למה אני לא משקיעה במניות דיבידנד - הסולידית
בית » השקעות » למה אני לא משקיעה במניות דיבידנד

למה אני לא משקיעה במניות דיבידנד

יש אנשים ששומעים על השקעה פסיבית במדדים ומיד מעקמים את האף. בראייתם, הדרך הטובה ביותר להשקיע בשוק ההון היא באמצעות קניית מניות של חברות ותיקות ורווחיות המחלקות דיבידנד גבוה ונסחרות בזול. הציבור הקדוש הזה מכונה בשם הקיבוצי "משקיעי ערך". בנג'מין גרהאם עשה זאת. וורן באפט עושה זאת. דורין הרטמן לא עושה זאת.

אחד הגלגולים המודרניים הפופולאריים ביותר של גישת השקעות הערך מכונה בלעז Dividend Growth Investing, או השקעה מבוססת צמיחת דיבידנד (DGI).

הרעיון, בתמצית, הוא להשקיע בחברות ענק הנוהגות להגדיל את הדיבידנד שהן מחלקות לבעלי המניות מדי שנה בשנה.

לפני שאסביר מדוע אני ממקמת את עצמי מחוץ למחנה הזה, אנסה להסביר מהו דיבידנד מלכתחילה, ומדוע כל כך הרבה משקיעים נוהרים אחרי אסטרטגיית ה-DGI בשנים האחרונות.

מה זה דיבידנד?

כדי לענות על השאלה הזו, יש להבין תחילה מהי מניה.

כאשר אתם קונים מניה של חברה ציבורית מסוימת, אתם רוכשים למעשה בעלות חלקית על החברה. כמובן שהיכולת שלכם להשפיע על ההתנהלות השוטפת של החברה מוגבלת, ויחד עם זאת, הבעלות החלקית מקנה לכם את הזכות להשתתף ברווחי החברה ולקחת חלק בהצבעות על מדיניותה.

בדרך כלל, ככל שהחברה צומחת היא נעשית רווחית יותר ותזרים המזומנים שלה גדל. כאשר זה המצב, חברות רבות מחליטות שלא לאגור את הכסף ו/או להשקיע אותו מחדש בפרויקטים אחרים. במקום זה, הן בוחרות להחזיר חלק מהעודפים לבעלי המניות. התשלום הזה מכונה דיבידנד.

כך, אם החברה מחליטה לחלק דיבידנד בגובה 5 ש"ח למניה, ואתם מחזיקים 100 מניות, תקבלו צ'ק על סך 500 ש"ח.

כדי לחשב את תשואת הדיבידנד, נחלק את הדיבידנד למניה במחיר המניה. אם מחיר המניה בבורסה הוא 40 ש"ח, והדיבידנד למניה הוא 5 ש"ח, הרי שתשואת הדיבידנד היא 8%. בדוגמה לעיל, אם השקענו 4000 ש"ח כדי לקנות 100 מניות, נקבל כאמור 500 ש"ח כדיבידנד.

מדוע להשקיע בחברות המגדילות את הדיבידנד השנתי?

אסטרטגיית ה-DGI זוכה בשנים האחרונות לפופולאריות עצומה בקרב משקיעים המבקשים לייצר הכנסה שוטפת מתיק ההשקעות שלהם, ובכלל זה אנשים השואפים להגיע לעצמאות כלכלית, לפרוש בגיל צעיר ולהחליף את משכורתם בהכנסה פסיבית.

הסיבה העיקרית לכך, כמובן, היא סביבת הריבית האפסית הקיימת ברוב המדינות המפותחות. כתוצאה מכך חלה ירידה חדה ועקבית בתשואה המתקבלת מהשקעה באגרות חוב.

במילים אחרות, מניות הדיבידנד נתפסות כחלופה איכותית להשקעה באג"ח כאפיק המניב הכנסה שוטפת.

משקיעי ה-DGI בוחרים לקנות ולהחזיק במניות של חברות ענק איכותיות, שבראייתם צפויות להגדיל הכנסות, רווחים, ודיבידנדים באמצעות ייצור, מכירה והפצה של מוצרים חיוניים.

דוגמאות בולטות הן חברות כמו קוקה קולה (KO), ג'ונסון אנד ג'ונסון (JNJ), מקדונלד'ס (MCD), פרוקטר אנד גמבל (PG), וול מארט (WMT) ועוד.

כל החברות הללו נכללות במדד מיוחד המכונה "אצולת הדיבידנד" (Dividend Aristocrats), הכולל חברות אמריקניות שהגדילו את תשלום הדיבידנד השנתי במשך 25 שנה ברציפות. חברות אלה מחלקות דיבידנד רבעוני, חציוני או שנתי.

יישום האסטרטגיה בפועל משתנה בין משקיע למשקיע, אבל רובם, כמשקיעי ערך, מקפידים לקנות את המניות רק כשהן נחשבות זולות, כלומר, כאשר מכפיל הרווח שלהן נמוך מ-20. מדי חודש המשקיעים קונים בהכנסתם הפנויה (משכורת+תשלומי דיבידנד קודמים) מניות חדשות, או  מחזקים פוזיציות קיימות בהתאם לשיטת המיצוע השקלי.

השאיפה האולטימטיבית של רוב משקיעי ה-DGI היא ליצור תיק השקעות הכולל בין 30-10 חברות, אשר מניב הכנסה פסיבית ההולכת וצומחת לאורך זמן (ככל שהחברות מגדילות את הדיבידנד השנתי שלהן). כאשר ההכנסה הפסיבית מהדיבידנדים מכסה את ההוצאות השוטפות – הם פורשים מהעבודה.

לאסטרטגיה הזו יש יתרונות רבים:

1. התעלמות ממחיר השוק: משקיעי DGI "אדישים" לתנודות במחיר השוק של המניה, ומייחסים חשיבות רק להכנסה השוטפת המתקבלת ממנה. למעשה, חברות איכותיות במיוחד מגדילות את הדיבידנד שהן מחלקות גם אם מחיר המניה ירד.

2. הגנה מאינפלציה: משקיעי ה-DGI מקפידים להשקיע אך ורק בחברות שהגדילו את הדיבידנד השנתי מזה כמה שנים ברציפות. בדרך כלל החברות מגדילות את הדיבידנד בשיעור של 8% עד 10% ביחס לשנה הקודמת. שיעור זה גבוה מקצב האינפלציה, מה שמאפשר להגן על ערכה הכספי הריאלי של ההכנסה הפסיבית.

3. כסף ביד: רווח הון ממניות הוא רווח תאורטי, כלומר, על הנייר בלבד. אתם לא מרוויחים עד שאתם מוכרים. רווח מדיבידנד, לעומת זאת, זה כסף מיד וביד.

4. תנודתיות נמוכה: חברות המחלקות דיבידנד ומגדילות אותו בהדרגה הן בדרך כלל חברות איכותיות ביותר, רווחיות, בעלות יתרון תחרותי גדול ומעט חובות. מכיוון שרוב החברות הללו מייצרות מוצרים חיוניים, שכל אחד צריך, הן חוות תנודתיות נמוכה יותר מהשוק הכללי.

