אין ספק שהחברה החרדית, כמגזר, נהנית מהטבות תקציביות גבוהות יותר ביחס לתשלומי המיסים שלה.
עם זאת, הטענה שהדבר מקנה להם כוח קנייה משמעותי בשוק הדיור היא לא נכונה!, מלגות לימוד תורני, למשל, לרוב נמוכות מהשכר הממוצע לגבר. לכן, השאלה מדוע גם זוגות עם שתי משכורות מתקשים לרכוש דירה מול חרדי ממוצע. בנוגע להנחות בארנונה והטבות אחרות, אלו לרוב מיועדות למשקי בית בעלי הכנסה נמוכה. אם כך, מדוע גם משפחות עם שתי משכורות לא בעלי הכנסה נמוכה מתקשות להגיע לדירה.
לדעתי, לא ברור לי כלל שהמגזר החרדי רוכש דירות באחוזים גבוהים יותר מהמגזר הכללי, חשוב להדגיש שאני לא מתייחס כאן לתוכניות כמו 'מחיר למשתכן', אלא לרכישה רגילה של דירות בשוק החופשי.
בתוכנית 'מחיר למשתכן', קיימת מגבלה שלפיה זוגות מתחת לגיל 35 צריכים להיות נשואים כדי להיות זכאים. מכיוון שבמגזר החרדי נישואים בגיל צעיר נפוצים יותר, אני מאמין שקיים סיכוי גבוה יותר שזוגות חרדים בגילאי 20-40 זכו בדירות בתוכנית זו, בהשוואה לזוגות חילונים.
עם זאת, ברור לי לחלוטין שהמגזר החרדי חי בצמצום רב יותר מהמגזר החילוני, בין אם זה מתוך בחירה או בגלל אילוצים כלכליים, קיים גם כוח קנייה מרוכז בתוך המגזר החרדי, כפי שניתן לראות במכירות של מוצרי מזון מוזלים כמו מוצרי חלב לקראת סוף תוקף, וכן מכירות נוסח משנת יוסף, רוב חברי המגזר החרדי אינם נהנים מתרומות באופן ישיר. מלמד המלגה של אברכי כוללים שהתמיכה הממשלתית של זה 700-800 ש"ח. (למי שמקבל ונרשם לזה) שאר המלגה, שנע עד 2,000 ל-4,000 ש"ח, מגיע ממקורות חיצוניים.
