פרדוקס הצעיר השמרן - הסולידית
בית » השקעות » פרדוקס הצעיר השמרן

פרדוקס הצעיר השמרן

ארגון "פעמונים" מפעיל מזה מספר שנים תכנית התנדבות לסטודנטים במוסד האקדמי שבו אני לומדת.

זה פרויקט מרשים למדי, שבמסגרתו סטודנטים צעירים עוברים הכשרה בסיסית בניהול כלכלת המשפחה, ולאחריה מצוותים למשפחות נזקקות בתור מלווים פיננסיים.

הזדמן לי בשנה האחרונה לשוחח עם כמה וכמה סטודנטים שמתנדבים או התנדבו בפרויקט הזה. הרושם הכללי שקיבלתי מהשיחות עמם הוא ש"פעמונים" הוא הרבה מעבר לסיוע כלכלי למשפחות; עיקר התרומה שלו היא דווקא באחריות הפיננסית שהוא מטפח בקרב הסטודנטים-המתנדבים עצמם .

הסטודנטים עמם שוחחתי רחוקים מאד מתדמית הצעיר הילדותי, המפונק והיבבן, זה שחי את הרגע ותופס עצמו כקורבן נצחי של המערכת / השיטה / הדורות הקודמים. אף אחד מהם לא יכול היה לשמש כנער פוסטר לכל אותן כתבות מאוסות שעוסקות בייסוריו של "דור ה-Y".

כולם, בלי יוצא מן הכלל, גילו בגרות ואחריות פיננסית – לפחות ברמה העיונית. הם ידעו להסביר את המשמעות ההרסנית של חובות נושאי ריבית, את החשיבות הטמונה בחיסכון שיטתי (אמנם בדרגות שונות של "אגרסיביות"), ואת הבסיס של תכנון פיננסי לטווח ארוך.

בקיצור, סולידים צעירים עם עתיד מבטיח.

או בעצם, כמעט.

כי למתנדבי פעמונים החביבים שעמם שוחחתי היה מכנה משותף אחד נוסף. אף אחד מהם – ככל שהצלחתי להבין משאלותי המחוצפות —  לא משקיע את חסכונותיו האישיים בשוק ההון. לא במניות, ולא בכלל. כולם "יושבים" על מזומן.

הסלידה של משקיעים צעירים מהשקעה בשוק ההון – פרדוקס "הצעיר השמרן" —  היא תופעה מוכרת בקנה מידה אוניברסלי. יש לי חשד שבישראל היא אפילו רחבה יותר, אולי מפני שהביטוי "השקעה לטווח ארוך" במחוזותינו מעורר בעיקר אסוציאציות לארבע קירות, תיקוני צנרת וכסף שטרם הרווחנו משכנתא ענקית. לא למכשירים פיננסיים מורכבים שנסחרים ב"קזינו" של הבורסה.

ועדיין, כשהשמרנות הזו קופצת לך מול הפרצוף, ועוד מצד חבר'ה שיודעים דבר או שניים על התנהלות פיננסית, זה מעורר תהיות נוגות בנוסח "אם בארזים נפלה שלהבת".

איך אפשר להסביר את העובדה, שדווקא צעירים נרתעים מהשקעה בשוק ההון, גם כשהם בעמדה הטובה ביותר להנות מפירותיה?

צעירים שמרנים, סוג של.

צעירים שמרנים, סוג של.

מה הבעיה, בעצם?

אני נוהגת לכתוב כאן מפעם לפעם שההחלטה הגורלית ביותר שמשקיע יכול לקבל נוגעת להרכב תיק ההשקעות שלו, ובאופן ספציפי, לשיעור מהתיק שהוא בוחר להקצות לנכסים עתירי סיכון כמו מניות.

אבל זה רק חצי-נכון, משום שיש החלטה חשובה אף יותר: ההחלטה להשקיע מלכתחילה.

כן, בשלבים המוקדמים, כשתיק ההשקעות עדיין קטן, לשיעור החיסכון, כלומר, ליחס שבין ההכנסות נטו להוצאות, יש השפעה משמעותית בהרבה על מצבכם הכלכלי מאשר לתשואה שיניב תיק ההשקעות. אחרי הכל, חיסכון אגרסיבי (50% ומעלה מההכנסה) הוא המפתח לעצמאות כלכלית – לא שכר גבוה ולא תשואה פנומנלית על ההשקעה.

ולמרות זאת,  אי אפשר להקל ראש בעובדה, שצעירים שאינם מעמידים את חסכונותיהם הפנויים בסיכון בשוק ההון מבזבזים למעשה את הנכס היקר ביותר הידוע למשקיע – זמן.

במונחים של צבירת ריבית דריבית – או בפשטות, כסף שעושה כסף — זמן חשוב יותר מכל ניתוח, מחקר פיננסי או אסטרטגיית השקעה. ככל שהכסף מושקע בנכסים עתירי סיכון (ותשואה)  במשך זמן רב יותר, כך אפקט הצבירה נעשה עוצמתי יותר, ויכול להיתרגם לסכומים משמעותיים מהר יותר. חישוב זריז לפי כלל ה-72 מעלה, שאם נניח, לדוגמה, תשואה שנתית ממוצעת של 5%, ערך התיק יוכפל מדי 14 שנים. אם נניח תשואה שנתית ממוצעת של 7%, ערך התיק יוכפל מדי 10 שנים. 

במילים פשוטות, ככל שמשקיעים מוקדם יותר, כך גדל פוטנציאל הצמיחה של ההון המושקע. לכן, בחורה צעירה שלא יודעת דבר על שוק ההון אך נהנית מאופק השקעה הנמדד בעשרות שנים, מחזיקה ביתרון שיעוררר את קנאתם של משקיעים מדופלמים וקשישים בהרבה.  זהו הסוד הגלוי של עולם ההשקעות. 

שיעורי התשואה הללו, אגב, אינם בלתי מציאותיים. הם מצויים בטווח הביצועים ההיסטורי של תיק השקעות פסיבי, זול ופשוט עם חשיפה נכבדת למניות.  אין צורך בקשרים משפחתיים או באקרובטיקה פיננסית מתוחכמת כדי להשיג ביצועים דומים. כל שנדרש הוא סבלנות, אורך רוח וקור רוח — במיוחד כשהשוק מתרסק לו מעת לעת.

הדרך היחידה לפתח את סיבולת הסיכון הזו היא להיכנס למים ולחוות את הסיכון הפיננסי על בשרכם.  לדעתי, נכון לעשות זאת מוקדם ככל האפשר – כשאתם צעירים, בריאים, ועתירי הון אנושי, כלומר, בעלי יכולת להרוויח כסף בשוק העבודה בכל רגע נתון. היתרונות הללו הם כריות הביטחון שלכם לתרחיש של נפילות חדות וממושכות בשווקים, לכשתתרחשנה (והן תתרחשנה). הגמישות הזו היא שמאפשרת להגיב למשברים ולהמתין בסבלנות להתאוששות.

הזמן לצבור ניסיון ולהתוודע לקפריזות המאניות-דיפרסיביות של השוק הוא עכשיו, כשההון הפיננסי קטן וההון האנושי גדול. צעירים שמדירים רגליהם מהבורסה עלולים לגלות  שכניסה לשוק ההון בגיל מבוגר, כשהמצב כבר מתחיל להתהפך, עלולה להיות קשה עד בלתי-אפשרית, בעיקר עקב חוסר יכולת לשאת את הסיכון הנלווה. למרות זאת, חשוב שהחשיפה תיעשה בשום שכל ולא בפזיזות (ראו הערה בסוף הפוסט).

להפסיק להירתע מהבורסה

המסקנה מהדיון עד כה היא שצעירים מצויים בעמדה כמעט מושלמת ליטול סיכון פיננסי מחושב באמצעות חשיפה (ניכרת) של חסכונותיהם לשוק המניות. כל שעליהם לעשות הוא לבנות תיק השקעות מנייתי, זול ויעיל, ולהמתין בסבלנות שעה שהריבית דריבית עושה את שלה.

זה כמובן נשמע טוב ויפה בתיאוריה. אלא שיש פער די משמעותי בין התאוריה הזו, על יתרונותיה השונים, לבין מציאות היומיום, האילוצים הסביבתיים והחברתיים, וסדריי עדיפויות של צעירים, חיילים משוחררים וסטודנטים בישראל.

נדמה לי שההסברים השונים לרתיעה של משקיעים צעירים משוק ההון מצויים בעיקר בתווך הזה.

אתגר מס' 1 – קוצר ראייה:

הסבר אפשרי אחד לרתיעה משוק ההון הוא קוצר ראייה וחוסר סבלנות. נראה שצעירים רבים מתקשים לראות את ההגיון שברכישת ניירות ערך, שהתשואה מהם, אם בכלל, תגיע רק בטווח הארוך, שעה שהם צריכים למצוא דרך לשלם את הוצאותיהם המאמירות בהווה ובעתיד המיידי. ואכן, מרחב התמרון הצר בין חתונות, מסיבות וטיולים בעשור הנוכחי, למשכנתא, אשראי צרכני וילדים בעשורים הבאים,  לא מותיר, בדרך כלל, מקום לתכנון פיננסי לטווח ארוך, והשקעות בבורסה בכלל זה.  קוצר הראייה הזה עלול להחריף את הרתיעה משוק ההון במיוחד בתקופות קשות, כשהשוק צולל והמסכים אדומים.

הפתרון – אוטומציה. לטעמי, הדרך האפקטיבית ביותר לפתור בעיות התנהגותיות הנובעות מקוצר ראייה הוא לנטרל את המרכיב ההתנהגותי באמצעות אוטומציה של תהליך ההשקעה. לא חוסכים מספיק כל חודש? ודאו שכל החשבונות משולמים באופן אוטומטי בהוראת קבע; גשו לבנק והגדירו הפרשה כפויה לחיסכון; וכמובן, צרו הוראת קבע לרכישת יחידות בקרן נאמנות מחקה בהתאם להרכב התיק המבוקש. הגדילו את ההפרשות מדי שנה, ככל שהכנסתכם עולה, והימנעו מלהציץ בביצועי התיק לעתים קרובות.  האוטומציה הזו תוציא את ההיבט הרגשי-התנהגותי מתהליך ההשקעה, תחסן אתכם מטעויות פיננסיות לא הכרחיות, תבטיח שתישארו מושקעים גם כש"הלב" אומר אחרת, ובעיקר תסייע לכם לסגל הרגלים פיננסיים בריאים.

אתגר מס' 2 – מורכבות

העולם הפיננסי, ושוק ההון בכלל זה, אינם נגישים, בלשון המעטה, לבוגר ממוצע של מערכת החינוך הישראלית. הז'רגון המתוחכם שאופף את התחום – לעתים שלא לצורך – הוא גורם מרתיע לכשעצמו. זה קשה במיוחד כשהמשקיע ההדיוט נדרש לברור השקעות ראויות מבין שלל הרעלים הפיננסיים שמוצעים בשוק. עודף הבחירה עלול לגרום לשיתוק מעודף ניתוח, ולהקשות על משקיעים צעירים לסחוט את ההדק ולהיכנס לשוק.

הפתרון: פשטות. שוק ההון הוא אמנם סביבה מורכבת, אבל אפשר ליישם במסגרתו שורה של פתרונות פשוטים להפליא. כדי להתמודד עם המורכבות, כדאי תמיד לשאוף ליישום את הפתרון הפשוט ביותר האפשרי.  אם עודף הבחירה משתק אתכם, הפתרון הוא להפעיל סינון קשיח ורב עוצמה. אם תנפו מהרשימה המוצרים פיננסיים שגובים דמי ניהול גבוהים, שמנוהלים באופן אקטיבי, שמושקעים ללא פיזור נאות, ושעונים על אחד או יותר מסימני ההיכר של רעלים פיננסיים – תגלו שבעצם, ההיצע לא גדול מדי ולא מפחיד מדי. כך, למשל, במקום לנסות ללקט מניות בפינצטה, פשוט קונים את כל השוק באמצעות קרן מחקה עם כיסוי גיאוגרפי רחב ודמי ניהול זולים ביותר.

