נכנסים לבורסה: בבת אחת או במנות קטנות? - הסולידית
בית » השקעות » נכנסים לבורסה: בבת אחת או במנות קטנות?

נכנסים לבורסה: בבת אחת או במנות קטנות?

נניח שיום אחד, ממרומי שמיים כחולים, תצא בת קול, ממרחקים:

"…כספך שוכב ללא מעש בבנק / צובר לו ריבית אפסית ואבק / כוח הקנייה רק הולך ונשחק / לא חראם על הכסף, דרדק בן דרדק?…"

מסונוורים, מבולבלים ואחוזי תזזית, אתם נכנסים לחשבון הבנק שלכם באינטרנט.

120,000 ש"ח טבין ותקלין מביטים אליכם מן המסך. כל כספכם. חסכתם אותו בעמל רב, והדבר האחרון שהייתם רוצים הוא להעמידו בסיכון. זו הסיבה ששמתם אותו במקום "בטוח", הכי "סולידי" שיש – פיקדון קצר מועד בבנק, הנושא ריבית אפסית.

אלא שהסיכון קיים, והוא כמעט ודאי. האינפלציה, הרוצח השקט של העולם הפיננסי, מכרסמת בערך הכסף שלכם בקצב ממוצע של 2% בשנה (במקרה הטוב). כעבור 10 שנים חשבון הבנק עדיין יראה סכום נומינלי של 120,000 ש"ח – אבל כוח הקנייה הריאלי של הסכום הזה יתכווץ ב-20%.

כן, 120,000 ש"ח בעוד 10 שנים יוכלו לקנות מה ש-96,000 ש"ח קונים היום – וכל זה בהנחה שלא נראה היפראינפלציה מהגיהנום.

זוהי הסכנה שבחוסר מעש.

אז החלטתם להפסיק לתת לכסף להתייבש ולתת לו לעבוד בשבילכם. אתם רוצים להיכנס לבורסה. נהדר, אבל איך אדם הסולד מסיכון, שהתרגל כל חייו לחסוך בקפדנות, אמור לעשות זאת?

האם עדיף לקחת נשימה עמוקה ולצלול פנימה עם כל הכסף, או שמא להיכנס במנות קטנות, טיפין טיפין? הפוסט הזה ינסה לעשות סדר.

כניסה בבת אחת

בפשטות, הרעיון כאן הוא לקבוע את הרכב תיק ההשקעות שלכם (למשל, 50% מניות, 50% אג"ח), לקחת את סכום הכסף הפנוי להשקעה, ולהכניס אותו לשוק בבת אחת, בלי למצמץ.

במקרה דנן, ניקח את 120,000 השקלים שחסכנו, נקנה מניות ב-60,000 ש"ח ואגרות חוב ב-60,000 ש"ח, ונלך לישון. כעבור שנה נאזן מחדש את התיק, אם יהיה בכך צורך (על ידי כך שנמכור את הנכס שעלה ונקנה בו נכס שירד כדי לחזור להקצאה המקורית שקבענו)

אם מסתכלים מזווית פיננסית רציונאלית טהורה, הרי שכניסה לשוק בבת אחת תמיד תניב למשקיע את התשואה הצפויה הגבוהה ביותר. חשבו על כך: אתם מעבירים כסף מאפיק השקעה עם תשואה נמוכה (מזומן) לאפיק השקעה עם תשואה גבוהה (מניות, אג"ח, זהב). כמובן שתשואה צפויה אין פירושה תשואה בפועל!

יחד עם זאת, בטווח הקצר היא חושפת את המשקיע לסיכון מסוים הכרוך בתזמון השוק. כיצד תגיבו אם למחרת היום בו תשקיעו, השוק יקרוס לפתע?

מיצוע שקלי

בדרך כלל, משקיעים מתחילים בבורסה מעוניינים לצמצם את פוטנציאל ההפסד יותר מאשר להגדיל את פוטנציאל התשואה. משקיעים מסוג זה עשויים להעדיף את אסטרטגיית המיצוע השקלי.

בתמצית, מדובר בחלוקה של סכום ההשקעה למנות שוות. את המנות הללו משקיעים באופן שיטתי על פני תקופה מסוימת.

