מותק, הקרנות התייקרו: מתי להחליף לקרן זולה יותר? - הסולידית
בית » השקעות » מותק, הקרנות התייקרו: מתי להחליף לקרן זולה יותר?

מותק, הקרנות התייקרו: מתי להחליף לקרן זולה יותר?

צריך לומר זאת — השקעה פסיבית לטווח ארוך היא לא בדיוק הפעילות המרגשת ביותר עלי אדמות.

משקיעים פסיביים לא מתיימרים "לדקור" את האמאזון או הפייסבוק הבאה. הם לא מהמרים על תעשיות או שווקים אקזוטיים בניסיון לקצור תשואה של אלפי אחוזים על ההשקעה שלהם. הם לא שואלים אם חברה זו או אחרת "נראית טוב לקנייה", או אם אם גרף המחירים שלה מאותת שזה דווקא הזמן לברוח.

למשקיעים פסיביים יש מטרה אחרת:  להשיג את תשואת השוק הממוצעת.

במקום לבחור חברות ספציפיות, הם מבקשים "לחקות" את התשואה המתקבלת מביצועיהן המשוקללים של אלפי חברות שונות, "טובות" ו"רעות".

במקום לתזמן את הכניסה או היציאה מהשוק, משקיעים פסיבים נשארים בשוק ו"דוגרים" על ההשקעה לטווח ארוך.

הנחת היסוד של המשקיעים הפסיביים היא שהשוק עולה בטווח הארוך; לכן, אם אם נוזיל עלויות היקפיות – דרך הקטנת דמי הניהול, צמצום מספר פעולות הקנייה והמכירה בחשבון, ותכנון מס נבון —  נצליח, בהינתן די זמן, סבלנות ומשמעת, למקסם תשואה, גם אם לכאורה אנו רק שואפים לממוצע.

משקיעים פסיביים, אם כן, לא מתרגשים מהמלצות אנליסטים, מליקוט מניות או מניתוח טכני של גרפים.  את ה"קיק" שלנו אנחנו מקבלים מאיתור הזדמנויות חדשות לשלם פחות מיסים, עמלות ודמי ניהול. אחרי הכל,  ככל שמוצרי ההשקעה שאנחנו רוכשים זולים יותר, כך אנחנו יכולים לשמור על חלק גדול יותר מהתשואה בכיסנו. העובדה (המתמטית) היא שבעולם הפיננסי, מקבלים יותר ככל שמשלמים פחות. המודעות הצרכנית הגוברת לחשיבות של הוזלת דמי הניהול בתחום הפנסיוני, לצד ההתרחבות המרשימה של היצע הקרנות המחקות (הזולות להפליא) בשוק המקומי,  מבטאים הפנמה של העקרון החשוב הזה.

על רקע זה, העובדה שב-1 בינואר 2017 כמעט 70 קרנות מחקות העלו את דמי הניהול שלהם נתפסת בעיני רבים כצעד בכיוון הלא נכון.

אמנם, המהלך היה צפוי: קרן נאמנות מקומית לא יכולה לשרוד לאורך זמן עם דמי ניהול של 0%. ובכל זאת, עבור משקיעים שרכשו את הקרנות הללו מתוך כוונה לשלם מה שפחות, המהלך המתוזמן הזה, איך נאמר, בא ברע. שאול אמסטרדמסקי, למשל, פרסם סרטון זועם בנושא בעמוד הפייסבוק שלו ואף קישר לרשימת הקרנות הסוררות, לא לפני שהציע לצופיו לעיין בתיק ההשקעות שלהם, לראות אם הוא התייקר בעקבות השינוי בקרנות, ולבדוק אם ישנן חלופות זולות יותר.

ברמה העקרונית, אני מסכימה שככל שיש  ספק – תמיד עדיף לרכוש את מוצר ההשקעה הזול יותר. אבל מה המשמעות המעשית של העקרון הזה? האם התייקרות של מוצר השקעה תמיד מצדיקה את מכירתו והחלפתו במוצר אחר?

בעיני, התשובה לשאלה הזו מורכבת מכפי שנדמה. כדי להחליט אם למכור את הקרן שהתייקרה ולקנות קרן זולה יותר במקומה,  עלינו  להתחשב במספר רב של משתנים: דמי הניהול של שתי הקרנות; שווי האחזקה הנוכחי; גובה הסכומים שבכוונתנו להפקיד בעתיד; טווח ההשקעה (פרק הזמן שבו נחזיק את הקרן לפני שנמכור אותה); והתשואה הצפויה מהקרן.