אתגר מס' 3 – חוסר אמון במערכת הפיננסית:

יש מי שתופסים את שוק ההון כשורש כל רע, מקור הקפיטליזם המסואב והבלתי שיוויוני, או לכל הפחות כמשחק מכור שבו כרישים שמנים אצים לטרוף דגיגים קטנים ותמימים. ביטוי מייצג להלך הרוח הזה מצוי בדבריו ההרסניים של המינימליסט המדומה ג'יימס אלטושר, שמטיף לקוראיו הצעירים שלא להתפתות להשקעה במניות, "כי הן ארוזות במנגנון פיננסי ערמומי שמנצל את חוסר הידע של כולנו." העוינות הזו כלפי השוק מקנה לו משמעות סימבולית שלילית, שלטעמי אין שום סיבה לייחס לו. העוינות הזו, בשילוב בורות פיננסית מזה ולהט אידיאולוגי מזה, יוצרת מחסום פסיכולוגי אדיר להשתתפות בשוק.

הפתרון: ידע.  הדרך היחידה להפיג דעות קדומות, הטיות אידיאולוגיות וחשדות בלתי רציונאליים כלפי עולם זר ומוזר היא ללמוד אותו על בוריו, מבחינה היסטורית ותיאורטית. השקעה בשוק ההון מחייבת, לצד הכנה מנטאלית-פסיכולוגית, גם רכישת ידע פיננסי מינימלי. בלעדיו, קשה לצפות מצעירים לנהור בהמוניהם לשוק. אני לא מדברת רק על הפרקטיקה הטכנית של רכישת ניירות ערך, אלא בעיקר על הבנה יסודית של של התיאוריה, ההיסטוריה והפסיכולוגיה של השווקים הפיננסיים, התפקיד שהם ממלאים בעולם, האופן שבו הם פועלים, והדרך שבה ניתן לרתום אותם כדי לסייע לכם להשיג מטרות כלכליות.

הדגש כאן צריך להיות על איתור מקור ידע מהימן, מעמיק ובהיר. במקום לקרוא טורי אנליסטים חסרי ערך בביזפורטל, כלכליסט או דה מרקר, השקיעו, למשל, שעה אחת בקריאת הספרון הקטנטן והנהדר של ד"ר ביל ברנשטיין, If You Can, שנכתב במיוחד למשקיעים צעירים (0.99$ באמאזון, או לחלופין, חינם כאן).

ד"ר ברנשטיין, נוירולוג בהכשרתו ומהכותבים הפיננסים החשובים, המשפיעים והאהובים עלי ביותר, פורס ב- 16 עמודים, באנגלית קלה ופשוטה, את הבסיס של השקעה נבונה בשוק ההון.  "אם תוכלו" לדלג על 5 המשוכות שברנשטיין מונה – (1) לחסוך כסף בשיטתיות (2) להבין את המנגנונים הבסיסיים של העולם הפיננסי (זה לא מדע טילים!) (3) ללמוד מההיסטוריה של השוק (4) להתמודד פסיכולוגית עם האויב הגדול ביותר שלכם כמשקיעים (אתם עצמכם)  ו-(5) להתעלם מתכסיסיה של התעשייה הפיננסית – או אז תסיימו את חייכם כמיליונרים. כל "משוכה" כזו זוכה לפרק משלה בספרון.  באופן די מדהים, "אם תוכלו" מתמצת (אך לא מחליף) את עיקרי ספריו ה"כבדים" יותר של ברנשטיין, שעל כולם אני ממליצה בחום:  The Intelligent Asset Allocator,  The Four Pillars of Investing  וכמובן  The Investor’s Manifesto.

אתגר מס' 4 – דחיינות:

יש צעירים שמעוניינים להשקיע, אבל מרגישים ש"העיתוי הנכון" לכך עדיין לא הגיע. או שהשוק לא מתאים (בין אם משום שהוא בשיא, ובין אם משום שהוא רחוק מהשיא), או שנסיבות חייהם לא מתאימות.

הפתרון: התחילו היום.  ככל שאתם עומדים בתנאי הסף להשקעה, אין לכם חובות או התחייבויות לטווח הקצר והבינוני, אתם מפקידים את המקסימום לחשבונות פנסיוניים וחיים בגבולות ההכנסה, אין לדחות את ההחלטה להתחיל להשקיע. נצלו את היתרון שבגללו קשישים מקנאים בכם. עצמו עיניים, סתמו את האף, וכנסו פנימה, ויפה שעה אחת קודם. אם תמתינו ותמתינו, תיווכחו ש"העיתוי הנכון" מעולם לא הגיע, ולפני שתשימו לב – אתם בני 55, תקועים על מזומן, רחוקים מהיעדים הפיננסים שהצבתם לעצמכם.

נקודת הכניסה האופטימלית לשוק פשוט לא קיימת, ואם היא קיימת, נוכל לדעת עליה רק בדיעבד. הקושי נובע בין אם משום שהשוק לא משתף פעולה, ובין אם משום שאלה נסיבות החיים שלכם — חיי חברה, נישואין, משכנתא, ילדים, ושאר התחייבויות – שמונעות מכם להתחיל להשקיע. תמיד יהיה תירוץ אחר שיימנע מכם לפעול. הפתרון, כאמור, הוא להתחיל כעת, ולבנות בהדרגה את סיבולת הסיכון השלכם. סביר להניח שתוך מספר חודשים, יתברר לכם שהכסף שהשקעתם לא באמת חסר לכם.

אתגר מס' 5 – פחד מסיכון

הסיבה הזו אמנם לא ייחודית למשקיעים צעירים, ובכל זאת, אי-אפשר להתעלם ממנה בפוסט כזה. בתמצית, משקיעים נוטים לייחס משקל רב לעובדה ששוק המניות תנודתי מאוד ובלתי צפוי, כשהתנודות החריפות הללו עלולות להשפיע באופן קיצוני על שווי התיק, לטוב – אך גם לרע. החשש הטבעי הוא מאובדן שליטה. כשהשוק צולל מטה, החשש הזה עלול להפוך לפאניקה, שגורם לאנשים למכור בבהלה ולפעול מהבטן. יש אנשים שלא רוצים מלכתחילה לחוות את התחושה הזו, ובעקבות זאת בוחרים להתנזר מהשוק כליל.

הפתרון: שנו את תפיסת הסיכון שלכם. אי-אפשר להעריך סיכון פיננסי במנותק ממימד הזמן. תפיסת הסיכון של בחור בן 20 צריכה להיות שונה לחלוטין מזו של קשישה בת 80. באופן אירוני, צעירים שמרנים ושונאי-סיכון שמחליטים להשקיע כאילו היו בני 80 חושפים את עצמם לסיכון משמעותי.

נניח שאתם משקיעים את מיטב חסכונותיכם בקרן מחקה מנייתית, ולמחרת השוק מתרסק בשיעור דו-ספרתי. האם יש סיבה להתאבל? ובכן, אם תכננתם להשתמש בכסף הזה בטווח זמן של חודש מהיום – אז כן, בהחלט. מצד שני, אם אתם מתכוונים למשוך את הכסף בטווח של עשרות שנים מעכשיו, אתם אמורים לצהול משמחה נוכח הירידות.

הנקודה הזו לא מאוד אינטואיטיבית, אז אחזור עליה באותיות קידוש לבנה: משקיעים צעירים עם אופק השקעה ארוך צריכים לקוות למפולת בטווח הזמן הקצר. הסיבה לכך היא שתוחלת התשואה מנכס פיננסי עולה ככל שמחיר השוק שלו יורד. ובעברית, זה אומר ששככל ששוק המניות זול יותר בתחילת הדרך, פוטנציאל התשואה ממנו בעתיד — גבוה יותר.  כשהשוק קורס, הכסף שלכם קונה "סחורה" רבה יותר במחירים נמוכים יותר, והתשואה על הסחורה הזו צפויה להיות גבוהה יותר. לכן, מפולת בשווקים, מנקודת מבטם של משקיעים צעירים שחוסכים ומשקיעים באופן שיטתי, היא לא פחות מהזדמנות. התנודתיות החריפה של שוק המניות היא מאפיין טבעי והכרחי שלו. נכס ללא תנודתיות הוא נכס ללא רווחים. השוו, למשל, לכסף מזומן.

לכן, דווקא אי-השקעה והתנזרות מוחלטת מנכסים "מסוכנים" היא הבחירה המסוכנת יותר. סיכון האמיתי, החמור, והקיצוני שיש להביא בחשבון איננו קריסה מזדמנת של שוק המניות, אלא החשש שלא יהיה לכם די כסף בערוב ימיכם. במובן זה, שמרנות-יתר שהיא מגדילה משמעותית את הסיכוי לכך שכוח הקנייה של כספכם יישחק לאורך זמן.

במילים אחרות, הסיכון מבחינתם של משקיעים צעירים טמון דווקא באי-נטילת סיכון. מבחינתו של ה-"אני העתידי" שלכם (והוא קיים, אי שם, בעוד 40 שנה מעכשיו), תיק השקעות מנייתי המפוזר על פני מגוון רחב של שווקים בינלאומיים הוא דווקא החלופה הפחות מסוכנת. אי-השקעה, לעומת זאת, עלולה לעלות לו ביוקר.

לפני סיום: אל תשתגעו

הפוסט הזה נועד להמחיש את הבעייתיות הטמונה בשמרנות יתר בקרב משקיעים צעירים. מטרתו איננה לדחוק בקוראים צעירים לקחת את כל חסכונותיהם ולהשקיע אותם מהר מהר בתיק מנייתי לחלוטין, ללא מחשבה וללא תכנית סדורה. למעשה, אני חושבת שזה יהיה מהלך אווילי.

למרות שיש בסיס לההנחה שמשקיעים צעירים יכולים לשאת בסיכון פיננסי גדול יותר  ולהיחשף למניות בשיעור גבוה יותר מעמיתיהם הקשישים, חשוב לזכור שסיבולת סיכון היא עניין אינדיבידואלי לחלוטין, כשגיל המשקיע הוא רק משתנה אחד מבין שלל פרמטרים שמרכיבים אותה.  לכל משקיע צרכים, מטרות והרכב אישיות שונה לחלוטין.

משקיע צעיר שחושף עצמו למניות בשיעור גבוה מכפי שהוא יכול לספוג (פסיכולוגית ופיננסית), רק משום שזה מה ששכבת הגיל שלו "אמורה" לעשות, עלול למצוא עצמו מוכר בפאניקה פעם הבאה שהשוק ישתולל. הסיכוי שהוא יחזור לשוק אחרי חוויה כזו פוחת באופן דרמטי, וחבל.

חלופה מושכלת יותר, לטעמי, תעודד משקיעים צעירים להיחשף למניות בהדרגה. אם, לדוגמה, משקיע צעיר מעוניין בחשיפה למניות בשיעור של 70%, אזי במקום ליצור אותה בבת אחת, ולהסתכן בהתקפי פאניקה דלעיל, החשיפה יכולה להתבצע באינקרמנטים מדורגים של 10%. כך גדלה הסבירות  שהמשקיע הטרי ידבוק בתכנית בתקופה של סערות בשווקים.

הסייג הזה לא משנה את עמדתי הכללית, שלפיה תיקי השקעות עם הטיה מנייתית מתאימים למשקיעים צעירים רבים.