כך, אם נמשיך את הדוגמה לעיל, המשקיע עשוי לבחור לפרוס את הסכום לתקופה של שנה אחת, במקום להכניס אותו בבת אחת לשוק. בכל חודש הוא ירכוש ניירות ערך במנות זהות של 120,000/12 = 10,000 ש"ח.

כניסה הדרגתית לשוק מאפשרת למשקיע להתרגל פסיכולוגית לעליות ולירידות בשווקים. בנוסף, היא מבטיחה שלא תפסידו את כל הונכם במידה שהשוק יקרוס זמן קצר לאחר שתתחילו להשקיע.

היתרון המשמעותי של שיטת המיצוע הוא בכך שכאשר המחירים בשוק נמוכים – הסכום הקבוע שתשקיעו יקנה יותר ניירות ערך, ואילו כאשר המחירים גבוהים – הוא יקנה פחות.  בנוסף, מיצוע שקלי "מחייב" את המשקיע להכניס כסף לשוק באופן שיטתי, לא משנה מה קורה בשווקים.

יחד עם זאת, למיצוע שקלי יש שלושה חסרונות מהותיים:

1. יתרת המזומנים שעדיין לא הושקעה נותרת "מיובשת" וחשופה לנזקי האינפלציה
2. אם השוק מטפס בחדות, המנות השוות שלכם ייקנו פחות ופחות ניירות ערך. במילים אחרות, בשוק עולה, מיצוע שקלי יגרום לכם להרוויח פחות.
3. מיצוע שקלי פירושו יותר עסקאות, מה שאומר יותר עמלות, מה שאומר פגיעה בתשואה נטו.

מיצוע שקלי אינו מבטיח תשואה ואינו מצמצם סיכון, ובטווח הארוך צפוי להניב תשואה נמוכה יותר למשקיע לעומת השקעה חד-פעמית. ויחד עם זאת, לאסטרטגיית המיצוע יש יתרון רגשי-פסיכולוגי משמעותי בתקופות שבהן השוק יורד, והיא עשויה להתאים למשקיעים שמתעבים סיכון.

מיצוע מבוסס ערך

שיטה זו מעט מורכבת יותר ממיצוע שקלי, אבל לאורך זמן היא נושאת תוצאות טובות יותר.

גם כאן אנו קובעים סכום קבוע שבו נרכוש ניירות ערך מדי חודש. בנוסף אנו מגדירים את יעד הצמיחה הצפוי של תיק ההשקעות שלנו, כלומר, איזו תשואה להערכתנו התיק צפוי להניב בשנה הקרובה.

בכל פעם שנכניס כסף חדש לבורסה, נשווה את שיעור הצמיחה בפועל ליעד הצמיחה שהגדרנו, ונשנה את גובה ההשקעה בהתאם להפרש.

לדוגמה: נניח שהחלטנו להשקיע 10,000 ש"ח מדי חודש, ואנו צופים שתיק ההשקעות שלנו יניב תשואה שנתית של 6% . כלומר, אנו צופים שבכל חודש תיק ההשקעות יגדל ב- 6/12=0.5%.

בחודש ינואר אנו קונים ניירות ערך ב-10,000 ש"ח, מתוך ציפיה שבחודש פברואר ששווי התיק יהיה 10,050 ש"ח (מפני שתשואה של 0.5% על 10,000 היא 10,050). אם זה המצב – טופחים לעצמנו על השכם ומשקיעים בפברואר עוד 10,000 ש"ח בהתאם לתכנית.

לעומת זאת, אם השוק זינק ובפברואר התיק שווה 11,000 ש"ח, נצמצם את גובה ההשקעה הנוספת בסכום ההפרש: 11000-10050=950 ש"ח. כלומר, בחודש זה נקנה ניירות ערך בסכום של 10000-950=9050 ש"ח בלבד.

באופן דומה, אם השוק מתרסק ובפברואר התיק שווה 7,000 ש"ח בלבד, נגדיל את גובה ההשקעה הנוספת בהפרש: 10050-7000= 3,050 ש"ח ולכן נקנה ניירות ערך בסכום של 10000+3050=13050 ש"ח.

בחודש מרץ נצפה שתיק ההשקעות יהיה שווה 20,050+0.5%, כלומר 20150.25 ש"ח. אם הסכום נמוך מדי או גבוה מדי יש לשנות את גובה ההשקעה החודשית בהתאם.