5. דיבידנד כחיווי על מצב החברה: הגדלת הדיבידנד היא בדרך כלל "איתות" חיובי על מצב החברה מהחברה עצמה.

6. אין חובה למכור: אסטרטגיית ה-DGI מאפשרת לחיות מההשקעה מבלי למכור מניות כלל, מפני שהדיבידנדים משולמים לבעלי המניות ישירות מהחברה.

7. ניתן להרוויח פעמיים: מכיוון שמחירי המניות נוטים לעלות לאורך זמן, אם תחליטו למכור את מניות הדיבידנד שלכם תוכלו לקצור רווח כפול – פעם אחת על הדיבידנד, ופעם שניה על מחיר המניה שהאמיר בינתיים בשוק.

8. ניתן לצבור ריבית דריבית על ההשקעה: במקום לבזבז או לחסוך את תשלומי הדיבידנד, ניתן להשקיע אותם מחדש ולרכוש באמצעותם עוד מניות דיבידנד, שיניבו עוד דיבידנדים, בהם תקנו עוד מניות … בכך צוברים ריבית דריבית (רווח על הרווחים).

"וואו, מושלם", אתם אומרים, "תמיד רציתי להיות מבעלי קוקה קולה, איפה חותמים?"

לא כל כך מהר.

למה אני (בכל זאת) מעדיפה להשקיע במדדים

1. אי אפשר להכות את השוק: לא משנה איך תהפכו את זה – השקעה במניות דיבידנד היא עדיין בחירה סלקטיביות של מניות ספציפיות מתוך ניסיון להשיג תשואה עדיפה על תשואת השוק.

טענת היסוד של הבלוג הזה היא שקשה עד בלתי אפשרי להכות את השוק על בסיס קבוע לאורך זמן, גם אם אתם "אלופים" בניתוח פונדמנטלי. נכון, וורן באפט הצליח לעשות זאת ולהפוך לאחד האנשים העשירים בתבל, אבל בדיוק בגלל זה הוא נחשב למשקיע אגדי.

טועה מי שסבור שאם יקנה כמה חתיכות מ"קוקה קולה" ו"מקדונלדס" יהיה מסודר לכל החיים כמו באפט. בני תמותה רגילים פשוט לא יכולים לחזות את העתיד (אלא אם בובי מקפרין מפעיל עליהם את קסמיו).

2. סכנת הריכוזיותאם תשוו את "אצולת הדיבידנד" הנוכחית ל"אצולה" שהתקיימה בשנות השבעים, למשל, תראו חברות אחרות לגמרי. הסיבה לכך היא שכל חברה עסקית, גדולה כלל שתהיה, מפסיקה להתקיים מאי אילו סיבות.

DGI חושפת אתכם לסכנה בכך שחלק נכבד מהונכם יושקע בחברה שתיקלע לקשיים, תקצץ או תבטל את הדיבידנד כליל ואף תפשוט רגל, מה שייחייב אתכם למכור בהפסד – או להפסיד את הכל. ראו מקרה אנרון, למשל.

לעומת זאת, השקעה במדד מפזרת את הונכם סביב מספר גדול מאוד של חברות, כך שגם אם חברה אחת תפשוט רגל, ההשפעה הכוללת על הונכם תהיה מזערית.

3. הדיבידנד איננו מובטח: כשאתם רוכשים אגרת חוב, אתם מקבלים התחייבות משפטית מהמנפיק לשלם לכם ריבית במועד מוסכם בתמורה להלוואה. דיבידנדים, להבדיל אלפי הבדלות, נתונים לשיקולה הבלעדי של הנהלת החברה.

במילים אחרות, אין מדובר בהתחייבות חוזית. אין תאריך פידיון, ואין כל חובה, משפטית או אחרת, לשלם דיבידנד למשקיעים, אפילו אם מדובר בחברות ענק עם מסורת ארוכת שנים של העלאת דיבידנד.

בעיצומו של משבר 2008 תשואת הדיבידנד הכוללת של מדד S&P 500 התכווצה ב-20%. פייזר קיצצה דיבידנד ב-2009 משיקולים עסקיים. בריטיש פטרולום השהתה דיבידנד ב-2010 בגלל דליפת הנפט החמורה בהיסטוריה האנושית. מוכנים לחשוף את עצמכם לברבורים שחורים כאלה?

4. דיבידנדים חייבים במס: אם המניות מוחזקות בחשבון שאינו פטור ממס רווחי הון (כמו למשל קרן השתלמות בניהול אישי), הרי שכל תשלום יחייב את המשקיע לשלם מס דיבידנדים. לעומת זאת, השקעה בתעודות סל או בקרנות מחקות העוקבות אחרי מדדים מסוג Total Return צוברים את הדיבידנד במחיר הקרן/תעודה ובכך חוסכים אירוע מס למשקיע.

5. תנודתיות מחיר השוק: כאשר חברה משלמת דיבידנד, מחיר השוק שלה בבורסה יורד בשיעור זהה לדיבידנד ששולם. זוהי עובדה. הרי תשלום הדיבידנד מייצג כסף אמיתי שיוצא ממאזני החברה.

6. השקעה מחדש של הדיבידנד כרוכה בטרחה: אם המשקיע בוחר לקחת את הדיבידנד לכיס – הוא מפסיד את האפשרות לצבור ריבית דריבית. אם, לעומת זאת, הוא מחליט להשקיע מחדש, הוא חייב להחליט באיזו מניית דיבידנד הוא משקיע, וכמובן שעליו לעשות זאת בחוכמה, פעם אחר פעם (ראו סעיף #1 כדי להבין מדוע זה כל כך קשה).

אם לא די בכך, השקעה מחדש של הדיבידנד כרוכה בתשלום מיסים + עמלת קנייה. כל ההוצאות והצרות הללו נחסכות באמצעות השקעה במוצרים מדדיים.

7. פופולאריות יתרהאסטרטגיה צברה פופולאריות רבה עד כדי כך שמחירי המניות המדוברות נראים היום מנופחים מאי פעם. סביר להניח שכאשר תשואות האג"ח יעלו, המשקיעים ימכרו את מניות הדיבידנד ויחזרו לקנות אג"ח כדי לייצר הכנסה שוטפת.

8. סיכון מט"ח בלתי נמנע: בישראל ישנן אמנם חברות גדולות המשלמות דיבידנד למשקיעים (רובן נכללות במדד תל-דיב, העוקב את המניות הגדולות בבורסה אשר תשואת הדיבידנד השנתית שלהן הייתה לפחות 2% בשתיים מתוך שלוש השנים האחרונות) כמו טבע, כיל, שופרסל, איתוראן ועוד.

יחד עם זאת, אין במשק הישראלי חברות עם מסורת ארוכת שנים של העלאת דיבידנד. עובדה זו מחייבת את חובבי ה-DGI להשקיע במניות בחו"ל ולקבל הכנסה שוטפת במט"ח. מי שחי וצורך בשקלים, לוקח על עצמו סיכון מט"ח משמעותי.