המחשבון הפשוט הזה משקלל את הנתונים הנ"ל בניסיון להמחיש את ההבדל בדמי הניהול בין שתי קרנות שונות (אפשר להזין נתונים במשבצות האפורות).

דוגמה 1: הפרש קיצוני

בואו נתחיל עם דוגמה קיצונית. נניח שהשקענו 100,000 ש"ח בקרן A הגובה דמי ניהול של 2%. מדי חודש אנחנו מפקידים 1,000 ש"ח, שהם 12,000 ש"ח בשנה. אנחנו מתכננים להשקיע במשך 20 שנה וצופים תשואה שנתית ממוצעת של 5%. אנחנו מעוניינים להשקיע בקרן B, שמשקיעה באותו מדד רק באופן פסיבי, וגובה דמי ניהול של 0.5%.

בתנאים אלה, שוויה הכולל של הקרן היקרה A יעמוד בתום 20 שנות השקעה על 503,055 ש"ח. שוויה הכולל של של הקרן הזולה B יעמוד בסוף התקופה על 617,628 ש"ח. כלומר, בתנאים אלה, במעבר לקרן הזולה יותר, תוחלת החיסכון היא 114,572 ש"ח, שהם לא פחות מ-22.77%.

זה, כמובן, הרבה מאוד כסף שעדיף שיישאר בכיסכם, ולא בכיסו של מנהל הקרן. ללמדכם שכשמוצר ההשקעה החלופי זול ביותר מ-1% (המקרה הטיפוסי יהיה מעבר מקרנות מנוהלות לקרנות מחקות),  החיסכון הוא משמעותי מאוד, ויש שיקול חזק מאוד בעד החלפת הקרן.

דוגמה 2: הפרש בינוני

אבל מה קורה אם ההבדל במחירים פחות מורגש? נניח, למשל, שקרנות A ו-B שתיהן קרנות מחקות, כאשר קרן A גובה דמי ניהול של 0.50% ואילו קרן B גובה דמי ניהול של 0.25%.

במקרה זה, קרן A תניב בסוף התקופה 617,628  ש"ח, בעוד שקרן B, הזולה יותר, תניב בסוף התקופה 639,444 ש"ח. תוחלת החיסכון כאן היא  21,815 ש"ח לאורך 20 שנה, או 3.53%.

האם במקרה זה שווה למכור את קרן A ולקנות את קרן B במקומה? כאן התשובה פחות חד-משמעית, ומחייבת התחשבות בעלויות העסקה.

וזהו כלל האצבע:

תוחלת חיסכון בעקבות מעבר לקרן הזולה > עלויות מכירת הקרן היקרה = כדאי למכור את הקרן היקרה

תוחלת החיסכון מהמעבר לקרן הזולה < עלויות מכירת הקרן היקרה = לא כדאי למכור את הקרן היקרה

זה נשמע סינית, אני יודעת. בואו ננסה להבין.

ראשית יש להתחשב בעניין של עמלות הברוקראז'. כידוע, הברוקרים בישראל (הבנקים ובתי ההשקעות) גובים עמלה עבור קנייה או מכירה של קרנות מחקות ותעודות סל. צרכן פיננסי נבון יוזיל את העמלות הללו לסביבות 0.09% לפעולה.

בדוגמה שלנו אנו מוכרים וקונים יחידות בסך של 100,000. זאת אומרת שנשלם בסך הכל 90 ש"ח על המכירה ועוד 90 ש"ח על הקנייה, ובסך הכל 180 ש"ח. העלות הזו תהיה גבוהה יותר ככל שהסכום גבוה יותר, או לחלופין ככל שהעמלה יקרה יותר.   חשוב לכלול במסגרת זו גם עמלת המרת מט"ח, אם הקרן הזולה יותר היא קרן זרה.

העלות המשמעותית יותר, מטבע הדברים, היא מס רווחי הון. כידוע, קרנות הנאמנות המחקות בישראל מסווגות כקרנות פטורות. זאת אומרת שהן לא משלמות מס על הפעולות הפיננסיות שהן מבצעות במסגרת הקרן. המיסוי מתרחש במעמד המשקיע,  בכל פעם שהוא מוכר את הקרן (בחשבון שאיננו נהנה מפטור ממס כמו קרן השתלמות או קופת גמל). כל מכירה כזו יוצרת אירוע מס: הברוקר בוחן האם נוצרו לכם רווחים ריאליים בעקבות המכירה, ובמידה שהתשובה חיובית – מנכה 25% מתוכם לטובת אוצר המדינה.

