adamshalev
מודרטור
- הצטרף ב
- 24/1/15
- הודעות
- 12,209
- דירוג
- 23,045
http://papers.ssrn.com/sol3/papers.cfm?abstract_id=2740027
קריאה מעולה שסוקרת נושא הקצאת הנכסים בתיק פסיבי ומציעה אסטרטגיה משופרת על פני איזון ליחסים קבועים.
מתקשר לפוסט בנושא איך בחרתם את הקצאת הנכסים שלכם.
כמה מחשבות שעולות לי מהקריאה:
ציטוט:
As William Sharpe noted in 2014, an ideal “market” index would reflect the current state of the GFAP:
I would like to see a very-low-cost index fund that buys proportionate shares of all the traded stocks and bonds in the world. Unfortunately, there are none at present
אם היה ETF שמחזיק את כל המניות והאג"חים בעולם במשקל השוק שלהם - מעיין קרן הסל האולטימטיבית של המשקיע שנמנע מלקבל כל החלטה אקטיבית לגבי התיק שלו - אז זה היה נוגד את העקרון של שמירה על פרופיל הסיכון דרך איזון (כאשר מניות ואגח מתרחקים זה מזה בעיתות של צמיחה או מיתון) ואף את היתרון של איזון לשיפור התשואה מתואמת סיכון, אם יש כזה. למעשה, וזאת אחת הנק' שטוען הכותב, עצם הבחירה באסטרטגיה של איזון למשקלים קבועים, היא אמירה שהמשקלים של השוק אינם יעילים, וכי המשקיע הוא אקטיבי במובן ש: א. יודע יותר טוב מה צריכים להיות המשקלים, ו-ב. בוחר באסטרטגיה שאיננה שמירה של משקל שוק.
זאת מחשבה על כל המגמה הכמעט מוחלטת של משקיעים פסיביים, לא ללכת לגישה ה"טהורה" של השקעה פסיבית - והיא שמירה על משקל שוק ללא כל הטיה כזו או אחרת ממנה, אלא בהגדרה לסטות ממשקל השוק לטובת משקל שנבחר באופן עצמאי ושרירותי למדי.
מחשבה נוספת:
הוא מציג (בעמוד 30) שסך משקל כל המניות בעולם היום הוא כ-42% מהמשקל הכולל של מניות ואג"ח (כלומר אג"ח הוא כ-58% מהמשקל הכולל). נשים נכסים אחרים כגון נדל"ן ו-private equity בצד.
על בסיס המשקלים הללו הוא בונה את האסטרטגיה שלו שאומרת בגדול (אם כי ממליץ בחום רב לקרוא את כל המאמר) שמשקל השוק של מניות מוטה באופן טבעי למעלה בעיתות של צמיחה ולמטה בעיתות של מיתון, ולכן הוא מציע פורטפוליו שממשקל את המניות במשקל ההפוכי לזה של משקל השוק, כלומר לפי המצב היום הוא מציע לתת למניות 58% ולאג"ח 42% (הפוך ממשקל השוק שלהם). הוא ממשיך ומראה מדוע גישה זו הניבה תוצאות עדיפות על פני גישה של איזון למשקל סטטי.
העניין הוא כזה - בזמן שיש הגיון רב בהקטנה של משקל של מניות כאשר הן צמחו יתר על המידה, וההפך, לא ברור לי מדוע צריך להיות כלל וכלל קשר בין יחס משקל השוק של סך המניות וסך האג"ח לחלוקה ביניהם במובן של איזה נכס עדיף באותו הרגע.
כלומר, אם סך שווי האג"חים בעולם היה 10% וסך המניות 90%, מבלי שהתשואה על האג"ח שונה ממה שהיא היום ומבלי שהמניות התנהגו ותומחרו שונה ממה שהם היום, אז האסטרטגיה שלו הייתה מציעה להקצות 10% למניות ו-90% לאג"ח, וכפונק' של צמיחה ומשברים, ההקצאה היתה לכל היותר זזה בין כ-5% ל-15% למניות והשאר לאג"ח.
כלומר עצם העובדה שהמשקל בין סך שווי המניות וסף שווי האג"ח מתחלק בערך כיחס חלוקת המניות והאג"ח בתיק פסיבי נראה מקרי למדי.
ואילו היתרון של האסטרטגיה שלו של להקטין את יחס המניות בתיק כפונק' של עליית ערכם היחסי עדיין תקף, רק שהאופן שבו מחשבים את המשקל צריך להיות שונה.
נק' אחרונה לא ברורה לי, גם בעמוד 30 -הוא מציין שהמשקל הכולל של מניות ארה"ב הוא 17% ושל מניות שאר העולם 25%. אבל למיטב ידיעתי הוא קרוב הרבה יותר ל-1:1. למישהו ברור מאיפה ההטיה נובעת?