סיכום

את אסטרטגיית ה-DGI אפשר לסכם בשלוש נקודות:

1) קנה מניות של חברות איכותיות שהגדילו דיבידנד באופן עקבי בשנים האחרונות.
2) צא מנקודת הנחה שהחברות הללו ימשיכו לעשות זאת גם בעתיד.
3) הסק מכאן שהאסטרטגיה תאפשר לך לנצח את השוק פעם אחר פעם.

נדמה לי שיש מטאפורה שחוקה שמתאימה לתיאור אסטרטגיית ה-DGI באופן מושלם: נהיגה עם המבט למראה האחורית.

אינני מאמינה שניתן לדעת מראש אילו מניות יצליחו להכות את השוק. השוק חכם מכולנו ומשקלל את כל הנתונים המהותיים בכל רגע נתון. חוכמה קטנה מאוד לבחור מניות, להגדירן כאיכותיות על סמך ביצועי העבר, ולעודד אחרים להשקיע בהן.

אין ארוחות חינם. ככל שהתיק מרוכז יותר, כך הוא מסוכן יותר.

השיטה הפסיבית להשקעה בשוק ההון מתאפיינת בפשטות מופלאה. אני מגדירה את הרכב תיק ההשקעות שלי, רוכשת באופן פרופורציונלי מוצרים העוקבים אחר מדדים מתאימים; ומאזנת לפי הצורך. כך אני משיגה תשואה גבוהה מרוב המנהלים האקטיביים, משלמת פחות עמלות, מיסים ודמי ניהול, מבזבזת פחות זמן על בקרה וניתוח ומקטינה את פוטנציאל הסיכון באמצעות פיזור מקסימלי.

אם, לעומת זאת, אתם סבורים שאסטרטגיית ה-DGI מתאימה לכם יותר חרף מגרעותיה – לכו על זה, ובלבד שתקדישו זמן ללמידה מבלוגים כמו Dividend Mantra או Dividend Growth Investor .



אזהרה: אני משקיעה חובבת. אינני בעלת רישיון ייעוץ השקעות או כל רישיון פיננסי אחר. התכנים באתר אינם מהווים ייעוץ מקצועי או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם. כל המסתמך על המידע באתר מבלי להיוועץ באיש מקצוע עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד. אלא אם צוין אחרת, אני מחזיקה או עשויה להחזיק בניירות הערך הנדונים בפוסט. גלישתך באתר מהווה הסכמה מפורשת לתנאי השימוש.


רוצים לעזור?
אתם מוזמנים לשתף ולעקוב אחרי בטוויטר או בפייסבוק, או להירשם כדי לקבל את הפוסטים שלי ישירות למייל. בנוסף, תוכלו להשתמש בקישורי השותפים הבאים כדי לקנות באמזון, להוריד ספרי שמע, או להקים אתר אינטרנט משלכם (מדריך מפורט - כאן). תודה על תמיכתכם באתר. 

47 תגובות

  1. גב' הרטמן אני רציני באומרי כי מישהו צריך לתת לך את פרס אוסקר האינטרנט לשנת 2013

  2. טאלב ( אם אני זוכר נכון – קראתי לפני חמש שנים) טוען לגבי באפט שאין שם הוכחה שההשקעות שלו הם מעבר למזל שכן בגודל אוכלוסיה כזה גדול סטטיסטית אמור להמצא פרט שמצליח כל פעם ואז נהיה מליונר גדול ( המעבר למיליארדר כבר יותר קל כי הוא כבר שולט בשוק) . טאלב מחזיק מסורוס משקיע אגדי. אני זוכר שבשנות הבועה בנאסדק 1999-2001 פורסם כל הזמן שסורוס קונה מכרות זהב במחירים של בין 200-300 ולא הבנתי מה הוא עושה . היום אני מבין .

  3. האם יש תעודות סל על מניות אצולת הדיבידנד, שיתנו את יתרון אי המיסוי הזמני ויאזנו את התיק ויפזרו את הסיכון? זה יתן את היתרונות ללא החסרונות. בטוח בארהביש כאלה. דורין התואילי להפנות אליהן בבקשה?

  4. כמשקיע מניות דיבידנד בעברי..אתן את דעתי:רוצה להשקיע במניות דיבידנד?…עלייך להשקיע סכום מאוד רציני!!!…ועוד דבר:עלייך להגן על המטבע,וזה כרוך בהרבה הוצאות,והרבה עבודה!…מסקנתי:BULLSHIT…לא כדאי למשקיע הקטן…את הדיבידנד לוקחים הכרישים השמנים,ב-99%….
    רוצים מניות דיבידנד?…בכל זאת,תשקיעו במדד התל-דיב הישראלי,יותר כדאי,פחות עבודה,ומרוויחים לא פחות…
    חוץ מזה,שלא לציטוט:מניות דיבידנד נועדו לתת מנה יפה ושמנה לבעליי המניות…שזה לא אתם!..המשקיע הקטן ניזון מהפירורים בנופלים…לא נחמד אה?

    • היי אלון,
      באיזה מוצר תל-דיב אתה ממליץ להשתמש? כל המוצרים הם עם עמלות גבוהות מאוד.

  5. בלי שום קשר:אני חושב שהבלוג של דורין עוסק בעיקרו בתרבות,ובאיכות חיים,דרך מבט על הכסף…אז כחובב מוסיקה מושבע,קבלו המלצה חמה לשבת קסומה,3 אלבומים יפים שהחזירו אותי לעברי…(אני חובב בעיקר:רוק,אינדי,קלאסי)…
    SCORPIONS-COMEBLACK-אלבום ענק של קוברים,וגרסאות חדשות של סקורפיונס האגדיים!!!!
    WHITE LIES-BIG TV-עוד אלבום ענק של הלהקה הבריטית המקסימה..שלא הצליחה לפרוץ לצערי….
    THE BREAD-THE BEST…דיוויד גייטס וברד..לא צריך להכביר במילים=אגדה!!!!…
    גשו ליו טיוב ותהנו…אני מקווה…

  6. דורין את גדולההה, ההשקעות שלי ברובן הן סולידיות, מאז ומתמד, התחלתי לפני כ- חצי שנה, לקנות מפעם מנייה בשביל הכייף, וכבר קיבלתי החלטה להפסיק עם הכייף הזה שכל פעם עולה לי ביוקר… והפוסט שלך מאמת את מה
    שאני חושבת ביני לבין עצמי.

    אם

    • ניתן לשקול להשקיע בחברות חשמל אמריקאיות כמו Southern (סימול SO) תשואת דיבידנד של 5% , וגם במיתון הכי גרוע אנשים עדיין צריכים חשמל – כך שלא תיעלם בעתיד הנראה לעין. לא המלצה.

