תיק ההשקעות הפסיבי של חז"ל

ת

לפני כאלפיים שנה חי בארץ ישראל נפח נבון ורב פעלים. האיש, המוכר במקורותינו בשם רבי יצחק נפחא, היה מגדולי האמוראים בדור השלישי בארץ ישראל. הוא זכה לתהילה גם מעבר למסורת היהודית, ולא רק משום שטבע את המשפט "יגעת ומצאת – תאמין"; ככל הידוע, רבי יצחק נפחא הרכיב את תיק ההשקעות המפוזר הראשון בהיסטוריה המתועדת.

וכה אמר רבי יצחק:

"לעולם יחלק לשלושה אדם את כספו: שליש בקרקע ושליש במיוונית: מסחר, עסקים ושליש תחת ידו." (בבא מציעא, מ"ב א')

רבי יצחק ידע דבר מה על ניהול סיכונים. הוא ידע דבר מה על תשואה. הוא הבין את החשיבות שבפיזור סכום ההשקעה על פני מספר רב של נכסים מניבי הכנסה קבועה תוך שמירה על קורלציה נמוכה ביניהם.

המטרה בפיזור ההשקעה היא למנוע מצב שבו כל הביצים מרוכזות בסל אחד. תיק השקעות מפוזר הוא כמעט תמיד תיק השקעות משעמם. כשמשעמם קל להירדם. מנגד, למשקיעים ספקולטיביים שמהמרים 100% מכספם על נכס זה או אחר קשה לישון בלילה – פוטנציאל הרווח (וההפסד) מעביר אותם על דעתם.

כל אלה עומדים ביסוד אסכולת ההשקעה הפסיבית בשוק ההון, שממנה שואבת גם תפיסתו של הארי בראון.

רגע לפני שמיישמים מודל השקעות בן 2000 שנה

רבי יצחק הגיע לתובנות הללו כבר לפני 2,000 שנה. אולם, מרשימה ככל שתהיה עובדה זו,  ספק אם משקיע בן זמננו יגרוף תשואה כלשהי אם יאמץ את המלצתו של הרב כלשונה.

ראשית, ברמת המחירים של היום המשקיע הממוצע יתקשה להשקיע 33% מהונו בנדל"ן פיזי (קרקע חקלאית, דירת מגורים או נדל"ן מסחרי). באופן אישי אני סבורה שנטילת משכנתא לשם מימון דירת מגורים איננה "השקעה" בשום מובן. כל עוד הדירה לא מניבה הכנסה, יש לראות בה לכל היותר מוצר צריכה – לא חלק מתיק ההשקעות.

שנית, הכוונה בביטוי "שליש תחת ידו" היא כפי הנראה שמירה על הכסף נזיל ובהישג יד – בין אם מתחת לבלטות או בפק"מ בבנק. לשמחתו הרבה של רבי יצחק, הוא לא זכה לראות את בן ברננקי וחבר מרעיו מצילים את המערכת הפיננסית העולמית מקריסה — על גבם של החוסכים התמימים — בדרך של הורדת ריבית לרמות אפסיות. מעשית, כמעט שאין הבדל בימינו בין הפקדת כספים בפק"מ לבין תחיבת שטרות מתחת למזרון. אדם שיבחר לנהל כך 33% יסבול מהשלכות האינפלציה, שתשחק אט אט את ערך כספו.

שלישית, השקעה של 33% מההון במניה אחת מסוכנת מאין כמותה. רשימת המשקיעים שאיבדו את כל הונם בבורסה אחרי שהימרו על מניה זו או אחרת – ארוכה וטרגית. מנגד, השקעה בעסק עצמאי – מה שהייתה אולי כוונתו המקורית של הרב – היא לא בדיוק "השקעה פסיבית".

הגלגול המודרני של רבי יצחק נפחא

אפשר, כמובן, לנסות להתאים את עצתו של רבי יצחק למציאות בת זמננו, ובפרט למשקיעים פסיביים שדוגלים בגישת "קנה, החזק ואזן לפי הצורך". אם אסתכן בתרגום מודרני יותר של דבריו, דומה שהייתי מנסחת זאת כך:

"לעולם ישקיע אדם את כספו בתיק השקעות המפוזר לפי החלוקה הבאה: 33% בקרן מחקה מדד קרנות ריט (נדל"ן) עולמי, 33% בקרן מחקה מדד מניות עולמי ו-33% באגרות חוב מקומיות."

