ב-22 בינואר נולד "שוקולד מריר", תיק הבית של "הסולידית". כעת, שלושה חודשים בדיוק לאחר שהגיח לאוויר העולם, הגיעה העת לבחון את ביצועיו בתקופה שחלפה (*).

(*) כן, אני מודעת לחלוטין לכך שחלפו 23 ימים מאז תם הרבעון הראשון.

לפני הכל, רענון קצר.

"שוקולד מריר" הוא תיק השקעות לדוגמא המיישם הלכה למעשה את עקרונות ההשקעה הפסיבית אשר נדונים כאן באתר. זהו תיק מנייתי ("אגרסיבי" בעגה המקומית), בעל אופק השקעה ארוך מאוד, המורכב ממוצרים מחקי מדד, מנוטרלי השפעת מט"ח ובפיזור כלל עולמי.

סכום ראשוני של 50,000 ש"ח (פחות עמלות קנייה) הושקע בתיק בהתאם להתפלגות הנכסים הבאה:

65% מניות, מתוכם:

• 25.5% – מניות ארה"ב בעלות שווי שוק גדול (מדד S&P 500 האמריקני)
• 4.5% – מניות ארה"ב בעלות שווי שוק קטן (מדד RUSSELL 2000 האמריקני)
• 17% – מניות אירופה (מדד STOXX 600 האירופי)
• 5% – מניות יפן (מדד NIKKEI 225 היפני)
• 3.25% – מניות קנדה (מדד TSX 60 הקנדי)
• 9.75% – מניות שווקים מתעוררים (מדד MSCI Emerging Markets)

35% אגרות חוב, מתוכם:

• 17.5% – אג"ח ממשלתי צמוד קצר (מדד אג"ח ממשלתי צמוד 5-2 שנים)
• 17.5% – אג"ח ממשלתי שקלי קצר (מדד אג"ח ממשלתי בריבית קבועה 5-2 שנים)

בשלושת החודשים הראשונים לחייו רשם התיק תשואה של 0.94%, שהם רווח של 474.28 ש"ח, על הנייר, לפני מס.

כך זה נראה:

מי אמר שהשקעה פסיבית אינה קיצור דרך לעושר מופלג? 🙂

וברצינות – מי שהכין עצמו לתשואה פנומנאלית בזמן קצר – טוב שהתבדה, ויפה שעה אחת קודם. השקעה פסיבית מיועדת לרצים למרחקים ארוכים, שמעוניינים לרתום את אפקט הריבית דריבית לטובתם. ספרינטים רווי אדרנלין אפשר למצוא בדוכן הווינר הסמוך לביתכם.

למען האמת, זו תשואה יפה יחסית לאירועי הרבעון האחרון. במשך רוב התקופה החולפת התיק היה דווקא מופסד על רקע כמה וכמה התפתחויות:

•  אחרי תקופה ארוכה יחסית של שקט בזירה הבינלאומית, המשבר בחצי האי קרים שב וטרף את הקלפים וגרר את השווקים לתקופה של אי ודאות.
•  הבורסה האמריקנית ציינה 5 שנים לשיאו של השפל הגדול (מרץ 2009). בסביבה הנוכחית, כל שיהוק קטן בשווקים גורם לפרשנים להיכנס למוד אפוקליפטי, לחבוש קסדות ולהתכונן לקריסה הממשמשת והבאה.
•  הכלכלה העולמית ממשיכה לצמוח בקצב איטי אך יציב. העליות המתונות באירופה ובקנדה קוזזו על ידי התנודתיות הגוברת ביפן. השווקים המתעוררים התאוששו במידה ניכרת אחרי ירידות חדות שחוו במהלך 2013.
•  מחירי הסחורות, ובכלל זה מחירי הזהב, במגמת עלייה על רקע חוסר הוודאות הגאו-פוליטית.

מעניין, סולידית, אבל מה ניתן ללמוד מכל זה לגבי העתיד?  איזו משמעות יש לתשואה של 0.99% אחרי 3 חודשים?

ובכן, התשובה הנכונה היא גורנישט, כלום ושום דבר.

תיק ההשקעות הזה נבנה לעשרים שנה ויותר – ביצועיו בשלושת החודשים הראשונים חסרי משמעות לחלוטין, ובפרט שאיש אינו יכול לנחש את העתיד לבוא. האסטרטגיה הסולדית היחידה הוא לדבוק בתכנית המקורית ולהסתמך על הפיזור הרחב, העלות הנמוכה של התיק ועל יעילותו המשוכללת של השוק.

יוצאים לקניות

ועדיין, מלאכתנו לא תמה.

כזכור, מדי רבעון עלינו להוסיף לתיק כסף חדש – 10,000 ש"ח טבין ותקילין – בהתאם לשיטת המיצוע.

בכסף הזה נשתמש על מנת לאזן את תיק ההשקעות ולהשיבו למשקל המקורי. איזון התיק באמצעות כסף חדש היא אסטרטגיית האיזון היעילה והזולה ביותר (בפרט בתיקי השקעות קטנים), מפני שהיא חוסכת מאיתנו את הצורך למכור נכסים כדי להשיב את התיק לאיזון.

