמדד מבוסס גודל הוא מדד מושלם, אך הוא פשוט יותר ופשטות זאת מאפשרת עקיבה טובה יותר וזולה יותר וגם מבנה ברור יותר בלי נוסחאות מסובכות

  31. אופטופיק

    דורין שתי שאלות אליך:

    שאלה ראשונה – מסקרנות – האם את מחזיקה את רוב כספך מפוזר בין חברי בורסה ישראלים בחשבונות מסחר עצמאיים, או שמא שתיק ני”ע המנוהל בבנק מסחרי?

    שאלה שניה – אני מתלבט בין פתיחת תיק השקעות בחבר בורסה, לבין פוליסת השקעה בחברת ביטוח.
    התלבטות עקרונית: בפוליסת השקעה דמי הניהול גבוהים, אבל יש אלמנט פסיכולוגי חזק שהכסף סגור, לא נגיש בקלות (הוראות מכירה צריך דרך סוכן ביטוח) ויש סיכוי טוב למשמעת עצמית.

    מצד שני, חבר בורסה מציע אלטרנטיבה זולה מאד, אבל המעקב היומיומי מהווה מעמסה נפשית.

    מה דעתך ?
    (לא מתייחס לדברים שלך כעל יעוץ השקעות מחייב, אז אל תחששי לדבר “פתוח”. פשוט מעניין אותי לשמוע מה את חושבת )

    • 1. אני פועלת באמצעות 2 בתי השקעות ובנק.
      2. פוליסות השקעה / חיסכון של חברות הביטוח הן מוצר שהולך וצובר פופולאריות בשנים האחרונות. התשובה הקצרה היא שלדעתי האישית, לא נכון לערבב בין השקעות וביטוח, על אחת כמה וכמה שמדובר, בסופו של דבר, באסטרטגיה לניהול אקטיבי. יחד עם זאת, אם אתה חושש שלא תוכל לעמוד בפיתוי ותמכור מתוך פאניקה בפעם הבאה שהשוק יצלול – by all means, לך על זה.

      באופן עקרוני, אני חושבת שאתה מסתכל על זה לא נכון – מעקב יומיומי אחר תיק השקעות פסיבי הוא רעיון רע מאוד. לתנודות היומיומיות בשווקים אין כל משמעות כשטווח ההשקעה הוא עשרות שנים+, והן רק יכולות לגרום לרגש שלך להשתלט על ההיגיון. אמוציות הן האויב הגדול ביותר של המשקיע.

      • עוד שאלה קטנה

        כן, הבעיה העיקרית שלי היא באמת משמעת עצמית.
        בניגוד אליך קשה לי מאד לישון טוב בתרחישי 2008 מתוך מחשבה שהכסף מיועד ל-2048.. יש לי אצבע קלה על ההדק, והפקדה בתכנית סגורה, כזו או אחרת, היא מעין “חסם בירוקרטי” בפני פעולות אימפולסיביות והרסניות (למרות הפרמיה המאד גבוהה…) .

        השאלה היא,
        האם יש לך מושג אם התכניות האלה של הפוליסות ביטוח נחשבות לבטוחות או מפוקחות במידה סבירה, כמו קרן נאמנות ? (במקרה של מעילה, פשיטת רגל של חברת הביטוח וכדומה)

        תודה רבה על התשובות

        • דורין תירגמה אותו לעברית אך הנה המקור:
          http://www.ethicaladvisor.com/pdf/books/INVESTMENT%20OWNERS%20CONTRACT.pdf

          פרק 8 של המשקיע הנבון (ליתר דיוק הערות לפרק 8).
          אם אין לך כח לקרוא את הפרקים 1-10 (פרקים 11 והלאה זה תאוריית השקעות ערך למשקיע אקטיבי – אני מצאתי את עצמי משתעמם שם ואז היה לי ברור איזה סוג משקיע אני). לפחות תקראי את פרק 8 (The Investor and Market Fluctuations). זה מה שבאפט אומר על הפרק הזה (ועל פרק 20 שהוא חשוב יותר למשקיע ערך פעיל):
          “Chapters 8 and 20 have been the bedrock of my investing activities for more than 60 years,” he says. “I suggest that all investors read those chapters and reread them every time the market has been especially strong or weak.”
          (http://www.forbes.com/sites/schifrin/2013/06/05/two-book-chapters-that-changed-warren-buffetts-life/)

  32. דורין, תעשי לי ילד 🙂
    אני ממש נהנה לקרוא את הפוסטים שלך, את מלכה.
    לענייננו,
    לא מצאתי בפוסטים שלך אזכור להשקעה בתעודת סל מחקות העוקבת אחרי ה NASDAQ או DOW JONES.
    תוכלי להגיד למה כן (או לא) להשקיע ב:
    1. פסגות סל NASDAQ 100 (נייר 1118801)
    2. פסגות סל DJ INDUSTRIAL (נייר 1127950)

    יש להם תשואה לא רעה ודמי ניהול סבירים.