      • למי שאינו בקיא בניתוח דוחות כספיים ובאנליזה של הענף בו הוא עומד להשקיע, מומלץ מאוד להימנע מלהשיקע בחברות ספציפיות. גם אם במקרה זה המנייה המדוברת לא צפויה להעלם ב"עתיד הנראה לעין" אין זה אומר שהחברה תשאר רווחית, שערך מניותה לא ירד ואין זה אומר שמדיניות הדיבידנד תשמר. לדוגמא: החברה יכולה להקיע הון בציוד תוך מינוף עצמי שיאכל את רווחיה בזמנים קשים, יכולים לקום מתחרים שינגסו מנתח השוק שלה או שתסבול מרגולציה שתכביד על שורת הרווח שלה. אז הצהרה כגון "גם במיתון הכי גרוע אנשים עדיין צריכים חשמל – כך שלא תיעלם בעתיד הנראה לעין" אינה מצביעה על כדאיות ההשקעה. בשורה התחתונה, לאדם הפשוט עדיף להשקיע במדד מפוזרים ולא במניות ספציפיות.

        • חלכאי – להשקיע במדד או תעודת סל זה "להקטין ראש" ולתת את הכסף שלך לאיזה גוף פיננסי שכביכול "משקיע" בשבילך ואולי בעצם מראה לך רווחים פיקטיביים בהונאת פונזי. לכן אני מעדיף להשקיע ישירות בחברה. לעניין המינוף שהזכרת, ל- Southern יחס Debt ל- Equity של 1.2. אמנם יותר גבוה מאשר פרוקטר אנד גמבל (0.5) אבל זה מקובל שבתשתיות יש חוב גבוה יחסית.

  7. מפעם צריך להיות – מדי פעם

  8. שאלת הארי בראון: לגבי שיטת ההשקעה שלו , אולי תסבירי לי למה את צריכה את ה25% נכסים כספיים ? למה לא להשקיע אותם במשהו שהוא לא-ניטרלי ושיכול גם לצמוח , אפילו קצת, נגיד באג"ח קצר או אג"ח צמוד מדד ?

    למה לא לחלק את התיק ל-3 , להשאיר בו רק את האגח השקלי הארוך, המניות והזהב – במקום להשקיע רבע מהתיק בנזילות שתשחק באינפלציה

  9. בהחלט נק מעניינות
    נראה לי שלאורך ההסטוריה ה VIG עשה יותר מ VT ויחסית זהים בתנודתיות כך שזה כלי השקעה סולידי לגיטימי.
    לגבי ההערה שלך על משקעי ערך,
    אני מבין שמשקיע ערך לא מסתכל רק, אם בכלל, על מכפיל רווח לקבלת החלטות השקעה.
    אשמח לקבל הפניות לקריאה על השקעות ערך.

  10. איש (3718 )

    אני מסכים לחלטוין לגבי הפיזור וכו', אבל יש נקודה בגללה אני אוהב מאד מניות דיבידנד והיא ההגינות.

    בהכללה אפשר לומר שחברה שמחלקת דיבידנד מבינה שהיא עובדת עבור בעלי המניות שלה, בצורה שוויונית והגונה. כולם מקבלים נתח מהרווחים בצורה שווה.

    כדוגמא הפוכה, יש חברות שמחלקות הרווחים לעובדים ולמנהלים על ידי משכורות מנופחות, הקצאות אופציות שמנות, עסקאות בעלי עניין, ואז בעלי המניות שהם בעלי החברה לא רואים אגורה מהרווחים. אני מעדיף לראות הכסף ביד מאשר לראות אותו נצבר בחשבון החברה כדי שתעשה בעתיד איזה רכישה של חברה כושלת ממקורבים ושתמחק אחר כך.

  11. המשקיע המוטרד

    דורין, את כותבת בצורה מעניינת,מקורית ומקצועית על מגוון נושאים והצלחת הבלוג היא מרשימה.
    לגבי הפסקה הראשונה בפוסט זה- לטעמי היא מעידה על חוסר הבנה לגבי השקעות ערך,הגותו של בנג'ימין גראהם ופועלם של משקיעי ערך אשר באו אחריו.

    למגיב גיא אשר כתב: "טאלב ( אם אני זוכר נכון – קראתי לפני חמש שנים) טוען לגבי באפט שאין שם הוכחה שההשקעות שלו הם מעבר למזל שכן בגודל אוכלוסיה כזה גדול סטטיסטית אמור להמצא פרט שמצליח כל פעם ואז נהיה מליונר גדול …" באותה מידה ניתן לטעון כי הביטלס היו אנומליה סטטיסטית באוכלוסיה של יוצרים ונגנים ואין קשר בין הצלחתם לכישרון, עבודה קשה והתמדה פשוט סטטיסטית חייב להתקיים שיהיו נגנים שיצרו באקראי מוזיקה מעולה ופורצת דרך…

    אתה יכול לגגל The superinvestors of graham and doddsville, נאום של באפט בו הוא מתייחס לפרשנותם של אנשי אקדמיה,מימון,השוק היעיל וכדומה להצלחה עקבית בשוק ההון.

    פעם אחרונה שקראתי על טאלב עצמו הוא ניהל קרן גידור…אני תוהה אם למשקיעים אשר הגיעו לקרן שלו בגין פרסומו הוא המליץ להשקיע במדדים…

    • היי. לא התכוונתי להטריד.
      טאלב אמר שאי אפשר להוכיח ( מודגש) שהוא משקיע אגדי. לא שבאפט לא משקיע אגדי. אני בוודאי לא מבין מספיק בנושא( אגגל מאוחר יותר).
      לגבי מוזיקה בוודאי תסכים אתי שזאת יותר מסדרה ארוכה של החלטות בינאריות.

      • המשקיע המוטרד

        גיא, מהתגובה שלך משתמע שהשקעה בשוק היא "סדרה ארוכה של החלטות בינאריות" ועם זה אינני מסכים.

        האם כלפי אלוף עולם באגרוף היית טוען שזוהי בסך הכל סידרה ארוכה של החלטות בינאריות (אגרוף ימין\אגרוף שמאל)?

        באפט ורב המשקיעים אשר הצליחו להשיג תוצאות טובות (לצורך הדיון בשביל להיכנס לרשימה צריך מעל 20 שנה רקורד של השגת תשואות גבוהות מהמדד)
        הגיעו מאותו "בית גידול" אינטלקטואלי- בית מדרשו של גראהם

        • יסלחו לי באפט ויאיר לפיד אבל אני שמח שעברנו ממוזיקה ( בלעדיה החיים הם טעות – ניטשה) לאגרוף ( לא כולל את הגדול מכולם מוחמד עלי) תוך תגובה אחת – בהחלט מבהיר את הנקודה.