קריאה מעולה שסוקרת נושא הקצאת הנכסים בתיק פסיבי ומציעה אסטרטגיה משופרת על פני איזון ליחסים קבועים.
מתקשר לפוסט בנושא איך בחרתם את הקצאת הנכסים שלכם.
כמה מחשבות שעולות לי מהקריאה:
ציטוט:
As William Sharpe noted in 2014, an ideal “market” index would reflect the current state of the GFAP:
I would like to see a very-low-cost index fund that buys proportionate shares of all the traded stocks and bonds in the world. Unfortunately, there are none at present
אם היה ETF שמחזיק את כל המניות והאג"חים בעולם במשקל השוק שלהם - מעיין קרן הסל האולטימטיבית של המשקיע שנמנע מלקבל כל החלטה אקטיבית לגבי התיק שלו - אז זה היה נוגד את העקרון של שמירה על פרופיל הסיכון דרך איזון (כאשר מניות ואגח מתרחקים זה מזה בעיתות של צמיחה או מיתון) ואף את היתרון של איזון לשיפור התשואה מתואמת סיכון, אם יש כזה. למעשה, וזאת אחת הנק' שטוען הכותב, עצם הבחירה באסטרטגיה של איזון למשקלים קבועים, היא אמירה שהמשקלים של השוק אינם יעילים, וכי המשקיע הוא אקטיבי במובן ש: א. יודע יותר טוב מה צריכים להיות המשקלים, ו-ב. בוחר באסטרטגיה שאיננה שמירה של משקל שוק.
זאת מחשבה על כל המגמה הכמעט מוחלטת של משקיעים פסיביים, לא ללכת לגישה ה"טהורה" של השקעה פסיבית - והיא שמירה על משקל שוק ללא כל הטיה כזו או אחרת ממנה, אלא בהגדרה לסטות ממשקל השוק לטובת משקל שנבחר באופן עצמאי ושרירותי למדי.
מחשבה נוספת:
הוא מציג (בעמוד 30) שסך משקל כל המניות בעולם היום הוא כ-42% מהמשקל הכולל של מניות ואג"ח (כלומר אג"ח הוא כ-58% מהמשקל הכולל). נשים נכסים אחרים כגון נדל"ן ו-private equity בצד.
על בסיס המשקלים הללו הוא בונה את האסטרטגיה שלו שאומרת בגדול (אם כי ממליץ בחום רב לקרוא את כל המאמר) שמשקל השוק של מניות מוטה באופן טבעי למעלה בעיתות של צמיחה ולמטה בעיתות של מיתון, ולכן הוא מציע פורטפוליו שממשקל את המניות במשקל ההפוכי לזה של משקל השוק, כלומר לפי המצב היום הוא מציע לתת למניות 58% ולאג"ח 42% (הפוך ממשקל השוק שלהם). הוא ממשיך ומראה מדוע גישה זו הניבה תוצאות עדיפות על פני גישה של איזון למשקל סטטי.
העניין הוא כזה - בזמן שיש הגיון רב בהקטנה של משקל של מניות כאשר הן צמחו יתר על המידה, וההפך, לא ברור לי מדוע צריך להיות כלל וכלל קשר בין יחס משקל השוק של סך המניות וסך האג"ח לחלוקה ביניהם במובן של איזה נכס עדיף באותו הרגע.
כלומר, אם סך שווי האג"חים בעולם היה 10% וסך המניות 90%, מבלי שהתשואה על האג"ח שונה ממה שהיא היום ומבלי שהמניות התנהגו ותומחרו שונה ממה שהם היום, אז האסטרטגיה שלו הייתה מציעה להקצות 10% למניות ו-90% לאג"ח, וכפונק' של צמיחה ומשברים, ההקצאה היתה לכל היותר זזה בין כ-5% ל-15% למניות והשאר לאג"ח.
כלומר עצם העובדה שהמשקל בין סך שווי המניות וסף שווי האג"ח מתחלק בערך כיחס חלוקת המניות והאג"ח בתיק פסיבי נראה מקרי למדי.
ואילו היתרון של האסטרטגיה שלו של להקטין את יחס המניות בתיק כפונק' של עליית ערכם היחסי עדיין תקף, רק שהאופן שבו מחשבים את המשקל צריך להיות שונה.
נק' אחרונה לא ברורה לי, גם בעמוד 30 -הוא מציין שהמשקל הכולל של מניות ארה"ב הוא 17% ושל מניות שאר העולם 25%. אבל למיטב ידיעתי הוא קרוב הרבה יותר ל-1:1. למישהו ברור מאיפה ההטיה נובעת?