בניגוד למיצוע שקלי, מיצוע מבוסס ערך דורש קצת יותר עבודה. צריך לבדוק את התיק כל חודש כדי לחשב מחדש את גובה ההשקעה. ויחד עם זאת, הגישה הזו הולכת יד ביד עם העיקרון הבסיסי: קנה יותר כשהשוק זול, קנה פחות כשהשוק יקר. בנוסף, האסטרטגיה הזו כוללת איזון מובנה של תיק ההשקעות.

בשורה התחתונה

קשה להצביע על גישה שתתאים לכולם באופן אבסולוטי.

מי שבוחר להשקיע את מלוא הסכום בבת אחת צפוי להנות מתשואה צפויה גבוהה משמעותית לאורך זמן.

יחד עם זאת, הוא חושף את כל הונו לתנודתיות קצרות-טווח בשוק. משקיעים מתחילים עלולים להירתע מצניחה של 20%-10% בשווי התיק אחרי חודש אחד.  הם עלולים להיכנס לפאניקה ולעשות טעויות חמורות.

מי שבוחר להשקיע לפי שיטת המיצוע השקלי יהנה אמנם מיתרון פסיכולוגי, אבל מבחינה פיננסית טהורה הוא עלול להפסיד אם השוק יעלה לאורך זמן.

כמובן שבתווך ישנם פתרונות אמצע המשלבים בין הגישות. דוגמה לכך היא חלוקה של סכום ההשקעה לשני חלקים: את החלק הראשון – מכניסים לשוק בבת אחת. את החלק השני מחלקים למנות שוות, ומכניסים לשוק בהתאם לאסטרטגיית מיצוע מבוסס ערך.

עדכנתי את דף ה"אודות" של האתר, אל תחמיצו.  🙂



אזהרה: אני משקיעה חובבת. אינני בעלת רישיון ייעוץ השקעות או כל רישיון פיננסי אחר. התכנים באתר אינם מהווים ייעוץ מקצועי או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם. כל המסתמך על המידע באתר מבלי להיוועץ באיש מקצוע עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד. אלא אם צוין אחרת, אני מחזיקה או עשויה להחזיק בניירות הערך הנדונים בפוסט. גלישתך באתר מהווה הסכמה מפורשת לתנאי השימוש.


רוצים לעזור?
אתם מוזמנים לשתף ולעקוב אחרי בטוויטר או בפייסבוק, או להירשם כדי לקבל את הפוסטים שלי ישירות למייל. בנוסף, תוכלו להשתמש בקישורי השותפים הבאים כדי לקנות באמזון, להוריד ספרי שמע, או להקים אתר אינטרנט משלכם (מדריך מפורט - כאן). תודה על תמיכתכם באתר. 

30 תגובות

  1. אלירן מ

    דורין היי -קודם כל קבלי את מיטב המחמאות על הבלוג/אתר את ממש מבורכת. כמי שבקיא קמעה ברזי שוק ההון את ממש מדהימה. ועכשיו לתגובתי בנוגע לנושא הנ"ל -ניתן גם לקנות באופן קבוע (דהיינו מיצוע ערך שקלי) ופעם בשלושה חודשים/חצי שנה לאזן .פחות התעסקות למשקיע הפסיבי וניצול שיטת הערך במקביל.
    בברכה . אלירן.

    • ניראה לי שמיצוע ערך קל יותר מלאזן כל.. מה גם שאיזון גורר עמלות וארועי מס

  2. פוסט חשוב, אחת הדילמות שמצד אחד קל להבין ומצד שני קל לשכוח שלא ניתן לתזמן שוק.
    בסיטואציה בה מסלול השקעה אחד מתוך התיק המתוכנן נמצא בשיא.למשל, אני בימים אילו הייתי חושב פעמיים לפני השקעה באגח קונצרני, ואז השאלה היכן כן לשים את הכסף הזה מבלי לפגוע באיזון של התיק.