אזהרה: אני משקיעה חובבת. אינני בעלת רישיון ייעוץ השקעות או כל רישיון פיננסי אחר. התכנים באתר אינם מהווים ייעוץ מקצועי או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם. כל המסתמך על המידע באתר מבלי להיוועץ באיש מקצוע עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד. אלא אם צוין אחרת, אני מחזיקה או עשויה להחזיק בניירות הערך הנדונים בפוסט. גלישתך באתר מהווה הסכמה מפורשת לתנאי השימוש.


רוצים לעזור?
אתם מוזמנים לשתף ולעקוב אחרי בטוויטר או בפייסבוק, או להירשם כדי לקבל את הפוסטים שלי ישירות למייל. בנוסף, תוכלו להשתמש בקישורי השותפים הבאים כדי לקנות באמזון, להוריד ספרי שמע, או להקים אתר אינטרנט משלכם (מדריך מפורט - כאן). תודה על תמיכתכם באתר. 

98 תגובות

  1. אני תמיד נזעק כשאני מגלה שקולגות בגיל שלי (31) במקרה הטוב לא יודעים באיזה מסלול הם בפנסיה ובמקרה הרע מתגאים שהם במסלול ה"טיפש" תלוי גיל שהנחיל משרד האוצר.
    אם אתה צעיר מגיל 50 אין שום סיבה שלא תהיה במסלול מניות בפנסיה. לא במסלול של צעירים מגיל 50 שיש בו במקרה הטוב 30-40% מניות, אלא במסלול המנייתי. ההפרש שעלול להיווצר במהלך 35 שנות חיסכון יכול להיות כמה מיליונים בודדים.

    • אני בן 31, לפני כמה חודשים התחלתי באמת להתעסק בנושא, לקרוא את הבלוג, ולדבר עם אנשים על פנסיה, השקעות וכו'. ובקרוב אתחיל להשקיע את כספי.
      אבל – בחיים לא שמעתי שיש מסלולים בכלל בפנסיה. לא הייתי מאשים רק את הקולגות שלך (או אותי), הייתי מאשים את ה"מערכת" (למרות שאני לא אוהב להשתמש במושג הזה) שמניחה שאנחנו לא רוצים לדעת כלום ומבקשים שיתייחסו אלינו כמו ילדים.

      תודה על המידע, הארת את עיני. השאלה אם במסלול הזה יש איזון הדרגתי לטובת איגרות חוב ככל שמגיע מועד היציאה לפנסיה?

      • אין איזון, אבל זה לא צריך להטריד אותך ב-20 השנים הקרובות, ולאחר מכן אתה יכול פשוט לחזור למסלול לפי גיל או לעבור לכל מסלול אחר שנראה לך. אישית אני מעדיף להישאר ב-70% מנייתי (זה מה שנותן המסלול המנייתי) עד שנים ספורות לפני גיל הפנסיה.

  2. מרוב השיחות שלי אם בני המשפחה/חברים שוק ההון נחשב כרולטה,קזינו הימורים וכו…
    לדעתי הבעיה היא בתפיסה. ואין שום מסגרת אשר מסבירה את נושא ההשקעות

    מעניין לדעת אם בקורס פעמונים לדוגמא, נחשפים לידע פיננסי בנושא השקעה לטווח רחוק?

    • למיטב ידיעתי, לא. פעמונים מיועד בעיקר לאוכלוסיות במצוקה כלכלית, שאינם עומדים בתנאי הסף הפיננסיים לכניסה לשוק ההון. אסור להתחיל להשקיע לפני שעומדים על קרקע פיננסית יציבה.

      • לא מצאתי את האפשרות להגיב אז אשאל כאן – נשמח לשמוע מה דעצך בנוגע להלוואות חברתיות. ספציפית חברות כמו טריא ו-btb המציעות תשואה פנטסטית אך אני תוהה אם משהו מסריח שם.

        • כתבתי על זה בשעתו

          • ניהלתי את סניף הסטודנטים של פעמונים באונ' העברית בשנתיים האחרונות. ההכשרה של מתנדבים בסניף לא כוללת נושאים של השקעה לטווח ארוך, כי זה לא רלוונטי למרבית המשפחות המקבלות מענה מהארגון. ישנם תכנים קריטיים הרבה יותר, ומשאבי הזמן של ההכשרה מוגבלים.
            עם זאת, עבור מתנדבים (וסטודנטים בכלל) אנחנו מקיימים קורס ייעודי נפרד שמתמקד בדיוק בזה, לצד היבטים נוספים של התנהלות כלכלית נכונה לצעירים. חלק מהתכנים של הבלוג, בעיקר בכל הנוגע להשקעות, מזכירים מאוד את התכנים שכותבת הסולידית.

    • אני מתנדב ותיק בפעמונים
      התשובה היא: לא, מתנדבי פעמונים לא עוסקים ביעוץ בנושא שוק ההון.

    • עשיתי קורס פעמונים לפני זמן מה (זה לא ליווי פרטני שלהם אלא סדרה של 6 מפגשים לזוגות במחיר מצחיק). שם דווקא נחשפתי לנושא של השקעה בבורסה כמשהו כדאי. המדריך ייעץ לא להכנס לזה למחרת הקורס אלא לקרוא עוד ולהבין לפני שנכנסים, דהיינו היה מאוד אחראי בקשר לכל העניין. בלי קשר את המידע שהוא נתן לקחתי בשתי ידיים (דיבר על השקעה במדדים כאמצעי טוב להשיג פיזור זול של ההשקעה, בין השאר)

  3. מסכים איתך באופן מוחלט (כמעט).
    את הארגון הכרתי דרך קרוב משפחה שנעזר בו. הוא לא קיבל תרומה אלא סיוע "קואוצ'רי" נהדר ומוצלח במיוחד שהיה באמת זקוק לו, שכן בגיל 40 נכנס עם משפחתו לחובות (פיטורי האישה, אובדן כושר עבודה וילד שבדיוק נולד>מבחינתי כן מדובר בתירוץ משכנע). הערצתי אותו שהעדיף ללכת אליהם במקום לקבל עוד ועוד הסדרים מהבנק – הוא לא קיבל מהם תרומה, אלא רק סיוע בניהול הכספים, בחינם, בצורה שעזרה לו לקום על הרגליים. לאדם כזה, שבדיוק יצא מחובות ויש לו משפחה, לא הייתי מייעץ להשקיע בבורסה (את בטח לא תסכימי. אלה אגב רוב הפונים לארגון). באותן שנים הבנתי כמה אנשים באמת לא יודעים לנהל את הכספים שלהם, וזה לא מתוך טמטום או התנייה חברתית, לצערי פשוט לא יודעים.

    אבל לא ידעתי שהם עורכים סדנאות גם לסטודנטים. להם, כמובן שהייתי מייעץ להשקיע, כי זה ה-זמן. במיוחד לאור העובדה שרובם גרים אצל ההורים עדיין. אין שום סיבה שלא יתנו עבודה עם הכסף שכן יש להם ויחלו להתנהל איתו בצורה עצמאית אקטיבית במקום עצמאית פסיבית כמו רוב חבריהם.

  4. היי דורין.
    אני אשמח שתתחילי לכתוב שוב על חיסכון כלכלי. ועל האופן שבו הוא עוזר לנו.
    בדיוק השבוע עלה לי רעיון בשבילך על אופן הבזבזנות של האוכלסייה בעקבות ה- black friday

  5. הי, תודה לך. הפוסטים מאירי עיניים. שאלת הדיוט לי- איך (טכנית) פותחים תיק השקעות, בהנחה שאין לי סכום מספיק לעשות את זה דרך הבנק. וכן- האם יש לך רשימת קריאה מומלצת בנושאים עליהם את כותבת?
    תודה

    • דרך הבנק את יכולה להשקיע כל סכום שיש לך. את בוודאי מתכוונת לבית השקעות שבאמת יש סכום מינימום שהוא ינהל עבורך תמורת דמי ניהול (בד"כ כמה מאות אלפים). הכי פשוט ללכת לפקיד שהוא יועץ השקעות בבנק והוא יקנה לך מה שאת רוצה באיזה סכום שאת רוצה. את יכולה להחליט על ההרכב, למשל 30% מניות ו-70% אג"ח, שגם הן מחולקות נניח ל-50% צמוד ו-50% לא צמוד וכו'. ואח"כ לעקוב אחרי התיק הזה דרך אתר הבנק ולשנות את ההרכב במשך הזמן. מרכיבי התיק יכולים להיות מניות בודדות (לא הכי מומלץ), אג"ח בודדת של חברה (גם, כדאי שיהיה לך ידע קודם עליה או לפחות מה התשואה שהיא נותנת), קרנות נאמנות מכל סוג שהוא וקרנות מחקות מדד כלשהו. אם תדפדפי כאן אצל דורין בטח תמצאי אינפורמציה על כל אחד מהמרכיבים. בבנק, ד"א, אין דמי ניהול לתיק, יש דמי משמרת ועלות קניה או מכירה (למניות ואג"חים בודדות, ולקרנות מחקות) או דמי ניהול בקרן נאמנות. תתחילי. זה מרתק

    • יש המון המלצות והסברים טכניים בבלוג הזה. אפשר למצוא הכל בארכיון – גם על חסכון וגם על השקעות

    • הי אידי
      לשאלתך, בדיוק עכשיו יוצאים לאויר קופות הגמל החדשות להשקעה. אפשר להשקיע עד 70 אש"ח לאדם בכל שנה או סכומים נמוכים יותר. אפשר להשקיע בהוראת קבע חודשית או סכום חד פעמי. בעיניי זו דרך טובה ללחשיפה לשוק ההון בהנחה כמובן שהעלויות, דמי הניהול, אכן יהיו נמוכים כמו ציפיות האוצר.
      אם יש לך בן זוג וילדים אפשר להשקיע סכומים גדולים יותר.
      כמובן שצריך לבחור מסלול וגם לזכור שהכסף מושקע בשוק ההון וחשוף לסיכונים (אבל גם רווחים)
      בהצלחה

  6. אחלה פוסט.
    חבל שהשקעה בשוק ההון נתפסת בציבור הרחב כאפיק הימורי ולא השקעתי לטווח ארוך.
    ברור שהוא טוב בהרבה מהשקעה בדירה שמשולה להשקעה במניה אחת של כל הכסף שיש לנו ושאין לנו.
    במניות הרי ניתן לפזר את הכספים בגיוון וחשיפה לאפיקים שונים שמהווים גם הגנה ממפולות בהתאם לסיבולת הסיכון שלנו.
    נדרש בארץ עוד הרבה חינוך כדי להפנים ולהבין איך באמת מסתכלים על השקעה אמיתית בשוק ההון ואת זה לא לומדים דווקא דרך כלכלת משפחה שזו חשבונאות יומיומית בסיסית ביותר של ניהול פיננסי.
    השקעות בשוק ההון או כל השקעה אחרת צריכה להיעשות במסגרת תכנון רחב יותר ושיקולי טווחי זמן ההשקעה וסיבולת הסיכון של המשקיע.

    • אם עד היום אין תכנית מסודרת בבתי הספר,זה אומר שהשלטון לא מעוניין שתלמד ותחכים.
      ככל שידעו יותר,יש סיכוי שיבואו בטענות לשילטון,ואת זה הם מעוניינים לחסום.
      כאשר מסתכלים על כל המשק,מבינים שישנם מספרים אסטרונומיים,ותמיד אפשר לגנוב את האזרחים התמימים בכל מיני טריקים.
      כאשר עולים על טריק אחד,עוברים לטריק הבא.
      אני מכיר את שוק ההון משנות השמונים,ותבדקו איך עבדו על האזרחים,כל פעם בצורה שונה.

  7. פעמונים מתחיל בלעשות סדר אצל משפחה.
    בדרך כלל המשפחות יהיו עם מינוס וצורך לדעת איך לסיים את החודש.
    איך להשקיע ומתי?
    – בתקווה בעתיד.