ולהלן ההסבר.

שליש בקרקע: קרנות ריט (REIT ראשי תיבות של Real Estate Investment Trusts) הן דרך פשוטה, זולה ובעיקר נזילה להשקיע בנדל"ן בלי לקחת משכנתא ובלי להתעסק עם קבלנים מפוקפקים.

קרנות ריט קונות ומחזיקות נדל"ן ממגוון סוגים (נדל"ן למגורים, נדל"ן משרדי, נדל"ן מסחרי, מחסנים ועוד), שאותן הן מעמידות להשכרה. דמי השכירות הן מקור הרווח העיקרי של הקרן. מניות הקרן נסחרות בבורסה, ומשקיע פרטי הרוכש אותן זכאי להשתתף ברווחים. מכיוון שהן נסחרות בבורסה הקרנות נזילות מאוד ואפשר למכור אותן במהירות כפי שמוכרים כל נייר ערך – בניגוד, נניח, למגרש או דירה שרכשתם לבדכם.

אם יש משהו טוב יותר מקרן ריט, זה כמובן מספר רב של קרנות ריט. ואם גם כאן רוצים להשתפר, אפשר להשקיע במספר רב של קרנות ריט ממגוון מדינות בעולם, או במילים אחרות – להיחשף לשוק הנדל"ן העולמי. ישנן אפשרויות רבות לעשות זאת, אבל לעת עתה אזכיר רק את מדד הדאו ג'ונס הרלוונטי (Dow Jones Global Select Real Estate), אשר עוקב אחר חברות הנדל"ן הגדולות בתבל. קרן הסל המחקה את המדד הזה נסחרת בבורסת ניו יורק בסימול RWO (מבית SPDR).

שליש בפרקמטיה: עקרון דומה ניתן ליישם ביחס להשקעה במניות.

במקום להשקיע את כל כספנו במניה אחת, ב-10 מניות של חברות שונות, או אפילו במדד מניות של מדינה אחת בלבד (לדוגמה, מדד ת"א 100) – ניתן להגיע לפיזור מקסימלי באמצעות השקעה במדד מניות עולמי, המורכב מאלפי מניות ממגוון רחב של מדינות ותעשיות ברחבי העולם. כך אנחנו מגדרים את הסיכון הכרוך בחשיפת יתר לתעשייה או למדינה ספציפית.

ישנן שתי אפשרויות מרכזיות להשקיע בשוק המניות העולמי. האחת היא דרך השקעה במדד המניות MSCI All Country World דרך קרן הסל בסימול ACWI מבית iShares. החלופה היא השקעה במדד המניות FTSE All World דרך קרן הסל בסימול VT מבית Vanguard. בקניית אחד משני ניירות הערך הללו ניתן להיחשף למגוון שווקים, מטבעות ומדינות, במה שתורם תרומה משמעותית לפיזור הסיכון בתיק.

שליש תחת ידו: כאן ניתן להשאיר 33% מסכום ההשקעה בתוך גבולות מדינת ישראל בדרך של השקעה באגרות חוב ממשלתיות שקליות. אגרות חוב מתאפיינות בדרך כלל בתנודתיות נמוכה משמעותית ממניות ונדל"ן, ולכן לא מומלץ להיחשף דרכן למטבע זר. החשיפה לאג"ח ממשלתי מסייעת למתן את התנודתיות הכרוכה בתיק, ששני שלישיו האחרים חשופים למניות ואגב כך לתנודתיות רבה.

משקיעים פסיביים לא חייבים לקנות את אגרות החוב ישירות – הם יכולים לקנות קרן נאמנות מחקה אשר עוקבת אחר מדד אג"ח ממשלתי כללי באמצעות אחזקה בכל אגרות החוב הצמודות והלא צמודות שהנפיק בנק ישראל.

משקיע הצופה העלאת ריבית במשק וחושש להשקיע באג"ח בשל כך יכול לרכוש אגרות חוב בעלות מח"מ קצר יותר (עד 4 שנים) באמצעות קניית קרנות נאמנות המחקות את המדדים: "אג"ח ממשלתיות שקליות 5-2 שנים" ו-"אג"ח ממשלתיות מדדיות 5-2 שנים".