  3. הלוחשת לחתולים

    איך מאזנים תיק מחדש? אני לא מבינה ):
    נגיד שהשקעתי 100,000 שקל,50% במניות ו 50% באגרות חוב. בסוף השנה ה 50,000 של המניות נהיו נגיד 60,000 וה 50,000 של אגרות החוב נהיו 40,000. מה אני עושה עכשיו בשביל לאזן? מוכרת 10,000 שקל של מניות וקונה עוד אגרות חוב ב 10,000 שקל? אבל למה למכור מניות אם הולך לי טוב איתם?
    אני מצטערת אם השאלה היא כמו של פעורה, אבל אני ממש חדשה בסיפור הזה של פרישה מוקדמת ובאמת באמת רוצה להבין. אם דורין כבר כתבה מדריך טכני בקשר לזה, אני אשמח לקישור, זה קצת מבלבל…

  4. נעשה זאת בקיצור:"המשקיע הנבון"..לא זוכר את מ"ס העמוד..אבל שם הוא משביע אותך:לקנות דרך הו"ק את מדד מניות ארה"ב:1000$ בחודש…
    בוקר טוב!..עדיין בשורות מארה"ב…כרעיי התרנגולת מיזיקים מעמד..(כרגע)…עד המפולת הבאה..(-"

  5. דורין..בקשה:תני דעתך על האינפלציה!!..זה יותר חשוב לדעתי ממניות,אג"ח,סחורות,ופקדונות…אנשים לא יודעים מה זה,ולא שמים לב לזה!..זה אכן הרוצח הגדול של שוק ההון(לפי דברי מורי ורבי:באפט ביקר)…בייחוד כלפי מניות.אם תוכלי לתת גרפים ארוכיי שנים,המראים כמה הערך נשחק…יש פרק שלם במשקיע הנבון על זה…MOLTO GRAZIE…

  6. bongiorno piazzano,
    איך מתקדם פוסט האורח שלך?
    אכן עצות טובות על הבוקר.

  7. דורין, תחשבי שהקעת את הכסף במכה אחת. למשל במרץ 2000 במדד נסדאק 100 – כואב מאוד (שום איזון ע"י אגח לא יעזור). או בניקיי ב1989 – כל הכסף במכה – גם כואב מאוד.
    אבל אם התחלת להשקיע בשיטת מיצוע – הסיפור היה שונה לגמרי (אפילו בשוק היפני). מכיוון שאנחנו לא ידועים מה צופן העתיד ומכיוון שאניחנו לא חיים עד אינסוף, השקעה במכה אחת היא דיי מסוכנת. גראם במשקיע הנבון מביא דוגמא טובה של שיטת המיצוע מ1929 ועד 1949.
    כלומר עם מדובר בתיק עתיר מניות כדאי מאוד ללכת לפי שיטת המיצוע. אישית מעדיף שיטת מיצוע פשוטה ורגילה שעבדה מעולה כאשר הייתי צריך להכניס דיי הרבה כסף לשוק ההון.

  8. היא איליה . לא חשבתי על הטיעון הבא עד הסוף (זה בטח עדיף) אבל תחשבו שהיית משקיע בדאו או בניקיי ב1982. בזהב ב 1970 או ב 1999 🙂 .

    • היי גיא, מסכים. אבל נראה לי שאנחנו לא משחקים ברולטה פה. אשאל אותך שאלה כזאת – אם יש לך סכום שהוא יותר מפי 100 גדול ממשכורת חודשית שלך, איך תשקיע אותו? מיצוע או במכה אחת. מה יותר יכאב לך (הכוונה בכיס כי לא תוכל להשתקם ממכה הזאת ע"י מקורות הכנסה שיש לך) – פוטנציאל הפסד או פוטציאל רווח בגלל כניסה במכה אחת.

      • איליה, איך שיטת מיצוע הייתה עוזרת אם נכנסת לנסדק לפני הנפילה בנניח 50% מההשקעה המתוכננת?