  8. מבחינתי נגמרה הילדות שלי ברגע שהבנתי שאני הולכת להזדקן (שבועיים לפני יום הולדת תשע עשרה).
    הייתי באבל על הנעורים במשך שנה (דכאון רציני), אבל בסופו של דבר זה מה שדחף אותי לחפש דרכים לרכך, לנצל לטובה ואף ליהנות מתהליך הזה, ביניהם ההרפתקאה של ללמוד להשקיע ובתקווה בקרוב..להתחיל להשקיע:)

    • גם אני הפנמתי באמת את היותי בת תמותה פחות או יותר בגיל הזה. חוויה משנת חיים, במובן זה שהיא סייעה לי להבין שזמן יקר מכסף.

  9. בתור מתנדב בפעמונים וקורא אדוק אני ממש מסכים.
    כל המתנדבים של פעמונים מגיעים מתוך רצון לעזור אבל בסיס הידע שלהם הוא צמצום הוצאות והתנהלות לפי תקציב ולא תחום ההשקעות. ארגון פעמונים לא מכשיר אותם להשקעות כיוון שהשלב הראשון בהשקעות הוא עודף הכנסה להשקעה בעוד שרוב המשפחות הן במצב של חובות או מאזן שיביא אותם לחובות בשנה-שנתיים הקרובות. יש גם משפחות שמסיימות את החודש "על האפס" ויכולות להגיע למצב חיסכון 15%-20% מההכנסות אבל זה דורש הרבה עבודה מצידן והרבה רצון.
    פעמונים הוא ארגון מדהים ומאוד יעיל בהתנהלות שלו, בעיקר בשביל ארגון מתנדבים, אבל תמיד יש דילמה בין להמשיך ללוות ולעזור עוד למשפחה לבין לעזור למשפחה אחרת.
    נראה לי שמבין קהל הקוראים של הסולידית יש הרבה שיתאימו להתנדב וללוות משפחות ואני מאוד ממליץ לכם/ן להכנס לאתר של פעמונים ולהתעניין.

  10. ימי כסטודנט הרחק מאחורי (בן 44), ואני מתנדב בפעמונים.
    כל מה שנכתב כאן נכון, אבל כפי שאני זוכר את הפרספקטיבה שלי כסטודנט:
    1. היה לי מעט מאד כסף "פנוי להשקעה", ולא בגלל בזבזנות או חוסר מודעות, אלא פשוט מתוך מחסור אמיתי והכנסות נמוכות יחסית.
    2. היעדים שלי אז לא כללו עצמאות פיננסית – אני לא חושב שהייתי מוכן מנטלית לקונספט הזה בזמנו.
    3. הייתה לי תחושה (מוצדקת) שאזדקק לכסף בטווח של כמה שנים. היום אני הרבה יותר "סולידי" מאשר אז, אבל גם בדיעבד אני לא מצטער על חסכונות שניצלתי לצריכה, כגון טיולים, ואפילו רכישת דירת מגורים (לא השקעה) או מכונית משפחתית (אחת).
    4. אופק ההשקעה שלי לא היה מספיק ארוך – רציתי להרוויח קצת במשך שנים בודדות. ואכן באחד המשברים הבלתי נמנעים איבדתי על הנייר כמחצית ממה שהיה לי. למזלי היה לי השכל לחכות שהשוק יחזור לעצמו ולאחר כשנה יצאתי לא מורווח אבל גם בלי נזק.
    להערכתי אלה מאפיינים דומים לסטודנטים היום, ולכן גם אם עקרונית זה מאד "נכון" עבורם להתחיל להשקיע בשוק ההון, הסיכויים שזה יקרה בפועל לא גבוהים, לפחות עבור רובם.

  11. יש הסבר נוסף:
    אופק ההשקעה של צעירים רבים הוא דווקא לא ארוך במיוחד.
    רוב הצעירים כן מתכוונים בסבירות גבוהה בטווח הבינוני (בתוך עשר שנים) לקנות דירה.
    האם למי שמתכוון לקנות דירה בטווח הבינוני משתלם כיום לשים את הכסף בשוק ההון?

    • דוד, צעיר שמשתחרר מהצבא בגיל21-22, עד שיהיה לו ילד שעולה לכיתה א' (בהנחה שאז כדאי לייצר לו סביבה חברתית קבועה) יכולות לעבור בקלות 15 שנה ויותר. זה זמן מעולה להשקיע את הכסף. קח בחשבון שגם אחרי הצבא יש לו בדרך כלל כמה שנים שבהן הוא מתגורר אצל הוריו ולכן יכול לחסוך הרבה.

    • בוא ניקח דוגמה קיצונית – צעיר שרוצה להשקיע בספטמבר 2007 , 500 S&P גבוה יחסית (1549).
      הוא שם את כל הונו בקרן מחקה את המדד.
      בפברואר 2009, עקב המשבר, הונו נחתך ביותר מחצי (המדד עומד על 735) – אבל… עוד לא עברו 10 שנים.
      fast forward לימינו אנו : S&P 500 עלה מאז ל 2258 . כלומר עלייה של 140% ב9 שנים.

      מצד שני, אם השקעת בספטמבר 1998 לפני שהתפוצצה בועת הדוטקום, אז חווית עלייה ואז ירידה, ואז שוב עלייה ושוב ירידה ואתה תקוע ב 2008 עם הפסד של 20% בערך. בגלל זה לא שמים את כל הביצים בסל אחד ומאזנים את התיק.

  12. אני מסכים שצריך להשקיע את החסכונות באופן כלשהוא אבל אני חושב שעבור צעירים מחוסרי דירה במדינת ישראל יש יתרון מובהק מבחינת מיסוי להשקעה בנדל"ן מול שוק ההון.

    ואסביר,
    בניגוד לחישוב המקובל של תשואה מנדלן בהתייחס לכלל שווי הנכס, שאומר שתשואה ממוצעת מנדל"ן של דירה בסדר גודל של 0.5-1M תהיה 3-6%, אם נתייחס למה שצריך להתייחס באמת – להון הראשוני שהושקע ושמהווה רק רבע מכלל הסכום –
    בדירה ראשונה (בין אם למגורים/להשקעה), זוג צעיר שלוקח משכנתא למעשה ממנף את השקעתו הראשונית ב – 12-15% על ההון הראשוני שהוא השקיע, וזה אחרי הוצאות. למעשה יש כאן מינוף גבוה הרבה יותר אם מתייחסים להון הראשוני בלבד – שכל מה שהוא מצריך דה פקטו זה לשלם משכנתא.
    אם לאותו צעיר גם אין דירה משלו, האלטרנטיבה היא לשלם שכירות, שזה בעצם אותו דבר מבחינת ההתנהלות החודשית גם לפני שלקח משכנתא רק שפה לא נזקף שקל אחד לטובתו.

    כמובן שככול שהשנים עוברות ואחוז המשכנתא שהוחזרה גדל כך גם יורדת התשואה אבל אף אחד לא אמר שצריך לקנות דירה ולגור בה 30 שנה, אפשר גם להחליף דירות בדרך ולהתגלגל כמו כל עם ישראל.

    יש בארץ המון בעלי אינטרסים שדואגים להמשיך לפמפם את שוק הנדל"ן למעלה ואני סבור שגם אם תתפוצץ הבועה מתישהו זה יהיה בהדרגתיות (20 אחוז למטה) ולאט שכן לרוב המשכנתאות יש חלוקה מגוונת בסוגי ההלוואה שמהווה כסוג של מיגון.

    לעומת זאת, השקעה של כספים נזילים (לא פנסיה) בשוק ההון מחייבת %25 מס והוצאות מסחר נוספות שמגדילות את בך ההוצאה הכוללת על השקעה בשוק ההון ל – %27-%28 בסה"כ, וכל זאת רק אם יש רווחים.

    חישוב פשוט ל – 5 שנים קדימה אומר שעל מנת שאשיג בשוק ההון את אותה התשואה כמו בנדלן אני צריך להשקיע במדד מניות שייתן לי לפחות %20 תשואה לכל שנה – תסריט סופר אופטימי שאני אישית לא מאמין שיקרה.

    בתור דוגמא: בוא ניקח דירה להשקעה סטנדרטית בב"ש או בחיפה שמושכרת לסטודנטים.

    ניסיתי להבין מהי התשואה שתיווצר לי בעקבות קניית דירה ב-500 אלף ש"ח, כשאני שם שליש מהסכום בתור הון ראשוני וזה מה שיצא:

    סכום הבית המינימאלי: 500 אלף
    סכום השכירות שאקבל לחודש: 2500
    סכום השכירות שאקבל לשנה: 2500*12=30000

    כסף שלי
    סכום מינימאלי שצריך להיות ברשותי: 500/3 = 167 אלף
    +
    סכום בטחון בצד (ל – חודשים שאין לי משכירים, תיקונים, בלאי שוטף וכו'): 30 אלף
    =
    סה"כ הון ראשוני נדרש לקניית הדירה: 200 אלף

    משכנתא
    סכום משכנתא: 500-167 = 333
    החזר חודשי (בשיטת שפיצר, 15 שנה, ריבית שנתית 3.5%): 2350

    תשואה כוללת על כל הסכום (לפי 500 אלף)
    תשואה תיאורטית לשנה (לפי 12 חודשים): 30000/500000= 6%
    תשואה מעשית לשנה (לפי 11 חודשים – בניכוי חודש על נזקים, תיקונים וכו'): 27000/500000= 5.5%

    תשואה חלקית על ההון הראשוני שלי בלבד (לפי 167 אלף)
    תשואה תיאורטית לשנה (לפי 12 חודשים): 30000/167000= 18%
    תשואה מעשית לשנה (לפי 11 חודשים – בניכוי נזקים, תיקונים וכו'): 27000/167000= 16%

    תשואה על הכסף שלי בלבד אחרי הוצאות הלוואות (לפי 167 אלף)
    תשואה ממוצעת לשנה (בניכוי תשלום משכנתא 7000 ₪ בשנה בממוצע לבנק – לפי פריסה של 15 שנה):
    30000-7000=23000

    תשואה תיאורטית לשנה (לפי 12 חודשים): 23000/167000= 13.7%
    תשואה מעשית לשנה (בניכוי חודש על נזקים, תיקונים וכו'): 20500/167000= 12.2%

    *אם אני מוכר את הדירה אחרי 5 שנים
    תשואה ממוצעת לשנה (בניכוי תשלום 8500 ₪ בממוצע לבנק – לפי פריסה של 5 שנה):
    30000-8500=21500

    תשואה תיאורטית לשנה (לפי 12 חודשים): 21500/167000= 12.8%
    תשואה מעשית לשנה (לפי 11 חודשים – בניכוי נזקים, תיקונים וכו'): 19000/167000= 11.3%

    כמובן שכל הנתונם מתקיימים במידה ואני מוצא דירה במצב טוב, במיקום שבו היא תהיה מושכרת כל הזמן (ליד אונ' נגיד) והכל יילך חלק לכל אורך התקופה. למרות הכל, זה לא נראה לי סיפור כזה גדול למצוא דירה כזאת בבאר שבע או בחיפה.

    כלכלית – זה מאוד לא נכון מבחינת פיזור הסיכון.
    אבל דה פקטו – מה האלטרנטיבה הראויה שיש לאדם צעיר שאין לו דירה בישראל?

    בנוגע לפנסיה – אני מסכים שחוסך צעיר צריך להקצות כמה שיותר מכספיו למניות שכן אין אפשרות (ששווה את זה) למשוך את הכסף לפני פרישתו וגם אז – תהיה לו הטבת מס.

    אשמח לתגובות.
    אולי היה פרט שהחסרתי.

    • לא הבנתי משהו – בחישוב שלך, איך ההחזר השנתי למשכנתא מחושב כ7000 ש״ח אם ההחזר החודשי הוא 2350?