איך עושים את זה?

1. ראשית, נחשב את שוויו העדכני של תיק ההשקעות (50,366.73 ש"ח)
2. נוסיף לתיק המקורי את הסכום החדש שבכוונתנו להזריק (+10,000= 60,366.73 ש"ח)
3. נחשב את ערכו הכספי של כל אפיק השקעה כמשקל (%) מהסכום החדש.
4. נרכוש ניירות ערך בשווי ההפרש שבין שווי האחזקה הנוכחי של האפיק לערכו הכספי מסעיף 3. לדוגמא:

הגדרנו שמשקלו של מדד ה-S&P 500 בתיק שלנו יהיה 25.5%.

25.5% מ-60,366.73 הם 15,393.51 ש"ח.

שווי האחזקה הנוכחי שלנו, לפני הזרקת הכסף החדש, הוא 12,982.17 ש"ח.

כלומר, מהכסף החדש שאנו מוסיפים, אנחנו צריכים להקצות ( 12,982.17 – 15,393.51 ) = 2411.34 ש"ח לתעודה העוקבת אחר מדד ה-S&P 500.

נחלק את הסכום המיועד להשקעה (2,411.34) במחיר התעודה (20.19 ש"ח) ונקבל 119.43 יחידות.

הבורסה לא מאפשרת לרכוש "שברי" יחידות, כך שנצטרך לעגל את התוצאה כלפי מטה. לכן נרכוש 119 יחידות בעלות כוללת של  2,402.61 ש"ח.

ומכאן שאת 10,000 השקלים שלנו נחלק באופן הבא:

• הראל סל S&P 500 שקלי: 119 יחידות בעלות של 20.19 ש"ח ליחידה = 2,402.61 ש"ח
• מגדל MTF ראסל 2000 מגודרת מט"ח: 490 יחידות בעלות של 1.0874 ש"ח ליחידה = 532.8 ש"ח
• תכלית STOXX Europe 600 מנוטרלת מטבע: 5 יחידות בעלות של 341 ש"ח ליחידה = 1705 ש"ח
• פסגות סל ניקיי 225 מנוטרלת מטבע: 6 יחידות בעלות של 140.3 ש"ח ליחידה = 701.5 ש"ח
• הראל סל קנדה שקלי: 32 יחידות בעלות 8.895 ש"ח ליחידה = 284.64 ש"ח
• קסם שווקים מתעוררים MSCI שקלי = 76 יחידות בעלות של 10.76 ש"ח ליחידה = 817.76 ש"ח
• קסם KTF ממשלתי צמוד 2-5 = 1415 יחידות בעלות של 1.1608 ש"ח ליחידה = 1,712.18 ש"ח
• אי.בי.אי סל שקלי ריבית קבועה 2-5 = 1401 יחידות בעלות של 1.2312 ש"ח ליחידה = 1,724.91 ש"ח

יש לשים לב שהפקודות נשלחו לאחר סיום המסחר, כך שאין הגבלה על פקודה מינימלית (בניגוד לשלב הרצף).

סה"כ רכישות: 9,881.4 ש"ח

סה"כ עמלות: 80 ש"ח

ד"ש מהארי

לפני סיום, רגע לפני שאני (שוב) שולחת אתכם להאזין לעוד רמיקס מהמם של מר ואן דייק, הבה נבדוק מה עשה התיק של הארי בראון בתקופה המקבילה. בדומה לשוקולד מריר, התיק הורכב לראשונה ב-22 בינואר על טהרת נכסים ישראלים ו/או שקליים.

 
עם תשואה של 3.59% ב-3 חודשים, התיק של הארי בראון הציג ביצועים טובים יותר מאלה של "שוקולד מריר". אחרי תשואה שלילית ב-2013, שנה שבה שוק המניות טס אך מחיר הזהב התרסק, כלל מרכיבי התיק נמצאים במגמת עלייה. גם זה קורה.

חשוב להדגיש ששני התיקים אינם מתחרים זה בזה, והנחות היסוד עליהן הם מושתתות שונות בתכלית.

"שוקולד מריר" הוא אופטימי בטבעו, ונסמך על העובדה ההיסטורית ששוק ההון בטווח הארוך – עולה.  התיק של הארי בראון, לעומת זאת, הוא לא אופטימי ולא פסימי, אלא "אגנוסטי" . הוא נבנה כך שיוכל להשיג תשואה חיובית (או תשואה שלילית מזערית) בכל סביבה כלכלית.

גם לתיק הזה נוסיף 10,000 ש"ח ונחלקם בין ארבעת הנכסים השונים כדי להשיבם לאיזון של 25% * 4.

עדכון הביצועים הבא יפורסם ב-1 ביולי, תחילת הרבעון השלישי של 2014.

הערה: כרגיל, אני מפצירה בכם שלא לחקות אותי. זהו תרגיל שנועד להדגים רעיונות תאורטיים. אין מדובר בהמלצה לביצוע פעולה כלשהי. אתם נושאים באחריות בלעדית לכל פעולה שתעשו בכספכם.