          טוב. אני באמת ניסיתי לא להגיב – אבל זה היה חזק ממני.
          הרופא הגביל אותי לחמש תגובות לפוסט. 🙂

          • טוב. קראתי את המסמך עד האמצע (זה קצת מעייף).
            הטיעונים של באפט לגבי המזל בהחלט מעניינים – אבל הוא בטח לא צריך ציונים ממני.
            אפילו לי החזרה על המילים "מחיר" ו "ערך" נשמעת מיסטית. אני לא מבין איך מגיעים לידיעת הערך שיש כל כך הרבה משתנים בחברה. יצא לי לעבוד קרוב למספר מרכזים פיננסיים בחברות שונות- אמנם בתפקידים זוטרים אבל למרות שיש לי קצת רצון והבנה בנושא – אני לא יכול לומר שלי או לאנשים סביבי היה מושג כלשהו – אם כך מה יכולתו של המשקיע מבחוץ?
            בלי ציניות (ועם קנאה) יכול להיות שיש חבורה של אנשים עם כישורים עילאיים להבין את המשנה לעומקה אבל הבלוג לפי הבנתי פונה אל ממשקיע הממוצע והוא מקדם עקרונות פשוטים שכל אחד יכול לממש ולהבין והם שיעור החיסכון גבוה ופיזור הנכסים של בראון.

          • וכאן אני מביא לצידי את "תערו של אוקאם" -"חוק החיסכון".
            אין להרבות בישויות יותר מכפי הצורך, כאשר קיימים הסברים שונים לאותה תופעה יש לבחור בהסבר הפשוט ביותר, אשר מערב את המספר המועט ביותר של מושגים וחוקים .

            שיט! עברתי את חמש התגובות ! 

  12. המשקיע המוטרד

    כאשר משקיעי ערך מסבירים בתמצית את הרעיונות העומדים מאחורי האסכולה לרב מדברים על "רכישת נכס השווה דולר ב 50 סנט".
    כאשר גראהם הסביר את רעיונותיו הוא השתמש בדימוי של "מר שוק": כאשר אתה רוכש מניה בבורסה אתה רוכש בעלות על חלק מעסק, בעסק יש לך שותף בשם מר שוק, השותף סובל ממאניה דיפרסיה יום אחד הוא ימכור לך את הסחורה ביוקר ויום אחר בזול, משקיע אשר ירכוש מניות זולות ייהנה "מתשואה משביעת רצון" (בניסוח של גראהם) קיום או אי קיום דיבידנד אינו החלק המהותי בניתוח,למעשה לעתים זהו אירוע בעייתי, נניח כי את מושקעת בחברה מסוימת המייצרת 15% תשואה על ההון,החברה בוחרת לתת לך דיבידנד על חלק מהרווח השנתי- נוצר אירוע מס ואת מקבלת מזומן ליד,אם אינך מסוגלת להשקיע אותו בעסק אחר המייצר 15% תשואה על ההון +פיצוי על המס ששילמת עדיף היה לך כי הדיבידנד לא היה מחולק.

    יש לך המון ידע ורקע פיננסי, אם לא קראת, מומלץ לקרוא את המשקיע הנבון או אחד הספרים של פיטר לינץ או סתם לעקוב אחרי בלוגים בתחום השקעות ערך יש כמה לא רעים בעברית
    את לא חייבת להיהפך למשקיעת ערך אבל לפחות תדעי איך החצי השני חי 🙂

    ובלי קשר תמשיכי עם הבלוג המצוין
    והדרך האמיצה שלך

  13. לדורין,
    את מטעה בהקשר של באפט וגרהאם ואת קצת עשית פה סלט,
    לבאפט אין ברירה אלא לקנות את אותם מניות בעלות שווי שוק ענק כי יש לו המון כסף והוא חייב להשקיע בחברות ענקיות בעלות מחזורי מסחר עצומים! והוא לא יכול להשקיע בחברות איכותיות וקטנות, איפה שנמצאת התשואה הגבוהה. והסיכון לא צריך להיות גבוה יותר.
    שאת מדברת על מתחת למכפיל 20 זו מניה שבאפט וגרהאם אם הייתה להם ברירה לא היו קונים לעולם!
    לא סתם באפט אמר שאם היה לו רק מיליון דולר הוא היה עושה 50 אחוז ממוצע שנתי לעומת היום שאין סיכוי שדבר כזה יקרה [לא נראה את קוקה קולה/ מקדונלדס /בנק כלשהו מכפילים את שווי השוק שלהם בכמה שנים].
    לא צריך להיות גאון כדי להצליח בבורסה ואת אותה ההשקעה שמשקיעים כדי לקרוא על המדדים אפשר לקרוא על איך לנצח את המדדים בטווח הארוך בפחות סיכון על ידי בחירה חכמה של מניות לטווח ארוך.

  14. המשקיע המוטרד

    גיא, יפה שחיפשת וקראת
    הפואנטה של באפט היא זו : אם חלק גדול מהמשקיעים המצליחים מגיעים מאותו "כפר גראהם ודודסוויל"
    אזי יש משהו באותו "כפר", השקעות ערך זו אסטרטגיה לטווח ארוך אשר מטרתה היא לייצר תשואה עודפת על המדדים ברמות סיכון נמוכות.
    בניגוד אקדמיה וענף המימון בפקולטות למנהל עסקים ,משקיעי ערך לא מודדים סיכון בתנודתיות (בטא)

    לגבי תער אוקאם, אני לא בטוח כי הרעיונות העומדים מאחורי השקעות ערך מסובכים יותר מהעומד מאחורי "מודל הארי בראון"

  15. גיא!!!..אתה חייב קורס גמילה מלהגיב בפוסטים!!!!…חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח..זה עובר כל גבול!!!…

  16. למוטרד – גם קראתי לא מזמן את ה"משקיע הנבון" – אז אני מכיר את מר שוק.
    אני לא מבין את העקרונות ואם הם פשוטים – תנסה להסביר כמו שדורין מסבירה בפוסט אורח – ואני אודה לך.

    אלון! מתי נפתח קורס? 🙂 . תרשום גם אותי!

  17. כולם, כולל באפט, בשורה התחתונה פשוט מהמרים.

  18. הייתי שמח להבהרה

    פיסקה – 4. דיבידנדים חייבים במס
    מה קורה עם הדיבידנט בהשקעה בתעודת סל סטנדרטית? כלומר המדד מכיל גם חברות שמחלקות דיבידנט וגם לא, (הדיבידנט מושעה באופן אוטומטי במדד עצמו ?)