    • איך מהחזר חודשי על משכנתא של 2350 לפי שפיצר הגעת להחזר שנתי של 7000? פספסתי משהו בחישוב או שיש כאן טעות?
      אם חישבתי נכון, החזר חודשי של 2350 משמעו החזר שנתי של 28200, כלומר רווח זעיר של 1800 (מתוך 30000) לאורך חיי המשכנתא.

      • התשובה היא שעיגלתי.

        2350X12=28200.

        עם משכנתא של 3.5 אחוז ריבית, ל15 שנה מתוך הסכום של 28200 פחות או יותר תשלמי 7000-8500 ב5 שנים הראשונות, בכל שנה, כהחזר לבנק על ההלוואה.

        בוא נעגל – 10000 בכל שנה.

        שאר הסכום (20000) ייזקף לזכותך בכל שנה על חשבון ההלוואה שאת לוקחת.

        הכי בפשטות שיש – את לווה מהבנק בריבית של 3.5 אחוז ואת אותה הלוואה מגלגלת על השוכר בריבית של 10 אחוז.

        שזה מה שיוצאת גם התשואה בערך:
        20000/200000=10%.

        שוב, כל זה מהגיון נטו אני לא בא מהתחום.

        אם יש למישהו תיקונים או הערות אשמח לשמוע.

        • עדין לא ברור. אחרי 5 שנים אתה צריך או למכור את הדירה, או להמשיך לשלם משכנתא. אז לא ברור איך הגעת ל-7000 ש"ח שנתי אפילו כממוצע. באותו ענין ראה את הכתבה הבאה. אולי זה מישהו אינטרסנט, אבל זה די תואם את מה שאני חישבתי כשבדקתי לאחרונה אם כדאי לקנות דירה להשקעה.
          http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001162431

        • הנחת שכ"ד של 2500 על דירה בשווי 500000 (תשואה של 6%). אין היום חיות כאלה, פרט לדירות מחולקות לא חוקיות. במקרה אני מחפש כיום דירה להשקעה בחיפה, זה יותר כמו 2500 על דירה בשווי 850000 (בחיי), תשואה של 3.5%.

          • שכחת לקחת בחשבון את ההוצאות הבאות בקניית דירה:
            .שכר טירחה ל עו"ד ,מתווך לפעמים.
            שיפוצים בכניסה
            מס רכישה 8% לדירה שנייה
            מס שבח במכירה
            תיקונים במהלך ההשכרה
            תקופות שהדירה לא מושכרת ויש הוצאות קבועות לשלם.
            מס על דירה שלישית
            שוכרים שלא משלמים גורמים נזקים או לא מפנים.
            ריבית שעולה
            ועוד..

            עלויות שעשויות להסתכם בעשרות עד מאות אלפים. לא בטוח שכיום זה משתלם

  13. אולי קצת התפזרתי, אז בקיצור – הנקודה שרציתי להבהיר היא:

    על דירה בסדר גודל של 0.5-1M אין מיסוי או תשלומים נלוווים כבדים פרט למשכנתא. זאת בניגוד לשוק ההון שכאמור כלל התשלומים עומדים על 27-28%.

    ולכן – מבחינת הוצאות נלוות וגם מבחינת התשואה – השקעה נדלן לדעתי עדיף בהרבה בארץ.
    שוק ההון זה גם מעולה – למי שיש עודפים.

    תקנו אותי אם אני טועה.

    • אושרי בודביקה

      התשואה שאתה מציג (30k שכירות שנתית ל-500k דירה – 6%) כבר לא קיימת. התשואה היום בב״ש למשל היא 4.2% (חיפוש קצר בגוגל). החזר הריבית הממוצע לשנה יוצא~10k ולא מה שכתבת והכי חשוב, הריביות הממוצעות של בנק ישראל ל-15 שנה הן 4-4.5% ולא 3.5%. תזכור גם שאתה מדבר על הלוואה עם מינוף מקסימלי ולכן הבנק ממש לא ירוץ לתת לך ריביות זולות. בקיצור, אין כמעט נתון שלא ״שיפצת״ בתמונה שהצגת.

      • נתתי את החישוב בגדול, ועיגלתי את הנתונים – לשם הנוחות.
        ברור שאני לא מדבר על מקרה ספציפי אלא על השאלה האם בכלל משתלם לגשת להתעסקות בהשקעה שכזאת, ומהנתונים התשובה היא כן.

        לא כתבתי 6%, כתבתי בין 3-6%.
        ריבית – תלוי במו"מ.

        • אושרי בודביקה

          לא כתבת 6% אבל ב״דוגמא״ שנתת לקחת 6%.
          איכשהו בכל ה״עיגולים״ שלך עיגלת את הנתונים לטובתך.
          באופן יותר קונקרטי, אם ניקח את הדוגמא שלך, אם נתקן לתשואה של 4% (במקום 6%) נקבל שאתה מקבל רק 20k בשנה משכ״ד ותשואה ״מעשית״ של 18/167 = 10% ולא 16% (פאקינג 38% פחות ממה שכתבת).
          עכשיו בוא נתקן גם את תשלום ריבית המשכנתא לבנק ל-4.5% במקום 3.5% ונקבל שתשלם בממוצע 13k על ריבית בשנה מה שמביא אותנו לתשואה נטו של 5/167 = 3% לשנה (שזה הרבה הרבה הרבה פחות מה-11.3% שאתה חישבת).
          בקיצור (וסליחה על הבוטות), בולשיט!
          מה שכן, אני מסכים איתך שיש יתרון בלתי מוצדק לנדל״ן מבחינת מיסוי.

    • שכחת משהו "קטן" שנקרא תחזוקה או תיקוני בלאי וששמאים אומדים אותו על כ 15%-20% מהרווחים מנדל"ן.

      • לא שכחתי,

        1. הורדתי חודש שכירות בכל שנה (8.33 אחוז) לטובת תחזוקה.
        2. הקצתי עוד 33 אלף שישכבו בצד מלכתחילה לטובת שיפוצים עתידיים.

        • שפם ארוך

          שלום,

          סיבכתם את החישוב שלא לצורך, ברכישת דירה התשואה שלך היא:

          1. על ההלוואה שאתה מקבל מהבנק אתה עושה את ההפרש בין התשואה נטו על הדירה לעומת הריבית על ההלוואה. (תחת הנחה שמדובר בדירה יחידה להשכרה, אחרת החישוב לרעתך עוד יותר).

          2. על ההון העצמי, במקרה שלך שליש מהסכום הדרוש לרכישת דירה, אתה עושה את התשואה של הדירה נטו.

          3. לדוגמה אם קנית דירה במיליון שקלים, והיה לך 500 אש"ח הון עצמי. אז אם התשואה על הדירה 5% ואתה גם משלם 5% נומינלי ריבתי לבנק, אתה תעשה בדיוק 5% על חצי מיליון שקלים, כלומר 25,000 שקלים. מהסיבה שעל הדירה כולה תקבל 50,000 שקלים, ועל חצי מיליון הלוואה תשלם 25,000 שקלים. כלומר, על סך הנכס ישאר לך 2.5% ביד.

          4. הדרך להגדיל תשואה היא באמצעות הלוואה בשיעור נמוך יותר מאשר התשואה על הנכס נטו, ואז אתה מקבל תשואה גבוה יותר על ההון העצמי שלך מאשר התשואה על הדירה. היום בישראל זה קשה.

      • אם זה מה ששמאים טוענים הם טועים, עבור דירה במצב סביר הוצאות התחזוקה נמוכות בהרבה (אצלי למשל זה אפילו לא 5 אחוז מהשכירות השנתית).

        מצד שני, אני יכול לחזור על ההצעה שנתתי לשמאי של הבנק לנסות למצוא דירה דומה בשכונה במחיר המגוחך שהוא קבע לדירה (שהיום אחרי פחות משנתיים הוא יכול להוסיף עוד 200,000 ש"ח בקלות).

    • לגבי מה שכתב S פה:

      1. דירה יכולה להשרף, השכונה יכולה להתדרדר, דייר יכול לא להתפנות והכי גרוע שבעת מיתון לא יהיו לך דיירים ואת המשכנתא תצטרך להמשיך לשלם או שהבנק יקח את הדירה. כל הכסף שלך ממונף על בלטה אחת מה שאני בא לומר: אתה כמו כל ים ישראל מפריז בסיכונים בשור ההון ולא חושב על הסיכונים בשוק הנדל"ן את הסיכונים בשוק הנדל"ן
      2. יש לי משפחה עם ילדים. אין לנו דירה, משקיעים כבר עשור בהשקעות פאסיביות בשוק ההון, מבנה התיק סופר פשוט ואתה יודע מה, הפלא השמיני של התבל עובד לא רע ואני ישן מצויין בלי דאגות (גם בעת משבר 2008-2009 ישנתי מעולה ובדיוק כפי שדורין כתבה אז מאוד שמחתי שחטפתי את המשבר הזה כי היו הנחות מטורפות בשוק ההון.

      • יפה איליה
        שמח בשמחתך לבריאות ובהצלחה אבל ……
        הגעתי לעיר אירופאית בשנת 1984 בתור ילד בן 23 עם תרמיל על הגב היו לי 100 דולר במזומן וזהו
        אחרי תקופה לא ארוכה של שטיפת כלים במסעדה ועוד כל מיני כאלה חסכתי בטירוף ובשנה השנייה נולדה הדירה הראשונה שחולקה לשכירות המודל שוכלל עם הזמן והיום אני בעלים של 120 דירות מניבות נפלא ,ברשותי מלון ,מסעדה ועוד מיני מינים , גר בבית נפלא נקי מחובות ושמח בחלקי ובמשפחתי
        מעולם לא טרחתי להציץ בשווקי ההון המדוברים כאן רבות לא שאני נגד אבל לא מדבר אלי

        אני טורח להגיב כדי להראות לקוראים שאפשר גם אחרת ועצמאות כלכלית שמקודשת לי ונדמה לי שגם לנערה החביבה והרהוטה שכותבת את הבלוג המקסים הזה
        אפשרית בדרכים שונות ושוק ההון אינו חזות הכול
        בריאות
        זיו

        • זיו, כל הכבוד לך!
          שאלה הנשאלת איפה תוחלת ההצלחה לאורך זמן גבוהה יותר עם סיכון נמוך יותר. כמה יזמים כמוך הצליחו וכמה נכשלו? זאת לאומת ניהול של תיק פאסיבי פשוט בלי דאגות מיותרות.

          בריאות
          איליה

          • הי איליה
            לצערי אין לי תשובה ברורה
            מניסיון חיי יש לי אמון רב ביכולת הבלוקים למנף כל אחד כלכלית
            כמובן שהמשתנים רבים ומגוונים ותופתע אולי שלדעתי למזל יש תפקיד רב לצד התמדה יושרה עבודה רבה והשקעה
            בעידן שהרוב המכריע של עסקים בעולם מקבל היזון מאסיבי מהאינטרנט ומדיה חברתית מודל העסק המצליח שלי ( באמת בצניעות ) מושפע רבות מהשם המעולה שנבנה לאורך שנים רבות
            חלק גדול מאוד מדיירי בדירות להשכרה ואורחי המלון מגיעים מדיווח חיובי של לקוחות הווה ועבר כך שבעסק נדלני לך יש השפעה רבה אם תצליח או לא
            שוק ההון ממש לא מתרגש ממך ומה אתה עושה או לא
            אתה לחלוטין נתון לכוחות שוק ללא יכולת אישית להשפיע להוציא כמובן את החלטתך היכן להשקיע

            מקווה שתצליח בכול מה שתבחר עדיין לטעמי ההשקעה המוצלחת ביותר שאדם יכול לעשות זה במשפחתו ובזמן איכות ל ע צ מ ו

            כשתגיע ל 120 ותשכב על גבך כשרק צינורות לגופך כול שנשאר הם הזיכרונות
            נקווה שיהיו טובים

            בריאות
            זיו

      • הסיכונים בנדל"ן עדיין נמוכים משמעותית משוק ההון (ויש לי גם וגם).
        לדירה נשרפת יש ביטוח די זול, עסיקה טובה תהיה בשכונה שיכולה בעיקר להשתפר ולא להדרדר ככה שהסיכון אפסי, דייר לא מתפנה זה משהו שלא יקרה עם בטחונות טובים (וגם אם כן תוכל לצאת בסוף מורווח מהסיפור).

