אתרים מרחיבי דעת ואופקים ששווה לבקר בהם!

[RustyJ]

הוא אומר שזה לקח המון זמן ולאט
https://www.sciencedaily.com/releases/2014/12/141218210100.htm
בכל מקרה האדם המודרני לחלוטין מוגדר בסביבות כמה עשרות אלפים בשמרנות, כך שזה קצת לפני הכתבים הידועים. (כמובן שציירו כבר במערות אבל הניידות שלהן היתה בעייתית)

 

[בת העמק]

להכיר למי שמעוניין ורוצה תכנים איכותיים, מדעיים-טכנולוגיים, מעניינים ומסקרנים ושניתן ללמוד מהם על העולם שסביבנו.

למה רק מדעיים-טכנולוגים? התכנים הבודהיסטים, למשל, לא מעניינים ומסקרנים? והתכנים הטכנולוגים מעניינים?
מדע בצלחת- איך הכימיה הופכת אוכל לטעים https://scienceinmyplate.com/
מהות החיים- מאמרים מתורגמים של מחקרים, הרצאות טד שונות וגם חכמים אחרים שאינם מדענים https://www.eol.co.il/
אלכסון- הגיגים, מאמרים על מחקרים, רוחניקיות. יש להוציא את המוץ מהתבן https://alaxon.co.il/

ולינק למאמר מהשבוע של ירדן כץ, ד"ר למדעי המוח, באתר אלכסון- על מה עומד מאחורי הפירסומים המדעיים בתקשורת https://alaxon.co.il/article/והרי-המדע-ועיקרו-תחילה/

 

[ההוא מהדרום]

לאוניברסיטה הפתוחה ישנה חברת בת שמציאה קורסים חינם. בעיקר במדעי הרוח למי שמתעניין:
http://onl.co.il/פרויקטים-שלנו/

 

[ביולוג ירושלמי]

למה רק מדעיים-טכנולוגים? התכנים הבודהיסטים, למשל, לא מעניינים ומסקרנים? והתכנים הטכנולוגים מעניינים?

אני זורם!!!
אבל אם היית קופצת רגע לקישורים ולבאתרים עצמם שאליהם הפנתי, היית רואה בעצמך שיש שם הרבה הרבה הרבה יותר מ"רק מדע וטכנולוגיה" - יש המון מדעי הרוח, פילוסופיה, תרבות, פסיכולוגיה, אמנות וכל שלל המדעים ההומאניים

מדע בצלחת- איך הכימיה הופכת אוכל לטעים https://scienceinmyplate.com/

ניסיתי בפוסט הזה שלא ללכת לכיוון של בלוגים, שהם מטבעם ספציפיים ומייחדים עצמם בתחום עניין/נושא מסויים, ויותר לכיוון של אתרים כלליים כאלו, פורטלים של מידע, או של מאמרים בכיוונים שונים.

 

[דאניל]

בערך תכלת בויקפדיה כתוב שלפי רשי תכלת הוא ירוק או צהוב.ורק לפי הרמבם הוא קשור לכחול.גם כחל הוא אדום או שחור.לא בטוח שמדובר בפייק ניוז.מדובר בתיאוריה שפיתחו אותה מאד,ולא כדאי לשלול אותה כבולשיט על בסיס כתבה בעיתון.
הטענה היא שראיית צבעים היא יכולת חדשה יחסית,כמו גם מודעות,ושהמוח האנושי מתפתח
ההבדל בין מדע לפסאודומדע בכלל לא ברור ,וגם לא איך מגדירים מדע. מדובר בבעיית הדמרקציה שנשתברו עליה קולמוסים רבים.למה הסקת מסקנות על בסיס כתבים מתרבויות שונות לא תחשב למדע גם אם ברף נמוך יותר מפיזיקה?

תקראו את "בראי השפה", של גיא דויטשר. אחלה ספר.
ממה שהבנתי, היכולת לראות צבעים התפתחה הרבה לפני האנושות. העניין הוא, שיש הבדל בין לראות צבעים לבין לקרוא להם בשם. זה כמו שאם אנחנו נראה שלג, נקרא לו "שלג", אבל מבחינת אסקימוסי זאת תהיה מילה כללית מדי. פעם קראו לכל הצבעים הכהים "שחור", ורק אח"כ התפתחה האבחנה ביניהם. מסתבר גם שיש סדר די קבוע להוספת שמות של צבעים לשפה, כשכחול הוא בין האחרונים. לפני שהיו המילים לכחול ולצהוב, למשל, יכלו להשתמש במילה "ירוק" עבור שניהם. כשבדקו ילידים באיים מבודדים, ראו שהם יודעים להבדיל בין חוטים שונים של כחול, ולזהות איזה צבעים זהים ואיזה שונים, אבל כששאלו אותם מה צבע השמיים, הם ענו "שחור".
בעבר הצבעים המלאכותיים היו פחות רוויים, והיתה פחות הבחנה בין תכונת הצבע לבין הדבר הצבוע (למשל הירוק בצמחים ירוקים). פיאז'ה, חוקר ההתפתחות, קיטר על ילדים בני שמונה, שעדיין מבלבלים בשמות של צבעים. בימינו ילדים בני שנתיים כבר יודעים את כל הצבעים.