  19. המהנדס

    דורין,

    הבלוג הולך ומשתבח, ואפשר לראות שגם קצב העדכונים עולה וזה מצוין, המשיכי כך!
    לגבי השקעות ערך:
    מדובר בתאוריה פשוטה למדי, שהישום שלה לא תמיד קל.
    הפואנטה העיקרית היא שצריך להבין שכשאנחנו קונים מניה אנחנו נכנסים כשותפים בעסק. אנחנו יכולים לנתח את ביצועי העסק והפוטנציאל העתידי שלו בצורה די סבירה, ולהעריך כמה הוא שווה. לזה אנחנו קוראים ערך. מדובר בהערכה גסה וסובייקטיבית, אבל העניין הוא שאנחנו מודעים לזה, ופועלים בהתאם.
    מחיר זה קל – מחיר המניה נקבע בכל רגע נתון על ידי הקונים והמוכרים בשוק (בבורסה)
    עכשיו החלק המעניין:
    אנשים קונים ומכרים מניות ממגוון סיבות, רובן לא רציונליות (מישהו אמר עדכון מדדים? 😉 )
    לכן, השותף שלנו בעסק, "מר שוק", הוא לא רציונלי ולא יעיל (בניגוד לאגדות שמלמדים בתואר ראשון בכלכלה). לפעמים הוא יהיה מוכן לשלם מחירים גבוהים על החלק שלנו בעסק, ולפעמים הוא יהיה מוכן למכור לנו את החלק שלו בזול. רוב הזמן ההפרש בין המחיר בבורסה להערכת הערך שלנו קטן, ולא מצדיק את הסיכון. אנחנו מודעים היטב לכך שהשקעה במניות היא מסוכנת, ושהערכת הערך שלנו גסה ולא מדויקת.
    אבל, מדי פעם נמצא מניה שנמכרת כל כך בזול ביחס להערכת הערך שלנו, שזה ממש "לקנות דולר ב 50 סנט". במקרה כזה נחפור היטב כדי לוודא שלא פספסנו משהו, ובד"כ נגלה שיש סיבה למחיר הזול. אבל עדיין ישארו מניות מאוד זולות ללא הצדקה. במחירים כאלה אנחנו נקנה, ואז נחכה בסבלנות (בד"כ זה נמדד בשנים בודדות, במקרה הזריז זה ספר חודשים). אחרי שיעבור זמן כולם יראו את מה שאנחנו ראינו מבעד לערפל ההיסטריה – שהחברה בעצם רווחית והכל בסדר. וכשהם ירוצו לקנות אנחנו נהיה שם למכור להם.
    ככה אפשר לעשות יופי של כסף בסיכון נמוך, בלי ספוקלציות (זהב?) ובלי לסמוך על אף אחד (אג"ח ל 30 שנה של וילה בג'ונגל שמאוכלסת בחרדים וערבים? ומי ישלם את הקרן?)
    אני עשיתי ב 5 השנים האחרונות 15% בשנה בממוצע, אחרי מס. כולל משברון באמצע (שם עשיתי את רוב הכסף). מה שנכון – זה דורש עבודה. בין 5 ל 10 שעת בשבוע אם רוצים לעשות את זה כמו שצריך.

    אין שום קשר בין השקעות ערך לדיבדנד, ובטח שלא לתעודת סל של מניות דיבדנד. וגם אין קשר לכל שיטה שמבוססת יחסים מספריים פשוטים ואוטומטיים. דיבידנד זה מאוד נעים לאגו ושימושי לבעלי שליטה שצריכים מזומן, אבל זה בעצם איתות מההנהלה שאומר שאין להם מושג איך להשקיע את הכסף בלייצר צמיחה ועוד כסף, והם משאירים לי את ההחלטה מה לעשות עם בונוס קטן בצד של אירוע מס. לא מדהים בתור השקעת ערך.

    יצא ארוך, אבל ככה זה. בשביל כבוד צריך לעבוד.

    מילה אחרונה לגבי סיכון – משקיעי ערך מבינים אין שום קשר בין תנודתיות, קורלציה וסיכון. אנחנו מגדירים סיכון כהסתברות להפסיד את קרן ההשקעה (למשל – פשיטת רגל של חברה, אי עמידה בתשלומי אג"ח וכו'). כשקונים חברה מספיק איכותית מספיק בזול, הסיכון מינימלי ופוטנציאל הרווח מקסימלי.

    למתעניינים – מומלץ לקרוא את הבלוגים של אסף נתן ועדו מרוז

    • מהנדס יקר שלום : בקריאה שנייה שמתי לב לברים הבאים – מאתגר אותך בחיוך 🙂
      גיא מיסטיקן: (מהנדס?)
      1. התער של אוקהם -הסבר פשוט מול מורכב.
      2. בלי ציניות (ועם קנאה) יכול להיות שיש חבורה של אנשים עם כישורים עילאיים(מודגש) להבין את המשנה לעומקה.
      מהנדס : (מיסטיקן?)
      1. הערכה גסה וסובייקטיבית ..
      2. ראינו מבעד לערפל ….
      3. וגם אין קשר לכל שיטה שמבוססת יחסים מספריים פשוטים ואוטומטיים …

      מהנדס : "מדובר בתאוריה פשוטה למדי, שהישום שלה לא תמיד קל".
      גיא : אוקיי התיאוריה פשוטה – יישום קשה .
      יש גם במוסר הרבה תיאוריות פשוטות שכמו אנחנו יודעים טוב היישום שלהם לא קל ורק אנשים עם כישורים עילאיים יכולים ליישם אותם לאורך זמן .
      אז אולי אנחנו בעצם מסכימים שהמשנה היא לא למשקיע הממוצע שאליו פונה הבלוג?

    • איש (3718 )

      המהנדס רשם : "דיבידנד .. זה בעצם איתות מההנהלה שאומר שאין להם מושג איך להשקיע את הכסף בלייצר צמיחה ועוד כסף, והם משאירים לי את ההחלטה מה לעשות עם בונוס קטן בצד של אירוע מס. לא מדהים בתור השקעת ערך."

      אם כך אתה בעצם טוען שאתה מעדיף שמהנדסי אוניות או מהנדסי מחשבים או מהנדסי רכב ינהלו את ההשקעות שלך? לא עדיף שאתה תנהל אותם?

      הרי אם נניח שהשקעת בחברה לבניית אוניות והיא צוברת מזומן (מה לעשות, השוק לבניית אוניות די מוגבל), אתה מעדיף שמהנדסי האוניות שמנהלים החברה (בוא נודה באמת, אם הם לא היו מומחים בבניית אוניות הם לא היו מצליחים) יהיו אלו שינהלו ההשקעות שלך? לא עדיף שיחזירו לך הכסף ואתה תנהל אותו?
      הגישה הזו שאומרת שעדיף שהחברה תשקיע בצמיחה מאד מסוכנת כי היא גורמת למנהלי חברות לצאת מתחום המומחיות שלהם ולבזבז הכסף שלנו המשקיעים על מיזמים מסוכנים בהם אין לחברה שום יתרון.

      עדיף לי שמנהלים יטעו לכיוון השמרני ויחזירו הכסף לבעלי המניות אם אין להם אפשרויות השקעה בתחום המומחיות שלהם שבהם יש להם יתרון יחסי מובהק.

  20. תודה. מעניין ורהוט! התגובה שלי תהיה רזה הפעם מאחר ואני בסלולארי. שם לב שהתשואה שלך בסביבות תשואת השוק ב5 השנים האחרונות ובנוסף השקעת 40 שעות בחודש . וכנראה היית פחות מגודר.