בדוגמה לעיל הנחנו ששווי הפוזיציה שלנו בקרן היקרה הוא 100,000 ש"ח. בואו נניח שהפוזיציה הזו מורכבת מקרן (סכום השקעה מקורי) של 60,000 ש"ח, כאשר יתרת הפוזיציה (40,000 ש"ח) היא רווחים שצמחו מהקרן. במצב זה, ביום שנמכור את הקרן היקרה, נידרש לשלם מס בשיעור 0.25*40,000= 10,000 ש"ח (בהנחת אינפלציה 0%).

בדוגמה זו, תוחלת החיסכון ממעבר לקרן הזולה היא כאמור 21,815 ש"ח. עלות המכירה של הקרן היקרה היא 10,180 ש"ח (180 ש"ח בעמלות, 10,000 ש"ח במיסים). מאחר שיש היגיון לשלם 10,018 היום כדי לקבל 21,815 ש"ח בעוד 20 שנה, אפשר לומר שההחלפה מוצדקת.

דוגמה 3: הפרש מזערי

מה אם ההבדל בדמי הניהול שגובות הקרנות הוא מיקרוסקופי? נניח לצורך הדוגמה שקרן A גובה דמי ניהול של 0.20%, בעוד שקרן B גובה דמי ניהול של 0.10%. נשתמש שוב באותם נתונים: שווי האחזקה הוא 100,000 ש"ח (מתוכם 40,000 ש"ח רווחים שטרם מומשו), משקיעים 12,000 ש"ח בשנה במשך 20 שנה, וצופים תשואה של 5%.

בתום התקופה, קרן A תהיה שווה 643,909 ש"ח, בעוד קרן B תהיה שווה 652,945 ש"ח, כלומר 9,035 ש"ח יותר, או 1.40%.

 במילים אחרות, המשמעות של החלפת הקרנות במקרה הזה תהיה שנצטרך לשלם 10,180 ש"ח היום כדי לקבל 9,035 ש"ח בעוד עשרים שנה. זו עסקה שקשה להצדיק מבחינה כלכלית — במיוחד אם נביא בחשבון את ערך הזמן של הכסף — ולכן במקרה זה עדיף להישאר דווקא עם הקרן היקרה יותר.

קרנות מחקות זולות

מסקנות

מהדוגמאות הסכימטריות הללו אפשר להסיק שורה של כללים מנחים:

– טווח: אופק ההשקעה ארוך הוא שיקול חזק בעוד החלפה לקרן זולה יותר. לעומת זאת, אופק השקעה קצר הוא שיקול נגדה.

– פער עלויות: הפרש משמעותי (~1%) בדמי הניהול בין הקרנות הוא שיקול בעד החלפה. הפרש לא משמעותי (0.1~) הוא שיקול נגדה.

– מיסוי: אם אין לכם רווחים לא ממומשים בקרן היקרה, או אם יש לכם הפסדים בקרן – זהו שיקול בעד החלפה, והזדמנות טובה ליצור מגן מס לטובת קיזוז רווחי הון בעתיד. לעומת זאת, אם חלק גדול מהפוזיציה היא רווחים לא ממומשים, והקרן אינה מוחזקת במסגרת חשבון הנהנה מפטור ממס או מדחיית מס, זהו שיקול נגד החלפתה.

לפני סיום, ישנה עלות נוספת שצריך להביאה בחשבון, אולם מעצם טבעה קשה להכליל אותה בתחשיב. כוונתי היא לעלות "הישיבה על הגדר". נניח שאתם מוכרים את הקרן, ושולחים פקודת קנייה רק למחרת. יחלפו 2-3 ימי מסחר עד שהסליקה תסתיים. בתקופה הזו, המדד הנעקב עשוי לעלות – בעוד שאתם תקועים מחוץ לשוק.

מצב שכזה עלול לייקר את העסקה אף יותר מכפי שתכננתם. באופן טיפוסי, רוב העליות בשווקים בשנה נתונה מתרחשות על פני מספר מצומצם של ימים שבמהלכם השוק עולה בצורה דרמטית. יהיה מאוד כואב להחמיץ את אחד הימים הללו. אין טעם לחסוך 0.1% בדמי ניהול כאשר יש סיכוי של, נניח, 10%, לכך שתחמיצו עלייה של 1%-2% בשווקים בזמן שאתם ממתינים להשלמת העסקה.