        • רון, צודק, אבל אם אתה יכול למתן את הסיכון הזה בעת כניסה, למה לא?
          לי יצא לפעול פעמיים לפי שיטת מיצוע ופעם אחת להכניס את הכסף במכה (מדובר בסכומים דיי מכובדים של כסף כל פעם).
          פעם יחידה שכנסתי כסף במכה היה במרץ 2009 – פאניקה חגגה ומלא מניות של חברות טובות נסחרו מתחת לשווי שלהן (כלומר מחיר המנייה היה הרבההה מתחת לערך שלה).
          פעמיים אחרות מאז הכנסתי לשוק סכומים בשיטת המיצוע כי לא היה ברור לי למה השוק עולה או יורד (אישית קל לי להכניס כסף לשוק כאשר אני רואה אדום ופאניקה ומאוד קשה לי להכניס כסף לשוק עולה). נכון יכול להיות מצב שנראה את S&P500 ב800 או אפילו ב600, אבל בשביל זה יש זהב בתיק.
          מיצוע עוזר ככלי פסיכולוגי טוב וזה חשוב.
          מיצוע גם טוב ברמת הוראת קבע, זה סיפור שונה אבל יש אנשים שרוצים להכנס ישר עם סכום גדול וחוסכים כסף כדי להיכנס במכה אחת – במקרה כזהלדעתי עדיף מיצוע (זה מה שאני עושי).

      • צודק! למרות שאישית (לפני הילדים) יצא לי לנהוג כך –
        והיה לי מזל.
        ועל זה אמר אלון מזרחי – "עדיף סנטימטר מזל על קילומטר של שכל." 🙂

  9. היי גיא!..איזה פוסט אורח?!?…אני כותב פה תגובות,אין לי פוסט אורח?!?..וגם לא יודע מה זה…(-:..אני זקן…אפילו סמרטפון אין לי…(אבל ב-aapl.אני משקיע!)…חחחחחחחחחחחחח

  10. אי אפשר לדעת אם השוק יירד או יעלה בטח בטווח הקצר אבל אפשר לדעת בוודאות אם השוק יקר או לא. ב2000 בדוט קום הוא היה יקר מאוד ככה גם ב2007 והיום אמנם חברות מרוויחות יותר אבל הוא גם יקר וחברות נסחרות במכפילים מאוד גבוהים. ככה שהיום הייתי ממליץ לא להכניס הכל במכה. ב2009-2011 כן במכה.

  11. כל העניין הזה של המיצוע, לא נראה לי באופן אישי בדיוק כמו שבן אדם לא קונה נדל"ן בחלקים, אין סיבה שהוא ישקיע בשוק ההון בחלקים,כדי לדעת האם להשקיע בשון ההון או בכל נכס למעשה, המשקיע צריך לשאול
    את עצמו, את השאלות הבאות: האם בחנתי מספיק חלופות להשקעה? האם אני משקיע בחלופה שמשיגה לי את התשואה המינימאלית הרצויה, תוך כדי לקיחת הסיכון הנמוך ביותר, ביחס לשאר החלופות שבחנתי, אם התשובה היא כן אז כדאי להשקיע,אם התשובה היא לא אז לא כדאי לשים לא500 ולא 100 ולא 20.

    אם כי כן כדאי בשביל התרגול הפסיכולוגי להשקיע כמה אלפי שקלים, בזמן בחינת החלופות ואיסוף המידע.

    אני חושב גם שאחד החסרונות המרכזיים, לשיטות אוטומטיות, שאנשים נותנים יותר מדי אמון בשיטה ולא בהכרח מבינים עד הסוף את ההיגיון הבריא שעל בסיסו היא התגבשה.

    הרבה פעם מה שיכול לשכנע אנשים להשקיע בשיטה מסוימת, יכולות להיות מילות כוח כמו, מיצוע\מרקוביץ'
    מבוסס ערך\שקלי- שפה טכנית יכולה להיות מחסום להגיון בריא במיוחד שהאדם שמשקיע, לא חי את העולם שבתוכו השפה הזו נוצרה. כמובן שכאשר דברים לא יעבדו לפי הציפיות, המשקיע יבחר לזנוח את השיטה כי הוא לא בחן מספיק חלופות והוא הוא בא מתוך גישה של להרוויח ולא מתוך גישה של ניהול סיכונים ולא להפסיד.

    • מצטרף למה שגיא הגיב לך. ויש לי חדשות בשיבלך – ניתן לקנות נדל"ן בחלקים – על ריטים שמעת?

  12. שלום גבי. אדם לא קונה נדל״ן בחלקים כי אין לו אפשרות כזאת. תחשוב על צעירים היום שקונים במחירי שיא – אני חושב שמרביתם היו בוחרים לקנות את דירתם בחלקים היום אם היה מתאפשר.