  21. דורין, כמו שנכתב פה, משקיעי ערך מחפשים חברות שנסחרות בחסר בשוק מסיבה כלשהי. זהו. זה כל הסיפור.
    יש כאלה שינסו לחפש חברות שהשווי הנקי של הנכסים של החברה שווים הרבה יותר משווי השוק של החברה.
    יש אחרים שינסו לחפש חברות צומחות שהשוק עוד לא תפס (פיטר לינץ מזכיר בספרו כמה חברות כאלה), יש אחרים שמנסים למצוא חברות שפשוט לא מעריכים נכון את היכולת רווח שלהם בגלל סיבה כלשהי (עדו מרוז מדבר על זה הרבה-סקטור הפיננסים בארה"ב לדוגמא), ויש עוד הרבה דוגמאות.
    כמו כל השקעה, יש דברים שהם ברורים ויש הנחות שאתה מניח, לדוגמא שהריבית תעלה בשלב מסויים בעתיד הקרוב. ברור שלא תמיד הצדק יהיה איתך, בכל החלטה שאתה לוקח יש אלמנט של הנחה, אני למשל פועל מתוך הנחה שבעתיד הקרוב לא אפוטר,או שלא אחלה (חס וחלילה).
    ההבדל, לדעתי, בין משקיעי ערך לבין שאר המשקיעים הוא שמשקיעי ערך מנסים קודם כל להניח כמה שפחות הנחות, וגם אז מנסים לראות מה יקרה אם הגרוע יתרחש, ואם גם אז ההפסד מוגבל בהיקפו בגלל טיב ההשקעה או בגלל התמחור של החברה בשוק (EBIX היא דוגמא לכך-אין המלצה כמובן) אז השקעה בחברה יכולה להקרא "השקעת ערך".
    וגיא, דבר אחרון,אני מופתע שדווקא אתה, שעבדת בחברות פיננסיות אמרת את המשפט "תשואה סביב תשואת השוק". מאה אלף שקלים לתקופה של 20 שנה בתשואה של 13% יניבו קצת יותר מ1.1 מיליון שקלים. בעוד שאותו סכום לאותה תקופה ב15% תשואה יניבו קצת יותר מ1.6 מיליון שקלים. אם בשבילך חצי מיליון שקלים זה לא כסף אז כנראה כבר הסתדרת.

    • היי פיליפ :), תראה בדיוק לפני חמש השנים המעוף היה מתחת ל600 נקודות והיום הוא ב 1350.
      תגובתי היתה לפי התשואה שהמהנדס העיד 15 % לשנה (וזה כנראה מעוגל למעלה ולא למטה– טבע האדם 🙂 ) לחמש שנים(ולא 20 שנה) יוצא קרוב מידי לשכנע.
      אבל הנקודה העיקרית שאחד המסבירים הרהוטים להשקעות ערך באתר משתמש בביטוי "ראינו מבעד לערפל". ערפל = MIST . וזה לא שונה מטענתי שיש מיסטיקה מסוימת בעניין. אם אתם מצליחים זה נהדר. אבל למה להיות מיסטי אם אתה רוצה חופש(זה העניין העיקרי) תוך 8-10 שנים ויש לך שיטה פשוטה לכך?

      • אני די מאוכזב שאף משקיע ערך לא התייחס לטענת המיסטיות שלי כי שמרתי משהו לקראת הסוף. באפט ( אני מאד מחבב את דמותו אישית) מכונה האורקל מאומהה
        ולא זוכר לי שהוא מביע התנגדות לכינוי ….

        האורקל מדלפי הוא אורקל שפעל ביוון העתיקה, במקדש אפולו בעיר דלפי, ובו דיבר האל מפיה של פיתיה, כוהנת שהייתה ממלמלת דברי נבואה סתומים.

        אני רוצה שוב להדגיש שאין זלזול בדברי. אני מאד בעד שימוש במיסטיקה* למקומות בהם היא מתאימה.

        * שירה טובה – היא לומר במילים את מה שאי אפשר לומר בהם.

  22. למה תשואת הדיבידנד צריכה לעלות מידי שנה ולא יכולה להישאר קבועה? יש חברות ישראליות שבשנים האחרות נותנות תשואת דיבידנד גבוהה, ואני לא רואה בעיה להשקיע בהן. לדעתי אין היגיון להשקיע בחברות שלא מחלקות דיבידנד, לא הגיוני שלחברה שלא מספקת רווח למי שמחזיק בה אלא אם כן הוא ימכור אותה לאחר, יהיה בכלל ערך כלשהו.

  23. כמה מחמאות קודם, בכ״ז זו תגובתי הראשונה כאן.
    התכנים באתר שלך הם מעולים, אני מאד נהנה לקרוא ומצליח להנות גם מהתגובות שהן בחלקן נראות כמו הדיונים מהאינטיליגנטים שיש בנושאים רווי אגו אלה. מעבר לזה יש לי להוסיף אבל אעשה זאת בפוסט המתאים.
    לעניין הפוסט, לא מכיר את אסטרטגיית dgi לעומק אבל קצת את השקעות הערך. לא באתי לסנגר עליהן מכיוון שכבר עשו זאת כאן לפני מספיק ואני מסכים איתך במסקנה הסופית שלמשקיע הממוצע בכלל לא כדאי לעשות סטוק פיקינג כנראה.
    כפי שהעירו אחרים על מר שוק וכפי שגראהם כתב השוק לא יעיל כל הזמן,לעיתים חלק מהמניות מנופחות מערכן ולהיפך, הבעיה היא שהמדד בונה את ההרכב שלו והמשקל שהוא מקצה לכל מניה לפי שווי השוק שלה וזה אומר שרוב מוחלט של הזמן הכל טוב אבל מדי פעם שהזמנים האלו מגיעים המניות שהשווי שלהם מנופח מדי דווקא אז תופסות את משקל גדול יותר במדד וההפך, מניות שמתומחרות נמוך מדי תופסות חלק קטן מחלקן הראוי במדד.
    אני לא אומר שקל להבחין בין אלו לאלו אלא שהשיטה עצמה באה עם החיסרון המובנה הזה. יש שיטות אחרות וגם להן חסרונות ויתרונות. לדעתי למשקיע הממוצע מתאימה השקעה מדדית פאסיבית כלומר להשקיע במדד מניות רחב, לפזר לרוחב (גיאוגרפית ובמדדים רחבים) וגם במרחב הזמן כלומר לקנות ולמכור בשלבים ועל פני שנים ולא בבת אחת. זה גם כך מסתדר עם החיסכון ארוך הטווח והצריכה ארוכת הטווח לפי מודל ה 3% אם הבנתי נכון.
    צריך לזכור כפי שכבר כתבת בפוסט אחר ורוב האנשים שתומכים בהשקעות פעילות שוכחים שהרבה יותר מהכאת המדד באחוז כזה או אחר חשובה האלוקציה של הנכסים החלוקה בין מניות לאג״ח ושאר כלי ההשקעות והיא זו שיותר מכל דבר אחר תקבע את התשואה העתידית. לדעתי יותר מכל פזור אחר בהשקעות במניות חשוב הפיזור על הזמן. כלומר מיצוע הכניסה והיצאה על פני שנים רבות ועשורים עוזרים לנו לנקות את הרעש ולהתגבר על התנודתיות הרבה יותר מאשר אם נרחיב את סל ההשקעות שלנו לגיאוגרפיות אחרות ולסקטורים מפוזרים. לא שזה לא חשוב, זה חשוב מאד אבל הפיזור על פני הזמן לא מקבל את הבמה הראוייה לו בדיונים על השקעות מדדיות.