 

[לנצח נתהה]

תקראו את "בראי השפה", של גיא דויטשר. אחלה ספר.
ממה שהבנתי, היכולת לראות צבעים התפתחה הרבה לפני האנושות. העניין הוא, שיש הבדל בין לראות צבעים לבין לקרוא להם בשם. זה כמו שאם אנחנו נראה שלג, נקרא לו "שלג", אבל מבחינת אסקימוסי זאת תהיה מילה כללית מדי. פעם קראו לכל הצבעים הכהים "שחור", ורק אח"כ התפתחה האבחנה ביניהם. מסתבר גם שיש סדר די קבוע להוספת שמות של צבעים לשפה, כשכחול הוא בין האחרונים. לפני שהיו המילים לכחול ולצהוב, למשל, יכלו להשתמש במילה "ירוק" עבור שניהם. כשבדקו ילידים באיים מבודדים, ראו שהם יודעים להבדיל בין חוטים שונים של כחול, ולזהות איזה צבעים זהים ואיזה שונים, אבל כששאלו אותם מה צבע השמיים, הם ענו "שחור".
בעבר הצבעים המלאכותיים היו פחות רוויים, והיתה פחות הבחנה בין תכונת הצבע לבין הדבר הצבוע (למשל הירוק בצמחים ירוקים). פיאז'ה, חוקר ההתפתחות, קיטר על ילדים בני שמונה, שעדיין מבלבלים בשמות של צבעים. בימינו ילדים בני שנתיים כבר יודעים את כל הצבעים.

בדיוק קורא את הספר הזה ,באמת ספר מרתק אבל עדיין לא הגעתי לאיפה שאתה מפנה.
בספר שקראתי על המחקר הזה שהובא של היעדר ראיית צבעים ,כתוב שבכתבי הומרוס הוא מתאר את הים ואת הכבשים בסביבתו ככהים בצבע היין,ואת השמיים שדומים לצבע הברונזה למרות שהוא חי באיזור הים התיכון שם השמיים כחולים במיוחד. זאת אומרת שלא מדובר רק בשימוש כללי מדי בשפה,אלא ממש בחוסר יכולת להבחין בין עצמים שונים לגמרי בצבעיהם.החוקר הזה בשם גלדסטון רצה לייחס את התיאורים האלה לעיורון צבעים
הוא גם מוסיף שבהרבה מאד שפות בעולם אין אבחנה עד היום בין כחול לירוק, ושראיית הצבעים שלנו התפתחה מאורכי גל ארוכים לקצרים (כמו שהם מסודרים בקשת) ושכחול הוא אחד הצבעים האחרונים שבני האדם הצליחו לזהות בשל אותה התפתחות (אורך גל קצר) וזה גם אולי מסביר את העובדה שכחול התווסף אחרון לשפה (אפשר לגלות את זה במחקרים על דימיון בין שפות ממשפחות קרובות)
בכל מקרה כבר הביאו פה מחקר שאומר שגם לקופי אדם יש יכולת לראות צבעים מה ששומט את הקרקע מתחת התיאוריה הזו עד כמה שאני מבין

 

[דאניל]

בדיוק קורא את הספר הזה ,באמת ספר מרתק אבל עדיין לא הגעתי לאיפה שאתה מפנה.
בספר שקראתי על המחקר הזה שהובא של היעדר ראיית צבעים ,כתוב שבכתבי הומרוס הוא מתאר את הים ואת הכבשים בסביבתו ככהים בצבע היין,ואת השמיים שדומים לצבע הברונזה למרות שהוא חי באיזור הים התיכון שם השמיים כחולים במיוחד. זאת אומרת שלא מדובר רק בשימוש כללי מדי בשפה,אלא ממש בחוסר יכולת להבחין בין עצמים שונים לגמרי בצבעיהם.החוקר הזה בשם גלדסטון רצה לייחס את התיאורים האלה לעיורון צבעים
הוא גם מוסיף שבהרבה מאד שפות בעולם אין אבחנה עד היום בין כחול לירוק, ושראיית הצבעים שלנו התפתחה מאורכי גל ארוכים לקצרים (כמו בקשת) ושכחול הוא אחד הצבעים האחרונים שבני האדם הצליחו לזהות בשל אותה התפתחות (אורך גל קצר) וזה גם אולי מסביר את העובדה שכחול התווסף אחרון לשפה (אפשר לגלות את זה במחקרים על דימיון בין שפות ממשפחות קרובות)
בכל מקרה כבר הביאו פה מחקר שאומר שגם לקופי אדם יש יכולת לראות צבעים מה ששומט את הקרקע מתחת התיאוריה הזו עד כמה שאני מבין

לגבי הדבש הירוק המוזכר שם, נדמה לי שהבנתי למה הכוונה. יש גוון מסוים של שיער, שאומרים עליו שהוא בצבע דבש. הגוון הזה דומה מאוד לצבע של מדים ,"צבע זית". אולי נראה לכם מוזר שאני משווה ככה בין הצבעים שלכאורה לא דומים, אבל אם תסתכלו בלי דעות קדומות, תראו שיש דמיון: https://images.app.******/TmC3PSnF3s7NU8F28
אם אפשר לקרוא למדים "ירוקים", אפשר לקרוא ככה גם לדבש.