  14. חובש את 2 הכובעים , מתנדב בפעמונים ומשקיעונצ'יק.
    מדובר בחינוך ורק בחינוך וחינוך מגיע מהבית!.
    מאז המהפכה התעשייתית רוב האנשים בעולם לומדים (מההורים שלהם!) :
    1.תשקיע בלימודים .
    2.תמצא עבודה במקום טוב (מקסימום כסף במינימום עבודה)
    3.תחייה טוב. (אני עובד "קשה" אז מגיע לי….)

    בקיצור , הרוב למד שהוא מחליף זמן בכסף (כמה אני אקבל לשעת עבודה?) ואת הכסף לשרוף ב"כבשן רמת החיים" ולא "אבן בנין" (הסולידית 5/11/2014 : "מעקב הוצאות: חוסם עורקים לדימום פיננסי")
    כל השאר נראה כלהטוט פיננסי ונוכלות.

    נ.ב
    ארגון פעמונים הוא ארגון חסד ואמת ומתנדביו עושים עבודת קודש.
    הארגון שם על דגלו לעזור למשפחות להגיע למצב שהם "מחונכים פיננסית" , כלומר , שהם מוציאים פחות מההכנסה ולא "מייצרים" יותר חובות.
    מעשרות משפחות שליוויתי בהצלחה (הצלחה ע"פ פעמונים : הגעה למצב שהם "מחונכים פיננסית") רק 2 משפחות הצליחו להבין שהיעד שלהם צריך לשאוף ל"עצמאות פיננסית" ,אפילו חלקית.
    ומהמידגם הזה אני יכול לומר שככל שרמת ההשכלה הייתה גבוהה יותר ככה גם רמת ההתנגדות לרעיון ההשקעה , מדהים.

  15. יש סיבה ( נסתרת) לתמונה של ילצין בפוסט ?
    (:

  16. S אתה מחמיץ נקודה אחת בדירה מינפת את הכסף שלך על ידי הלוואה אם תקנה קרן מחקה על s&p ממונפת היא תתן לך תשואה גבוהה הרבה יותר מדירה
    בדבר אחד אתה צודק יש לך את ההטבות המיסוי שמפלות לטובה משקיעים בנדל"ן לעומת משקיעים בבורסה

  17. אני היום סטודנטית בת 25 ורוצה להבין יותר את העולם הזה של השקעות (הפוסט הזה חיזק את ההבנה שזה חשוב כבר עכשיו). הבעיה היא שקשה לי ללמוד בלי מסגרת כלשהי ולכן אני מעדיפה ללכת לקורס כלשהו. איך אפשר לזהות קורס איכותי שבאמת מלמד נכון מה שצריך?

    • באף קורס לא תלמדי את מה שמלמדת הסולידית בפוסטים שלה על השקעות. החשיבה בקורסים שונה לחלוטין ומלמדים שם השקעות אקטיביות. דורין כותבת בשפה פשוטה וברורה ומציגה דרכים ממש ברורות וקלות להשקעה פסיבית. מה כבר יכול להיות קשה בקריאת פוסטים?

    • הסולידית ממליצה מדי פעם על ספרים.
      עבורי, קריאת הספרים היוותה מעין קורס,
      ונתנה לי בסיס להבין את הפוסטים וכד'.
      בהצלחה (:

  18. בתור משקיע (מגיל 26) בשוק הנדלן וההון ההצלחה מגיע רק לאחר שנים רבות,(אני כבר 13 שנה משקיע).הבעיה במדינה אצל רוב האנשים שאני מכיר שהם רוצים את התשואה כאן ועכשיו ועם אפשר כבר אתמול…. בחיים צריך מטרות ויעדיים וסבלנות רבה,ולא לפחד מנפילות הפחד הוא מנטאלי בעיקרו.
    מי ששוקל להשקיע כיום בשוק הנדלן בארץ חושף את עצמו לסיכון של הפסד הון (וזאת מאחר ששוק שעולה יותר מעשור יש סיכוי טוב שיתקן כלפי מטה).
    בשוק ההון למי שלא רוצה להתעסק עם זה ברמה היומית,שבועית ולא מעונין ללמוד את התחום עדיף לקנות קרן שמשקיע במדד יחוס לדוגמא מדד תא 25 או SP ויש עוד קרנות עוקבות ולהשקיע במצב אוטומטי חודש בחודשו ….. לאחר עשור ויותר הוא יגלה שצבר הון לא קטן.

    • לא הבנתי את ההגיון: בשוק ההון לא כדאי לתזמן את הכניסה אבל בשוק הנדל"ן אתה כן מציע לתזמן? הרי אותו הגיון עובד בשני השווקים: לאורך זמן – התשואה מובטחת.

      • צריך להיות בתוך השווקים על מנת להבין את ההגיון. כרגע הנכסי נדלן בארץ הם במצב בועתי (יש נכסים ששילשו את המחיר שלהם) ,ולכן זה לא חכם לקנות נכס ששילש את עצמו ,ובנוסף רוב האנשים עלי אדמות קונים נכסים בעזרת משכנתא -קרי מינוף ולכן הסיכון הוא הרבה יותר גדול.(אני לדוגמא מכרתי נכסים ששילשו את עצמם והורדתי חשיפה מימונית).
        לגבי שוק ההון גם רצוי להבין ולדעת ,אבל לכלל האוכלוסיה שאינה למדה ומבינה את שוק ההון יש אסטרטגיה "לטיפשים" ,קונים קרנות עוקבות מדדים גם שהשוק עולה וגם שהשוק יורד אחרי עשורים תתפלא ש"הטיפשים" ינצחו מנהלי קרנות .הסיכון פה נמוך כי ההון הינו הון עצמי ואין סיכון לפשיטת רגל כמו בהשקעה ממונפת בנדלן.

  19. שאלת תם , מדוע אני צריכה לשלם כ-4.000 ש"ח לשנה דמי ניהול כשאף אחד לא מבטיח לי רווח במקרה הטוב ואי הפסד במקרה הגרוע .

  20. יענקלה

    אהבתי את התמונה של בוריס ילצין. מושלם !

  21. איך אני עושה הוראת קבע לקניית ני"ע?
    זה אפשרי בכלל? אני בבנק יהב ולא ידוע לי שיש את האפשרות

  22. S
    הכול נכון פרט ל:
    1. מחירי הדירות עלולים גם לרדת ( נשמע כמו תסריט הזוי אך בהחלט קרה).
    2. התשואה היום בבאר שבע רחוקה מאוד מ6% אלא יותר בכיון של 3% במקרה הטוב ( ללא בעיות שוכרים/תיקונים משמעותיים).
    3. עלות המימון הולכת ומתייקרת וכשאתה לוקח הלוואה ל15 שנה חייבת להיות התייחסות לשינוי ריבית עתידי ( בהמשך לסעיף הראשון נשמע כמו תסריט הזוי אך גם בהחלט קרה :)).
    4. מינוף עובד לשני הכיוונים ובמקרה וישנה ירידה אז אתה יורד עם כל הסכום ולא רק עם ההשקעה הראשונית שלך.
    5. לקנית דירה יש עלויות נוספות של 10% ( תיווך/עורך דין ומס רכישה ), כך שהשנים הראשונות רק מחזירות לך את ההוצאה הזו.
    6. הטיעון העיקרי בעד הנדלן בעיקר נובע מבורות בשוק ההון, מרבית המדדים מינואר 2008 עד היום הניבו תשואה גבוהה יותר מהנדלן, ובדיקה קלה מינואר 97 עד דצמבר 2007 מראה ששוק הון השאיר אבק לעולם הנכסים הריאלים.

    • אבי,

      1. ברור לי שמחירי הדירות יכולים גם לרדת, בדיוק כמו גם בשוק ההון.
      2. אני מניח שזה תלוי דיל ספציפי.
      3. ברור, דיברתי על ריבית ממוצעת לאורך התקופה. אפשר גם לקחת ריבית קבועה.
      4. זה נכון, אבל בשכר דירה זה לא עובד כ"כ מהר. אין לך מערכת חישוב אוטומאטית שמחשבת את המחיר בהתאם לביקוש והיצע.
      5. הגזמת קצת לדעתי, ולקחתי את העלויות הללו בחשבון.
      6. מ – 2008 מדד SP500 שילש את עצמו. תוריד מזה %27 אחוז מיסים ועלויות השקעה ותגיע בערך לתשואה המנופחת והמלאכותית שקיבלו אותם משקיעים בישראל ב-2008 בנדלן שהכפילו את השקעתם.

      הנקודה העיקרית שלי היא – בסכומים קטנים של כמה מאות אלפי שקלים, ליחיד/זוג צעירים בישראל שאין להם דירה אני חושב שהשקעה בנדל"ן היא אופציה טובה יותר כי:

      א. עלויות: יש יתרון מובהק במיסוי.
      ב. אלטרנטיבה: האלטרנטיבה שלהם היא בכל מקרה לשלם שכר דירה שזה פשוטו כמשמעו כסף שהולך לפח, ומדובר בלא מעט כסף.

      שוק ההון מעולה למי שמשקיע דרך:
      א. אפיק השקעה זול: קרן השתלמות – שאין תשלום מס / השקעה דרך קרנות איריות / ארה"ב.
      2. בעלי דירה עם כסף פנוי נוסף.

      ונקודה אחרונה חשובה מאוד שכולם אוהבים לשכוח, אם וכאשר יגיע גוג ומגוג כלכלי –
      הראשונה שתיפול היא הבורסה שהרי מדובר ברעיונות, בבלונים פורחים באוויר.
      נדלן גם אם ייחתך ב-50 אחוז, עדיין לפחות יש לי בית לגור בו – גם אם הוא שווה חצי.

      • S
        תחילה רציתי לכתוב שאני שמח לנהל דיון כזה איתך,

        אתייחס רק לנקודה האחרונה, ציינת שבמידה וישנו משבר ושוק ההון קורס ונכס ריאלי נשאר גם אם שוויו נחתך בחצי, לעניות דעתי כאן טמונה הבעיה המרכזית, ישנו בלבול גדול בנוגע לאופי האחזקה, האם מדובר בנדלן למגורים או להשקעה, במידה וזה למגורים אז אתה בהחלט צודק גם אם השווי נחתך בחצי או 80% עדיין יש לך איפה לגור וזה חשוב מאוד (קורת גג זה מוצר צריכה בסיסי) הבעיה מתחילה כשלוקחים את השיקולים של נדלן למגורים ומסבים את זה להשקעה, בהיבט הזה מדובר בהשקעה לכל דבר ושיקול המגורים לא מעניין.

        • אבי,

          גם אני שמח לקיים איתך את הדיון הזה.

          זאת בדיוק הסוגיה שאני בעצמי מנסה להגיע לפתרונה, ואני מניח שיש קוראים רבים שנמצאים במצבי.

          שוב, אני לא בא מתחום הנדלן או שוק ההון ולכן בדיוק אני מעלה פה את השיקולים השונים – כדי ללמוד מה שאני לא מבין.

          בוא נדבר על קניית דירה למגורים.

          בוא נניח מספר הנחות יסוד:
          א. היחיד/הזוג כיום מרוויח X כל חודש, קרי – בכל מקרה עליו לשלם סכום של בערך 0.25X (במקרה הטוב) על שכירת דירה במדינת ישראל.