    יצא לי ארוך אבל למרות שזה לא אינפורמציה שצריכה לשנות את הדרך בה משקיעי מדדים פועלים אני מקווה שזה יעזור למתן את הציפיות הגבוהות מדי לעיתים של חלקם ( למשל לגבי התשואה הריאלית נטו שבעבר הייתה 5-6% ובעתיד תהיה כנראה נמוכה יותר) ולעזור להם להתמיד בשוק תנודתי.

  24. וורן באפט אכן משקיע בחברות שהערך הפנימי שלהם הוא מוערך בנקודת זמן מסויימת יותר ממה שהשוק מעריך (השוק עדיין לא רואה את הפוטנציאל וורן באפט מומחה בלזהות אותו). וורן באפט לא משקיע בחברות בגלל שהן מחלקות דיבידנד, להיפך התפיסה שלו שחברות לא צריכות לחלק דיבידנד אלה את הכספים העודפים דוקא להשקיע בפיתוח החברהמה שיגדיל את ערך החברה בעתיד.

  25. דורין, בהמשך למה שכתבתי, וורן באפט בדעה שלך, שעל המשקיע הממוצע לרכוש תעודות סל. ותודה על אתר האינטרנט שלך שמאוד מועיל ויש מה ללמוד ממנו.

  26. אהלן,
    אני מנסה לחפש ETF העוקב אחר מדד DIVIDEND GROWTH (או דומיו) אשר משקיע את הדיבידנד חזרה בקרן (ללא אירוע מס),
    האם מישהו מכיר ETF שכזה?

    תודה!

  27. היי דורין, אשמח לשמוע את דעתך בנוגע להשקעה במדדי מניות מניבות דיבידינדים כגון תל-דיב. אם אני מבינה נכון, זה נותן את היתרונות של השקעה במדד אך גם את התוספת של הדיבדיבדנדים ללא אירוע המס

  28. דורין, ״אם מחיר המניה בבורסה הוא 40 ש"ח, והדיבידנד למניה הוא 5 ש"ח, הרי שתשואת הדיבידנד היא 8%״
    למה 8% ולא 12.5%?

  29. מישהו יכול להסביר לי איך עובד עקרון הריבית דריבית אם אני משקיע סכום מסויים בקרן מחקה של מדד כלשהו ורוכב עליה עד הפנסיה?

  30. בדוגמה שניתנה לתשואת הדיבידנד, 5 ש"ח על מחיר של 40 ש"ח, נותן נראה לי 12.5% ולא 8% שמצוין.

  31. רואה חשבון שלא מבין בכלכלה

    היי, נתקלתי בפוסט הזה במקרה ויש לי כמה הערות:
    1. את בוודואת מבינה יותר ממני בהשקעות. כראיה, אני עובד כמו חמור לפחות 50 שעות בשבוע, ואת כבר בפנסיה.
    2. יש לי מס' השגות על הפוסט הזה:
    -את יוצאת נגד השקעה במניות דיבידנד, ובעד השקעה במדדים. יש היגיון בהשקעה במדד לצורך דחיית אירוע המס למשך מס' שנים, אבל הבעיה עם מדדים, שגם אם הוא עלה ב-10 שנים האחרונות ב-1000% במצטבר ויום אחד התרסק ב-50% (כמו ב-2008/9) אז בעצם תשואה של לפחות 5 שנים הלכה לפח ככה סתם. השקעה במניות ספציפית היא אכן יותר יקרה, אבל לפחות % מסויים מההשקעה נפדה במשך הזמן ועם המזומן הזה אפשר להשקיע בתחומים אחרים או להשתמש בו.
    -דיבידנד הוא לא זכות חוזית לקבל מהחברה רווחים, אבל זה לא יותר מסוכן או לא וודאי אל מול הקופון של האג"ח. חברות (בעיקר במדינה הנפלאה שלנו) נוטות שלא לשלם לא את הקרן ולא את הריבית על האג"ח שלהן. מי שינתח את התנאים החוזיים של מרבית האג"חים בבורסה בישראל (אם לא רובם המוחלט) הם לא מובטחים, כלומר החברה לא מתחייבת, במקרה הצורך, להעמיד מקורות לצורך תשלום האג"ח. אלה שכן "מובטחים", בד"כ ישעבדו זכות ערטילאית כלשהיא כגון "הזכות לרווחים מפרויקט מסויים" – אם הפרויקט מפסיד ולחברה אין הכנסות, אז יש לך בעצם זכות להשתתף בהפסדים. בצורה מפתיעה, המצב הזה נכון לחברות מכובדות, גדולות ויציבות יחסית. בקיצור, רכישת אג"ח היא לא יותר בטוחה ממניה ע מדיניות דיבידנד.
    -אני לא חושב ששיטת ההשקעה הזו נועדה להכות את השוק, דווקא נראה לי שזה צורך בסיסי לצד השקעה במדדים על מנת לשמור את הערך של התיק (עוד פעם, גם אם המדד+מניות ירדו משום מה, לפחות אפשר עדיין לייצר הכנסה בזמן זה)
    -נראה לי שתיק שמבוסס כולו או רובו על מדדים, הוא תיק עקר שתלוי מדי בחסדי השחקנים בשוק ההון. גם התפיסה שלאורך עשרות שנים המדדים עולים לא יעזרו לבן אדם שחסך 30 שנה לפנסיה ודוקא יום לפני הפרישה ומימוש הרווחים הוא מגלה שהתרסק לו המדד
    -השקעה מחדש של הדיבידנד כרוכה בטרחה – זה נכון, וכרוכה גם בעמלות, אבל אומרים על זה שמרבה נכסים מרבה דאגה. גם השקעה במדדים היא לא "שגר ושכח", צריך להיות עם היד על הדופק, לקחת החלטות ולחפש אופציות להשקעה. השאלה מה לעשות עם הדיבידנד היא לא יותר מטריחה מאשר השאלות "מה לעשות עם התעודת סל הזו? היא יותר טובה או פחות טובה מאחרות? האם העמלות שלה סבירות? האם היא סחירה כך שניתן לממש אותה מהר? האם למכור אותה בשוק יורד על מנת לחתוך הפסדים?" – בקיצור, חלק מזה שבן אדם רוצה לחסוך כסף היא שיהיה לו כאב ראש מזה.
    -בעיה נוספת במדדים בישראל היא שמנפיק התעודה לוקח דמי ניהול מאוד לא תחרותיים (אם אני לא טועה, בתעודות תל דיב משהו כמו 1.5%, ותתקני אותי אם אני טועה) כאשר תשואת דיבידנד נורמלית בארץ היא באזור ה-3%. זו תשואה של 1.5% ברוטו לשנה, בהנחה שהתעודה הרוויחה

  32. הערה קטנטונת ולא חשובה – בפעם הראשונה שכתבת 8% בפוסט, רצית לכתוב 12.5%.

השאר תגובה