אפשר לחשוב על אסטרטגיית ביניים פשוטה יחסית על מנת להתמודד עם העניין. במקום למכור יחידות מהקרן היקרה, פשוט להפסיק להפקיד אליה, ולנתב את כל ההפקדות החדשות לקרן הזולה יותר. בצורה כזו אין עלויות עסקה, אין אירוע מס, ואתם עדיין נהנים מהעלות המופחתת של הקרן הזולה.



אזהרה: אני משקיעה חובבת. אינני בעלת רישיון ייעוץ השקעות או כל רישיון פיננסי אחר. התכנים באתר אינם מהווים ייעוץ מקצועי או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם. כל המסתמך על המידע באתר מבלי להיוועץ באיש מקצוע עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד. אלא אם צוין אחרת, אני מחזיקה או עשויה להחזיק בניירות הערך הנדונים בפוסט. גלישתך באתר מהווה הסכמה מפורשת לתנאי השימוש.


רוצים לעזור?
אתם מוזמנים לשתף ולעקוב אחרי בטוויטר או בפייסבוק, או להירשם כדי לקבל את הפוסטים שלי ישירות למייל. בנוסף, תוכלו להשתמש בקישורי השותפים הבאים כדי לקנות באמזון, להוריד ספרי שמע, או להקים אתר אינטרנט משלכם (מדריך מפורט - כאן). תודה על תמיכתכם באתר. 

54 תגובות

  1. דורין, לילה טוב 🙂

  2. פוסט מוצלח עם הסברים ברורים לנושא שאיננו מובן מאליו. תודה על ההסברים והדוגמאות.

    אנצל את הבמה גם "להשוויץ" ש2017 תזכר כשנה בה יישמתי את מה שלמדתי כאן בבלוג, ועברתי למשטר חסכון עם יעדים (עדיין מתקלח במים חמים). חשוב לא פחות – יצאתי לדרך סוף סוף עם תיק השקעות.
    אז תודה רבה לך, ולכל חברי הפורום התומכים.

    בברכת שוק שורי לנצח נצחים.

  3. לדעתי יש כאן התעלמות מכריעה מהתשואה. בעיניי לא עדיף לשלם היום 10,000 כדי לקבל 20,000 בעוד 20 שנה. אותם 10,000 יכלו להגיע להרבה יותר מ-20,000 בריבית דריבית של 30 שנה.

    • אני מסכים.
      דבר נוסף שלדעתי חסר במאמר זה התייחסות לכך שגם הקרן החדשה יכולה להגדיל את דמי הניהול בעוד שנה ובכך להפוך השקעה "לטווח ארוך של 20 שנה" במחי יד ובלי יכולת שליטה של המשקיע ל-"השקעה לטווח קצר של שנה אחת בלבד".

      אפילו בדוגמה #1 של ההפרש הקיצוני אם החלטנו לעבור (הרי הוצג שהבחירה להחליף קרנות היא קלה במקרה זה) ובינואר 2018 הקרן שעברנו אליה העלתה את דמי הניהול כמו הקרן שאנחנו עוזבים אותה אז אנחנו הפסדנו הרבה מאוד מהמעבר הזה.

      אם נחזור על המעבר בעוד שנה אז מצב תיק ההשקעות שלנו יהיה בכי רע…

  4. כתוב: "בדוגמה שלנו אנו מוכרים וקונים יחידות בסך של 100,000. זאת אומרת שנשלם בסך הכל 9 ש"ח על המכירה ועוד 9 ש"ח על הקנייה". צריך להיות 90 שקל…

  5. צריך לציין שמדובר בדחיית מס.. בדוגמאות שלך העשר אלף ש"ח שנשלם מס רווחי הון הם לא מה שצריך לעמוד לנגד עיננו אלא התשואה על ריבית דריבית עליהם במשך 20 שנה

    • בלי להמעיט בחשיבות הריבית דריבית (שלדעתי יותר חשובה מהמיסוי) עדיין יש חשיבות רבה למיסוי.
      חלק גדול מהאנשים לא ישלמו את כל המס בימי חייהם ולכן דחיית מס אומרת שהם יוכלו לצבור רווחי ריבית דריבית מכל דחיית המס הזו עד ליומם האחרון.

      כמה אנשים אתה מכיר שמשקיעים פסיבית בשוק ההון במשך כל ימי חייהם הבוגרים ואז ביום אחד באים ואומרים: "בוא ונמכור את כל המניות והאג"חים שלנו עד לאחרון שבהם כך שלא יישאר לנו אפילו נייר ערך אחד"?