  13. מי שמשקיע במניות בשיטות אוטומטיות או לא צריך להבין את הנושא קודם ולקרוא הרבה מאוד לפני כי בשעת משבר הידע והקריאה ייתנו לו כוח וישאירו אותו סבלני ורגוע.
    אומרים שרוב האנשים לא בנויים לבורסה אבל לדעתי זה לא נכון זה נובע מבורות אם לכל האנשים היה את הידע של המשקיעים לטווח ארוך שקראו והתעמקו אז לדעתי הרוב לא היה מתרגש מירידות והיה דבק במטרה.

  14. בשאלה היא למה בכלל לקנות דירה במחירי שיא, אפילו אם זה מתאפשר לך לקנות אותה בחלקים, אם אתה קונה נכס
    כלשהו ואתה יודע שהוא נמכר במחיר מופקע, למה בכלל לקנות אותו?
    מה 10,000 ש"ח זה לא כסף? 20 אלף ש"ח זה לא כסף? זה שיש לך חצי מיליון בבנק[או כל סכום אחר] לא משנה את העובדה, שאתה תצתרך לעבוד לא פחות קשה עבור אותם 10-20,000 אם תאבד אותם.

    בנוגע לריטים כן שמעתי עליהם.

  15. היי גבי. אם תחשוב על הנדל"ן כאג"ח זה יעזור. כלומר
    אג"ח שקלית ל 30 שנה ב 5% נומינלי פחות מס מקבלים % 4.25 נומינלי (לא צמוד)
    דירה באזור שאפשר לקבל עליה 4-4.5 אחוזי תשואה – אין מסים – (יש פחת אך אין דמי החזקת חשבון)
    כלומר זאת בערך אותה תשואה אבל צמודה (שירותי הדיור מובטחים).
    מאחר ואנחנו לא יודעים מה צופה העתיד -עדיף במנות .
    בנוסף ציינתי בתגובה קודמת שחלק מהצעירים מקבלים עזרה מותנית מההורים לקניית דירה בלבד – מעלה את הכדאיות.

    נ.ב. אם תוכלו להרחיב על ריטים בישראל – אודה לכם מאד.

  16. עדיין לא הבנתי את הקטע של המנות ומה הקשר להחלטת ההשקעה, אם אתה לא יודע מה יהיה עתיד ההשקעה-"לא יודעים מה צופה העתיד", אז ההשקעה היא למעשה ספקולציה, ולכן כדאי להגביל אותה לאחוז מצומצם מהתיק או להשקיע בנכס אחר שיגדר אותה, אם נניח ניקח תרחיש שבו מחירי הנדל"ן יעלו עד 2018 ואז יקרסו ב50%, בשל עליה חדה באבטלה או עליה בריבית, מה זה עוזר לך שרכשת את הנכס הזה במנות? הוא רק יעלה בערכו לאורך תקופת הרכישה, לפני הקריסה החדה בסוף. ומה זה עוזר לי שהשקעה מניבה 4% תשואה משכירות אם אני חושב שיש בהשקעה זו סיכון לקריסה?

    • 1. בגדול כל השקעה היא ספקולציה. בקיצון אם מערכת השמש קורסת מחר בבוקר עדיף לך לצרוך הכל בשעות הקרובות.
      2.קשה לענות לכל תסריט הספציפי אבל עד 2018 נניח תקנה רבע מהדירה ואחר כך במחירי סוף עונה אם אתה ממצע.
      3.אתה גם מניח שתהיה קריסה חדה בסוף . תחשוב אם בשנים הקרובות מחירי הדירות ירדו ב 2.-3 נומינלית אחוז לשנה (דבר שלא מרגישים) תוך 8-10 שנים תהיה ירידה עד30 אחוז. אם במשך העשור הקרוב תהיה אינפלציה של 20 אחוז אז בערכים ראליים הדירות יחזרו למחירי 2008.
      4. אם אתה לא משקיע אלה מחזיק את הכסף במזומן – אתה נחשף לרוצח השקט – האינפלציה.
      5 בקשר למנות אני מצטט מדברי "שועל ההשקעות" איליה
      "מה יותר יכאב לך (הכוונה בכיס כי לא תוכל להשתקם ממכה הזאת ע"י מקורות הכנסה שיש לך) – פוטנציאל הפסד או פוטציאל רווח בגלל כניסה במכה אחת."
      6.ואני מוסיף כאב נוסף –
      האדם הוא יצור שונא סיכון – הוא צריך רווח בשיעור יותר מכפול על ההפסד(האדם הממוצע) בשביל לכסות על תחושת ההפסד השלילית. – המיצוע מפחית את תחושת כאב.