    • 1. נאסד”ק הוא מדד תנודתי יותר מה-S&P 500 ועם פיזור נמוך יותר. כמעט כל המניות הכלולות בנאסד”ק נמצאות ב-S&P 500, אז למה לתת להן משקל יתר?
      2. הדאו ג’ונס כולל רק 30 חברות. חברות ענק, אמנם, אבל עדיין, אני מעדיפה להחזיק במדד גדול ככל האפשר.

      מי שרוצה באמת להחזיק חלק גדול ככל האפשר מהשוק האמריקני יכול להחזיק 86% מהנתח המוקדש לארה”ב בקרן מחקה מדד S&P 500 ואת ה-14% הנותרים בקרן המחקה את מדד RUSSELL 2000.

  33. שלום לדורין,
    יש ברשותי סכום של 50 K אין לי הידע, הנסיון, או הזמן להשקיע , להיכן היית מנפנה אותי על מנת להיות סולידית, בטוחה עם מינימום למקסימום ?

  34. למקרא ניסוחים מפתים כמו “””mart beta וכדומה נמנעת להתפתות, מניסיון, לדעתי יש בזה יתרון עדיפויי של בעלי הענין, לעומת המשקיע הקטן ב – נ.ע.
    תודה שהארת את עיננו.

  35. תודה עדי.

    חבר, שים לב שכתבתי:
    “ממוצע משוקלל לפי שווי שוק נותן לך בדיוק את התשואה הממוצעת של כל השחקנים בשוק (משוקללת לפי הסכום שכל אחד השקיע)”.
    הסוגריים חשובים!
    אין שום היגיון בלעשות ממוצע פשוט בין מישהו שהשקיע מליון דולר והרוויח 2%, לבין מישהו שהשקיע 10 דולר והרוויח 200%. להגיד שהתשואה הממוצעת שהלם היא 101% זה חסר כל תועלת. התשואה הממוצעת שלהם היא 2.002%.

  36. היי אולי תוכלי לרשום פוסט מפורט על איך היא הדרך הטובה ביותר לעבוד עם אתר פאנדר של הקרנות
    זה אתר מדהים אבל אולי יש לך דרך תכלס איך לעבוד איתו כי מרוב גודל זה מבלבל

  37. שמעון ביטון

    היי
    ייתכן שלמדדים אלו בטא גבוהה יותר מהשוק, אך במבחן התוצאה – בחינה של מדדים המבוססים על נטרול גודל החברות בעת ההשקעה או מדדי ערך שונים, מצליחים להביא באופן עקבי תשואה עודפת על השוק.
    למשל: הקרנות של חברת אלפא בטא. אומנם מדובר כמובן במיצג של החברה היוצרת את אותם מדדים, אך אני השקעתי אכן באחד המדדים האלו ולפני ההשקעה ראיתי דווקא השוואות רבות מחו”ל שמראות כי מדדים כאלו יכלו להביא תשואה ארוכת טווח גבוהה יותר מהשוק ברוב רובם של התקופות מאז 1929 בערך.

    • שמעון ביטון

      דיברתי כללי על הרעיון ולאו דווקא על הקרן הזו שגובה 0.8% דמי ניהול. בשוק משוכלל כמו ארה”ב, דמי הניהול גם של קרנות כאלו נמוכים יותר.
      ראי למשל באתר פה: http://www.russell.com/indexes/americas/insights-research/all-research.aspx
      קיימים לא מעט מחקרים שמראית שבמרבית התגובה מדדי הסמארט בטא השיגו תשואה עודפת מעל ה-SP 500, למרות דמי הניהול.

  38. למי יש כובע ? מדדי סמארט בטא היכו את תא-100

    http://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3699714,00.html

השאר תגובה