      • אתה מאוד biased למה שקורה בפורום של הסולידית. רוב האנשים להערכתי כן ימכרו בשלב כלשהו, וכן ישלמו את המס. לכן עבורם זו רק דחיה. כך או אחרת, צריך לציין את זה בפוסט לדעתי כי בפירוש זה רלוונטי להרבה אנשים ההבנה הזו שמדובר בדחית מס ולא בחסכון במס

        • יש עוד סיבה – אולי הרבה יותר חשובה – שהןפכת את דחיית המס למשתלמת במיוחד – מצב מאוד סביר שבו בעתיד שיעור המס על רווחי הון ירד

    • דחית מס זה כמו הקטנת מס. אם למשל אתה צריך לשלם כל שנה מס של 40 אלף ש"ח אבל אתה דוחה אותו למשך נגיד 10 שנים (עד שתמכור את ההשקעה שלך) אז אתה יכול להשקיע את אותם 40 אלף ש"ח להשיג עליהם רווחים נוספים.

  6. חלק גדול מקוראייך, סולידית יקרה, מתלבטים בין השקעה בעולם באמצעות קרנות מחקות או תעודות סל ישראליות, או באמצעות מכשירים זרים כגון שלל הניירות הזולים של ואנגארד או איישרס. בעבר כבר "חטפתי" מתעודות הסל, כאשר דמי הניהול עלו בחדות כאשר היו לי כבר רווחים משמעותיים. אין למשקיע הפסיבי היושב בציון אלא להיאנח, להכיר בכך שהגופים המנפיקים בארץ הם חבורת חזירים, ולקנות רק מוצרים אמריקאיים. הגופים בארץ הם בגדר "שור נגח". הם מאותתים לכם, המשקיעים: אנחנו מצפצפים עליכם. מדוע לשתף איתם פעולה? הם יעשו זאת שוב, ברגע שיהיה לנו הכי פחות נוח. בהצלחה לכולם.

    • לכן מוצרים ישראליים מניתיים כדאי לקנות רק בגמל או קהש IRA ואז ניתן להחליף עם ההתייקרות. למשל TTF תכלית מניות עולם עדיין עם דמי ניהול אפס. מקום מצויין "להחנות" כסף עד לקניית קרן אירית צוברת

  7. הסליקה במכירה זהה לסליקה בקניה. כלומר, אפשר למכור את הקרן המוחזקת ולרכוש במקומה קרן אחרת כבר באותו היום. אם הקרנות משקיעות בנכסים דומים, הסליקה של שתי הפעולות תהיה גם כן באותו היום (כעבור פרק זמן זהה מהביצוע).

  8. תודה רבה על הפוסט המעולה דורין!

    בהחלט פוסט יעיל ביותר ושיטה מעולה לבירור האם משתלם לעבור מקרן לקרן.

  9. הטיעון האחרון שלך נגד ניוד כספים – האפשרות שדווקא בחלון שאתה מחוץ לשוק הוא יחווה את אחד הימים החזקים שלו – מעט מוזרה. האם לא יכלת לטעון באותה המידה בעד ניוד, כי אולי בחלון שאתה מחוץ לשוק הוא יחווה מפולת איומה?

    • סתם מישהו

      ברור שיכול לקרות גם הפוך. אבל קודם כל תוחלת השוק היא חיובית ולא שלילית, אתה בתוחלת מפסיד בכל יום שאתה לא בשוק. דבר שני אתה מוסיף כאן סיכון שאולי לא התחשבת בו כשהחלטת למכור את הקרן היקרה. אם לדוגמא יש ברשותך קרן בשווי 200 אלף שקל, ועמלת המסחר שלך היא הגבוה מבין 0.1 אחוז או 5 שקלים, כלומר על כל עסקה מעל 5000 שקל אתה משלם בכל מקרה עשירית אחוז, אז אולי שווה לפצל את המכירה/קניה של הקרן היקרה ל 5 עסקאות (לדוגמא), כדי למזער את האפקט הנ"ל. ככה שבכל רגע נתון לכל היותר רק 20 אחוז מהכסף שלך נמצא במזומן במקום בשוק.

  10. עש לך טעות משמעותית שמשפיעה מאוד על כדאיות ביצוע ההחלפה במקרה השני.
    לאחר שמשלמים מס רווחי הון, נשאר פחות כסף להכניס לקרן החדשה. המשמעות לאחר 20 שנה תהיה גדולה בהרבה.
    יש צורך בביצוע סימולציה מלאה תוך התחשבות בהקטנת הקרן לאחר ביצוע הפעולה.