תיק ההשקעות הפסיבי של חז"ל עשוי אפוא להיראות כך:

33% – RWO (נדל"ן עולמי)
33% – ACWI או VT (שוק המניות העולמי)
33% – קרן מחקה אג"ח ממשלתי כללי (או חלוקה בין קרן מחקה מדדיות 5-2 שנים / קרן מחקה שקליות לא צמודות 5-2 שנים).

זהו תיק השקעות התקפי, אך עם זאת מאוזן ואלגנטי. חשוב להדגיש כי הפלח המנייתי בתיק מפוזר אף הוא, הואיל ושוק הנדל"ן מושפע מגורמים שונים לעומת שוק המניות הכללי.תיק כזה עשוי להתאים למשקיע צעיר בעל אופק השקעה ארוך ששואף לאזן בין סיכון לתשואה – וכן, בכלל זה, גם לאדם השואף לפרוש בגיל צעיר.

כמו כל תיק השקעות עצל – התפעול הבסיסי פשוט. קנו קרנות מחקות מדדים. החזיקו לאורך זמן. מדי שנה ודאו כי התיק לא חורג משיווי המשקל (33-33-33), ואם כן – מכרו את הנכס שעלה וקנו בו את מה שירד (קנו בזול, מכרו ביוקר – בניגוד לרוב המשקיעים). אל תממנו אנשים שטוענים שהשקעות נועדו למומחים בלבד ו/או שעליכם לעבור קורס לימודי שוק ההון במכללה מיוחדת.

ומה לגבי ביצועי התיק לאורך זמן?

ובכן, מבדיקה השוואתית שערך מבאן פייבר (*) בבלוג שלו, התיק השיג תשואה מצטברת כוללת (CAGR) של 9.69% לשנה (לפני אינפלציה), עם סיכון (סטיית תקן) של 10.65%. שיעור הירידה המקסימלי של התיק מהשיא לשפל היה 38.01%- משווי התיק.

לשם השוואה, המודל הסולידי של הארי בראון השיג תשואה מטברת כוללת של 8.88% לשנה (לפני אינפלציה), עם סיכון (סטיית תקן) של 7.29%. שיעור הירידה המקסימלי של התיק מהשיא לשפל היה 12.74%- משווי התיק.

(*) מעניין כיצד היה מרגיש רבי יצחק לו היה יודע שכעבור 2,000 שנה יצטטוהו הגויים בבלוגים הכלכליים המובילים בעולם, כמי שהיה דוגמה ומופת לפיזור ההשקעה ולחלוקת נכסים נבונה.

ג.נ: הכותבת איננה יועצת השקעות ועשויה להחזיק באחד או יותר מניירות הערך שצוינו לעיל. הנ"ל מובא לצורכי מידע והעשרה בלבד ובשום אופן אינו מהווה המלצה לביצוע פעולה כלשהי בניירות ערך או תחליף לייעוץ מקצועי המותאם לצרכיו של כל אדם.  

הירשם
הודע על
guest

13 Comments
הישן ביותר
החדש ביותר המדורג ביותר
Inline Feedbacks
View all comments
שלומי

פוסט משובח. אינני אדם דתי, אך פעמים רבות מצאתי בדברי חז"ל חכמה חוצת עיתים וזמנים, עם הרבה מוסר השכל.

בנימין

רבי יצחק ודאי היה שמח להיות אור לגויים…

לענייננו, האם שיטה זו מתאימה למשקיע ישראלי שקלי? הרי בסופו של דבר מתווספת כאן תנודתיות מט"חית שאין לה כל איזון.