  17. *סיכון גבוה לקריסה

  18. גיא בסעיף 2 אתה למעשה סותר את מה שאתה אומר בסעיף 1,בסעיף 1 אתה אומר כל השקעה היא ספקולציה, וכל ספקולציה דומה לכל ספקולציה אחרת בסעיף 2 אתה אומר שאם אתה ממצע תוכל לרכוש דירה במחירי סוף עונה , כלומר אתה מודע לזה שהשקעה היום בדירה היא דבר מסוכן. ושבשלב כלשהו בעתיד רמות הסיכון יכולות לרדת,אתה פשוט לא יודע אם זה יקרה ומתי. שורה תחתונה יש רמות של סיכון ורמות הסיכון קובעות את הממד הספקולטיבי של ההשקעה.
    בכל מקרה כרגע רמת הסיכון היא יותר גבוהה, אבל אתה אומר אני אשקיע בכל זאת, כי האינפלציה היא רוצח שקט במילים אחרות,החשיבה שלך היא, אני לא יודע מה לעשות אם הכסף לא בחנתי מספיק חלופות, לקנות דירה זה האופציה הנגישה והמוכרת ביותר בו נבחר בה.
    עניין נוסף הוא שלשיטה הזו של הרכישה ההדרגתית,יש תרחישים חיוביים ותרחישים שליליים, כמו לכל שיטת השקעה. התרחיש השלילי אתה רוכש את כל הנכס בצורה הדרגתית במחירים שהולכים ועולים רק בשביל לצפות בו קורס בסוף הרכישה, התרחיש החיובי אתה מספיק לרכוש רק חלק מהנכס לפני שהמחיר שלו קורס ולכן אתה יכול ליהנות ממבצעי סוף העונה שבאים לאחר מכן.
    בנוגע לפסיכולוגיה וכאב, יש מין הסתם מגוון של דרכים להתמודד אם הצרכים הפסיכולוגיים.
    נ.ב אני לא לגמרי נגד שיטת הרכישה ההדרגתית,יש לשיטה הזו מקום במצבים מסוימים, ובסוגים מסוימים של החלטות השקעה,אני פשוט חושב ששיטות כאלה מקהות את החושים וגורמות לאנשים לקבל החלטות לא מבוססות שהם לא הקדישו להן מספיק מחשבה.

  19. גבי . בוקר טוב. קמתי מוקדם בשביל לבדוק והכל בסדר בחוץ. :).
    בסעיף 2 עניתי לטענתך – זה לא היה קשור ל 1 מצטער על הבלגן בתשובה.
    בכל מקרה העניינים הכלכליים הם לא בראש מעייני ואני רואה בהם רע הכרחי .
    אני נהנתי מאד מהדיון.
    להבא עדיף להעביר נושאים כאלה לפורומים שלא נפגע בפוסט.
    לגבי מערכת השמש – אין סכנת קריסה למי שדאג . יש גבול של מסה שמעליו שמשות יכולות לקרוס והשמש שלנו מתחתיו ( גבול צאנדלר? -ממה שקראתי לפני כ 20-25 שנה – אז זה בערבון מוגבל ובתנאי שלא היו שינויים בפרדיגמה).

    • היי גיא לילה טוב, אני שמח לשמוע שהכול בסדר אם מערכת השמש, לשמחתנו, היא לא קורסת באותה מהירות
      כמו כמה מהכלכלות בעולם בשנים האחרונות, שפעם נחשבו למדינות מבוססות:איטליה,ספרד,אירלנד,יוון וכו'
      אם אגח אמין בריביות נמוכות.

  20. אפשר קובץ אקסל שיסדר את העניין של מיצוע מבוסס ערך ?

השאר תגובה