    • נכון רק בחשבון השקעות שאינו פטור ממס רווחי הון…

      • בחשבון פטור העלויות זניחות.
        השיקול המרכזי, כפי שציינה דורין, הוא המס.
        השקעה של 90% מערך התיק (לפי מצב של 40% רווח, 25% מס) תפגע משמעותית יותר מההפסד החד פעמי.

  11. משפט חכם ששמעתי פעם אומר בערך ככה: "כאשר מעצבנים אותך, לפני שאתה מגיב מומלץ לספר עד 10 אבל ממש לא מומלץ לספור עד 1000". כלומר לא תמיד אקסל הוא הכלי הנכון לקבלת החלטות בחיים.
    אף פעם לא מומלץ לעשות שטויות גסות (ובגלל זה כדאי לספור עד 10 ) אבל בהחלט שווה להעביר מסר לכל אחד שאתה משלם לו, שאתה לא פראייר ושלייקור לא מוצדק של עמלה יש מחיר. אחרת תמצאו את עצמכם במעגל של פיחות מתמשך – 0.1% ועוד 0.1% וכך הלאה והלאה.
    כדאי שנפנים שהאושר שלנו הוא תמיד לא רציונאלי, אפילו אצל אלו שנהנים להגדיר את עצמם כטיפוסים רציונאלים. הסולידית מאושרת כי הפסיקה לעבוד (החלטה ממש לא רציונאלית – שעלותה גבוהה מאד), אני נהנה לעזוב נותני שירות לא הגונים גם כאשר זה עולה לי קצת כסף (וכן אני יודע שזה לא תמיד רציונאלי)…

    • לספור עד 10, אבל לא עד,1,000
      משפט מצויין 😃

    • שביעות רצון

      ההרגשה בלעזוב נותן שירות חזירי לא תמיד רציונלית אבל שווה זהב במונחים הלא רציונליים.

  12. הייתי מציע לבדוק היטב את העלויות הכוללות של הקרנות לפני שמחליטים על מעבר. כולם בדרך כלל רוגזים כשמגלים שהקרן שלהם העלתה דמי ניהול מ 0% ל 0.25% ורצים לחפש קרן זולה יותר בצדק, אבל לחלוטין מתעלמים מזה שהקרן "הזולה" שלהם עלתה להם באמת לא 0% אלא 0.5% בטעות עקיבה שזה שם מכובס לעלות המוטלת על המשקיעים בדיוק כמו דמי ניהול. שווה למשקיעים לבדוק היטב את העלויות הכוללות לפני שרצים לשנות.

    • ואיך המשקיע יכול לדעת שטעות העקיבה של הקרן הזולה תמשיך בעתיד ושהקרן היקרה לא תייצר טעות עקיבה משל עצמה בשנים הבאות?

      • שאלה טובה. אפשר די בקלות לראות מהתשקיף אם הקרן עוקבת טוב או לא. טעות העקיבה בגדול נובעת מהרכב האחזקות של הקרן ומהגודל שלה. מי שלא רוצה לעשות את הבדיקה יכול ללכת בעיניים עצומות לקרנות המחקות של וואנגרד שם מובטח לו שהעלות הכוללת של דמי ניהול וטעות עקיבה הן מינימליות וימשיכו להיות כאלו גם בעתיד.

  13. שכחת להזכיר ש- 44 קרנות הורידו באותו התאריך בדיוק את דמי הניהול וביניהם:

    PTFי (1A) מדדי תל בונד + 10% מ- 0.1 ל- 0
    PTFי (4A) מניות ת"א 110% מ- 0.25 ל- 0

    את הרשימה המלאה ניתן לראות ב- http://www.funder.co.il/article.aspx?idx=75017

  14. זו הסיבה שאני לא נוגע בקרנות ישראליות.

  15. איך מחשבים?

    לפני כשנה וחצי התחלתי לחסוך בעקבות קריאה של הבלוג הזה. פתחתי חשבון חסכון מנוהל עצמאית (אקסלנס) והתחלתי לקנות קרנות מחקות ותעודות סל. השתדלתי לפזר את ההשקעה על פני מדינות שונות ועל פני אפיקים שונים (נדל"ן, הייטק וכו'), כמו גם לתעדף קרנות עם עלויות ניהול נמוכות ככל האפשר.
    דבר אחד עוד לא הצלחתי להבין: איפה ואיך אני רואה בפועל את עלויות הניהול שלי, ומתי אני משלם אותן? אחד מאנשי ההשקעות הסביר לי שדמי הניהול כבר מגולמים במחיר הקניה של הקרן/תעודה, אבל הקניה היא חד פעמית, בעוד שאני מתכנן לדגור עליה שנים. האם כאשר אני רואה גרף עליה של הקרן שמראה עליה של 10% בשנה לצורך העניין (למשל באתר FUNDER), עלי להוריד את עלויות הניהול שחישבתי בעצמי, או שהן כבר מחושבות בגרף?
    אשמח אם מישהו יוכל להסביר לי אחת ולתמיד.