          בכל שנה, הוא מוציא 3X על שכירות.

          ב. ליחיד/הזוג כיום – בגיל 30, יש חסכון של 35X ללא ירושות צפויות.
          ג. היחיד/זוג יחיו עד גיל 80.
          ד. למרות רוח הבלוג, בכוונה התעלמתי מחסכון שנתי כי זה לדעתי עניין פילוסופי, אינדיווידואלי ותלוי העדפות אישיות. בוא נניח שאין חיסכון.

          בהנחה שעל מנת לקנות דירה בישראל, עליו להשיג 140X = משכורות חודשיות, האלטרנטיבות שלו הן:

          1. להמשיך לשכור
          במשך ה-50 שנה הבאות ולשלם בכל שנה 3X.
          בסה"כ 3X כפול 50 שנה = 150X. שזה כסף שהולך לפח.

          2. לקנות בגיל 30 דירה
          כמובן רק אם יש ברשותו %25 מהסכום (35X) וללוות את שאר הסכום (105X) מהבנק בריביות שונות.

          בצורה מופשטת מאוד, אני מניח שבסה"כ, במהלך כל התקופה, יוצא שהוא ישלם על הדירה 200 – 220X (בסה"כ – כולל הריבית וההחזרים לבנק).

          למרות שהוא שילם על הדירה בפועל 220X במקום 140X, אחרי 30 שנה יש לו קורת גג משלו ויש לו בעלות על נכס.

          כתוצאה, הוא מפסיק לשלם על שכירות בכל שנה 3X, ובמהלך ה-20 שנה הבאות הוא חוסך 60X שאיתם הוא יכול לעשות כאוות נפשו.

          3. להשקיע את חסכונותיו בשוק ההון
          כמה יהיה לו אחרי 30 שנה? רק אלוהים יודע.

          הסטטיסטיקה אומרת שדרך השקעה במדדי מניות מחקים תיאורטית הוא יכול לשלש, לרבע או לחמש את כספו.
          כלומר – מקסימום 35X כפול 5 = 180X.

          עכשיו (אחרי שפסלנו את אופציה 1 הגרועה) השאלה מה עדיף:
          (אופציה 3) – להפקיר את גורלי למצב שוק ההון הספציפי בעוד 30 שנה?
          או
          (אופציה 2) – לקנות היום בית, ולדעת בוודאות (יחסית) שהבנק אמנם ידפוק אותי, אבל שבעוד 30 שנה יהיה לי נכס?

          לדעתי אופציה 2 עדיפה.

          נ.ב.
          וזה עם ההנחה (השגויה לדעתי), שפערי המעמדות לא יגדלו ושכל המשוואה הזאת תתקיים באופן פרופורציונאלי.

          לדעתי פערי המעמדות כן יגדלו: בעלי נכסים (שוק ההון/נדלן) ירוויחו וכל השאר יפסידו, וכמה פעמים: במשכורת התקועה, בשכירות העולה ובעיקר בהפסד על האלטרנטיבה בעליית ערך הכסף דרך השקעה בנכסים.

  23. Ohad Osterriecher

    אמן!
    שלחתי לכל חברי, אשר בגילי ה20 את הספר של ברנשטיין.
    כמעט כולם הגיבו בזלזול או בחוסר הבנה, חבל.

    המשוואה של הון אנושי מנוון מול הון קפיטל עכשיו היא לדעתי הדרך הטובה ביותר לגרום לאדם להבין את המשמעות של הפסד בגיל צעיר. (קיימת בספר של ברנשטיין "Age Of The Investor")

  24. עם כל הכבוד לשוק ההון / נדל"ן, התשואה הכי טובה נמצאת בשיפור כושר העבודה, כל גרוש שהיה לי השקעתי בלימודים ובמציאת עבודות מכניסות, והיום אני קוצר את התשואה

    • אתה מצחיק,יום אחד העבודה עלולה לתת לך בעיטה בטוסיק ואז מה?….
      אם היית משקיע לפני עשור ב3 דירות בבאר שבע היום היה לך בכיס לפחות עוד2M שקל ….
      בעבודה חסכת בעשור2 מליון שקל ?!!!!

  25. כמה מידע רחב ומפורט שמועבר בצורה פשוטה ומובנת. כל פוסט שלך בצבע (: תודה רבה ומחכה כבר למנה הבאה…

  26. פוסט מצויין וחשוב, מסכם הרבה פוסטים אחרים.

  27. גם אני נמצא בהתלבטות הזו. נחשפתי לסולידית לא מזמן, אבל ואני עדיין מנסה לדלות את כל המידע על מנת להחליט נכון.
    התכנון המקורי היה לרכוש דירה להשקעה ולהמשיך לגור בשכירות בגוש דן, אבל הבלוג הזה ערער לנו את המחשבה עם הרעיון של ההשקעה בשוק ההון.
    אנחנו זוג +1 בני 30, עם קצת מעל 300K בעו"ש, ושני אופציות על השולחן:
    1. להשקיע בשוק ההון, ולפי מה שאני קורא כאן – להכפיל את הכסף תוך 14 שנים. הסיכונים כאן מאוד ברורים, במיוחד לאור העובדה ששוק ההון האמריקאי בשיא כל הזמנים, והישראלי לא רחוק מהשיא.
    2. לרכוש דירה ב900 אלף בפריפריה, להשכיר ב3000-3500 ש"ח, להינות מתשואה של מעל 10% (על ההון ההתחלתי), וגם מעליית מחירי הדירות.
    בהנחה ומזניחים משתנים כגון אסונות טבע, חוסר הפיזור של תיק ההשקעות, ו"התעסקות" עם דיירים, הרי נראה שעל הנייר השקעה בנדלן הינה:
    א. ההשקעה ההמונפת בעלת הסיכון הנמוך ביותר.
    ב.תשואה מעל לתשואת השוק
    ג. ללא מיסוי
    ד. יציבות. אין תנודתיות במחירים. וזו הסיבה אגב, למה אני מרגיש בטוח לקחת 600 אש"ח משכנתא ולרכוש דירה ב900 מאשר לקחת 600 אש"ח הלוואה ולהשקיע 900 בשוק ההון.

    • מצטט "הנחה ומזניחים משתנים כגון אסונות טבע, חוסר הפיזור של תיק ההשקעות, ו"התעסקות" עם דיירים". זה בדיוק חוסר הערכת הסיכון שדובר עליו המון בבלוג ובפורום הסולידית. ספר את זה משקיעים בנדל"ן שדירתם נשרפה עכשיו בחיפה או שהשכונה בקנו את הנכס הדרדרה (או שמספיק שעבריין עבר לגור לבית בו קנית דירה). ואני בכלל לא מדבר על הסיכון של הדייר שלא מתפנה מהדירה. אם זה זניח בענייך אז אולי כדאי לבדוק עוד הפעם את שיקול דעת אצלך. זאת לעומת השקעה מפוזרת על כלל שוק המניות העולמי שכדי שהוא יקרוס ולא ישתקם צריך לקרוא אסון נוסח מלחמה גרעינית ומרכיב אג"ח ממשלתי שכדי שהוא יקרוס מדינת ישראל צריכה לפשוט את הרגל.
      מרגיש את ההבדל בסיכונים?

      אגב, לגבי תשואה מעל השוק: אתה מקבל פחות או יותר את תשואת השוק אליו אתה נחשף, ולגבי המספר שנקבת: תכליל בפנים את עלויות המימון ותעשה חישוב תשואה לפי 11 חודש כי יש גם הוצאות ודירה לפעמים עומדת ריקה. לדעתי ברוב השכונות ברוב הערים בישראל תגיע בקושי לאיזור 6-7% תשואה על הכסף אלה אם תקנה דירה בשכונת עוני ואז הסיכון יעלה ואיתו תעלה התשואה.

  28. אחד הפוסטים המשובחים, באמת
    את מאירה נקודה חשובה- בודאי שלקוראים צעירים המהווים (אני מניח) חלק ניכר מקוראייך.

    נקודה טכנית קטנה, אולי טרמינולוגיה: הצעיר שנרתע מסיכונים בהשקעות אינו לוקח את הסיכון הגדול ביותר: סיכון, בהגדרה, זה משהו שאולי יקרה ואולי לא. אותו צעיר שונא סיכון עושה טעות בוודאות כמעט גדולה. הוא מפסיד או משליך את כספו בעיניים פקוחות.

    ושוב, שאפו על פוסט פנטסטי

  29. גילוי נאות: אני קורא את הבלוג זה מספר שנים וזו פעם ראשונה שאני מגיב 🙂

    אני צעיר בן 22, כרגע מתחיל את שנת הקבע השנייה (אם כי בונה על שחרור עוד חצי שנה). במהלך הצבא הצלחתי לחסוך לא רע ואני אכן רוצה להשקיע.

    הבעיה שלי היא שאני יודע שאצטרך לממן לעצמי לימודים קדם אקדמיים ואקדמיים ועל כן אני לא בטוח אם אני יכול לנעול את הכסף להשקעות בטווח ארוך, כאשר בנקודה שלי כל השקעה קצרת טווח תהא ספקולטיבית גרידא.

    כחייל בצבא ביחידות סגורות אני לא יודע לעמוד את ההוצאות שיהיו לי, ואני אצטרך להקדיש זמן וכסף רבים ללימודים.

    האם לא יהיה יעיל יותר לחכות עד שאתקלם כסטודנט?

    • עומר, אם אתה אכן קורא את הבלוג הזה אתה אמור לדעת שלימודים אקדמאיים זה בזבוז אטומי של זמן. תחשוב טוב אם אתה רוצה להשקיע בזה 50000 שח )לא כולל מחייה(

      • ראשית, לימודים אקדמיים עולים 30k. שנית, האמירה שזה בזבוז אטומי של זמן היא קצת מכלילה. אני למדתי מדעי המחשב ומרוויח 32k לחודש (כבר בשנה ג׳ התחלתי להרוויח 6 מחצי משרה), מוכן להתערב איתך שבשום תחשיב שתעשה לא יצא לך שהיה לי יותר משתלם לא ללמוד. לגבי לימודי פילוסופיה וכו׳, כנראה שאתה צודק וזה ספורט לעשירים בעלי הרבה זמן פנוי.
        נקודה אחרונה ולא פחות חשובה, העבודה שאתה עושה בתור אקדמאי היא לאין שיעור יותר מעניינת מעבודות לא אקדמיות וגם לזה יש חשיבות לדעתי (לא כולנו מתעבים עבודה כמו הסולידית).

    • לודילודי

      עומר, תשקיע בלימודים, כשתדע "לאמוד" ולא "לעמוד" תוכל לאמוד עוד דברים.

  30. יש עוד נקודה חשובה אחת – העמלות ודמי השמירה

    לפני שנים, אחרי כמה חודשים בקבע הסתדרה לי המשכורת (עד אז קיבלתי מקדמות קטנות) וקיבלתי סכום חד פעמי שנראה לי סכום מכובד.

    הלכתי ליועץ ההשקעות בבנק והבנתי ממנו שאני אצטרך לשלם עמלת רכישה, עמלת מכירה, דמי שמירת ני"ע ועוד תשלומים על כל פעולה (עמלת שורה).

    הסכום שהיה לי, ושנראה בעיני סכום גבוה, לא הרשים את הבנקאי ולא קיבלתי הנחה בעמלות.

    עשיתי אז חשבון שהעמלות יאכלו לי כל רווח אפשרי ומצאתי פיתרון אלטרנטיבי להשקעה (פיקדון בנקאי שנותן ריבית נמוכה אבל בטוחה). עברו יותר מעשר שנים ועוד לא מצאתי סיבה להיכנס לשוק ההון.

    • מה התשואה שנתן לך הפיקדון בעשר השנים שחלפו לעומת התשואה שהיית מקבל אילו השקעת את הכסף במדד ת"א 100? מדד ת"א 100 עלה מנובמבר 2006 ועד היום ב-39%.