יעל

כמה שאלות: לגבי הקרקע – את אומרת שקרן הסל נסחרת בבורסת ניו יורק. זה שהיא לא נסחרת בארץ אומר שאי אפשר לקנות אותה דרך בתי השקעות בארץ? ועוד שאלה לגבי האיזון, לא בהכרח של התיק הזה אלא בכלל: איך מאזנים? אם קניתי בסכום מסויים קרן סל למשל, ואחרי חצי שנה אני רוצה לבדוק שהסל מאוזן, אני יכולה לדעת בקלות כמה היא שווה עכשיו? (אני כנראה שואלת שאלות מטופשות כי הכל תיאורטי כרגע מבחינתי, אני לא יודעת איך מתנהל בפועל כל העסק הזה ואני קצת חוששת שלא אמצא שם את הידיים והרגליים) ובכלל, הקונספט של לחיות על התשואה מהתיק כהכנסה –… קרא עוד »

נדב

מצטרף לשאלותיך

אליצור סגל

לק"י
כתבתי עלייך כאן
http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=921245
אליצור

יואב

אוי זה באמת חוסר הבנה בסיסי של דברי חז"ל מי שחפץ באמת להבין את דברי ר' יצחק שיפתח גמרא בבא מציעא ויעיין גם בדברי רש"י ושאר המפרשים. ולעצם העניין ר' יצחק לא דיבר על משקיע פסיבי הרי הוא אמר "לעולם" ישליש אדם מעותיו – האם אפשר לצפות שאדם יהיה "לעולם" משקיע פסיבי? והלא צריך קודם לעבוד לצבור הון ורק אח"כ לפרוש. כוונת ר' יצחק לאדם בעל עסק פרקמטיא בארמית היא עיסקה אבל אומר ר' יצחק אל לו לאדם להשקיע את כל מעותיו בעסקים כי מה יקרה אם ישקיע בעסק ביש? ומה יקרה אם ישקיע היום כל מעותיו בעסק – אפילו… קרא עוד »

רחלי

הקישור לבלוג החיצוני של מאב פאבר שבור. המעודכן נמצא ב – https://mebfaber.com/2013/09/26/how-does-a-2000-year-old-asset-allocation-strategy-perform

בני לוי

ההסבר של שליש תחת ידו הוא : מפרש רש"י להשאיר במזומן כדי שאם יזדמן לו סחורה בזול שיהיה לו לקנות בבקשה לבדוק טוב לפני שכותבים וכמובן לתקן .
נ.ב כאחד שלומד הרבה תורה אני יכול לומר שהכל נמצא בתורה בהצלחה רבה

daat99

אל דאגה, גם שליש בקרקע זה לא נדל"ן אלא חפירת בור באדמה וקבירת המעות בשביל לשמרן מליסטים.

גלוריה

"שליש בקרקע"- פשוטו כמשמעו: השקעה בקרקעות.
לא הצלחתי לרדת לפשרה של הציניות בבמה שחולקת ריספקט לאינטלקטואל.
בהנחה שאתה אכן מעריך את עצמך כבר דעת- מוזמן לעיין במקורות היהודיים ולגלות בעצמך חכמה פרמננטית ונצחית.

daat99

אם תקראי את בבא מציעא דף מב' את תגלי ששליש בקרקע מדבר על חפירת בור בקרקע וטמינת הכספים בתוכו (המקבילה של כספת בימינו) ולא רכישת הקרקע.
לצערי הרב ישנם הרבה אנשים שמצטטים את המשפט בלי לקרוא את הדף ולכן מעוותים את ההקשר (אני מכיר באופן אישי גם דתיים שנופלים כאן).

נועם

הגיבו כאן בשאלה מה הייתה כוונתו האמיתית של רבי יצחק. מעניין שהמהרש"א (אחד המפרשים הידועים על התלמוד, נולד ב1555) מציע את שני ההסברים שעלו כאן: 1. הטמנת המעות בקרקע, 2. קרקע להשקעה. צריך להבין ששני ההסברים האלה הגיוניים מאוד בהקשר שבו הם הובאו בתלמוד. ראשית יש להבין שרבי יצחק לא היה נוכח באותה שעה שבה זה נידון בתלמוד. התלמוד עסק בנושא של "שמירת כספים על ידי שומר חינם", ושם דנו בשאלה מתי אדם ששומר כספים של אדם אחר נחשב לרשלן. שם הזכירו את האמירה של רבי יצחק בדרך אגב כי זה היה קשור לנושא. וביתר פירוט, בהתחלה הזכירו אמירה אחרת… קרא עוד »

ישעיה

@הסולידית, הקישור לפוסט של מבאן פייבר שבור, הנה הקישור התקין

.

עקבו אחרי

תגובות אחרונות בבלוג

RSS מהפורום

דילוג לתוכן