    • כשאתה רואה גרף של עליה של הקרן ב-9%, בהנחה שהקרן גובה דמי ניהול של 1% והצליחה לחקות בדיוק את המדד, פירוש הדבר שהמדד עלה ב-10%.

  16. פוסט פנטסטי. עלי להודות, לחרפתי, שנושא הבדיקה התקופתית של הוצאות הקרן באמת עבר לי „מתחת לרדאר”. מסוג הסיכונים המובנים של משקיע פאסיבי שלא ממש חייב להיות מחובר ליומון הכלכלי.

    תודה מקרב לב על התזכורת, דורין.

    ושאלה: מה היית אומרת בשאלת קרן מחקה מול תעודת סל?

  17. זו הסיבה שעדיף לפזר את ההשקעה בכל מדד על פני כמה וכמה קרנות נאמנות שנותנות א אותו דמי ניהול כדי שבעתיד כשאחת הקרנות תעלה את דמי ניהול אפשר יהיה תמיד לעזוב כי תוחלת החסכון תהיה כמעט תמיד נמוכה יותר מהנזק של ההעלאת דמי הניהול. כמובן שהבעיה עם האסטרטגיה הזו היא שהשוק הפיננסי בישראל כל כך מושחת, ריכוזי וחסר תחרות שכאשר קרן אחת מעלה מחירים כל יתר הקרנות מצטרפות לחגיגה.

  18. אני לא לגמרי מסכים עם אופן הניתוח שלך.
    להלן הערותי:
    ראשית, הפקדה החודשית לא מעניינת בחישוב. אם צפוי הפקדות חודשיות תמיד עדיף להפקיד אותן בקרן הזולה, גם אם משאירים את היקרה. לכן ״הפקדה חודשית״ לא רלוונטית לסיפור.
    השאלה היא אם כן, האם להחליף את מה שיש כבר ביקרה בקרן זולה יותר. פה צריך לחשב עלויות: עמלת מכירה וקנייה מול עלות הפרש העמלות.
    לגבי מס רווח הון, אני גם לא מסכים באופן שזה הוצג כעלות. זאת לא העלות. זה נכון שאם מוכרים וקונים משלמים מס רווח הון עכשיו, אבל נמנע מלשלם אותו בעתיד (כי בעתיד תמחור מס הון יהיה יחסית למחיר החדש). לכן, העלות היא בעצם חוסר דחיית מס רווח הון. זאת אכן עלות ויש להתחשב בה, אבל היא קטנה ממס רווח הון עצמו. על מנת לחשב את העלות הזאת, צריך לבצע סימולציה.

  19. לא שווה להחליף תעודת סל כי גם נקנסים בספרייד. מחיר מכירה נמוך ממחיר השוק וקניה במחיר גבוה ממחיר השוק. בישראל בקלות זה יכול להגיע ל 2%.
    כן, מומלץ שאת ההפקדות הבאות לבצע בתעודת הסל הזולה יותר.

  20. אין כינוי

    מה לגבי מעבר במנות קטנות ובאופן מתוזמן לאיזשהו גורם?כדי שהשוק לא יעלה בפתאומיות בהעברת סכומים גבוהים?

    • אין כינוי

      מעניין מתי תהיה רגולציה או תחיקה חדשה בנושא ניודים ניסוי ועמלות

  21. היי ,
    1.גם במחשבון וגם בכתבה במקום תשואה כוללת אמור להיות שווי כולל.
    2.הקרן ההתחלתית בקופה החדשה היא 90000 שח ויש לבצע חישוב של דמי ניהול בהתאם (ולא מתוך 100000 שח בשתי החלופות כפי שבוצע).רלוונטי גם לחישוב של שווי כולל בסוף התקופה.