      • .39% ברוטו לעשר שנים נותן ממוצע של 3.9% לשנה וחישוב ריבית דריבית קצת פחות, כמה נשאר נטו אחרי כל העמלות?

        • חישוב הריבית צריך להתבצע על ידי פונקצית IRR והוא נותן בערך 3.72% לשנה.

          מכיוון שהפקדת סכום חד פעמי אזי העמלות היחידות שהיו לך הן עמלת קניה ודמי משמרת שנתיים אילו היית משתמש בשרותי הבנק. העמלות היו קטנות משמעותית אילו היית משקיע דרך חשבון השקעות עצמאי של בית השקעות (ראה פוסט של הסולידית בענין). בהנחה מחמירה, מבלי לדעת באיזה סכום מדובר, היית משלם כ-15 ש"ח לשנה לבית ההשקעות ללא קשר לסכום ההשקעה וכן עמלת קניה בשיעור של כ-0.09% או מינימום של כ-5 ש"ח (תלוי בסכום ההשקעה). כלומר על הפקדה חד פעמית היית משלם 155 ש"ח על עשר השנים שחלפו.
          נכון שדמי המשמרת שוחקים את התשואה אבל לקחתי כאן את מדד ת"א 100 כדוגמא. אם לוקחים את מדד S&P 500 אזי הוא עלה ב-58.8% באותה תקופה, מקביל לריבית שנתית של 5.27%.
          שוב, האם קיבלת תשואות המתקרבות למספרים האלה בתכנית החיסכון שלך?

          • תיקון טעות: בית השקעות גובה תשלום פיקס של כ-;15 ש"ח לחודש, כלומר 180 ש"ח לשנה ו1800 ש"ח בעשר שנים. כלומר סך כל העמלות מגיעות בעשר שנים ל-1805 ש"ח.
            בחישוב הסופי יש לקחת בחשבון גם אינפלציה ומס רווחי הון, 15% נומינלי בתכנית חיסכון או 25% ריאלי במניות.

    • לשוק ההון אפשר להיכנס לאו דוקא דרך הבנק, אלא דרך בתי השקעות, בעלויות הרבה יותר זולות וכדאיות. יש פוסט על זה באכיון הסולידית, שמשווה בין בתי השקעות שונים. לי זה עזר מאד.

  31. בורסה זה קזינו, רק בעלי מידע פנים עושים כסף.

    • סיכמת את זה יפה, עם הגישה הזו תגיע רחוק מאוד, אולי אפילו לאותו מקום שבו אתה נמצא כרגע

    • למה? כל טמבל ששם כסף על מדד ת"א 25 או ת"א 100 לפני 10 שנים עשה עשרות אחוזים רווח בלי מאמץ.

  32. דורין תודה רבה על עוד פוסט מעניין ומחכים.
    אני חושב שניתן להוסיף לשורות הפתיחה שלך את ההסבר החשוב שהשקעה בשוק ההון אינה רק נושאת ריבית ותשואה אלא גם חשובה באספקט התרומה שלה וההשתתפות בחברות הפועלות במשק והנעת גלגלי הכלכלה

  33. תודה רבה, דברי טעם שנופלים על אזניים קשובות.
    ותודה על המאמר של ברנשטיין – חובת קריאה לילדים בעוד כמה שנים!

  34. Dish red man

    פוסט מעניין.
    לדעתי סיבה חשובה להימנעות מהשקעה בשוק ההון היא "גורמי החיכוך" :
    עמלות הבנק / הברוקר, הקושי המנטלי והמעשי לבצע את הסידורים הראשוניים כדי לפתוח תיק השקעות. גם צריך להתמקח על העמלות, ואז רבים לא יודעים מה נחשב לעמלה גבוהה/נמוכה/סבירה.
    גם אם התגברתי על נושא ה"סידורים", עדיין עניין העמלה הוא בעייתי: כשאשתי רואה בחשבון הבנק סכומים שיורדים על עמלת "פיקדון ניע", דבר מקומם בפני עצמו, אז קשה לשכנע אותה שההשקעה משתלמת בטווח הארוך. ואם זה בתקופה של ירידות בשוק- אז השכנוע הופך לבלתי אפשרי.
    גם ניסיתי בית השקעות חוץ-בנקאי כדי לחסוך בעמלות, אך הוא לא שרד (פריזמה, למי שזוכר).
    איכשהו, מנטאלית, רוב מי ש"יושב על מזומן" לאורך עשרות שנים ירגיש יותר בנוח ממי שצופה שנים בדאגה אחרי תנודות כספו בשוק ההון – גם אם הפער בין המקרים מצטבר למאות אלפי שקלים לטובת המשקיע.
    כמו בשיר The road not taken

    • לצערי,רוב האנשים טועים בניהול כספם,כאשר לא חושבים כמו פירמה.
      למה אני מתכוון?
      לפני תחילת התהליך,צריכה,וחייבת להיות הסכמה בין שני בני הזוג על אסטרטגיית ההשקעה.
      הם חייבים להתמקד במה שבחרו,ולא להתפתות או להתרגש משינויים שקורים בשוק ההון בזמן מסויים.
      אם לא מציבים יעדים,אין סיכוי להצליח,והמריבות בבית יחסלו את הסיכוי למימוש הרווח העתידי.
      בדרך כלל בעלי הפירמות נחשבים לעשירים,אז אם הם משקיעים את כספם שם,מדוע אותו שכיר לא מתחבר לעשירים?מה הפחד?
      אסטרטגיה לטווח ארוך משתלמת,וניתן לאמת אותה עם נתונים.
      הפחד הוא אוייבו של המשקיע הסופר סולידי.

  35. אפשר לשאול מה את לומדת?
    ובנוסף את צריכה להכניס את שכר הלימוד לחישובי "כמו מלכה"

    אני לא מספיק מעורה בבלוג אבל איזה אחוז מהרווחים את משקיעה מחדש?

  36. נו, מתי כבר התובנות שאת מחלקת תהפוכנה לנחלת הכלל?
    אני מדברת עם כל בני ה 20 שאני פוגשת,
    ולכל ההורים ממליצה לשים את 100 השח החודשיים בקרן מנייתית.
    עוד רעיונות?

  37. נניח לצורך הענין שיש לי פנסיה והשתלמות שכרגע מושקעים באפיק שהוא רובו אג"ח
    1.האם שאני בונה תיק אני יכול לעשות אותו מנייתי אגרסיבי בהתחשב בכך שאת הקורלציה יעשו ההשתלמות והפנסיה?
    2.האם כדאי לי לחכות שהקרן השתלמות תגיע ל100k ולא למשוך אותה עוד שנה כשהיא משתחררת בכדי שאני יוכל לפתוח חשבון ira

    • איזו סיבה יש לך להשקיע כספים בשוק המניות,בצורה ישירה,ואם וכאשר תרוויח תשלם 25% מס הכנסה?
      כאשר יש לך מסלול פטור ממס שזהו קרן ההשתלמות.
      הרי במסלול האג"ח אתה לא מצפה לרווח גבוה,אם בכלל,אז בו נניח שתבנה תיק סולידי בבנק,והרווח בכל זאת אמור להיות נמוך,לכן,תשלום המס יהיה נמוך.
      מסלול קרן ההשתלמות יהיה מנייתי,ואם יהיה רווח,אזי לא תשלם מס הכנסה.
      אל תגע בשום אופן בקרן ההשתלמות,משום שזה האפיק היחיד במשק שאין עליו תשלומי מס.
      את הקרן תפדה רק בשעת חירום אמיתית,ואל תתרגש אם בעוד 10 שנים יהיו שם מאות אלפי שקלים,זה יקרב אותך לעמצאות כלכלית.

      • אני מבין מתגובתך שעד שההשתלמות שלי לא תגיע ל100k ואז אני יכול להפוך אותה לira ולהשקיע כהבנתי אתה מציע לי לא להכנס לשוק
        אבל דורין לימדה אותנו שהזמן הוא הנכס הכי יקר למשקיע
        מה דעתך דורין?
        כמובן לא מיעצת וכו

  38. הדברים חשובים ומדויקים כתמיד (היי, שלום. תגובה ראשונה שלי, אבל אני קורא אובססיבי ותיק למדי.), אבל נכונים יותר לגבי צעירים בוגרי תואר שמתחילים את דרכם בשוק העבודה, ופחות לסטודנטים, פעמונים או לא פעמונים.
    עבור סטודנטים רבים (לא כולם, אולי אף לא מחציתם) זה לגמרי סביר ורציונלי להימנע מהשקעה מנייתית או מהשקעה בכלל. זאת מפני שבשלב הזה של החיים ההכנסה לרוב עדיין נמוכה משמעותית, ועבור סטודנטים רבים רובה "מתבזבז" על שכר הלימוד + הוצאות מחייה מינימליות (ואפילו מינימליסטיות…). הרי המלצותייך הנלהבות לחיסכון אגרסיבי על ידי "להתכלב", להימנע מרכישת דירה ומכונית וכל הג'אז הזה אלו הנחיות מיותרות לגמרי עבור סטודנטים, שעושים את זה בטבעיות מיוזמתם.
    מכאן שעבורם לוקח זמן רב, לפעמים אינסופי, לחסוך מספיק בשביל להשקיע בשלווה באפיק רב סיכון. רוצה לומר, עד שמשיגים חיסכון בסיסי של שישה חודשי מחייה סטודנטיאליים (כלומר כוללים שכר לימוד והוצאות לימודים נלוות), רוב הסטודנטים יזדקקו למשך זמן ארוך יותר מתקופת לימודיהם כולה. ועל זה יש להוסיף את העניין שייתכן ששישה חודשים זה כמות לא מספיקה עבור אורח חיים סטודנטיאלי, שהוא הרבה פחות יציב מבן גילו שהוא בוגר תואר בעל עבודה מסודרת. מספיק ליפול על עונת חתונות רווייה, להיתקע בין עבודות, להסתבך עם עבודת גמר שגוררת את התואר, מהמורות מינוריות שכאלה – וסטודנטים רבים ימצאו עצמם במינוס, אותו צריך לכסות מהר-מהר באמצעות מימוש ההשקעה – והנה הלך כל היתרון של אורך הנשימה.
    (חוץ מזה, לפחות בעיניי קצת מביך לפנות להשקעות פיננסיות עם הון ראשוני של כ-5000 ש"ח, ו/או עם הכנסה חודשית לחשבון ההשקעה בגובה 300-400 ש"ח. לוידע, אולי זו שריטה משונה שלי, אבל בעיניי רף המינימום הוא 10K הון ראשוני ו800 ומעלה השקעה נוספת כל חודש.)

  39. היי דורין 🙂

    אני רוצה להודות לך על הפוסט הנוכחי. בתור סטודנט סולידי צעיר (הרבה לפני שנחשפתי לבלוג הזה) שחי בדירה קטנטנה וזולה ברחוב הנביאים בירושלים, חי כמעט לחלוטין על תזונה טבעונית שאני קונה בשוק, מבשל בעצמי ונוסע בתחבורה ציבורית הצלחתי לחסוך ממשכורות מינימום סכום של 80,000 ש"ח.

    כבר לפני המון זמן החלטתי להשקיע את הסכום הזה (פחות סכום הוצאות של חצי שנה), אולם לא הצלחתי להביא את עצמי לנקודה בה הכסף אכן מושקע בבורסה. והנה, יומיים אחרי הפוסט הנוכחי הכסף שלי כבר יושב לו בבורסה ומחכה.

    אז שוב תודה
    ומקווה שעוד אנשים יהנו מהרעיונות שלך

  40. אז איפה מתחילים ? איפה ניתן ללמוד על שוק ההון ? יש לך קורסים מומלצים ?

השאר תגובה