  22. בחברות הבאות דמי הניהול רק יורדים עם הזמן:
    (iShares, Vanguard, SPDR, PowerShares, BMO (Canada), Horizons (Canada
    ויש עוד. המכנה המשותף: הן חברות אמריקאיות וקנדיות

    כלל אצבע: לקנות יחידות השתתפות רק בקרן שדמי הניהול שלה פחות מעשירית אחוז

    • זה לא מעשי אם רוצים קרנות צוברות דיוידנדים שמתאימות לחשבון פטור ממס כמו קה"ש וגמל IRA.
      IWDA ו EIMI לשווקים מתעוררים עולות 0.2 ו 0.25% דמי ניהול בהתאמה ומהוות את האופציה הזולה ביותר בשוק. בהתחשב ביתרונות של מיסוי דיוידנדים ןצבירת דיוידנדים המחיר מוצדק לדעתי

  23. ,תודה על הפוסט ושאלה מעשית באותו עניין.
    אם אני מחזיק 100K של IWDA בחשבון השקעות ממוסה (הקרן עלתה ב 7 אחוז מאז קנייה) – האם כדאי למכור ולקנות מחדש בגמל IRA בהנחה של דמי ניהול בגמל הם 0.25% והמטרה להחזיק לעשורים קדימה…?

  24. השאלה העיקרית שלי היא איך יודעים שהעלויות עלו? לא ממש מקבלים מכתב על זה בדואר. כלומר צריך לרשום מראש כמה הדמי ניהול שקנינו ופשוט מדי כמה חודשים לבדוק שזה עדיין דמי הניהול האלה? האם אין דרך טובה יותר לקבל עדכון על עליית דמי הניהול בקרנות שאנחנו נמצאים בהן?
    זאת חקיקה שהייתי תומכת בה, לפחות ליידע בדרך כזאת או אחרת את המשקיעים שהדמי ניהול עלו בה.

    • יש את הרשימה של אמסטרדמסקי.
      לאור העלייה השנתית שווה לבדוק אם יש את אותו מכשיר פיננסי למישהו אחר ביותר זול.

  25. למה לא לקנות קרן מנייתית ממונפת ובמקום להרוויח 5% לשנה נרוויח כפול אפילו בדמי ניהול גבוהים?

    • ואם הקרן תרד ב5%?
      מינוף מכפיל גם את הסיכון.

      • זה יותר גרוע – ניקח דוגמה:
        נניח ויש לך קרן רגילה שמחירה היום הוא 100 שח וקרן ממונפת X2 שמחירה היום הוא 100 שח.

        נניח שהקרן הרגילה יורדת ב-5% ואז עולה ב-5%.
        בגלל שהקרן הממונפת היא X2 אז היא יורדת ב-10% ואז עולה ב-10%.

        מחיר הקרן הרגילה יורד ל-95 ואז עולה ל-99.75 בעוד מחיר הקרן הממונפת יורד ל-90 ואז עולה ל-99.

        הקרן הממונפת גרמה לך להפסד של 75 אגורות בעוד שהקרן הרגילה גרמה לך להפסד של 25 אגורות בלבד.
        כפי שאתה רואה במקרה הנ"ל הקרן הממונפת X2 גרמה להפסד של X3 מהקרן הרגילה!

        • אם נשנה את התשואות מהדוגמה הנ"ל ונניח שהקרן הלא ממונפת ירדה ב-5% אבל עלתה ב-5.5% ביום העוקב אז נקבל:
          הקרן הלא ממונפת ירדה ל-95 ועלתה ל-100.225 – כלומר ייצרה רווח למשקיע.
          הקרן הממונפת X2 ירדה ל-90 ועלתה ל-99.9 – כלומר גרמה להפסד למשקיע.

  26. את משווה את אוהדן ההכנסות מתשלום מס במכירה היום לעומת הרווח העתידי ברוטו מההחלפה ושוכחת שגם במכירה בעוד 20 שנים יש לשלם מס. מריך להשוות לרווח נטו בעוד 20 שנים. דבר נוסף כדי לייצר השוואה נדויקת. יש להוון את סכום העודף העתידי נאו להיום. או לחילופין לחשב ערך עתידי לתשלום המס במכירה היום – מה יהי ערכו בעוד 20 שנים.

  27. פלוני חבר של אלמוני

    ניתן לרקוד על שתי החתונות.
    להשקיע בקרנות מחקות בתמהיל שונה ולשנות אותו בהתאם לשינויים דרמטיים בשווקים.
    כך למשל לאחר תקופות ארוכות של עליות ניתן להקיטן חשיפה למניות ולהיפך.

  28. שוב, תודה על פוסט משובח

  29. בעניין עמלת קניית קרנות מחקות- נאמר כי העמלה הרצויה היא של לא יותר מ 0.09. כיום אני משלם 0.35 בבנק (דיסקונט). האם למישהו יש ניסיון בהפחתת עמלה זו בבנקים בכלל ודיסקונט בפרט?

השאר תגובה